רציתי למנוע ממך לכאוב.. מנעתי ממך לחיותמיונז
...אילת השחר
באהבה. אבל זה לא שלי.. של אביתר.. לשיר קוראים 'ילדה אישה'מיונז
תודהאילת השחר
לא זכרתי שמשם.
עדיין משפט עמוק ממש.
זהו אני גם לא מכירה בעפ כזהמיונז
בהחלט עמוק.
איכשהו הוא מתקשר לי עם החתימה שלי
שככ רוצים בשבילי דברים
ובלי לשים לב קצת מנסים 'לחיות במקומי' את החיים שלי
והמתסכל הוא שזה נעשה מאהבה..
אז אפילו אין לי מה לכעוס כי זה היה ממש מרצון טוב אבל בפועל זה פוגע ומכאיב ברמות 😐
החתימה שלךאילת השחר
מסוג המשפטים שהולכים איתך בדרך ועולים כשצריך.
ונכון.
זה מתחבר ממש.
לפעמים אנחנו שוכחים שבמציאות שנקראת חיים, יש עדיין ערבוב כוחות, שאין שלמות.
והמשמעות של לחיות היא גם להיות חשופים לכאב, לפגיעות, ולהיות מוכנים לשלם מחירים על הבחירות שלנו בין רצונות שונים.
וזה שלנו. אף אחד לא יכול לקחת לנו את זה.
זה מה שהופך את החיים לשלנו.
יותר נכון, אחרים שרוצים להקל עלינו שוכחים. וזה יפה שהם דואגים ורוצים להקל, אבל זה לוקח לנו את החיות.
אנחנו הרי יודעים את זה מבפנים כל רגע.
--- ---רב שמואל
יש בעולם דברים אמיתיים.
יש מידות, ערכים. חוכמה, אהדה, איכפתיות, גאווה, עשיית חסד. וכולי.
אלו דברים אמיתיים - הם קיימים ממש, במציאות.
אלו לא רק דברים שקיימים במציאות, הם אפילו נמדדים.
אפשר למדוד, כמה אדם שואף לחוכמה. כמה הוא שואף לאחריות. כמה הוא שואף לאיכפתיות. וכולי.
אפשר להתווכח על המדדים, אבל אין מחלוקת על כך שישנם מדדים, ושאנשים משתמשים בהם בתמידות, באופן יומיומי, וגם באופן לא יומיומי.
העובדה שהדברים האלו קיימים במציאות, כלומר - הערכים, הרעיונות - הם לא רק בכאילו - אלא הם קיימים ממש במציאות. זה נקרא טרסצנדנטיות.
יש את הקיום הטרנסצנדנטי. יש את היישום של הערך הטרנסצנדנטי בפועל. ויש את התחושה הרגשית שמודדת את הקיום הזה, את עצם קיומו, ואת המדד המדוייק המתאים, באיכות - סוג המדד, ובכמות - הגודל הנמדד.
יש את התרגום של זה - להתקיימות הערכים בתוך המצב האנושי. זה נקרא 'אקזיסטנציאליזם'. גם כאן, יש את הערכים האקזיסטנציאליזם כפי שהם קיימים, יש את היישום שלהם בפועל, ויש את היכולת למדוד.
יש את התרגום של זה - לסימבוליקה. זה נקרא 'מיסטיקה'. גם כאן, יש את הערכים הסימבוליים, יש את היישום שבאמצעותו משתמשים בערכים הסימבוליים, ויש את הסמלים הסימבוליים בעצמם, שהם המדדים של הערכים. הם הצורה הטהורה ביותר של המדדים.
'אמונה' - שייכת לפיסיקה הראשונה - אקזיסטנציאליזם. ולפיסקה האחרונה - סימבוליקה. הפיסקה האחרונה - סימבוליקה. כמו גם החלק השלישי בכל פיסקה - המדדים - זה נקרא: "שפיטה". ההתייחסות האקזיסנטציאליסטית - היא לא "שפיטה". היא "הבנה": מה יש ומה אין, ובאיזה צורות מילוליות אני משתמש בהקשר הזה.
לפעמים, אדם עשוי להסיר את האחריות - מעליו או מאחר - כדי לתת אותה על אדם שלישי. לפעמים - אדם שעושה כך, הוא לא קורא לזה בשם 'הסרת אחריות'. אלא הוא מחשיב את זה ל'האצלת אחריות', מסיבה זו או אחרת. אם הוא טעה, זה עלול להתגלגל אליו בחזרה, מכיוון שהעולם מקיים יחסי גומלין. זה לא יחסי גומלין של 'מאדים' ו'נוגה'. לא במובן הפשטני. זה יחסי גומלין, במובן של 'מערכת השמש'. יש מערכת שלמה - גשמית עם חוקי פיזיקה, רוחנית עם חוקים רוחניים - לא משנה ההגדרה. זה לא רק דבר שנמצא לבד.
אני אציין, שכידוע, כל מי שאני כותב אליו. יודע שהדברים מכוונים למי שכתבתי, ולא למישהו אחר. לפעמים, יש דברים, בתוכן, ובהקשר, שכוללים דברים שיכולים להיות, להיקרא באיזושהיא דרך עבור אדם אחר. וזה הכל בהתחשב במצב של המערכת הנ"ל, אבל זה, כלומר שום הבנה של מערכת, לא יכולה להיות מנותקת מהבנה סמוכה של מערכות נוספות, מקבילות, חופפות, סמוכות, קשורות-רחוקות, וכולי.
--- ---רב שמואלאחרונה
התפיסה הסימבולית, היא כל כולה אסוציאטיבית.
כמובן, אי אפשר להגיע לתפיסה סימבולית נכונה והגיונית, אלא על סמך תפיסה טרנסצנדנטית נכונה.
התפיסה האקזיסטנציאליסטית, היא 'השראתית' - לפי ההקשר.
איפה הקץ' ' ?
תפיסה סימבולית, אפשר לאסוף פרט פרט.
תפיסה טרנסצנדנטית, אי אפשר לדעת אלא אם כן רואים את הדבר בשלמות.
כידוע, הבירור של פסיכולוגים בימינו הוא "סימבולי" ככל האפשר - כדי שזה יהיה "מדעי".
הלך מישהו לפסיכולוג. "בחן" אותו. אמר לו: התפיסה האסוציאטיבית שלך היא מושלמת. 100% לא-מציאותית.
זה מתקשר לחתימהימ''ל
נכון
כתבתי את זהמיונז
כן, אחר כך ראיתיימ''ל
לא מפתיע שהתחברת למשפט הזה.
...מיונז
כןימ''ל
מסתבר שזה מוטיב חוזר.
(מזכיר לי תגובה אחרת שלך שגרמה לי לתהות על זה לא מזמן לאחרונה)
אדם מהרהורי ליבו מדבר וזה🤷מיונז
אממימ''ל
לשים כאן קישור?
(יש לי תחושה שזה לא יהיה לך נוח)
..מיונז
ויכול במסר/שא כי סוקרנתי
--מחכה לרחמים~
את בדרך הנכונה
את בדרך הנכונה
את בדרך הנכונה
זה המעשה הנכון
וזה מפחיד נורא
אבל זה יהיה שווה את זה
בעז"ה
יהיה לך טוב
--מחכה לרחמים~אחרונה
הבטן מתהפכת
כואבת נורא
הלב על 250 או 300
מרגישה כל חלק בגוף
הכל כואב
הכל צורח הצילו
איך אפשר להשתכנע שזה המעשה הנכון
..דף תלוש
אבל למה ההתשה הזאת
אני לא מצליחה להישאר עם עיניים פקוחות
באלי לישון שנתיים
וכאילו מה עשיתי היום
אין לי כח.
הולך להיות שבוע מורכב
וסופש עוד יותר מורכב
ושיהיה לנו בהצלחה כמו שאומרים.
רציתי לבכות אבל הדמעות לא ירדו הן רק נשארו בזווית העין
מה נעשה
באלי לבכות מלא מלא ולישון מלא מלא
הכל איכ.
למרות שיש התקדמות
עכשיו הכל איכ.
למה כי ככה.
אני אמורה לשמוח
ולא מצליחה.
חרא דודה אה
חרא אחות
חושבת על עצמי במקום לשמוח בשבילם
פאק מי.
איי ניד א האג
מה ללכת לישון?
כאילו שאני אצליח באמת להירדם
אופ.
הכל אופ.
החיים מאוד כיפיים.
נכון?
פף.
פאק מיי לייף
--מחכה לרחמים~
Note to self:
אם זה מרגיש לך לא נכון
וכולם אומרים לך שזה לא נכון
אז זה באמת לא נכון
אל תשכנעי את עצמך שכן
זה טוב
ואת נהנית
ואת צריכה את זה
אבל זה שקר
זו מלכודת
ואת רק מסתבכת בה יותר ויותר
תיזהרי
חיימשלי, תשמרי על עצמך
--מחכה לרחמים~
בבקשה אל תוותרי לעצמך
אל תוותרי על עצמך
--מחכה לרחמים~אחרונה
הכי חשוב:
אל תפסיקי להאמין
..דף תלוש
I hate that so much
I need to sleep and I can't
I'm scared about tomorrow
I don't know how it will go ot what she will want to do
I wish I had someone I could go with
Fuck can I please please fall asleep
It's necessary
It's almost 5 in the morning
I need to sleep so bad
And I fucking don't manage to
Fuck
..דף תלוש
כאילו זה אומץ שלא ברור מאיפה הוא מגיע
וישמצב שאני אשתפן ברגע האחרון
אבל כרגע זה נראה חיובי
וזה הצילו וזה אמאלה ואבאלה
אבל זה טוב. זה פאקינג טוב.
וכשאני מקבלת פידבקים מבחוץ זה עוד יותר טוב.
אייאיי
אפשר שזה יהיה בסדר
שיהיה אולי אפילו כיף קצת
אפשר
--מחכה לרחמים~
נראה שאת שוב שוכחת
באלי לחבק אותך שלא תהיי לבד
שלא תרגישי שאין מוצא
תעשי את זה אם זה מה שאת צריכה
אבל בבקשה
אל תשכחי
זה לא הדבר האמיתי
זה מים מלוחים
🤍
עוד קפהxmasterx
אחרון להיום בשביל לשרוד עוד קצת לפני שנסגור את היום
מדליק סיגריה מסתכל מהחלון באנשים שמנסים להתאהב באותה אחת בשישית
מסה של נחיל אנושי משתרך בתוך מסכים או קופסאות פח או גם וגם
וגם אני
עוד מעט אצטרף לעדר
זומבים שמחפשים מוח מסתפקים בדופמין בצורת לב או אגודל
חלקיקים אלמנטריים
אימפריות של אנשים בודדים
האלגוריתם של החיים מנהל אותנו
כמו נוח המודרני אני מסתכל ומייחל למבול
אבל חם ולא יודע אם ייחל לזה או רק ידע מראש
טעיתי כנראה
טעויות זה הדבר היחיד שעושה את החיים מעניינים
שם את הציניות בצד
מחפש איזה זקן שדואגים לו
מישהי שלוקחת ממנו את השקית וצועדת איתו קצת
מדברת איתו קושרת לו את השרוכים
מוצא כאלה
החיווט המפואר הזה בין הכיעור ליופי שנמצא בכולם באותו אחד זו החידה הכי גדולה
לא אוהב מה שנהיה ממני ומהעולם
אוהב את הפוטנציאל
יוצאxmasterx
עולה לאוטו
שם מוזיקה ונוהג
הכל מואר לפחות עד שמונה וחצי שקיעה מאוחרת
חברה פוסט דתית אבל כאן זה כבר משחרר
עומד בפקק עם כולם
פילוסופיה גבוהה זה נחמד בסוף כולנו אותו דבר
עומדים בסופר בתור מתדלקים אוכלים ישנים קמים עובדים נלחמים
יש כאלה עם קצת יותר חינניות אבל גם זה חולף
אז חיוך נשימה ושהפקק יעסיק את עצמו
קצת אהבה לא תזיק מתנגן ואני מתחבר לקיצ' שהחיים נותנים
מדהיםxmasterx
איך כל יום מביא איתו אנרגיה אחרת
אור אחר
אם זה ימשיך ככה בסוף אפרוש מראציונליות ואעבור לקרוא מדורי אסטרולוגיה ולהאמין שאם מרקורי בנסיגה זה באמת אומר משהו
אדליק נרות ריחניים
אעלה קטורת
אהיה שאמאן
חתול שחור יהיה סימן
אולי אלמד לקרוא בקפה
צריך עוד רעיונות אני לא מהתחום
לבחור נכוןxmasterx
חשוב מאוד לבחור נכון
לא להיות כזה שיוצא למילואים וחוזר לצעקות וטנטרומים מסכן
מה כבר עשה? נלחם בכל החזיתות
מעניין איך הוא לא ראה לפני לאן הוא נכנס כמה אנחנו משתנים?
אולי זה החום שמביא איתו חוסר סבלנות לטמטום?
בכללי פגישות היו לוקחות חצי מהזמן אם היו חושבים 5 דקות לפני
אם הן היו נעשות בעמידה זה בכלל היה מקצר
לפעמים אני נופל לסטטיסטיקות שלא תורמות לכלוםxmasterx
העולם מלא סבל עם קצת טוב או הפוך?
אז כנראה שתלוי במזל גנטיקה ויגידו גם באלוהים וכל מיני כוחות
אבל בעיקרון נראה לי יותר סבל שמחפש סיפוקים קטנים
היום צום אז אין קפה וזה כנראה משפיע על המחשבות
יושב מול אחת שקוראת אלתרמן ואני מתלבט אם היא קוראת או סתם מסתירה פיהוק
יש משהו מושך במי שמתעניין בדברים שלא מניבים כסף
אני לא איזה מרטיר אני מנסה להישאר במקום הנכון והראש לא מפסיק לנדוד
קורא כל מיניxmasterx
דעות ואנשים שחושבים כל מיני דברים
ערימות של מחשבות של אחרים
גיבוב של מלל אינסופי
העידן הזה הביא את הצורך בסינון אגרסיבי כמעט אלים אחרת נהפך למדמנה של פסולת
כשהאחות אמרה משהו אז נפלו עליה כמו מטומטמת אבל כשזה אתה אז הכל הכלה והבנה שזה יפה הצביעות הזאת סך הכל
כולנו בתוכה מחפשים את ההצדקה להיות קרובים לעצמנו
ניו אייג'xmasterx
איזה מושג
אני לא מוכר ניו אייג' וקלישאות גם לא קונה בדרך כלל
לפעמים החיים הם מה שהם
מזרון זול וקרוע במלון פשוט
זה לא דיכאון זה פיכחון מול המציאות
המציאות יכולה להיות ריח של גשם ראשון
טהור נקי
עם צחוק של ילדים שקופצים בשלולית
יודעים שעוד מעט יחזרו לבית חם
אמא תחמם שוקו אמיתי מושקע
והם יקרסו לספה מול סרט שהם ראו כבר מלא פעמים ותמיד עובד מחדש
כי התמימות לא מופתעת
ואבא יחזור מהעבודה וכולם יקפצו עליו
אחר כך יתארגנו ויכנסו למיטה חמה
וישמעו סיפור על מקום רחוק ויירדמו
חיוך פשוט וחום נעים אחרי השורות האלה
אבל החיים הם גם לגימה של וויסקי זול ששורף את הגרון
אבל מעלים מהראש את הרעשים
את המחשבות
את האנשים
לא נלחמים בחושך מצטרפים אליו
או שפשוט מוצאים משהו קטן להיאחז בו
ספר או סרט
מועדון קרב
מה שלא יהיה בסוף זה עובר
וזה מנחם שגם הטוב וגם הרע יעבור
יש זמנים כאלהxmasterx
שעות
בדרך כלל בלילה
שהמילים הופכות לפיזיות
מורגשות על הגוף
קורא ספר ומרגיש את החוויה
הניגוד או הקשר בין אינטילגנציה גבוהה לחשקים ראשוניים פרימיטיביים מעניין
וזה תמיד חוזר
המוח צריך מחשבות
העור צריך מגע
כל אחד והאוכל שלו
הדלק שלו
צורך ורצון
כולנו מונאדות בודדות
אם כבר לבד אז שיהיה בתנועה
שנתחמם
יום לשקוע בבודלרxmasterxאחרונה
בצום צריך משהו עוצמתי שירגיש כל כך חזק כאילו טעמת את מה שהוא כותב
מריח את הריח
טועם את הקפה
מריח את הגשם
נרטב מהגלים
מרגיש את החרטה של התלין
...המפוזר מהכפר
מסע מסע החיים
החיים שוחפים, מהרגע שקפצתי למים ניכנסתי לזרימת החיים
אני רק באמצע או בהתחלת המסע שלי, תלוי איך מסתכלים על זה
הרבה שלבים עברתי עד היום
כל שלב משמעותי בפני עצמו
כל שלב מביא איתו את ההתמuדדויות שלו, את הנפילות שלו את ההתגברויות שלו
את הכישלונות וההצלחות שלו
אבל מה שבטוח שמאז שהתחלתי את המסע שלי אתה הייתה חלק בלתי ניפרד מהחיים שלי
לפעמים באלי לדלג ולחזור לשלבים אחרים בחיים, אבל לצערי זה לא עובד ככה
שלב אחרי שלב אחרי שלב
מבלי אפשרות לחזור אחורה
קדימה רק קדימה מתקדמים
היום אני עומד בשלב, שלב בחיים שבאמת לא דמיינתי שאגיע אליו
אבל מי אני, כזה קטן בעולם
באמת שב"ה החיים שלי מושלמים כולל כל החבילה ללא ספק
מה אומר ומה אצטדק לפניך, חוקר כליות ולב
הכל גלוי וידוע לפניך.
אנחנו פה חיים בהסתר פנים.
אני מתגעגע לימים שהיינו קרובים יותר
וקרבתך לי טוב, טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף
אבל ברור לי שכל מה שאתה עושה איתי הוא הטוב ביותר עבורי
ללא כל ספק
אתה שמשגיח ולא עוזב אותנו אף לא לרגע.
בקשה קטנה לי אליך, תעזור להתקרב אליך יותר
חסר לי חסר לי מאד
הריחוק הזה כואב לי
התפילות כבר לא אותך תפילות
הלימוד כבר לא אותו לימוד
רוצה אותך ורק אותך
קשה לי, קשה לי ואני יודע שאתה איתי בזה ולא תעזוב אותי
אף פעם לא עזבת
תמיד תמיד תמיד דאגת לנו להכל מהכל
תמיד דאגת להזכיר לי שאתה חלק בלתי נפרד ממני
אני יודע שהבעיה היא אצלי, בהסתכלות שלי
מרוב עומס ושיגרה קשוחה, קשה עצור ולהתבנון
הכל מצריך ממני תגובות מהירות ללא הרבה מחשבה
תגובות מידיות
לא סתם אני מסנן הודעות ארוכות, אין לי מספיק כוחות להתרכז בהן ולענות עליהן
אבא תודה
תודה על הכל
אני יודע שאתה עושה את הכי טוב בשבילי ואין לי על זה שום ספק
החיים שלי עמוסים עמוסים עמוסים בכל כך הרבה טוב
"עד שיבלו שפתותיכם מלומר די"