דו-מיני או ביסקסואל? 

@פשוט אני..

מדובר על צורך מיני. זהו צורך פיזי מאוד פשוט.

כל מה שמצליח למלא אותו הוא מספק אותו.

אם כן, ובהנחה שלא היית דתי/מוסרי וכו', יצאנית הייתה יכולה למלא את הצורך הזה עד שכלל לא היית מרגיש צורך להתחתן?

בנוסף, כל הגברים והנשים שבגדו בבני/ות הזוג, עשו זאת רק בגלל שבבית אין להם יחסי מין?

צהרים דיבר על להתחתן אבל מדובר פה בצורך פיזי מיני בעובדה שהוא דו מיני

אם לא צורך מיני גרידא?

זאת נשמעת לי התמודדות אישית ולא התמודדות זוגית

לא עניין של "עבורי". אני פשוט מנסה להסביר את המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

בכל אופן העניין המיני קשור מאוד לשאר העניינים הזוגיים ואלו מזינים אלו את אלו.

הצרכים הללו מתמלאים הם לא צריכים להתמלא שוב ולכן נראה שגם דו מיני לא יצטרך לפרוק דברים אחרי שהוא מצליח להקים בית נאמן בישראל.

שצורך פזיולוגי מתמלא ונהייה במצב של שובע הוא לא מזדקק שוב.

ככה כל צורך פיזי שהוא.

ככה גם צורך נפשי במידה מסויימת. בת/בן זוג יש רק אחד/ת וזהו.

הכפל בעניין הזה הוא משנה את התמונה לגמרי.

מה שכן אני יכול ללכת לכיוון שלך (שפשוט אני.. הזכיר את זה) - לא כל הפנטזיות שלו עתידים להתממש.

אם לבנאדם יש יותר מבן/בת זוג אחד/ת אז זה לא מערכת יחסים זוגית ולכן אי אפשר לחשוב על אופציה שיהיה חסר משהו בתוך המערכת הזוגית כשלעצמה.

הוא לא משתנה.

אדם שיש לו מערכת יחסים זוגית מתפקדת לא יכול לחשוב על עוד אפשרות אחרת שהיא תמלא את אותה משבצת.

ונמצאים במערכת זוגית, לכל הידוע לי מסתפקים בבן זוג אחד

אם היה מדובר על צורך פיזי בלבד - לקראת נישואין וזוגיות

זה נכון לסטרייטים ולהומואים, פחות נכון לביסקסואלים.

Are Bisexuals Really Less Monogamous Than Everyone Else?

הוא בערבון מוגבל כי הוא לא מתחשב בכל הנתונים שעומדים ברשותו.

אני שומע את מה שאתה אומר... ברור שבסופו של יום אדם צריך להיות קשוב לצרכים שלו ולהיות מודעים אליהם ועל פי כך להתנהל.

שיש הרבה בגידות ומערכות יחסית נהיות רעועות גם בלי קשר לנטייה המינית המדוייקת של בני מערכת היחסים

וואלה לא ידעתי.

לא חשבתי שאלה שני צרכים שונים. חשבתי שאלה בעצם שתי אפשרויות.

לדוג' (אולי קצת גרועה): לאדם רעב יש צורך לאכול. יש לו כמה אפשרויות למלא את הצורך שלו. לא כל אוכל ממלא צורך אחר.

זה הדיון המרכזי פה..

האדם עצמו.

במקרה שמדובר בנישואים כאשר אין משיכה בכלל זה שונה לגמרי.

אך כאשר ומדובר במורכבות אחרת שהיא לא סותרת חזיתית האינטרס הזוגי האדם עצמו צריך להציג את הדברים. אפשר לנסות לחתור לעזור לו אבל זה שונה ממש מהמקרה שני

איך את תחליטי בשביל בנאדם שנמצא בתוך מורכבות מסויימת להתערב בקבלת ההחלטות שלו?

זאת שאלה אתית לא פשוטה משני הצדדים

לא ניסיתי לקבוע, ניסיתי להביא כיוון

ומפריע לך אם היית מגלה, עצם זה שהוא הסתיר ממך?

אבל בחלק הזה של הכפיה את חוזרת לטענה הראשונה שלך שיתכנו שיש השלכות. האם חוץ מזה (החשש מההשלכות שאולי יש כאן) יש עוד נקודה שאת מעלה?

אם כשהיית מגלה עליו הוא היה אומר לך שהוא התיעץ עם חכמים שאמרו לו לא לספר לך, זה גם היה מפריע לך שהוא הסתיר ממך?

אם נניח שאין השלכות - גם אין את בעית האמון, לא כך?

בשביל זה הבאתי את הדוגמא בשאלה השניה.

(אני באמת רוצה להבין מה את אומרת, לא מנסה סתם להתווכח)

אתה חושב שמצופה לספר אם אין השלכות?

אני דברתי על הנושא כאן, בהנחה ולביסקסואליות אין שום השלכות על הזוגיות, יש מישהו שחושב שצריך לספר?

כל הבעיה תיווצר רק אם היא תדע ותתחיל לחשוש וכו'

תראי את סעיף 1 ו2 פה: 

בהחלט קושי זוגי, ואני יכול לפרט... - לקראת נישואין וזוגיות

אני לא יודע מה זה "זכותה לחשוש".

או שיש לזה השלכות על הזוגיות ואז יש פה בעיה והוא מוכרח לספר לה.

או שאין לזה השלכות ואז אין שום ענין שהיא תדע, וזה רק יזיק כנ"ל. 

לגבי החלק השני על כך שהיא רוצה להכיר את האיש שהיא הולכת לחלוק עמו את חייה (אם הבנתי נכון את מה שאמרת), שייך לבקש את זה רק אם היא בוודאות תקבל אותו ותחיה עם זה בשלום.

אי אפשר לבקש מאדם להיות פתוח ולחשוף דברים אישיים "כדי שהיא תכיר אותך עד הסוף" - אם יש חשש שעצם הגילוי יגרום לבעיה. 

למה, כי קוראים לזה "מחלה"??

אם אין לזה השפעה על התפקוד ולא השפעה על הזוגיות (אם זה משפיע על התפקוד שלו בצורה כזאת שיפגע בה - זה לא הנושא) אז מה הענין לספר?

למה שתפגע מזה שלא סיפר לה?

באמת שלא הבנתי.

אבל להבנתי זה פחות ענין של עבר או הווה, אלא האם זה רלוונטי או לא.

אם זה משהו שיש לו השפעה ומשמעות לחיים שלהם - צריך לספר, ואם זה משהו חסר השפעה - אין ענין. 

ופשוט הרבה פעמים משהו שהיה בעבר והשתנה כבר אין לו השפעה ורלוונטיות.

שהסתרה של הדבר יכולה ליצור בעית אמון, וזה בגלל שהצד השני ירגיש "לא יכולת לסמוך עלי ולספר לי? הרי אתה יכול להיות פתוח איתי לגמרי ואקבל אותך כפי שאתה".

בעוד שחיות צבעונית אומרת את ההיפך, שיש בעית אמון מעצם זה שלא ספרת משהו קריטי כזה, ולא נתת לי את האפשרות להחליט בנושא.

אדם שהולך מדי לילה ליצאנית ל"ע - לא תהיה חסרה לו אהבה בחיים?

זאת דוגמה קיצונית, נכון, אבל הרעיון הוא שאי אפשר לפתור את הצורך באהבה על ידי סיפוק מיני. שני דברים שונים לחלוטין.

אבל בהחלט הצורך המיני הוא גורם משמעותי שמשפיע גם על שאר טיב היחסים

אלא האם סיפוק של צורך מיני יכול לדכא (לאורך זמן) רצון לאהבה.

למשל כאן:

בכל אופן העניין המיני קשור מאוד לשאר העניינים הזוגיים ואלו מזינים אלו את אלו.

הצרכים הללו מתמלאים הם לא צריכים להתמלא שוב ולכן נראה שגם דו מיני לא יצטרך לפרוק דברים אחרי שהוא מצליח להקים בית נאמן בישראל.

אם אין לך כוח להסביר ממש לא נורא

אתה בעצם חוזר על האימרה המפורסמת של חז"ל על פתו בסלו.

האמרה הזאת נכונה מאוד, אבל לא עבור כולם ולא ב-100%.

נניח יש מישהו שהוא ביסקסואל, בדיוק באמצע.

יכול להיות שקשר עם אשה יגרום לו לרצות פחות קשר עם גבר? בוודאי.

אבל יכול להיות שזה לא יקרה. ויכול להיות שזה יקרה במשך שנתיים, ואז בשנה השלישית משהו ישתנה. ויכול להיות שבכל פעם שאשתו תהיה בנידה או שהם יריבו או שיעלה בו געגוע למה שהיה בעברו, אז הרצון הזה ישוב ויצוץ על פני השטח.

ואתה יודע למה?

כי יש לו פת בסל, אבל הוא בכלל רוצה גלידה. משהו אחר. משהו שעונה על צורך אחר בנפש שלו.

הייתי נוטה להסכים עם מה שאתה אומר.

בגלל שיכולה להיות חלופה יותר טובה - אז ממילא יש רצון והשתוקקות לכך.

אבל בגלל שמדובר בעיקר בקשר נפשי - אז זה 'בילד אין' עם אדם אדם אחד.

ולכן המעבר לבן זוג ממין אחר איננו יכול להיות אופציה כי זה לא רק ההקשר המיני אלא ההקשר האנושי.

לגבי הקשיים המיניים ומה שהזכרת לגבי תקופת הנידה וכולי - אני מסכים. אך במישור הנפשי ממש לא נראה לי. כי קשר נפשי עם בנאדם - הוא בסופו של דבר מתמקד באותו אדם כשלעצמו.

אפשר להכניס נתונים אחרים מערערים קשרים אנושיים אבל זה לא מייחד דווקא את המקרה הזה.

לגבי הקשיים המיניים ומה שהזכרת לגבי תקופת הנידה וכולי - אני מסכים. 

אני לא דיברתי על קשיים מיניים. דיברתי על כך שבתקופות שבהן הזוגיות יותר מאתגרת, הצורך בזוגיות אחרת יכול לצוף למעלה ולהוות מטרד/איום של ממש.

אבל בגלל שמדובר בעיקר בקשר נפשי - אז זה 'בילד אין' עם אדם אדם אחד.

בפעם המי יודע כמה... זה אולי נכון למי שנמשך למין אחד בלבד, אבל לא נכון לגבי שאר האנשים...

Are Bisexuals Really Less Monogamous Than Everyone Else?

APA PsycNet

אם מדובר באתגר שהוא בתקופה שמאתגרת את הצורך הזה...

אני לא יודע לקרוא אנגלית אז לא אוכל לקרוא חח

אלו שני רבדים שונים

אדם חילוני, כי הגיוני שביסקסואל יהיה פחות שמרן בדעותיו וממילא גם פחות ינטה למונוגמיה.

אבל אדם דתי - או יותר נכון אדם שמרן - אני חושב שזה לא כך.

כלומר, אני חושב שלא מוכרח שעצם הביסקסואליות מרחיקה ממונוגמיה אלא הליברליות.

התאהבות או רצון לאהוב או רצון להיאהב או רצון להתחתן וכו' וכו' - הם לא צורך מיני פשוט.

יש לבני אדם צורך מיני, זה נכון, אבל בדרך כלל יש צרכים הרבה יותר חזקים.

גם ביסקסואל (ויש לזה רמות שונות אז המשפט הבא לא יהיה נכון כלפי כולם) יכול להתאהב או לאהוב או לרצות להיאהב וכו' במישהו מהמין שלו, ואז יחסי מין לבדם לא יוכלו למלא את הצורך הזה.

נ.ב.

אני החלטתי לא לענות על השאלה של הפותח, מהרבה מאוד סיבות. בעיקר כי זה קרוב אלי יותר מדי, ולא בגלל הנישואין שלי אלא דווקא בגלל אנשים שאני מלווה.

עם זאת, תיאור עובדתי יבש של המציאות (כלומר לא משהו שנתון להשקפות עולם או ערכים) אני כן מרגיש בנוח לכתוב כאן

להקים בית נאמן בישראל עם בת המין השני באושר ועושר?

עם זאת יכול להיות שיהיה לו קושי מסוים (החל מכלום ועד קושי עצום, יש סקאלה רחבה) מכך שהוא לא יוכל לאהוב/להיאהב/לחיות בזוגיות וכו' עם בני מינו.

הצורך הוא לא רק מיני, בדיוק כמו שהצורך שלך ושל רוב בני האדם בקשר יציב הוא לא רק מיני.

ואחרי שיש לו כבר בת זוג זה לא נראה לי מדוייק מה שאתה אומר

1. האם האשה תרגיש בנוח כשבעלה הולך לחוף נפרד? הרי בתור אשה דתיה היא לא תרצה שהוא יילך לחוף עם נשים חשופות, ואז פתאום היא קולטת שבשביל בעלה גם חוף נפרד מהווה אתגר לא קטן...

2. האם היא תרגיש בנוח כשהוא מבלה עם חברים, מזמין חברים לארוחה, מדבר עם חברים עד השעות הקטנות של הלילה? שוב, אם מבחינתו זה כמו לדבר עם בנות - אז בכלל לא ברור שזה יהיה לה קל.

3. אם הוא יתאהב במישהו וזה יגרום לו לחוסר חשק מיני/זוגי, או לדיכאון וריחוק וכו', מן הסתם זה מאוד ישפיע עליה.

4. אם חלילה הוא יעשה דברים מעבר לזה... אני יכול להביא לך מחקרים רבים לפיהם ביסקסואלים בוגדים יותר מסטרייטים וגם יותר מהומואים (!), בגלל הקושי שבקיום זוגיות מונוגמית במצב הזה. 

5. אם הוא בעבר קיים יחסים או מערכת יחסים עם בנים, ובכל שלב בקשר עם אשתו הוא ישווה זאת למה שהיה לו עם גברים בעבר (ולא תמיד התוצאות של ההשוואה יהיו לטובת אשתו...).

אלה דוגמאות שעלו לי עכשיו לראש, כמובן יש עוד רבות.

א-ב-ל

כל מקרה לגופו, לא לכל ביסקסואל/ית הסעיפים האלה יהיו רלוונטים, לא לכל בן/ת זוג כל הסעיפים האלה יפריעו, וכמובן יש המוני ביסקסואלים שמקיימים זוגיות מעולה לאורך שנים. 

שלו והוא צריך להיות ישר עם עצמו לגביהם.

לא חושב שלא כדאי לפרט בכלל אבל זה ממש לא כמו הומוסקסואל שמסתיר את נטייתו המינית לפני שהוא מתחתן עם אישה. זה ממש ממש ממש לא דומה

הגבר נכשל במבחן והוא בדיכאון? זה משפיע על הבית.

האשה מניקה ואין לה כוחות? זה משפיע על הבית.

קל וחומר כשהקושי לא נובע מדברים חיצוניים אלא מדברים שקשורים ללב ליבה של המערכת הזוגית.

זה אכן לא דומה להומו, לא טענתי בשום מקום אחרת...

אלא אם הוא צריך להתערב. לגבי הומוסקסואל חד משמעית - התשובה היא שונה לגמרי.

ולגבי הדיון עצמו - זה מאוד תלוי באמון של האדם ובמודעות שלו כלפי חולשותיו. על פי כך הוא צריך לספר.

רק עונה מהידע ומהניסיון שלי לגבי העובדות.

השאלה עצמה לא עוסקת בעובדות אלא בערכים, ואני לא מרגיש בנוח לענות עליה. מורכב לי מדי.

זאת לא שאלה של עובדה, אין כאן בדיקת מעבדה שיכולה לתת לך תשובה.

זה קשור לדעות ולערכים של אנשים.

כי השאלה אם לספר או לא לספר קשורה להשלכות של קשר עם אדם כזה

השאלה הערכית באה על בסיס השאלה עובדתית.

רק שים לב שסעיף 1 ו2 שייכות רק אם היא יודעת על זה.הן לא יכולות להיות שיקול כשאתה דן על ההשלכות של מצבו עליה.

וסעיף 4 לא נוגעות לאדם דתי, בעיקר כי הוא לא יעשה דברים מעבר. חוץ ממה שכבר כתבתי לך כאן זה אולי נכון יותר אצל - לקראת נישואין וזוגיות .

מכל דבר אפשר לחשוש

כי הרי מכל דבר אפשר לחשוש

איך אפשר לדעת אם החשש הזה מציאותי?

יש פה חובת הוכחה מסויימת

א' גם אם זה נושא סופר משמעותי ולא דבר זניח - עדין, אם יש כאן חשש מסויים הוא צריך להיות מבוסס על עובדות ולא על השערות.

ב' אם אנחנו מדברים על ביסוס מחקרים - זה דיון אם אופי שונה. אין יותר מדי מה לדבר על סברות.

היה אכפת לך להינשא למישהי דו-מינית?

זה מרתיע...

בתור סתם אדם זה לא מפריע, אבל בתור בן זוג... זה מלחיץ

אבל אחרי שאתה רואה את הנשמה של הבנאדם אני מאמין שדברים נראים אחרת.

כי נראה לי שההרתעה גוברת על ההתחברות לנשמה...

בכל אופן לא כל דבר מספרים על ההתחלה ויש הגיון לא מעט בזה

אף אדם רגיל לא היה מעדיף להיכנס למערכת יחסים מורכבת כזו מלכתחילה...

לכן כעיקרון אני חושבת שעדיף להבהיר את כל פרטי המועמד לפני שמתחילים להיקשר ואז הרבה יותר קשה לחשוב בהיגיון קר.

אני נוטה לחשוב שיש הגיון רב בלא לספר דברים.

כי בסופו של דבר מה שמעניין שתהיה זוגיות טובה ומאושרת שתוסיף אור. 

כל שאר הדברים שמונעים הינם מניעות שחבל שהם יעכבו.

לא אומר עכשיו חד משמעית מתי כדאי לספר אבל אני ממש מרגיש שזה טוב ההדרגה הזאת.

והתכוונתי אל הצד השני, שאמור לקבל את הבשורה שמצריכה חישוב מסלול מחדש.

אני ממש מאחלת לבחור המדובר בסיפור הצלחה רבה, באמת. רק שנראה לי לא נכון להסתיר ממנה לכל החיים דבר כזה, כי כשמתחילים זוגיות בהנחה משמעותית כזו זה כמו להרים בניין בלי כמה עמודי יסוד.

לא להסתיר כל החיים דבר שהוא משמעותי

וזה משפיע על יסוד הקשר שלך עם בת הזוג כמו שכתבתי פה-

כל ההיגיון שאומר לא לספר נובע ממורכבות הדברים - לקראת נישואין וזוגיות

את שואלת אותי בתור הבחור אם הייתי אומר לבחורה שאני יוצא איתה?

או בתור החבר אם היה אומר לבחורה שהשני יוצא איתה?

כי השאלה היתה השניה. כן, אני בהחלט חושב שראוי שהוא יפתח את זה איתה, ומאחל להם שהם יצליחו במצב הזה להביא את הקשר למקום הטוב ביותר בהם יוכלו להביא אותו.

אבל, אני חושב שבסוף (כל עוד לא יודעים מזה בכלל) זה לא באמת משנה. ובמצב כזה, לא הייתי מספר בתור חבר. כי אם השיתוף של הדברים זה כי זו קומה בקשר, הקומה לא נבנית ע"י שהחבר יספר את זה. זה לא קורה. רק שיתוף שלו יביא את זה.

הוא ימשך אליה ויהיו להם חיים זוגיים מאושרים, מה רע?

שאם בחור דומה היה שואל כאן ישירות כבר אז היו חילוקים ודעות שונות בתשובות. על כן המסקנה שלי פשוטה; זה לא תפקידך. לא לשכנע ובטח שלא להתערב.

אם הקשר מתקדם (לקראת חתונה) ואתה חושב שיש לדבר השפעות מרחיקות לכת - מוזמן לדבר איתו. אך זו לדעתך בלבד, כי דעות שלא מומלץ לספר קיימות גם אז. ובכלל, תמיד מומלץ לדבר, לשמוע ולהקשיב באופן ישיר עם החבר, ולא לחפש לשכנע במשהו שלא בהכרח נכון.

אשריך ממש על הרצון והאכפתיות. יקרים הם ביותר.

** כמובן שתגובה לבעל נטיות תוך מגדריות תהיה שונה בתכלית.

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!