אז אני מבין מדברייך שזה משקף במידה רבה, אני צודק?

יש לי מודעות עצמית יחסית,

ואני שם לב שיש פער די גדול בין התגובות בפורום לבין המציאות.

כי ייעדתי את הפורום למטרות יחסית מוגדרות שפחות מתבטאות במציאות.

כלומר, אני לא סתם נמצא כאן.. זה עונה על צרכים מסוימים

בחיים המציאותיים.

פה זה סוג של משחק אז הגבולות גזרה הם פה אבל זה לא גולש לחיים המציאותיים אז יש מימד מאוד חזק של אנונימיות.

אבל דווקא מסכימה עם כיוון המחשבה של @מישהו איתי

ואני מופתעת משניכם על הספר המעולה של אוריה מבורך 

עם הפרשנות שלך 

אין לי מושג. 

אבל לא חושבת שהמוני. 

תלוי גם מה שמגיע לראשי 

הפלטפורמה המוצגת זה כלפי נערה

אך יש הקדמה לקורא הגבר.

כאילו גבר שקורא בספר הזה הוא לא קורא בספר שמיועד לנשים בלבד אלא בספר שמיועד לכל מי שדורש אותו. היה לי על זה דיון עם אחותי חחח

אם תסתכלי בדף הפייסבוק שלה ובכללי בפעילות שלה היא מנסה לפרוס את זה לכמה שיותר ויותר קהלים גברים נשים חילונים חרדים שמרנים מה שאפשר.

הספר פונה לכל מי שזה יכול להוסיף לו ביחס למיניות.

כמובן שיש בו איכיות ייחודיות יותר לנשים אבל זה לא סותר

ונניח ואני טועה - יש נפק"מ??

כראיתי שיש בספר הקדמה לקורא הבנתי שזה לא מציץ בספר שמיועד לנשים אלא הוא מיועד לי וממש לא היה לי בעיה לקרוא אותו בתור גבר. הרגשתי בנוח ממש.

זה ממש לא תחושה של הצצה בספר שמיועד רק לנשים. 

לקרוא כגבר ספר שפונה לנערות ולנסות להבין את העולם מנקודת ייחוס שלהן.

ולכן זה מרגיש "לא נכון" (וזאת הסיבה שאני מהסס אם אני מעוניין לקרוא)

לא התרשמתי ככה - לקראת נישואין וזוגיות

ולכן זה לפונה לנערות סטייל 'שיעור לנשים'

הוא כתוב בצורה קלילה של פעולה בבני עקיבא והוא מאוד לוגי, מסודר ושיטתי.

הוא עוסק במין בצורה מפורשת ומביא ציטוטים מוואלה וכאלה אז יכול להיות מקומות פה ושם שזה מזכיר דברים לא נעימים.

הוא לא פונה לנערה כנערה בלבד אלא כמישהי שאפשר לדבר איתה בגובה העיניים ולכן הוא מתאים לכל מי שאפשר לדבר איתו בגובה העיניים.

אני מפחד מספר שעוסק בנושאים צנועים בצורה גלויה.

אם זה נעשה מנקודת מבט שמוכוונת אלי, זה חצי צרה

ואם מנקודת מבט שמוכוונת לנערות, זה מרגיש כמו פגיעה בפרטיות שלהן ושלי

איך נערות חוות את המיניות שלהן (וזה מה שהתכוונתי שכתבתי רגשי)

אלא איך אנשים חווים את המיניות שלהן בכלל

הוא לא יורד לפרטים אלא בכלל

ולכן אני לא יכול לענות לך

מבחינתי ההבדל היה רק בכך שהיא כתבה בלשון נקיבה.

מעבר - כמעט הרגשתי בבית לכל דבר ועניין.

וכבר היה לנו (אם אינני טועה, זה היה איתך) דיון בעבר שבו לא הסכמנו לגבי השאלה איך להתבטא בנושאי צניעות. אז החוויה שלך לא תלמד אותי לגבי החוויה שלי.

וכיון שגם הניסוח העובדתי שלך ("רגשי"="איך נערות חוות") לא מובן לי, אין לי איך לקבל ממך מידע בשאלה הזאת

יש דברים שקשורים למיניות נשית ואינן משותפים למיניות הגברית

הדברים הללו - אינן מופיעים בספר.

דימוי גוף לדוגמא - הוא משותף למיניות הגברית והנשית.

הוא חזק במיניות הנשית פי כמה וכמה אבל הוא עדיין שייך למיניות גברית.

זה מופיע בספר בצורה שלא יורדת לפרטי פרטים אלא באופן כללי איך אישה מרגישה כלפי הגוף שלה. בלי לדבר בכלל בכלל בפזיולוגיה של העניין.

אני מדבר על רגשות, כי הספר עצמו עוסק בתפיסות מסויימות וההשפעות הרגשיות שנובעות בצורה ישירה מאותם תפיסות (אשמה, גאווה, בושה וכולי). 

שהוא היחידה שעוסקת בכך 

עצם העלאת הנושא היא מוברכת (חחח)

זה החידוש הגדול

הספר דיבר על היחס למיניות.

כשמתייחסים למיניות בתרבות המערבית המתירנית בעיקר העניין הוא היחס כלפי האישה ולכן גם בתור גבר זה משמעותי בעיני לדון מהנקודת מבט הזאת.

כמובן שיש התמודדויות שקשורות לגברים שלא מוצגות בספר הזה ויש מה להשלים את התמונה בעניין הזה - אבל מה נכתב שם על היחס ללבוש וכולי מרגיש לי ממש רלוונטי לגבי.

אני אנסה לשיג אותו לראות איך אפשר ללמד עליה זכות חח

אני הבנתי את דבריה בצורה שונה

אכן אפשר לקחת ציטוטים מהרמחל וגם מהגרמא למקומות פרויטנים

חלק מתרבות ה"סמוך" הישראלית, או ה"אין אמת אחת" המערבית, גורמת לאנשים לשלול בכלל אופציה של אמירות כאלו.

בדיוק לפני זמן מועט מאוד הערתי על הספר הזה בתגובה למישהו שהמליץ עליו בנוג"ה, וקיבלתי מקלחת (החזרתי שפריץ ראוי כמובן 🤭). משום מה אנשים שוכחים את את ההגנה הבריאה הזו.

הדברים שאנחנו סופגים, בקריאה, שמיעה, צפיה וכו' - מחדירים לנו תודעות.

אני לא אומר שבגלל זה צריך להימנע מלצרוך כלום. אבל צריך להיות מודעים לכל הפחות ולשקול כל דבר לגופו, ולחשוב איך להדוף את ההשפעות הרעות שבאות כתופעות לוואי גם כשיש רווחים טובים שאפשר להפיק.

חשוב שאת מרגישה את זה, והלוואי על כולם.

בכ"מ, ה"בשר" בתגובה שהגבת אליה אינו על הספר הזה ספציפית אלא באופן כללי. 

ואת ההתרשמות מהספר הספציפי הזה כאחד שנושא גם תודעות פחות ראויות - כתבה גם מדרשיסטית, הרי עליה הגבתי.

הרב עזריאל אריאל ששיבח את הנכונות לפתוח את הנושא וכו' וכו', ודווקא כן קרא מכריכה לכריכה וכנראה אפילו כמה פעמים, וגם התכתב לא מעט גם הגאון המחברת שתליט"א, גם הוא לא טמן ידו בצלחת מלבקר כמה וכמה גישות שבולטות בספר..

קיצר, לזהות בעיה זו לא עבירה, זו בסה"כ עצה חכמה וטובה..

תמספר את פסקאות המאמר שלו.

תעבור פסקה פסקה ותציין: פסקה זו - שבח או ביקורת?

עכשיו אני מגלה שאפילו אברהם סתיו, שבאופן כללי שיבח והילל את הספר, לא חסך את שבט ביקורתו... והוא כידוע לא הפנאט הכי גדול בדור....

הדת הפרוטסטנטית והשיטה הפוריטנית הלכו די יד ביד.

בכל מקרה לגבי רמח"ל זה לא מופרך.

הסיפור הזה הוא מאד מורכב, ולכן הגיוני שרמח"ל יציג באחד הספרים שלו גישה כזאת (לא במקרה, בספר ה"חוקי" שלו, בניגוד לספרי הקבלה שהיה עליהם ויכוח)

זאת גישה מאד נפוצה בספרים מסוימים, פשוט מסילת ישרים הוא הנפוץ, המוכר והפשוט לקריאה מביניהם (את לא באמת רוצה ציטוט של עשרים עמודים מראשית חכמה)

זה כנראה בעיקר שטחיות ותפיסה חד-ממדית, שאינה מפנימה את קיומם של ערכים שונים ודגשים סותרים-לכאורה שאמורים להתמזג יחדיו לתמונה הרמונית ומאוזנת. חשיבה שרוצה את הכל ב"כן או לא" במקום להבין את מקומם של רבדים שונים ואיחויים ליצירה מושלמת.

ומה לעשות, כן, היות שהיהדות היא המודל ליצירה מורכבת, הבנויה גילדי-גילדי ומדגישה בחינות מנוגדות, והדברים דווקא ניכרים במיוחד בדברי ההגות היהודית המאוחרת (החל מרמח"ל ועד הרב זצ"ל), אזי מי שלא בא בסוד ה' כראוי - כמעט בהכרח מוצא את עצמו תולה בוקי סריקי ברבנן.

(חוזה נהדרת את, אבל אני מהמר שלא זה מה שתכננת, נכון?

או שכן? 🤔 )

תיוג חשוב: @נוגע, לא נוגע

ובכלל, לכל מי שחושב שאפשר לחלק בחלוקה גסה כ"כ בתי מדרשות בהגות היהודית (הקדומה לכה"פ, הקאנונית)

ושכוייח, שמח לשמוע

(שיערת שזה יהיה סגנון תגובתי?)

אזלי לטעמי. לא רואה בדיון כאן כלי ראוי לדיונים דקים בסגנון כזה.

את קוראת את הרמח"ל בצורה קוקניקית אבל אפשרל קרוא את הרמח"ל בצורה שיטחית ולעוות אותו.

והיו דברים מעולם.

אין פה עניין דווקא על הרמח"ל אלא בכללי על גיוס מקורות בהיהדות לטותב הגישה הפוריטנית.

עצמם, אלא על מי שלוקח אותו כתומך בגישה הפוריטנית

ראיה לתמיכה בגישה פוריטנית, ככה אני הבנתי את זה.

הספר לא לפני ולכן כשהוא יהיה אני אסתכל בזה שוב.

מסכים

אולי עוד נקודה שאני מרגיש,

שלפעמים אדם מייצר לעצמו סגנון שמתקשר לפורום. פשוט בעיניו הייעוד של הפורום הוא לתגובות מסגנון x2 נגיד,

בעוד שאת המציאות האמיתית הוא מייעד לתגובות מהסוגים האחרים.

אני יודע שהרבה פעמים זה נכון לגבי.

ככה שמתגובות אפשר להכיר צד אמיתי באדם,
אבל אפילו ברמת האינטראקציה שלו עם אנשים - לדעתי אי אפשר לדעת עליו כמעט כלום, ולפעמים התדמית שהוא יוצר לו בפורום תהיה הפוכה לגמרי מהמציאות בענין הזה (ק"ו שבעניינים האחרים ודאי שלא ניתן להכיר..)

כולם שם שנה-ופירש'ניקים....

שהיא מאוד מאוד מוגבלת

אני לא מאמין שיש פה שיקוף רציני כלשהו על אישיות של בנאדם בכללותו

כאילו אם מישהו תופס אותי לפי ההודעות שלי בפורום ברור שהוא לא מכיר אותי בכלל בכלל

מקסימום הוא מכיר את הדעות שלי בנושאים מסויימת ועלים פה ואולי הוא אפילו תפס קו מחשבה שלי

כאילו אם מישהו יגיד מהפורום שהוא יתחתן נגיד אז זה משמח לשמוע אבל בכל זאת הכל אנונימי וזה לא מרגיש כמו מישהו שאתה מכיר פייס טו פייס

לא יוצא לפזר פה כל כך מידע אישי או לפרוק רגשות דווקא

וגם אם כן אני נהנה מהיתרון של האנונימיות.

עיקר הפורום מבחינתי הוא דיונים וניתוח אנליטי ופחות פריקת רגשות... או לכל הפחות אני פורק את זה ככה ;)

1. מי שמגיב מעט בהחלט יש לו מעטה של אנונימיות  או מי שמגיב "פרווה" / פותח כמה ניקים 

מי שמגיב הרבה מכירים את הדמות שלו כך שמי שמכיר אותו במציאות בהחלט יכול לזהות אותו 

2. אני תמיד מזכירה - תדמיינו שמה שאתם כותבים אתם אומרים לחבר בטלפון באמצע המדרחוב בירושלים 

3. מה שלא רוצים שידעו עם סיבה מוצדקת- אפשר להשתמש באנונימי בלנ"ו

4. ב"ה שנוצרה כאן קהילה מקסימה. 

ואין מצב שאנשים סתם ככה יזהו אותי

אני טועה?

ובמיוחד 2

ערכתי כדי שלא לפגוע ח''ו באנשים שעלולים לחשוב בטעות שזה מכוון כלפיהם

שיש פה ציבור הרבה יותר גדול ממה שזה נראה.

אני הייתי קורא סמוי בערך שנתיים ורק אז התחלתי להגיב (וגם זה לא יותר מידי), ואני מכיר אישית עוד כמה שרק קוראים.

מענין לחפש אולי יש דרך לבדוק איכשהו כמה קוראים יש פה..

רק שאני לא בטוח שזה אמור להרתיע או להלחיץ. מי שקורא כאן בקביעות הוא בד"כ אדם רציני שבא להחכים וללמוד, ולא טרול או מישהו שיפרסם דברים שקרא כאן - גם אם בטעות מישהו עשה לעצמו אאוטינג.

עד שיום אחד הרגשתי שאני צריך לפרוק, פתחתי ניק וכתבתי, קיבלתי שלש תגובות

אם היו יותר מגיבים אז, כנראה הייתי פותח יותר שרשורים עצמאיים

תקופה ארוכה לפני זה כבר הייתי קורא כאן תגובות שעצבנו אותי ורציתי להגיב עליהן אבל לא הייתי משתמש רשום אז לא היתה לי אפשרות

ואיכשהו יצא שכשהגבתי לפעמים זה היה מניק ישן של אמא שלי... מי שנכנס לניק חשב שאני בת 40 בערך

מרוב שאני קורא כאן כל הזמן על ניקים שהיו סמויים מלא זמן, אני מתחיל לחושב שאני העז-פנים היחיד שפתח ניק ביום שהוא נכנס לפורום והתחיל לכתוב ולכתוב....

עם זאת, לי זה לא הפריע לכתוב באופן ציבורי: אני אדם ישר ואין לי אויבים; ודווקא בתקופת הרווקות, קצת שמחתי בזה שמי שיתעניין בי מספיק, וישקיע מספיק, יצליח ללמוד עלי.

בהתאם, אחרי החתונה, חלק גדול יותר מהחיים שלי נכנס בגבול האינטימיות שאני שומר קרוב אלי.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.