במהלך הטיפולים חוויתי בדיקות פנימיות שכאבו לי מאוד, וגרמו לי לסוגשל חרדה.
אבל עדיין קיימנו יחסים. ברוך ה נקלטתי מהטיפול.
וככל שהחודשים התקדמו הרגשתי סלידה מקיום יחסים,
אחרי כל פעם הייתי מקיאה והיו לי התכווציות והרגשתי פשוט לא טוב.
מאז אנחנו פשוט לא מקיימים, בעלי מדהים והוא מבין אותי מאוד.
אנחנו לא נשואים טריים, ככה שיש בנינו הבנה למצב,
ואנחנו זוכרים שהיו תקופות אחרות.
אבל אני פשוט לא מצליחה לשחרר ולקיים יחסים, כי כואב לי
אני בחודש מתקדם... וכל פעם אני מרגישה מסורבלת
ואחרי שאני מנסה יש לי כאבים, וקשה לי להתפנות.
מפחיד אותי שגם אחרי הלידה זה ימשיך, למרות שאני מרגישה שהפחד שלי נובע מלהזיק לעובר.
לבעלי מתחיל להיות קשה, ואני מפחדת שהיחסים בנינו יהרסו ויקרסו.
בחיים לא חשבתי שתהיה לנו בעיה כזאת..
ואני מרגישה רעה, כי בעלי כל כך מחכה לזה ומבין אותי,
אבל אני לא מוכנה לזה עדיין,
ואני מרגישה שאני הורסת את המערכת יחסים שלנו.

)