מרגישה שמאז שהפכתי לאמא ששכחו שאני בת אדם, ייצור חי ונושם נשמה לכל דבר.
אם אני לא מרגישה טוב זה סוף העולם, אם יש לי סידור כזה או אחר אז כולם נעלמים רק בשביל לא לתת יד אם אני צריכה עזרה קטנב עם הילדה כל המשפחה נעלמת כאילו הם לא קיימים.
המשפחה שלי נתקה קשר כבר תקופה (התקשרו לא הספקתי לענות שעניתי לא הפסיקו לקלל אותי ואת הילדה .. למי שזוכרת היה שרשור כזה) התמרמרתי ושחררתי.. זה האופי שלהם הבכי שלי לא יעזור לשנות אף אחד.
חמי וחמותי אנשים מקסימים אבל שוכחים שחוץ מהנכד הבכור שלהם יש עוד נכדים במשפחה .. לפני שבועים בקשתי שישמרו לי עליה רבע שעה בתוך הבית שלי בזמן שיש לי ראיון עבודה בזום
אחרי שתרמנו כמה ימים מראש בשניה האחרונה אמרו לי שאין לנכד הבכור סידור והם מצטערים יפצו אותי בהזדמנות אחרת .. באמת שאני לא מצפה מהם לעזרה אבל עד שאני מעזה לבקש משהו - תעזרו לי !!!! מאז שילדתי לא בקשתי עזרה גם לא הכי קטנה
השבוע יש לי תור לרופא נורולוג אני סבולת הרפס באוזניים כבר תקופה שאני מטיילת בין רופאים שחלק מזה יכול להעיד על גידול במערכת הגולגולת או עמוד השדרה וכו גם ככה אני מתמודדת עם הכל לבד ומטיילת בין הרופאים מיותר לציין שהלב והמוח שלי רק חושבים על דבר אחד
אבל השבוע יש לי תור בשעה חמה .. ממש כןאב לי להוציא את הילדה בשעה הזאת שחם ככ וללכת דרך ברגל ודרך באוטובוס הצעתי שיבואו אלי בזמן שיהיו איתה אצלי בבית וגם אז אני מקבלת סירוב כי אין סידור לנכד הבכור
העיקר שצריכים שאני יעזור איתו אני הראשונה שמתייצבת
לא מחפשת לעשות חשבון לאף אחד
אבל אחרי ככ הרבה זמן שאני מבקשת משהו הייתי מאוד רוצה שיעזרו לי אני לא מבקשת שיבואו ויעשו יותר מזה שישבו איתה רבע שעה בבית..
לא מחפשת גם רחמים .. מחפשת להמשיך ולנהל את חיי האמהות שלי לצד חיי משפחה נורמטיביים ועדיין להישאר אישה שפויה בעולם המטורף הזה שסובב סביבי
חשבתי שעם לא זכיתי במשפחה תומכת ואכפתית אז לפחות חמי וחמותי יהיו לצידי ויתנו ליד יד כאילו הם ההורים שלי



