הכרתי מישהי לפני שנה וחצי לתקופה של כמה חודשים אינטסיביים וזה נגמר לא משהו לצערי…היה נתק וקצת אחרי ניסיתי דרך חבר ליצור איתה קשר ואולי לנסות לסיים את זה יפה…הייתה שיחה אבל לא רצון למפגש כלשהו והכל נשאר עם רגשות מעורבים ובעיקר נתק.
עבר הזמן…ונודע לי שהיא פנתה אליו לפני שלושה חודשים, כנראה רצון לנתפייס או לדבר על הכל, אבל הוא על דעת עצמו (כנראה כי אז לטעמו היא התנהגה לא יפה והיא לא מתאימה לי וכו׳) החליט לסנן אותה (משהו שאני לא אוהב שעושים) ולא לספר לי על כך…
אני הייתי באותה תקופה יותר משמח לדבר על הכל ולהתפייס ועוד איפשהו היה לי קצת קשה עם הכל . הצד שהודיע לי על כך והיה מעורב כשהיא פנתה בירר לפני שהודיע לי והיא כבר במערכת יחסים חדשה…כן לא ברור למה לפעול ככה אבל כנראה מרגשות אשמה..
עכשיו אני באמונה שלי יודע שהכל מלמעלה והכל לטובה. אבל אני לא יודע איך לאכול את זה כל כך…זה דיי עירער אותי והחזיר אותי אחורה וגם העלה רגשות (בע״ה אני אסתדר…)
מה שמפריע לי… זה איך להסתדר עם אותו חבר טוב(?!) ??
בהרגשה שלי סמכתי עליו והוא הפר את האמון (למרות שהייתה לו כוונה טובה) והחליט בשבילי משהו שבפועל פגע בי(כי עד היום זה משהו שלא נסגר טוב מבחינתי, ויושב לי על הלב, על אף שמחלתי וסלחתי). וגם כרגע אין לי דרך לשנות או לפעול בנושא איתה.
מצד שני הוא היה רק שליח והכל מלמעלה. אז לא יודע אם לחיות עם זה ולהמשיך הלאה ולא לפתוח את זה(בתקווה שזה לא יתפצוץ מתישהו) או כן לפתוח ואז ליצור מצב לא טוב עם הצד שסיפר לי מרגשות אשמה. אני מאמין בכנות בחברות ובאמון אבל מצד שני לא אוכל לשנות את מה שהיה וכל מה שהוא יגיד לי אני כבר יודע…בעיקר מאוכזב מאוד ממנו ומבולבל מה לעשות על כל זה.



שתמיד עלתה לו בחילה מהשירים האלה ותמיד שמע בעיקר לועזי ולא ירד לפשוטי העם 
