עבר עריכה על ידי והוא ישמיענו בתאריך י"ב באב תשפ"א 16:40
אני סומך על דברי המהר"ל בספרו תפארת ישראל (פרק נ"ח), שר' נחמן בוודאי למד אותו ישר והפוך (אין מה לעשות, המהר"ל הוא הבסיס לרבים מגדולי החסידות, וכן לתנועת המוסר ולרמח"ל ועוד), כפי שלמד בבלי וירושלמי וראשונים ישר והפוך.
שכתב על הסיבה למה עוה"ב לא מוזכר בתורה כך:
"וגם יש להשיב כי התורה האמיתית לא זכרה עולם הבא בתורה, בשביל דבר זה, כדי שיהיו כל דברי תורה מבוררים נכרים לכל אדם בחוש העין, דבר שהוא יסוד התורה. ואין אתה צריך להאמין דברים שהוא יסוד התורה, כי כך ראוי אל כל שנקרא בשם "תורה". כי אם באים להאמין דברים שהוא יסוד התורה, כל אחד יוכל לכתוב תורה ומצות מלבו, ויאמר שבשכר התורה יהיו לו כך וכך לעולם הבא, דברים בלתי ידועים, ולא יהיה ניכר האמת מן השקר"
כלומר אי אפשר 'להאמין' למשהו שהוא יסוד התורה, הכוונה לאמונה לא שכלית. כי אם התורה לא מבוססת אצלנו על ההיגיון, אז למה אנחנו מאמינים? על בסיס מה? אין שום בסיס, כל אחד יכול להמציא או להאמין בדת משלו.
והוא ממשיך:
"ולפיכך ראוי לתורה שיהיו דבריה מבוררים ונכרים לחוש העין, עד שלא תוכל לדמות לה אחד מן הדתות מכחישי ה', שרוצה לשקר, שתבטיח דברים גם כן, כמו שעושים הדתות הנ"ל מבטיחים שכר עולם הבא, דבר בלתי מבורר ובלתי ידוע לחוש.
אבל דבר הבלתי ידוע לאדם, והם בלתי מבוררים, אין ראוי שיכנסו בגדר התורה, כיון שכל אחד יוכל לומר שבשכר תורה זאת יגיע לכם כך וכך. ובשביל כך זכר התורה הטוב הגופני, במה שהוא דבר נראה וברור. ואין ראוי להזכיר בתורה שכר רוחני, שאינו מבורר לאדם, והוא צריך להאמין. ודבר זה אין ראוי לתורה, רק שיהיו דבריה מבוררים, כי דבר שהוא בלתי מבורר אין שם "תורה" ראוי עליה, כיון שכל אחד יכול לחדש דברים בלתי ידועים, ולמה ישמעו..
.. ואדרבא, דבר שהוא בלתי ידוע ומפורסם, אדרבא מחליש האמונה (!), כמו שאמרו 'הרוצה לשקר ירחיק עדותו'. והתורה היא "עדות ה' נאמנה" (תהלים יט, ח), ולא רצה להרחיק את העדות, רק לקרב את העדות, שהוא נגלה ונראה, לא עדות שאינו נגלה
במילים אחרות, אמונה זה בירור. מה שלא מגיע מתוך בירור שכלי - לא נקרא תורה, זה יכול להיקרא מיסטיקה או הרבה דברים, לא תורה. זה לא שייך לעם ישראל. נוצרים מאמינים בזה, כנ"ל מוסלמים - דתות שלא הושתתו על דבר חד משמעי אלא על סיפורים ומיתולוגיות (מכאן גם המשפט 'במקום שם נגמר השכל - שם מתחילה האמונה' על הווריאציות השונות שלו - הוא משפט נוצרי ממקורות קדומים של ראשית הנצרות).
ור' נחמן עצמו אומר שצריך לחפש את השכל בכל דבר.
אז במחילה, אני לא מבין את כל הענין הזה של לזרוק את השכל, או אמירות שאין לי איך להבין בלי שה' יגיד לי.
הקב"ה אומר לנו בתורה, ע"י חז"ל, בשכל. הוא נתן לנו כלים נפלאים להשתמש בהם, וראש לכל הכלים זה מה שמייחד את האדם, 'צורת האדם', השכל שלנו שמוציא את הכל מהכח אל הפועל (באמצעות עמל תורה). זה הצלם אלוקים של האדם על פי דברי הרמב"ם המפורסמים בפתיחה למורה נבוכים. אז לא להשתמש בזה, כלומר ע"י לימוד תורה על חובת השתדלותו של האדם בעולמו, נראה לי מאוד זר ולא נכון. אין דבר כזה שר' נחמן יחלוק על רוב ככל הראשונים והאחרונים!
צריך להבין שר' נחמן מדבר על הרבה מדרגות. לא כל מדרגה שייכת אלינו. אנחנו בוודאי לא בדרגת ר' נחמן, ומה שאני אומר זה לא ענווה פסולה, זה נקרא ענווה. כי כמו שצריך לאזן את הענווה הפסולה, ככה צריך לאזן גם את הגאווה.
אבל גם הנהגות שהוא אומר לתלמידיו, לא כל הנהגה מתאימה לכל אחד. וחשוב שנדע את מקומנו האישי כשאנחנו למדים את דברי רבי נחמן מברסלב זיע"א.
ובאשר לנושא הספציפי, אביא דוגמא נוספת-
בפרק ס"ב כתב המהר"ל על 'החש בראשו יעסוק בתורה':
"ויש שואלים, כי דבר זה לא נמצא, שכמה הם חולים, ולא מועיל להם למוד התורה. כי דבר זה לא קשיא, כי לא אמר רק 'חש', והיינו קודם שחלה, אבל נפל למשכב, צריך כאן זכות גדול לשנות הטבע, והוא כמו נס, ואין כל אדם זוכה לנס גמור, וזה פשוט"