חושבת על גירושים כבר תקופהאנונימית בהו"ל
נשואה קרוב לעשור עם 5 ילדים מתוקים!
בעלי אדם טוב עם לב זהב באמת!!
עבר חיים מורכבים, בהגדרה הפסיכולוגית הוא פשוט נלחם לשרוד את החיים, הבעיה שהוא לא טיפל בבעיות שלו,
נוצר מצב שלי כבר נמאס להכיל אותו רגשית, תמיד נדמה לי שהוא מחפש ממני גם שאהיה לו כמו אמא
ולכן הוא ממש מתעצבן אם אני לא מכבסת או מבשלת אוכל שהוא אוהב,
יש לי יותר נטייה קודם כל לחשוב מה הילדים אוהבים לאכול
גם בבית הוא לא ממש עוזר, מעשן המון חשיש שזה כבר מפריע לי
כל דבר הוא נעלב כמו תינוק ומאשים את כל העולם בבעיות שלו, חוץ מאת עצמו, על שום דבר הוא לוקח אחריות ולא מתנצל כשצריך
בקיצור ממש נמאס לי, איך אני מתקדמת מפה?? נראה שגם הילדים חווים בית חסר יציבות זה כואב לי ממש
הולכים לטיפול מיידיתמיואשת******
ואם תגידי אין לי כסף- להתגרש יעלה לך יותר
ואם תגידי אין לי זמן- להתגרש ישאב ממך יותר זמן.

וטיפול כן עוזר. באמת. לא ברזל לא תוך שבועיים אבל עוזר.
וחמישה ילדים שווים את כל הכסף והסמן שתשקיעו בתהליך הזה שיהיה להם בית שלם, שלא לדבר עליך שמגיע לך מציאות טובה ויציבה. וזה אפשרי. באמת באמת שאפשרי.
בהצלחה רבה ❤️
מצטרפת להמלצה של מיואשת, ומוסיפה עוד משהוהמקורית
העניין של לדאוג קודם כל לילדים הוא מובן מאוד, אבל בעיניי הוא לא נכון באופן גורף או בכלל, תלוי סיטואציה.
בעלך, בעיניי, צריך להיות בראש סדר עדיפויות בדברים מסוימים ולא בגלל שהילדים לא חשובים חלילה, אלא כי בעיניו ככה הוא מקבל ממך כבוד
ברור שאם הילדים למשל לא אוכלים את מה שהוא אוהב אז לא יודעת אם נכון להכין 2 ארוחות כל פעם, אבל לעתים קרובות אפשר לפנק אותו כדי להראות לו כמה הוא חשוב לך וזה לא עניין של אמא, זה עניין של תפיסה שלו לגבי איך מכבדים אותו ואוהבים אותו, ובכל בית זה יכול להתבטא בצורה אחרת. זה מה שנקרא שפות שונות של אהבה.

לגבי העישון - באמת מבאס, אני חושבת שזו הדרך שלו לברוח מהתמודדות עם המציאות שלא קלה לו, ואם הוא מרגיש ממך גם שיפוטיות וביקורת אני מניחה שזה לא מוסיף לו לתחושות, ולא כי את לא בסדר בתחושות שלך שהוא צריך לקבל טיפול או שמגיעה לך מציאות אחרת, אלא כי זו מציאות שרוב האנשים לא צומחים מביקורת אלא אוהבים להרגיש מוצלחים ומקובלים וטובים, בטח אם זה מגיע מבית.

חוזרת איתך לנקודת ההתחלה - אמרת שהוא בנאדם טוב ויש לו לב זהב, תעצימי את התכונות האלה שלו בעיניך ואליו, ובמקביל תציעי לו טיפול זוגי או אפילו טיפול בשבילך לבד זה יכול לתת לך הרבה כלים להתמודדות.
יקרהאביול
נשמע באמת קשה. אבל נשמע שסך הכל את מעריכה אותו, אני לא רואה כאן עילה לגירושין. מה שכן, חשוב מאוד שילמה לטיפול. בהצלחה!
היינו בהמון טיפוליםאנונימית בהו"ל
וגם בהדרכות הורים
שום דבר לא יעזור לעץ עקום
נמאס לי לגדל עוד בעל שמתנהג כמו ילד , זה באמת כך המצב
בשום דבר לא לוקח אחריות, גם ניהול הבית כלכלית זו אני דואגת
שקל לא הצלחנו לחסוך עד עכשיו לבית
גרים בשכירות ובקושי גומרים את החודש, כי אכפת לו רק מעצמו
אני חושבת שאין לנו תמונה מלאההמקורית
את מספרת פרטים מאוד כלליים שניתן לפרש אותם לחיוב ולחובה
מה זאת אומרת לא לוקח אחריות בכלום? הוא עובד? במה זה בא לידי ביטוי בעינייך?
כשאת אומרת שאת מנהלת כלכלית את הבית, הוא בכלל לא מעורב? לא משלם תשלומים שלו בזמן? כל הבירוקרטיה עלייך? מבזבז הרבה כסף שלא למטרות שהגדרתם?
אני ממש מבינה את כאבך, אבל מציעה לך לחשוב רגעמיואשת******
מה מכל הדברים שאמרת יהיה לך יותר קל בתור גרושה. את מבינה שעם חמישה ילדים ככל הנראה לא תתחתני שוב מיידית, אז יש לפחות כמה שנים שתהיי גרושה פלוס חמש.
לבד שבתות חגים חופשים.
כלכלית זה הרבה הרבה הרבה יותר קשה. אם עכשיו את חושבת שקשה לך כספית, תכפילי בשתיים. מציאות. זה האמת. (מזונות זה גרושים. שכירות אותו דבר חשמל אוכל וכו אולי דבר, ותוסיפי עלות טיפולים פסיכולוגים לילדים, עוזרת בייביסיטר הסעות לכל מקום וכל הדברים שבעלך עושה עכשיו או נמצא בבית ושומר על הילדים כשאת עושה)
הוא לא עוזר לך עכשיו, הוא יעזור לך יותר בתור גרושה? לא ממש. להיפך.

בקיצור, להתגרש זה לא איזה מילת קסם שתפתור את הבעיות. יש מקרים שזה חובה ויש מקרים שרוצים, וזה זכותה של כל אשה, רק תחשבי טוב טוב טוב האם באמת יהיה לך יותר טוב כגרושה או שזה סתם נראה אופציה טובה יותר כי את כועסת עליו (בצדק כנראה)

לדעתי אם הטיפולים לא עזרו לא הלכתם לטיפולים נכונים או לא מצאתם מטפל נכון. הדרכת הורים בכלל לא קשורה פה מה הקשר.
בעלך מבין שהגעת לקצה? שאת חושבת על גירושין? מה הוא מרגיש בנוגע לזה? יש לו רצון לשפר את הזוגיות שלכם?
יהיה לי הרבה יותר קלאנונימית בהו"ל
כשהוא לא בבית יותר טוב לי, רק הוא מגיע ישר הוא עצבני משרה אוירת לחץ, גם ככה אני מתמודדת לבד עם הכל, זה לא שהוא באמת שותף מלא בהכל כמו אבא נורמטיבי
ואם אהיה גרושה אקבל ממנו מסונות וסיוע בשכד הנחות בארנונה וכו
השיקול הוא רציני ביותר
הוא יכול לדרוש משמרת משותפת ואז שלום למזונותהמקורית
אני לא אומרת לך שבכל מחיר אל תתגרשי, זו זכותך המלאה, אבל ממה שאת מספרת את מתמודדת
באופן יחסי עם קשיים של כל זוג בערך. מה שאומר שאו שיש ציפיות גבוהות בקשר או חוסר תקשורת או עוד סיבות
מה היה הקש ששבר את גב הגמל עכשיו?
ושואלת ברשותך - האם יש קשיים גם בתחום האישות?
כי אני מבינה את מה שאת טוענת וזה אכן קושי, אבל אם להיות אמיתית איתך נראה שאת מחפשת סוג של אישור להחלטה שכבר קיבלת מראש ורק רוצה לחזק אותה.
ואני חוזרת על דבריה של מיואשת - להתגרש זה יקר מאוד, כואב מאוד, ומשפיע על עוד מעגלים חוץ מהזוג. נראה לך כרגע שממילא הוא לא עושה כלום אז תסתדרי בלעדיו. ממליצה לך לעשות סוג של דמיון מודרך לסיטואציה שבב את גם מפרנסת יחידה, גם אוספת ולוקחת ומארגנת ילדים למסגרות, יושבת על שיעורים, יושבת איתם קידוש הבדלה סעודת שבת או חג, עושה שיעורים, ואפילו עושה שבתות לבד לבד כי ככה זה במשמורת משותפת.
אני חושבת שאולי חלוקת התפקידים שלכם לא אידיאלית עבורך, אבל השאלה היא מי קבע שיש סטנדרט לאידיאל?? לא כל מה שהולך בבית של חברה או של ההורים שלנו טוב גם לי, או נכון לי, כי אנחנו נפשות שונות ובעלי זה לא בעלה ואת לא היא וההתמודדות היא שונה ממילא ולפעמים עם קצת גמישות מחשבתית ויציאה מקבעונות אפשר לשפר את ההסתכלות על החיים פלאים וזה ממילא משפיע על איכותם.
טובת הילדים גם צריכה לעמוד לנגד עינייך, ולהיות ילדים להורים גרושים זה ממש לא פיקניק. אם הוא לא אלים חלילה או מתעלל לא רואה סיבה לעשות להם את זה.
זה רק נראה ככהאביול
זה שיוצר קל לך שהוא לא נמצא זה לא מדד לכלום. גם לי זה ככה לפעמים וברוך ה' הכל תקין אצלנו. גירושין יכולים להשפיע לרעה מאוד על הילדים, על הרגשות שלהם, וגם עליכם. יש לזה השפעות ארוכות טווח שממש אבל ממש חבל להכניס את עצמכם אליהם.
דיברת עם בעלך? מה הוא חושב על זה?
מבטיחה לך במאתיים אחוז שכלכלית יהיה לך קשה יותרמיואשת******
גם עם מזונות וגם עם סיוע והכל.
למה שלא תדברי עם גרושות סביבך ותשמעי מהן?
שוב, לא אומרת שלא צריך להתגרש לפעמים, אבל גם במקרים הכי מוצדקים בעולם, כלכלית זה קשה יותר. תמיד. מי שחושבת שיהיה לה קל יותר כלכלית חיה בלה לה לנד.
מסכימה ע״פ כל מה שכתבה מקורית. יש לכם בהחלט בעיות אבל אף אחת מה בעיות האלו לא תיפתר בגירושין. חוץ מזה שתהיי פחות עצבנית עליו, אבל תהיי מאד עצבנית מזה שתצטרכי לעשות הכל לבד. והכל זה הכל. הכל הכל. הכל תמיד. זה קשה בטירוף ונראה שאת לא מכונה לשמוע את זה כי החלטת שזה הפיתרון הנכון. לא תמיד זה פיתרון, לפעמים זה רק החלפת בעיה אחת בבעיה אחרת. תחשבי טוב, באמת טוב, אם זה מה שיפתור לך משהו בחיים. וזה עוד לפני הקשיים הנפשיים וההתנהגותיים עם הילדים. יש לך מושג כמה טיפולים רגשיים וליווי תצטרכי עבור כל הגילאים השונים וכמות הבעיות האפשריות?
אני מלווה מישהי בתהליכי גירושין עכשיו. הגירושין הכי מוצדקים בעולם. לא היה פרומיל של אחוז אפשרות להישאר עד כדי סכנה. ועדיין, הקושי שלה ושל הילדים עצום מכל בחינה אפשרית. באמת מכל הלב, תפתחי עיניים למציאות האמיתית של גרושות, ולא למה שנכתב בכותרות ובראשי פרקים. תחשבי על אשה שצריכה כל שבת וחג למצוא פתרון אחר לאירוח, לאנשים נמאס לארח אותך ממש מהר. עם הילדים ובלעדיהם, את חיה את חייך בהרגשה של מקוששת טובות ומקבצת נדבות ואירוחים , אחרי כמה חודשים שכולם נחמדים אליך הם מצפים שתסתדרי לבד. אשה שלא יכולה לצאת לשום מקום בלי למצוא סידור לילד. התעמלות, אסיפות הורים, תור לרופא, איסוף מהגן,תמיד למצוא עזרה בשמירה, למצוא מי שיקח את הבן לבית הכנסת, אם הוא בכלל יסכים ללכת עם מישהו ולהיות הילד שיושב בבית הכנסת בלי אבא, מישהו שילמד איתם, חברים שמעליבים במוסדות, הרטבה שחוזרת, בני נעורים שמורדים, יורדים מהדרך , רשימה אינסופית. וזה המציאות, אמיתית. לא נעימה. קשה. זה המציאות.
לא יודעת מה נכון עבור פותחתחמצוצית
אבל למה חברים יעליבו אותם במוסדות? לבן שלי יש חבר בן של גרושים, אף אחד לא מעליב אותו. לבת שלי גם שתי בנות בכיתה. עכשיו עוד משפחה התגרשה , ממש לא מפריע לאף אחד. ולמה היא תצטרך להתארח ? תעשה קידוש בעצמה פשוט, תזמין עוד משפחה במצבה. ברור שעדיף להתגרש ישר ולא לחכות לחמישה ילדים.
אצל כל המשפחות שאני מכירה לא הייתה שום סכנה, סה''כ הם אנשים נורמטיביים . למה נחשב שמותר להתגרש רק כשמגעים לסכנת חיים?
אבא עצבני מעשן סמים "קלים" גם לא הכי מושלם בעולם. אם בעלה באמת בעל לב טוב הוא ימשיך להשתתף בחיים של ילדים שלו. אם לא כנראה שהוא לא.
סליחה אבל את ממש מדברת בלי להביןמיואשת******
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך ל' בתשרי תשפ"ב 11:47
כאילו זה בקליל
למה יעליבו? ככה. ילדים זה עם אכזרי. זה שחינכת את הילדים שלך טוב זה נפלא. לחשוב שככה כל הילדים- 49 בכיתה כפול כל הכיתות, זה הזיה. ממש לחיות בעולם דמיוני. באמת אין לך יושג מה הילדים האלו עוברים
להזמין עוד נשים במצבה? וואו ממש סעודת שבת מקסימה. הילדים יהנו מכל רגע. וכמובן נשים במצבה שירצו לבוא להתארח והילדים שלהן גם צצות תחת כל עץ רענן לדעתך?
לעשות סעודת שבת באופן קבוע שאמא מקדשת ממש בקלילות?
זה שאת חושבת שהאבא יהיה מעורב באותה רמה אם הוא איש טוב זה תמימות מקסימה ולא קשורה למציאות בכלל.

לא צריך להגיע יס ושלום לסכנת חיים אבל גם לא להתגרש בקלות.
אה, ואם האבא עצבני ומעשן סמים קלים והיא תתגרש ממנו הוא יפסיק להיות כזה? איך זה יעזור בדיוק לילדים שעכשיו גם יהיו גרושים וגם יהיה להם אבא עצבני ומעשן ?

עורכת- מבקשת סליחה על הניסוח העצבני. כמו שאמרתי מלווה מישהי בתהליכי גירושין ובחיי גם אני לא הבנתי כמה קשה זה יהיה/. ועדיין ברור במאה אחוז שהיא צריכה להתגרש (כולל אנשי מקצוע רבנים ומה לא) אבל זה לא הופך את זה לקל יותר! זה קשה ומורכב כל כך. על הניר זה נשמע- יאללה מזונות שתי בתים מסדרים ימים פה ושם וזהו. זה מה זה לא. אבל מה זה לא. באמת מתוך עצב ותסכול גדול אני כותבת את זה וסליחה שיצא חריף.
בכיתה ממוצעת יש 25 ולא 49,חמצוצית
מאיפה המספר? ילדים מעליבים ילד שלא משתלב חברתית, אם היו לו חברים, הם לא יפסיקו להיות חברים שלו בגלל שהורים שלו יתגרשו. אלא אם כן הורים שלהם יגידו להם להתרחק. כנראה תלוי מגזר, תלוי סביבה.
אני מכירה הרבה גרושים וגרושות, כמעט כולם מתחתנים תוך כמה שנים חוץ מכהנים מסיבה הברורה. לא חסר משפחות במצבה.
לגבי סעודה, לא נראה לי שזהות המקדש קובעת טיב הסעודה ועד כמה ילדים ייהנו. בטח אבא עצבני שלא יכול לעשן בשבת ועצבני מזה עוד יותר מהנה יותר.
עוד פעם , אני לא יודעת מה נכון לפותחת. אבל קידוש בעצמה זה לא שיקול לדעתי, עניין שולי לגמרי. אם קהילה שלה עד כדי כך לא מקבלת, אולי כדאי לשקול מקום פתוח יותר. הרי גם במקרה של גירושין סופר מוצדקים אף אחד לא מדווח לקהילה למה זה קרה.
35. וילדים מעליבים נקודהמיואשת******
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך ל' בתשרי תשפ"ב 12:32
את מתארת מה שאת רואה מהצד או שיצא לך לדבר עם גרושות שיחת עומק ולשמוע איך הן מסתדרות (בזמן שהן גרושות) ואיך הילדים ומה הם עוברים? יש לך חברה באמת טובה שמשתפת אותך? אחות גרושה? כי מה שרואים מבחוץ זה שטויות. דברי עם מישהי מבפנים. עם ילדים שגדלו להורים גרושים. אגב, יש גם ״סליחה על השאלה״ לילדים של הורים גרושים. מומלץ לראות למי שמתלבטת כמה זה ״סבבה״
וגרושה עם חמישה ילדים שתתחתן בזמן שרובם עדיין בבית זה משול לנס. לא קורה כמעט בשום חברה.

ברור שזה לא משנה מי מקדש בשבת. משנה שבת בלי אבא בבית, כל ההתנהלות הסעודות האווירה.
היא כתבה שהוא עם לב זהב ואת החלטת שהוא עצבני (לא שברור בשום אופן שעדיף בלי אבא בכלל מאשר אבא שלפעמים מתעצבן, אבל גם לא ברור למה את מניחה את ההנחה הזו)
יש לי שתי חברות טובותחמצוצית
משפחות שלהן תמכו בהן. אחת עם אחת , שניה עם ארבע.
גם מה שרואים מבחוץ. מישהי הייתה מאוד שמנה, אחרי גירושין הצליחה להגיע למשקל תקין.
לגבי ילדים של גרושים, בסביבה שגדלתי היו די הרבה. היו כאלה שסבלו מזה יותר , היו כאלה שפחות. מבחינה חברתית לא עניין אף אחד.
לגבי חברים של ילדים שלי אני יודעת מי מקובל יותר, מי מקובל פחות. אין שום קשר. כנראה בסביבה שלך זה אחרת.
היא כתבה שהוא נעלב כמו תינוק על כל דבר. אנשים שרגילים לעשן או לעשן סמים נהיים מאוד עצבניים כשהם צריכים להתאפק הרבה זמן. ככה זה.
ועוד פעם, לא אומרת שהיא צריכה להתגרש. אין לי מושג. אין פה מספיק פרטים.

נעלב כמו תינוק זה סיבה להתגרש?מיואשת******
נו באמת
את יודעת כמה אבות מעשנים יש? לשיטתך עדיף לכולם להיות בלי אבא בכלל בשבת מאשר אבא שעצבנתי שתצא שבת ויקבל סיגריה? (מבחינת התמכרות ועצבנות ניקוטין גרוע לפחות כמו חשיש למיטב הבנתי)

זה שמישהי ירדה במשקל מאותת לך משהו? זה יכול לקרות כי יותר טוב לה, או כי יותר רע לה, או כי היא רוצה להתחתן שוב. זה לא באמת אומר כלום.

תדברי עם הילדים עצמם לא מי שנראה לך מקובל חברתית. ישוב מציעה לך לראות את סליחה על השאלה.

ועצם העובדה שהמשפחות נצרכו לתמוך בחברות שלך מראה כמה זה קשה יותר להיות גרושה. אם זה קל ופשוט לא צריך תמיכה ואירוח אינסופי מהמשפחה.

אני לא מתכוונת להמשיך את הדיון כי זה סתם עצוב וכואב למי שמכירה את זה באמת מקרוב.
גירושין זה חשוב ונכון וטוב כשצריך. אבל גם כשצריך זה לא קל ופשוט רחוק מאד מזה. וכדאי לדעת את זה כי כשמבינים מה זה כולל אז אנשים משנים את ההגדרה של ״צריך״

אז נשים ששמנות בנישואין לא טוב להן??אנונימית בהו"ל
אני הפותחת, וממש צרם לי המשפט הזה
"מישהי הייתה מאוד שמנה, אחרי גירושין הצליחה להגיע למשקל תקין."
ממש לא לעניין,
קצת צרם לי. אולי אני טועה אבלה' כל יכול
נשמע ממך שזה כ"כ מובן מאילו לתת לגיטימציה לגירושין.
אמנם זה מותר ע"פ ההלכה.
אבל כתוב שזוג שמתגרש- מזבח מוריד עליו דמעות.
(כמדומני- מקווה שאני מדייקת.)

ממש לא הייתי נותנת כך לגיטימציה לגירושין.
אולי לא לזה התכוונת אבל קצת היה נשמע מדברייך....

מצטערת, אני גם שמנהחמצוצית
וכן זה בא גם מבעיות רגשיות. ברור שלא בהכרח קשור לנישואין. אבל במקרה שלה היה קשור.
לא, אבל לא לסקול אלה שהחליטוחמצוצית
כן להתגרש. מה זה הדבר הזה להציק לילד כי הורים שלו התגרשו? לשפוט, לא לרצות להתחתן עם בן של גרושים וכו' וכו' . יוצא שאנשים סוחבים נישואין לא טובים במקום לגמור עם זה חודשיים אחרי חתונה כשאין עדיין ילדים ורכוש משותף.
במקום לקבל תמיכה הם שומעים שנישואין זה עבודה, להכיל ולהכיל ולהכיל המון דברים שאותם סובבים לא היו מכילים בעצמם.
אבל את. מבינה שיש כאלו?מיואשת******
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך ל' בתשרי תשפ"ב 16:28
אפשר לומר מה זה הדבר הזה וזה נכון
ויחד עם זאת להבין שזה העולם ויש כאלו. זה שנצקצק על זה לא יפתור את הבעיה ויגרום לגירושים של מישהי להיות יותר קלים. אלו החיים זו המציאות. אנחנו יכולים לחנך את עצמינו והילדים שלנו לא להיות כאלו
אבל כשמתגרשים צריך להבין שרב הסיכויים שזה ישפיע על הילדים בכל מיני רמות ואחד מהן זה הצקות , זה קורה. זוועה וגועל נפש אבל קיים
ואף אחת פה לא סוקלת!! אנחנו מנסות לעזור . לומר תתגרשי זה הכי קל. זה שיש פה נשים שחושבות שמציאות של גירושין עלולה לגרום לפותחת להיות יותר אומללה במקום פחות, זה לא אומר שסוקלים אותה, להיפך, אוהבים אותה ואכפת ממנה!

מי שאומרת תתגרשי, היא תארח אותה לשבת? היא תעזור לה כספית לשלם לחוג של הילדה ? היא תהיה שם בלילות הקרים אוזן קשבת? כל אחת בפורום יכולה לומר תתגרשי. (ויש מקרים שאני חשבתי ככה וגם אמרתי את זה. בהחלט) אבל אם חושבים שמשהו אחר יעזור לה יותר, אז אומרים לה. ואם חושבים שהיא לא מבינה עד הסוף מה זה אומר, אז אומרים לה.
ההחלטה היא שלה , אבל באמת שזה מאהבה ולא ממשהו אחר
מסכימה מאודאביול
ומה עם הילדים?שוקולד פרה.

 

את מתארת חיים נוחים יותר כלכלית,

אבל בתור אחת שנשואה לגרוש (לשעבר) + ילדים,

אני יכולה להגיד לך שזה פצע עבור הילדים שכמעט לא ניתן להגליד.

תעשי להם את זה עבור כסף?
 

וגם- 

אם תתחילי מלחמה על מזונות, את ממש לא יכולה להיות בטוחה שתקבלי את מה שאת רוצה.

הרבה אבות מקבלים היום משמורת משותפת, והאימהות מסרבות לקבל את הפסיקה החדשה,

ותוך כדי התהליך המכוער שוב נפשם של הילדים נפצעת קשה.

 

את אומרת שהוא אדם טוב עם לב זהב, ובאותה נשימה גם מתה לברוח ממנו. זה לא ממש מסתדר...

אם הוא עם לב זהב- ברור שיש פה על מה לעבוד ולא שווה לך להתגרש. 

רק לגבי העניין הטכני- זו אשליה לגמרימיקי מאוס
תשאלי כל גרושה, גרוש או מישהו שמתעסק איתם קרוב.
אולי אחוז אחד יגידו שיותר קל טכנית...

אז ברור שלפעמים זה נכון להתגרש - כשמגיעים למסקנה שזה נחוץ כי א"א להמשיך ככה או כי השיפור במצב הרגשי או המשפחתי שווה את הקושי הטכני.
אבל זה רק אם שאר התוצאות שוות את המחיר הטכני.

יש משפט ידוע שאומר שלא מתגרשים כי חושבים שעם מישהו אחר יהיה טוב יותר, מתגרשים במצב שבו ברור שלהיות לבד יהיה טוב יותר - זה נאמר על בסיס זה שאף אחד לא מבטיח לך שתמצאי מישהו אחר ובטח לא מישהו טוב יותר (ולא קשור מי את. זה העולם וגם נשים מדהימות נשארות לפעמים רווקות או גרושות כי לא מצאו התאמה. כמה שזה עצוב)

אז גם בהקשר הרחב יותר- מתגרשים רק כשמגיעים למסקנה שעדיף לפרנס לבד, לריב על משמורת והסדרי ראיה, ולרדת הרבה ברמת החיים. כי ככה נראים רוב הגירושין.
ובהחלט שיש מקרים כאלה ובהם זה באמת המעשה הנכון

לדעתי כל המחשבות האלה מחלישות והורסות את מה שיש. אם את חושבת שבאמת א"א להמשיך ככה- דברי עם אשת מקצוע שתעזור לך להסתכל על התמוננ המלאה בצורה נכונה

אני לא מתכוונת לומר שהמסקנה שלך שגויה - אני לא מכירה את על התמונה ולא מבינה בזה - אני רק באה לומר שהנימוקים שהעלית כאן ושכנראה נאמרים מתוך הכאב הרגעי הכי לגיטימי לא נכונים רציונלית ואת צריכה להיזהר שלא הם ינהלו אותך

אמן שתצליחי להיות במקום טוב יותר באיזו דרך .מגיע לך אושר בע"ה!
מסכימה מאדרקלתשוהנ
ניסחת מצוין את הסוףמיואשת******
תראימיץ ענבים
ברור שזה מבאס
אבל נשמע בכללי שיש ביניכם קשר טוב ואתם חיים בכבוד הדדי, בין השורות ככה.....

זה באמת מעצבן

אבל נראה לי ישמקרים יותר מוצדקים לגירושין - הומו, מישהו אלים חלילה וכו'

זה שיש לבעל חסרונות קצת, רק אומר שהוא אנושי ומתמודד עם קשיים, בדיוק כמוני וכמוך - אין מושלמים פה לצערי...

לדעתי ממש לא כדאי לך להתגרש
זוגיות זה לא פיקניק ולא חלום ורוד
זה מישהו שבכללי אתם טובים ודואגים זה לזו
ולפעמים גם קשה וצריכים להתמודד, זה החיים, נורמלי, טבעי, אצל כולם
הבעיה זה הזוגות שעושים הצגות ונותנים לך הרגשה שאם בעלך לא סופר חתיך וסופר מושלם אז זו סיבה לעזוב אותו
זהו, שלא - לדעתי כל עוד פחות או יותר מכבד אותך ואתם אוהבים - סיבה מצוינת להשאר!
מה כבר ניסית? יש כ"כ הרבה דרכים לעשות שינוימיקי מאוס
שלא מפרקות את החבילה ומפרקות לילדים את הבית...
טיפול זוגי יש סיכוי?
אם לא אז טיפול אישי שלך. את צריכה לחשוב וקצת לברר מה יתאים לך. אבל יש באמת מבחר אדיר של שיטות ש*עובדות* ומצליחות לחולל שינויים.

ואיך זה יעזור בלעדיו? מה שמפריע לך הוא לא באמת בן הזוג שלך. יכול להיות לך חיים מאושרים גם אם הוא לא ישתנה מהותית אם תמצאי את הדרך לחיות בשלום עם מה שהוא. אני לא מדברת רק על השלמה פסיבית, כמובן שזה כולל גם ללמוד איך להתנהל כך שבפועל גם המצב שלך ישתפר בכל מה שנוגע גם אליך
ביחסים בינאישיים יש לך יכולת אדירה לגרום לשינוי אצל השני ביחס אליך גם בלי שהוא מעורב אקטיבית (כמובן עדיף שכן כבל נשמע בין השורות שהוא לא ישתף פעולה)

לכל אדם יש מבחר חסרונות וזוגות נשואים באושר כי הם יודעים להתמודד אחד עם החסרונות של השני. לא כי הם הצליחו להיות מושלמים
האם זה תמיד אפשרי? לא
האם שווה לנסות? ועוד איך!

יש סיבה שהתחתנתם והבאתם יחד ילדים. הגיוני שעכשיו קשה והכל נראה שחור, והמון זוגות עוברים משברים קשים, זה נורמלי!
אבל אם תוציאי מהלקסילקון את האפשרות לברוח ולפרק עד שלא תנסי הכל אני בטוחה שיהיה לך קל יותר להגיע לבית מאושר עם מה שיש לך

בהצלחה!

עורכת: עכשיו רואה שכתבת שניסיתם. אז מציעה לך לפנות ישר לכיוון של טיפול אישי שלך. בהתמקדות על איך את משפרת את המצב שלך בלי שהוא יהיה אקטיבי. זה אפשרי! ובטח שווה לנסות...

המלצתי פה בעבר על שושי זליקוביץ ואלישבע גרוניך יש עוד בסגנון. קשה בטח לאסוף את עצמך שוב אחרי שניסיתם המון
אבל תדעי שאת עושה עבור הילדים שלך את הטוב ביותר ובטח עבור עצמך. לפרק בית זה קשה ונורא, אני לא אומרת שאף פעם לא, אבל אם יש ספק- אין ספק לדעתי....
אבל אולי באמת שווה לפתוח את התמונה המלאה מול אשת מקצוע שתגיד אם יש לדעתה סיכוי
לא הפותחתאנונימית בהו"ל
פותחת יקרה, אני חושבת שגירושין זה דבר קשה. הרבה יותר ממה שנראה ברגעי ייאוש בנישואים. אבל - לפעמים זה עושה טוב.
ברור שיש מחירים כלכליים, נפשיים וכלליים לגירושין, אבל נשמע שאת כבר משלמת מחירים גבוהים.
נכון, זה יכול להיות שלילדים יהיה קשה אם תתגרשו, אבל איך עכשיו? טוב להם?

כילדה ההורים שלי היו בזוגיות מזעזעת. ריבים, צעקות, בלגן. התפללתי שיתגרשו, ממש קיוויתי וייחלתי לזה. לא חושבת שהיינו מלקקים דבש אם זה היה קורה, זה לא פשוט, ובתור משפחה חרדית זה היה עלינו גם אות קלון בשידוכים (אני חושבת שזה היה סיבה משמעותית שהם נשארו ביחד), אבל אני מאמינה שהחיים שלנו היו שמחים יותר.

לא יודעת מה ניסיתם עד עכשיו, אבל אם אתם באמת על הקצה וזה לא רגע של ייאוש, הייתי הולכת באמת לדבר עם אנשי מקצוע על גירושים. להבין מה המחירים של זה ולשקול ברצינות את המחירים.

זהו, רק רציתי שתדעי שגירושים זה לא סוף העולם, ולפעמים גם טוב. הלוואי שה' יכווין את צעדייך למקום הנכון
אני חושבת שזה לא בסדר שאת ממליצה על משהו שלא עברתמיואשת******
עברת משהו, קשה, נוראי ממש. וליבי איתך
אבל לא היית ילדה של גרושים. את לא יכולה לדעת באמת מה היה לך יותר נוראי. זה שחשבת בתור ילדה שזה יהיה לך עדיף זה לא אומר שזה נכון. ובטח שאת לא מספיק מבינה את המקום של הפותחת ומה הילדים שלה חווים. היא מתארת אדם טוב עם לב זהב . אז הוא כנראה אבא טוב. זה לא יהיה אותו דבר מבחינת אבהות לילדים אם הם יתגרשו. נקודה אחת, ויש עוד הרבה
המילה הזו נזרקת בקלות רבה מדי היום וחיים של אנשים נהרסים. פשוט נהרסים בגלל שנדמה להם שיהיה טוב יותר.
כמות הגרושים והגרושות שאני מכירה שמצטערים שלא ניסו לעבוד יותר על הנישואין היא גדולה ממש
ושוב זה לא שלפעמים זה לא חובה לפעמים זה חובה ומצווה וחשוב להתגרש.
אבל לא בקלות
מזדהה איתך אנונימית! אבל..הרקולסית
גם אני כל כך רציתי שההורים שלי יתגרשו. וגם הם נשארו (גם) כי רצו בטובתנו. אבל! מה שמציעים (וגם אני מציעה) לפותחת זה לא להשאר ולסבול! זה לעשות כל שביכולתה לשפר את המצב תוך השארות בנישואים. ואני ממש ממש מסכימה עם הצעות לטיפול פרטי עד שמצב ישתפר!! להמשיך לחפש את הטיפול שעוזר לאישה לראות דברים באור אחר ולעשות לעצמה טוב.
אבל המצב שהיא מתארת לא קרוב למה שאת מתארתאביול
את מתארת מכרעת יחסים מורכבת, אצלה זה נשמע הרבה יותר קל.
באמת נשמע מאוד קשה אבל את תצטרכי להתמודד איתובתי 123
בכל מקרה גם אם תתגרשו חלילה רק שעכשיו הוא קרוב אליך ונשמע ממך שיש לך שליטה על הבית.
אני מכירה נשים שלא חשבו על הדברים הקטנים. כשהילדים אצל האבא והפוך פתאום אין שליטה על מה הם רואים/אוכלים/...
נשמע שמה שאת הכי צריכה זה שהוא ילך לטיפול. אולי תציעי לו שתלכו יחד לטיפול זוגי
בתור ילדה להורים גרושים יכולה להגיד לך שזה שבר לי משהו בנפשנס גלוי

שבחיים לא יוכל להתאחות,החיים של ילד להורים גרושים כל כך קשים, הקריעה הזו בין אבא לאמא המלחמות שהם מנהלים דרך הילדים,הכאב לראות אותם עם בני זוג אחרים שלא מחבבים אותך בלשון המעטה,הצורך להלחם על יחס מהם ולא להרגיש שאת גלגל חמישי בעגלה של משפחה שלמה שמסתדרת בלעדייך וכל פעם שאת מגיעה את רק מזכירה להם שהייה להם משהו שבור בעבר,

ההרגשה הזאת שאין לך מקום שלם בעולם שאת כול הזמן עוברת בין בתים,ההרגשה שאת סוג ג' כי ההורים שלך גרושים,בטח בחברה החרדית ,חוסר הביטחון העצמי...

לא מתיימרת חלילה לומר לך מה לעשות אבל רק רציתי גם להאיר לך את נקודת המבט הזו...

בהצלחה יקרה בכל דרך שתבחרי....

 

❤️❤️❤️❤️ חיבוק גדול לךמיואשת******
תודה אהובהנס גלוי


וואו אישה יקרה כתבת...רויטל.

''בעלי אדם טוב עם לב זהב באמת'' זה כבר מראה שיש על מה לעבוד ולא להתגרש,

תנסי לראות מה הכי מלחיץ אותו ופה תנסי לעבוד,אל תחשבי בינתיים על גירושין,

זה לא קל בכלל הן לך הן לבעלך ובטח ובטח לא לילדים המתוקים, רק למצוא את

האדם המתאים לך שידע לכוון אותך ואין ספק שאת תנצחי והכל יבוא על מקומו בשלום,

אני יודעת שאם מטפלים נכון מנצחים הכל,בהצלחה רבה רבה לך ותבשרי אותנו בשורות טובות אמן.

עונה לכולן בתימצותאנונימית בהו"ל
כתבתן שלילדים יהיה קשה עם הגירושים , ועכשיו לא קשה להם אתן חושבות?? ילד בכור בן 13 עם בעיות רגשיות וחברתיות
ילדה בת 10 סופר אינטילגנטית ורגישה, כל הזמן שואלת אותי, אמא אבא אוהב אותך? היא רואה ומבינה שאנחנו ממש לא זוג נורמלי שאמור לכבד ולאהוב אחד את השני
ילדה בת 8 שאומרת לי אמא בכיתה אני בוכה שיש שירי משפחה כי אני מתגעגעת אליך, אין זה קורע לי את הלב לגזרים!!!
אז,גם אם המצב הנוכחי הצלחתי לדפוק לילדים שלי את החיים מה תגידו על זה?? הם רואים שכבר אין לי כוחות אליו, אני ממש נהיתי אישה רפוסה וכנועה רק לבית ולילדים
אין ביננו זוגיות נורמלית, הוא כמו ילד אתן קולטות? גם משענת ברגעים קשים אין לי ממנו, מזל שיש לי חוסן נפשי חזק
לפעמים בא לי לישון ולא לחשוב על כלום פשוט לישון ושהילדים יסתדרו לבד יכינו אוכל וילכו למסגרות
אבל אני כל כך חזקה הם הולכים מטופחים נקיים
ואני מתפלאת איך עדין אף יועצת לא התקשרה אליי לשאול מה קורה בבית
כולנו מסכימות איתך שהמצב הנוכחי קשה מאד ❤️מיואשת******
וברור שלהישאר כך זה לא אופציה בשום אופן
אני בטוחה שאת אשה ואמא מדהימה ומגיע לך רק טוב.
פשוט מנסים להסביר לך שחושבים - על פי מה שאמרת- שיש אופציה למציאות טובה יותר בטיפול, לעומת זה שלא בטוח שגירושין יביאו למציאות טובה יותר בכלל.

ולמרות שכואב לי הלב לקרוא מה שאת עוברת, לומר לך שגירושין זה הפיתרון הקל, יהיה שקר מוחלט. אז ניסיתי לומר לך את האמת. היא לא פשוט. בכלל. אין פה קסמים ואת עוברת דברים קשים ולא מגיע לך, בכלל.
מתפללת מאחלת לך למצוא את הדרך הנכונה עבורכם מכל הבחינות. אם זה יהיה גירושין, אז זה מה שצריך להיות, רק מבקשת ממך להסתכל בעיניים פקוחות למציאות הלא נחמדה בעליל, ולחשוב האם באמת אין שופ ברירה אחרת שאולי תביא אותך בטווח הארוך למקום טוב ושמח יותר כמו שמגיע לך. בהצלחה 💕
^^^^^^הרקולסית
מדגישה שוב שכמובן שלא אומרים להשאר במצב הנוכחי. פשוט מציעות דרך אחרת שעבורינו היתה משנה חיים!
ועוד משהו - כמובן כמובן אם עוד לא התחלת אז להתחיל למנוע הריון במיידי. בצורה הכי הרמטית שאפשר!
ואו..אהבתחינם
לא יודעת מה לייעץ לך גם אני בתוך הבלאגן שלי,
רק אגיד לך שהבלאגן שלי נובע מיזה שבעלי גדל בבית הזוי!
וכל הילדים נשרטו מיזה מאוד. מאוד. מאוד. כולם עם בעיות ריגשיות הזויות. ועוד המון בעיות שמעדיפה לא לפרט.

אז תנסו ממש להתאמץ לטפל. ילדים צריכים בית בריא.
למען המשך החיים שלהם שגם הם יזכו להקים בית.
חיבוק❤️
באיזה בית גדל?אנונימית בהו"ל
מעניין לדעת
גם בעלי גדל בבית מורכב, עבר הזנחה והתעללות
ואני והילדים משלמים מחיר במקום שילך יטפל בעצמו
הכי כואב שהוא מאשים אותי בבעיות שלו, במקום שיתבגר ויקח אחריות וינסה לתקן,
אני הכי מכילה סבלנית ומגלה כלפיו המון חמלה ואמפטיה
מישהי אחרת מזמן היתה מתגרשת ממנו
ואי שלא תדעי..אהבתחינם
אני לא רוצה לשתף יותר מדי. חוששת שיש כאן בנות שיזהו.
אבל התוצאות לא איחרו לבוא.
מסכנה חמתי כמה שניסתה לתפוס טת המשפחה הרסה עוד יותר..

לא הזנחה, אבל בית ששמע בו צעקות, קללות, מכות,
וזה החלק הקל…
ה׳ יעזור.
בעלי אומנם עשה טיפול מטורף! וראינו שיפור ממש. אחרי בלידה של הבת (לפני חצי שנה) שוב הכל התפוצץ ומאז אנחנו לא ביחד..
לא יודעת לאן ניקח את זה בסוף,
אבל כרגע אנחנו לא בקשר. לא ראה את הילדים מלא זמן.
אני עדיין חושבת שגירושין זה יותר גרועהמקורית
בעיות בין בני זוג ניתנות לטיפול אלא אם כן והמקרה הוא חריג. ילדים עם קשיים רגשיים יש במלא בתים לא רק בכאלה שאין בהם שלום בית.
זה די עושה עוול לגבר שאת מתייגת אותו בצורה כזו שלילית ופועלת לפי ההרגשה הזו, וניכר שאת גם מעבירה את זה לילדים. וגם הוא כמובן, פשוט אני מגיבה אלייך כרגע.
ניכר שגם אם הוא לא עומד בסטנדרט שלך, גם את לא בדיוק נמצאת במקום אידיאלי מבחינת ההתייחסות אליו.
ותסלחי לי שאני אומרת את זה וזה כמובן שלא על מנת שתיפגעי, חשוב לי שתביני שמלהסתכל על הפגמים של הזולת לא יוצא לנו כלום ויש לי נסיון לצערי כי גם אני עברתי קשיים לצערי אבל לא וויתרתי ונלחמתי עד שקודם כל, הצלחתי לדייק מה בדיוק הבעיה בינינו, ותכלס- היא לא העובדה שהוא לא עבד או לא הוציא זבל אי לא היה מספיק שותף בגידול ילדים או עצלן או מה שלא יהיה. הייתה לנו בעיה עמוקה בתקשורת קודם כל, שלא ידענו איך לדבר אחד עם השנייה ויותר חשוב מזה -. לא הסתכלתי על בעלי נכון, אז בתור התחלה החלפתי משקפיים. וזה קשה. מאוד.
בעלך הוא לא הבן שלך, ואת לא שוטרת או מפקדת שמחכה שהוא יבצע דבר כזה או אחר. ואם הוא לא עשה את זה הוא נכשל במשימה ואז מגיע לו בוז. אתם שותפים לבניין משותף, והדבר הראשון שצריך להיות ביניכם זו תחושת השותפות. אם קשה לו ואת רק מנצלת את זה כביכול נגדו ויורדת עליו ומעמיסה עליו עוד דברים ומבקרת זה לא יילך. וגם הפוך.
את יורה לעצמך ברגל. כי את גם יוצרת בשבילו עוד תחושה של כשלון ומורידה לו מוטיבציה להתפתח, והכי חשוב - בזה שאת יושבת ומחכה לשינוי שלו את מתמלאת כעס וטינה ובסוף מתפוצצת בדיוק כמו עכשיו.
אז דבר ראשון לדעתי והמפתח להבנת הסיטואציה - את לא יכולה לשנות אותו. באמת שלא. גם אם ממש תנסי בטוב, ברע ובמכוער. זה יבוא רק ממנו, ואת בעצמך רואה את זה. אבל את יכולה לשנות את ההסתכלות שלך עליו ועל הבית שלכם ועל החשיבות שיש לו בבית בעבור הילדים והשפיות שלהם ובטח ובטח שבשבילך. הרי אם הוא היה שונה הכל היה טוב, לא? על פניו אם ׳רק׳ תתקני אותו הכל יהיה מושלם. ובכן, המציאות היא לא לבקשתנו ולברוח מקושי אחד לאחר גדול יוצר זה לא הפתרון.
נשמע קשה מאוד יקרהאביול
אבל הפיתרון הוא ממש לא גירושין. אם הטיפולים לא הצליחו, יכול להיות שצריך טיפול אחר. הגירושין רק יחריפו את הקשיים פי כמה
סליחה על השאלהפולניה12
כי זה יכול לשפוך אור אחר:
נשואה קרוב לעשור עם ילד בן 13 וילדה בת 10?
זה נישואים שניים?

חיבוק על ההתמודדות❤️
מרוב כעס יצא לי קרוב לעשוראנונימית בהו"ל
במקום יותר מעשור
נשואים 15 שנים
יפה ששמת לב,
שלום יקרהתוהה לי
חיבוק גדול על כל מה שעברת ועוברת, נשמע מאד מאד מורכב! את נשמעת אמא מדהימה ומיוחדת, מאחלת.לך המון כוח, שתפגשי אנשים טובים שיוכלו לתמוך בך רגשית לעבור את התהליכים שאת צריכההלעבור ולקבל את ההחלטות הכי נכונות עבורך, ועבור משפחתך.
בעיניי הכי חשוב שתאמיני שלך ולמשפחתך מגיע לחיות חיים טובים ומספקים, איך? זו כבר שאלה שצריך לברר בטיפול פסיכולוגי או ייעוץ זוגי מעמיק..
גירושין זו לא קללה אבל זה גם לא פתרון קסם.. אני בת להורים גרושים ומכירה הרבה זוגות גרושים, ואני ממש לא מפחדת מהמילה הזו, אבל הרבה לפני ששוקלים גירושים צריך להעלות את ההתמודדויות האמיתיות למודעות ולהבין מה קורה כאן, אצלך ואצלו
בהצלחה יקרה
מסכמת כאן מה שאמרו לךמזלטוב
ואת מה שלפי הבנתי @מיואשת**** התכוונה..

באמת לא קל עכשיו.
אבל גם אם תתגרשי יש לזה מחירים כבבדים. כבדים מאוד.

שבי עם עצמך, עם דמעות, תפילה בלב ושוקולד.
תחשבי על המחירים שאת משלמת כעת. תחשבי על המחירים שתשלמו אם תתגרשי.
תשוןןי ביניהם. תחשבי בכנות אם יש דברים שכן אפשר לשפר כעת.

ותחליטי הלאה.

בהצלחה יקרה.
יקרה תקשיבי לי משהודיליהאחרונה

הדבר הכי בעייתי בגירושים-

שמהגרוש אי אפשר להתגרש....

הוא פשוט נשאר איתך עם כל מה שאת מרגישה כלפיו עכשיו. כפול קשיים כלכליים רציניים, בעיות של הילדים.

התנגדויות שלו לכל דבר שאת רוצה בשביל הילדים.

בתוקף עבודתי אני פוגשת מידי שבוע כמעט משפחה כזאת. אי אפשר לתאר כמה זה נורא. 

דבר ראשון לעשות מניעה!! אתם נושאים עשור עם חמישה ילדים זה אומר בית מאוד מאוד דורש, אישה עם הרבה הורמונים לאורך השנים ואין הרבה מקום לבנייה אישית של כל אחד מכם.

אנא תנסי כרגע לשקם את הבית המצב אצלך מורכב את סובלת. באמת מגיע לך חיים יותר טובים 

אבל אין שום דרך לעשות את זה כרגע. הילדים כבר כאן לא וכלי למצוא זוגיות חדשה. 

ואני לא אכתוב לך את כל מה שאני פוגשת בנישואים שניים.

כתבו לך דברים מאוד נכונים אנא תקראי בעיון רב. 

תחשבי מה עושה לך טוב. אפשר בשלב ראושן להתנתק יותר רגשית, למצוא לעצך חברות טובות שתוכלי לבלות איתן ולקבל מהן תמיכה נפשית ורגשית. לא להיות תלויה בו. לקחת את כל העזרה שאת צריכה בבית. וכשיהיה לך כבר יותר קל אז לעבוד על הזוגיות.

ממש מתחננת אליך אולי לא שיתפת באופן מלא בכול הפרטים אבל הכאב העצום והחרטה שאי אפשר לבטא אחר כך הם דברים קשים מאוד.

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*אחרונה

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכוראחרונה

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידהאחרונה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמוןאחרונה

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

אף פעם לא מצאתי את עצמי משועממת בביתקל"ת

תמיד יש מה לארגן בבית: ניקיון, כביסות.ארגון וסדר🤨

שילוב של קינון ומנוחההשקט הזהאחרונה

הזדמנות לעשות דברים שאחרי הלידה יהיו יותר מורכבים- לצאת עם חברות/ לטייל בקטנה או כל דבר שעושה טוב לנפש

וקינון- מכבסת עגלה, מצעים, חיתולי בד, גופיות.. מרכיבה עריסה, מנקה את החדר שלנו שיהיה מוכן לניו בורן.. מכינה תיק לידה אם עוד אין..

ונחה.. אמנם שעות השינה לא נצברות אבל לפחות בשביל התחושה שהיה לי זמן לנוח לפני השינוי שיגיע

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

אבל בא' צריך לתרגל הרבהמתיכון ועד מעון

גם קריאה, גם כתיבה

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואית

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אצלינו הלו"ז הוא כזה-שימושית

מגיעים ב16 הביתה, עד 16:30 מתאפסים

אני מביאה ירקות ומים

ואז משחקים

ב18:30 גומרים עם ארוחת ערב ואז יושבת על ש.ב. אבל אצלינו זה יוח"א ולא צהרון, אם היה צהרון היו עושים ש.ב. שם

אולי כדאי לך לדבר עם המורה של הצהרון שתעשה ש.ב. בכיתה?

ב20:00 נמצאים במיטה אחרי מקלחת

לעבוד על אנגלית את יכולה לעשות כחלק מהשעת צפיה (סרטונים ומשחקי מחשב של לימוד אנגלית)

ספורט אני עושה פעם בשבוע בערב ועוד 3 פעמים בשבוע בבוקר לפני העבודה. (לא אימון מלא, 15-20 דק' בבית)

חברים זה פעמיים בשבוע

אם הם בצהרוןמתיכון ועד מעוןאחרונה

אז לא עושים שם שיעורי בית?

בעיני לו"ז הגיוני מכיל מנוחה שחוזרים, נניח לראות קצת טלוויזיה נשמע הגיוני, או איך שחוזרים לשתות ביחד שתיה חמה עם פרי או נשנוש ולהקשיב לסיפורים אז שיעורים

(אצלנו לרוב בא' זה לא המון זמן)

ואם מספיקים חבר וכו'... עד 18 גג, ואז אנחנו לומדים קצת (לימודי קודש) למשך כמה דקות, מקלחות, ארוחות ערב והולכים לישון סביב 8, אחרי שנמרחים ומקשקשים עוד קצת