תשמעי אישה יקרה שאת - אני קוראת את ההודעה שלך ופשוט מתרגשת.
ומתפעמת.
ואז אני ממשיכה לקרוא עוד ועוד מילה,
עוד ועוד שורה -
ומכירה את זה שהרגשות שלנו באים לידי ביטוי גם בגוף מרוב שהם עוצמתיים? אז כזה.
ממש תחושה של חמימות בכל הגוף ורוחב לב ונחת רוח עצומה!
וכ"כ למה?
כי אין לי מילים אפילו כדי להסביר עד כמה כמה נשמע שאת אוהבת את בעלך בכל מאודך, והוא אותך.
ועד כמה אתם מעריכים אחד את השנייה
ועד כמה הזוגיות שלכם מדהימה טובה ומטיבה,
והעוצמות הללו אצלכם ממש יכולים להגיע עד למי שקורא אותך... ממש עד כדי כך!!!
כל ההקדמה הזו שלך,
וגם תוך כדי כתיבה,
וגם בסוף -
בכל שזורה האהבה הגדולה הזו והעוצמות המדהימות הללו אצלכם, וזה פשוט מדהים ומרגש.
חייבת לצרף את הדברים שכתבת, וואו:
"אני חייבת להקדים ולכתוב שאני אוהבת את בעלי אהבת נפש!!
שאני מאושרת בבחירה שלי!
שהוא עושה אותי מאושרת כל יום מאד!
שכיף לי איתו
וטוב לי איתו
כמו שלא כיף לי וטוב לי עם אף אדם בעולם!
שהוא שותף מדהים בכלל
ושותף מלא בבית,
הוא באמת עושה המון!
והוא גם תותח ברמה שלא רואים!
ואני לא אומרת את זה כי אני אשתו.
הוא בא מבית של אנשים מאוד מאוד מוכשרים (כמה דורות אחורה) וכל מי שנתקל בו מתפעל.
ומעל הכל מאוד כואב לו וקשה לו הקונפליקט הזה.
...
בבקשה בבקשה אל תכתבו דברים רעים עליו!
הוא באמת מדהים!"
עכשיו יקרה נסי לקרוא את כל מה שכתבת - אבל כאילו ממקום של מישהי מבחוץ שקוראת ותראי איזה פלא אתם, את, הוא, ושניכם יחד:
את אוהבת אותו אהבת נפש (!!!)
את מאושרת בבחירה שלך
הוא עושה אותך מאושרת - ועוד *כל יום*!
כיף לך איתו
טוב לך איתו
כמו שלא טוב לך עם אף אחד אחר!
הוא שותף מדהים בכללי
והוא שותף מדהים גם בבית
הוא עושה המון *באמת*
הוא תותח ברמה *שלא רואים*
כולם מתפעלים ממנו
הוא באמת מדהים
הוא באמת רוצה לנסות לפתור את הקונפליקט
הוא משתדל
מנסה
מבטיח ומקיים לעשות כל מה שצריך גם בעניין הזה
וזה אולי נשמע קצת מצחיק שאני כותבת את כל זה שוב ושוב - אבל באמת שלקרוא כל שורה שלך - זה עוןלם ומלואו.
זה עולם ומלואו כי פשוט מרגישים עד כמה זה נכון.
עד כמה זו האמת שלך.
עד כמה אלו החיים שלך עצמם
אלו הרגשות שלך עצמן
עד כמה האהבה כאן גדולה
עד כמה הטוב כאן גדול
עד כמה הזוגיות הזו מיוחדת
לכן חשוב לי מאוד להדגיש את הדברים הללו - שתדעי שממבט חיצוני פשוט רואים שהבסיס שם. מונח יציב וקיים ושריר וטוב וחי ובועט.
ולא רק הבסיס, אלא כל העץ עצמו.
הוא בטוב טוב אחד גדול.
והנושא שאיתו יש פערים - הוא אומנם נושא, ונושא מהותי בחיים.
אבל זה מה שהוא.
נושא.
פער.
חוסר מושלמות.
ולראות את זה מהמקום הזה - זה כבר משנה הרבה מאוד.
כי כמו שאת יודעת בטוח, אכן לכל זוג באשר הוא יש ויהיו פערים, התמודדויות, קונפליקטים, חילוקי דעות וכו'.
ולכל זוג גם יש חוסר מושלמות בתוך הזוגיות שלהם.
אלו הם שני נתונים עובדתיים.
ז"א, שלא יכול להיות אפילו זוג אחד בעולם כולו, יהיה מדהים ככל שיהיה, יהיה מספר אחת, לא יכול להיות שלעולם לא יהיה להם שום פער או חילוקי דעות.
ולא יכול להיות גם אפילו זוג אחד בעולם שהזוגיות שלהם תהיה מושלמת ב100% בכל זמן נתון.
אין.
זה לא קיים.
וזה לא קיים כי כך הקב"ה ברא את עולמו.
ברא אותנו בני האנוש - אנושיים. לא מושלמים.
"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"
אין.
רק הקב"ה לבדו מושלם.
גם ענקי עולם עברו התמודדויות ואפילו נאמר לנו שחטאו, משה רבינו ע"ה, דוד המלך
מי אנחנו הנמלים לידם?!
ההבנה הזו היא מאוד מאוד חשובה.
כי היא בעצם לוקחת אותנו מתפיסה שהכל חייב ו*צריך* להיות מושלם - ואם לא אז משהו בנו דפוק,
להבנה ש ***לא יכול להיות מושלם*** ואנחנו ***בהשתלמות***, בדרך, במסע, בלימוד משותף, בעבודה זוגית מתמדת, בתנועה.
תנועה.
יש עליות
יש ירידות
יש יום
יש לילה
תנועה.
שוב, כך הקב"ה ברא את העולם 
וההבנה הזו בבסיסה אומרת גם לך יקרה - שאתם בתנועה
אתם בדרך
אתם בלימוד
אתם, גם בתוך הפער הזה - בתנועה מתמדת וחתירה זוגית לקראת השלווה והמציאות הכי נכונה ומתוקנת עבור שניכם,
מציאות שרואה גם את הצרכים שלך וגם את הצרכים שלו - ומנסה להיענות ולענות על שניהם יחד, בלי שאף אחד מכם ירגיש שזה בא על חשבונו או שהוא הולך לאיבוד בדרך.
וזה כ"כ נפלא שזה ככה!
זה נפלא כי אתם בטוב כל כך גדול כאמור,
וזה נפלא כי אומנם זו ההתמודדות שלכם כרגע - אבל *זו* *ההתמודדות* *שלכם* *כרגע*
ז"א, *זו* חוסר המושלמות עליה *אתם* עובדים.
זו ה-דרך שלכם כרגע.
וזה מדהים!
שזה לא חלילה בחוסר אהבה או הערכה ביניכם,
או בהתמודדויות מורכבות אחרות שאנשים עוברים בחיים, שמעמידים את עצם הזוגיות שלהם או האושר שלהם בסימני שאלה וכן הלאה...
והידיעה שזה חלק בלתי נפרד מהחיים ההתמודדויות הללו, הירידות הללו, התנועה הזו -
היא ידיעה חשובה שגם תעזור לכם.
כי אתם תיקחו את כל הטוב הענק הזה אצלכם
ותשתמשו דווקא בו כדי למנף ולהצליח לעלות גם מהפער הזה ולגשר עליו.
ואת יודעת מה? אני פשוט בטוחה שאתם תצליחו!
גם אם זה לא יהיה פשוט או מהר מדי - אתם תצליחו! מה שנקרא "יש לכם את זה"! ובגדול!!!
--------------------------------
ואחרי כל זה,
מנסה להתייחס לפער עצמו בכמה נקודות שעלו לי:
* קודם כל כבר כתבת בחוכמתך ששניכם באים ממשפחות שונות, מרקע שונה,
את באה ממשפחה שכל הרמה והאיכות הזו היא חלק בלתי נפרד ממנה - ז"א כך גדלת. כך חונכת. זה מה שאת מכירה.
ובעלך מרקע קצת שונה.
אז כבר ההבנה הזו עוזרת עוד קצת להבין את עצמנו - שזה באמת דבר יותר שורשי בנו, שבא לנו גם מדפוסי ילדות שונים.
ז"א, זה לא כי "בא לי לעצבן את בעלי/אשתי", ממש לא, אלא כי זה מה שאני מכיר/ה, יודע, מאמין, גדלתי עליו וכו'...
* כפי שכתבת: "הערך של לימוד תורה מבחינתו זה שיא השיאים, המטרה והתכלית שלו בחיים והוא יעשה הכל בשביל שהוא יוכל לשבת וללמוד וכמה שיותר."
כאן יש הבנה שלך מאוד יפה וכנה של בעלך, של הערך שלו, של המטרה שלו, של הצורך שלו, וזה חשוב מאוד.
* ואצלך: "גם אני מאוד מעריכה לימוד תורה אבל (!) לא ברמה שלו.
כשזה מגיע על חשבון רמת חיים,
או צמצום רציני
או חוסר עצמאות כלכלית
וצורך לבקש המון עזרה זה כבר לא מתאים לי.
נוסיף לזה שאני באה ממשפחה שתארים זה דבר מאוד חשוב ואין כזה דבר בנאדם בלי תואר אז בכלל זה גומר עלי.
... אבל זה כ"כ קשהההה לי. את החסר אני מרגישה כבר עכשיו,
את הבושות מלבקש עזרה מהסובבים גם.
ומה יהיה עם הילדים כשיגדלו?! אני באמת באמת חושבת על זה!
מאיפה פתאום יהיה לנו כסף?? אני לא מצליחה להבין את זה."
כאן מתחילים לראות גם את הצרכים שלך בעניין הזה.
בואי ננסה לפרוט אותם אחד אחד:
.1 יש לך צורך בעצמאות כלכלית
2. ש לך צורך ברמת חיים טובה
.3 צורך לא להצטרך לבקש עזרה
.4 צורך בתדמית וניראות של תואר ומעמד, שבא אצלך בעיקר מהמקום בו גדלת והחשיבות והמשמעות של כל זה
.5 צורך בביטחון כלכלי לילדים ולנכדים גם בעתיד.
ועכשיו, אחרי שהבנת יותר את *עצמך*
ומצאת רגע מהם הצרכים שלך (את יכולה כמובן להמשיך ולדייק/ להוסיף עוד צרכים שאת רואה ומוצאת אצלך)
אפשר לנסות לראות איך עונים לכל צורך,
למשל (וכמובן שרק על קצה המזלג...):
1.לגבי הצורך בעצמאות כלכלית + הצורך לא לבקש עזרה מההורים:
אפשר למשל להבין את החשיבות של כך אצלך,
להמשיך להעמיק ולהבין *למה* זה חשוב לך
מה זה אומר בעצם מבחינתך "עצמאות כלכלית"
לתווך זאת לבעלך כמובן
ולראות כיצד ניתן להשיג זאת.
וכמובן לשמוע גם את הצרכים של בעלך, ואז לראות איך אפשר להגיע לאיזון ביניכם ולכך שגם הצרכים שלך וגם שלו יתממשו.
למשל (לא שאתם צריכים לעשות את זה, רק זורקת כמה דוגמאות):
להבין שאכן ערך העצמאות הכלכלית חשוב,
אך גם ערכים חשובים של זוגיות טובה, שלום בית, לימוד התורה, שלווה וכו' גם חשובים - ולכן מחליטים *יחד* על תקופה מסוימת שבה כן ניעזר בהורים ולאחריה נחשוב שוב.
ואז, גם באותה תקופה אנחנו מבינים שכרגע הערכים הללו יותר חשובים לנו - ואנחנו בעצם כן חיים לפי הערכים שלנו.
ומנסים לראות לאט לאט איך נוכל להגיע גם לערך הזה בלי שזה יפגע או יבוא על חשבון ערכים אחרים.
מבינים גם שב"ה יש להורים שלנו את האפשרות לעזור ואת הרצון לעזור - ועושים איזשהו "סוויץ'" במוח שאומר: "רגע, ההוים הרי יכולים לתת.
רוצים לתת.
אנחנו רוצים להגשים בינתיים ערכים חשובים לנו – ובזכות העזרה הכספית הזו אנחנו יכולים עכשיו ב"ה.
אם נחשוב רגע על הילדים שלנו – הרי גם אנחנו הורים, גם אנחנו נרצה להעניק ולתת את ההכי הכי טוב לילדנו – אם נוכל כספית ונדע כמה זה ישמח אותם – ברור ברור שנרצה! אז כך גם ההורים שלנו מרגישים! זה משמח אותם! זה מחייה אותם לדעת שהם עושים כ"כ הרבה טוב ושמחה לילדים שלהם, אז אין בכך רע!
אז ברור גם לכם שזה לא יהיה לתמיד , גם אם תקופה ארוכה כן – לא לתמיד.
אתם גדלים, מתפתחים, לומדים, צוברים ידע וניסיון ושכר, בליווי כלכלי, לאט לאט.
2. לגבי הצורך ברמת חיים טובה + הצורך בביטחון כלכלי לילדים ולנכדים גם בעתיד:
כאן חשוב גם להבין כמה דברים עיקריים קודם כל עם *עצמך*:
לשאול את עצמך: מה הכוונה שחשובה לי רמת חיים טובה?
מה זו בפועל רמת חיים טובה?
מה לקנות?
כמה הכנסות?
מה לדעתי יתן ביטחון כלכלי בעתיד לילדים?
כמה כסף בדיוק?
עבור מה?
ובעיקר ***למה*** (במשמעות של מדוע) – למה לדעתי זה יתן להם ביטחון?
ממש לענות לעצמך על כך וכמה שיותר לעומק.
אחרי שתביני את כל הנ"ל אפשר לראות כיצד לענות על כל הצרכים הללו.
למשל, לחשוב רגע על מסלול החיים של כל אדם ואדם.
במסלול החיים שלך ושל בעלך – הורייך ב"ה יכולים לאפשר לכם עזרה כלכלית, וזה משפיע אולי גם על הבחירות שלכם וכו' – וכמו שאמרנו בסעיף הקודם – זה גורם גם להם להינות ולשמוח שהם מסוגלים לעזור לילדים שלהם ולשמח אותם, וגם גורם לכם בעזרת הכסף – שהוא רק אמצעי ולא מטרה – לעשות ולהגשים הרבה מאוד ערכים שלכם!
ואם תחשבי על מסלול החיים הייחודי שיהיה לכל ילד ולכל נכד שלכם –
אולי הקב"ה מכוון זאת שדווקא הם יצטרכו לעבור מסלול שונה?
אולי דווקא הם כן יתעצמו וירוויחו מכך *שהם בעצמם* יממנו להם את הדירה וכו'?
אולי דווקא דווקא דרך הליכה במסלול *החדש הזה עבורם* - זה ורק זה מה שיעשה אותם אנשים טובים יותר וזוג אוהב יותר?
אולי דווקא בדרך הזו ובדרכים הללו שיצעדו הם יהפכו להיות מי שהם?
ירוויחו מכך?
ילמדו מכך?
תחושה של סיפוק, של מסוגלות, של ערך ויכולת,
וזה יתרום להם גם בהמון נושאים אחרים?
אולי דווקא אם ***לא*** תוכלו לממן להם דירות – זה זה מה שיעשה עבורם ממש מתנה לחיים שלהם ולמי שהם?
נסתרות דרכי ה', ואי אפשר לדעת
אולי באמת זה יהיה כך?
הרי יש כ":כ הרבה סיפורים על אנשים שדווקא כי לא היה, הם התאמצו ועבדו קשה – והרוויחו את הפירות של העבודה הזו בעשר אצבעותיהם – גם בפירות של הכסף וגם בפירות של מה שזה עשה להם פנימה באישיות – הגדיל אותם וגרם להםפ לאוצרות בתכונות ושידרוג עצום באדם שהם!!!
אז גם כאן לסמוך על הקב"ה שהוא יודע בדיוק בדיוק איזו דרך טובה לכל אחד ואחת.
ומה שבכוחנו ובהשתדלותנו – כמובן שלעשות,
אבל מה שלא, או שגורם לנו להתנגשות עם ערכים אחרים שיותר חשובים – אפשר לחשוב מחדש מה באמת הכי נכון ומתאים לנו?
ולזכור שלילדים יכולה להיות דרך שמיוחדת רק להם שהם צריכים לעבור דווקא כך וזה יהיה להם הכי טוב.
ולא רק זאת,
גם אם לא תביאו להם שקל לדירות (ואני בטוחה שאתם כן), את יודעת איזו נדוניה *כן* תביאו להם?
אתם תביאו להם נדוניה של מודל זוגי נכון ואוהב,
נדוניה של אהבה,
נדוניה של כלים לחיים עצמם...
ותאמרי לי יקרה, יש נדוניה טובה מזו?!
ילדיכם היקרים יהיו מצוידים בכל הדברים המדהימים הללו שאת ובעלך מעניקים ותמשיכו להעניק להם!!!
אז אם מקשיבים כאמור גם לצרכים שלך וגם לצרכים של בעלך,
אפשר גם לשמוע את הצורך של בעלך בלימוד התורה
בסיפוק שלו מכך
במימוש העצמי שלו דרך כך
בשמחה ובחיות (בשורוק) שלו מכך
וזה עוד ערך שאתם מקבלים כפי שהיטבת לתאר בחוכמתך – ערך של בעל ואיש ששמח ומאושר ומרוצה ומסופק!
ועל גבי זה אפשר להמשיך ולחשוב,
אבל יקח כסף על שיעורי תורה או עוד הכנסה של עבודה בקודש.
- שתמשיכו עם הליווי הכלכלי ותמשיכו לראות עוד כלים שיעזרו לכם בכך
- לבקש עזרה מההורים גם לחיסכון עצמו – ולשים את זה בתור חיסכון לעתיד
ואז מצד אחד הערך של בעלך בלימוד התורה לא נפגע,
וגם הערך שלך ביותר להכניס ויותר לחסוך לא נפגע,
בעלך מתגמש לקראתך בכך שלמשל מבקש כסף עבור שיעוריו וכן הלאה (גם אם באופן אידיאלי לא רצה כך, הוא מבין שבצורה כזו הוא מממש גם את ערך לימוד התורה וגם את ערך החיסכון והביטחון הכלכלי של אשתו!!!)
ותמשיכו כך –
לראות את הצרכים של שניכם ואיך ממשים את שניהם.
ומשם תצמחו. תגדלו. תתברכו אחד מהשנייה ומהשוני דווקא.
זה לימוד. לימוד גדול.
- לגבי הצורך בתדמית וניראות של תואר ומעמד:
את יודעת מה הדבר הראשון שקפץ לי לראש שקראתי אותך?
אמרתי לעצמי: "וואו, אבל רגע! הלוואי שהיית מצליחה להעביר לה שבעצם יש לבעלה תואר!
אפילו כמה וכמה תארים!
והם אפילו התארים הכי נחשבים והכי משמעותיים!
יש לבעלך תואר באהבה!
אפילו דוקטורט באהבה!
יש לבעלך תואר בהקשבה, תואר בשמחה,
יש לשניכם תואר בזוגיות ואפילו פרופסוריה בכך!
ויקרה, זה הכי הכי חשוב.
הרי גם אם אדם הקדיש 10 ויותר שנים ועשה תואר שני ושלישי בכל תחום שהוא – אז מצוין. כל הכבוד לו – באמת ובתמים.
אז הוא בחר להשקיע את האנרגיה שלו, את הזמן והכסף והמאמץ שלו בכך – וזה נפלא ומבורך!
אבל רגע, מה עם אדם כמו בעלך – שלא ישב רגל על רגל כל השנים, אלא בחר להשקיע את הזמן, האנרגיה, הכסף והמאמץ שלו בתואר באהבה, בזוגיות, בהקשבה, בלימוד תורה, בלהיות אדם טוב –
אז נכון שאין מישהו שיביא לו תעודה על זה,
אבל חתיכת הנייר הזו, התעודה, לא אומרת שאין לו את התואר בזה!
הוא התמקצע!
הוא למד!
הוא לומד!
הוא משקיע!
ובמה? – בדבר הכי הכי חשוב!
בזוגיות שלכם
באהבה שלכם
בלהיות אדם טוב
אין למעלה מזה. בנכות.
ואפשר לפגוש גם כ"כ הרבה אנשים מלומדים ומשכילים, שמרגישים בפנים שמשהו חסר. שאין להם או זוגיות טובה או מידות טובות או משפחה שמחה וכן הלאה – ואם היית שואלת אותם – באמת באמת ואחרי 120 – מה היו מעדיפים – רוב הסיכויים שיאמרו לך שכל התארים לא משנים בכהוא זה כל עוד אין את הדברים הבסיסיים החשובים הללו בחיים.
וזה נכון.
זה גם לימוד שאנחנו צריכים לעבור עם עצמנו.
מה באמת חשוב בחיים.
ומה חשוב, אבל פחות.
אז לעניות דעתי תואר באהבה וזוגיות והקשבה ובית ומשפחה וילדים ולהיות בן אדם טוב – הרבה יותר חשוב מכל תואר אחר (ששוב, גם הוא חשוב, אבל פחות.)
וברגע שמבינים שהאדם האהוב שלך שחי לצידך בחר ובוחר להשקיע בדברים הבאמת יותר חשובים, וש*באמת* יש לו תאר באהבה וכו' – זה עושה משהו בראש. ובלב. כי באמת באמת שזו האמת.
מרגישה שיש לי עוד כ"כ כ"כ הרבה לכתוב ולומר, אבל זה כבר ממש ממש ארוך
רוצה שוב לחזק אותך בכל הטוב המדהים שיש לכם! זה פשוט לא נתפס וכמובן שלא מובן מאליו!
אני בטוחה בטוחה שתצליחו בהכל, אתם כאלה מדהימים,
המון המון שמחה ואהבה ושלווה וכיף לאורך ימים ושנים 
) אבל זה לא מקל על כל הסיטואציה...
. אמיתי!
וכנראה שאת גם צודקת...
