הייתי מדמיין מצבים שבהם כולם יודעים מה מעכב מישהו, מלבד הוא עצמו, וזה אבסורד.

למרות שעם הזמן התוודעתי לשני דברים:

א. לאנשים שנפגעים באופן עמוק יותר, שאולי עבורם הנהיגו את המדיניות שלא לפרט סיבות;

ב. לרצון שלא להשאיר פתח ברור לחזור, מחשש להטרדה (האם הוא מוצדק?).

שלא מספיק הבהרתי את המוחלטות של ההחלטה שלי וזה גרם לו תקופה להאחז בתקווה שנחזור...

כשחשבתי על זה אח"כ הבנתי שבהסבר שלי די נתתי לו את האשליה שאני לא ברורה מספיק ושזה אפשרי, ולמפרע מתוך הרצון שלי לא לפגוע ולתלות דברים בי ולא בו, יצא שרק הזקתי לו בזה שהוא לא הצליח להשתחרר ממני נפשית. מאמינה שזה קורה להרבה ובכלל כל החשיבה והפחד מלפגוע בתחום הדייטים, שהם מבורכים כשלעצמם, יכולים להוות בעצמם פגיעה גדולה בטעות...

וגם אם זה משהו שכן ניתן לשינוי, אבל מאוד מעליב? (נניח תראה כאן, ההצעה ההיא הגיעה מקרובת משפחה. היא מאוד ניסתה ללוות את הקשר, וכן, אמרתי לה דברים אחרים שהפריעו לי, שאולי לה נראו ממש לא סיבה לסיים קשר, אבל לי לא היה נעים לומר את זה אפילו לה...)

ואני לא מדברת רק על דברים חיצוניים, אלא נגיד שאני חושבת שאתה אגוצנטרי ולא בוגר כפי גילך - אולי אולי אגיד משהו למי שהכיר בינינו. אם יצאתי איתך והיה לי ממש משעמם - זה לא בהכרח משהו רע, אבל פחות מתאים.

וככל הנראה גם לא אנסה להכיר אותך לחברות שלי...

בגדול, הקשרים הקצרים שלי נגרמו לרוב ב'זה לא מתאים, בהצלחה בהמשך', בלי פירוט מה לא מתאים,

ובארוכים - היו כאלה שהפרידה היתה פתאומית (ולא מנומקת), אבל ברובם הפרידה הגיע מתוך שיח הדדי שהוביל לתוצאה הזאת - ואף פעם לא כללה הצבעה על תכונות ספיציפיות.

אני באמת תוהה, איזה סוג של פידבק אתה מצפה לקבל?

'חשבתי שאתה יותר דוס והתברר לי שלא'?

'יצאנו לפני ארבעה ימים ולא טרחת ליצור קשר מאז'?

ההרגשה שלי זה שזה לא התפקיד שלי לחנך אחרים. ובעיניי, אם הוא היה רוצה לדעת, שישלח צד ג לברר, ואולי אולי אגיד מה באמת הפריע לי.

לכנות יש מחיר, ואני מעדיפה להיות נימוסית. היית מנסה להכיר אותי לחבר שלך אם הייתי אומרת לך משהו פוגע? או משהו שבעינייך זה סימן לרדידות שלי?

גם כי אני מכירה ממש מקרים של בנות שחשבו על מדוייטים לשעבר שלהם וכשהן אמרו אתזה חד משמעית הן התכוונו לזה.. וגם חתונות לפעמים יוצאות מזה

חוץ מזה כי אני בעצמי אומרת דבר כזה לפעמים וזה כשאני באמת חושבת על רעיון או סתם מתוך הערכה באלי לחשוב על הבחור ולהכיר לו מישהי... 

אז אל תהיה עד כדי כך סקפטי;)

אם מבקשים ממך.

זה א' ב' של התייחסות ראויה.

קשר של 3 פגישות אפילו אולי 4 .. בסדר עדיין אין שום דבר.

קשר רציני - ממש יש צורך כדי לעזור לשני לסגור מעגל

כל אחד יודע על עצמו שהוא צריך את הסגירת מעגל הזאת והיא קריטית

זה נשמע לי ממש בגדר מה ששנאוי עליך אל תעשה לחבריך.

אי אפשר לעזוב בפתאומיות אחרי שניתן אמון.

אני לא כל כך קורא לזה קשר שלא מדובר בדבר כזה.

מעניין, 

אני ברגשות מעורבים ביחס לזה

אולי אני עושה עניין ממשהו שבכלל לא קיים?

זה שאני מעורב רגשית במשהו זה אומר שהוא קיים?

אולי זה דמיון אישי בלבד?

אני יכול ממש להתבאס שמדוייטת שרציתי להמשיך לא רוצה להמשיך אבל ממש לא נפגע

כאילו אני באמת ובתמים לא מבין מה יש להפגע.

רציתי שהיא תמשיך היא חשבה אחרת - גם לא מעניין אותי למה. זה כאב ראש שלה, לא שלי.

אם בחורה משדרת לי חוסר כבוד זה פוגע אבל עצם הרצון לא להמשיך כאילו בסדר.

יש לה את סולם הערכים שלה שעל פיה היא קובעת את ההחלטות שלה וזה גם מה שהתכוונתי להפגש איתו לכתחילה. שתביא את עצמה וזהו. 

לא אומר את זה כדי לבטל ח"ו את התחושות שלך אלא להוסיף עוד זוית ראיה 

להיפך - חשוב לי מאוד לתת לבחורות את המרחב שגם אני היית רוצה שיתנו לי.

אני לא רוצה לבוא בדין וחשבון עם כל בחורה שאני יוצא איתה רק כדי לתת צ'אנס לקשר.

אני חושב שבטווח הארוך זה עוזר

ממילא לא יעזור לי לדעת את הסיבה שלהן.

זה מה שכיניתי 'דין וחשבון'... להגיד למשהו למה אני החלטתי לעשות משהו מסויים ולא אחרת זה 'ידן וחשבון' יש לך הגדרה שונה לדין וחשבון?

וזה קשור בעיקר ללב כמו שאתה אומר אבל גם לראש. כי זה בא לידי ביטוי במחשבות שונות.

לגבי השורה האחרונה - כתבת בציניות? (אני באמת לא יודע)

אני עדיין לא מבין כל כך למה אתה מצפה

שאנשים ירגישו שיש צ'אנס למרות שהם מרגישים שאין צ'אנס?

גם כל הקטע שלהחליט לא לפגש אם הוא נעשה בצורה מכובדת - כל השאר הם פרשנויות שממש לא מוכרחות. זה ממש לא משנה אם אני מעריך אותו או לא.

וזה נשמע לי להכנס לדקויות של הכוח סיבולת שלהם. לכל אחד יש כוח סיבולת שונה

התייחסתי לתגובה הזאת - ואגב - לקראת נישואין וזוגיות

(אני אומר את זה לכולם - יכול להיות שאני אומר שטויות ובאמת אין צורך להתייחס לדברי ואם לא בא לך אתה ממש לא חייב לפרט ולהגיב בהשקעה בגלל שכתבתי לך תגובה)

זה לא בהכרח לתת צ'אנס.

יכול להיות שאני לא נותן צ'אנס וזה לא מוריד לי בכלל מהרגישות.

אני באמת לא מבין.

אם אני חושב שלא מתאים אז לא מתאים.

לא נפגשתי פגישה ראשונה על מנת להתחייב לעוד פגישה.

כל אחד מחליט לצאת עם בחורה או להמשיך לדייט שני ע"פ חישובי סיכון וסיכוי אישיים. מה לא רגיש בכך שהחישובים שלי שונים ואני נותן פחות צ'אנס?

זה גם לא רגיש לא להסכים לצאת עם מישהי שמציעה לי לצאת איתה.

הרי יכולה להיות כאן אותה אמירה סמויה.

כשאני יוצא עם מישהי אני לא יודע כמה פעמים רצו להמשיך איתה וכמה פעמים לא רצו להמשיך איתה. אני לא יודע איך אנשים שונים החליטו להפרד ממנה ואיך לא. 

ועוד נקודה - תמיד ההחלטה הזאת מלווה באותה 'אמירה סמויה'? 

גם אנשים שהם לא חברים שלנו אנחנו מלווים תמיד באותה אמירה?

למה אתה מתייחס לזה ככה

זה לא עניין של ניצחון או הפסד

אני אומר את המחשבות שלי 

אתה את שלך

יש בעיה בדיון הזה???

(דווקא במילה האחת שלך מאוד קלטתי אמירה סמויה שאני לא מתחבר אליה ואליה הגבתי כעת)

דיברתי על פרשנות לסיטואציה!!!

זאת מחשבה ולא הרגשה.

מחשבה שמולידה הרגשה.

שאתה לא רוצה לדבר איתי וזה דיון אישי שאין לך עניןי שיכנסו אליו

א ני לא אמור לנחש את זה

לא כיף לי שאתה תופס את דברי בתור אגו של 'לנצח' או 'להפסיד' בחיים אני לא רוצה לדון ככה

הפותח כנראה נמצא במקום, שגם אני הייתי בו בחלק מתקופת הרווקות, שבאמת מעדיף להיפגע ולדעת איפה להשתפר בהמשך, מאשר להיתקע במקום בגלל רצון שלא לפגוע בו.

כך שהתשובה לרוב הפסקאות שלך היא - כן, היינו מעדיפים שתאמרי. אם זה דבר שניתן לשינוי - היינו חושבים אם ברצוננו לשנות; ואם זה דבר שלא ניתן לשינוי - היינו ממקדים את החיפושים שלנו אחרת, ולכל הפחות מכירים את המציאות ומשלימים איתה. והיינו מעריכים אותך על זה לטובה, גם אם היינו נפגעים. (אני מאמין לך שזה מוזר בעינייך, אבל תאמיני לי שכך הייתי מרגיש.)

אם את מעדיפה שישלח צד שלישי לברר את זה - לגיטימי. 

לגבי "לכנות יש מחיר, ואני מעדיפה להיות נימוסית" - לגיטימי מאוד; ובכל זאת, בקשר לגורם הרצון שלא ניפגע, לטובתנו - כדאי לשמוע גם את מה שסיפרנו לגבי מהי טובתנו.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.