אני אנסה לכתוב. מקווה שיובן נכון - יש נטיה בנושאים כאלה להוצאת דברים מהקשרם😏
תראי. הענין הזה העסיק אותי המון! ממש המון!! היום פחות כי מרגישה שהגעתי לאיזה בירור מסוים, עדיין מצריך דיוק ועבודה. אבל הכיוון ברור לי...
אצלי זה היה קודם כל - שינוי תפיסה בראש.
וואוו כמה נלחמתי עם עצמי על זה!
אז ככה: אם יש איזשהוא גרף של מעמד בבית, אז הוא בנוי כך שבעלי ממוקם במקום הראשון ואני אחריו. (אפילו עכשיו כשאני כותבת לך. אני מזהה איזה קול קטן שמתמרד בי
).
ואני מדברת קודם כל על הפן הרעיוני בלבד.
להסכים לעצמי להכיר בכך, להסכים עם עצמי על זה.
בשבילי זו היתה עבודה.
אבל מאוד רציתי את השינוי הזה! הרגשתי שאני רוצה להיות אישה! מטבעי אני ג'דאית כזו שעושה הכל ויכולה הכל...
וחפשתי את המקום הקצת קטן יותר, הנשען, המניח את הראש בסוף יום על הכתף שלו ויודע שיש מי שדואג להכל.
תשאלי איך בא לידי ביטוי התפיסה הנ''ל? - אז זהו. שבגלל דפוס הזוגיות שלנו - לא זוכרת מצב שהתכופפתי למה שהוא אמר - רק בגלל שהוא כביכול "המחליט". כשיש חילוקי דעות אנחנו יושבים ומדברים ומגיעים להסכמה.
אבל בהחלט אני מרגישה שינוי בתוך עצמי מאז ששחררתי את המקום הזה...
עוד צעד מעשי שאני עשיתי, יכול מאוד להיות שזה טוב אינדבדואלית לי, אבל זה טוב להסביר את הרעיון:
החלטנו ביחד, ביוזמה שלי - שכל הענין הכספי עובר אליו. כל הענין הכספי זה אומר שכיום אין לי מושג מה הסיסמא שלנו בבנק.
אנחנו שתינו עובדים. מרוויחים כמעט אותו דבר. הכסף נכנס לחשבון משותף והמנהל הבלעדי - זה הוא.
כשבא לי ללכת לקניון או הוצאה חריגה - אני אומרת לו שמחר חשבתי לצאת ואני צריכה כך וכך סכום כסף.
המקום הזה כ"כ רגוע לי. מרגיש לי הרבה יותר טוב ונכון בשבילי. בלי חשבונות. בלי לחצים. בלי מעקב אחרי הוצאות והכנסות.
אני מבקשת - הוא נותן.
והמקום הזה של הנתינה - עושה לגבר מאוד טוב.
לפני הרבה שנים דיברנו שיחה ביננו. והוא אמר לי ברגע של כנות: היום נשים לא באמת צריכות גבר (חוץ מהפן המיני והרגשי). כל תחום שאת רוצה - אישה עושה אותו הכי טוב! ורק אישה יכולה גם לעבוד. גם לנהל בית. גם להביא ילדים...
וזה כ"כ נכון!
זה מאוד חיזק אצלי אז את הנקודה הזו - שמרוב פמיניזם - רגלי הגברים קצת נדחקו...עכשיו, אין לי בעיה שרגלי הגברים נדחקים מהמרחב הציבורי 😅. אבל בבית שלי - אני לא רוצה גבר מודחק, אני רוצה גבר גבר!
ולפעמים אנחנו צריכות לייצר להם ממש מקום. באופן יזום!
וואי. זה נושא ממש עדין... מזה מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי... יש לי עוד דוגמאות שבהם החלטתי שאני משחררת ונותנת לו מלכות. אבל כל בית וכל זוג ומה שנכון לו.
ואם יש נשים שכן דוגלות בשוויון מלא וזה טוב להן - גם מצוין!
יאלה. בהצלחה לכולנו בבירורי החיים🙂
), זה לא העיקר פה...זה המחשבה והתמיכה ורצון לפנק. זה הגבריות מבחינתי (וכמובן הריגת ג'וקים וענייני מכוניות. שוב, לא כי אני לא יכולה לבד, אלא כי אני שונאת לעשות את זה. בדיוק כמו שבעלי יכול לעשות כביסה בעצמו..)
