ממש כואב על  ההורים, לו לפחות טוב למעלה...

הוא היה הבן היחיד של האבא שלו...

אשכרה כזו הפקרות וזלזול בחיי חיילים! לא יאומן!

 חיי חיילנו קודמים לחיי אזרחי האויב, כולל התינוקות שלהם!

נראה את מקבלי ההחלטות יפי הנפש מתמודדים מול מחבלים כשהוראות ה(אי) פתיחה באש הם כאלה דפוקות

"אני מעדיפה אותך בכלא ולא בארון." כל כך עצוב שהגענו למצב כזה.

אני פשוט מרגישה שאני לא מצליחה להמשיך כרגיל (כמובן הכל בפרופורציות)

וחלק מהאנשים מסביבי פשוט נאנחים קלות ששומעים שהוא נפטר מפצעיו וזהו. מגלגלים הלאה.

כאילו לא אכפת להם, כאילו כלום לא קרה...

או שזה כואב מדי מכדי לעסוק בזה אבל בפנים אכפת להם או שאני זו שמגזימה ולוקחת יותר מדי קשה... 

ברור שצריך להמשיך הלאה. אבל לא להמשיך כאילו כלום לא קרה, להמשיך מתוך מה שקרה.

ולבחון טוב מאוד מה צריך לשנות כדי שזה גם לא יקרה בעתיד

אבל זה שיגע אותי שהם פשוט כאילו...לא יודעת, לא מראים תגובה או אכפתיות כלשהיא?

אולי בפנים היה אכפת להם וכאב מאוד, לא יודעת

ת'כלס באמת שלפעמים שתיקה היא הבעת הכאב הכי גדולה

יש כאב שמולו... פשוט אין מה לומר. 

(ואחרי הכל ראיתי שבאופן כללי לעם שלנו אכפת בצורה מדהימה. איזה תפילות, הזדהות, והמון סטטוסים עליו)

כל דבר שקורה הוא רצון ה' במציאות הנוכחית

ולכן במובן מסוים אין בזה שום דבר מנחם.

כי גם אסון ברור ומוחלט הוא רצון ה' במציאות הנוכחית, ומה זה משנה אם אנחנו בצער על האירוע או על המציאות הנוכחית

כי שאתה מאמין שהכל מאיתו יתברך שדינו אמת והוא לא רוצה "להתעלל בנו סתם" אתה מאמין שזה מה שהיה צריך לקרות ולהכל יש תכלית.

וגם אם אתה לא יודע למה ולא מבין את דרכי ה' הנסתרות, וזועק לה' בכאב "עד מתי?" ו"למה?"  וראינו המון במקורות ששאלו על כך וזו חובתנו לשאול, מתוך זעקה ואמונה וענווה כלפי ה' ולא מתוך כפירה והתרסה חלילה. האמונה ש"אפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה בוודאי גם שם נמצא ה' יתברך"- מחזקת מאוד ונותנת משמעות לכאב.

אם לא היינו מאמינים בכך, לכאב לא היה משמעות ותכלית וממילא הוא היה שובר אותנו ולא גורם לכך שנתחזק ונתגבר מתוך המשבר

המשפט "רצון ה' שהאסון יקרה" הוא משפט בעייתי מאד. גם עם הסתייגויות, אילו שיהיו.

כי ה' לא עושה דברים רעים.

הנחמה שאני מבין שהתכוונת אליה, היא שבתוך המכלול של האירועים והנסיבות מדובר בדבר שטוב לכלל ישראל. וזה יכול להיות נכון במובנים מסוימים.

ועדיין, עבור מי שמשלם את המחיר הזה, וממילא עבור כל מי שאכפת לו מזה, זה מחיר יקר שחבל שאנחנו צריכים לשלם. וכמו שלשלם על אשפוז זה דבר רע גם אם במסגרת האירועים הוא נכון ונצרך, אז גם אסון שהיה חיב לקרות במסגרת הקיימת הוא עדיין אסון שלא היה צריך לקרות אם היינו מתעוררים בזמן.

למה ייסורים שבאו מהתנהלות לא טובה לא? כי אנחנו מבינים שיש ייסורים שהאדם מביא על עצמו.

אז אפשר פשוט להרחיב את זה. המון.

לעצם הנקודה - אנחנו לא מייחסים את הדברים הרעים לה'. ויקרא א-להים לאור יום, ולחושך קרא לילה.

ובכל מקרה, גם אם זה היה רע מוחלט, לאף אחד לא יועיל לקחת את זה למקום משתק. אז סתם לגייס את האמונה שלך בשביל סיוע פסיכולוגי? לך ליועץ או מאמן, הוא יגיד לך לא לקחת את זה למקום משתק אלא לנסות להתחזק ולהתגבר ולהתבגר. צריך להזהר לא לערבב בין האמונה לבין השימוש שלנו בה לצרכינו היום-יומיים

הרבה מאד מחלות היו יכולות להמנע באופן תיאורטי אילו היינו בוחרים מסלול חיים אחר.

בוודאי הרבה מאד אסונות.

מי שנוסע בכביש לוקח סיכון שמשאית שנהוגה בידי שיכור תתנגש בו. אז זה כן תלוי בבחירה שלו.

ברגע שקיבלת את זה שיש דברים שאנחנו לא מייחסים לה', אז אפשר לומר את זה על הרבה מאד דברים.

ושוב, יש הבדל בין להאמין שה' הביא את זה לבין האמירה "רצון ה' זה שהאסון יקרה".

כמו שחז"ל דרשו על "ולחושך קרא לילה", כי לא כותבים את שם ה' על חושך, גם אם ברור שהוא ברא אותו.

ולכן גם אם יש אסון שקרה בנס גלוי, לא נאמר "ה' עשה אסון" אלא נבחר בניסוח אחר כי ה' לא רוצה שנראה קשר בינו לבין אסונות

לגבי הסוף - אתה כותב שחשוב להסתכל על זה במבט אמוני כזה, כי אחרת הצער יקח אותנו למקום משתק. זה שימוש בהסבר אמוני לצרכים שלנו. אם היית כותב שהמבט האמוני הזה הוא חשוב ונכון גם אילו הוא היה גורם לאסון, זה אחרת. אבל אתה כתבת שחשוב להאמין כך בגלל התוצאות. אם כך, זאת לא אמונה בכלל.

1 - בנושאים כאלה צריך להתנסח בזהירות, זה כבוד ה'.

2 - ברור. ניסיתי להראות דמיון בין מקרים קיצוניים, אבל זאת גם צורת הסתכלו על המציאות

לגבי הסוף - אתה הסברת את הסבריך האמוניים באמירה "כוונתי הייתה לומר שלא צריך לקחת את הצער למקום משתק ולהתמקד בו אלא למקום של לפעול מתוכו", כלומר, לקחת את האמונה ככלי למוטיבציה לפעולה. ולזה התנגדתי.

ובקשר לזה - אני לא אומר את זה בהחלטיות ולא אומר שזה הדבר הבלעדי - צעירים מעל עשרים

אני רוצה להעיר שגם כאן הניסוח חשוב. אין לך מושג מה הקב"ה התכוון. אתה כן יודע מה התועלת שאתה יכול להפיק מהזעזוע מהאירוע וכו', אז במקום לומר "הקב"ה רצה ש.. כדי ש..." פשוט תאמר "נקודת אור בתוך החושך היא ... ועל זה אנחנו צריכים להודות לקב"ה

הרמב"ם מחלק את הרעות בעולם לשלושה סוגי רעות:

-רעות שנגרמות מחמת החיסרון שבחומר, כמו פגמים גנטיים ואסונות טבע.

זה קיים, אבל נדיר. בדרך כלל הרעות האלה לא כל כך מצויות

-רעות שבין האדם עושים אחד לשני, כמו לרצוח ולגנוב, וזה פגיעות ברמת החברה

רעות אלה קיימות יותר מסוג הרעה הקודם אך בדרך כלל החברה דואגת למשטר וסדר וכללים מוסריים בחברה וענישה למי שיפר אותם

- רעות שבני האדם עושים לעצמם, לדוגמא חטאים, אורח חיים לא בריא, ייחוס משמעות לדברים לא חשובים ואז הם עצובים שהם לא משיגים את זה או מסכנים את עצמם לשווא

ומכך הוא מגיע למסקנה שאת רוב הרעות בעולם האדם גורם לעצמו ואז מתלונן על ה'...

עצם המציאות של הרע והאפשרות לבחור בו ניתנה מה' ולכן גם במקרים כאלה אפשר לומר שזה "ממנו" למרות שאי אפשר "להתלונן" כי זו בחירה של האדם, וזה לא כזה פשוט לבחור בטוב תמיד, אבל להבנתי הרמב"ם קורא לאדם לקחת אחריות על המעשים שלו והבחירות שלו  וגם לקחת אחריות כחברה ותמיד אפשר לבחור לתקן גם אם בחרת לא נכון...

וואי נראה שיש לי יותר מדי זמן היום, אה?

מה עם רמח"ל? הוא הולך עוד כמה צעדים קדימה

(לי אין יותר מדי זמן מיותר, וגם לא רוצה לכתוב לא מדויק)

מה מהרמח"ל?... ומאיזה בחינה הוא לוקח עוד כמה צעדים קדימה? אני לא עד כדי כך בקיאה, אני לא ביינישית או מדרשיסטית...

מקווה שאני לא כתבתי בטעות לא הכי מדויק, זה קטע שלם של הרמב"ם שבא במטרה להפריך את טענת אלו שאומרים שבעולם יש יותר רע מטוב. 

רוב האנשים לא בקיאים ברמב"ם ברמה שאת מפרטת כאן...

בגדול רמח"ל טוען שיש שתי הנהגות מקבילות, ורק הקב"ה בכוחו יכול לעשות ששתיהן ישתלבו.

כלומר - מצד אחד, אם חטאתי אני מקבל עונש, ואז זה דבר רע שקורה כדי לשפר את מצבי הכללי

מצד שני, התוכנית משמים היא שהדבר הזה יקרה כי זה חלק מהתוכנית הגדולה

איך שני הדברים קורים בו זמנית? רק הקב"ה יודע

איזה בקיאה ברמב"ם?... פשוט למדנו את הנושא בשיעורי מחשבת אי אז ומאוד אהבתי את המקצוע...

אה, אוקי, תודה 

אם הבנתי נכון, זה בעצם הסתירה שיש בנוגע לכך ש"הכל צפוי והרשות נתונה?"

לא בדיוק הסתירה, אבל בהחלט חלק משמעותי

הסתירה הזאת נמצאת בהרבה רמות, לא בהכרח בו זמנית (כלומר, אפשר לפתור את הסתירה ברמה אחת או ברמה אחרת, אבל לא בכולן יחד)

טוב, שמבינים שה' הוא מעל הזמן והמושגים של "לפני ו" אחרי" ומעל המרחב ומעל כל מימד והגדרה ומעל האינסוף ומעל כל הבנה "ולית מחשבה תפיסה ביה כלל" (סליחה אם אני לא מדייקת בציטוט) אז כל הסתירות האלה נעלמות והכל הגיוני

אכן.  את רוב הצרות והתסבוכות אנחנו גורמים לעצמינו, ואני חשבתי לעצמי שאולי לפעמים אנחנו "גורמים לעצמינו רע" בכך שדברים שאפשר להסתכל עליהם כטוב אנחנו בוחרים לראות כרע.

ואחרי הכל, "אתה הוא יוצרם ואתה הוא יודע יצרם כי הם בשר ודם"... ה' יודע יצרינו ושלל תסבוכותינו וההסתרה שיש שמונעת ממנו לפעמים לדעת מה טוב, והלוואי ויעזור לנו לבחור בטוב תמיד ולראות שטוב

במחשבת ישראל... אבל אם כבר פתחנו את הנושא:

ה' נותן גם לרוע קיום בעולם כדי לאזן את הבחירה החופשית, וזה רצונו 

להבדיל אלפי הבדלות גם בני האדם עושים דברים שהם בניגוד לרצונם הפנימי ולא "כייפים" כי יש להם אילוצים אחרים, לדוגמא, ובגלל שהם בחרו את זה זה נחשב רצונם למרות שזה לא באמת שהם "רוצים" את זה ושמחים בזה

אבל מובא בקבלה שלרוע ה' נותן קיום בבחינת "אחוריים", בדיעבד, לא מתוך הרצון הפנימי

 יש כמה דרגות "ברצון"- רצונות לכתחילה ובדיעבד וכולי....

בכל מקרה, גם הטוב וגם הרע מגיעים מה', כמו שאומר המלבי"ם בפירושו לשמע ישראל על כך שרבי עקיבא האריך במילה "אחד" - ההדגשה על כך ש"ה' אחד" היא שבניגוד לאמונות העבודה זרה הקדומות שמאמינות שיש א-ל טוב וא-ל רע כי לא יכולים להאמין שהכל בא מאותו מקור, אנחנו מאמינים שהכל מאיתו יתברך ומבינים שהכל לטובה ולמרות שיש דברים שנראים לנו רעים, התכלית הפנימית גם שלהם היא להביא לטוב והמלכת השם בעולם ע"י הבחירה בטוב אל מול הרע, בסופו של דבר, ומבינים שהדברים מורכבים וגבוהים יותר ממה שאנחנו חושבים.

וידועים דברי הרמב"ם על כך שניתנה לאדם בחירה חופשית ואת רוב הרעות בעולם בני האדם מביאים על עצמם ואז מלינים על ה', כמו שנאמר: "איוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף ליבו".

יש לה' מהלכים שאי אפשר להבין, "כי לא כמחשבותי מחשבותיכם"..."נסתרות דרכי ה'"

אפשר לנסות לראות את הטוב שיוצא מכל דבר וצריך להוציא את הטוב מכל דבר, אבל קשה לומר שבגלל הטוב שיצא זה זה מה שהיה צריך לקרות.

 כמו שהרבי מקוצק אמר, אני לא מאמין באלוקים שאפשר להבין אותו, כי אי אפשר להבין את אלוקים.

ועדיין זה חובתנו לצעוק למה ועד מתי, לא כהתרסה, מתוך זעקת כאב.

"ריבונו של עולם, שכולך מלא רחמים, זה מה שרצית?"... משפט מהסרט אגדת חורבן שממש תפס אותי

והלוואי ונתאחד כדי לשנות!

בעם או סיבות אחרות, אנחנו לא יודעים ולא יכולים לראות את התמונה הכוללת ואי אפשר לפסוק בהחלטיות שזו הסיבה, אבל אנחנו כן יכולים לבחור להוציא טוב ולראות את הטוב שיוצא מכל דבר.

שוב, האמונה מכוונת אותנו לנווט את השבר והזיכרון והכאב העצום שיש לו המון מקום לעשייה ולא לחידלון וייאוש ודיכאון ללא עשייה.

במקום לשקוע, צריך להשקיע בעשייה של טוב

אין ספק שמה שקרה בהחלט אמור גרום לנו לחשוב ולתקן דברים שחייבים תיקון במיידי, כמו מוסר מעוות וחוסר אחדות.

זו אחת המטרות של ניסיונות ומשברים, לגרום לנו להוציא לפועל כל מיני תכונות ודברים שיש בנו, כידוע ממשל הפשתני בגמרא- אם הפשתן איכותי, אז שמכים עליו- הוא משתבח ונעשה טוב יותר.

בכל מקרה, אנחנו מעדיפים להשתבח ללא ניסיונות אם אפשר, "ואל תביאנו ליד ניסיון..."

צריך ואפילו חובה לחשוב מה ה' רוצה מאיתנו שנתקן ולמה ה' נתן לנו את הניסיון הזה, כמובן

אפשר לנסות להבין בערך...

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי