דו-מיני או ביסקסואל? 

@פשוט אני..

מדובר על צורך מיני. זהו צורך פיזי מאוד פשוט.

כל מה שמצליח למלא אותו הוא מספק אותו.

אם כן, ובהנחה שלא היית דתי/מוסרי וכו', יצאנית הייתה יכולה למלא את הצורך הזה עד שכלל לא היית מרגיש צורך להתחתן?

בנוסף, כל הגברים והנשים שבגדו בבני/ות הזוג, עשו זאת רק בגלל שבבית אין להם יחסי מין?

צהרים דיבר על להתחתן אבל מדובר פה בצורך פיזי מיני בעובדה שהוא דו מיני

אם לא צורך מיני גרידא?

זאת נשמעת לי התמודדות אישית ולא התמודדות זוגית

לא עניין של "עבורי". אני פשוט מנסה להסביר את המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

בכל אופן העניין המיני קשור מאוד לשאר העניינים הזוגיים ואלו מזינים אלו את אלו.

הצרכים הללו מתמלאים הם לא צריכים להתמלא שוב ולכן נראה שגם דו מיני לא יצטרך לפרוק דברים אחרי שהוא מצליח להקים בית נאמן בישראל.

שצורך פזיולוגי מתמלא ונהייה במצב של שובע הוא לא מזדקק שוב.

ככה כל צורך פיזי שהוא.

ככה גם צורך נפשי במידה מסויימת. בת/בן זוג יש רק אחד/ת וזהו.

הכפל בעניין הזה הוא משנה את התמונה לגמרי.

מה שכן אני יכול ללכת לכיוון שלך (שפשוט אני.. הזכיר את זה) - לא כל הפנטזיות שלו עתידים להתממש.

אם לבנאדם יש יותר מבן/בת זוג אחד/ת אז זה לא מערכת יחסים זוגית ולכן אי אפשר לחשוב על אופציה שיהיה חסר משהו בתוך המערכת הזוגית כשלעצמה.

הוא לא משתנה.

אדם שיש לו מערכת יחסים זוגית מתפקדת לא יכול לחשוב על עוד אפשרות אחרת שהיא תמלא את אותה משבצת.

ונמצאים במערכת זוגית, לכל הידוע לי מסתפקים בבן זוג אחד

אם היה מדובר על צורך פיזי בלבד - לקראת נישואין וזוגיות

זה נכון לסטרייטים ולהומואים, פחות נכון לביסקסואלים.

Are Bisexuals Really Less Monogamous Than Everyone Else?

הוא בערבון מוגבל כי הוא לא מתחשב בכל הנתונים שעומדים ברשותו.

אני שומע את מה שאתה אומר... ברור שבסופו של יום אדם צריך להיות קשוב לצרכים שלו ולהיות מודעים אליהם ועל פי כך להתנהל.

שיש הרבה בגידות ומערכות יחסית נהיות רעועות גם בלי קשר לנטייה המינית המדוייקת של בני מערכת היחסים

וואלה לא ידעתי.

לא חשבתי שאלה שני צרכים שונים. חשבתי שאלה בעצם שתי אפשרויות.

לדוג' (אולי קצת גרועה): לאדם רעב יש צורך לאכול. יש לו כמה אפשרויות למלא את הצורך שלו. לא כל אוכל ממלא צורך אחר.

זה הדיון המרכזי פה..

האדם עצמו.

במקרה שמדובר בנישואים כאשר אין משיכה בכלל זה שונה לגמרי.

אך כאשר ומדובר במורכבות אחרת שהיא לא סותרת חזיתית האינטרס הזוגי האדם עצמו צריך להציג את הדברים. אפשר לנסות לחתור לעזור לו אבל זה שונה ממש מהמקרה שני

איך את תחליטי בשביל בנאדם שנמצא בתוך מורכבות מסויימת להתערב בקבלת ההחלטות שלו?

זאת שאלה אתית לא פשוטה משני הצדדים

לא ניסיתי לקבוע, ניסיתי להביא כיוון

ומפריע לך אם היית מגלה, עצם זה שהוא הסתיר ממך?

אבל בחלק הזה של הכפיה את חוזרת לטענה הראשונה שלך שיתכנו שיש השלכות. האם חוץ מזה (החשש מההשלכות שאולי יש כאן) יש עוד נקודה שאת מעלה?

אם כשהיית מגלה עליו הוא היה אומר לך שהוא התיעץ עם חכמים שאמרו לו לא לספר לך, זה גם היה מפריע לך שהוא הסתיר ממך?

אם נניח שאין השלכות - גם אין את בעית האמון, לא כך?

בשביל זה הבאתי את הדוגמא בשאלה השניה.

(אני באמת רוצה להבין מה את אומרת, לא מנסה סתם להתווכח)

אתה חושב שמצופה לספר אם אין השלכות?

אני דברתי על הנושא כאן, בהנחה ולביסקסואליות אין שום השלכות על הזוגיות, יש מישהו שחושב שצריך לספר?

כל הבעיה תיווצר רק אם היא תדע ותתחיל לחשוש וכו'

תראי את סעיף 1 ו2 פה: 

בהחלט קושי זוגי, ואני יכול לפרט... - לקראת נישואין וזוגיות

אני לא יודע מה זה "זכותה לחשוש".

או שיש לזה השלכות על הזוגיות ואז יש פה בעיה והוא מוכרח לספר לה.

או שאין לזה השלכות ואז אין שום ענין שהיא תדע, וזה רק יזיק כנ"ל. 

לגבי החלק השני על כך שהיא רוצה להכיר את האיש שהיא הולכת לחלוק עמו את חייה (אם הבנתי נכון את מה שאמרת), שייך לבקש את זה רק אם היא בוודאות תקבל אותו ותחיה עם זה בשלום.

אי אפשר לבקש מאדם להיות פתוח ולחשוף דברים אישיים "כדי שהיא תכיר אותך עד הסוף" - אם יש חשש שעצם הגילוי יגרום לבעיה. 

למה, כי קוראים לזה "מחלה"??

אם אין לזה השפעה על התפקוד ולא השפעה על הזוגיות (אם זה משפיע על התפקוד שלו בצורה כזאת שיפגע בה - זה לא הנושא) אז מה הענין לספר?

למה שתפגע מזה שלא סיפר לה?

באמת שלא הבנתי.

אבל להבנתי זה פחות ענין של עבר או הווה, אלא האם זה רלוונטי או לא.

אם זה משהו שיש לו השפעה ומשמעות לחיים שלהם - צריך לספר, ואם זה משהו חסר השפעה - אין ענין. 

ופשוט הרבה פעמים משהו שהיה בעבר והשתנה כבר אין לו השפעה ורלוונטיות.

שהסתרה של הדבר יכולה ליצור בעית אמון, וזה בגלל שהצד השני ירגיש "לא יכולת לסמוך עלי ולספר לי? הרי אתה יכול להיות פתוח איתי לגמרי ואקבל אותך כפי שאתה".

בעוד שחיות צבעונית אומרת את ההיפך, שיש בעית אמון מעצם זה שלא ספרת משהו קריטי כזה, ולא נתת לי את האפשרות להחליט בנושא.

אדם שהולך מדי לילה ליצאנית ל"ע - לא תהיה חסרה לו אהבה בחיים?

זאת דוגמה קיצונית, נכון, אבל הרעיון הוא שאי אפשר לפתור את הצורך באהבה על ידי סיפוק מיני. שני דברים שונים לחלוטין.

אבל בהחלט הצורך המיני הוא גורם משמעותי שמשפיע גם על שאר טיב היחסים

אלא האם סיפוק של צורך מיני יכול לדכא (לאורך זמן) רצון לאהבה.

למשל כאן:

בכל אופן העניין המיני קשור מאוד לשאר העניינים הזוגיים ואלו מזינים אלו את אלו.

הצרכים הללו מתמלאים הם לא צריכים להתמלא שוב ולכן נראה שגם דו מיני לא יצטרך לפרוק דברים אחרי שהוא מצליח להקים בית נאמן בישראל.

אם אין לך כוח להסביר ממש לא נורא

אתה בעצם חוזר על האימרה המפורסמת של חז"ל על פתו בסלו.

האמרה הזאת נכונה מאוד, אבל לא עבור כולם ולא ב-100%.

נניח יש מישהו שהוא ביסקסואל, בדיוק באמצע.

יכול להיות שקשר עם אשה יגרום לו לרצות פחות קשר עם גבר? בוודאי.

אבל יכול להיות שזה לא יקרה. ויכול להיות שזה יקרה במשך שנתיים, ואז בשנה השלישית משהו ישתנה. ויכול להיות שבכל פעם שאשתו תהיה בנידה או שהם יריבו או שיעלה בו געגוע למה שהיה בעברו, אז הרצון הזה ישוב ויצוץ על פני השטח.

ואתה יודע למה?

כי יש לו פת בסל, אבל הוא בכלל רוצה גלידה. משהו אחר. משהו שעונה על צורך אחר בנפש שלו.

הייתי נוטה להסכים עם מה שאתה אומר.

בגלל שיכולה להיות חלופה יותר טובה - אז ממילא יש רצון והשתוקקות לכך.

אבל בגלל שמדובר בעיקר בקשר נפשי - אז זה 'בילד אין' עם אדם אדם אחד.

ולכן המעבר לבן זוג ממין אחר איננו יכול להיות אופציה כי זה לא רק ההקשר המיני אלא ההקשר האנושי.

לגבי הקשיים המיניים ומה שהזכרת לגבי תקופת הנידה וכולי - אני מסכים. אך במישור הנפשי ממש לא נראה לי. כי קשר נפשי עם בנאדם - הוא בסופו של דבר מתמקד באותו אדם כשלעצמו.

אפשר להכניס נתונים אחרים מערערים קשרים אנושיים אבל זה לא מייחד דווקא את המקרה הזה.

לגבי הקשיים המיניים ומה שהזכרת לגבי תקופת הנידה וכולי - אני מסכים. 

אני לא דיברתי על קשיים מיניים. דיברתי על כך שבתקופות שבהן הזוגיות יותר מאתגרת, הצורך בזוגיות אחרת יכול לצוף למעלה ולהוות מטרד/איום של ממש.

אבל בגלל שמדובר בעיקר בקשר נפשי - אז זה 'בילד אין' עם אדם אדם אחד.

בפעם המי יודע כמה... זה אולי נכון למי שנמשך למין אחד בלבד, אבל לא נכון לגבי שאר האנשים...

Are Bisexuals Really Less Monogamous Than Everyone Else?

APA PsycNet

אם מדובר באתגר שהוא בתקופה שמאתגרת את הצורך הזה...

אני לא יודע לקרוא אנגלית אז לא אוכל לקרוא חח

אלו שני רבדים שונים

אדם חילוני, כי הגיוני שביסקסואל יהיה פחות שמרן בדעותיו וממילא גם פחות ינטה למונוגמיה.

אבל אדם דתי - או יותר נכון אדם שמרן - אני חושב שזה לא כך.

כלומר, אני חושב שלא מוכרח שעצם הביסקסואליות מרחיקה ממונוגמיה אלא הליברליות.

התאהבות או רצון לאהוב או רצון להיאהב או רצון להתחתן וכו' וכו' - הם לא צורך מיני פשוט.

יש לבני אדם צורך מיני, זה נכון, אבל בדרך כלל יש צרכים הרבה יותר חזקים.

גם ביסקסואל (ויש לזה רמות שונות אז המשפט הבא לא יהיה נכון כלפי כולם) יכול להתאהב או לאהוב או לרצות להיאהב וכו' במישהו מהמין שלו, ואז יחסי מין לבדם לא יוכלו למלא את הצורך הזה.

נ.ב.

אני החלטתי לא לענות על השאלה של הפותח, מהרבה מאוד סיבות. בעיקר כי זה קרוב אלי יותר מדי, ולא בגלל הנישואין שלי אלא דווקא בגלל אנשים שאני מלווה.

עם זאת, תיאור עובדתי יבש של המציאות (כלומר לא משהו שנתון להשקפות עולם או ערכים) אני כן מרגיש בנוח לכתוב כאן

להקים בית נאמן בישראל עם בת המין השני באושר ועושר?

עם זאת יכול להיות שיהיה לו קושי מסוים (החל מכלום ועד קושי עצום, יש סקאלה רחבה) מכך שהוא לא יוכל לאהוב/להיאהב/לחיות בזוגיות וכו' עם בני מינו.

הצורך הוא לא רק מיני, בדיוק כמו שהצורך שלך ושל רוב בני האדם בקשר יציב הוא לא רק מיני.

ואחרי שיש לו כבר בת זוג זה לא נראה לי מדוייק מה שאתה אומר

1. האם האשה תרגיש בנוח כשבעלה הולך לחוף נפרד? הרי בתור אשה דתיה היא לא תרצה שהוא יילך לחוף עם נשים חשופות, ואז פתאום היא קולטת שבשביל בעלה גם חוף נפרד מהווה אתגר לא קטן...

2. האם היא תרגיש בנוח כשהוא מבלה עם חברים, מזמין חברים לארוחה, מדבר עם חברים עד השעות הקטנות של הלילה? שוב, אם מבחינתו זה כמו לדבר עם בנות - אז בכלל לא ברור שזה יהיה לה קל.

3. אם הוא יתאהב במישהו וזה יגרום לו לחוסר חשק מיני/זוגי, או לדיכאון וריחוק וכו', מן הסתם זה מאוד ישפיע עליה.

4. אם חלילה הוא יעשה דברים מעבר לזה... אני יכול להביא לך מחקרים רבים לפיהם ביסקסואלים בוגדים יותר מסטרייטים וגם יותר מהומואים (!), בגלל הקושי שבקיום זוגיות מונוגמית במצב הזה. 

5. אם הוא בעבר קיים יחסים או מערכת יחסים עם בנים, ובכל שלב בקשר עם אשתו הוא ישווה זאת למה שהיה לו עם גברים בעבר (ולא תמיד התוצאות של ההשוואה יהיו לטובת אשתו...).

אלה דוגמאות שעלו לי עכשיו לראש, כמובן יש עוד רבות.

א-ב-ל

כל מקרה לגופו, לא לכל ביסקסואל/ית הסעיפים האלה יהיו רלוונטים, לא לכל בן/ת זוג כל הסעיפים האלה יפריעו, וכמובן יש המוני ביסקסואלים שמקיימים זוגיות מעולה לאורך שנים. 

שלו והוא צריך להיות ישר עם עצמו לגביהם.

לא חושב שלא כדאי לפרט בכלל אבל זה ממש לא כמו הומוסקסואל שמסתיר את נטייתו המינית לפני שהוא מתחתן עם אישה. זה ממש ממש ממש לא דומה

הגבר נכשל במבחן והוא בדיכאון? זה משפיע על הבית.

האשה מניקה ואין לה כוחות? זה משפיע על הבית.

קל וחומר כשהקושי לא נובע מדברים חיצוניים אלא מדברים שקשורים ללב ליבה של המערכת הזוגית.

זה אכן לא דומה להומו, לא טענתי בשום מקום אחרת...

אלא אם הוא צריך להתערב. לגבי הומוסקסואל חד משמעית - התשובה היא שונה לגמרי.

ולגבי הדיון עצמו - זה מאוד תלוי באמון של האדם ובמודעות שלו כלפי חולשותיו. על פי כך הוא צריך לספר.

רק עונה מהידע ומהניסיון שלי לגבי העובדות.

השאלה עצמה לא עוסקת בעובדות אלא בערכים, ואני לא מרגיש בנוח לענות עליה. מורכב לי מדי.

זאת לא שאלה של עובדה, אין כאן בדיקת מעבדה שיכולה לתת לך תשובה.

זה קשור לדעות ולערכים של אנשים.

כי השאלה אם לספר או לא לספר קשורה להשלכות של קשר עם אדם כזה

השאלה הערכית באה על בסיס השאלה עובדתית.

רק שים לב שסעיף 1 ו2 שייכות רק אם היא יודעת על זה.הן לא יכולות להיות שיקול כשאתה דן על ההשלכות של מצבו עליה.

וסעיף 4 לא נוגעות לאדם דתי, בעיקר כי הוא לא יעשה דברים מעבר. חוץ ממה שכבר כתבתי לך כאן זה אולי נכון יותר אצל - לקראת נישואין וזוגיות .

מכל דבר אפשר לחשוש

כי הרי מכל דבר אפשר לחשוש

איך אפשר לדעת אם החשש הזה מציאותי?

יש פה חובת הוכחה מסויימת

א' גם אם זה נושא סופר משמעותי ולא דבר זניח - עדין, אם יש כאן חשש מסויים הוא צריך להיות מבוסס על עובדות ולא על השערות.

ב' אם אנחנו מדברים על ביסוס מחקרים - זה דיון אם אופי שונה. אין יותר מדי מה לדבר על סברות.

היה אכפת לך להינשא למישהי דו-מינית?

זה מרתיע...

בתור סתם אדם זה לא מפריע, אבל בתור בן זוג... זה מלחיץ

אבל אחרי שאתה רואה את הנשמה של הבנאדם אני מאמין שדברים נראים אחרת.

כי נראה לי שההרתעה גוברת על ההתחברות לנשמה...

בכל אופן לא כל דבר מספרים על ההתחלה ויש הגיון לא מעט בזה

אף אדם רגיל לא היה מעדיף להיכנס למערכת יחסים מורכבת כזו מלכתחילה...

לכן כעיקרון אני חושבת שעדיף להבהיר את כל פרטי המועמד לפני שמתחילים להיקשר ואז הרבה יותר קשה לחשוב בהיגיון קר.

אני נוטה לחשוב שיש הגיון רב בלא לספר דברים.

כי בסופו של דבר מה שמעניין שתהיה זוגיות טובה ומאושרת שתוסיף אור. 

כל שאר הדברים שמונעים הינם מניעות שחבל שהם יעכבו.

לא אומר עכשיו חד משמעית מתי כדאי לספר אבל אני ממש מרגיש שזה טוב ההדרגה הזאת.

והתכוונתי אל הצד השני, שאמור לקבל את הבשורה שמצריכה חישוב מסלול מחדש.

אני ממש מאחלת לבחור המדובר בסיפור הצלחה רבה, באמת. רק שנראה לי לא נכון להסתיר ממנה לכל החיים דבר כזה, כי כשמתחילים זוגיות בהנחה משמעותית כזו זה כמו להרים בניין בלי כמה עמודי יסוד.

לא להסתיר כל החיים דבר שהוא משמעותי

וזה משפיע על יסוד הקשר שלך עם בת הזוג כמו שכתבתי פה-

כל ההיגיון שאומר לא לספר נובע ממורכבות הדברים - לקראת נישואין וזוגיות

את שואלת אותי בתור הבחור אם הייתי אומר לבחורה שאני יוצא איתה?

או בתור החבר אם היה אומר לבחורה שהשני יוצא איתה?

כי השאלה היתה השניה. כן, אני בהחלט חושב שראוי שהוא יפתח את זה איתה, ומאחל להם שהם יצליחו במצב הזה להביא את הקשר למקום הטוב ביותר בהם יוכלו להביא אותו.

אבל, אני חושב שבסוף (כל עוד לא יודעים מזה בכלל) זה לא באמת משנה. ובמצב כזה, לא הייתי מספר בתור חבר. כי אם השיתוף של הדברים זה כי זו קומה בקשר, הקומה לא נבנית ע"י שהחבר יספר את זה. זה לא קורה. רק שיתוף שלו יביא את זה.

הוא ימשך אליה ויהיו להם חיים זוגיים מאושרים, מה רע?

שאם בחור דומה היה שואל כאן ישירות כבר אז היו חילוקים ודעות שונות בתשובות. על כן המסקנה שלי פשוטה; זה לא תפקידך. לא לשכנע ובטח שלא להתערב.

אם הקשר מתקדם (לקראת חתונה) ואתה חושב שיש לדבר השפעות מרחיקות לכת - מוזמן לדבר איתו. אך זו לדעתך בלבד, כי דעות שלא מומלץ לספר קיימות גם אז. ובכלל, תמיד מומלץ לדבר, לשמוע ולהקשיב באופן ישיר עם החבר, ולא לחפש לשכנע במשהו שלא בהכרח נכון.

אשריך ממש על הרצון והאכפתיות. יקרים הם ביותר.

** כמובן שתגובה לבעל נטיות תוך מגדריות תהיה שונה בתכלית.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי