רציתי למנוע ממך לכאוב.. מנעתי ממך לחיותמיונז
...אילת השחר
באהבה. אבל זה לא שלי.. של אביתר.. לשיר קוראים 'ילדה אישה'מיונז
תודהאילת השחר
לא זכרתי שמשם.
עדיין משפט עמוק ממש.
זהו אני גם לא מכירה בעפ כזהמיונז
בהחלט עמוק.
איכשהו הוא מתקשר לי עם החתימה שלי
שככ רוצים בשבילי דברים
ובלי לשים לב קצת מנסים 'לחיות במקומי' את החיים שלי
והמתסכל הוא שזה נעשה מאהבה..
אז אפילו אין לי מה לכעוס כי זה היה ממש מרצון טוב אבל בפועל זה פוגע ומכאיב ברמות 😐
החתימה שלךאילת השחר
מסוג המשפטים שהולכים איתך בדרך ועולים כשצריך.
ונכון.
זה מתחבר ממש.
לפעמים אנחנו שוכחים שבמציאות שנקראת חיים, יש עדיין ערבוב כוחות, שאין שלמות.
והמשמעות של לחיות היא גם להיות חשופים לכאב, לפגיעות, ולהיות מוכנים לשלם מחירים על הבחירות שלנו בין רצונות שונים.
וזה שלנו. אף אחד לא יכול לקחת לנו את זה.
זה מה שהופך את החיים לשלנו.
יותר נכון, אחרים שרוצים להקל עלינו שוכחים. וזה יפה שהם דואגים ורוצים להקל, אבל זה לוקח לנו את החיות.
אנחנו הרי יודעים את זה מבפנים כל רגע.
--- ---רב שמואל
יש בעולם דברים אמיתיים.
יש מידות, ערכים. חוכמה, אהדה, איכפתיות, גאווה, עשיית חסד. וכולי.
אלו דברים אמיתיים - הם קיימים ממש, במציאות.
אלו לא רק דברים שקיימים במציאות, הם אפילו נמדדים.
אפשר למדוד, כמה אדם שואף לחוכמה. כמה הוא שואף לאחריות. כמה הוא שואף לאיכפתיות. וכולי.
אפשר להתווכח על המדדים, אבל אין מחלוקת על כך שישנם מדדים, ושאנשים משתמשים בהם בתמידות, באופן יומיומי, וגם באופן לא יומיומי.
העובדה שהדברים האלו קיימים במציאות, כלומר - הערכים, הרעיונות - הם לא רק בכאילו - אלא הם קיימים ממש במציאות. זה נקרא טרסצנדנטיות.
יש את הקיום הטרנסצנדנטי. יש את היישום של הערך הטרנסצנדנטי בפועל. ויש את התחושה הרגשית שמודדת את הקיום הזה, את עצם קיומו, ואת המדד המדוייק המתאים, באיכות - סוג המדד, ובכמות - הגודל הנמדד.
יש את התרגום של זה - להתקיימות הערכים בתוך המצב האנושי. זה נקרא 'אקזיסטנציאליזם'. גם כאן, יש את הערכים האקזיסטנציאליזם כפי שהם קיימים, יש את היישום שלהם בפועל, ויש את היכולת למדוד.
יש את התרגום של זה - לסימבוליקה. זה נקרא 'מיסטיקה'. גם כאן, יש את הערכים הסימבוליים, יש את היישום שבאמצעותו משתמשים בערכים הסימבוליים, ויש את הסמלים הסימבוליים בעצמם, שהם המדדים של הערכים. הם הצורה הטהורה ביותר של המדדים.
'אמונה' - שייכת לפיסיקה הראשונה - אקזיסטנציאליזם. ולפיסקה האחרונה - סימבוליקה. הפיסקה האחרונה - סימבוליקה. כמו גם החלק השלישי בכל פיסקה - המדדים - זה נקרא: "שפיטה". ההתייחסות האקזיסנטציאליסטית - היא לא "שפיטה". היא "הבנה": מה יש ומה אין, ובאיזה צורות מילוליות אני משתמש בהקשר הזה.
לפעמים, אדם עשוי להסיר את האחריות - מעליו או מאחר - כדי לתת אותה על אדם שלישי. לפעמים - אדם שעושה כך, הוא לא קורא לזה בשם 'הסרת אחריות'. אלא הוא מחשיב את זה ל'האצלת אחריות', מסיבה זו או אחרת. אם הוא טעה, זה עלול להתגלגל אליו בחזרה, מכיוון שהעולם מקיים יחסי גומלין. זה לא יחסי גומלין של 'מאדים' ו'נוגה'. לא במובן הפשטני. זה יחסי גומלין, במובן של 'מערכת השמש'. יש מערכת שלמה - גשמית עם חוקי פיזיקה, רוחנית עם חוקים רוחניים - לא משנה ההגדרה. זה לא רק דבר שנמצא לבד.
אני אציין, שכידוע, כל מי שאני כותב אליו. יודע שהדברים מכוונים למי שכתבתי, ולא למישהו אחר. לפעמים, יש דברים, בתוכן, ובהקשר, שכוללים דברים שיכולים להיות, להיקרא באיזושהיא דרך עבור אדם אחר. וזה הכל בהתחשב במצב של המערכת הנ"ל, אבל זה, כלומר שום הבנה של מערכת, לא יכולה להיות מנותקת מהבנה סמוכה של מערכות נוספות, מקבילות, חופפות, סמוכות, קשורות-רחוקות, וכולי.
--- ---רב שמואלאחרונה
התפיסה הסימבולית, היא כל כולה אסוציאטיבית.
כמובן, אי אפשר להגיע לתפיסה סימבולית נכונה והגיונית, אלא על סמך תפיסה טרנסצנדנטית נכונה.
התפיסה האקזיסטנציאליסטית, היא 'השראתית' - לפי ההקשר.
איפה הקץ' ' ?
תפיסה סימבולית, אפשר לאסוף פרט פרט.
תפיסה טרנסצנדנטית, אי אפשר לדעת אלא אם כן רואים את הדבר בשלמות.
כידוע, הבירור של פסיכולוגים בימינו הוא "סימבולי" ככל האפשר - כדי שזה יהיה "מדעי".
הלך מישהו לפסיכולוג. "בחן" אותו. אמר לו: התפיסה האסוציאטיבית שלך היא מושלמת. 100% לא-מציאותית.
זה מתקשר לחתימהימ''ל
נכון
כתבתי את זהמיונז
כן, אחר כך ראיתיימ''ל
לא מפתיע שהתחברת למשפט הזה.
...מיונז
כןימ''ל
מסתבר שזה מוטיב חוזר.
(מזכיר לי תגובה אחרת שלך שגרמה לי לתהות על זה לא מזמן לאחרונה)
אדם מהרהורי ליבו מדבר וזה🤷מיונז
אממימ''ל
לשים כאן קישור?
(יש לי תחושה שזה לא יהיה לך נוח)
..מיונז
ויכול במסר/שא כי סוקרנתי
..זית שמן ודבש
אני יעשה ניסוי כלים
פחד לא מתגמלxmasterx
ואהבה לא מתגמלת פחד
מי שרוצה הכל צריך להביא הכל
או כלום
אם לא היית מרוצה לגמרי
פשוט נתחיל הכל מהתחלה
מיתוסים דמיונייםxmasterxאחרונה
לא קרו מעולם
אף אחד לא עף
ולא חי מתחת למים
לא החיה מתים
ולא חי לעולם
ועם כל זה שמיתוסים לא קרו אף פעם
הם לא מפסיקים לקרות
זה מסובך
לתפוס את זה לחשוב על זה
זה כל כך מסובך שהיא רוצה להקיא את הסיבוך ממנה
פיזית
ואין כלום
לא יוצא כלום
ואולי באמת אנחנו כלום
סתם שמים לעצמנו רגל
..דף תלוש
Maybe you weren't the one to cut my skin
But the blood that came out of me is your fault
And I'm the one who have to live with the scars for the rest of my life
..דף תלושאחרונה
She was only sixteen
?Did anybody see
She was getting kinda skinny
Tearing her fingernails 'til they bleed
She was just a girl when
She learned what to expect
Procrastinationxmasterx
דחיה
לא דחיה כזאת דחיה כזאת
להזיז הצידה
אני דוחה דברים
אבל יש גבול
יש דברים שאדחה הכל בשבילם
כשהיא באה ואומרת לי שהחגורה רופפת וצריך להוסיף עוד חור
ישר ארגז כלים
ריכוז
מוודא שהכל ישב בול
שהכל יצא מתאים עד המילימטר
אז אני עובדxmasterx
כלי עבודה
וחושב על זה שלפעמים צריך הרבה כח
משהו אגרסיבי
מפתח צינורות מאסיבי כזה כבד
להפעיל כח בשביל להגיע לשחרור
שהכל יזרום
אין תחליף לתזמון שיודע מתי להדק ומתי לשחרר
כאן ועכשיוxmasterxאחרונה
או בסבלנות
בדרך כלל הקסם האמיתי קורה בדרך
בהמתנה
רגעים קטנים בשקט שקורה בהם משהו שאתה מזהה רק אחרי שהתקדמת הלאה.
אתה אומר לעצמך וואלה היה שם משהו
מתחבר לאט
ריח ממלא את החדר
בסוף זה הפרטים הקטנים
אני צריך לצאת לטיול
לא כזה שיקרע אותי
משהו שישהה במקום
שיפתח את ההסתכלות פנימה קצת
כמו יציאה לכביש פתוח בלילה
בלי מטרה או יעד
בלי מוזיקה
רק הידיעה שאני שולט במכונה
יכול לכוון
כמו בעקידה
הוא לא רצה שיצחק ימות
הוא רצה לדעת האם תהיה מוכן לעשות את זה
בסוף העולם לא השתנה
כלום לא קרה
אבל הכל קרה
יש קצב מסוים לנסיעה כזאת
הרמוניה
זה לא רק ענין של כח זה ענין של רגש
להחזיק חומר ביד ולעצב אותו
להרגיש איפה יש התנגדות
איפה הוא נכנע
לפעמים נגיעה קלה פותחת הכל
רק להתרכז
..דף תלוש
Not all men but too many
FUCK
I'm crying
I wanna scream
No it couldn't have been him cause he's a man of faith
Why
Why is this the world we're living in
Why am I a woman
Why did I have to understand very very well every word on that song
Why. Just why
And I'll never have the answers
Cause life isn't fair
Life is a cruel thing
That you have to choose it every single day
And not give up
Even if you really really want to
I am getting better. I am
It's just the anger that's never goes away
It's the ache that constantly comes back
The tears that's never stop sliding down my face
The truth. The ugly fucking truth of this fucked up world
The experience of every fucking woman on this planet
The past that lives in my head every minute of every day
The monsters
The demons
The motherfucker that ruined my life
Let me break for tonight
Maybe tomorrow will be a better day
Maybe
Giniאחרונה
אני כל כך מצטער שאת צריכה לסבול את הכאב הזה, ואין מילים נכונות שיכולות לתקן את התחושה או למחוק את מה שהיה 🌹❤️🌹