הייתי מדמיין מצבים שבהם כולם יודעים מה מעכב מישהו, מלבד הוא עצמו, וזה אבסורד.

למרות שעם הזמן התוודעתי לשני דברים:

א. לאנשים שנפגעים באופן עמוק יותר, שאולי עבורם הנהיגו את המדיניות שלא לפרט סיבות;

ב. לרצון שלא להשאיר פתח ברור לחזור, מחשש להטרדה (האם הוא מוצדק?).

שלא מספיק הבהרתי את המוחלטות של ההחלטה שלי וזה גרם לו תקופה להאחז בתקווה שנחזור...

כשחשבתי על זה אח"כ הבנתי שבהסבר שלי די נתתי לו את האשליה שאני לא ברורה מספיק ושזה אפשרי, ולמפרע מתוך הרצון שלי לא לפגוע ולתלות דברים בי ולא בו, יצא שרק הזקתי לו בזה שהוא לא הצליח להשתחרר ממני נפשית. מאמינה שזה קורה להרבה ובכלל כל החשיבה והפחד מלפגוע בתחום הדייטים, שהם מבורכים כשלעצמם, יכולים להוות בעצמם פגיעה גדולה בטעות...

וגם אם זה משהו שכן ניתן לשינוי, אבל מאוד מעליב? (נניח תראה כאן, ההצעה ההיא הגיעה מקרובת משפחה. היא מאוד ניסתה ללוות את הקשר, וכן, אמרתי לה דברים אחרים שהפריעו לי, שאולי לה נראו ממש לא סיבה לסיים קשר, אבל לי לא היה נעים לומר את זה אפילו לה...)

ואני לא מדברת רק על דברים חיצוניים, אלא נגיד שאני חושבת שאתה אגוצנטרי ולא בוגר כפי גילך - אולי אולי אגיד משהו למי שהכיר בינינו. אם יצאתי איתך והיה לי ממש משעמם - זה לא בהכרח משהו רע, אבל פחות מתאים.

וככל הנראה גם לא אנסה להכיר אותך לחברות שלי...

בגדול, הקשרים הקצרים שלי נגרמו לרוב ב'זה לא מתאים, בהצלחה בהמשך', בלי פירוט מה לא מתאים,

ובארוכים - היו כאלה שהפרידה היתה פתאומית (ולא מנומקת), אבל ברובם הפרידה הגיע מתוך שיח הדדי שהוביל לתוצאה הזאת - ואף פעם לא כללה הצבעה על תכונות ספיציפיות.

אני באמת תוהה, איזה סוג של פידבק אתה מצפה לקבל?

'חשבתי שאתה יותר דוס והתברר לי שלא'?

'יצאנו לפני ארבעה ימים ולא טרחת ליצור קשר מאז'?

ההרגשה שלי זה שזה לא התפקיד שלי לחנך אחרים. ובעיניי, אם הוא היה רוצה לדעת, שישלח צד ג לברר, ואולי אולי אגיד מה באמת הפריע לי.

לכנות יש מחיר, ואני מעדיפה להיות נימוסית. היית מנסה להכיר אותי לחבר שלך אם הייתי אומרת לך משהו פוגע? או משהו שבעינייך זה סימן לרדידות שלי?

גם כי אני מכירה ממש מקרים של בנות שחשבו על מדוייטים לשעבר שלהם וכשהן אמרו אתזה חד משמעית הן התכוונו לזה.. וגם חתונות לפעמים יוצאות מזה

חוץ מזה כי אני בעצמי אומרת דבר כזה לפעמים וזה כשאני באמת חושבת על רעיון או סתם מתוך הערכה באלי לחשוב על הבחור ולהכיר לו מישהי... 

אז אל תהיה עד כדי כך סקפטי;)

אם מבקשים ממך.

זה א' ב' של התייחסות ראויה.

קשר של 3 פגישות אפילו אולי 4 .. בסדר עדיין אין שום דבר.

קשר רציני - ממש יש צורך כדי לעזור לשני לסגור מעגל

כל אחד יודע על עצמו שהוא צריך את הסגירת מעגל הזאת והיא קריטית

זה נשמע לי ממש בגדר מה ששנאוי עליך אל תעשה לחבריך.

אי אפשר לעזוב בפתאומיות אחרי שניתן אמון.

אני לא כל כך קורא לזה קשר שלא מדובר בדבר כזה.

מעניין, 

אני ברגשות מעורבים ביחס לזה

אולי אני עושה עניין ממשהו שבכלל לא קיים?

זה שאני מעורב רגשית במשהו זה אומר שהוא קיים?

אולי זה דמיון אישי בלבד?

אני יכול ממש להתבאס שמדוייטת שרציתי להמשיך לא רוצה להמשיך אבל ממש לא נפגע

כאילו אני באמת ובתמים לא מבין מה יש להפגע.

רציתי שהיא תמשיך היא חשבה אחרת - גם לא מעניין אותי למה. זה כאב ראש שלה, לא שלי.

אם בחורה משדרת לי חוסר כבוד זה פוגע אבל עצם הרצון לא להמשיך כאילו בסדר.

יש לה את סולם הערכים שלה שעל פיה היא קובעת את ההחלטות שלה וזה גם מה שהתכוונתי להפגש איתו לכתחילה. שתביא את עצמה וזהו. 

לא אומר את זה כדי לבטל ח"ו את התחושות שלך אלא להוסיף עוד זוית ראיה 

להיפך - חשוב לי מאוד לתת לבחורות את המרחב שגם אני היית רוצה שיתנו לי.

אני לא רוצה לבוא בדין וחשבון עם כל בחורה שאני יוצא איתה רק כדי לתת צ'אנס לקשר.

אני חושב שבטווח הארוך זה עוזר

ממילא לא יעזור לי לדעת את הסיבה שלהן.

זה מה שכיניתי 'דין וחשבון'... להגיד למשהו למה אני החלטתי לעשות משהו מסויים ולא אחרת זה 'ידן וחשבון' יש לך הגדרה שונה לדין וחשבון?

וזה קשור בעיקר ללב כמו שאתה אומר אבל גם לראש. כי זה בא לידי ביטוי במחשבות שונות.

לגבי השורה האחרונה - כתבת בציניות? (אני באמת לא יודע)

אני עדיין לא מבין כל כך למה אתה מצפה

שאנשים ירגישו שיש צ'אנס למרות שהם מרגישים שאין צ'אנס?

גם כל הקטע שלהחליט לא לפגש אם הוא נעשה בצורה מכובדת - כל השאר הם פרשנויות שממש לא מוכרחות. זה ממש לא משנה אם אני מעריך אותו או לא.

וזה נשמע לי להכנס לדקויות של הכוח סיבולת שלהם. לכל אחד יש כוח סיבולת שונה

התייחסתי לתגובה הזאת - ואגב - לקראת נישואין וזוגיות

(אני אומר את זה לכולם - יכול להיות שאני אומר שטויות ובאמת אין צורך להתייחס לדברי ואם לא בא לך אתה ממש לא חייב לפרט ולהגיב בהשקעה בגלל שכתבתי לך תגובה)

זה לא בהכרח לתת צ'אנס.

יכול להיות שאני לא נותן צ'אנס וזה לא מוריד לי בכלל מהרגישות.

אני באמת לא מבין.

אם אני חושב שלא מתאים אז לא מתאים.

לא נפגשתי פגישה ראשונה על מנת להתחייב לעוד פגישה.

כל אחד מחליט לצאת עם בחורה או להמשיך לדייט שני ע"פ חישובי סיכון וסיכוי אישיים. מה לא רגיש בכך שהחישובים שלי שונים ואני נותן פחות צ'אנס?

זה גם לא רגיש לא להסכים לצאת עם מישהי שמציעה לי לצאת איתה.

הרי יכולה להיות כאן אותה אמירה סמויה.

כשאני יוצא עם מישהי אני לא יודע כמה פעמים רצו להמשיך איתה וכמה פעמים לא רצו להמשיך איתה. אני לא יודע איך אנשים שונים החליטו להפרד ממנה ואיך לא. 

ועוד נקודה - תמיד ההחלטה הזאת מלווה באותה 'אמירה סמויה'? 

גם אנשים שהם לא חברים שלנו אנחנו מלווים תמיד באותה אמירה?

למה אתה מתייחס לזה ככה

זה לא עניין של ניצחון או הפסד

אני אומר את המחשבות שלי 

אתה את שלך

יש בעיה בדיון הזה???

(דווקא במילה האחת שלך מאוד קלטתי אמירה סמויה שאני לא מתחבר אליה ואליה הגבתי כעת)

דיברתי על פרשנות לסיטואציה!!!

זאת מחשבה ולא הרגשה.

מחשבה שמולידה הרגשה.

שאתה לא רוצה לדבר איתי וזה דיון אישי שאין לך עניןי שיכנסו אליו

א ני לא אמור לנחש את זה

לא כיף לי שאתה תופס את דברי בתור אגו של 'לנצח' או 'להפסיד' בחיים אני לא רוצה לדון ככה

הפותח כנראה נמצא במקום, שגם אני הייתי בו בחלק מתקופת הרווקות, שבאמת מעדיף להיפגע ולדעת איפה להשתפר בהמשך, מאשר להיתקע במקום בגלל רצון שלא לפגוע בו.

כך שהתשובה לרוב הפסקאות שלך היא - כן, היינו מעדיפים שתאמרי. אם זה דבר שניתן לשינוי - היינו חושבים אם ברצוננו לשנות; ואם זה דבר שלא ניתן לשינוי - היינו ממקדים את החיפושים שלנו אחרת, ולכל הפחות מכירים את המציאות ומשלימים איתה. והיינו מעריכים אותך על זה לטובה, גם אם היינו נפגעים. (אני מאמין לך שזה מוזר בעינייך, אבל תאמיני לי שכך הייתי מרגיש.)

אם את מעדיפה שישלח צד שלישי לברר את זה - לגיטימי. 

לגבי "לכנות יש מחיר, ואני מעדיפה להיות נימוסית" - לגיטימי מאוד; ובכל זאת, בקשר לגורם הרצון שלא ניפגע, לטובתנו - כדאי לשמוע גם את מה שסיפרנו לגבי מהי טובתנו.

איך מישהי אמרה לי יש ביקוש לקצת שקט ..

עוד משהו השוק מוצף באנשים שחושבים שהם יכולים לתת עצות במקום להציע הצעות (:

מתי שמתחילים לצרוך סגולות פחות או יותר

ברור שהתחום פרוץ וכדאי להיות מודע לזה ופעול בהתאם אם מתעניינים בשירותים של מאמן/נת.

לכן נראה לי שבמקרים מסויימים שמעוניינים באימון ולא בטיפול פסיכודינמי אז כדאי ללכת רק על פי המלצות אישיות או התרשמות אישית.

הסתבכנו בהם רובנו, כי "בקשנו חשבונות רבים".

אבל בגדול, ניתן לדעתי לומר שכשאישה מרגישה שרוצה להתחתן,  היא מרגישה בעיקר שכמהה לכך שמישהו יאהב אותה וייקר אותה, וגבר כמה למצוא אשה שירצה לאהוב אותה ולייקר אותה.

אני נוטה יותר לעמדה שזאת הכללה,,ולכל אחד מאתנו יש קצת אנרגיה נקבית ואנרגיה זכרית, אבל הבסיס לדעתי קיים.

לא הייתי אשה מעולם, אבל להבנתי,הדרך של אשה "להיות נשית", זה בעיקר להתחבר לרצון העמוק ולכמיהה שלה, ולבטא אותה במקום והזמן הנכונים.

ממליץ לחפש חומר ברשת של יונתן ומרים קליין שעוסקים הרבה בנושא.

יש להם גם ערכת קלפים יפה לפיתוח נושאי שיחה בדייטים, שממוקדים גם בגבריות ובנשיות (דהיינו- לגברים יהיו שאלות כמו "מה הרצון העמוק שלך", ולנשים יהיו שאלות כמו "מה גורם לך להרגיש בטוחה" וכיוצא בזה).

זה קצת מה שאת שאלת,

אבל לפני השאלה שלך אמרת שהמסקנה שלך היא שאת מבטלת את הנשיות שלך.

את מתכוונת בנושא של נשיות של טיפוח ועדינות וכזה?

או נשיות של לתת לדבר שלך להוביל ולא להיות חייבת לשלוט בכל סיטואציה?

כי זה ממש שונה.

שניהם חשובים, אבל ברור שהחלק השני של לדעת להיות בעמדת נשית, של שיחרור מול הגבר שלך והישענות כלשהי, זה מה שנשי בעיני באמת.

אני אומרת את זה כאישה שגדלה גם בבית שבו אמא שלי הכי לא נשית שיש וניהלה את אבא שלי ברמות.

ואבא שלי כבר נהיה נשי יותר ומקבל ונשען,

והיא מובילה ומנהלת.

אני גם הייתי ממש בשליטה 24/7 ולא מסוגלת לשחרר פיסה.

ממש כלום.

ולמדתי תוך כדי הנישואים שלי שהרבה יותר נכון לי וטבעי לי להיות בהישענות כלשהי.

עד היום גם בתוך המקום שאני בו עכשיו, שאני כן רואה את זה כמקום נשי ונשען ובוטח בגבר שלי, עדיין לאנשים אחרים זה יראה שלא,

כי לא תמיד ההישענות הפנימית היא מש שמצטייר החוצה.

זה מלא פעמים מתבלבל.

כי יש את ההישענות הפינימית והיכולת לשחרר ולסמוך על הגבר שלך, ויש את זה שכלפי חוץ את קרייריסיטית וחזקה ודעתנית.

ולמלא נשים גם מול עצמן זה מתבלבל,

אבל אני היום לגמרי מבחוץ חזקה ולא נשענת והכי קריירה ודעתנית, ומצד שני מבחינה פנימית יש לי ממש הישענות על בעלי ומלא יחס של אישה לגבר.

לא קראתי את הספר, אבל טוענים שהספר 'לדעת להיכנע' מדבר בדיוק על זה.

המילה להיכנע מתורגמת מאנגלית ולכן נשמעת ממש שלילית, אבל זה באמת 'לדעת להיות נשית' או 'לדעת לשחרר'.

אולי יהיה פה נשים שקראו אותו וידעו יותר..

תכלס לא ברור לי אם בכלל זה מה ששאלת, אבל אם כן אז אחלה חח אם לא אז סתם העשרתי אותך במלל 😉

זה גם גיל טוב לעבודה כי המוח יותר גמיש בו וקל יותר לשנות דפוסים קיימים.

צריך לזכור שנשיות זו תכונה "שכינתית". כלומר זה משהו שיש לו שורש רוחני מובהק.

זה גם לא ייצור של משהו חדש אלא חשיפה של משהו שנמצא שם.

אני חושב שבדברים כגון זה, הכי טוב זה ללמוד דרך החוויה. אם את מכירה מישהי נשית באמת או רואה מישהי כזו, תראי איך היא מתנהלת.

החוויה תפתח אצלך את הרצון להיות כזו, ואז הנשיות שנפגעה ונמצאת בתוכך תתעורר, ועיקר הלימוד יהיה מתוכך.

קשה להגדיר את זה, אבל ממה שאני חוויתי (שבעקבותיו הבנתי מה רציתי בפנים ורק לא ידעתי לקרוא לו בשם), זה לא רק לב טוב ונחמדות אמיתית. נשים נשיות ברמה גבוהה משדרות שחרור ושמחה. לא בתור התנהגות חיצונית הן אלא פשוט בתדר של being באמת. יש דמיון ללהיות עם ילד קטן בהקשר הזה, רק שאתה נמצא עם מישהי בוגרת, ואז זו חוויה באמת חזקה כי אתה רואה את התכונות האלו מתממשות במציאות דומה לשלך וביחד עם חשיבה ובגרות.

יש גם הרגשה של רוגע לידן. אם גבר גברי משרה רוגע ובטחון במובן של גב ושל נתינת מקום (כלומר אולי הוא לא יבין אותך אבל הוא שם איתך בכל מצב), אישה נשית משרה רוגע ובטחון במובן שברור לך שהיא תבין אותך ומה אתה צריך (אולי בפועל היא לא אבל ככה זה מורגש).

אם את מבינה רגשות של אחרים, נניח חברות, אז כבר יש בך הרבה נשיות, רק צריך לתווך להן את זה לא דרך שדר של "אני האחות הגדולה ואני האחראית" אלא של "אני מרגישה אותך ורוצה שיהיה לך טוב".

אני לא יודע עד כמה מה שראיתי היה תוצר של עבודה אם בכלל ומאיפה זה מתחיל. כלומר האם יש להן בטבעי נשיות ברמה גבוהה יותר, או שזה תוצאה שנובעת מגורמים אחרים, כמו לב טוב ויופי, שאז היא לא מרגישה בתחרות אלא היא שמחה עם עצמה וקל לה להיות נשית.

אבל דווקא דרך דמויות כאלו, רואים את הדבר לכשלעצמו ואפשר ללמוד ממנו.

אני חושב שלא טוב לעבוד על זה ישירות בהקשר של שידוכין. אולי זה מדרבן, אבל העבודה עצמה צריכה להיות לא מתוך סיבה חיצונית . וזה גם קשה יותר כי יש חשש להיפגע אז קשה להוציא את הנשיות החוצה. אבל ברגע שהנשיות אינטגרלית כבר אין את החשש הזה יותר מדי מן הסתם.

ואגב, לפעמים נשים מרגישות קושי לקבל כי הן מרגישות שזו מתנת חינם. אבל כשאישה משדרת שחרור ושמחה ומשרה רוגע ובטחון כנ"ל, היא כבר נותנת המון. כנראה אצל נשים נשיות שמרגישות הכי בנוח להיות מושפעות ולקבל יש פשוט תחושה טבעית של "זה הצד השני של הנשיות".

זה נוגע לכל מי שהגיב בשרשור כאן, אבל המשפט הזה ספציפית הזוי במיוחד.

מה זה המדרג הזה של מי יותר אישה ומי פחות אישה? מי מחליט? איך אי יודעת שעליתי דרגה במשחק המטופש הזה? ככל שאני יותר סטריוטיפית ומורחת יותר אודם? חברה שלי שאלה את עצמה מה הרגש הפנימי שלה עכשיו, יותר ממני היום? ככל שאני מביעה את דעתי את מאבדת נקודות?

כל אנשי "האישה היא הלבנה" וכל השטויות האלו, סותרים את עצמם בצורה "מהותית".

כל מה שמדברים עליו זה איזו מהות פנימית עמוקה וטבעית, אבל וואלה, מסתבר שרוב הנשים היום "לא במהות שלהן". "בגלל החברה המערבית וכו'" הם יגידו, אבל אם משהו מהותי ועקרוני לעצם מי שאתה, זה לא אמור להיות בר שינוי. מה שמהותי לך אתה לא יכול ללמוד מאחרים. לא מאישה אחרת, ולא ממובילי סדנאות שגובים מחירים מופקעים על להתחבר "לעצמי". כי מסתבר שלחצי מאוכלוסיית כדור הארץ אמור להיות את אותו אופי בדיוק, אחרת משהו לא בסדר איתם.

גברים ונשים לפני הכל הם בני אדם." זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם". לא ראיתי שנשים או גברים פטורים מעבודה על מידות מסויימות בגלל המהות שלהם. מי שיש לו מידות טובות יהיה גבר טוב, ומיש לה מידות טובות תהיה אישה טובה. שטלתנות, הססנות, ושאר המידות הרעות מגונות בשני המינים, ואדם צריך לשפר את מידותיו, לא לשחק לפי איזה סטריוטיפ מוכתב מראש של מה זה גבר ומה זה אישה.

כמובן שיש הבדלים בין גברים לנשים, אבל ההבדלים האלו לא נמצאים באיזו מהות פנימית שאנחנו חייבים לקיים, אלו הבדלים ססטטיסטיים שנכונים באופן גורף לרוב הנשים ולרוב הגברים. מי שלא מקיים את הסטריוטיפ לא עושה משהו לא בסדר.

בשביל זוגיות טובה צריך כבוד הדדי, הקשבה אחד לשני, תפיסת עולם משותפת, ועוד הרבה דברים אחרים שלא הגבר ולא האישה פטורים מהם. אישה שתלטנית שהגבר שלה סמרטוט זה מצב גרוע בדיוק כמו שגבר שתלטן (סליחה מחובר לתכונות ההובלה שלו) ואישה סמרטוט (סליחה, מחוברת לתכונת ההשיענות שלה). 

ברור שלרוב הגברים יש תכונות שנחשבות גבריות, ולרוב הנשים יש תכונות שנחשבות נשיות, בגלל זה ספרים כמו גברים מנגה ונשים ממאדים עושים עבודה טובה של לקבוע עקרונות הנכונים סטטסטית לרוב האנשים ועוזרים להבין אחד את השני, לא מכתיבים לך מה המהות הפנימית שלך.

וזה בלי לדבר על הניצול של הקבלה באופן לא נכון (צד הנוקבא שייך למידת הדין וצד הזורכא שייך למידת חסד, למשל). 

ושוב, תרשה להזדעדע מהשוואה של אישה בוגרת לילד קטן. מכל הבחינות. איכס.

ואל תוציאי דברים מהקשרם

קשה לבוא בטענות להורים שלנו שעשו את רוב מה שהם יכלו, אבל הדור הקודם וגם חלק מהדור הנוכחי מכיל הרבה מאוד גורמים שמעודדים נשים להיות יותר גבריות ומאידך מייעדים גברים להיות יותר נשיים. יש לזה מליון דוגמאות ויש לא מעט חומר על זה באינטרנט.

@צחקן  טען פעם באיזו שיחה שעשיתי איתו בשבת בצהריים שגם אם היה לו יכולת הוא לא היה רוצה להיות גבר של לפני 100 שנה. אני משער שגם רוב הנשים לא רוצות להיות שם.

אתה מאמין שאין רצף גברי לעומת רצף נשי?

אולי הבעיה היא לא שיש גבר x, גבר y וגבר z ואשה l, אשה m, ואשה p, אלא שאנשים הם לא עצמם אלא מה שהחברה (המערבית או כל חברה) מכתיבה להם להיות (למשל שגבר יחשוב שהוא אשה או ההיפך)?

וכדאי לקחת את המודלים האלה לעזרתנו.

להשתמש בהם אבל לא להיות משועבד אליהם.

נשיות בעיני היא משהו שמאפיין תנועה. נשים הן בהרבה יותר תנועה מאשר גברים ובדר"כ לכן גבר יחפש באישה את התנועה ואישה תחפש בגבר את היציבות.

אבל יש המון סוגים של תנועות ושל יציבות. 

יש כאלה שיציבים בתחומים דתיים, יש כאלה בתחומים ריגשיים, תחומים כלכליים, תחומי השכלה וכו'

וכן אותו דבר שיש כאלה בתנועה בתחומים שונים. 

הכיוון צריך להיות, לא 'שתכבי את עצמך', אלא שתתני מקום בתוכך להשען על היציבות של בעלך (כן, זה נשמע קלישאה באוויר, כשלומדים את זה, זה נהיה פשוט).

וקשה לי באמת לשים את האצבע על מה הופך אשה לנשית. מה שבטוח, זה שזו לא אחת שעוסקת בתחומי עניין נשיים, אשה יכולה להיות גם שחקנית כדורגל ועדיין להיות נשית. בכל זאת, אני חושב שבאופן כללי נשים יותר "רגועות" מגברים. נניח אם מה שמאפיין גבריות אלו תכונות כמו נחישות, התמדה, חתירה למטרה, ואיפוק רגשי, התכונות הנשיות הן יותר הכלה, חמלה, ויש יותר מקום לביטוי רגשי.

יש מצב שבהמשך אכתוב עוד תגובה, אני אחשוב על זה.

חוץ מזה אם השטח יבש אז אל תסתמך רק על הצעות בפינת קפה או אברכים מהישיבה.

תנסה להרחיב מעגלים. יצא לי לעשות את זה כמה פעמים. 

תצטרף לשגרירים בלב ושדכנים שונים

יש פה בפורום רשימה עם כמה שדכנים ומיזמים טובים אם זה יעזור.

נעוץ בהודעה בראש הפורום

לבדוק אם רלוונטי.

אמנם היית 'תפוס', אבל לא היית מאורס, אז אין סיבה שלא תחזיק רשימה מי הציע לך כדי שאם זה יגמר תדע למי לפנות.

בהצלחה רבה!

אפשר לדעת מאיזה מגזר (ספרדי/אשכנזי) אתה? והאם אתה גר/חוזר בתשובה?
כל החברה שנתקלתי בהם עם הבעייה שלך הם מהמקומות האלה, מעולם לא שמעתי על אשכנזי "אסלי" ציונות דתית קלאסי שזה קרה לו (אוליי תהיה הראשון ;) )

ויש כאן הבדל גדול מאוד.

עדה יכולה לשנות לאנשים.. ויש כאלה שמחפשים אופי חם וספרדי אבל שהבחור יהיה אשכנזי ולהפך.

גר/חוזר בתשובה מגיע ממציאות חיים שונה מאוד ממי שגדל בבית דתי.

אז הרבה אנשים יכולים לפסול על הרקע הנ"ל..

כי יש עבר ויש משפחה שהיא לא שומרת ת"ו (אצל גר המשפחה הם גויים..), יש מסע, לרוב האנשים האלה הרבה יותר בוגרים ומבוססים גם במקום של התורה שלהם (הדוסים).

לא חושבת שאפשר לשים את זה באותה קטגוריה בכלל.

בסופו של דבר ברור שאם נמצאים אצל 'שדכן תותח' ומזכירים וכו' יכולים להגיע ליותר הצעות.

השאלה מה בסוף מחפשים ומה זה גורם לנו להרגיש? שמישהו חושב עלינו?

כי בסוף באמת חושבים עלינו, גם אם בשטח לא רואים את זה בחוש בקבלת כרטיסיה.

לפעמים משודכים לא יודעים כמה עמל ומחשבה יש מאחורי כל הצעה.

וגם, חשוב להגיד שלא כל השדכנים באמת עושים משהו עם הפרטים.. זה נמצא אצלהם בראש בשביל להגידל את המאגר- אבל בפועל.. הם לא עושים עם זה יותר מידי. ומתישהו, אם בכלל עולה רעיון.

אז כן צריך לראות במי משקיעים מאמץ ונרשמים ועושים את כל התהליך.

העיקר זה להגיע להצעה אחת, שמשם הדרך לחופה סלולה (: