ואוו.
ראיתי עכשיו את הפרק השלישי בסדרה ההיא
ואני מבינה כמה דברים על עצמי
שזה לא נראה בריא שחיכיתי לשמוע איך ובאיזה דרך
יש בזה מן המשו החולני
(למרות שאני יודעת על המון)
ושכאב לי לראות אותם, ככה כואבים
אבל לא ברמה כזו שאני אפסיק לחשוב שמגיע להורים שלי הסבל הזה
ויותר דפוק זה שאני יודעת שזה לא באמת ישנה משו
הם פשוט ימשיכו להדחיק ולהציג ואז באמת יוכלו למחוק אותי באופן סופי מהמשפחה
כי אני באמת לא יהיה קיימת בעולם הזה ולא רק בשלהם
זו מחשבה קשה
דומע לי פה
אבל
זה נכון לדעתי
לא רואה שיש משו אחר
ב"ה אני נמצאת במקום שבו טוב לי ואני יודעת בוודאות שיהיה מאוד מאוד מאוד כואב לאנשים שלי
שאנשים באמת יותר מכירים אותי ואכפת להם ממני ואכפת לי מהם, שהם יתגעגעו ויצטערו וישברו אם
לא אהיה קיימת בטח אם אלך בדרך הזו,
אבל זה לא ההורים
אף פעם הם לא היו האלו שאחשוב עליהם לפני ואמנע
דווקא להפך
אם וכאשר זה יקרה,
מקווה שלפחות אוכל לראות בשידור חי איך תיהיה ההתנהלות שלהם
וארצה למות שוב כי אני לא מצליחה לראות שהם יעשו משו אחר
אם בכלל
יאשימו אותי
יכעסו עליו
על כל העולם
אבל לא על עצמם
אני פסימית. אבל זו תופעת לוואי הגיונית מאוד מאוד מאוד במציאות איתם
על הקשר שלה איתי