קישרתי למקום הספציפי על זוגיות אבל באמת חושב שכדאי לראות את השיעור כולו.
רק מניח את זה כאן, ונא לא להתעצבן עליי - אתם לא חייבים לצפות, אני שם שיהיה לתועלת מי שמעוניין לשמוע ויועיל לו.
(אזהרת טריגר: ביקורת מסויימת על הרווקות המאוחרת)
קישרתי למקום הספציפי על זוגיות אבל באמת חושב שכדאי לראות את השיעור כולו.
רק מניח את זה כאן, ונא לא להתעצבן עליי - אתם לא חייבים לצפות, אני שם שיהיה לתועלת מי שמעוניין לשמוע ויועיל לו.
(אזהרת טריגר: ביקורת מסויימת על הרווקות המאוחרת)
(הערה שלאחר כתיבה: הנושא הזה הוא בנפשי אז לכן אולי כתבתי בצורה קצת גבוהה.. אבל אני חושב שזה מאוד מחובר למציאות)
אבל גם מה שאת אומרת זו מלחמה,
מלחמה בצורה החיובית יותר.
המילה מלחמה היא מרתיעה, אבל בשורשה יש בה הרבה אמת,
והאמת הזאת מופיעה במיוחד בדרך של להרבות טוב בעולם שדוחה את החושך מכל וכל.
זה מה שהרב קוק לימד אותנו (למשל ב'למלחמת הדעות והאמונות', באורות המלחמה ועוד). בעל מלחמות זורע צדקות.
מלחמה ראויה לא נלחמת באנשים,
מלחמה נכונה לא מגיע מתוך מקומות שליליים כמו יצר תחרות ונקמה, או יצר ההצדקה העצמית.
מלחמה נכונה מגיעה מתוך הוספת טוב בעולם ולא מתוך צעקות געוואלד. כי המניע הוא לא שאני שלם, וגם לא שהאחר הוא חסר,
אלא המניע הוא שאני רוצה שהעולם כולו יתעלה ויהיה לו טוב.
לכן מצד אחד אני מסכים איתך, שהדרך הנכונה והמתוקנת יותר היא על ידי ראיית הטוב שיש בדור שלנו, בתרבות איתה אנחנו מתעסקים, ולקחת את זה לעבודת ה' יתברך לטוב ולקדושה (ע"פ הרב קוק - ככה מרוקנים אותם מהטוב שיש בהם וזו בעצם המלחמה בכוחות הרע בעולם).
אבל כן חשוב לי להגיד את הדברים הבאים:
העולם הזה מורכב מטוב ומרע, לא כולו אידיאלי, עדיין.
אנחנו מקווים ליום בו יהיה ה' אחד ושמו אחד,
אבל עד אז - יש בעולם גם מציאות שדוחקת את רגלי השכינה. יש גם רע בעולם.
אנחנו אמנם מאמינים שהכל מאיתו יתברך (ולא כמו תפיסות נוכריות שסברו שיש אל טוב ואל רע ח"ו),
אבל הרע הוא היעדר, היעדר של נוכחות אלוקית בעולם, היעדר של הטוב. ואנחנו נלחמים בהיעדר הזה, אנחנו רוצים למלא אותו באור אלוקי ובשפע עליון. בשביל זה נבראנו בעולם, כדי לרומם אותו ולהעלות אותו למציאותו האידיאלית.
זאת הנקודה הראשונה.
והנקודה השניה שחשוב לי לומר:
יש הרבה מדרגות בעם ישראל, וכולן נצרכות. אם כולם יעשו את אותה הפעולה, ויאמינו באותה הדרך -
הדבר משול לגן שיש בו הרבה מאוד עצים, שכל עץ צריך צורת גידול שונה והשקאה שונה, אבל הם מקבלים את אותו הדבר..
לא כל העצים יוכלו להתפתח.
ויש עצים יותר מרכזיים ויש עצים שפחות מרכזיים,
אבל מה שמעניין את הקב"ה זה הגן כולו, בכללותו. לא רק עץ כזה או אחר. הכל ביחד, כל הגוונים כולם.
אני באמת ובתמים מאמין שהדרך שאמרת נכונה יותר, ומרכזית יותר.
אבל אסור לענ"ד לבטל גם דרגות אחרות נמוכות ככל שיהיו..
כמו שלא הייתי מבטל את יראת העונש בעבור יראת הרוממות,
אבל כן הייתי מכוון אליה, וגם לדרגות שגבוהות ממנה.
יש גם מקום לאוהבי ה' שנאו רע, למלחמה ישירה ברע, ויש מי שנושאים את הדגל הזה ואשריהם ואשרי חלקם.
המשימה היא משותפת, והעיקר היא ההשתדלות שכל אחד עושה על פי ראות עיניו, עיני העדה תלמידי החכמים שבכל ציבור וציבור. וכולם צודקים. כל השאלה היא בדגשים, אז בגלל זה אני בחרתי דגש מסוים שאני מאמין בו יותר. אבל הצדק עם כולם.
שוב,
כל מה שאמרת אמת לאמיתה. ודייקת את זה טוב.
יתירה מזאת, אני חושב שזה הרבה יותר עובד,
לעומת ניסיונות שנעשים בדורנו (של גישות אחרות) שלא ממש עובדים בינתיים עם הצלחה רבה..
הקב"ה לא קבע לנו לדבוק בתרבות המערבית,
יש לנו בחירה חופשית ויש לנו את היכולת ומתוך כך את הדרישה גם להתנער מכל מה שלא טוב בה.
אני כן חושב שיש תפקיד מיוחד לדור הזה,
אבל לא כל מה שהתרבות המערבית מלבישה עלינו ראוי לנו ללבוש אותו. ממש ממש לא.
ולדעת הרב יגאל, ועוד רבנים רבים נוספים, בלי לשים לב אנחנו לובשים יותר מדי מלבושים כאלה שלא ראויים לנו בלי להיות מודעים לכך. לא רק שלא מודעים לכך, גם מסדרים את זה כביכול על פי התורה.
הרב יגאל טוען שאנחנו מתייחסים לתרבות המערבית הרבה יותר ברצינות משזו מתייחסת לעצמה..
אני חושב שהוא אומר דברים אמיתיים ומדויקים.
אחוזי הרווקות והגירושין עולים לא רק בגלל שאנחנו דור מיוחד ומודע לעצמו ומדהים וכו' שכל זה נכון (!),
אלא גם הרבה מעבר. והמעבר הזה הוא לא בהכרח כל כך טוב.
אז המציאות מונהגת על פי ה' תמיד, זה וודאי. אבל יש לנו בחירה,
ואנחנו קובעים בסוף באיזה דרך אנחנו הולכים. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי..
עם ישראל לא מוציא את הבחירה החופשית מהמשוואה, כי זה עיקר הענין!
יש דתות פגאניות אחרות שמאמינות שכל מה שקורה במציאות הכל טוב ומכוון ואין מה לעשות נגד זה, דתות פאסיב כאלה. עם ישראל מאזן את הפסיביות עם האקטיביות, את הנפעלות עם הפעילות,
אבל בסוף בעולם הזה העיקר הוא הפעילות. בשביל זה אנחנו חיים בעולם גשמי, ובשביל זה אנחנו מאמינים בחיים
לקבל אותה לגמרי בזרועות פתוחות..
אני חושב שהדור שלנו מברר את ההתייחסות לתרבות הזאת,
מברר מלשון ברירה - לוקח את הטוב ומסלק את הרע,
על פי הרב קוק מלחמה כזאת היא אידיאלית.
הרב קוק התנגד בעיקר לדרכים אחרות שרק צועקות געוואלד ומעשה שטן,
שהם לא רוצים בכלל לקחת שום טוב מהשיטה.
ואמר שהמלחמה הזאת לא תביא תוצאות.. כי יש טוב שמחזיק אותה.
זאת וודאי לא הדרך של הרב יגאל, או של הרב יהושע שפירא וכו'..
כי ברור שהם מודעים לטוב שיש בזה, והם לא שוללים אותו (הרב יהושע למשל הקים את אינטרנט רימון.. למרות שהוא כל הזמן תוקף את התרבות המערבית ונזקי האינטרנט וכו', ודווקא בגלל זה)
אבל יש כאלו שמתמקדים יותר בהוספת הטוב ויש כאלה שמתמקדים בהתנגדות לרע.
שני החלקים ביחד (ומה שביניהם) זה הבירור השלם..
לכן כתבתי מה שכתבתי. כי אני לא חושב שהפסיביות של 'הכל זה רצון ה' בעולם', היא טובה. כי השליחות שלנו בדור היא גם להגדיל את הטוב ולהסתכל בעין טובה על מה שקורה בעולם, אבל גם לבקר את הרע ולפעול כדי לסלק אותו.
אבל תשמעי את מה שהרב יגאל אומר.. יכול להיות שתתחברי
היחס שלו לדייטים הוא כאילו שכל דבר בדייט וכל עניין נמדד אך ורק ביחס לחתונה ונישואין, בשביל זה היה מספיק שלוש פגישות וחלס.
בדרך כלל ניגשים לדייט יותר מנקודה של יצירת קשר ראשוני ואז מפתחים, ודברים שימנעו יצירת קשר ראשוני הם בהחלט גם דברים קטנים ולא חשובים כל כך, אבל בסופו של דבר הם בהחלט מונעים מקשר להתפחת כבר בשלב ההתחלתי, (למשל בדוגמה שעל ההתחלה ניכר חוסר טקט) הענין הוא שאנשים באמת לא מסתכלים ביחס לחיי נישואין כל דבר, אלא ביחס לתחושות ראשוניות בסביבתו ולמוטיבציה לפיתוח הקשר.
אז זה מעניין שהוא מצפה שכל דבר וכל פרט נמדד ביחס לחיי נישואין הכלליים. (כמעט כל דבר אפשר להקטין בצורה הזאת ולהשאיר 2-3 דברים בסיסיים לחלוטין לבדיקה ועל סמך זה להתחתן, כמו שמלמדים בהדרכות של חרדים)
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
הניסוח אכן די פוגע...
ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)
את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)
והאוסידי היה ידוע לשדכן.
הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל
ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.
לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.
ומאושרים. ואשרי השדכן!
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.