1) אני אוהב שמציעים לי קודם. לא הייתי רוצה שיציעו לבחורה קודם. סתם לא אוהב שמבררים עלי ללא ידיעתי. וגם אני מעדיף לדעת על כל ההצעות שחשבו בשבילי. וגם יותר קל לקבל החלטה אובייקטיבית ככה, כי אם הבחורה אמרה כן, זה עלול לגרום לי לומר כן, גם אם אני לא באמת רוצה.
אמנם קרה לי כמה פעמים שהציעו לי הצעה, וכשהתקשרתי לברר אצל החברה שלה, התברר שהבחורה בכלל לא פנויה. קצת לא כיף, אבל עדיין אני מעדיף לקבל את ההצעה ראשון.
2) זה טוב שאני מתקשר, ככה אני שולט על הזמן שלי, ולא צריך לחכות מתי הבחורה מתקשרת (ככל הנראה היא גם לא הייתה מצליחה להשיג אותי חח). האמת היו פעמים שקבענו פגישה בהודעה בלי שיחה...
וכמעט אף פעם לא חשבתי על מקומות פוטנציאליים מראש, כמעט תמיד הבחורה מביאה מקום (שהרי נפגשים באזור שלה לפחות בדייט הראשון - כלל מספר 4), ואם אין לה אז חושבים ביחד, או שאומרים שנחשוב ונקבע לאחר מכן בהודעה.
3) עוד לא יצא לי לעשות דייט בבית קפה, או במקום שנדרש ממני לשלם משהו. ולא נראה לי שייך לשלם על הבחורה בדייטים ראשונים (אלא אם כן זה משהו ממש בקטנה...). זו הבעת חיבה שלא שייכת לשלב הזה בקשר.
4) כמעט תמיד אני מציע באופן אוטומטי להיפגש באזור שלה בדייט ראשון. לא חושב שבגלל שיש כלל כזה, אם בכלל ידעתי שיש כלל כזה (בטוח שיש כלל כזה?). אני פשוט בא לקראתה מתוך רצון טוב.
לרוב אני באמת מעדיף להיפגש באזור שלה בדייט ראשון, מכל מיני סיבות. אבל לפעמים זה באמת קצת לא נוח, והיה עדיף לקבוע באמצע, אבל בכל זאת אני מציע להיפגש באזור שלה מתוך רצון טוב לבוא לקראתה. אבל לאחר דייט ראשון, יצא שהבחורה הגיעה לאזור שלי, לפעמים גם עם נסיעה לא קצרה...
5) כמו באחד, מעדיף שאני אתקשר. ולא אכפת לי לומר ראשון האם אני רוצה או לא, אני לא רגיש בקטע הזה. בדרך כלל כשאני לא רוצה גם הבחורה לא רוצה, כלומר שנינו הרגשנו שלא שייך. וכשאני רוצה גם הבחורה רוצה, כלומר שנינו הרגשנו שיש פוטנציאל. גם די ברור לי בסוף הדייט האם היה טוב או לא, והאם יהיה דייט נוסף או לא.
6) זה תלוי בסיטואציה, לא תמיד יש צורך ללוות. אבל אני חושב שבמקום ששייך ללוות, זה דבר טוב, ולפעמים זה גם ממש נצרך (במקרים שזה גם עלול להיות קצת מסוכן או מפחיד לבחורה להיות שם לבד...). דווקא קרה לי שהבחורה ליוותה אותי לתחנה בסוף הדייט וחיכתה איתי לאוטובוס (ומאוד הערכתי את זה, זה מראה על מידות טובות). והיו לי פעמים שהסעתי את הבחורה הבייתה, כשהייתי עם רכב, ולא היה לה דרך נורמלית לחזור.
7) אם יש שתיקה, אז שנינו שותקים. לא יודע איך יוצא שרק צד אחד שותק. הרי דייט זה שיחה, או ששנינו מדברים אחד עם השני, או שהשיחה נתקעת ושנינו שותקים.
בדרך כלל שנינו קצת צוחקים כשזה קורה. וזורקים לאוויר הערה מצחיקה על זה.
אני בדרך כלל לוקח את זה בקלות, לרוב דווקא הבנות נכנסות קצת ללחץ, ומנסות מהר לחשוב על שאלה, או על נושא לדבר.
8) מהחוויה שלי מקדמים את הקשר ביחד, עם שיח, עם שיתוף פעולה. לא זוכר שהרגשתי שזה אחריות בלעדית שלי, וממש לא ראיתי מהבנות ציפייה כזאת. הן תמיד היו מאוד פעילות בקידום של הקשר.
ואני חושב שהכי נעים לשני הצדדים, והכי מוצלח, זה לעשות את זה ביחד. הרי זה קצת לא הגיוני לקדם את הקשר לבד, כי אמורים להתקדם ביחד, כששני הצדדים רוצים בכך. לכן זה מוכרח להיעשות בשיתוף פעולה.
כל הכללים האלה רלוונטים לשתיים שלוש פגישות ראשונות. אחר כך כבר זורמים אחד עם השני, לפי איך שנוח לשנינו, ואין משמעות לכללים כלשהם.