אני כאן רק לפרוק.כל כך עצבנית על בעלי רוצה להיפרדאמונה בה' יתברך
לא סובלת אותו ! לא יכולה לסבול את החוסר הערכה שלו כלפיי וכלפי מה שאני עושה עבורו מה שאני מוותרת עבורו ועבור ההצלחה המקצועית שלו! לא יכולה לסבול את זה שאני מחזיקה את הבית ואת הילדים לבד כי אני מתחשבת בו שישן ושינוח ואני לעומתו כל לילה ישנה בממוצע 3 שעות ואז בשיא חוצפתו אומר לי אני צריך לנוח אמרי שאמרתי לו שאני ישנתי רק שעה בלילה ושאני חייבת לישון העיר אותי אחרי שעה אחת של שינה וביקש לנוח... אתה ישנת 10 שעות איזה לנוח.
די לא יכולה עם זה שהוא מבלגן את הבית ואני שותקת ומנקה אחריו כי כבר התעייפתי מלבקש ממנו להתחשב בי.
ו כי עצוב שהוא עוד אומר לי הנה הדלת את רוצה תלכי כאלו לא אכפת לו שאני אצא עם הילדים והוא ישאר בבית לבד .
אני פשוט לא יכולה לסבול אותו! רוצה שיצא מהבית אבל הוא כמו תמיד עושה דווקא.
אין לי כוחות יותר .
וואי זה נורא.... שהשם ייתן לך כוחות ועיצה טובה מה לעשות!נפש חיה.
נשמע שהוא צריך ניעור רציניאם ל2

אז דבר ראשון, שולחת לך כוחות

ובוודאי שהמצב מצריך שינוי.

וזה יעשה על ידי גורם שלישי חכם שידריך אותך איך למשוך נכון בחוטים

או את הבעל  או את שניכם יחדיו.

פירוק הבית לא תמיד באמת משתלם...

בהצלחהחיבוק

טיפול זוגי? או לפחות טיפול אישי?מיקי מאוס
כשמתחילים משחקי אגו ופלונטרים מאוד קשה לצאת מזה לבד כי כל אחד פגוע ותקוע. אבל יש סיבה שהתחתנתם והבאתם 3 ילדים.. לברוח זה הפתרון האחרון

בהצלחה!!
וואו לא פשוט. אני חושבת על כמה דבריםהמקורית
1. האם גם את עובדת? כי אם כן וגם הנטל של העבודה וגם הבית עלייך יש מקום לחלוקה של ימים או שעות או משהו
ואם לא, אז לפחות בסופשים
2. אני חושבת מהמעט שכתבת שאת חיה בתחושה של הקרבה תמידית וויתור של השינה, של הכוחות לארגן ולסדר את הבית, של גידול הילדים שהכל עלייך ובכלל של הרצונות וכשעושים משהו שתחושה שרק מוותרים ואין תמורה זה גורם להתפוצצות כי אין משוב חיובי מהצד השני וגם לא התמורה המיוחלת.
3. בכנות, וסליחה אם את נפגעת, לא ברור לי למה הוא אמור לצאת מהבית. זה גם הבית שלו ומלבד לייצר מרחק ביניכם זה גם גורם לאנטי כמו שאת רואה. הוא צודק לדעתי בזה שאם את צריכה אוויר תצאי להפוגה הוא יישאר עם הילדים ותחזרי יותר רגועה (אם אכן הבנתי נכון ולכך הוא התכוון)

אז מה עושים עכשיו?
קודם כל תדאגי לעצמך. להיות רגועה. אל תתחשבי אם זה בא על חשבונך כי זה מתנקם בך וזה מאבד מהערך שלו. את צריכה עזרה? תעירי אותו בלילה או אפילו תביאי עזרה ביום כדי לישון בעצמך
דבר שני, לא פירטת אבל מה זה אומר מחזיקה את הבית והילדים לבד? בני כמה הם? האם באמת אין דברים שהוא עושה כדי לעזור? בכלל? כי כמו שציינתי לפני, את אומרת שהוא עובד. אם הוא עובד ואת לא ( אני לא יודעת כי לא ציינת רק יוצאת מנקודת הנחה שלא כרגע) זה כבר נקודה אחת לטובתו שהוא מפרנס את הבית ומאפשר לך להיות עם הילדים בבית בשלווה ורוגע כלכלי. (וחוסר שפיות גם כן, אבל יש בחירות בחיים)
ואם שניכם עובדים, אז מיקור חוץ תמיד טוב. קניות באונליין, מדיח כלים או עזרה בתשלום לניקיון או לבייביסיטר, מייבש כביסה, לצאת לגינה עם הילדים תמיד עוזר.
והכי חשוב - תמיד לשים לנגד עינינו את המטרה. המטרה האמיתית היא שלום בית. אישה ובעל רגועים ואוהבים, בית רגוע ושלו שיכולים לגדול בו ילדים בריאים בנפשם.
לא בית מסודר או כלים שטופים (שוודאי גם זה חשוב אבל את מתארת כרגע קטסטרופה שלדעתי צריך להתחיל לתעדף פה ורק אחרי שהכל יירגע לרדת לפרטים הקטנים של מי עושה מה ואיך וכמה, וזה כולל הרבה לשחרר דברים שמפריעים לנו כדי להגיע למטרה האמיתית שבשבילה התחתנו).
ודבר נוסף וחשוב - גם אם יזרקו עליי עגבניות - ניעור או טלטול הספינה או לצאת עליו בצעקות רמות זה לא מה שיביא את השינוי כמו שאת רואה כמובן. זה מביא לאנטי וזה הורס את שלום הבית ומחריב את הרוגע הפנימי שלנו ומסלים את האווירה עוד יותר. נכון שסה דורש הרבה יוצר כוחות נפש מפשיט לצעוק ש- למה הוא לא עוזר, אבל התוצאה לטווח הרחוק היא יותר טובה מאשר להמשיך במסלול הנוכחי. אין באפשרותנו לשנות אף אחד. בטח לא את הבן הזוג. והשאיפה להגיע לשם רוויה בתסכולים ואכזבות. אנחנו משנים רק את עצמנו וגם זה בקושי רב, אם בכלל. אז העצה היעוצה פה היא - תשני את ההסתכלות ואת ההתנהלות או בקיצור את עצמך כדי להקל על עצמך. מה שאין בכוחך לעשות אל תעשי ( תורידי סטנדרטים) או שתשלמי עליו כמו שציינתי כדי שיהיה לך יותר קל, קודם כל כדי להחזיר לעצמך את הרוגע.
דבר נוסף שקשה מאוד לעשות הוא להוריד ציפיות. או לכל הפחות לתאם אותם אל מול מי שמצפים ממנו. ממש ברחל ביתך הקטנה לסכם דברים מסוימים שאת מצפה שיעזור לך בהם ושהוא מבין שזו אחריות שלו (יש אפשרות גם לעשות את זה בלי לדבר אלא ליצור כל מיני הזדמנויות קבועות שבהן הוא עוזר והופכות להרגל ואז זה מקליל את העניין כי תיאום ציפיות אצלו אולי יוכל להראות כדרישה ולא יתאים לו)
ואחרון חביב - טיפול יקירה. אפילו כמה מפגשים. שלך לבד או איתו ביחד, מה שזורם. העיקר לא להתמודד לבד. זה מאוד עוזר ונותן כלים
חיבוק גדול אני מקווה שתזכי לשמוח החג הזה באמת
אנסה לפרט קצת יותראמונה בה' יתברך
אני בבית כרגע בחופשת לידה חודשיים אחרי לידה על הנקה מלאה כמובן שעבדתי עד הלידה וטיפלתי בפעוט שובב בן 2 ..בעלי לא נמצא כל בשבוע בבית עובד בעבודה רחוק מהבית ולכן גם לא ישן בבית מה שאומר שאני כל השבוע הייתי עם הפעוט השובב מאוד ומתרוצצת אחריו ותחזוקה של הבית ובנוסף עובדת .
לגבי בייביסיטר התחננתי אליו שאני חייבת עזרה הוא לטענתו לא סומך על אף אחד ומאמין בי שיש לי כוחות להסתדר וכשהוא בא הביתה בחמישי הוא עם הילד) כשאני אומרת עם הילד זה היה ישר לדחוף לו מסך מול העניים שקט כמה שעות.לא יוצא איתו בחוץ לפברק שיוציא אנרגיות...לא משחק בקוביות או מצייר ישר מסכים
דיברתם על זה?נפש חיה.
לא כולם מודעים לנזק לטווח ארוך
המסך זה פשוט פיתרון זמין וקל.
אוךי תדברו על זה באווירה טובה?
כשאני אומרת שהוא לא רואה אותי לזה אני מתכוונת הוא אומר לי אנאמונה בה' יתברך
כאלו אני יושבת כל היום רגל על רגל . אז לפעמים אני חייבת לנוח אז נותנת מסך שאנוח קצת ולפעמים אני שמה את העייפות בצד ויוצא עם הילד אני
טוב.. עכשיו המציאות שלך יותר מובנתהמקורית
קודם כל זה ממש לא טריוויאלי שבעל לא נמצא בבית ככ הרבה זמן אבל.. לדעתי אם כל הבית עלייך כל הזמן אז את לא צריכה להתחנן ולהתייעץ אלא פשוט לגדל לך אסרטיביות. זה לא שנה מה הוא חושב ומה הוא אומר הוא לא נמצא כדי לחוות את זה ומאחר וכל הנטל שלך ואת צריכה עזרה מביאים בייביסיטר וזהו. את לא שואלת ולא מתחננת את מביאה וזהו. אחרת שיתכבד לעזוב את העבודה המקדמת ויתחלק איתך בנטל. זה בכלל לא משנה איל הוא רואה את הדברים כי הוא לא חווה אותם כמוך ולא מבין את הקושי *שלך*. לא משנה אם כל הנשים סביבך לצורך העניין מגדלות עשרה ילדים וסבבה להן. לך קשה וזה מספיק. אין פה תחרות מי יכול יותר ומי יוצר גיבור יש עניין לגדל את הילדים בשפיות ובשמחה ושיישאר לנו כח לחיות, בטח אם את עושה את זה לבד כל השבוע.
עכשיו כשאני אומרת פשוט להביא אני לא מתכוונת המלחמתיות. קודם כל את יכולה לכבד אותו כמה שיותר ולהביא אותה כשאת נוכחת או להביא מישהי שתעזור בענייני הבית במקום, אבל המפתח הוא - הבית הוא הממלכה שלי, אני מנהלת אותו ביד רמה ודואגת לכל מה שאנחנו צריכים. אני רואה שעמוס לי וקשה לי ולכן הבאתי עזרה. באם הוא מגלה התנגדות אז בנחת, ובאמת בנחת, להגיד שרו שהוא בא לעזור עם כל הכבוד לעבודה, או שזו האופציה שתיתן לך מנוחה שלווה שקט והרבה שלום בית. קשה לי להאמין שהוא ימשיך להתנגח. וגם אם כן, אל תרגישי שזה וויתור ששווה לעשות אותו כדי לרצות אותו. את אישה בוגרת, חכמה ואחראית שעשתה חישוב עלות תועלת והחליטה שזה מה שהיא צריכה וזה מה שעושים וזהו. אל תתני לו לערער אותך. אני בטוחה שכאשר הוא יראה איך זה עושה לך טוב הוא עוד יודה לך. לא תמיד הבעל יודע יותר טוב.
בנוסף, אם את משחררת אותו לשמור על הילדים קחי בחשבון שהוא עושה את זה בדרך שלו. לא שלך. לשחרר. את לא מאפשרת לו כככה לעזור לך, ואת מגדילה עוד יותר את הקרע. כאילו, גם כשהוא כבר מנסה לעזור אחרי שבוע שלם של עבודה שהוא עייף והכל (הכל בראות עיניו כמובן, ואני מניחה שזו סוג של שפה של אהבה שלו - אני שומר *לך* על הילדים) את גם באה בתלונות? תני לו לתת לך. תשחררי ותקבלי באהבה גם אם הילד מול המסך. תאמיני לי שזה פחות פוגע מילד שגדל בבית שאין בו שלום בית. ואני בכלל לא בעד מסך. אבל קחי את זה באהבה וכשהוכיח ומאגרי קצת כח וסבלנות שוב תקחי פיקוד ותעשי את הדברים בדרך שלך.
תודה על התגובה . בהחלט הזכרת לי מה הייתי לפני הילדים כמהאמונה בה' יתברך
אסטרביות הייתה לי ... מרגישה שמאז הילדים אני מתחשבת בו לא משנה מה גם על חשבוני למען השלום בית והשקט כי יש ילדים וכי אין לי כוח לויכוחים.
אין כמו לוותר בשביל שלום בית, אבל זה צריך להיות בתנאיהמקורית
שאנחנו שלמים עם הוויתור ושהוא לא בא על חשבוננו וממרמר אותנו. כל אחת ומה שנוגע אליה בתנאים שלה ועם הנתונים שלה. לומדים עם הזמן ולצערנו על בשרנו מה כן ומה לא, הכי חשוב שתמיד אפשר לחשב מסלול מחדש והכל בסדר. וזה מה שיפה, תמיד אפשר לשדרג את החיים ולעשות אותם טובים יותר על ידי הקשבה לעצמנו ושימת לב לסביבה שלנו. באמת מקווה שתעדכני שהכל טוב ומתחיל להסתדר, ובאמת אני חושבת שכדאי טיפול. אפילו רק בשבילך .
^^^^רקלתשוהנ
לגמרי מסכימה עם כל מילה.
את לא יכולה לחיות בתחושה שגם ביומיום כשהוא לא נמצא וגם כשהוא חוזר זה את כל הזמן שמקריבה בשבילו.
משהו צריך להשתנות פה...
מה זה משנה שהוא חושב שאת יכולה להסתדר?רקלתשוהנ
את לבד בבית כל השבוע, תנהלי את לעצמך את הכוחות.

תזמיני בייביסיטר ותנוחי. את כולה חודשיים אחרי לידה וכבר במשרה מלאה ומתישה בלי שניה מנוחה ובלי רגע אחד של שותפות בעול.

זה רק עניין טכני כמובן אבל את חייבת שניה מנוחה!
אם יורשה לי:חלונות
לא מבינה באמת איך מתפעלים ומתחזקים זוגיות כשבעל נמצא *באופן קבוע* - כל השבוע מחוץ לבית?!...

אין אפשרות לשנות את זה?
יש הרבה שמצליחים, למשל אנשי קבע בצבאהמקורית
זה מצריך הרבה יצירתיות ומאמץ ועצמאיות וכח של האישה אבל בהחלט לא בלתי אפשרי
וואו.. נשמע קשה! שולחת חיבוק.רינת 23
בן השנתיים לא במסגרת?
למה אתם לא עוברים לגור קרוב לעבודה שלו?
כי בדיוק קנינו ביתאמונה בה' יתברך
וקניתם רחוק מהעבודה שלו?רינת 23
בקרוב הוא עובר לעבוד ליד הבית?
לא. כי מצאנו בעיר שהמחירים שם של הדיור לא יקריםאמונה בה' יתברך
וזה מה שיכולנו להרשות לעצמנו .. בערים שקרובות לעבודה שלו בחיים לא היינו מצליחים לקנות אפילו לא להשכיר עם מעון לילד והוצאות של רכב
ולמה לקנות בית זה ערך כזה מקודש שבגללו מוותרים על זוגיות ?רקלרגעכאן
במחילה אבל נשמע לי משהו לא הגיוני בכלל
עדיף לגור בשכירות כל החיים ולחיות כמשפחה ובשלום מאשר נייר שאומר שיש לך בית משלך אבל הבעל שלך לא נמצא בו..

אני מבינה שזה המציאות כרגע
אבל בעיני שלום בית וזוגיות זה הלב של החיים..ואין שום דבר שחשוב יותר.
ואם מבינים את זה.אז קמים ועושים..
ונשמע שטיפול זוגי בהחלט נצרך כאן כדי לעזור לכולכם לקבל כלים נכונים לעבוד יחד ולהבין ולתקשר אחד עם השני.
התגובה הזו לא מועילה בכלום. את הנעשה אין להשיבהמקורית
אני בטוחה שאם היא הייתה רואה את הנולד לא הייתה חושבת להגיע למצב הזה מראש, לא צריך להוסיף עוד ׳נו נו נו׳
בדרך כלל מדובר בבעיות שקיימות מתחת לפני השטח עוד לפני, והמצב שנוצר עם העבודה המרוחקת רק מוסיף עוד.
מתנצלת שזה יוצא עלייך פשוט יש הרבה תגובות כאלה ועדיף להתמקד במה כן לעשות ולא במה שהיה שכבר לא רלוונטי.
וזה קל להגיד, אבל תכלס בית משלך מספק יציבות, גם אם רק פסיכולוגית כי שנים רבות הוא שייך בכלל לבנק, אבל לא ממעיטה בערך של זה בכלל אל מול שכירות. לא קל להתמודד עם משכירים שמעלים מחירים ומקשים על החיים, זה גם יכול ליצור בעיות אחרות בין בני הזוג

מה כן, לפותחת - מציעה לך לחשוב על האופציה הבאה באם רלוונטי: להשכיר את הדירה הנוכחית במחיר שיכסה את המשכנתא ולהשכיר דירה שקרובה למקום עבודת הבעל. אם הוא מכניס יותר כסף, ומדובר בעבודה לטווח ארוך עם תנאים וכו ואת תוכלי למצוא גם בעצמך עבודה טובה באזור זה יכול מאוד להקל, אבל זה לא במקום לעבוד על הזוגיות. זה נדבך נוסף שיכול לשפר ולהיטיב אתכם, וזה די נפוץ ממה שאני רואה סביבי הרבה עושים את זה.
את לגמרי לא הבנת אותירקלרגעכאן
וכן כתבתי את זה חד בכוונה

אני כתבתי שזה אכן כבר נעשה
אבל כדי לזוז מהמצב הקיים הם חייבים לנבין
שהעיקר בחיים זה הזוגיות שלהם
ושאם הם רוצים שמשהו ישתנה ויזוז הם חייבים לקום ולבחור בה
ולעשות עבור הביחד דלהם כל מה שצריך ושזה בעדיפות ראשונה ..
ולכן לקום ולבחור..וללכת לטיפול זוגי.
ואחר כך גם להבין איזה ההחלטות מעשיות בצורת חיים נכון להם לקבל.


יכל להיות שקראת רק את הכותרת..שאגב בכוונה נכתבה ככה
כי מנסיון
יותר קל להשאר בתקיעות העכשווית המוכרת והקשה מלבחור לקום ולעשות מעשה
ולפעמים צריך קצת עזרה מבחוץ כדי לקבל את האומץ הזה כי זה באמת דורש כוחות
לא אמרתי שהכוונה שלך לא טובה או מה שאמרתהמקורית
לא נכון, אכן הזוגיות היא הדבר החשוב ביותר גם בעיני, אבל חולקת על הפתרון ועל הדרך שבה הצגת אותו. לא יודעת אם יש לך דירה אבל מן הסתם זה כרוך בהשקעת מאמץ מחשבה והרבה הרבה כסף, כך שהפתרון שהצגת לא בהכרח יהיה ישים, והדרך שבה הצגת אותו נראית מאשימה. וזה בעיניי ה׳נו נו נו׳.
הרי הסיכוי שהם ימכרו עכשיו את הדירה ויעברו למקום אחר (היא אמרה שהשכירות קרוב למקום העבודה שלו בקושי מספיקה להם למחייה) או שבעלה יעבור עבודה הוא קלוש עכשיו. לא בטוח שזו הקרבה שהם יהיו מוכנים לעשות. וזה בסדר. גם אני מעדיפה לעשות הכל חוץ מלעבור מהבית שקניתי ביזע לדירה שכורה ולהתמודד עם ההשלכות.
הבעיה היא זוגית, לא פרקטית. מעבר דירה לא יפתור במטה קסם את כל בעיותיהם, כי גם אם זה היה קורה עכשיו בעיית התקשורת שנוצרה ביניהם לא תיפתר ואם היא תבקש שוב עזרה ממנו סביר להניח שיגיד: עברתי בשבילך דירה/ עזבתי את העבודה, מה עוד את רוצה???
הטיפול צריך להיות שורשי ועמוק ושוב, מתוך אפס כוונה לשנות את השני לדעתי כי זה מתכון מעולה לדרך המלך לבעיות שלום בית.
כן לטיפול. כן לחיזוק הקשר והאינטימיות והערך העצמי של האישה בביתה ומול בעלה, בהתאם לכוחותיה ולמצבה. בוודאי ובוודאי שצריך למצוא פתרונות יצירתיים כמו אולי יום אחד שהוא מסיים מוקדם ומגיע באמצע שבוע מול יום אחר שהוא גמככה לא נמצא בבית ויכול לעבוד עד יותר מאוחר אבל לא לצעדים קיצוניים שהשלכותיהן עלולות להיות הרסניות.
תתארי לך שהיא קוראת את התגובה שלך ואומרת ׳היא צודקת׳ ובאה עם זה לבעלה שלא שווה כלום הבית והכל כי הוא לא נמצא קרוב ושהיא רוצה למכור ולעזוב למקום אחר. זה יכול לגרום לפיצוץ אדיר. גם פתרונות אכפתיים צריך להציע בעדינות, ולחשוב על מכלול שלם של דברים שיכולים להתרחש בעקבות כל דבר שאנחנו אומרות, זה הכל.
אבל שוב ..זה בדיוק מה שכתבתי..שהפתרון הוא טיפול שורשירקלרגעכאן
בקשר,בזוגיות , בתקשורת...
לא באיפה לגור ומה לעבוד-זה רק בשלב ב'....
כן הבנתי ולכן רשמתי שאני מסכימה עם הסיפא רק כתבתי שהפתיחההמקורית
שלך הייתה לי קצת קשה לקריאה בשביל הפותחת, זה הכל
מסכימה עם התוכן. פחות עם הטון....מיקי מאוסאחרונה
ברור שהיו הרבה שיקולים ואילוצים שהובילו אתכם לבחירה הזו, וברור שגם עכשיו קשה יהיה לעשות שינוי (מבחינה כלכלית)

אבל- לדעתי זה הדבר הראשון שאתם צריכים לפתור - איך אתם חוזרים לחיות חיי משפחה נורמלים.
קשה להאשים את בעלך במציאות הזו וכמובן שאפשר להבין את המצוקה שלך.

אולי להעזר בפעמונים בשביל להבין מה האפשרויות הכלכליות?
אולי להשכיר את הבית ולשכור אחר?
אולי שבעלך ימצא עבודה אחרת?
או שאת תצאי לעבוד אחרי ההחלמה מהלידה?
אולי יש רעיונות טובים יותר?

אני לא מאמינה שאין מוצא.
החיים מאוד דינמיים. וברור שלכל החלטה שתקבלו יהיה מחיר, וברור ששינויים זה קשה אבל המחיר שאתם משלמים עכשיו גבוה מדי בשביל כל נוחות כלכלית שלא תהיה....

בהצלחה גדולה! ובעז"ה תראו ברכה משמיים
רק לי הסיפור מפעיל נורות אדומות?עטרת בעלה
ממש לא נעים לי אבל נשמע לי הזוי הככ הרבה זמן שהוא לא בבית, לא שמעתי בחיים על כזה דבר אלא אם כן משגיח כשרות בחול שנוסע הרבה וכאלה...
וגם עד שחוזר לא מנסה לעשות הרגשה טובה בעזרה/להראות הערכה.... לא סביר כלל וכלל
יש עבודות כאלה, זה לא חריג.מתחדשת11
מדריכי נוער בסיכון/קבע. לפעמים חייבים לישון במקום העבודה שלהם
איפה הוא עובד שהוא כל השבוע לא בבית?מצפה להריון.
עבודה בתנאי פנימיה?
ועם כל הכבוד הוא ממש חצוף שהוא לא מרשה לך להביא ביביסיטר , את קורסת בשביל הנפש שלך תביאי,
נשמע שאתם ממש ממש חייבים לפתוח הכלמתחדשת11
הייתי מנסה למצוא בייביסיטר לילדים לשעה
אפשר גם אחות/ גיסה וכו.
מוצאת מקום לשבת ,אפילו סתם שטח פתוח ונעים, ולדבר על הכל.
את יכולה להתחיל במכתב. לכתוב הכל במסודר, ואו לתת לו לקרןא אותו, או שזה יעשה לך סדר בראש לפני השיחה.
שולחת לך מלא כח
לא קל להיות כל השבוע עם הילדים,
ובנוסף להרגיש לבד גם כשהבעל סופסוף נוכח
💔
יקרה רק טיפול זוגיהתמסרות
אין דרך קסם.
כך עצה שתקבלי היא כרגע פלסטר...
למצב שאת מתארת דרוש איש מקצוע שמלווה אתכם,
אפשר הכל עם זוגיות לתקשורת נכונה!
ממליצה להתקשר כמה שיותר מהר ופשוט לקבוע, אם בעלך מתנגד להציב עובדה זאת מתחילה לבד.

חייב לעצור את זה בזמן כדי שיהיה ניתן לתקן ולעלות חזרה על המסלול הטוב והמיטיב לאורך השנים.

בהצלחה רבה וחג שמח
וואו יקרה… ממש קשוח!ליאניי
קודם כל שולחת לך מלא כוחות, אנרגיות וחיבוק חזק!

מניחה שטיפוס כמוהו לא יזרום על טיפול זוגי- אבל אולי זה יכול לסייע.
הכי חשןב שהפריע לי וחייבת לרשום לך- את מנהלת את הבית, את אחראית על הכל למה הוא מחליט אם כן תביאי בייביסטר או לא?
רשמת שלפני הילדים היית אסרטיבית ועכשיו את מוותרת בשביל שלןם בית.
בקצב הזה השלום בית ילך לפח כי את מוותרת על עצמך ומי שאת.
אני לא אומרת להיות מרדנית ולעשות דווקא וכו׳ אבל את חייבת שיקרה שינוי בתוך הבית אחרת את על סף התפוצצות.

חושבת שאם יש לך אפשרות לדבא עם בעלך שיחה כנה וטובה (ואם זה יתרום כי אני לא מכירנ את האופי של בעלך) אז כן להעלות את הדברים ולהסביר לו כמה קשה לך ואת לא יושבת בבית ונחה כל היום למרות הפנטזיה הורודה שהוא מדמיין לעצמו ולהסביר לו שלגדל ילדים לבד זה יותר קשה ממשרה מלאה!

מקווה בשבילך שהכל יסתדר במהרה הלוואי ותקבלי תמיכה מבעלך.
❤️
לכל מי שטרחה להסביר להמשהי חמדמדה

כמה שבעלה חצוף, ולא נורמאלי ולא בסדר וכו וכו- זה מאד לא נעים לשמוע את זה. ויותר מזה זה לא תורם כלום וזה רק הורס ומוסיף שמן למדורה, ומתסיס יותר.
לפעמים אם אין עצה טובה (שתעזור לבנות ולקדם) עדיף פשוט לשתוק.

 

סליחה אם מישהי נפגעה. זו לא הייתה הכוונה. פשוט קצת כאב וצרם לי...

שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

לגבי שיטת אביבהאהבת חינם1

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

אני לא יודעת כמה עולה אבלמשתדלתלהיותאני
אני א יודעת כמה עולה אבל בטוח זה יהיה יותר זול מטיפולים
רק מעירה שטיפולים עד ילד שנישמעונה
ממומנים על ידי המדינה... או מסובסדים
זה עולהאפונה

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

אני שילמתי באופן חד פעמי 600₪ עבור ההדרכה הראשוניתנפש חיה.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת


באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
בדקתיאהבת חינם1

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

אז יש מצב שפספסתעדיין טרייה
את הזמן שהיה ביוץ או שהוא עוד לא היה. אם תלכי לרופא הוא ידע להגיד לך אם את אחרי ביוץ. בכל מקרה לא הייתי בלחץ מכל כך מעט נסיונות. בהצלחה!
עם שחלות פוליציסטיותנעמי28

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
מה הכוונה תזונהאהבת חינם1
האם צריך ממש לחתוך סוכר? אני ממש אוהבת ואין לי כוח עכשיו להישאב לדיאטת כסאח שאולי לא אראה ממנה תוצאות..
ברור שתראי תוצאותאפונה

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

לא דיאטת כסאח אבל תזונה כמה שיותר לא מעובדתמצפה88
ופחות פחמימות פשוטות וסוכרים. כמה שאפשר כמובן
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

לא בטוחה שרוקח הוא הכתובת, אולי הומיאופתהמקורית
אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

רוצה להדגישאהבת חינם1
שהמחזורים של ה38-39 יום זה רק ב3 חודשים אחרי שהפסקתי מניעה.. לפני היה הרבה יותר ארוכים והחודש המחזור כבר חוזר לסורו..
מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

רק רוצה לשים דגש על משהוהביתמתפורר

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.


ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

בהמשך למה שכתבואפונה

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).


הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.


זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

כשרוצים משהו מאוד קשה להרגיע, ובכל זאתמשתדלתלהיותאני

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.


כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.


ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.


מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.


וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

דיקור סיני עושה פלאיםאנונימית בהו"ל

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים


 

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי


 

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)


 

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.


 

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...


 

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

 

חיבוק 🫂


 

 

אם דיקור אז ממליצה על יניב אברהם, מקבל בכפר חבדאוהבת את השבת
ובצפון
אין לי שחלות פוליציסטיותמקקהאחרונה

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

שאלות על טבעת נוברינג/דיאפרגמהפרח חדש

אני יודעת שזה שני דברים שונים מאוד

אני פשוט בשלב של התלבטויות והסתבכתי עם עצמי


לגבי טבעת-

כמה זה מעצבן ההתעסקות עם ההוצאה והכנסה לבדיקות טהרה וטבילה? אני יודעת שזה רק להפסק ראשון ושביעי וטבילה.


ולגבי הדיאפרגמה

יש פה בנות שהצליחו למנוע אותם ממש רציני? הכוונה לקיים יחסים בזמן ביוץ באמת ולא להיקלט? כי החשש שלי שאצטרך במילא להימנע בימים הפוריים ואז כבר עדיף להישאר בלי כלום.. למרות שזה לא רעיון טוב בכלל

עונה..הריון ולידה

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥


לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

וואו איזה באסה לטבול שוב!רוני 1234
קרה לי גם שטבלתי שוב אבל עוד הייתי במקווה.

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

עם דיאפרגמהoo

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

השאלה אם אין חשש שלא ימנע פיזיתפרח חדש

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

אפשרoo

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו


אני רואה את זה כמניעה בטוחה

דיאפרגמהאנונימית בהו"ל

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

הטבעת לא מעצבנת כל כךרוני 1234

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

עונהשאלה גנים

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה


לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך


לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅


בהצלחה בהחלטות!!

אני עם הדיאפרגמה כבר 3 שנים בערךהמקורית

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

עונה ממה שמכירהאוזן הפיל
טבעת - מוציאה ומכניסה בקלי קלות, אחרי 4 לידות🤷‍♀️, ואני כן מוציאה לכל בדיקה, רק כי יותר נח לי ככה, אפילו שלא צריך. יותר קל וזריז מלסדר את העד על האצבע.

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

דיאפרגמהרק לרגע9
מונעת איתה כבר יותר מעשר שנים. ב"ה אף פעם לא נכנסתי להריון איתה... וכשאני מפסיקה למנוע ב"ה ישר נקלט הריון, אז מניחה שזה עובד טוב. כמובן צריך להקפיד על שימוש נכון, עם קוטל, לא להוציא שש שעות אחרי. למדתי שמפ אז אני לא משתמשת כל החודש, רק בימים הפוריים.
בינתיים החלטתי לנסות חודש אחדפרח חדש

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה


אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

מנענו עם דיאפרגמה בלי קוטל כמה שנים במצטבראוהבת את השבתאחרונה

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

ברור שלא כולן יסבלו מזהעם ישראל חי🇮🇱

אבל חשוב להכיר

ושיתפתי מה אני עברתי כדי שאם מישהי מרגישה משהו דומה, שתדע .

חג שמח

מניעה ואישה מיואשתאנונימית בהו"ל

ניסיתי כמה סוגי גלולות. רגילות, משולבות.

ניסיתי טבעת.

היה גם התקן ואיתו דלקות וסיבוכים.

וזהו, הגעתי לקצה.

אני רוצה את החיים שלי בחזרה.

ההורמונים האלו הרסו אותי. מרגישה שאני פשוט לא אני.

אני עכשיו אחרי דימום שהתחיל עם גלולות, החלטתי להפסיק והודעתי לבעלי שאני לא לוקחת יותר כלום. נמאס לי.

נמאס לי מהעצבים, מהדיכאונות, מניסוי וטעייה, מחוסר חשק.

אבל אני ממש לא רוצה עכשיו הריון והוא בכלל נחרד מהרעיון.

אמרתי לו שלא מעניין אותי.

שייקח על זה הוא אחריות.

לא יודעת איך.

אם גם הוא לא יודע אז לא יהיו יחסים וזהו.

מסכן

אבל נשבר לי

וואי ממש מובן. מציעה:ממתקית

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

רק אומרת שזה חייב להיות הורמונלי אם זה בזרוע...שש וארגמן
שבב שמונע דרך הזרוע בלי הורמוניםאפונה
נשמע טוב בערך כמו לאכול עוגת קצפת בלי להשמין.
זה שבב שמפריש פרוגסטרון,וזה הורמונליעל הנסאחרונה
מבינה אותךבעלת תשובה

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה


דיאפרגמהרוני 1234
דיאפרגמהאפונה
ואם את ממש חרדה אז יחסים רק אחרי ביוץ.
תלמדי מודעות לפוריותהריון ולידה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.


לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

מסכימההמקורית
אני רק חיבוק, מזדהה מאוד מאוד ❤️❤️שאלה גנים
דיאפרגמה. הורמונים זה באמת נוראאוהבת את השבת

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

בדיוקטארקו

זה לא לא מטופל, אבל המציאות פה מורכבת מה לעשות..


וגם, לעצור בצד בזמן אזעקה ולקרוא לחיילים לאבטח, נניח שכן היו מספיק חיילים-אבל זה לסכן אותם מעבר למה שצריך...

(לחיילים יש עמדות שממוגנות חלקית.. ברור שאם יש צורך גם אם יש אזעקה הם בפעילות! אבל צריך לא ליצור צורך כזה סתם(

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

הפסקה השניה- גם אצלי זה קרה😅יעל מהדרום

לק"י


כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

אמאלה… הייתי נזהרת עם זהרוני 1234
זה לא סתם אזור בגוף ויכולות להיות לזה השלכות רגשיות. אני לא שוללת ב 100% אבל צריך לחשוב על זה טוב טוב…
נכוןשירה_11אחרונה
רק מחחשוב על זה נהיה לי חרדה

אולי יעניין אותך