הַקְּרָב נִתֵּשׁ,
חֲרָבוֹת מָלְאוּ דָּם.
זֶה בָּזֶה נִגַּשׁ,
זוֹהִי שְׁעַת הַזַּעַם.
מֶה לְךָ פֶּה?
אִישׁ הַדָּמִים.
מֶה לְךָ פֶּה?
רִאשׁוֹן הַקָּמִים.
הַזּוֹהִי הַשָּׁעָה,
לְהַפְרִיעַ לְהַזִּיק?
הַאִם בְּעֵת כָּזוֹ,
לֹא הַזְּמַן לְהַפְסִיק?
אֶת תְּמִימוּתִי לָקַחַת,
בִּשְׁנוֹת נְעוּרָי.
עֵת אֲנִי לֹא חָשַׁשְׁתִּי,
וְעוֹד לֹא אָמַרְתָּ דַּי.
אֵיךְ הֵעַזְתָּ לְהַפְרִיעַ,
לְטֹהַר הַיַּלְדוּת?
לְהַכְנִיס בְּלִבִּי,
נְקָמָה, תַּאַוְתָנוּת.
בִּמְקוֹם לְשַׂחֵק,
אוֹתִי שַׂמְתָּ לִשְׁחֹק.
בִּמְקוֹם לְחַזֵּק,
אוֹתִי דָּחַפְתָּ מִצּוּק.
אַךְ תִּרְאֶה מָה קָרָה,
יְדִידִי הַמֵּצִיק.
לֹא שָׂטָן, לֹא פֶּגַע רַע.
לֹא בְּכִי מֵעִיק.
מִצּוּק לֹא נָפַלְתִּי,
לֹא הִתְרַסַּקְתִּי עַל אֲבָנִים.
כְּמוֹ נֶשֶׁר גִּלִּיתִי,
יְכֹלֶת לָעוּף בַּשְּׁחָקִים.
וְהִנֵּה הַתֹּם,
שֶׁחָשַׁבְתִּי שֶׁאָבַד.
מְצָאתִיו גָּבוֹהַּ,
בְּחֶבְרַת מַלְאָכִים, לֹא לְבַד.
כִּי אֲנִי שָׁחַכְתִי
אֶת רוֹעִי, מְלַמְּדִי.
לְרֶגַע לֹא עֲזָבַנִי,
רָאָה בְּצָרָתִי.
לִי שָׁלַחְתָּ אוֹיֵב
לְגַדְּלֵנִי, לְנַצְּחוֹ.
כְּלֵי מִלְחָמָה מָצָאתִי,
לֹא יִגְבַּר עָלַי בְּכוֹחוֹ.
הַקְּרָב עוֹד לֹא תָּם,
אַךְ הַדֶּרֶךְ תָּאִיר לִי.
אַתָּה צוּרִי וְעָצְמָתִי,
לְךָ אֲנִי, קָרֵב יִשְׁעִי.
