בעיקרון זה תלוי בזוג, יש כאלה פתוחים מאוד (נניח קיצוניות) שלא יפריע להם שהאישה שלהם תשב ותצחק עם השכן ותדבר איתו על כל השטויות שבעולם ויהנו ויהיה נחמד

כמובן כל עוד זה לא פוגע בקשר הזוגי.

כמו הקשר עם החברות.. אז שיהיה גם עם החברים.

יש כאלה.

אבל,

אני לא נמנה על צבאם. זאת תרבות שאני לא מאמין בה. וכמובן לא שופט את מי שכן ח"ו.

זאת פשוט תרבות שונה..

ולכן:

כן, יפריע לי. בוודאי.

וכן,

כמו שמפריע לי על עצמי שאני כאן גם עכשיו.

אני לא יודע אם יש מקום להעיר, אבל יש בהחלט מקום שזה לא יהיה לו נעים.

אם הוא יעיר או לא.. החלטה שלהם.

האם יש הבדל?

אני חושב שאם האישה מדברת זה קצת יותר בעייתי.

למה? לאיודע. פשוט מנהגו של עולם וטבע הדברים. זה הכל. לא איזו סברא שכלית מפולפלת.

מטבע הדברים, היא יותר צנועה וחלק מזה זה לא לדבר עם אחרים.

אם כי, שוב, רואה בעיה גם אם הבעל יעשה את זה. רק מרגיש שפשוט יותר בעייתי שהיא.

מעוניין לקרוא תשובות של אחרים כאן.

זה לא בשבילה/ו לפתוח את ההודעה

כן היה מפריע לי אם זה בשיחות אישיות כשזה על סתם דיבורים, אם זה כדי לייעץ על איזה עניין וזה בצורה עניינית- שיעזור בשמחה (באופן כללי מעדיפה שנהיה בלי רשתות חברתיות, לקחתי את זה יותר לכיוון של ערוץ 7)

לא חושבת שנכון להעיר אבל יש מקום לדבר על זה.. כמו כמעט כל דבר אחר שמפריע בחיים

ונראה לי שבנות צריכות יותר להחמיר ולא לעשות את זה בגלל העניין הרגשי.. אבל זה לא אומר שמבחינתי לבנים זה סבבה (שוב, לעזור במשהו ענייני- סבבה, הכוונה לשיחות ידידותיות בין גברים לנשים)

יפריע לי אם היא תתכתב עם בנים. ובכלל אם היא נמצאת ברשתות חברתיות. 

רוב הסיכויים שהייתי נפרד ממנה. זה לא הסגנון שלי. 

ואצל זוג נשוי בכלל אין שאלה. וברור שיש זכות לבקש שלא יעשו את זה. 

לדעתי אין הבדל בין גברים לנשים. קרה לי בטעות שמישהי נקשרה אלי דרך התכתבות, שבעיני הייתה די טכנית קצת ידידותית, אך בעיניה זה היה יותר מזה. מאז למדתי להיזהר בזה. 

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים