בעצם התובנה היתה שאם גבר הולך לכיוון אחד - הוא בוחר מישהי, רוצה אותה, "לוקח" אותה...

אז אצל אשה זה ללכת צעד קדימה וצעד אחורה - לבחור במישהו, ואז להיות שלו, ולהיות תלויה בבחירה שלו, וזה יכול להיות *מהותי* שהיא תלויה בבחירה שלו, כי אם היא עצמאית אז היא היוזמת בקשר ואז היא צריכה לחפש את המקום ה"נשי" שלה בתוך הקשר ששוב יתבטא בזה שהיא צריכה אותו (שזה ממש משמעותי לשני הצדדים - הגבר רוצה שהיא תצטרך אותו, היא רוצה מישהו שהיא צריכה) וכשהיא מוצאת את המקום הנשי שלה בתוך הקשר היא לא אמורה לעשות עם זה כלום. מנקודת מבט גברית זה סופר מורכב, מנקודת מבט נשית אולי זה נראה לכן הגיוני יותר אבל עדיין נראה לי שזה לא פשוט

האמת שמרגישה שלא כ"כ הבנתי את כוונתך 

(קראתי גם את התגובה השנייה אך עדיין לא בדיוק הבנתי למה אתה מתכוון או מה השאלה...)

אם תרצה להסביר לי קצת יותר אשמח 🙏

בגדול זה הולך כך, וסליחה אם זה קצת סטריאוטיפי או אם יש מישהי שלא מזדהה עם התיאור

שמתי לב שכשבחורה רוצה בחור, הרבה פעמים המשמעות מבחינתה היא שהבחורה סומכת על הבחור, מאמינה בו, מרגישה בטחון בגללו, צריכה אותו. אם היא תבוא ותיזום ותעשה ותנהל את הקשר - אז איזה משמעות יש לתחושת בטחון בגלל מישהו שאת יכולה לגמרי לומר לו מה לעשות? מה הכוח שלו? מה הוא נותן, אם הכל את לוקחת? ולכן היא חייבת לתת לו מקום לתת לה, לבקש ממנו שיתן לה תחושת בטחון... ז"א הקשר בדרך הנשית הוא מאד פסיבי. ולכן נורא קשה לבחורה להשיג קשר - היא יכולה לרצות אבל היא צריכה לגרום לו לפעול וליזום

לעומת גבר, שאצלו זה מאד פשוט: הוא רוצה, הוא בוחר יעד, והוא מגיע ליעד. אין כאן צורך באיזושהי תחושה פסיבית. להיפך, כמה שזה יותר בשליטתו, הוא יותר גבר. ולכן כל מה שהוא צריך לעשות זה פשוט לעשות. הוא יכול לממש את הרצון שלו בדרך הכי ישירה.

יש דבר כזה, ובנות יכולות לספר על זה, ויצא לי לשמוע את הדברים האלה ובאמת זה היה חידוש בשבילי.

אם תמשיך להסיק מסקנות על סמך האינפורמציה החסרה שלך לא תגיע רחוק.

אני ממליץ שתשקיע בלהקשיב ולהבין מה בחורה מוצאת בגבר שהיא רוצה להתחתן איתו, ולא להחליט בשבילה אם היא צודקת או לא.

אני לא כותב לך סתם, אני שם לב שיש לך תפיסה מסוימת והיא לא מועילה לך.

ואתה בא ואומר שאם בנות חושבות ככה אז החשיבה שלהן לא שווה כלום.

תקרא מה כתבתי, תאמין שלפחות אני חושב שזאת המציאות, ותנסה להבין למה.

לבטל את מה שחושב הצד השני זה הדבר שלא תרוויח ממנו.

בחורה לא באה לדייט כדי שאתה תהיה חברה שלה. יש לה כבר.

נכון, יכול להיות שיש לך המון תכונות טובות דוימיננטיות, אבל זה לא מה שהיא צריכה. בדיוק כמו שגבר מחפש גם מישהי שנראית טוב, על אף שיכולה להיות מישהי מכוערת שיש לה את כל המידות הטובות, כך יש גם לבחורה רצון בסוג מסוים של בחור. אצל בנות שלא ממש מחוברות לפנימיות שלהן זה יתבטא בדרישות טפשיות כמו "אקדמאי" או בדרישות אחרות כמו גובה. הדברים האלה נועדו ליצור משהו שגבר לא מחפש באשה ולא בחברים, וגם אשה לא מחפשת באשה אחרת אלא רק אשה מחפשת בגבר. 

דוגמה טובה זה תחושת בטחון. יש מושג כזה, שבחורה מרגישה שגבר מסוים נותן לה תחושת בטחון. אתה לא חווית את זה כנראה, כי אתה לא אשה שיצאה לדייט עם גבר. זה לא ביטוח, זה בטחון. זה משהו אחר לגמרי. גבר עם עבודה מסודרת וכסף יכול לתת תחושת בטחון, אבל זה לא באופן ישיר הכסף. זה משהו אחר, שהכסף מנכיח. 

והתחושה הזאת היא דבר נורא נורא חשוב. האם אשה מסוגלת להתחתן בלעדיו? אני מניח שכן. אבל מי שמסוגל לתת לאשה מסוימת תחושת בטחון, מגדיל את הסיכויים שלו פי כמה. איך מגיעים לזה? אני לא יודע להסביר לך, ואני לא חושב שאני בעצמי יודע מספיק טוב. אבל זה קיים.

הסברתי טוב?

תמיד עניין אותי לשאול למה הן זקוקות להרגשה הזאת. באמת בעיניים של גבר זה ממש לא מובן. אולי כדאי שבנות יענו על זה. 

הבנתי, אני חושבת שאני רואה קצת אחרת את הדברים - לקראת נישואין וזוגיות

מכסה את השאלה שלך. אני צודק?

"גבר זה לא אישה וזה לא בושה" - חותמת על כל מילה שלך!

ומסכימה איתך לחלוטין, שגבר זה לא אישה ואישה זה לא גבר.

והם שונים מיסודם,

לא שונים בחשיבות שלהם והגבר או האישה יותר "חשובים" או "מוצלחים" אחד מהשנייה חלילה,

אלא שונים במהותם, בשונות ביניהם.

מרגישה שאולי לא הובנתי נכון עד הסוף,

אז מנסה להתייחס להודעתך סעיף סעיף ולנסות להסביר את עצמי אולי טיפה יותר טוב

* לגבי מה שכתבת: "מה רשום בכתובה שבסופו של דבר הגבר צריך לדאוג לאישה .
אז נכון שהתקדמנו (והיום גם נשים יוזמות )אבל עדיין הגבר צריך להיות המוביל בקשר."

נכון מאוד שהגבר מתחייב לאישתו בכתובתה לדאוג לשארה כסותה ועונתה.

יחד עם זאת, גם על האישה יש חובה לכבד את בעלה ועוד הנהגות בחיי הנישואין שמראות כמובן שהקשר עצמו הוא הדדי, הרמוני, דו צדדי, שני בני הזוג מעניקים ושני בני הזוג מקבלים.

לגבי הגבר שצריך להיות המוביל בקשר -

זה לא שאני לא מסכימה שגבר יכול להיות מוביל בקשר,

זה שהמילה "צריך" קצת קשה לי מידי, חותכת מידי.

יש זוגות שבהחלט אצלם הגבר יהיה המוביל בקשר,

ויש זוגות שמה שמתאים *לשניהם* הוא דווקא שלפעמים הגבר יוביל ולפעמים האישה תוביל בקשר.

מציאות שרק האישה מובילה בקשר - זו כבר מציאות יותר נדירה, וגם אם היא מתאימה לחלק מהזוגות - באחוזים ודאי שהחלק היחסי של זוגות אלו יורד.

אבל זוגות שטוב ומתאים להם שגם הגבר יוביל וגם האישה - אותם כן אפשר לראות, ולא בהכרח באחוזים מועטים כלל...

* לגבי מה שכתבת: "ברגע שזה לא יקרה האישה תהיה מאוד מתוסכלת
כי זה לא בסדר להפיל עליה 2 תיקים .
להיות אישה וגם גבר ."

אז כמובן שאין הכוונה לגרום לאישה להיות גם גבר וגם אישה. בטח שלא. היא אישה וזהו, וזה מספיק והותר ומדהים בפני עצמו

פשוט שהקביעה ש*כל* אישה תהיה מתוסכלת אם הגבר לא יוביל כל הזמן בקשר - היא קביעה שלא תמיד נכונה אצל כל כולן.

והקביעה שאישה=גבר כי היא מובילה בקשר, היא גם קביעה שאינני מסכימה איתה, כי לענ"ד להיות לפעמים יוזמת, פועלת, מעניקה, מובילה בתוך הקשר אין משמעותו להיות "הגבר" במשוואה, אלא פשוט להיות אישה, שאחת מהחוזקות ותכונות האופי שלה ומה שמתאים *לה* (וכאן כן חשוב לציין שזה צריך להיות נכון לאותה האישה ולאותו האיש שאיתה) - הוא להיות גם יוזמת, פועלת וכן הלאה.
 

* לגבי מה שכתבת: "לתת מקום לשויין ולחוסר זהות גורם עוול נוראי לנשים של היום."

אני חושבת שלא הובנתי כאן נכון כלל.

אין הכוונה בדבריילחתור לחוסר זהות חלילה.

כמו שכתבתי ברישא של הודעה זו - הזהות היא חשובה, יסודית, עמוקה ושורשית.

אין כאן מבחינתי גם חתירה "לשיוויון", או כל אג'נדה כזו או אחרת, ממש לא,

אלא יש כאן בקשה לשים לב מה נכון ומה מתאים ומה טוב לכל זוג באשר הוא,

וגם אצל אותו הזוג הוא מורכב גם מאישה וגם מגבר - אז לבחון מה נכון וטוב ומתאים לאותה האישה ומה נכון וטוב ומתאים לאותו הגבר שאיתה - ומה נכון וטוב ומתאים להם יחד כזוג.

ואתן דוגמא על עצמי,

תחושת "הביטחון" הזו שהוזכרה כאן, מבחינתי לפחות, הייתה בלראות בבן זוגי (בשלב ההיכרות ועד עכשיו) תכונות שבעיניי מבטאות את הגבריות ואת הביטחון בקשר - תכונות כמו רגישות, נאמנות שלמה, מסירות גדולה, להיות שם עבור השני תמיד וכן הלאה.

פחות התאים *לי* לחוות מהגבר שלידי ביטחון בצורה של ביטחון עצמי גבוה ומוחלט או בצורה של הובלה אבסולוטית בקשר ושרק הוא יזום ויפעל בקשר עצמו. לנו אישית התאים ששנינו נהיה כך, ולעיתים שכל אחד יפעל יותר מהשני וכן הלאה.

ואני רואה גם במסגרת עבודתי הרבה זוגות שדווקא הדפוס הזוגי הזה הוא מה שמתאים ונכון להם, לשניהם, וודאי שלאישה עצמה...

כמובן שיש גם מקרים אחרים לגמרי, ובהחלט נפגשת גם עם הרבה זוגות ששם מה שמתאים וטוב גם לאישה וגם לאיש זה באמת הביטחון הזה שבא לידי ביטוי בגבר שהוא היוזם, הפועל, המוביל הבלעדי. וזה מבורך ונהדר!

אין כאן מישהו שהוא יותר "שווה" ממישהו הוא יותר מעל מישהו כי כך זה אצלו,

אלא יש כאן רק הבנה שכולנו שונים... "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות..."

וכל אישה ומה שמתאים טוב ונכון לה, וכל איש ומה שמתאים וטוב לו...

והכל בסדר גמור ומצוין ונפלא!

*לגבי מה שכתבת:  :זה שיש נשים שלקחו על עצמם את ההובלה את היוזמה את העבודה ואת ההולדה זה לא אומר שהן מאושרות.

יצא לי כמה פעמים לדבר עם מנחים של זוגיות רוב הפעמים שהזוג מגיע לטיפול
כאשר האישה לא מאושרת.
למה האישה לא מאושרת? כי היא מתוסכלת
ולמה זה???
כי נתנו לה להיות גם גבר וגם אישה וזה קצת סותר
כלומר היא אחראית על הבית לבד וגם על העבודה וגם צריכה ליזום ולהוביל את הבעל
וזה לא מצב אידאלי"

כאן את באמת מתארת מציאות של אישה ש*היא עצמה* מתוסכלת,

שלה עצמה לא טוב במציאות שלה,

שלה עצמה המציאות הזו של עומס גדול מהמון חזיתות בו זמנית לא נכונה...

כמובן שצריך להתייחס לאותה אישה ספציפית ואם אכן לא מתאים לה ולא טוב לה - לחתור לשינוי המציאות כך שייטב לה ולכל משפחתה... כמובן ואין שאלה כלל...

אני פשוט לא רואה מצב החלטי שבו *כל* אישה שיוזמת או פועלת בקשר היא מתוסכלת וזו מציאות שלא מתאימה לה,

כי כאמור יש נשים שהן *בוחרות* ורוצות כך לכתחילה, ו*זה* דווקא מה שטוב ונכון להן. וממילא אותן נשים לא יהיו מתוסכלות אלא מאושרות בחיים שבחרו ומתאימים להן עצמן...

לגבי מה שכתבת: "ברגע שהגבר לא יוזם הוא לא יהיה גבר הוא לצערי יהיה סוג של ילד." - זו בהחלט פרשנות שיכולה להיות נכונה להרבה נשים, ומאמינה לך בשלמות שכך את רואה את הדברים,

אך לא אצל כולן זה כך.

גם צריך לברר לעומק מהי אותה הגדרה בכלל של "יוזם" עבור אותה האישה הספציפית,

האם גבר שלא יוזם שיחות עומק על הקשר למשל יקרא לא יוזם?

או גבר שלא יוזם פעילויות משותפות?

או אולי משהו אחר בכלל?

האם גבר יכול להיות לפעמים יוזם, וןאפילו הרבה פעמים יוזם, אך לפעמים להיות במצס קצת קטן עם עצמו, בין אם זו תקופה מאתגרת של לימודים/עבודה, בין אם זו תקופה מאתגרת בפן הטכני/נפשי/רגשי וכו', ואז הוא לא יזום, לא כי הוא לא "גבר", אלא כי כרגע הכוחות הנפשיים שלו מרוכזים בלהתמודד עם אתגרי החיים האישיים שלו?

והאם באותן התקופות האישה יכולה קצת יותר "לקחת את המושכות"?

והאם אישה יכולה להרגיש שטוב ומתאים לה לפעול וליזום דברים בקשר עצמו לכתחילה - וזה יעשה לה ולהם רק טוב?

וצריך כאן עוד הרחבה מה זה באמת אומר *בפועל* עבור כל אחד ואחת.

כי כל אחד יכול לענות ולומר דברים אחרים לגמרי, וכולם צודקים... זה לגמרי אינדיבידואלי...


* לגבי מה שכתבת: "ברגע שהוא יצפה מהאישה שלו לתת לו הוא יהיה חסר ולא יקיים את ההבטחה שלו בכתובה .
גבר צריך לתת לאישה כי ככה..."

גם כאן - חושבת שיש זוגות ונשים וגברים שמשפט זה לא נכון עבורם.

* לגבי מה שכתבת: "ברגע שהגבר ישמח את אשתו רק אז הם יצליחו לבנות בית נורמלי.
איך משמחים ? נותנים לה להרגיש ביטחון מביאים לה ביטחון .. ולא נותנים לה להיות גבר.
גבר זה לא אישה וזה לא בושה"

ברור שגבר טוב ראוי לו שישמח את אשתו, וכמה שיותר יותר טוב

האם השמחה הזו היא רק ע"י הרגשת הביטחון? ודאי שגם דרכה, אך בעוד דרכים.

וגם הרגשת ביטחון עצמה, כאמור - דרכים רבות לביטוי יש לה.

גם אישה שתרגיש ביטחון ע"י שלל הדברים הנזכרים, ואחרים, גם היא תהיה שמחה

ולגבי המשפט האחרון שלך - שהוא באמת חשוב מאוד מאוד - חוזרת לרישא ששם פירטתי את הסכמתי הרבה אליו (:

ולסיום רוצה לכתוב שכיף לי מאוד לדון איתך, וניכר שאכפת לך מאוד מהדברים, שאת אדם איכותי ועמוק שערכים טובים ורבים חשובים לו, ורואה הרבה ברכה בדיון פורה שכזה, אז תודה הפי

קשה לי עם זה שהאווירה כיום היא שלצפות מגבר להיות גם גבר וגם אשה זה לגיטימי,

ולעומת זאת לצפות מאשה להיות גם אשה וגם גבר זה כבר לא לגיטימי.

כמו שאני לא חושב שאשה צריכה להיות גבר, אז אל תצפו מהגבר להיות גם גבר וגם אשה. זה לא הולך ביחד.

שכל אחד יצפה מעצמו להיות מי שהוא. תאמינו זה יעשה הרבה יותר טוב מאשר לצפות שכל אחד יהיה הכל.

העולם הנשי היום מציב לעולם הגברי רף שהוא בלתי אפשרי להרבה מאוד גברים, גם אם הוא אפשרי לגברים מסוימים. והתחושה היא שבכלל עולם הנישואין נשלט לגמרי בידי העולם הנשי. אין לגברים שום מקום לעיצוב שלו. נשים מחליטות איך גברים צריכים להתנהל ותו לא.

שנזכה כולנו לראות את ייחוד ומעלת חברנו

(נכתב בהערכה רבה וחלילה לא בציניות,

היה חשוב לי להבהיר כי לצערי פעמים רבות כתבתי משהו כזה והבינו אותי אחרת לגמרי וחשבו שנאי לועגת חלילה לניק, בעוד רציתי להגיע הזדהות או הערכה ולהשלים את דבריו...)

כתבתי "צריך" על היות הגבר *המוביל* הבלעדי הקשר,

לא על היות הגבר מעניק ונותן...

המילה לתת ומשמעותה, ודאי שונה מהמילה להוביל ומשמעותה, ועל כך התייחסתי בהודעתי בדבריי כאן:

"

לגבי הגבר שצריך להיות המוביל בקשר -

זה לא שאני לא מסכימה שגבר יכול להיות מוביל בקשר,

זה שהמילה "צריך" קצת קשה לי מידי, חותכת מידי.

יש זוגות שבהחלט אצלם הגבר יהיה המוביל בקשר,

ויש זוגות שמה שמתאים *לשניהם* הוא דווקא שלפעמים הגבר יוביל ולפעמים האישה תוביל בקשר.

מציאות שרק האישה מובילה בקשר - זו כבר מציאות יותר נדירה, וגם אם היא מתאימה לחלק מהזוגות - באחוזים ודאי שהחלק היחסי של זוגות אלו יורד.

אבל זוגות שטוב ומתאים להם שגם הגבר יוביל וגם האישה - אותם כן אפשר לראות, ולא בהכרח באחוזים מועטים כלל..."

* מה שכתבת עכשיו שכתבתי על המילה "צריך", התייחס לדברים הללו ^

ולא על מה שהגבת כעת בדברייך (שהתכוונתי שצריך היא מילה חזקה לגבי לתת),

אלא -

לגבי השורה שכתבת בה : "ברגע שהוא יצפה מהאישה שלו לתת לו הוא יהיה חסר ולא יקיים את ההבטחה שלו בכתובה .
גבר צריך לתת לאישה כי ככה..."

עניתי -

גם כאן - חושבת שיש זוגות ונשים וגברים שמשפט זה לא נכון עבורם."

וההסבר - הכוונה שיש נשים וגברים שעבורם "ברגע שגבר יצפה מהאישה שלו לתת הוא יהיה חסר ולא יקיים..." הוא לא נכון, כיוון שהם רואים גם בנתינה של האישה משהו שלם ומשלים, ולא חסר ומחסיר...

שוב,

יש הבחנה בין "לתת" לבין "להוביל"

ודאי וודאי שכל גבר צריך לתת

כמו שודאי וודאי שכל אישה צריכה לתת

זוגיות בנויה מנתינה (ועוד דברים כמובן...)

גם קבלה, וגם נתינה.

ואי אפשר שיהיה גבר שלא יתן בקשר.

ואי אפשר שתהיה אישה שלא תיתן בקשר

(כל אחד ומה שהוא מסוגל לתת... וכמובן שעבודה על הנתינה היא חיובית ומשמעותית עבור בני הזוג תמיד...)

לכן בכל הפעמים שכתבת עתה "גבר כן צריך לתת", "בעיניי גבר כן צריך לתת לאשתו", "אני בטוחה שבמערכת בריאה כאשר גבר נותן לאישה האישה תעריך את זה מאוד ותדאג לו לא פחות ממנו באמת מהלב שלה.", "בחורה שלא מתנהגת ברגישות לבעלה צריכה הרבה עבודה ..
כמו שבחור שלא נותן ולא מאמין בנתינה צריך הרבה עבודה ." -

כל אלו משפטים הכי נכונים שיש כמובן, ואין ביננו מחלוקות כלל, אלא להיפך - ברור שאני מאמינה שכל גבר צריך לתת במערכת זוגית.

הדיון שהיה הוא על הלהוביל, ליזום, שהבנתי מדברייך שצריך להיות מנת חלקו של הגבר בלבד בקשר,

וגם הדיון על מה זו בעצם תחושת הביטחון, שיכולה לענ"ד להתפרש ולבוא לידי ביטוי בהרבה מאוד דברים מלבד ההובלה והיוזמה בקשר... וכאן חשוב לשים לב לכל אישה ולכל איש באופן אינדיבידואלי ולראות מה נכון ומתאים וטוב לכל אחד...

ומצטרפת בחום לאיחולך שהגבר שלך בהחלט יעניק לך ויתן לך וחלילה לא יתן לך להרגיש שאת קרציה בכך שאת בסך הכל רוצה להרגיש שמי שמולך נותן, מעניק, רואה אותך... 

ואכן כך יהיה ב"ה! הכי מגיע לך שיש!

מה שכתבתי היה מהתרשמות שלי ממקרים "טיפוסיים" שראיתי, שבהם ההתנהלות היתה שהאיש היה האקטיבי יותר והאשה במקום יותר פסיבי מבחינה מהותית, כלומר - האשה הסתכלה על הגבר כמקור לכוח שלה, ולא משנה כמה בפועל היא היתה אקטיבית והוא פחות. ואז תהליך הבחירה שהיא עברה היה של לבחור במי לראות מקור כוח, שזה תהליך מורכב, וזאת היתה האבחנה שניסיתי לחלוק.

כמובן הגיוני שיש הרבה זוגות שמסתדרים בלי מסגרות טיפוסיות

ז"א את כן מניחה שהחלוקה היא בדרך כלל כזאת ורק אומרת שבפועל זה לא הדרך שזה קורה?

עם זה אני לגמרי מסכים

גם לי לקח המון זמן ללמוד את זה

מה שכן, זה לא חייב לבוא לידי ביטוי במישור המעשי.

יכולה להיות מישהי שבפועל תהיה אקטיבית מאד אבל זה יהיה ממקום בנפש שבוחר בגבר כמוביל - מחשבה של "הוא מוביל אבל אני אעשה כל מה שצריך כי אני מקצועית יותר" וכנ"ל גבר שלא מוביל כי הוא נותן לה להחליט אבל ממקום בנפש של "אני רוצה שיהיה לך טוב ולכן אני נותן לך להחליט ואת מקבלת ממני את הפרגון הזה של "תעשי מה שבא לך" כי אני רוצה לדאוג לך"

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳