איך אתם מסתכלות על קשיים של הילדים שלכם?
עד עכשיו הוא היה עטוף, המסגרת במעון הייתה קטנה והוא ממש פרח. ופתאום, קשה לו.
ואני יודעת שזה חלק מהחיים, וככה לומדים וגם לי היו קשיים כשהייתי קטנה.
אבל כשזה מגיע לילד שלי... פשוט בא לי לשמור עליו חזק חזק קרוב אלי ושלא יהיה לו קשה, ושיהיה לו רק טוב.
אני יודעת שזה מלמד, אבל זה קשה לראות אותו ככה. מניחה גם שככל שיגדל יהיו עוד קשיים.
אז אם מתאים לכם, אשמח לשמוע תובנות מאימהות מנוסות

איך אתן מתייחסות לקושי של הילדים?
איך זה משפיע עליכם?
איך עוזרים להם בצורה נכונה? מצד אחד לתת כלים מצד שני לתת גם ללמוד.
אשמח לקרוא כל תובנה שיש לכן.
תודה!!