אתמול שמעתי ברדיו ראיון עם פדופיל
כן. פשוט ככה, איש טוב וישר שגילה שהוא פדופיל, סיפר על ההתמודדות שלו ועל הצעדים שנוקט בשביל שלא יפגע חלילה אף פעם בילד. ועד היום הוא באמת מעולם לא פגע ולא עשה שום דבר רע.
למרות זאת. כל התגובות החל מהמראיין ועד לפסיכיאטר ולנפגעת שהעלו אחר כך, התגובות שלהם כולם היו על זה שיש הרבה טיפולים מוצלחים ושהוא חייב להתעשת על עצמו וללכת לפסיכיאטר לטיפול ושהוא פצצה מתקתקת ואיך הוא מעיז להמשיך להסתובב כך בלי טיפול וכולי וכולי.
בהתחלה תהיתי, איך זה שבדיוק אותם אנשים שלא מאמינים שאפשר לשנות נטייה מינית בלי להרוג את הנפש. דווקא הם הראשונים ששולחים לטיפול בנאדם טוב שלא פגע מעולם באף אחד.
ואז הבנתי, שהגישה מראש אומרת שאין סיכוי שיהיה פער בין חשקים ומאוויים של בנאדם לבין המימוש והמעשה שלהם. כי אין סיכוי לצפות מבנאדם לא לפעול איך שהטבע יצר אותו, אז חייבים או לתת לו לעשות או לשנות את טבעו. אז בהומואים שאין בעיה מוסרית במעשה, אז צריך פשוט להתאמץ להתיר את המעשה בכל דרך, ואילו בפדופיליה שיש בעיה מוסרית במעשה צריך להתאמץ לשנות את טבעו של האדם כמה שאפשר.
בגישה התורנית סתירה בין מאוויים למעשים היא חלק אינטגרלי מחייו של האדם והציפיה מהאדם שישלוט על עצמו ולא יזרום עם טבעו היא על כל צעד ושעל, ולא בהכרח חייבים להתאים תמיד, וגם אם כן רוצים להתאים מעדיפים לעשות את המאמץ (המוצלח כמו שהם אומרים שעובד על פדופילים) בשביל שלא לעבור על איסורי התורה
כן. פשוט ככה, איש טוב וישר שגילה שהוא פדופיל, סיפר על ההתמודדות שלו ועל הצעדים שנוקט בשביל שלא יפגע חלילה אף פעם בילד. ועד היום הוא באמת מעולם לא פגע ולא עשה שום דבר רע.
למרות זאת. כל התגובות החל מהמראיין ועד לפסיכיאטר ולנפגעת שהעלו אחר כך, התגובות שלהם כולם היו על זה שיש הרבה טיפולים מוצלחים ושהוא חייב להתעשת על עצמו וללכת לפסיכיאטר לטיפול ושהוא פצצה מתקתקת ואיך הוא מעיז להמשיך להסתובב כך בלי טיפול וכולי וכולי.
בהתחלה תהיתי, איך זה שבדיוק אותם אנשים שלא מאמינים שאפשר לשנות נטייה מינית בלי להרוג את הנפש. דווקא הם הראשונים ששולחים לטיפול בנאדם טוב שלא פגע מעולם באף אחד.
ואז הבנתי, שהגישה מראש אומרת שאין סיכוי שיהיה פער בין חשקים ומאוויים של בנאדם לבין המימוש והמעשה שלהם. כי אין סיכוי לצפות מבנאדם לא לפעול איך שהטבע יצר אותו, אז חייבים או לתת לו לעשות או לשנות את טבעו. אז בהומואים שאין בעיה מוסרית במעשה, אז צריך פשוט להתאמץ להתיר את המעשה בכל דרך, ואילו בפדופיליה שיש בעיה מוסרית במעשה צריך להתאמץ לשנות את טבעו של האדם כמה שאפשר.
בגישה התורנית סתירה בין מאוויים למעשים היא חלק אינטגרלי מחייו של האדם והציפיה מהאדם שישלוט על עצמו ולא יזרום עם טבעו היא על כל צעד ושעל, ולא בהכרח חייבים להתאים תמיד, וגם אם כן רוצים להתאים מעדיפים לעשות את המאמץ (המוצלח כמו שהם אומרים שעובד על פדופילים) בשביל שלא לעבור על איסורי התורה
