המייל האדוםהמייל האדוםחיפושכהה
פורום הריון ולידה

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
התלבטותשמרית31
שלום לכולן

התייעצתי פה בעבר ואשמח להתייעץ בשנית-
אז הבכורה בת 2.5 ואני אוטוטו בת 36,
ונכון להיום אין רצון לעוד ילד (ואני גם לא מאמינה שזה ישתנה),

זו אהבה גדולה (אני באמת מאוהבת בה) אבל אני מרגישה שכל הטיפול בתינוק קצת גדול עליי.. הייתה לי תקופה מאוד קשה אחרי הלידה (קושי להסתגל לעובדה שיש ילד שדורש טיפול 24/7). היום יותר קל כי היא כבר יחסית עצמאית אבל המחשבה להיכנס לזה שוב מחדש מכניסה אותי לדיכאון.

בעלי עסוק בלהגשים את עצמו מקצועית והוא בכלל לא בכיוון (למרות שאם
הייתי מאוד מבקשת ורוצה אני מאמינה שהוא היה בא לקראתי)..

העניין הוא הפחד להשאיר אותה לבד בעולם, לא יהיו לה בני דודים (יש לי
אחות אחת שלא בכיוון של להינשא בשנים הקרובות), ובעלי בן יחיד.

אני באמת מפחדת עליה.

אני כל הזמן חושבת על פתרונות ביניים-אולי הקפאת ביציות אבל הבנתי שזה לא באמת נותן ביטחון שיהיה אפשר להיכנס להריון בגיל מאוחר יותר.

מה הייתן עושות במקומי?
אולי אימוץ בגיל יותר מבוגר?כבתחילה
לאמץ ילד/ה בגיל שכבר עצמאים ולא תינוקות ממש שצריכים לדאוג להם 24/7.
זה גם לא מגביל אתכם לשנות הפוריות שלך.

הם יהיו אחים אמנם לא בקשר דם, אבל זה עדיף מאשר להביא ילד לא ברצון ובלחץ של שנות פוריות.
רק מציינת- גם אימוץ מוגבל בגילשלומצ'
בזמנו כשביררתי- היה אפשר לאמץ עד גיל 43. לא ברור לי אם היה מדובר על אימוץ תינוק או בכל גיל.

מכירה משפחה שאימצו בגילאים יותר מבוגרים..כבתחילה
גיל 48 תינוקות.
וואלה? אולי עוד יש לי תקווה 🤗שלומצ'
אז אולי אימצו בחו"לYaelL

בארץ ממה שידוע לי יש הגבלה על פער הגיל בין ההורה המאמץ לילד.

לא לא.. מכירה אישית..כבתחילה
גם אני. רק צבע עור שונהאורוש3
מכירה מבוגרים יותר. תינוק פיציאורוש3
בדכ ילדים מאומצים עברו הרבה בחיים שלהםרינת 23
וסובלים מבעיות רגשיות והתנהגותיות… ממש לא קל לגדל אותם!
יודעת שבארץ יש המתנה מאוד ארוכה לאימוץמצפה88
יש עדיפות ברורה לזוגות שאין להם ילדים / לא מצליחים להביא ילדים. גם אם יתאפשר אימוץ סביר להניח שזה לא יהיה של תינוק אלא של ילד
זה ממש לא כזה פשוטחצילוש
אימוץ היום עובר דרך אומנה בדרך כלל. באומנה לילד יש קשר עם ההורה הביולוגי שלא כשיר לגדל אותו (מפגש שבועי במרכז קשר למשל) ילד גדול יותר שנמצא באומנה בדרך כלל סוחב איתו דברים לא פשוטים, טראומות וצלקות מהבית שגדל בו. התמודדות לא פשוטה בכלל. אצל חמי וחמותי יש תינוק באומנה שהגיע בגיל חודשיים וחצי ועדיין אין כל ספק שהוא סוחב טראומות מהשהות הקצרה בעולם ובבית עם האמא הביולוגית שלו... אז ילד בוגר יותר פי כמה. כדאי לקחת בחשבון
באמת התלבטות קשה...אמא שמחה????
השיקול של לראות אותה בעתיד עטופה במשפחה- זה ישקול משמעותי בעיני. זה מתנה לכל החיים!
אני משתדלת לראות, שהקושי- הוא בתחום זמן מסויים, (את מציינת הסתגלות וטיפול בתינוק, 2-3 שנים גג), ואילו השכר והכיף של ילד נוסף, עבורך- עבורכם, ועבור הבת שלך- הוא לאורך שנים ארוכות בעז"ה, ופי כמה וכמה.
שיהיו החלטות טובות!
הייתי מביאה לה אח/ ות כדי שלא תהיה לבד בעולםרינת 23
לגבי הקושי- אם זכור לי נכון אתם איתה בבית עד גיל מאוחר ואין לך בכלל ״אוורור״ וזמן לעצמך. אז את הילד השני הייתי שולחת למסגרת מגיל צעיר. זה מקל משמעותית על הגידול.
נכון. וגם תביאי עזרה בתשלום לשנה הראשונהרקלרגעכאן
לכל עזרה בבית לטיפול בתינוק ובילדה כדי שתנוחי, אפילו אל תניקי אם זה יקל,תשלחי למעון..מה שיכל להקל...

תחשבי בראש אחר..ילד דני זה אחרת את יותר מוכנה נפשית..יותר מכירה יותר בוגרת.
אח'-כ אגב יהיה לך יותר קל שיהיה להן לשחק יחד זה יותר קל מלהעסיק רק אחת כל הזמן
במקומך הייתי מביאה לה אח/ות ואני גם בת יחידהפעם שנייה2

גם אני בת יחידה (ולא אכנס למשמעויות של זה כי כל אחד חווה את זה אחרת)  לבעלי יש אח 1 שאולי בעתיד יהיה בכיוון..

אבל אני רוצה את המתנה הזאת לילדים שלי.

אני רואה אותם ביחד וזה שווה הכל ..

הייתי מחפשת פתרונות שכן יאפשרו לה את הזכות הזאת

להכניס מוקדם לגן, לשלם על עזרה וכל מה שאת יכולה לחשוב עליו כדי לצלוח את זה.

אני רוצה להרגיע שלעבור מילד 1 ל-2 זה ממש קל את אמא כבר זה מקום אחר אחר...

פעם עשו מחקר בינלאומיבת 30
והתוצאות היו מעניינות. גילו שנשים באשר הן, לא משנה אם באירופה או באפריקה או כל מקום אחר, אחרי שהגיעו לגיל שכבר לא יכלו ללדת, הביעו צער על זה שלא הביאו עוד ילד אחד לעולם.
כנראה שמה שרואים משם לא רואים מכאן.
כאן ועכשיו מרגישים את הקושי
עוד 20 שנה רואים את היופי ואת הטוב ואת הנחת.

מצד שני, לא נראה לי שיש נשים שמצטערות שהביאו עוד ילד יותר ממה שתכננו. כי אחרי שעוברים את הקושי אז יש נחת ושמחה והמשכיות ומשפחה.

אז נראה לי, שאם יש לך יכולת להיערך מראש, ולדאוג למסגרת שתאפשר לשניכם לעבוד בלי להשתגע מהצורך להיות בבית בכל רגע נתון, כדאי לך בהחלט לחשוב על עוד הריון.
לא חושבת שעוד ילד יפגע בהתקדמות המקצועית של בעלך.
ועוד דבר..בסוף...מה שנשאר זה הילדים...לא הכסף ולא הכבוד ולא דברים כאלה.
כל כך מסכימה איתךשלומצ'
נראה לי כדאי גם להוסיף את הנתוןאמאשוני
שלא הייתה השפעה על מספר הילדים הנוכחי.
אמא לאחד רצתה עוד אחד בדיוק כמו אמא לעשרה.
ככה שגם אם היא תחליט להביא שני ילדים זה לא מוריד את הסטטיסטיקה שתיארת...

ולגבי הלא מצטערים על הילד הנוסף,
מכירה מקרוב מאוד משפחה שהילד האחרון היה לא פשוט בלשון המעטה. בלשון קצת פחות מעטה כל המשפחה כולה סבלה מהמציאות שהוא קיים בעולם.

היום אחרי גיל 20+ האמא מתארת שהיה גידול מאוד מאוד מאוד קשה אבל אף פעם באף רגע היא לא התחרטה על הרגע שהוא נולד..
(אני עדיין קצת מפקפקת באמירה הזאת, ועדיין מבחינתי זה שיעור לחיים דווקא כי אני מכירה את הקושי המטורף והכאוס שהמשפחה הזאת עברה)
נכוןבת 30
אבל הרבה פעמים התלבטות היא על עוד אחד וזהו או לא
אבל נשים שהצטערוטארקו
הצטערו אם היה להן ילד אחד באותה מידה שהצטערו אם היו להם עשרה.

המחקר הזה מעניין על הרבה דברים, הוא פחות שיקול בעיני מצד אם להביא עוד ילד או לא. כי גם אם כן אביא עוד ילד עדיין לפי המחקר אצטער שלא הבאתי עוד אחד....
אני הייתי מחכה שנה.סופי123
אם כרגע את ממש לא רוצה בזה אז לא, אי אפשר בכח. יש המון סיבות טובות ללמה כן, ולכן לא הייתי לוקחת החלטה סופית בנושא, בטח לא בגיל 36. מציעה לך לעלות את הנושא הזה בניכם מידי פעם לבחינה מחודשת. מניסיון אישי, הרגשות בתחום הזה משתנים באופן מפתיע.
אולי שווה ללכת לאשת מקצוע לעבד את החוויה הזו?שחרית*

סתם זורקת רעיון.
פשוט ההרגשות שאת מתארת מאוד דומות למה שאני הרגשתי אחרי שילדתי את הילד הראשון. אובדן מוחלט של עצמאות, הייתי רואה נשים בהריון ומרחמת עליהן, מעין דכאון אחרי לידה.

 

לצערי לא עשיתי עם זה כלום. אבל יכולה להגיד שההשלכות של התחושות האלו שלי מלוות אותי עד היום בתחומים שונים (יותר מעשור אחר כך).

 

להריון השני נכנסתי כי "צריך" (היינו זוג צעיר, כמעט בלי הדרכה או ליווי בתחום הזה, שהיה אז מאוד מושתק).

ואני יכולה להגיד שהיתה לי חוויה מתקנת בצורה משמעותית.

גם מבחינת הלידה, גם מבחינת הגידול של הילד (שהיה יותר נוח, אני הייתי מנוסה יותר). בסופו של דבר שני הגדולים שלי הם חברים טובים מאוד מאוד.

 

אני לא באה להבטיח הבטחות שיהיה קל יותר, כי לא אצל כולן זה כך, אבל אני כן אומרת שההורות לילד השני היא שונה ובאה ממקום בטוח יותר ויודע לקראת מה הוא הולך.

אני חושבת שלהחלטה של לא להביא עוד ילד לעולם ולהישאר עם בת אחת יש השלכות משמעותיות, ושלפני שקובעים כך באופן נחרץ (ובהתחשב בגיל שלך שלא מאפשר לך עוד הרבה שנות חשיבה והתבשלות עם הרעיון), שווה לנסות לחשוב על הדברים דרך אשת מקצוע שתשקף מה בדיוק היה הקושי ואולי גם תעזור לחשוב על פתרונות (הזכירו כאן קודם שהבת שלכם לא במסגרת בכלל. זה מאוד מאוד קשה!).

אין לי רעיון למישהי כזו (אולי@נגמרו לי השמות?) או אפילו לסוג המטפלת שכדאי לחפש, אבל לדעתי זה שווה חשיבה ושיחה.

 

שיהיו החלטות טובות!

האמת, יהיו פה שיחלקו עליי, אבל רק בשביל הילדהחדשה ישנה
הייתי נכנסת להריון.
זה נראה לי ממש אומללות להיות לבד בעולם...

אלא אם כן, עוד הריןן יביא אותך למצב ממש לא טוב של בעיות נפשיות וכד', מה שלא נשמע מהודעתך...
לא חולקת ממש מסכימה איתךפעם שנייה2

אני בת יחידה ..לא לבד בעולם אבל זה חסר ומורגש.

 

שמרית יקרה0505050
מבינה אותך לגמרי.
קודם כל אני רוצה לפרגן לך שאת אמא מהממת, מודעת לעצמך ולרצונות שלך ועם זאת חושבת על עתיד הילדה.. נראה שהיא עטופה באהבה.
אני רוצה להוסיף עוד שיקול חשוב.
הילד שיוולד/יאומץ, לא יכול להגיע למשפחה בתור מתנה לאחות. זה פשוט לא הוגן.
ילד צריך לבוא לעולם כי בחרו *בו*, כי אוהבים *אותו*
תארי לעצמך שהיו מביאים אותך לעולם רק כדי שאחותך לא תהיה לבד. אמאלה. מיד מציב אותה במקום של מלכת הבית, ואת עוד איזושהי ברירת מחדל.
לא נעים בכלל.
מכירה את הספר שומרת אחותי?
איזה צער חווה ילד שמרגיש שהוא מקום שני. אווץ'.
ואי ההודעה שלך הזכירה לי את הסרט שומרת אחותיטארקו
מכירה?
לדעתי ברור מעל כל ספק שצריך עוד ילדסיה
אחד זה ממש ממש מעט זה לא ממש משפחה , אם לא מצליחים אז משהוא אחר
הכונה שאם יש אפשרות בריאותית אז מה השאלה בכלל
זה צער שלא תוכלי להחזיר את הגלגל אחורה לעולם.
נראה לי שאין מצב שלא תצטערי זה לא שיש לך ארבעה ילדים כבר אז התשובה שונה
וחוץ מיזה בלי להלחיץ מתוקה גיל 36 לא כזה מהר בטוח שתלחצי על כפתור וזה יעבוד ממני מנסיון שלי ושל חברותי אני יותר מבוגרת ממך אבל מעל גיל 35 זה לא כמו בגיל 30 אפילו . לדעתי אין לך זמן להתלבט בכלל
לדעתי לא מביאים ילד כדי שישמש כאחאמאשוני
ילד זה עולם בפני עצמו, הוא לא אמור להיות כלי לסיפוק צרכים של ילדה אחרת.
אם היית כותבת אני רוצה ילד, מונעת בגלל הקושי של גידול קטנים ומיד שני לא רוצה לפספס את ההזדמנות אז זה משהו אחר.
אבל את כותבת שאין רצון לעוד ילד וזה לא עומד להשתנות.
יכול להיות שיש פה מנגנון פסיכולוגי שמונע ממך להודות שאת כן רוצה ילד ומשליך את זה על סיבה של טובת הילדה.
לדעתי את צריכה להתמקד ברצון הטבעי ללא הסחות דעת.
תדמייני שאין קשיי גידול. יש לך אופר שעוזרת 24/7
תדמייני שמבחינת הגדולה זה לא משפיע על ההחלטה.
נניח פסיכולוג ילדים אבחן אותה ואמר חד משמעית שנוכחות של אח לא תעלה ולא תוריד והחיים שלה יתנהלו אותו דבר בדיוק.
תחת ההנחות האלו: את רוצה ילד??
זאת שאלת המפתח.

את רוצה ילד??
רק רוצה להציע-לדעתי חלק גדול מהסיבהנשימה ארוכה
שאת מרגישה שזה גדול עלייך זה בגלל שהילדה איתך 24/7!

יש סיכוי טוב שברגע שהיא תיכנס למסגרת ויהיה לך זמן ופנאי גם לעצמך לא יהיה לך ככ קשה לחשוב על עוד ילדים.
נכוןבת 30
בתור מישהי שהייתה עם הראשון הרבה זמן בבית -מצפה88
מסכימה
מסכימה גםרקלתשוהנ
מצורפת לקודמותיי ורוצה להוסיף משהותהילה 4
אני חושבת שכשיש מעגל תמיכה שזהה לנו במצב זה מאד מקל. נשמע שבמשחפחה שלך אין לך בכלל מעגל תמיכה לא בקטע של עזרה טכנית אלא בקטע שיש עוד מישהו כמוכם שעובר את זה ומדבר איתך על התנועות, על הקרכצנים ועל העייפות הרבה. סוג של שיתוף שעוזר. אבל אם תמצאי לך קבוצת חברות שכזו. אן כל הכבוד לפורום- ולמדתי ואני לומדת ממנו המון. מומלץ חברות פחות וירטואליות.
ו- גם הבת שלך תהיה פחות סביבכם כי יהיה לה פרטנר למשחקים .הם מעסיקים אחד את השני. חבל לפספס את זה גם עבורה וגם עבורכם כמו שכתבו זה מה דשנשאר לאורך ימים ושנים.
רוצה להוסיף עוד שאלה למחשבהיום שני

ילד הוא משהו ענק, שמשנה את חיינו ואת השגרה שלנו ואת היומיום.

 

איך את עם שינויים וצמיחה בכלל, בחיים?

אם את מתלבטת אם לשנות מקצוע, או משרה, או מקום מגורים- איך את מתלבטת?

תהליך ארוך ורגשי, טבלת יתרונות וחסרונות, או אולי מתייעצת עם חברות...

איך את מחליטה?

מהבטן? מהראש? לאט? מהר?

 

אני שואלת את כל זה

כי אולי מאחורי ההתלבטות שלך יש קושי לשנות, לקבל שינוי.

לי באופן אישי הנקודה הזו קשה- גם כשהשינוי מבורך!

עם הזמן למדתי לומר לעצמי שזה שינוי. וייקח זמן. ונתרגל.

 

ילד הוא שינוי ענק

אבל זו גם ברכה. פלא. 

את השינוי הזה עוברת כל המשפחה כולה, וגם את ההחלטה - בדרך כלל מקבלים זוג.

מציעה לך לשוחח עם עצמך

על הרצון, על השינוי, על "איך ייראה העולם שלי עם ילד נוסף?"

ואחר כך עם בן זוגך

אולי תגלי נקודות מפתיעות שלא קשורות בכלל לילד, אולי תקבלי תשובה בתוך עצמך.

רוצה להודות לכולן ולהגיבשמרית31
החוסר רצון בעוד ילד הוא לא בגלל שיש לי חלילה ספקות שאוהב אותו/ה (ברור שאוהב).
אבל כשאני מסתכלת אחורה על מה שעברנו עם הילדה הראשונה-אני מרגישה התנגדות פנימית.

הקושי בגידול תינוק כל כך קטן, הזוגיות שכמעט נעלמת- זו תקופה מאוד קשה.

כולנו עובדים וחיים שגרת יום עמוסה, ואצלנו גם כשאני עבדתי במשרה חלקית (ולמרות שהייתה לנו עזרה) היה מאוד קשה, הוצאתי הרבה תסכול וכעס על בעלי, ראיתי רק את הקושי שלי ולא את שלו.

אני מאוד חוששת מה יהיה אם נביא עוד ילד ושוב ניכנס למצב הזה, רק בגלל שבעלי היה כל כך מכיל ורגיש צלחנו את זה.
וכשאת חושבת על החיים שלכם כמשפחה, עוד עשר עשרים שנה קדימהקופצת רגע
את שלמה עם משפחה שהיא רק שלושתכם?

בסך הכל, זמן הגידול האינטנסיבי הוא נניח בשנתיים שלוש הראשונות. אחר כך אמנם יש קשיים כמובן, אבל זו לא אותה רמה של אינטנסיביות ומחויבות לשמור על היחד פיזית כל רגע שלא יזיק לעצמו.

ולגבי הגיל, כמובן כמובן שאין ערבויות ועדיף להזדרז אבל בסך הכל סיכוי טוב שיש לך עוד כמה שעות פוריות. אז אם ממש לא מתאים עכשיו הייתי עוזבת את הנושא לגמרי, וחוזרת לעסוק בו בעוד שנה...
מתחברת מאוד לכל מה שכתבת.טארקו
אני מאוד מתחברת למה שאמרת, גם אני במצבמצפה88
דומה וכרגע בהריון ב״ה. עם הרבה פחדים.
מההיכרות שלך עם עצמך ועם בעלך, איזה דברים אתם יכולים לעשות מראש כדי לרכך את הפעם הבאה? טיפול אישי/זוגי? יותר עזרה חיצונית? אם יש דברים שיעזרו זה יכול לעזור להתגבר על הפחד.
אתם תהיו חכמים יותר ומנוסים יותררקלתשוהנ
אני חייבת לשקף לך משהו...רקלרגעכאן
את מתארת קושי מאוד מובן והגיוני כשנולד ילד
חושבת שכמעט כולן חוו שינוי גדול,התמסרות מאוד גדולה והשקעה פיזית ונפשית,ושעות שינה, והיה צריך ללמוד להתנהל בזוגיות ככה..ואיך משלבים עם עבודה..

זה באמת לא קל!!

אבל חייבת לשאול אותך שאלה בכנות-

האם קרה לך אי פעם בחיים שהיה לך משהו שלא היה קל?
או אפילו היה קשה?
איך התמודדת?


האם את חושבת שלא יהיו שום קשיים קדימה בחיים בכל מיני תחומים?

יש דרכים להתמודד עם קושי
להמנע מכל דבר שקשה -זה חבל..יכל לגרום לנו לפספס כל כך הרבה טוב בדרך
ובעיקר את הלהכיר את עצמינו- כמה כוחות יש בנו ולמה אנו מסוגלות

התרבות המערבית מציגה לך שהכל צריך לבא בקלות..אבל האמת שהדברים הכי הכי עמוקים ומתוקים אלו מה שאנו רוכשים ומתייגעים עליהם וזה תהליך


נכון בלידה ראשונה הרבה פעמים יש הלם מהקושי בכל החזיתות

אז מה עושים הלאה?
יושבים עוד לפני הלידה השניה.ומסיקים מסקנות
נזכרים איפה היו הנק' שלא עבדו טוב-
וחושבים איך אפשר לבא אליהם אחרת
איך אפשר לתחזק טוב זוגיות?
זה לא שאם יש ילד אז זה בוודאות אומר שהזוגיות בצד ונהרסת. לא ממש לא. אפשר לחשוב מה יכל לעשות לכם טוב יחד .
ולא להבהל מתקופה שקצת פחות הולך
לאחרי לידה צריך לבא עם קצת סבלנות- עד שדברים מתמקמים ומתאזנים לוקח קצת זמן..וזה טבעי ובסדר
הגידול היה שואב כל כך-
למה? מה היה שם שגרם את עיקר הקושי?
אולי יש פתרונות יצירתיים שיקלו? כמו שאמרו פה הרבה- חד פעמי, אוכל מוכן, עזרה בבית, בייביסיטר ובוודאי שאת הגדולה לשלוח למסגרת ואפילו את התינוק מותר לשים במעון- הוא מעדיף להיות קיים פה בעולם וללכת למעון מאשר לא להיות פה בכלל

ובאמת עיקר הנק' בעיני זה שאת חווית קושי ואת מסיקה מסקנה שהוא בהכרח ימשיך לקרות שוב בדיוק באותו האופן
ואת תתמודדי בדיוק כמו בפעם שעברה
ושהדרך היחידה זה פשוט להמנע מהקושי

אבל באמת אפשר וכדאי לפעמים ללמוד להסתכל לקושי בעיניים
תכלס אין לאן לברוח...זה פוגש את כולם בחיים לפעמים הצורך להתמודד
נכון. בילד זה בפול ווליום הקושי לפעמים אבל האמת שגם בפול ווליום סיפוק ומשמעות ואהבה.
ואת זה רואים רק עם השנים
כמה ההשקעה והמסירות משתלמת...

ואת לא תגיעי אותו דבר ללידה הבאה
יש לך נסיון יש לך פרופורציות

ובאמת חייב לזהות שמי שבוחרת להשאר עם הילד עד גיל גדול בבית- זה בחירה!! שצריכה להבחר ממחשבה שזה מה שנכון וטוב לך ולילד יחד
לא להתאבד על אידאל גבוה של להיות 24/7 עם הילד אבל שזה יגרום לך לא להיות מסוגלת לחשוב על אי פעם להביא עוד אחד...

אני לא חושבת שחובה תכף ומיד או משהו קחי את הזמן להתבשל

אבל הלוואי ותעזי לא להכנע לפחד ולקושי ולתת לו לבחור בשבילך ולהפסיד כל כך הרבה טוב

איזה תגובה חכמה ומהממתאורוש3
מהממת. זווית חשיבה יפה כל כך!חדשה ישנה
תודה רבה על התגובה היפהשמרית31
והמושקעת 🌸 אני מסכימה איתך,
לגבי הבכורה,
בשנה וחצי הראשונות השארנו אותה מתוך אידיאל (רצינו שכשהיא תתחיל ללכת למעון תהיה לה יכולת לדבר ולהגיד לנו אם משהו לא טוב לה..)

לאחר מכן, הייתה שנת קורונה וגם עברנו דירה תוך כדי..
כולם אומרים לי שאלו חיים אחרים כשהילד במעון אבל אני חושבת שמבחינתי לא ישתנה הרבה, אני עדיין אעבוד עד 16:00 כל יום ואז אחזור מהעבודה ישר לטיפול בה / בילד נוסף..

מי שזה יכול להקל עליו הוא בעלי שעובד אחה׳צ ואז יהיה לו זמן פנוי בבוקר.. אבל האמת שזה גם נושא בפני עצמו..

בעלי עובד בשעות אחה״צ ואני מרגישה באיזשהו מקום שאם נשלח אותה למעון אז זה יפטור אותו מלהיות איתה בבקרים ואני עדיין אשאר עם הקושי של אחה״צ. (בפרט שהיא עובד גם ביום שישי בבוקר). אולי צריך לפתוח זאת מול גורם מקצועי-אני לא בטוחה

לא לא..כשעובדים וחוזרים לטפל בילד רק אחה''צרקלרגעכאן
זה אחרת לגמרי
זה מרענן
מוציא ממך כוחות
מפגיש אותך עם עצמך בעוד רבדים

ואז את חוזרת לבת שלך וכשאת איתה את איתה הרבה יותר..כי התגעגעת..כי נתת גם לעצמך כי יש לך עוד חיים

הייתי גם וגם..גם מהעקרות בית כל הזמן ועכשיו כשעובדת פי כמה יותר קל לי אפילו שיותר עמוס
זה המצב שלי כרגעשמרית31
אני עובדת כל יום עד 16:00 וחוזרת אליה ואין לי כוחות בכלל.. :/

לא מזמן התחלתי משרה מלאה וזה, לצערי, לא שינה את המצב..

אולי זו עייפות מצטברת מכל השנים- מי יודע, הזמן יגיד..

תודה על המענה, מעריכה זאת מאוד 🌸💜
אוקיי לא ידעתי את זהרקלרגעכאן
הבנתי ממה שרשמו לך שאת איתה כל היום בבית

אז מבינה שבעלך איתה בבית ואת חוזרת אחרי העבודה אחה''צ?

רוצה להסביר בדיוק מה הקושי?
אולי את צריכה זמן לנוח להתאושש קצת בין העבודה ללהיות עם הילדה?
אפילו חצי שעה ..לעשות סיבוב, לנוח, לקרוא לאכול בנחת?
זאת בעיה שאפשר לפתור...

תנסי לחשוב בראש כזה
שבעצם הבעיה זה לא 'הלהיות אמא'
אלא איך את מוצאת את הדרך לעשות את זה באופן שנכון לך

ובעצם בערב יש לך זמן לנוח - אז תעשי את זה ותשקיעי בעצמך
זה לא בהכרח כךשחרית*
גם אני חוויתי את שני הצדדים, לא יודעת להגיד מה עדיף. זה מתיש להיות עם ילד אחה"צ, והגיוני לחזור מותשים מהעבודה לאטרף של איסוף ילדים מהגנים (לפעמים בלי לאכול צהרים בכלל) ולרצות רק להרים רגליים על הספה.
המשמעות של להיות במסגרת היא בכמה עניינים:שחרית*

1. מסגרת תעייף אותה יותר, תחזרי ב4 להוציא אותה ולהיות איתה שעה וחצי, ואז ארוחת ערב, מקלחת ולמיטה. (כמובן לא מדברת על שלב השנה האחרונה במעון עם השנ"צ הסיוטי שלהם).
2. לא צריך לדאוג לארוחות סדירות- בוקר וצהרים לילדה (עלי זה מעיק ברמות).
3. היא תכיר חברים, אולי תלך להתארח אצלם ולשחק איתם, או תזמין אליה. זה משחרר אותך אחהצ. (אולי זה גיל קצת מוקדם, אבל בהנחה שהיא עולה לגן עיריה, זה בהחלט יכול לקרות בשנה הבאה).
4. אני חושבת שבמסגרת ילד לומד יותר להעסיק את עצמו ולשחק. וכך היא לא תהיה תלויה בך שתשבי ותשחקי איתה.


לגבי מה שכתבת קודם, הפחד שלך מאיך שתהיי אחרי הלידה בעיקר בהיבט הזוגי, אני מזדהה איתך מאוד. לפני כל לידה אני חופרת לבעלי על איך אני מפחדת מהזוגיות שתתערער, וסדרי הבית שישתנו, ועושה לו הכנה נפשית לאיך אני אהיה והאם יהיה לי כוח וסבלנות לתינוק החדש. בעלי גם היה מכיל ורגיש וצלחתי כל לידה ואחרי לידה בזכותו. אבל, סליחה, הוא צריך להיות מכיל ורגיש ואת צריכה לסחוב תינוק 9 חודשים, ללדת, להניק, להשתגע מהורמונים.. אז סהכ נשמעת לי חלוקה הוגנת.. ובכל מקרה שווה לעשות תאום ציפיות, אולי הוא לא רואה את הדברים כמו שאת.
כן, נראה לי שחלק גדול מהקושי שלך במצב הנוכחיקופצת רגע
זה שעות העבודה של בעלך. זכור לי שכבר מפני שנתיים שלוש כתבת כאן בנוגע לזה, לא?

זאת אין בעיה ולי אישית אין כ"כ מה לייעץ. נראה לי הגיוני שאת מרגישה בקריסה כשבעצם אין לך שום זמן במהלך השבוע להיות בנחת עם עצמך או עם בעלך. יש לכם צפי כמה זמן המצב הזה עוד יימשך? או שמבחינת בעלך להמשיך לעבוד בשעות האלה עד הפנסיה?

רק רוצה לכתוב לגבי מה ששאלת על המעון: זה בכל זאת שינוי, כשהילד במעון ואז חוזר הביתה ב 16:00 לדעתי, זה נותן סדר יום קבוע לילד, וכשהוא חוזר הביתה המשחקים בבית שוב יכולים להיות לו מעניינים אחרי שלא ראה אותם על היום. זה יכול להקל גם עלייך בכל זאת. ואולי אם בעלך יהיה פנוי בבקרים הוא יוכל לתקתק יותר את הבית ולבשל?
תודהשמרית31אחרונה
על ההתייחסות 🌸 מעריכה זאת מאוד.
אשתדל להרחיב בהמשך

שאלת מה היינו עושותאורוש3
אני הייתי מביאה עוד ילד. מדובר על עוד אחד. לא על עשר שנים של שיעבוד. שנים די ספורות. להגשמה ביתר התחומים ממש יישאר זמן אחרי.
כמובן שלא נכון להביא ללא רצון. אולי טיפול בשבילך כדי להתחזק רגשית ולהיות יותר במקום נכון לזה?
אולי לחשוב על מערך תמיכה לאחרי? עזרה בבית? מטפלת? כמובן מסגרת לגדולה.
אין מחיר לעוד נשמה. לא קידום ולא כסף.
מתנה עצומה לכם ולחמודה הקטנה. לכל החיים.
יש לי חברה שהיא בת יחידהים...

וגם כמעט ואין לה משפחה, רק אבא שלה.

והיא באמת אמרה שהיא רוצה לפחות 3 ילדים בגלל זה. אבל היא מאוד חברותית ותמיד מוקפת אנשים

 

יש כאן מלא תגובות מהממות בנות!!! 🍀 מוסיפההאור שבלב
@שמרית31אז נכון- הבת שלך, את, ואתם- עוד ילד יתן לכם המון... יתן לכם משפחה, יתן לבת שלכם ללמוד על קשר בן אישי של אח ואחות.
אבל כן, צריך לשנות משהו- אימהות פחות טוטאלית. שתיתן לך יכולת לחזור לעצמך מהר.
בלי הנקה(משנה המון)
מעון מגיל הכי מוקדם שאפשר-
ואת תראי שזה אחרת. את תחזרי לעצמך יותר מהר בעה.
את כבר יודעת להיות אמא, זה לא הפסיכיות של ההתחלה...שלא יודעים כלום והעולם מתהפך. (טראומה של כולנו..)
תשמעי, ממרום גילי..(אוטוטו 37) ומליון ילדיי ..(סתם נו.. שמונה ב"ה..) אני יכולה להגיד לך מנסיון שבכל לידה ואחרי לידה- את רוכשת נסיון, ביטחון, ואת פתאום מסוגלת יותר לשחרר. מאשר הטוטאליות של ההתחלה.... את הבכורה הנקתי כמו פריקית... את השמיני אני מאכילה בבקבוק ושמח וטוב לנו...לומדת לשחרר...
כמו שאמרו לפניי, הקושי הפיזי גדול רק כשהם פיצים(ומתוקים כל כךךךךך!!!!)
אחכ יש לך אנשים בבית...מתבגרים, מתבגרות, חברות ממש.. שלך ממש... חוויה מדהימה. בונה לך את האימפריה שלך.

בהצלחה בהחלטות!!
נערךאורוש3
פותחת שרשור קיטורים לכבוד ערב פסחמתיכון ועד מעון

אז מה היה מעפן? מה לא הלך?

קטרו בהנאה...

פה היה ויכוח מעצבן בערב שהוציא לי את הרוח מהמפרשים למרות שהיה יום די מוצלח

תודה אהובה ❤️❤️❤️ אמןהדרים
שנים שאנחנו לבד בחגים לצערי,מחפשת מה ירגש אוירה?פלפלונת
לנו ולילדים. הגדולים בתיכון..יש גם קטנים יותר. 
אולי יש אדם באזורכםכובע לבן
שישמח שיזמינו אותו?
כרגע פחות מתאים. הלוואי.פלפלונת
תלוי באופי שלכםכורסא ירוקה

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

אוירה לא חייבת להיות באנשים... מציעה רעיונותשש וארגמן

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.


•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

בהצלחה יקירה!! אמן שיהיה לכםמלא באווירה ובשמחה!שש וארגמן
אמן. בע"ה, תודה.פלפלונת
תודה לכן על הרעיונות הטובים. בע"ה איישם מהם.פלפלונת
גם אנחנו לבד בסדר כבר שנים. מאז שהבכורה היתה בת 3אמהלה

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

 

אנחנועוד מעט פסח

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.


אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.


וגם-עוד מעט פסח

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

תודה לכן 🩷פלפלונתאחרונה
אם אתה כזה צדיקהריון ולידה

ועושה כאילו אתה מנסה להדר במצוות גם כשלא חייב

למה אתה לא מסוגל לקחת את הרגליים שלך ולקנות לאשתך מתנה לחג?!!!?

אמאלה זה מרתיח אותי כבר! הוא יודע לבחור והוא ידע להיות רומנטי בהתחלה

והוא יודע שגם משהו פשוט ב15 שח ישמח אותי למרותשמגיע לי הרבה יותר  

אז לאיפה זה נעלם??

ולא הוא לא שכח כי אני באופן אישי טרחתי להזכיר

כמו שטרחתי להתבאס מולו כשאכזב.

לא זוכרת מתי קנה לי לאחרונה תכשיט. לא לחגים לא ללידה לא ליומולדת לא ליומנישואין

לא יודעת למה זה ככה קשה לו

דפוק

אין לי מילה אחרת

גורם לי לזלזל בקיום המצוות שלו

באהבה שלו אליי שגם ככה שיודע שקשה לי להרגיש אותה לאחרונה

ושאני צריכה להרגיש אותה מאוד ושהיא חסרה לי מאוד

שוכבת פה בוכה

כי בחג עגיל יהיה לי כי קניתי לעצמי ב20 שח והצהרתי לו שאני אמנם שומרת לחג להתחדש אבל אני עדיין מצפה ממנו לקנות לי גם.

מרגישה אישה לא מוערכת

ממש ככה

ועם בעל שבוחר מתי להיות הכי צדיק בעולם ומתי לבחור שכנראה זה לא מצווה מספיק חשובה כדי לקיים אותה אפילו בסימון וי. 

ומכתב בכלל לא נראה לי כבר שנים רבות

ובכלל בא לי אפילו למרוד בגלל זה

כמעט הלכתי מאחורי הגב שלו לעשות נזם או הליקס או גם וגם

לא כי אני רוצה באמת

אלא בעיקר כי מרגישה צורך לצעוק לו ניעור.

אוף לא התכוונתי לאורך כזה ובטח שלא להשתפך ככה

התקופה הזאת במיוחד מוציאה ממני את כל האיכסה

למרות שיצאה ממני גם לפניה

והעיקר הוא ישן שינת ישרים כי אחרי שהכרחתי אותו להגיב כל מה שהיה לי להגיד זה "מצטער" 

-מצטער שמה? 

שאני לא עונה על הציפיות שלך

השם תשלח לו שכללללל

מי יכול לנער דבר כזה בכלל?? נראה לי שאף אחד

@בעלי

אני חושבתתקומה

שלא בטוח שהעניין זה המאמץ הפיזי.

מהתגובות האחרות שלך נראה שיש משקעים או איזשהו קושי זוגי, והוא מתבטא עכשיו במתנה שרצית ולא קיבלת.

אני מבינה כמה זה כואב

וכמה את מחכה להוכחה שהוא אוהב אותך בדרך הזו


אבל אני מרגישה, שאת מעמידה אותו למבחן

את מרגישה שאולי הוא לא אוהב? לא מעריך?

אז את רוצה לבחון את זה

ואומרת איך את רוצה שזה יראה

אבל האמת היא, שגם אצל זוגות שמאוד טוב להם יחד, אולטימטומים זה משהו שלא תמיד עובד בצורה מוצלחת.

פשוט, אולי, אם יש תקשורת טובה, אז אם מישהי תגיד לבן הזוג "תקנה לי מתנה לחג ותכתוב לי מכתב", והוא ירגיש שזה גדול עליו, הוא יגיד לה "מאמי, אני הכי אוהב אותך. אבל לקנות תכשיט, זה גדול עליי. גם לכתוב אני לא יודע טוב, באמת אעשה הכל בשבילך. אם את רוצה נלך יחד אם זה יעשה לך טוב, אולי תקני לעצמך ואני אביא לך?" ואז יביא לה בערב החג זר פרחים או יתן לה לנוח בזמן שהוא עובד ומנקה. או כל דבר אחר.

אבל כשיש פחות פתיחות, אז אולטימטום (מובן ככל שיהיה), פשוט דוחק את הצד השני לפינה.

ומה שאני מנסה להגיד (ואולי זה לא נכון בכלל), שאולי הצורך שלך במתנה זה סימפטום לקושי אחר.

ואם כן, לא נכון לעשות עכשיו תנאי "בא נראה אם הוא כן יקנה לי משהו ואם כן זה יוכיח שהוא... (תשלימי את החסר)"

אלא לראות בזה כהזדמנות לכך שיש עוד דברים לעבוד עליהם יחד, כדי להגיע למצב שבו את מרגישה אהובה, בלי קשר למתנה לחג או לא.

זה רצון הכי הגיוני ולגיטימי בעולם.

אני פשוט חושבת שיש כל מיני דרכים להגיע אליו

אבל בשביל זה צריך להסתכל לעומק

מי המציא את החג הזזזזזההההה??רוני 1234
איף
זה רק פנטזיה חחחחרקאני

בכל מקרה אין לי משהו קרוב לבית

ורחוק לא רלוונטי עם כל מה שנשאר לעשות פה

אז מה הגאולה הפרטית שקרתה לכם השנה?אנונימית בהו"ל

מחשש לאוטינג כותבת מאנונימי...

אז אני אתחיל...

אחרי שנים של חיפוש...ותקיעות בבית

מצאתי עבודה שתפורה עלי בול

אני כל כך מאושרת ומרגישה סיפוק.

תןדה לה' היה שווה לחכות כי הוא

הביא לי משהו שכל כך  מדויק לי...

ומה איתכן?

לא חייבים משהו גרנדיוזי..

איזשהי גאולה

משהו שהתהפך או השתנה לטובה,

כיתבו לנו: )

פסח כשר לכולן

איזה יופי!מש ממש שמחה בבשילך!! ומצטרפת..אוהבת את השבת

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה


 

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..


 

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית


 

 

פעם ראשונה שיש לנו מטבחון פסח וזה כל כך מקל!מחי
הגעתי לבדיקת חמץ בלי לחץ ועצביםלפניו ברננה!

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.


 

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

 

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

 

ב"ה הספקתי להגיע לפינות שכוחות בבית, ויחסיתהתייעצות הריון
ממש בנחת, 'בזכות' המלחמה שגרמה לכך שאהיה כל כך הרבה בבית בחודש האחרון עם הילדים. ב"ה בעלי איתנו בליל הסדר ולא הקפיצו אותו למילואים, שזה לא ברור מאליו בכלל. ולצד הקושי המטורף בחודש האחרון, הצלחתי לראות גם את הטוב והמתיקות בלראות את הקטנים שלי גדלים ומתפתחים כשהם פה בבית ולא במסגרות.
השנה לא היתה לי שנה של גאולהפה משתמש/ת

אלא של אתגר מתמשך...


אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו


מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...


וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי


הריון קל ולידה במועד של תינוק מתוק ב"המולהבולה
אחרי פג קיצוני בשבוע 26
החלטתי איך אני מתארגנת שיהיה בנחת ההכנותנפש חיה.
מרגש מאוד❤️ בע"ה שתמשיכי ליהנות בעבודה עוד שנים!מתואמת

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

לא יודעת אם זה ממש גאולהמתיכון ועד מעוןאחרונה
אבל ב''ה לפני כמה ימים קיבלתי את התואר פסיכולוגית מדריכה, שזה התואר הכי בכיר בפסיכולוגיה שיש ועבדתי הרבה כדי להשיג אותו וזה משמח אותי מאוד, וגם פותח לי תפקידים חדשים אם ארצה
למישהי יש את המשחק "מי גנב את האפיקומן"?רחללי

משחק קלפים חמוד ממש!

קנינו שנה שעברה במשנת יוסף ולא זוכרים את הכללים של המשחק. אשמח מאוד אם מישהי מכירה ויכולה להסביר

יש באינטרנטזמירות

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

זה לא זה. תודהרחללי
מנסה לכתוב מהזיכרון:קנמון
עבר עריכה על ידי קנמון בתאריך י"ד בניסן תשפ"ו 12:49

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון


 

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

תודה רבה!!!רחלליאחרונה
בקבוקים ומשאבות בפסחשמ"פ
אז יודעת שזה קצת מאוחר אבל מה אתן עושות עם הבקבוקים וחלקי משאבה בפסח ? 
בדיוק שאלנו רב לגבי משאבהמאוהבת בילדי

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

מצויןשמ"פ

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

משתמשים רגיל, מנקים טוב, שוטפים עושים סטריליזציהכורסא ירוקה

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

לא יצא לי להשתמש במשאבה בפסחהשם שליאחרונה

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

צריכה תפילהחנוקה

לא יכולה לפרט.

צירופי מקרים לא סבירים.

הסתבכות כלכלית בזמן ההכי לא נכון.

אתגרים שונים עם 3 ילדים 

מצב רפואי ונפשי סבוך

הכל ביחד

אה וערב פסח כמובן

מרגישה כמו בני ישראל לפני ים סוף

צועקת אל ד' מהבוקר, מרגיש צורך לעורר רעש בשמיים.

אם מישהי מוכנה כשקוראת לבקש מד' שישמע לתפילתי ויעזור למשפחה שלי אודה לה מאד

תודה!חנוקה
אמרתי פרק תהילים לזכותךמאוהבת בילדי

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

תודה רבה!חנוקה
בשורות טובות🫂יעל מהדרום
תודה אתן עוזרות ממשחנוקה
חיבוק❤️❤️❤️בארץ אהבתי

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתואמת

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

חיבוק וכח!!!מרגרינה

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡

❤️שמ"פ
מתפללת שתראי ישועות !
אמרתי פרק תהילים לזכותך🫂סטודנטית אלופה
שתזכו לישועות גדולות בקרוב ולגאולה הפרטית והכללית❤️
בטח בטח וחיבוקקקקשירה_11
מתפללת איתך. חיבוק!!ליני(:
לבי איתך. גם בתפילות♥️ בשורות טובות בעז"ההמקורית
🫂🫂רקאני
אמרתי פרק תהילים🩷nik
מברכת אותך שתראי ישועות בקלות ובמהרה!!
אמרתי פרק תהילים לשמיעת תפילתך, בשורות טובות♥️עדינה אבל בשטח
אמרתי פרק תהילים. השם יברך אתכם בטוב!קנמון
אמרתי תהיליםצלולה
מתפללת שתראו ניסים בכל התחומים♥️
מתפללת איתך לכל הטוב בעז"הזברה ירוקה
מצטרפת לתפילות.. ישועת ה' כהרף עין!אוהבת את השבתאחרונה
והבוטח בה' חסד יסובבנו!

אולי יעניין אותך