"אני אתונך אשר רכבת עליי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה"
מסכנה האתון, מה היא עשתה שבלעם הרביץ לה...?
אך בלעם הגיע למצב של עיוורון שהיה יותר גרוע מבהמתו, שאפילו שהיא ראתה את המלאך הוא לא ראה, כי כשאנחנו עיוורים אז אנחנו גרועים מן הבהמה, שהיא לפחות כשרואה משהו שמזיק לה, היא בורחת מאינסטינקט, אך אנחנו ממשיכים להעלים עין למרות שזה פוגע בנו, בגלל תאוותינו.אנחנו גרועים מן הבהמה שאנו עושים תאוותינו רק לשם התאווה, למרות שמבחינה שכלית אין היגיון למה לעשות את זה והיא רק מזיקה לנו.
ויגל ה' את עיני בלעם
וירא את מלאך ה' ניצב בדרך וחרבו שלופה בידו
ותירץ ואמר: "לא ידעתי כי אתה ניצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי".
לפעמים אנחנו עיוורים בכוונה, דהיינו, עושים עצמינו כאילו אנחנו עיוורים, לא רוצים לראות מהו רצון ה' כי הוא לא מסתדר לנו, ואם זה בכוח אז לא משנה מה יקרה לא נראה אותו, אלא אם כן המלאך יתגלה אלינו...
אבל גם אז, אחרי שהמלאך התגלה אל בלעם, מכיוון שהמלאך אמר לו שהוא יכול אם הוא רוצה להמשיך, בלעם בחר עוד פעם להיות עיוור, ולא קלט את הרמז העבה, המשיך בדרכו למרות שכבר המלאך התגלה אליו.
זה מה שקורה, בדר"כ מי שרוצה להיות עיוור, גם אם המציאות תתפוצץ לו מול העיניים, הוא לא ישתנה אלא ישאר אותו דבר, כי כך הוא רוצה, המציאות לא באמת משנה...
ומדובר פה על אינטילגנט, בחור אינטילגנט, אבל זה לא משנה, כי גם לחכמים יש יצר הרע, ואולי אפילו עוד יותר, והם יכולים לקחת את החוכמה והכוחות הגדולים לטומאה, לתאוות ולסיפוק רצונות נמוכים במקום להבין מה רצון הא-לוה, מה הקב"ה רוצה מאיתנו בעולם הזה.
לאחר מכן בלעם מכה את האתון שלוש רגלים, והקב"ה פותח את פי האתון והיא מתחילה לדבר אל בלעם:
שימו לב, הוא אמר שאם זה רע בעיני הקב"ה הוא מוכן לשוב, הוא מוכן לחזור לדרך הישר. אך מכיוון שתאוותו סנוורה אותו, הוא לא הבין שרצון ה' שהוא ישוב, שרצון ה' שלא יעשה את זה, וכך פספס את התשובה.
בסוף הוא ניסה לקלל, לדבר סרה, למצוא פגמים, למצוא חסרונות, והגישה השלילית הזאת, העין הרעה הזאת, מראה את הגישה של בלעם הרשע, שמלכתחילה הוא לא חיפש טוב, הוא לא חיפש איך לעשות טוב, אם הוא היה מחפש לעשות טוב הוא היה מבין שזה לא טוב, זה רע, ובעצם אין כזה דבר עין רעה, שהרי המציאות הכללית היא טובה, ואם אתה בכל זאת בעל עין רעה יש שתי אפשרויות, או שאתה טיפש או שאתה עוצם עיניים בכוונה. אלו שתי האפשרויות, וחבל להיות מתלמידי בלעם הרשע.
בסופו של דבר ניסה בלעם לקלל, ומפיו יצאו ברכות.
אבל איך...?
הוא כיוון לרעה...
הקב"ה הראה פה דרך מיוחדת, של "נהפוך הוא", שבה דווקא אותו אחד עם עין רעה, שרצה לקלל, הוא זה שבירך. הכוחות שהלכו לרע עכשיו הלכו לטוב. רואים פה שבסופו של דבר האדם יכול לבחור בחירה חופשית ברע, אך זה מטומטם, זה להתכחש לא-לוה שהוא אינסוף, בסופו של דבר רצונך מתבטל לרצונו, אז עדיף כבר לרצות אותו ולקבל שכר ולא עונש, כי אין לך סיכוי מול הקב"ה במלחמה הזאת, והקב"ה דווקא מציע לעזור לך, אם רק תסכים לקבל ותהיה מוכן מספיק לקבלת השפע.
אז קודם כל, לשמוע, אפילו לאתון. אולי יש לה משהו ללמד אותנו או איזה משהו חכם לומר שהיא ראתה ואנחנו לא שמנו לב, מזחיחות דעתינו, ודווקא היא, שהייתה למטה, ראתה ואנחנו פספסנו.
ואחרי זה, לראות, לא לפספס דברים שאנחנו רואים ולא להיות עיוורים או לעשות עצמינו כעיוורים, סתם חבל.
הפוטניציאל שלנו כ"כ אדיר, חבל לקחת אותו דווקא למקומות נמוכים ולהיות שפלים מהבהמה, אפשר להתעלות כ"כ הרבה רמות מעל.
שנזכה...
!
