הַמִּשְׁפָּט הֲכִי טוֹב,
הוּא מִשְׁפָּט אֵינְסוֹפִי.
אֵין לוֹ הַתְחָלָה וְסוֹף,
וְהוּא בִּכְלָל אֲנָכִי.
הַמִּשְׁפָּט הֲכִי יָפֶה,
הוּא הַמִּשְׁפָּט שֶׁלִּי.
הִצְלַחְתִּי לִקְרֹא אֶת חֶלְקוֹ,
אוֹ שֶׁמָּא אֶת חֶלְקִי שֶׁלִּי.
אֶת הַמִּשְׁפָּט הֲכִי יָפֶה,
הֶרְאֵיתִי לְחָבֵר.
הוּא צָחַק וּבָכָה,
וּבַסּוֹף הִתְגַּבֵּר.
הָאֱמֶת שֶׁהוּא רָאָה,
אֶת הַחֵלֶק שֶׁלּוֹ .
וְאוֹתִי הַכִי הִפְחִיד,
שֶׁהוּא פָּחַד מֵעַצְמוֹ.
הוּא הִתְגַּבֵּר עַל הַמִּשְׁפָּט,
הִתְגַּבֵּר עַל עַצְמוֹ.
וְחָזַר לְשׁוֹטֵט,
בִּמְחוֹזוֹת לֹא לוֹ.
הוּא רָגִיל תָּמִיד לָנוּד,
בִּמְחוֹזוֹת שֶׁל אֲחֵרִים.
שָׁם זֶה לֹא מַפְחִיד,
כִּי הַמְּאֹרָעוֹת לֹא לוֹ קוֹרִים.
אֲבָל כְּשֶׁבַּמִּשְׁפָּט שֶׁלִּי,
כְּמוֹ בִּשְׁאָר הַמִּשְׁפָּטִים.
הוּא נִסָּה לְחַפֵּשׂ,
אַסְפֶּקְטִים זָרִים.
שֶׁעֲלֵיהֶם יִסְתַּכֵּל,
מִמִּשְׁקֶפֶת אַחֶרֶת.
לֹא אִישִׁית מִדַּי,
גַּם אִם לֹא נֶהְדֶּרֶת.
אַךְ הוּא נַחַל כִּשָּׁלוֹן,
כִּי בַּמִּשְׁפָּט שֶׁלִּי,
הוּא רָאָה אֶת עַצְמוֹ,
וְזֶה אוֹתוֹ מַחְלִיא.
כֵּן, אֶת עַצְמוֹ הַיָּשָׁן,
שֶׁמִּמֶּנּוּ שָׁכַח.
אֲבָל בִּפְנִים בַּלֵּב,
הוּא יָשֵׁן מַמָּשׁ.
עַכְשָׁו הִתְעוֹרֵר,
וְהִתְחִיל לְדַבֵּר.
הוּא חוֹזֵר לִהְיוֹת עַצְמוֹ,
עַל עַצְמוֹ הוּא מִתְגַּבֵּר.
הוּא מַשִּׁיל מַסֵּכוֹת,
הוּא מֵסִיט מַסָכִים.
הוּא אוֹהֵב אֶת הַכֹּל,
וּמַרְאֶה אֶת הַמִּשְׁפָּט גַּם לַאֲחֵרִים.
