בס״ד
אני חושבת שהרגשתי דברים כאלה גם, פעם.
המשפט שכתבת על ״למה ה׳ ברא אותך עם התחושות האלה שבהם את לא רצויה ולא אהובה״ - ממש הדהד לי עד למקומות מוכרים של כאב ובדידות. ושל תהייה קיומית - למה אני כזאת? למה נבראתי ככה? והאם זה גורלי עד סוף ימיי?
למה ה׳ ברא אותך ככה נשמה?
כמובן שאיש לא יודע. נסתרות דרכי ה׳.
אבל מה שנשאר בידינו, זה במה נבחר להאמין.
כי אמונה היא תמיד בחירה, בסופו של דבר.
האם נאמין שאנחנו דפקט, מאין מוצר פגום שמשום מה לא יצא כמו האחרים מפס הייצור במפעל?
או האם נאמין שבדיוק איפה שנמצאת ההתמודדות הכי כואבת והכי קיומית - שם, בסופו של דבר, נמצא יהלומים, לנו ולעולם? שמתוך המסע המפרך שנועד לנו, נגלה חוזקות, כלים, תובנות ועוד המון טוב, ושכל הדברים האלה יכוונו אותנו למלא אחרי היעוד שלנו בעולם הזה באופן המדוייק ומושלם ביותר? אולי מחר את, אנונימית אהובה, תהיי מנחה מדהימה שעוזרת לילדות, לנערות או לנשים שחוות משהו דומה לצמוח מההתמודדות שלהן?
ברמה המעשית, יש כל מיני דרכים לנסות לפעול כדי שהמציאות תשתנה. לא פירטת מה את כבר עושה ומה כבר ניסית אז פשוט אעלה כמה כיוונים שעולים לי -
* להתפלל על זה, המון
* להיות בגישה של ״קנה לך חבר״ - להזמין אלייך הביתה, להציע הליכה בערב למשהי מהקהילה, לבשל ליולדת חמודה שיש איתה פוטנציאל לחברות, לשלוח הודעה אישית כשיש אירוע משפחתי (דודה תמר יקרה, מה שלומך? ב״ה נולד לנו בן. מאד אשמח לראות אותך, כל-כך הרבה זמן לא נפגשנו...״)
* ליצור זמנים זוגיים קבועים. זה קריטי כל-כך בעיניי לזוגיות שגדלה ומתחזקת עם הזמן. אני באמת לא מבינה איך אפשר בלי זה. בהתחלה אולי זה קצת מאולץ, בעיקר אם התחושה היא של ריחוק מאד גדול, כמו שאת מתארת. אבל זה משתלם כל-כך! אין לי מילים אפילו לתאר כמה זה חיוני.
* לחזק בעיני עצמינו את הערך העצמי שלנו. לכתוב כל יום 3 דברים טובים על עצמינו. כל יום, כל יום.
* לחפש איפה את *כן* חלק, רצויה ואהובה. כל יום לחפש לפחות דוגמה אחת (מהעבר או מההווה) שאת רצויה ואהובה בעיני אנשים. לדוגמה, בבריתות שבהן האחים וההורים כן הגיעו. לשים את הפנס על ה״יש״, כי ״כשמסתכלים על היש, היש גדל״ (טל בן שחר). זאת נקודה חשובה כי אמנם זה נכון שלכל אחת נקודת פתיחה אחרת, אבל לפעמים אנחנו בלי משים ״מזינות״ את הנקודה הזאת. אוספות עוד ועוד הוכחות שאנחנו כך וכך. בעוד שאפשר גם לעבוד בכיוון ההופכי, ולהאיר בזרקור דווקא את הנקודות שבהן המצב לא כמו שאנחנו רגילות לראות. (להרחבה יש את ״שיטת העבודה״ של קייטי ביירון).
* להתייחס לזה כאל מיומנות שצריך ללמוד אותה. לבדוק כיוון של סדנה ייעודית, שמקנה כלים. או אימון אישי. ואם את חושבת שזה יכול להיות רלוונטי, יש גם את הכיוון של הטיפול.
*
@נפש חיה. היקרה הזכירה היום בשרשור אחר לימוד שהיא שמעה על פרשת לך-לך. לך-לך מארצך, ממולדתך, מבית אביך - אפשר (!!) להשתחרר מכבלי העבר, מכל הכישלונות והאמונות המגבילות, ולהתחיל לצעוד בדרך חדשה... היעד לא נגלה לנו, רק תחילת הדרך... אבל אם רק נתחיל לצעוד, הדרך בע״ה תיפתח לנו, עד לארץ הטובה והרחבה.
המון הצלחה אהובה!!! המון כוחות!!! זה כל-כך לא קל... אבל אני כל-כך מאמינה שאת יכולה ושעוד יהיה לך טוב בע״ה! באמת-באמת.... שולחת לך חיזוק גדול והרבה-הרבה-הרבה אהבה ❤️. הכי מגיע לך בעולם...