שהתלבטתי אם להגיב לזה, כי הנושא הזה כבר נעשה דיי כבד בשבילי (וזה מבלי להשתתף בשום ויכוח שהיה על זה בתקופה האחרונה, אלא בעיקר כקוראת).
אבל אני ממש מרגישה צורך להגיד משהו, ולכן רק אגיד מראש שהמטרה היא לא לקטול אותך/לריב (ולכן גם נמנעתי מכלמיני משפטים נוסח 'אני/חברות שלי פגשנו המון בחורים ש..'), אז הלוואי שזה לא יתפתח לשם..
נראה לי שלמרות שיש גם מקרים כמו שתיארת כאן, יש גם הרבה שלא.
במדרשה שלמדתי בה שמעתי שיח ממש אחר על זוגיות ועל היחס בין גברים לנשים.
בין היתר דובר על השפה הגברית, על השוני בין המינים ועל הציפיות שצריכות/לא צריכות להיות בהתאמה, על האיזון שבין 'הרגש הנשי' לבין 'השכל הגברי' (לא הגדרות 100, מחילה) על כל העניין הזה של חיפוש על-פי תבניות ('גבר' ודומיו), ועל עוד כמה דברים מהעקרון הזה.
אולי זה לא היה ברמה של סדרת שיעורים, אבל הדברים האלו היו מאוד נוכחים בשיח לענ"ד, והם מאוד מלווים אותי בפגישות, כבר הרבה שנים אחרי.
ואני מתארת לעצמי שיש צד להגיד שאולי המדרשה שלי חריגה, ושלא בטוח שכולן לקחו את זה איתן הלאה וכו'.. אבל אני מתארת לעצמי שיש הרבה שלקחו את זה איתן, ושזה כן קיים בעוד מקומות, כי זה פשוט נצרך.
וחוצמזה, אני מכירה ברמה האישית המון בחורות שהדברים האלו מעסיקים אותן והן עובדות על הנושא ועל התבניות האלו- מי באופן אישי ומי בעזרת אנשי מקצוע כאלו ואחרים.
כן נראה לי שחשוב ששני הצדדים יעשו את העבודה הזאת אחד לקראת השני, ויעריכו את הצד השני על העמל שלו. אבל אני לא בטוחה שנכון לצפות לזה מראש.
באופן אישי, במקרה שיצא לי שהרגשתי שאני מאוד משתדלת להבין/להכיל את השפה הגברית של הבחור אבל ההיפך היה חסר לי- ניסיתי פשוט לדבר איתו על זה. וזה קשה ברמות וזה עולה בבריאות (ובמקרה הספציפי הנ"ל זז גם לא היה שווה את זה לצערי), אבל נראה לי שזה הדבר הנכון לעשות..
בקיצור. מאחלת לך שתמצא את הטובה והמדוייקת ביותר עבורך, ושתאמין שיש כזאת בעז"ה.
🤢
)