״וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ. וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם״ (בראשית מה פס׳ א-ג)
״וירדו אחי יוסף בני ישראל צריך המקרא לומר אלא בתחלה לא נהגו בו אחוה ומכרוהו ולסוף מתחרטין ואומרים אימתי נרד למצרים נחזיר את אחינו לאביו וכשאמר להם אביהם לירד למצרים נתנו כולם דעת אחת להחזירו אמר רבי יהודה בר סימון אף יוסף יודע היה שאחיו יורדין למצרים לשבר אוכל מה עשה הושיב שומרים על כל הפתחים ואמר להם ראו כל מי שנכנס לשבור אוכל כתבו שמו ושם אביו לערב הביאו פתקים ועשו כך כיון שבאו בני יעקב כל אחד ואחד נכנס בשער שלו וכתבו את שמותם לערב הביאו לו הפתקים זה קורא ראובן בן יעקב ואחד קורא שמעון בן יעקב ואחד לוי וכן השוערים כל אחד שלו מיד אמר להם יוסף סתמו את האוצרות ופתחו אוצר אחד ונתן שמותם לבעל האוצר ואמר לו ראה כשיבואו האנשים אלו לידך תפוש אותם ושגר אותם לפני עברו שלשת ימים ולא באו מיד נטל יוסף שבעים גבורים מבית המלך ושגר בשבילם לבקש אותם בשוק הלכו ומצאו אותם בשוק של זונות ומה טיבן בשוק של זונות אלא אמרו אחינו יוסף יפה תואר ויפה מראה שמא בקובא הוא ותפשו אותן והביאום לפני יוסף״ (בראשית רבה פרשה צא פיסקה ו).
לכאורה אין לסיפור הזה רמז במקרא. האם חז״ל קיבלו אותו במסורת ? אני רוצה לטעון שגם אם כן וגם אם לא, דווקא כן יש לסיפור הזה רמז בכתוב ורואים ממנו את האופן שבו חז״ל קראו ולמדו את התורה תוך שימת לב לפרטים הקטנים.
המדרש מתחיל בהערה עדינה על כך שעשרת השבטים נקראים בפס׳ ״אחי יוסף״ בעוד שהכינוי המציין אותם הוא כמעט תמיד בני יעקב / בני ישראל והמדרש תופס את השינוי הזה במונח כרומז על שינוי שחל בהם.
עכשיו. אם נעיין קצת בתורה נראה שיש עוד מקום שהשבטים נקראים במקום בני יעקב כ- ״אחי X” וזה במקרה של דינה:
״וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר.
וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ״ (בראשית לד כה-כו).
ואיך מתבטאת האחווה במקרה הזה ? שהם ערכו למענה מבצע חילוץ על מנת להוציא אותה מהגויים. אם כן אפשר להסיק שחז״ל הבינו
שגם במקרה של יוסף השימוש במונח ״אחי יוסף״ רומז על כך שהם חיפשו אותו על מנת לחלץ אותו.
(לצערי אין לי בראשית רבה זמין ראיתי את המדרש הזה בכלי שני, אז לא הילה לי הזדמנות לראות אם כבר העירו על כך).
