@נשמה כללית
אני מחכה לראות כמה גדול יהיה הבלגן שהוא יעשה הפעם...
"לא תסיג גבול רעך".
איזה מן דבר זה לפתוח ככה בתחרות לא הוגנת מול אילעאי עופרן ומאיר נהוראי? לא יפה.
אם היית נותן את המאמר הזה לר' חיים - כמה הוא היה תומך וכמה הוא היה מתרגז מאחד עד עשר?
והניתוח שלך לא מוכרח בכלל.
איך קוראים לזה אצל האלו, נו? הנדסת תודעה.
לדעתך זה או שאנחנו נתקפל בפניהם או שהם יתבוללו, נהדר.
אז אני מציע שכדי למנוע התבוללות נהפוך כולנו לרפורמים, ככה "נשפיע מבפנים" ובא לציון גואל.
האמת שאפילו קצת ושעשעתי מהזעזוע שלך.. "אם התשובה היא לא אז אין לי מה לומר לך"... יעני, למה שהיא תהיה לא? איפה ראית רמז לזה?
וההיסק שלך מוטעה. יכולה להיות שאיפה שכרגע אן לנו *שום* כלי לממשה.
הרב אליעזר בנתיים מתקרב אליהם במקום לקרב אותם אליו, היידה.
נחשבו בזמנו קיצוניים לפחות כמו הצעדים שעושה הרב מלמד שליט"א.
והרבה גם טענו שהוא נותן לגיטימציה ומתקרב אל ה'חופשיים' יותר מדי.
בעיני הצעדים של הרב מלמד דומים מאד לצעדים של הרב קוק.
(ושלא יובן מדברי שהם דומים רק באופן יחסי למה שמקובל. אני חושב שהם גם דומים בעצם.)
אני בהחלט יכול להבין את מי שחלק, ואת מי שחולק על הרב קוק זצ"ל בענין הזה. וגם חלק מהרבנים שאני מחשיב בתור רבותי חולקים על הרב קוק בזה וסוברים שהוא טעה מבחינה חינוכית. לגיטימי.
אבל חס וחלילה שזה יביא לידי זלזול.
והמשפט האחרון שכתבת עשה בעיני רושם מזלזל, וראיתי צורך למחות.
לא מבחינת ה"מסורת" (שהרב כמעט לא שבר) לא מבחינת הגדלות, ולא מבחינת גדלות המתנגדים ביחס אליהם.
אה, וגם שהרב היה עקבי, ואל השתמש בסיסמאות כשנח לו. ומעולם לא פתח את פיו בחוצפה על גדולים אחרים כמו שעושה הרב מלמד, ובטח שלא על כאלו שגדולים יותר ממנו.
אם אתה טוען שהם דומים, ועוד בעצם, אתה בכלל לא מכיר את הסוגיה כנראה. אני מניח שאתה גם מאלו שאומרים "מה ההבדל בין רורמי למסורתי, שניהם שומרים רק חלק"...
זכותך למחות, אבל זו המציאות.
שמעת על איזו אמירה שהם הנפיקו בשבח האורתודוכסיה? נאדה.
רק הוא מהלל אותם ומלקק להם. בלי שום תמורה.
אתה יכול גם לומר שזה בדרכים שלדעתך לא לגיטימיות.
ואתה יכול גם לומר שהוא לא עושה מספיק בשביל להדגיש את ההתנגדות שלו לדרכם.
אתה יכול גם לומר שמאד כואב לך לראות את הדברים הבעייתיים שהוא אומר/כותב/עושה.
אבל להגיד שהוא מתקרב אליהם זוהי אמירה שלא מקיימת "בצדק תשפוט עמיתך", על אדם שהוא בחזקת צדיק, ורב גדול בישראל, ומבוססת על פרשנות אישית.
הוא חוצה עוד ועוד קוים בדרך אליהם, ביוהרא ובביטחון עצמי שבז לכל גדולי הדורות.
והוא מזמן לא בחזקת...
לא הופך אותה לעובדה.
גם על השואה יש שאומרים שהיא פרשנות שאנשים מאמינים שהיא עובדה, נו שוין.
שיש קונצנזוס שאסור להתקרב אליהם.
ואין מקום לדעה של רעבל'ע צעיר שחושב שהוא חכם יותר ממאתיים שנות תורה וגדוליה.
בן שישים זה כלום בשביל מהפכות כאלו. ואין לו סמכות הלכתית מעבר ל"מלקט".
הנקודה היא שאולי אני ניק אנונימי שלא למד. אבל הויכוח שלו אינו איתי אלא עם החת"ס, הקצשו"ע, הערוה"ש, הגרי"א ספקטור, המהרש"ם, הח"ח, הגרח"ע גרודז'ינסקי, הרב זצ"ל, החזו"א, הרצי"ה, הגרצ"פ פראנק, הטשיבינע'רב, ר' משה פיינשטיין, ר' אברום, הגרי"ש אלישיב, הרב אליהו והרב עובדיה.
אז כמובן, אני לא כל כך הזוי ומפונטז וברור שאני לא מעלה בדעתי את ההנחה המטורללת שהם גדולים יותר ממנו, אבל לפחות "כמוהו" הם ודאי, אה? הם למדו קצת יותר מעשירית ממנו, מה?
לא לגיטימי לזרוק לפח האשפה את כל גדולי ישראל במאתיים+ שנים האחרונות. באמת סליחה מהוד מעלת פוסק הדור בעל פניני הלכה.
בשתי השאלות שלך: גם בדקתי מה הוא אומר (-בפומבי)
וגם, הופ טרללה, יש לי חבר ש(בדחיפתי, יחד בעצם) שלח לו מייל וקיבל תגובה רפורמית בעצמה ("אנחנו לא יכולים להתקע עם רבנים שמתו, אנחנו חייבים להתקדם".)
ויתכן שבשלב מסויים הוא הפנים שלא מסחרי עבורו להגיב כך לאנשים..
מה שאני רואה אצלו בעקביות זה חוסר התכופפות לאף אחד שהוא לא הוא.
אגב, אין הבדל בין מה שאמרתי לבין מה שהתכוונתי.
אני אתייעץ בנושא עם הרב גלעד קריב שליט"א.
הגוונים ביהדות מתוחים מהרב חיים נבון ועד הרב יגאל לווינשטיין, מהרב כהנא ועד הרב ליכטנשטיין.
הם לא כוללים ניאו רפורמים למיניהם ולסוגיהם בארצותם לגוייהם.
רב לא תלוי רק ביכולת להיבחן על יו"ד, אלא גם בירא"ש ונאמנות לתורה.
ואם אתה לא מסכים איתי, קבל עדכון: יורם שפטל גם קיבל סמיכה, וככה"נ עוד לפני שמאיר נהוראי נולד.
אם אתה תתחייב לקרוא ליורם שפטל "רב" מכאן ואילך, גם אני אקרא כך לנהוראי. סגרנו?
מי שמני לבדוק, לדוגמה, שיאיר לפיד אינו נאמן לתורה?
זה לא באמת קשה. מיש מצהיר על עצמו שאינו נאמן - כנראה שאינו נאמן.
הוא כמובן לא אמר את המשפט "אני לא נאמן להלכה" אלא "אני לא מסכים עם X" כשX היתה כמובן קביעה הלכתית.
באחד המקרים הוא אף כינה את הרב מנחם בורשטיין, שביקר אותו על אי נאמנותו להלכה, "מפכ"ל משטרת המחשבות"....
לא מבין את הפואנטה.
זה כמו הורה שהילד המתבגר שלו לא מקשיב לו אז הוא מתחיל לצעוק עליו. לא מועיל, וסתם מלבה מריבות.
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
