הרגע לו חיכיתם הגיע: אז מה הכסף שלכם עשה השנה?פשוט אני..
מעתיקה מפוסט של מישהי:
ומי שלא יודעת מיהו הרב ניסים החתום על המכתב המביש הזה:
פורסם בכיכר השבת:

שרת המשפטים ציפי לבני החליטה להעמיד לדין משמעתי את הגאון רבי ניסים בן שמעון, ראש אבות בתי הדין בתל אביב, בגין התנהגות לא הולמת. במקרה והרב ימצא אשם, הרי שהעונש הגדול הוא הדחתו מתפקידו כראש אבות בתי הדין.

הסיפור החל כאשר אישה תבעה את הרב פיצויים, אז נחשף כי הרב בן שמעון סיכם עם אישה, בת הציבור החרדי, שהותקפה באכזריות על ידי בן דודה כי לא תתלונן במשטרה ובתמורה היא תקבל סך של 220 אלף שקל.

כעת לרב בן שמעון ישנם 30 יום להגיב להחלטת השרה לבני.

על פי הדיווח ב'הארץ' ההסכם נחתם בלשכתו של הרב בן שמעון לאחר שהוצג כ'בורר' בפרשיה הקשה והחמורה.

יצוין, כי למרות ההסכם, האישה התלוננה במשטרה, ולאחר הסדר טיעון התוקף נשלח לרצות מאסר של שבע וחצי שנות מאסר ובנוסף הושת עליו לפצות את האישה במאה אלף שקלים.

יצוין כי הרב בן שמעון, הינו גיסו של נשיא מועצת חכמי התורה הגאון רבי שלום כהן.
הרב נסים בן שמעון יועמד לדין - כיכר השבת

ומעתיקה עוד מהפייסבוק- בצילומי מסך פה ששיתפה מישהי בשם רויטל.

איבדת אותי ב"מי שהשקיע 100 אלף ש"ח"......די שרוט
אתה יכול להפוך את זה ל-1,000 ש"ח, אבל תוריד את התשואות בהתאםפשוט אני..

רוב האנשים לא נכנסים להשקעות עם 1,000 ש"ח בלבד, וגם לא 10,000 ש"ח.

הייתי כותב 50,000 ש"ח, אבל אז יהיה לקוראים יותר מסובך לחשב את התשואה באחוזים.

גם אם היית כותב 50,000 ש"ח היית מאבד אותי 😄די שרוט
מה יעשה איש אשר אין בידו סכום התחלתי שכזה?

אמנם אני לא במינוס אבל גם אין לי סכומי השקעה.
אתה מרוויח בכל חודש בדיוק כמו שאתה מוציא? לא מצליח לחסוך?פשוט אני..
אם זה המצב,
אז לצערי אין לי פתרון מלבד ייעוץ מקיף שיעזור להגדיל הכנסות ולצמצם הוצאות.
לא מצליח לחסוך, נכון. אני במצב מאוזן.די שרוט
כאילו, שם בצד 500 שקלים בחודש בשביל דברים חד פעמיים כזה.
עוד טיפ,שמעונה
קודם כל לשלם לעצמך. הוראת קבע לחיסכון ביום שנכנסת המשכורת ועם מה שנשאר מסתדרים. ואז לא חןסכים אחרי ההוצאות אלא לפני ההוצאות
שיתחיל לפחות עם קופת גמל להשקעהשמעונה
ששם אפשר לשים סכומים קטנים...

(הערה לפשוט אני, כדאי גם לדעת מתי הכנסת את הכסף ,כי התשואה הגדולה הייתה מתחילת הקורונה, אבל מי ששם לפני קצת הפסיד)
הבורסה היום בשיא, אף אחד לא הפסיד נכון להיוםפשוט אני..
ולא משנה מתי בוצעה ההשקעה.
יש לי בערך 35 אלף שחמצפה להריון.
ששוכבים בקרן פיצויים כדאי להשקיע אותם? אשמח לשמוע איפה כדאי תודה
למה את מתכוונת ב''קרן פיצויים''?פשוט אני..
רכיב הפיצויים בפנסיה?

אם כן, הם כבר מושקעים עכשיו...
פיצוים מעבודה שעזבתימצפה להריון.
הם כרגע שוכבים בקרן יחד עם הפנסיה
אז עדיף לא לגעתפשוט אני..
כרגע הכסף מושקע והוא יצטרף לקצבת הפנסיה שלך. כל הרווחים פטורים ממס, אז ממש לא כדאי לגעת. רק תבדקי שזה במסלול טוב, בחברה טובה, עם דמי ניהול נמוכים.
הוא מושקע ומקבל ריביות?מצפה להריון.
לא ריביות אלא תשואה, אבל כדאי שתבדקי באיזה מסלולפשוט אני..
תודה על השיתוףהעני ממעש
שולחת לבעלי...אצלינו הכסף שכב בבנק כי נצטרך אותו לבנייתאור123456
יחידה בקרוב
חן חןברגוע
כמה הרוויח מי שהשקיע במסלול הלכה?
תלוי באיזו חברהפשוט אני..
תודה .Dynamite
אני רק הערהנחשון מהרחברון

חוץ מזה שזה אחלה דבר הפוסט הזה

 

המסלול ממונף לא הרוויח פי 3 בדיוק בגלל טעויות עקיבה ודמי ניהול גבוהים

 

איכשהו אצלך יוצא שהמסלול פי 3 הרוויח יותר מפי 3. זה מוזר לי. אפשר נתונים של קרן מחקה פי 3 שהשיג תשואה כזו?

 

נ.ב. בעלית הנדלן התעלמת נראה לי מעלויות נלוות אבל גם התעלמת מהכנסות משכירות אם אני לא טועה

בבקשהפשוט אני..
איילון אקסטרים S&P 500 פי 3 - מבט כללי קרנות נאמנות | ביזפורטל

הנתונים של תשואת הקרן בשנה האחרונה היו נכונים להיום בצהריים. בחודשים האחרונים שמתי שם חלק מהתיק שלי...

בנדלן התעלמתי מעלויות נלוות, משכירות, ממס רכישה... יש בלי סוף משתנים, אי אפשר באמת לכמת אותם ולהסיק מהם תשואה ל-100 אלף ש''ח. לכן פשוט כתבתי את עליית מחירי הדירות הממוצעת.
נונחשון מהרחברון
זה 107 אחוז. לא 112.4
גם זה לא מובן לי. כנראה השיגו תשואה עודפת מהמקמים
112.44 בדיוק, נכון להיום בצהריים.פשוט אני..
אחרי שהשער השתנה בשעה 21 המספר השתנה.
וואלה בכזה פער?נחשון מהרחברון

לא שמתי לב לפער כזה גדול שהיה היום (שלילי)

מעניין

זה לא כי היום היה פער שליליפשוט אני..
אלא שלפני שנה ויום היה שינוי חיובי ממש גדול, ולכן ברגע שהיה שינוי היום - השינוי של לפני שנה ויום ירד מהחישוב של 12 חודשים אחרונים
ולגבי נדלןנחשון מהרחברון
קשה להתייחס לזה בצורה כזו.
אולי עדיף לא להכניס למשוואה.
מסכים איתך שזה בלתי אפשרי
בעיני מאוד מאוד מסוכןשמעונה
להסתכל על הממונף פי 3. אפילו לא להזכיר אותה ,אלא אם מזכירים ב17 נורות אדומות
תקראי את האזהרה שמופיעה בפוסט...פשוט אני..
בדיוק חושבת מה לעשות עם כל הכסף ששוכב בבנקכן אני
יש לנו בערך 100,000 ₪.
חלק בפיקדון וחלק בעובר ושב.
אין לי מושג מה לעשות איתם.

כרגע אני לא עובדת (בחופשת לידה, אבל אין לי עבודה לחזור אליה), נראה אם אני אמצא משהו אחר כך. בעלי אברך- מקבל מילגה.
ככה שאנחנו צריכים לשמור חלק מהכסף להוצאות שוטפות.

מחפשת משהו שלא צריך להבין בו, ולא דורש התעסקות. ושהכסף יהיה נזיל, למקרה הצורך.
קופת גמל להשקעהברגוע
בוחרים מסלול בהתחלה ולא צריך יותר להתעסק. והכסף נזיל, תוך ארבעה ימים.
בקופת גמל הכסף נזיל?100
יכול להסביר יותר על אופן ההשקעה?
נזיל מאוד, את יכולה לקבל אותו מתי שתרצי תוך 4 ימיםפשוט אני..
אופן ההשקעה:

נכנסים לאתר אינטרנט של בית השקעות לבחריתך, ומצטרפים תוך 5 דקות.

תוכלי לראות בתגובה שלי למטה ''דיברתי על 12 חודשים'' טבלה עם התשואות של בתי ההשקעות בשנים האחרונות. זה כמובן לא מחייב שגם בעתיד התשואות יהיו דומות.
מי שהשקיע בסמים 100kהגיבן מנוטרדהם
הרוויח 300k.

יש משו עם וציויתי ברכתי וכו' איזה רב אמר משו אז ברוך ה' היתה שנה טובה במיוחד שהשוטרים התעסקו במסכות (רעשנים שירים) וריקודים.
אשמח לדעת מאיפה המספריםמישהו כל שהוא
תודה על השרשור והעצות
לפי גוגל נכון להרגע sp500 עלה ב 21% השנה
הכסף שלי באיזו חברת השקעות מוכרת, במסלול מניות, עשה מתחילת השנה 12 אחוז מניח שאם יהיה רבעון נחמד זה יעלה ל16 שזה באמת שנה טובה
אבל 40% , תגיד לי איפה עכשיו אני עובר...
או שפיספסתי משהו ...

דיברתי על 12 חודשים, אתה מדבר על 7.5 חודשיםפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך ח' באלול תשפ"א 07:25
 
 
 
את הנתונים על המסלולים בבתי ההשקעות לקחתי מתוך גמל נט, נכון למועד כתיבת הפוסט המספרים שם מעודכנים עד סוף יוני:
 
 
צודק טעות שלימישהו כל שהוא
כנראה סוף שנה שעברה היתה מאוד רווחית
אבל זה גם סגר את הירידות של הקורונה.


איזה כיף לדבר על נושאים בהם רק המספרים קובעים הכל מאוד ברור....
מלבד אמונה דתית, אני לא מכיר נושאים שבהם המספרים לא קובעים..פשוט אני..


יש נושאים בהם לא ברור מה בדיוק המספרים ומה הם אומריםמישהו כל שהוא
כמו פוליטיקה
מדעי החברה הרוח והדשא...
וזה הרבה בגלל שמעורבב גם אידאולוגיה לאו דווקא דתית

אבל לא נעים לי לנצלש זה באמת נושא חשוב
ומה רמת סיכון?100
אין לזה תשובה מוחלטתפשוט אני..אחרונה
כמו שכתבתי, עד היום הבורסה תמיד עלתה לטווח הרחוק.
זה אומר שיש סבירות גבוהה שכך זה יהיה גם בעתיד, אולם בוודאי אין שום דרך להבטיח זאת.
אתה איש יקר באמתחמצוצית
אבל מה שפירסמת לפני שנה זה סתם ידע כללי או חלק מחומר לימוד לתואר ראשון במימון/ראיית חשבון, חלק תאורטי. בקורס מימון , קורס מיסוי. לומדים סוגי השקעות בשנה ב' .
לפי היגיון של אנשים שפונים אליך , הם יכולים לפנות לכל סטודנט שנה ב' או ג' , לעשות העתק הדבק של חלק הראשוני ותאורטי של הקורס במימון וחלק מקורס מיסים , להרגיש חכמים ולרוץ להשקיע, כשהם מתייעצים עם מישהו אנונימי ולא מחויב. לא חבל על הכסף שלהם?
חבל על הכסףמישהו כל שהוא
שנמצא בבנק....
אין כמעט סיכון בלשים כסף בחברת השקעות.
ולא צריך להיות איזה דוקטור בשביל זה . מספיק נסיון אישי.
אוקי, מחדדתחמצוצית
נגיד, יש מישהו עם ניסיון אישי בהשקעות. מה האינטרס שלו לאתר אנשים עם אפס ידע בנושא אבל עם איזה סכום נחמד שחסכו או ירשו ולגרום להם להשקיע אותו? אם הוא יועץ או עובד בתחום אז ברור, הוא עוזר להם להשקיע, מקבל את האחוז שלו מרווחים או על ניהול וכולם מרוצים.
אם הוא לא מתכוון לעבוד איתם בצורה רשמית, מה אינטרס שלו?
אולי לעשות טוב בעולם?נחשון מהרחברון


רצון לעזור ותו לאפשוט אני..
אף אחד פה מעולם לא השקיע דרכי, אין בכלל שום דרך להשקיע דרכי. מסתמא אני לא מקבל עמלות, אין לי קשר לשום בית השקעות, אני לא ממליץ להשקיע באף מניה שאני מושקע בה וכו'. כתבתי בעבר בפשטות ואדגיש זאת שוב: אני מושקע בקרנות מחקות של של sp500, זהו. אם אף אחד מכם הוא לא וורן באפט או איזה מיליארדר נסתר אז אין לכם שום דרך להשפיע על שווי ההשקעות שלי. מניית אפל לא תזוז לכאן או לכאן מכך שכמה דוסים בערוץ 7 ישקיעו במדד שלה 🤭

את צודקת שכתבתי דברים פשוטים, אני לא ד''ר בתחום ההשקעות (או בכל תחום אחר).

למקרה שזה לא היה ברור, זה *בדיוק* העניין: להסביר לכולם שזו לא פיזיקה גרעינית, אלא משהו שכל אדם ללא ידע יכול לעשות. הרבה אנשים מפחדים מהמילה ''בורסה'' לא בגלל מה שקורה שם, אלא בעיקר בגלל חוסר ידע. ''זה משהו של אנשים שמתעסקים בזה''. זה המיתוס שאני רוצה לנפץ.

בפוסט המקורי גם ציינתי איך אפשר להשקיע בלי שום התעסקות, כמו למשל לפחות קופת גמל להשקעה כדי שמישהו אחר ינהל את ההשקעה עבורך.

זה גם מתקשר לשאלה שלך ''לא חבל על הכסף שלהם?''.

אני לא ממליץ על מניה ספציפית. מי שיפנה לבית השקעות (למשל בקופת גמל להשקעה או קרן השתלמות) ייהנה מניהול של אנשי מקצוע, מי שישקיע במדד sp500 ישקיע במדד הכי נעקב בעולם (או אולי מספר 2). אין פה שום דבר שאני המצאתי, אין ניתוח שלי לפיו כדאי להשקיע במנייה X כי הדוחות שלה הם Y.

נ.ב.
כמו שכתבתי בעבר, דווקא יועצי השקעות לא תמיד יהיו אובייקטיבים. לעיתים הם יפנו את הלקוחות לבית ההשקעות או לקרן הנאמנות שמביאה להם את האחוזים הגבוהים ביותר.
אל תהיי חמצוצית..... הם באים בקטע טוב.די שרוט
ישר כוח גדול!נגמרו לי השמות

אשריך

 

הרוב המוחלט של הכסף זה פנסיהה-מיוחד

אז לפני יותר משנה העברתי את הכסף למניות- זהו, חוץ מפעם אחת בטעות שראיתי היה בערך 5-10% רווח.

גם קיבלתי העלאה במשכורת ובתוך זה קרן השתלמות זה ב- sp500

לפני כמה חודשים פתחתי גם לילדים שלי קופת גמל באינפנטיני מסלול הלכה 100%מניות חו"ל

בגלל שזה לטווח ארוך וכמו שלימדנו רבותינו אין מה להסתכל על זה יותר מידי

התחלתי גם בפפר אינווסט להשקיע עצמאית

וזהו

לפעמים לאט זה מהר ⌚נגמרו לי השמות

* נכתב בלשון נקבה אך כמובן שמופנה לכולם.

לפעמים לאט זה מהר.

ולפעמים מהר זה לאט.

ויש פעמים שהתנועה שלנו דווקא כלפי פנים, פנימה, היא הדרך היותר מהירה ובטוחה

מאשר תנועה רק קדימה.

ויש פעמים כאלה, שלאט לאט זה בעצם מהר מהר

ומהר מהר זה בעצם לאט לאט

ודווקא העצירה

או הקצב האיטי

או ההתבוננות

או העומק

או ההעמקה פנימה

או הכיוונון למעלה

הם הדרך הנכונה לנו ביותר.

ולא רק קדימה כל הזמן

ולא רק מהר ובריצה ובלי אוויר כל הזמן

כי לפעמים יש שם בלאט בעצם הכל

"ואני אתנהלה לאיטי" אמר יעקב אבינו לעשיו.

ודווקא שהות שם, בלאט הזה, יכולה להיות מפתח להרבה מאוד דברים.

ואולי השלווה בראש ובראשונה.

השלווה הפנימית.

לדעת מי אני, מה הערך שלי, מה המשמעות שלי

להקשיב גם לראש וגם ללב וגם לגוף.

להקשיב לקצב הפנימי שלנו שיכול להשתנות עם הזמן.

להקשיב לו כאשר הוא מבקש להאט.

לאט לאט

אל תדאגי יקרה

לאט זה בעצם מהר.

דווקא כך.

את תגיעי.

את תגיעי

תקשיבי לך

לקול הפנימי הזה שבך, קול הנשמה שבך, חלק אלוק ממעל ממש, אלוקות שבתוכך!

הוא יודע.

את יודעת.

ויש בו בלאט הזה כ"כ הרבה רוך

וחמלה

ועומקים

ודיוקים

וכיוונון

ונשימה

ולקחת אותו, את הלאט, לא אומר שהפסדת או שתפסידי במירוץ הזה שנקרא החיים

כי מי בעצם החליט שהם חייבים להיקרא ולהיות דווקא מירוץ?

אולי מירוץ זה לא מה שנכון וטוב ומתאים לך כרגע? או בכלל?

כך או כך את לא מפסידה. את מרוויחה.

את מרוויחה גם הספקים, כן כן דווקא בלאט מצויים דברים שלא נוכל להספיק או להגיע או אפילו לשים לב במהר.

אבל בעיקר את מרוויחה את עצמך.

ואת השלווה ואת הנשימה שלך.

ושתגיעי ל120 בבריאות ובשמחה

מה תרצי לראות שם במבט לאחור?

אילו תחנות בחיים? אילו תמונות?

מה הכי חשוב לך שבטוח יהיה בתמונה הזו?

ומה לא כזה חשוב בעצם שיהיה שם?

ואם אני מבינה שבעצם נקודת המוצא שלנו כבני אדם היא שנדרשת השקעת אנרגיה אקטיבית כדי לחיות בעולם הזה, וכדי להשיג טוב.

גם במשפחה, גם בגוף בריא ונפש בריאה, גם בזוגיות, בילדים, בלימודים, בעבודה, בספורט, בקשר עם ההורים, האחים החברים.

בעצם כל דבר בטבע זקוק לאנרגיה כדי להתקיים

אז ממילא באנו לעולם הזה כדי לעבוד, להשקיע

ובעצם רק כך יהיו לנו חיים בכלל ואיכות חיים בפרט.

אז במה אני *בוחרת* להשקיע?

ובמה אני בוחרת להשקיע גם בלאט?

ובמה אני בוחרת להשקיע גם ביותר לעומק?

ואיפה אני מוצאת בחיים שלי ובבחירות שלי שדווקא הלאט יכול להיות מהר?

אז לאט לאט

לבחור להתבונן

להאט

ולהגיע למה שהלב שלנו מבקש ❤️

כי לפעמים לאט זה מהר.

להגיע לבהירותנגמרו לי השמות

קרה לך פעם שהגעת לבהירות טובה כזו דווקא אחרי התבוננות איטית? או מהלך איטי?

לפעמים בתוך המהירות מתפספסים דברים מהותיים.

דווקא הלאט מאפשר להגיע אליהם, לתפוס אותם, לנשום אותם, ולאמץ אותם קרוב ללב.

ע"י כך פעמים רבות ניתן להגיע לבהירות מרגיעה, טובה כזאת.

בהירות שהיא לכשעצמה מקצרת תהליכים ומקצרת את הדרך.

לכן לפעמים דווקא הדרך הארוכה כביכול היא הקצרה באמת.

דווקא הלאט הוא מהר. 🩵

לפעמים מהר זה לאט-מסכים לגמריאריק מהדרום

לפעמים לא מספיקים לעשות כלום והופ עברו 40 שנה, יש כאלה שאם לא ירוצו במרוץ העכברים הם לא ירוצו בכלל וימותו לוזרים בלי שום יכולת לחיות חיים טובים יותר בלי הון, בלי בית, בלי משפחה, בלי מקצוע.

קורה ליותר מידי אנשים סביבי, לפעמים אתה נתקע בהתפתחות שלך ומגלה שהלכת בנחת יותר מידי וזה הזמן לספרינט או למות חסר כל.

כנראה כאן בא הדגש על המילה "לפעמים"נגמרו לי השמות

כי מה שאני התכוונתי אליו כמובן שונה,

ומדבר על משהו אחר.

יותר על הדרך הקצרה שלפעמים היא בעצם ארוכה ולא מובילה אותנו למטרה שלנו, או למטרת העל שלנו.

ודווקא הדרך שהיא ארוכה, במקרה הזה הלאט, יכולה להיות הקצרה באמת, זו שתניב לנו את המטרה בסופו של דבר. יחד עם השלווה, הבהירות, העומק, הבחירה, הכיוונון למה שנכון וכן הלאה.

הבנתי למה את מתכוונתאריק מהדרום

אני פשוט לא חושב שנכון להאט, לפחות לא לפני שכל פרמידת מאסלו אצלך ביד.

זה העניין, לפעמים גםנגמרו לי השמות

פירמידת מאסלו תושג דווקא ע"י הלאט.

ראיתי את זה המון אבל אם אתמקד רגע בעצמי ובניסיון אישי -

בתור אדם שבעבר היה בקצב מאוד מהיר גם של המחשבות, גם של הדיבור, גם של המעשים - באמת שפיספסתי דברים דווקא מהקצב המהיר הזה.

ודווקא כאשר למדתי להאט - הגעתי לדברים שלא הייתי מגיעה אליהם לולא ההאטה.

גם דברים מהותיים וגם אפילו הספקים טכניים.

אם אני יושבת ועוצרת רגע להאט את המחשבות שלי שהיו רגילות רק לרוץ ולעשות סדר ובהירות,

אם אני מאיטה גם בדיבור, אפילו בתפילה להגיד את המילים לאט יותר ובכוונה,

אם אני במקום לרוץ מדבר לדבר מאטה גם את קצב ההתנהלות - כל אלו גרמו לי הרבה מאוד טוב ב"ה.

הלאט גורם פעמים רבות ליותר צלילות, בהירות, ריכוז, מיקוד במה שחשוב ובעיקר יותר נחת.

ובאמת שזה בדברים הכי קטנים ועד הגדולים.

אפילו לחתוך סלט מהר מהר ולפעמים להיפצע בטעות בגלל זה, או להאט ולשים יותר לב.

לחשוב קודם על היום או השבוע או השנה או כל כיוון החיים שלי רגע לאט ובהבנה והתבוננות עצמית מאשר רק לרוץ ולרוץ ולהספיק עוד ועוד,

להוריד עוד סלט ועוד תבשיל ועוד מרדף להכנות לשבת או חג ולהגיע דווקא עם יותר אוויר ושלווה,

לדבר עם הילדים יותר לאט ובנחת מאשר רק להספיק לסמן "וי" מהיר על כל מה "שצריך" להספיק,

לנשום נשימות עמוקות ואיטיות יותר ולא רק מהירות ושטחיות, מה שהגוף עצמו מפרש כמוריד סטרס, וכמקום לא הישרדותי, ונהיה רגוע יותר וכן הלאה.

לעצור באמצע היום להביט בשמים, בפרח, בחיוך, במילה, בכל דבר בעצם ודווקא הקצב האיטי הזה גורם להתפעלות פנימית וחיבור לקב"ה, לבריאה, לטוב שבעולם ובחיים, וממילא יוצר יותר שלווה פנימית ומוטיבציה וכוח גם להמשך היום.

לשתות לאט כוס תה ולהתמקד בטעם ובמרגש ובלגימה האיטית והנינוחה ולהכניס עוד רוגע וכיף לחיים, זה גם נותן עוד כוח הלאה וגם בפני עצמו ממלא ומרפא.

לעצור להקשיב לגוף, לשהות ברגע, להיות בנוכחות.

לחשוב, לנשום, לבחור מה שייך לי ומה לא שייך לי, מה נכון ומתאים ומה פחות.

זה בכ"כ הרבה דברים לבני אדם באשר הם. גם חיבוק בין בני זוג יכול להיות בלאט שלו ובשהות שלו יותר ממלא ומקרב, גם כל קירבה שהיא רגע לאט יותר וקרוב יותר יכולה לתת מה שרק מהר לא מאפשר, גם לחשוב על הפן התעסוקתי שלנו אפילו או השליחות והייעוד שלנו בעולם יכול לקרות יותר מהר דווקא כשחושבים על זה יותר לאט ומקדישים לזה את הזמן בנחת ובבירור עומק.

גם איך להגיע ליעדים כולל כלכליים יכול להתאפשר פעמים רבות דווקא מהלאט שנותן רגע התבוננות במבט-על וכולל דרכי פתרון יצירתיות ואפקטיביות יותר,

גם לתת לעצמי כבן אנוש את התנאים הכי טובים כדי לתפקד בעולם הזה, ולזכור שאני כולל גוף פיזי ונפש ורגש ושכל ורוח ובכל אחד מהם לפעמים הלאט הוא ברכה שרק דרכו ודווקא דרכו נוכל לגלות ולהעצים עוד יותר את עצמינו ואת התפוקה שלנו.

אז ודאי שזה לא 0 או 100

זה לא או ללכת בהילוך איטי וכמו צב להתנהל באיטיות תהומית 24/7 בכל רגע ורגע, וזה גם לא לרוץ בלי הפסקה ובלי אוויר ואם לא אז להגיע לפת לחם ובלי קורת גג...

ודאי שיש הרבה באמצע.

וודאי שיש פעמים שאחרי הלאט הזה יגיע המהר, אבל רק על גבי הנדבך שהיה קודם הלאט ומה שהוא איפשר - הבהירות הזו והצלילות הזו - ועל גבי זה אפשר לרוץ קדימה בביטחון ובשלמות יותר.

וודאי שיש פעמים שהלאט לכשעצמו הוא יותר נכון.

וודאי שיש מצבים שגם מהר יהיה אפקטיבי ונכון.

וודאי שיש גם אנשים שונים וגם מצבים שונים והכל בהתאם למקרה המדובר.

לכן כתבתי שלפעמים הלאט הוא מהר. לא תמיד, אבל פעמים, ואפילו פעמים רבות, כן

מה שאני רואה סביביאריק מהדרום

בעיקר בציבור הדתי, שאנשים הולכים לאט מידי וצריך לדרבן אותם להתחיל לרוץ במקום להאט, את אומרת לא 0 או 100 ולפעמים וכו אבל לעיקר האנשים צריך לבעוט בהם להכנס לכושר ולא להוריד דופק.

אני רואה אחרת לגמרינגמרו לי השמותאחרונה

בכל הציבורים ובטח בדתי.

אבל יותר נראה לי שאנחנו פשוט מדברים על דברים שונים.

הסברתי קצת בהודעות שלי למה אני אישית מתכוונת.

נחת 🙂‍↕️נגמרו לי השמות

נ - נוכחות

ח - חמלה

ת - תיעדוף

כאשר אנחנו בנוכחות בחיים שלנו, באמת נמצאים בכאן ועכשיו וחיים אותו ובו,

וכשאנחנו בחמלה עצמית (וגם על הזולת כמובן),

ומתעדפים בסדרי עדיפויות את מה שיותר חשוב ויקר לנו, מה שיותר שייך אלינו מאשר מה שלא -

או אז יכולה להיות לנו יותר נחת.

ונחת זו אחת הברכות המשמעותיות ביותר שיכולה להיות לנו כבני אדם.

בעזרת ה' שתהיה לכולם גמר חתימה טובה עם המון נחת ושלווה 🤍

קשה לי בתקופה הזאתפשוט אני..

הצביעות הזאת,

שאני אמור לבקש סליחה ומחילה מרבש''ע,

כשאני יודע שיש דברים שלעולם לא אוכל להצטער עליהם...

כואבהסטורי

בעיקרון אתה לא אמוראריק מהדרום

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

אבל אין חרטה 😬פשוט אני..

אז אין טעם לבקש סליחה ומחילה מרבש"עאריק מהדרום

זה מה שאמרתי.

וואומשה

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

מהות התשובה היא עזיבת החטאנעמי28

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

לכאורהoo

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

האם מה שאינך מתחרט עליו היה לתיאבון או להכעיס?מי האיש? הח"ח!

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

אז תחזור בתשובה באמת.אדם פרו+

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

לפני מספר שבועותפשוט אני..

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אולי אתה לא מצטער על העברה בעצמהמתוך סקרנות

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין דבר כזה בלי להצטער על העבירהאדם פרו+

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

אתה קשוח ונוקט במידת הדין, ברור שגם רצון להצטערמתוך סקרנות

עדיף על כלום

מה יש לך מסקרנות. הבן אדם אומר לך.אדם פרו+

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

כאןאדם פרו+

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

אני פירשתי את דבריו שהוא נהנה מעברות מסוימותמתוך סקרנות

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

חסססס וחלילה חלילה וחס וחלילהאדם פרו+

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

אפשרות שלישית, היא להגיד כמה נחמד שמישהו מצטערמתוך סקרנות

על כך שאינו מצטער כאמור.

הריני שמח בכל עימקי נפשי ומאודי שמישהואדם פרו+

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

הרגשתי שאתה לא צודק, ושגם במקורות מקובלים יש לפעמימתוך סקרנות

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

יהודי שמחובר לעצמולאחדשה

ומחפש להיות טוב מבלי לדרוך ולרמוס אחרים בשם הצדקנות והצדקות

אז לאנקדימון

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

ורק אני חושבת שעצם הסתירה היא התשובה.?לאחדשה

הרי אם לא היה לך אכפת בכלל שום דבר, זה לא היה מזיז לך.

וזה שמזיז לך, מעיד על הכל ...

מצב מוכר.. אפשר להתפלל שנזכה להרגיש כאב על העבירותמבקש אמונה

זה חלק מאיך שנבראנו וצריך לעבוד ולהתפלל על זה.

לא סתם ר' נחמן הקדיש לזה תורה (תורה קמא) שזאת זכות להגיע לדרגה להרגיש כאב על העבירות שעשינו.

"אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו, הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, כִּי כָּל זְמַן שֶׁלִּבּוֹ עָרֵל וְאָטוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת, רַק כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ חָלָל בַּלֵּב, וַאֲזַי יַרְגִּישׁ לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת גּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיִצְטַעֵר וְיִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת"

ור' נתן מתפלל על זה בתפילה ו' "שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ כְּאֵב חֲטָאַי וַעֲווֹנוֹתַי הַמְּרֻבִּים, וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ"

אני לגמרי לא חושב שזאת צביעות לבקש סליחה למרות ההרגשה,

אנחנו לא מנסים לעבוד על הקב"ה וגם יודעים שאי אפשר, אלא רוצים שיסלח לנו (מכל סיבה שהיא) למרות שעדיין לא מרגישים רע עם מה שעשינו

נשמע מסקרן. תסביר?אליפ

אני שואל לא בעוקצנות

זה משהו שאתה מרגיש שהוא נכון לאחרים אבל לא לך?

משהו מיושן בדת?

אתה כועס על הקבה והחטא כאילו מוציא אתכם במקום מאוזן?

מה מדובר?

מה נכון ללמוד ממך ומה לא נכון?

רק תיארתי הרגשהפשוט אני..אחרונה

לא אמרתי לאף אחד ללמוד ממני, ואני לא יודע מי זה ''אתכם''...

אולי יש לכם המלצה למומחה ברפואת שיניים לילדים?שירה_11

איזור דרום

באיזה תת מקצוע?משהאחרונה

לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופה

דגים, קטניות (יש בהן הרבה חלבון), חזה עוף, פרגיתמרגולאחרונה

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

הלקוחות שלו. כלומר ההוריםמשה

פשוט.

כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

אז בעיני לא מתייחסים ככה לבן אדםאונמר

אנחנו הרבה יותר מאריה שלא קיבל ארוחה

ואם כל פעם שלא אכלנו אנחנו כמו נרקומן אז המצב קשה מאד.

יש שליטה עצמית, יש גבולות, יש ניהול עצמי ועוד הרבה מסוגלויות שלנו כבני אדם שהקב''ה חנן אותנו בהם.

אז להתייחס ככה זה עוול.

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

אולי יעניין אותך