אשמח לקבל עצות מכל הנשים החכמות שכאן שאני מעריכה כל כך!
יש לי בן מתוק וחכם בן 4+. הצדיק שלי עבר הרבה כולל ניתוחים מורכבים מבחינה רפואית בילדותו וב"ה היום בריא לגמרי, אממה...
מרגישה איתו קושי מיוחד ואפרט- ב"ה יש לנו כמה ילדים צפופים שאיך נגיד עושים ביחד שמייח כמו שחבורת ילדים יודעים... אבל מרגיש לי שאיתו קשה לי ולא מוצאת את הדרך להגיע אליו. יש לו צורך מיוחד מוגבר בתשומת לב שנראה שאף פעם לא מגיע לסיפוק. בגלל העבר שלו מראש יש לו מקום חם בלב שלי ורצון תמידי לגונן עליו ולהכיל אותו והוא גיבור בעיניי ואני גם מדגישה לו זאת. יש לו רגישות מדהימה, חכמה וכשאני איתו אחד על אחד הוא הכי מתוק וכיפי בעולם ואני מנסה לתפוס כמה שיותר רגעים כאלו יחד איתו.
הבעיה מתחילה כשהוא משחק עם שאר האחים, נראה שהוא עושה כל מה שביכלתו כדי לשגע אותם וממש נדירים הרגעים שהוא מצליח לשבת ולהינות ממשחק. זה הגיע למצב שהאחים שלו כבר לא רוצים לשחק איתו, הם ממש מנסים לשחק בחדר אחר כדי שהוא לא יפריע להם ולא רוצים לשתף אותו. יוצא שאני כל הזמן צריכה לנסות לעזור לו להשתלב בלי להציק לשאר, להעסיק אותו בנפרד או אפילו להחזיק אותו פיזית כדי שהשאר יוכלו להתנהל בכיף. גם בנושא של גבולות מאד מאד קשה מולו- הוא מנסה את הסבלנות שלנו על ימין ושמאל, נראה שהוא ממש עושה ומחכה לתגובה. יום אחד אמר לי שהוא לא רוצה ללכת למקום מסויים כי קשה לו להתנהג שם יפה וניסינו לחשוב יחד איתו איך לעזור לו, בפועל זה לא עזר- כך שהוא מאד מודע לעצמו ונראה שגם לו זה מציק. ממש בימים האחרונים עולה בי המחשבה שאולי זה קשור לקשב וריכוז. שמתי לב שגם כשהוא צופה בסרטונים במחשב הוא מתעייף תוך 10 דקות בערך ופורש. מצד שני יש לו זמנים שהוא משחק עם עצמו במשחקי דמיון הרבה זמן לבד ובגן הוא אמנם שובב אבל בקטע של שובבי נחמד וקיבלתי רושם שזה לא דומה בכלל למה שקורה בבית. מרגישה שאולי אני צריכה לבדוק את זה ולקבל הכוונה לאיך לעזור לו ולשאר בני הבית.
ופה אתן נכנסות לתמונה,
אין לי מושג למי לפנות. רק מרגישה שאנחנו צריכים עזרה. לא יודעת אם זה כיוון של הכוונה הורית/אבחון/איזשהו טיפול בשבילו- רק רוצה לעזור לו כי זה נראה סיוט לחיות כך וגם מקשה על כולנו. ציינתי את העבר הרפואי שלו כי חושבת שאולי יש קשר גם לתחילת החיים שלו שלא היו פשוטים בשום צורה וכללו הרבה בילוי בבית חולים, להתנהגות כיום.
אמן שתהיו השליחות שלי!
יש לי בן מתוק וחכם בן 4+. הצדיק שלי עבר הרבה כולל ניתוחים מורכבים מבחינה רפואית בילדותו וב"ה היום בריא לגמרי, אממה...
מרגישה איתו קושי מיוחד ואפרט- ב"ה יש לנו כמה ילדים צפופים שאיך נגיד עושים ביחד שמייח כמו שחבורת ילדים יודעים... אבל מרגיש לי שאיתו קשה לי ולא מוצאת את הדרך להגיע אליו. יש לו צורך מיוחד מוגבר בתשומת לב שנראה שאף פעם לא מגיע לסיפוק. בגלל העבר שלו מראש יש לו מקום חם בלב שלי ורצון תמידי לגונן עליו ולהכיל אותו והוא גיבור בעיניי ואני גם מדגישה לו זאת. יש לו רגישות מדהימה, חכמה וכשאני איתו אחד על אחד הוא הכי מתוק וכיפי בעולם ואני מנסה לתפוס כמה שיותר רגעים כאלו יחד איתו.
הבעיה מתחילה כשהוא משחק עם שאר האחים, נראה שהוא עושה כל מה שביכלתו כדי לשגע אותם וממש נדירים הרגעים שהוא מצליח לשבת ולהינות ממשחק. זה הגיע למצב שהאחים שלו כבר לא רוצים לשחק איתו, הם ממש מנסים לשחק בחדר אחר כדי שהוא לא יפריע להם ולא רוצים לשתף אותו. יוצא שאני כל הזמן צריכה לנסות לעזור לו להשתלב בלי להציק לשאר, להעסיק אותו בנפרד או אפילו להחזיק אותו פיזית כדי שהשאר יוכלו להתנהל בכיף. גם בנושא של גבולות מאד מאד קשה מולו- הוא מנסה את הסבלנות שלנו על ימין ושמאל, נראה שהוא ממש עושה ומחכה לתגובה. יום אחד אמר לי שהוא לא רוצה ללכת למקום מסויים כי קשה לו להתנהג שם יפה וניסינו לחשוב יחד איתו איך לעזור לו, בפועל זה לא עזר- כך שהוא מאד מודע לעצמו ונראה שגם לו זה מציק. ממש בימים האחרונים עולה בי המחשבה שאולי זה קשור לקשב וריכוז. שמתי לב שגם כשהוא צופה בסרטונים במחשב הוא מתעייף תוך 10 דקות בערך ופורש. מצד שני יש לו זמנים שהוא משחק עם עצמו במשחקי דמיון הרבה זמן לבד ובגן הוא אמנם שובב אבל בקטע של שובבי נחמד וקיבלתי רושם שזה לא דומה בכלל למה שקורה בבית. מרגישה שאולי אני צריכה לבדוק את זה ולקבל הכוונה לאיך לעזור לו ולשאר בני הבית.
ופה אתן נכנסות לתמונה,
אין לי מושג למי לפנות. רק מרגישה שאנחנו צריכים עזרה. לא יודעת אם זה כיוון של הכוונה הורית/אבחון/איזשהו טיפול בשבילו- רק רוצה לעזור לו כי זה נראה סיוט לחיות כך וגם מקשה על כולנו. ציינתי את העבר הרפואי שלו כי חושבת שאולי יש קשר גם לתחילת החיים שלו שלא היו פשוטים בשום צורה וכללו הרבה בילוי בבית חולים, להתנהגות כיום.
אמן שתהיו השליחות שלי!
. עדיין מספיק קרוב בשביל תחומי עניין משותפים וחוויות מחברות