טיפים חשובים להריון ולידהעץ הלבבות
בטוח שלהרבה מאתנו יש דברים שמאז שגילתה אותם היא אומרת לעצמה, חבל שלא ידעתי/אמרו לי קודם...
אז בואו נשתף ונחכים אחת את השנייה
מתחילהעץ הלבבות
1. למרוח משחת לנסינו כבר מתחילת חודש תשיעי כל יום על הפטמות כדי לרכך ולהכין אותן להנקה.
הציל אותי בהנקות!! התחלתי ב"ה בזכות הטיפ הזה שקראתי איפה שהוא, את תחילת ההנקה ללא שום סדקים/יובש או כאב.
ועוד משהועץ הלבבות
סיבובי אגן על כדור פזיו במיוחד לקראת סוף ההריון עזר לי מאד להתבססות והתברגות הראש של התינוק באגן וב"ה ללידות קלות.
מיץ ענבים בלידה מעולהעץ הלבבות
גם לאנרגיה בלידה- גם מרווה וגם מזין ומתפרק לאט.
ומדפר ממש את דופק העובר כשיש ירידות בדופק בצירים
שרשור מצויין!חגהבגה
עוקבת, אולי אתונה לכתוב עוד מעט
מצטרפת - קבלה, קבלה, קבלה של עצמינוקמה ש.
בס״ד

העייפות התהומית
ה״עצלנות״ הזאת שכובלת אותנו
הכבדות, הבטטוּת, חוסר היכולת לקחת את עצמינו בידיים ולהיות בעשייה —

כל אלה הן תופעות מוכרות ו*אמיתיות* של ההריון!

והן תחלפו מתישהו אחרי הלידה בע״ה.

לקח לי 2-3 הריונות עד שהבנתי שאני בסדר, ולא פרזיטית שמעבידה את בעלי סתם ככה בשביל הפינוק וכי פתאום יש לי תירוץ טוב. זה היה מייסר לחיות בתחושה שאני מוותרת לעצמי. וכש(הרבה בזכות השיתופים בפורום, וגם בזכות הניסיון, כשראיתי שאחרי הלידות אני באמת חוזרת להיות אדם פעיל ועשיין)סוף סוף קיבלתי את המצב הזה כקשור להריון והרפיתי, נהייתה לי הרבה מאד הקלה, רווחה וטוב.

זה יעבור, ובע״ה תחזרי לתקתק עניינים 🤍
כל כך נכון!!עץ הלבבות
אני פוגשת המון נשים וגם טת עצמי עם רגשות אשם ויסורי מצפון שרק מכבידים ומקשים כל כך, ומשפיעים על ההתנהלות כולה...
מגיע לנו לקבל את עצמנו בהבנה ובחמלה
כל כך נכוןמודאגת.
כמה הלקאה עצמית יכולה להיות בתקופה הזאת.. במקום להרים את עצמנו שאנחנו מייצרות חיים אנחנו רק מורידות את עצמנו וזה גורם עוד יותר לחוסר אנרגיה... הלוואי והייתי מיישמת את זה בתחילת ההריון היה חוסך הרבה תסכולים וכאב
תודה על זה❤️יוקי
כל מילהמחי
גם אני רק בהריון השלישי הבנתי את זה.
מקווה שבהריון הרביעי לא רק אבין אלא גם אפנים...
וואו...:-)
תודהמסע הריון

תודה תודה תודה

הבית נראה... עצוב.

לא אכלנו מבושל השבוע (בעלי הכין פסטה ונקניקיות אל אוכל נורמלי)

ואני עייפה כאילו אני בונה את הבית כל יום מחדש

ויש לי גיסה אחת מעצבנת שמתפקדת בהריון (חמישי!!!!) כמו שאני לא ביוםיום.

בית מבריק אוכל דופק וילדים מחונכים.

באהבה! ממש שמחה שזה פגש אותך, ב״ה 🤍קמה ש.אחרונה
בס״ד

תקשיבי, את *ממש* בונה את ביתכם כל יום מחדש!!!!!!!!! 🙂

ולגבי גיסתך - אוי כמה העולם הזה על שלל השוואותיו קשה... זה כל-כך מבלבל ומחליש אותנו. וכל-כך לא נכון... להשוות בין שתי נשים עם חיים שונים, חוזקות וחולשות שונות, סיפור חיים שונה, אופי שונה, ברכות ואתגרים שונים - זה כמו להשוות בין דג לבין תפוח בערך... ועדיין, כולנו (נראה לי) נופלות בזה איכשהו...

שיהיה המשך הריון קל ותקין בע״ה ושתרוו המון נחת מהקטן/נה בבוא העת בע״ה ♥️♥️







ומנצלת את התגובה הזאת להודות למי שגם הגיבה לי - @עץ הלבבות, @מודאגת., @יוקי, @מחי, @ 🤍
טיפ הכי חשוב לתחילת הריון שכבר חזרתי עליו מלא פעמים פה.פשיטא
לא
לשמוע
שירים
שאת
אוהבת
בתחילת
הריון
!!!
וואי כל כך.. שבע שנים ואני לא מסוגלת לשמוע את השיר הזה..שלומית205
מצטרפת להמלצה פלוס לא לאכול דברים שאת אוהבתבתי 123
וכאלה שחבל שיצאו מהתפריט לתמיד
נכון. אבוקדו. יהי זכרו ברוך.😢😓אנונימית בהו"ל
חחחח מצחיקה אתמטילדה
רק אומרת כדי שהפותחת לא תבהל-
לא אצל כולן זה ככה חחח

לבשל ולהקפיא מלא אוכלמחי
1. בשבועות הראשונים של ההריון לפני שמתחילות הבחילות (או לפני ההריון אם את מתכננת הריון)
2. בחודש שביעי-שמיני בשביל חודש תשיעי ואחרי הלידה
רצינית?ביבוש

את מקפיאה אוכל חודשיים??

אני כןדפני11
אם אוטמים טוב נשאר כמו טרי!
בהחלטמחי
אפילו ל3 חודשים
אחלה שרשור👍מושית
1.אחרי הלידה להעזר בכל יועצת הנקה שיש בבי'ח
גם אם זאת לידה עשירית
ממני שחשבה שבגלל שזאת לידה חוזרת היא יודעת הכל לבד וסבלתי מכאבי תופת עד שלקחתי יועצת הנקה פרטית ..
2.לזכור שהתקופה של העייפות הקשה והלילות הלבנים עוברת ... בשבועיים שאחרי הלידה אנחנו עוד מפורקות מהלידה+תינוק שדורש וזה קשוח... לזכור ולא להתייאש שלאט לאט מתחזקים וחוזרים להיות עם כוחות...
לגבי שלב הלחיצותשחרית*
קראתי פה טיפ (לא זוכרת ממי, אבל מי שזו לא היתה- תבורכי!!)- כדי להשיג לחיצה אפקטיבית- לעשות רפלקס הקאה וזה יוצר את הלחץ הדרוש.

עזר לי מאוד (!!!) בלידה במיוחד עם אפידורל שאף פעם לא ידעתי אם אני לוחצת טוב.
שמתחילים הצירים כל עוד את מסוגלת תזוזי כמה שיותר מזרז פלאיםפיצישלי


בונה על הטיפ הזה לפעם הבאה.בעז''ה מקווה שיחסכו לי התפריםאחתפלוס
ואיך לא הקאת?🤢רק שאלה לי
לא סובלת מהקאות בתשיעישחרית*
עשיתי רק כאילו מקיאה, לא ממש דחפתי אצבע לגרון. אבל זה הספיק כדי ליצור לחץ מתאים.
זה מענייןיעל מהדרום
לק"י

בלידה האחרונה הקאתי בחדר לידה, והפתיחה אחר כך היתה 8. המיילדת אמרה שזה גם מקדם.
חבל שלא ידעתי שזה קשור גם ללחיצות
לי אמרו ההפך- שאם מקיאים זה סימן שעוד שניה התינוק בחוץאמהלה

לא שההקאה מקדמת אלא שההקאה מסמלת את הפתיחה המלאה

אז אולי לזה התכוונה. לא זוכרת מה בדיוק היא אמרה לייעל מהדרום
לק"י

אבל נראה לי שהיא אמרה שזה מקדם.
בכל מקרה, לא הייתי בפתיחה מלאה.
גם אני הקאתי, והייתי בערך בפתיחה 8 (הייתי עםציפיה.
פתיחה כזו כמה שעות, לא זוכרת בדיוק כמה)
לבוא בראש פתוח ללידהסמיילי12
לא הכל ילך כמו שתכננו.
וזה בסדר
אחרי הלידהשחרית*
לא לפחד לקחת משככי כאבים בשפע. זה לא הזמן להיות גיבורות.

לזכור שהלילה השני הוא הכי קשוח מבחינת הנקה, לא לחשוש שזה בגלל שאין חלב (כי זה לא נכון), זו פשוט קפיצת גדילה. לקחת נשימה עמוקה ולהניק בלי הפסקה.
ובמקביל- לא לחשוש גם לשחרר ולהגיד- עד כאן ולבקש שיביאו בקבוק מטרנה כדי שתוכלי לנוח בלילה. ברוב רובם של המקרים זה לא פוגע בהנקה.
לגבי הלילה השני- ממש מסכימה! רציתי גם לכתוב את זהציפיה.
בערב השני אחותי באה לבקר אותי, ורציתי ללכת לשירותים ולהתקלח.
אם הייתי יודעת שהלילה הזה יהיה כל כך קשה הייתי מבקשת ממנה שתישאר, לפחות עבור שני הדברים האלה. או שבן הזוג שלי היה נשאר.
וגם לא הייתי מרגישה כל כך עלובה ומסכנה שלא הצלחתי להרדם בלילה בגלל שהוא אכל ועשה קקי כל הזמן, אם הייתי באה מוכנה. ברור שזה היה קשה, אבל המוכנות וההתכוננות מראש משנות המון.
לא קשור ישירות להריון ולידה...חדשה ישנה
בתחילת הריון,
ובהנקה,
הקיבה הרבה פעמים מרגישה כמו בור ללא תחתית.
רעב, רעב, רעב...
והצורך בקפה ומשהו מתוק ליד.... חזק כל כך,
ומנגד- הצמיגים מתרחבים ותופחים,... הסנטר הופך לשניים...
ואני אנה אני באה??
אז גיליתי שאפשר להנות גם מקפה וליד תמר ואגוזים בפנים. נכון שזה שומן וסוכרים, אבל בגלל שזה טבעי, הגוף יודע לעכל את זה נכון ולפרק כמו שצריך. (לעומת ג'אנק פוד שהגוף לא מכיר אז הופך אותו לשומנים..).

עד כאן הגיגיי להיום בנושא השמנת יתר, אוכל טעים , הריון והנקה. ניפגש בשבוע הבא עם טיפ חדש 😁
זה לא ממש נכוןציפיה.
מבחינת הגוף אין הבדל אמיתי בין סוכר לבן, מעובד, לסוכר שמגיע מתמרים.
אגוזים זה כן טוב, כי זה שומן צמחי. ושומן עוזר לספיגה איטית יותר של סוכר ולפיכך לתחושת שובע לאורך יותר זמן.
וגם- במיוחד מי שלקראת לידה ראשונה-חדשה ישנה
אחרי לידה בוכים.
בוכים הרבה.
בוכים המון.
תקופה.
כן, גם אם את לא טיפוס רגשני..
אל תבהלי, ותני לעצמך לבכות כמה שהגוף שלך זקוק.
זה לגמרי הורמונים,
טלטלה גופנית,
טלטלה רגשית ונפשית.
תחבקי את עצמך, ותאמרי- 'ילדתי, זה נורמאלי! '
וואי ממש, כל כך חשוב שכתבת את זה😘אנונימי????
הלידה הקודמת שלי (הראשונה) היתה שקטה
ואחריה מאד הכלתי את עצמי שבכיתי המון כי זה היה נראה לי מאד הגיוני ונורמלי
ועכשיו אני חודש אחרי לידה ובהתחלה חשבתי שאני פסיכית שסתם בוכה מכל שטות
עד שאחרי שבוע וחצי מהלידה בערך יצא לי להתכתב עם חברה מהממת שלי ויצא שכתבתי לה על זה והתגובה שלה שככה זה וזה נורמלי וטבעי והורמונלי מאד הרגיעה אותי להכיל את זה ולהסביר לבעלי 'המסכן' שלא הבין למה אשתו הפכה לבת שנתיים בערך שזה נורמלי ויעבור עוד קצת (ילדה טיפה לפני לידה שלישית)
וואי איזה שרשור..תודה! עוקבת!הילושש


להכין תיק לידה בתחילת חודש תשיעילהשתמח
ושיהיה בפנים רפידות הנקה, ותחתונים ופדים או תחתוני חד"פ

ממני שהתכחשה ללידה המתקרבת וסבלה מהתוצאות....
לא ידעתי שהטהרה עלולה לקחת הרבה זמןביבוש


שרשור מעולהצועקת לך

- אחרי לידה, יכול לקחת חצי שנה -שנה עד שתחזרי לעצמך.

- לתת מוצץ. מחדר לידה!

- לא להרדים בידיים!! לא להרגיל לזה. להשתדל שתהליך ההרדמה יהיה כמה שיותר עצמאי מגיל אפס.

- מי שמניקה או מתכננת להניק משאבה טובה וניידת זה עניין של  איכות חיים.

- קיסריות שבינינו, לבקש מלא משככי כאבים וללכת ללכת ללכת.

 

 

חחח חוץ מבראשון והאחרון אני יכולה לכתוב טיפים הפוכיםלפניו ברננה!

כל אחת וסגנון ההורות שמתאים לה..
(לגבי משאבה, זה תלוי אם גם מתכננת לחזור לעבודה ובאיזה גיל)
בהמשך לזה..השקט הזה
להבין שיש שבעת אלפים ושמונה גישות להורות ולבחור את מה שהכי נכון לך כאמא ולילד שלך גם אם כולפ סביבך אומרים לך דברים אחרים.
חבל שלא ידעתי על המוצץ..שומשומונית
חיכיתי יפה עד גיל חודש. בת 8 שבועות ועדיין ללא מוצץ, וזה מייאש...
זה בסדר. אני ניסיתי מגיל פיצי ולא רצו, הן מוצצות אצבע/ותיעל מהדרום
לק"י

רק הגדול שלי לקח מוצץ מגיל קטן.
האמצעית שלי לקחה מוצץ למשך תקופה כשהמטפלת הרגילה אותה.
הקטנה לא רצתה ולא התמדתי.

יש משהו מאוד נוח במציצת אצבע.
בשביל לעודד אותך-הילדים שלי לקחו מוצץ מגיל לידה ועד-חודש!אחתפלוס
לא יותר. אז זה לא תמיד עוזר.
ובלי קשר את יכולה עוד להמשיך לנסות ולא להתייאש.
מכירה ילדים בגיל חצי שנה שהתחילו למצוץ מוצץ
טיפ חשוב בעיקר לפני לידה ראשונהכבתחילה
להתכונן נפשית/רגשית שהלידה הולכת להיות כואבת, קשה, מזעזעת וכל התיאורים הכי קשים שהיית יכולה לחשוב לעצמך.
זה כאב שבחיים(!!!!!) לא התמודדת איתו!!! משהו לא נורמליי
הרבה הרבה הרבה יותר כואב מכל דבר שאת יכולה לדמיין לעצמך.


ממני שלא הגעתי מוכנה לכאב כזה, לקחתי אפידורל ועדיין לא מוכנה בעד שום דבר לעבור את זה שוב
(לא חשבתי שלידה זה פיקניק, אבל איכשהו מכל מי ששאלתי על הלידה לא שמעתי את הקול הזה שאומר- כן, לידה זה קשה. זה כואב מאד מאד מאד מאד. ולי אישית זה היה חסר מאד בהכנה ללידה. הגעתי מוכנה נפשית לנזול דם, הגעתי מוכנה לתקופת אסורים ארוכה, הגעתי מוכנה עם ציוד לתינוק, רק לכאב הלא נורמלי הזה לא התכוננתי)
וואו. לגמריאחת כמוני


אני לא לגמרי מסכימהמכחול
צר לי שזאת החוויה שלך, אבל אני חייבת להגיד שזאת לא הייתה החוויה שלי, ב"ה.
הלידה כאבה, מאוד, אבל ממש לא כמו שאת מתארת. לא יצאתי בטראומה, אלא ממש בהרגשה של "אני יכולה לעשות את זה".
זה כמובן תלוי מאוד מאוד בנתונים ובאיך שמתפתחת הלידה, אז זה לא שאני גיבורה יותר או משהו כזה.
אני מאמינה שיש פה עניין של "נבואה שמגשימה את עצמה", ומי שתבוא בגישה שיהיה נוראי רוב הסיכויים שיהיה לה נוראי.
דווקא להיפךכבתחילה
דווקא כשאת מכינה את עצמך לגרוע מכל, כל דבר שיקרה- מן הסתם הוא יהיה הרבה פחות גרוע מכל התרחישים הכי הכי גרועים שהכנת את עצמך.

לדוגמא-
הכנתי את עצמי שהולך להיות לי מלא מלא דם במשך חודש-חודשיים, רק לנזול דם.
בפועל, באמת בימים הראשונים נזלתי דם, אח''כ כל יום שעבר התמעט והתמעט.
עוד דוגמא-
הכנתי את עצמי שהולכים להיות אסורים חודשיים שלוש. בפועל הצלחתי לטבול אחרי חודש.
מסכימה ומוסיפההמקורית
בלידה הראשונה זה התחיל בירידת מים והתפתח יחסית מהר
בלידה השנייה לא הרגשתי את הצירים בכלל עד שהיו לי צירי לחץ
ונכון זה לא לונה פארק אבל להגיד למישהי שהולך להיות ממש ממש ממש כואב זה לא נכון כי גם אפשר לקחת אפידורל וללדת בטוב ממש
ומוסיפה את הטיפ הכי טוב שקיבלתי והיה הכי חשוב בעיניי - הלידה בסוף תסתיים והתינוק יצא. אף אחד לא נשאר בבטן ברוך השם. זה ממש קידם אותי
שמחה בשבילךכבתחילה
שהיו לך לידות יחסית מהירות וגם קלות(?).

יכולה לספר לך מנסיוני
לידה אחת בלבד
התחלתי עם זירוז בלון
אח''כ חדר לידה ופיטוצין
אחרי כמה שעות- אפידורל
אחרי כמה שעות בודדות- פתיחה מלאה וצירי לחץ.
בשלב זה כבר הרגשתי את הצירים, הבנתי שלא כדאי לי להוסיף אפידורל כי זה כבר הסוף וכדאי בצירי לחץ להרגיש את הרגליים והלחיצות כדי ללחוץ יותר אפקטיבי. מפה לשם- 3.5 שעות(!!!!!!!!!!) של צירי לחץ כואבים בטירוף, בהרגשה שלי הייתי בפתח של גיהנום. ברצינות. הכי רע בעולם. כבר ביקשתי ניתוח, העיקר לגמור עם הסבל הזה.
אז כן, אם הייתי מוכנה מראש לידיעה שהולך להיות לי כואב בטירוף, הייתי מכינה את עצמי ואולי החוויה היתה שונה.
מבינה אותך ולא אומרת להגיד שזה לא כואב. זה פשוט לא נכוןהמקורית
רק שצריך להוסיף שזה אינדיבידואלי, ומשתנה מאחת לאחת הן מבחינת התפתחות הלידה והן מבחינת רמת כח הסבל.
יש נשים שמפחד מצירים יכולות להיכנס ממש ללחץ וזה כשלעצמו יכול לעכב לידה ולהביא למצב של התערבויות רפואיות
ולא הלידות לא היו כאלה קלות, אחת אפילו הסתיימה בוואקום כואב בטירוף. אבל ברוך השם הכי חשוב שעבר
אני ממש ממש פחדתי מהלידה והכאב, אז לא בטוח שהייתיציפיה.
רוצה לשמוע עד כמה זה כואב.
טיפים לאחרי לידה ראשונהחגהבגה
החיים הולכים להשתנות.
הריון ראשון זה מרגש, מרומם, הכל חדש, מעניין ומקסים, לומדים על ההריון, על העובר אפילו על הלידה.אפילו לא מדברת על זה שרי אפשר להתחיל להבין בכלל מה זה לידה, ויותר מזה, כל לידה היא שונה.
אחרי הלידה- החיים משתנים מהקצה לקצה.
שבועיים-חודש ראשונים אין חיים.
לא בקטע מבאס אבל תכינו את עצמכן.אין חיים!
אין שינה
יש הורמונים
את לא מבינה מה התינוק רוצה
את מסתובבת סביב עצמך
השעה 6 בבוקר, ופתאום כבר לילה, את לא יודעת מה אכלת מה לא, כאבים שונים ומשונים, אם את מניקה אז גם הרבה פעמים מסריחים ברמות אחרות..
בקיצור-
להתכונן לזה שהולך להיות קשה קשה קשה ומייאש ממש אבלללללל
וזה אבל גדול
הכל
עובר.
הכל!
בסוף, ההנקה מסתדרת, אם מעניקים.
הכאבים- עוברים
התינוק- ילמד לישון
יהיה יום
יהיה לילה (עם קימות-אבל לילה) , ויהיה יום והם יהיו נפרדים מולא יחידה אחת ארוכה!
והחיים יחזרו. לאט לאט.

ו
כל כך נכוןלהשתמח
לא לתכנן שומדבר לחופשת לידההשקט הזה
את לא תספיקי לעשות את זה

אחרי הלידה- להגיד כן לכל עזרה שמציעים לך (אם זה מתאים לך כמובן)

ומשהו שהדולה שעשיתי אצלה הכנה ללידה אמרה לי- מה שחשוב זה שאת והתינוק תצאו בריאים מהלידה. ואם זה אומר לקחת אפידורל כדי שתעברי את הלידה בשלום, או אם זה אומר שצריך מסיבה כלשהי להגיע לקיסרי- זה בסדר וזה לא כישלון. (מצד שני, כן להכין את עצמך להתמודדות עם הכאב של הצירים גם אם את יודעת שאת רוצה אפידורל, כי את לא יודעת מתי תוכלי לקבל אותו.)

לבוא עם בטחון עצמי של אמא לביאהאמא אבא ותינוק
אחד הדברים הכי אהובים על העם המקסים שלנו.. זה לתת עצות
במיוחד זה אהוב על סבתות/דודות חחח
לשים לב שאת האמא ויש לך אינסטינקטים של חיה
את פשוט יודעת מה הכי טוב לילד שלך.
אני לא אומרת לא להקשיב למה שאומרים לך סביב,
רק לשים לב להקשיב יפה להגיד תודה וליישם רק מה שנראה לך לנכון,
כי עם כל הכבוד- את יודעת הכי טוב
טיפים מדהימים, חשובים ומרגשיםעץ הלבבות
אחד אחד
תודה לכולכןעץ הלבבות
שרשור מעולה!!! כל הכבוד על היוזמהאמהלה


טיפ מיוחד לנשים במעקב של הריון בסיכון-אמהלה

בשלב מתקדם-

ללכת לכל מעקב עם תיק מוכן לאשפוז/לידה

 

מנסיון מר של אשפוז פתאומי בעקבות מעקב אולטרה סאונד פשוט....

 

נכון!סמיילי12
אני באתי לביקורת במיון של הערכת משקל והודיעו לי שהיום אני יולדת. מלבד בקבוק מים ואוכל לא היה איתי כלום.
אחי הלך להביא לי את התיק ללידה שהכנתי מראש.
להכין תוכנית לידה- אני לא הכנתי וחבל...שמש בשמיים
להזכיר לאחיות להוריד ממך את המוניטור במקום לקבל את זה שאת תקועה במיטה שוכבת כגזירת גורל...

להילחם על ההנקה אם זה חשוב לך, זה מלחמה קשה נורא אבל קצרה, כמה ימים ויהיה שיפור ענק! ויום אחד זה גם יהיה כיף (יכול לקחת לו זמן להגיע)

לצפות ללדת בשבוע 42 וככה חודש תשיעי יעבור מהר ולא ירגיש כמו נצח (בעיני זה מרגיש נצח רק אם כל יום את חושבת שאולי תלדי מחר...)
מצטרפת להמלצה לבקש ניטור לסירוגיןאמא_טריה_ל-2
וגם אפשר לעמוד בזמן הניטור
ברעיון נכון ממש אבל-דיליה

אני שמתי לב שעוזר לי לדעת מתי מתחיל הציר אז אם מוניטור על כדול למשל לי עדיף מאשר בלי....

אני הייתי על כדו בלי אלחוטי....דיליה

קרוב מאוד למיטה 

לא הכרתי את האופציה. זה מעניין שהם לא טורחיםלפניו ברננה!
להציע את זה גם שאת סובלת ומתפתלת מכאב בגלל שאין לך חופש תנועה.
(וזה היה בבית חולים עם גישה טבעית.. 😔)
גם אני מעבירה את כל הצירים עם הכדור עם מוניטור רגילעץ הלבבות
וואי שתי ההמלצות האחרונות!!השקט הזה
אני כל כך שכנעתי את עצמי שברור שאני אלד אחרי התאריך, שכשהתחילו לי הצירים אני התכחשתי אליהם כי אינמצב שמתחילה לידה ואני רק ב-39..

גם אני 😅לפניו ברננה!
אצלי בדיוק היה ככה..רק טוב=)
וכמעט ילדתי בבית בגלל זה..
אז כדאי לא לצפות ללדת מוקדם, אבל גם לא לרחף (להיות מוכנה עם תיק מתחילת תשיעי ואם מתחילים צירים אז להתייחס ברצינות)
נזכרתי בטיפ חשוב- לבקש שיפתחו וריד בגב כף היד ולא בתוך המרפקאמהלה

או לכל אורך הזרוע 

לי זה אחד הדברים שהכי מפריעים בזמן הלידה

בלידה האחרונה המיילדת שמעה ממני שזה כ"כ מפריע לי והציעה לי לעשות בגב כף היד- זה היה שינוי עצום!!!!

לא הפריע לי בכלל בכל מהלך הלידה.

רק לא כל אחות/מיילדת מצליחה למצוא שם וריד

אפשר גם לבקש לא לפתוח וריד מראשאמא_טריה_ל-2
נכון, אבל מי שצריכה אנביוטיקה/זרוז/רוצה אפידורל, חייבת...אמהלה

ואז זה הרע במיעוטו

כשאני הייתי בבית חולים וביקשתי לא לפתוח ורידלפניו ברננה!
אמרו לי שבמקרה ח"ו של איבוד דם מסיבי, הירידים "נשאבים" לתוך הגוף ואז אי אפשר למצוא וריד וזה עניין קריטי של מנות דם ואי אפשר להתעכב עם לחפש וריד..
וזה בית חולים לא התערבותי
נשמע תרחיש מאוד קיצוניאמא_טריה_ל-2
אני ביקשתי שלא יפתחו, הסבירו את הרציונל, אבל איפשרו לי להחליט...
אולי באמת לא התעקשו.. לא זוכרת.לפניו ברננה!
יש מצב שרק הסבירו למה זה חשוב.
בכל מקרה כשאת בסיטואציה של בית חולים שהם מבינים ויודעים ונהלים נהלים נהלים זה ממש מבלבל...
בעצם כן התעקשולפניו ברננה!
אני נזכרת.. שמו לי אחרי שהתינוק כבר היה בחוץ!!
גם לי פתחו אחריכן אני
לא הספיקו לפני
גם לי פעם כשלא הספיקודיליה

ואמרו שיש הרבה םעמים נפילות אחרי לידה וזה ממש מצוי... והם חייבים וריד פתוח עד מספר שעות אחיר לידה

וכשאני ביקשתי להסיר את הלוק אחרי הלידההמקורית
סרבו והסבירו למה, היה לי כואב בטירוף וגם לא הבנתי איך זה הגיע לי ליד בכלל אבל ניחא, באמת לא שמתי לב אפילו מתי שמו לי אותו, עד שאמרתי לאחיות שאו שאני מורידה או שהן מורידות
לי לא פתחו גם בלי שביקשתילהשתמח
המילדת היתץה בשוק שביקשתימסע הריון

אמרה לי שבחיים לא שמעה כזו בקשה

ונקבה אותי מלא פעמים עד שהצליחה

מעניין. לי ממש כואב כשעושים בגב היד, בררראחתפלוס
מעדיפה בתוך המרפק.
אם כי זה פחות נח
יתכן וההכנסה יותר כואבת לשניה. אבל אח"כ זה לא מורגש בכללאמהלה

כשזה בתוך המרפק- כל קיפול של היד וכל תזוזה זה כאבים.

זוכרת שבאחת הלידות  לא הצלחתי להניק מרוב שזה כאב. והם לא מוציאים את זה עד שקמים מהמיטה. זה היה סיוט מתמשך

 

אז אני פעם הוצאתי לבד. איך הן צעקו עלי אח''כ. חחאחתפלוס
שובבהאמהלה


ואי ואי..לפניו ברננה!
אני בלידה הראשונה לא ידעתי שצריך לבקש להוציא את זה. כששחררו אותי כבר!! שאלתי אם הם יכולים להוציא לי את זה סוף סוף.
אוי ואבוי וכל הזמן הזה אף אחות לא ראתה אותך עם זה? סיוטאמהלה


דוסים.. יש שרוול אחרי המרפקלפניו ברננה!
נראה לך שהצלחתי לשים משהו על זה? רק בכיתיאמהלה

והתחננתי שיוציאו את זה כבר

את ממש גיבורה

🙃לפניו ברננה!
כן, אני סובלת בשקט... במקרה הזה אני אומרת כוח סבל מיותר..
יואוו גם אנייייציפור מתוקה
והאחות כזה מה??? עד עכשיו את עם זה למה לא ביקשת שיוציאו לך?
הרגשתי הכי מטומטמת בעולם.
אני כל הזמן ביקשתי שיוציאו לי אבל בסוף הוציאו רק אחרי יומייםשמש בשמיים
איזה מוזרציפור מתוקה
ממש..השקט הזה
כשאושפזתי לגרידה היו לי כמה ורידים פתוחים (נראתי כמו ברזייה נראלי😅 ככה זה כשצריך גם אנטיביוטיקה, גם מנות דם, גם עירוי נוזלים) ואז כשבאו לקחת לי בדיקת דם כבר לא היה מאיפה וניסוי בגב כף היד וזה כאב בטירווףףף.. וגם לא הצליחו ועשו לי שם שטף דם..
אויש, מסכנה, זה כואב נורא כשלא מוצאים ורידאמהלה


נכון נכון טיפ מעולה!!פשיטא
בהריון הקודם גיליתילפניו ברננה!
שאפשר לבקש להיות במוניטור בעמידה גם אם זה לא מוניטור אלחוטי, אני בטוחה שזה עוזר מאוד להתמודדות עם הצירים, רק חבל שלא השתמשתי בטיפ הזה, כי הלידה הייתה כל כך מהירה שלא הספיקו לנטר..
כן רק שלא תמיד זה עובדהשקט הזה
אצלי כשעמדתי, וזה נראלי אפילו כן היה מוניטור אחלוטי, הרצועות כל הזמן החליקו ממני, אז לא הרשו לי לעמוד..
תנסי להיות במוניטור עם תאומים אמהלה

בלי US צמוד בכלל לא הצליחו לנטר אותי

הדופק שלהן היה זהה לחלוטין

וכל הזמן חשבו שזה מנטר את אותה עוברית

לא היה מה לדבר על להזיז את המוניטור או להתהפך במיטה

עד שהצליחו למצוא את שתיהן- היה אסור לי לזוז 

שובבות!! 😅לפניו ברננה!
אז כמו שכתבה @השקט הזה - אפשר לבקש אבל לא בטוח שזה יעבוד..
בכל מקרה שווה לנסות.
מוניטור תאומים זה סיוט שעותתתתתתהכל בנחת
עונהאמא_טריה_ל-2
יכולות להיות קפיצות גדילה מחוץ לתאריכים הקלאסיים.

כשנולד תינוק מתחת 3 קילו את מניקה בהתחלה מלא כדי שיגדל, כשהוא נולד מעל 3.5 ק"ג את מניקה מלא כי הוא רעב. בקיצור את מניקה מלא בהתחלה!

לא לנסות ליישם את "הלוחשת" בהתחלה. מאוד לא ישים אצל רוב התינוקות. במיוחד אם את מניקה.

יש לתינוק טמפרמנט. לא הכל תלוי בך. לפעמים תזהי סימני עייפות, תעשי הכל פיקס - והוא לא יירדם או יתעורר אחרי 10 דקות. אל תסתכלי על תינוקות של אחרים!

יש ימים שאני קוראת להם "קצר". שכלום לא הולך והתינוק הפוך. זה לא אומר שזה יישאר ככה. לרוב תוך זמן מה הדברים מתאזנים.

אם התינוק בוכה בלי הפסקה לאורך כל היום- זה לא גזים. אל תתני שיחפשו אותך, תעשי בירור רפואי (ריפלוקס, אלרגיה, אוזניים...).

אוסתיאופטיה!! למגוון נושאים.
לא חייבים שהצירים יהיו סדירים!רק טוב=)
אפשר להגיע לפתיחה 10 עם צירים פעם ב20 דקות..
מה שיותר משמעותי זה אם עוצמת הכאבים מתגברת.
ולהיפך - זה לא חייב לכאוב ממש עד הסוףמכחול
יכול להיות שצריך לצאת אחרי הרבה מקרים סדירים בלי כאב
נכוןרק טוב=)
פשוט בד"כ מדגישים את הסדיר ותכוף וזה לא חייב להיות ככה..
בשתי מילים- גז צחוק!! לחינם סבלתי/לקחתי אפידורל עד הגילוי המחולת שוקולד
גז צחוק לא עובד על כולםכבתחילה
לי הוא רק עשה ריח מסריח באף ולא עזר בכלום.
רק הרגשתי שזה מעצבן אותי ובא לי להעיף את זה..
יכול להיות שהעפת אותו מהר מדי?חולת שוקולד
אני ניסיתי פעם ופשוט לא ידעתי איך להצמיד אותו טוב ולא חיכיתי מספיק זמן עד שישפיע

בלידה אחריה השתמשתי כמו שצריך והיה מדהיםםם
אני מסניפה אותו כמו שצריך. חחח וזה ממש עוזראחתפלוס
בדיוק! צריך להסניף אותו כמו שצריךחולת שוקולד
הניסיון הראשון שלי היה כמו התיאור של "כבתחילה" ויכלתי גם לחשוב ש"עלי זה לא עובד"
1. ללמוד שפת דנסטן-שפת התינוקות לפני הלידה. 2. לכתוב לעצמי וטליה כ
ולשנן משפטי העצמה שילוו אותי בלידה לקבל את כל מה שהלידה מביאה איתה
3. לנסות גז צחוק ואמבטיות לפני אפידוראל
4 לבקש ביות מלא
לגבי 4עלמא22
ממש לא מתאים לכולן. אני הגעתי ללידה עם שעת שינה אחת בלילה, ועוד קצת נמנומים מהרגע שהאפידורל התחיל להשפיע ועד הלידה עצמה. כשהגעתי בערב למחלקה הייתי כ"כ עייפה, שהחליפו לי עירוי ביד כשישנתי ואפילו לא הרגשתי. אם עוד בייתי צריכה לטפל בה בלילה הייתי קורסת.

אני חושבת שגם פה, כמו בכל מה שקשור ללידה- לבוא כשיודעים מה רוצים, אבל להיות עם ראש פתוח בהתאם למצב
שרשור מצויין!! תודה לכולן!!אמא טובה---דיה!

אחשוב על משהו להוסיף בלנ"ד...

איזה מדהימות אתן!!ציפייה:)
שומרת לי
טיפים מעולים!עלמא22
חבל שלא ידעתי אותם לפני שילדתי..

הטיפים שלי:

אם חשוב לך להניק- תלמדי לפני. תחקרי על תנוחות הנקה שונות, איך מניקים (זה שאת יולדת את הילד הראשון שלך, בום, את יודעת להניק), תקראי על הכאבים בהנקה ואיך למנוע / להקל עליהם, תשמרי טלפון של יועצת הנקה טובה שתוכל לעזור לך אם תצטרכי, וכו'.

כשקשה- תמצאי מישהי שיכולה להבין אותך. תדברי ותפרקי את מה שיש לך. שלא יגיע דיכאון אחרי לידה. הפורום פה זה מקום מצוין בשביל זה 🙂

אם את צריכה, תבקשי עזרה, בכל דבר שאת צריכה.

תלמדי לשחרר כשצריך.

תגידי לעצמך בבוקר ובערב שאת אמא מעולה!! אם את צריכה, במידת הצורך, תגידי את זה לעצמך בהזדמנויות נוספות.
את אמא אלופה שעושה את הכי טוב שאת יכולה בשביל הילד שלה!
איזה עצה מדהימה האחרונה!שמש בשמיים
אימהות זה כל כך הרבה מצפון ורגשות אשם, ירשתי את זה מאמא שלי, עד היום היא מלאת מצפון כלפינו... כמה חשוב להזכיר לעצמי איזה אמא מדהימה אני ולא לאכול את עצמי שלא גזרתי לו ציפורניים ועכשיו הוא שרוט לגמרי (סתם דוגמא )
תודה!עלמא22
הלוואי והיה לי כ"כ קל ליישם אותה ביומיום..
כמה אכלתי את עצמי כשהפסקתי את ההנקה והבאתי לה מטרנה, או בפעם הראשונה שקילחתי אותה לבד (בד"כ זה התפקיד של בעלי) והמים לא היו חמים /קרים מספיק והיא ממש בכתה, ועוד ועוד..

ממש בא לי שכל יום מישהו יגיד לי כמה אני אמא אלופה לבת שלי..
את אמא אלופה! אין ספק בכלל!שמש בשמיים
אמא טובה דיהאמא_טריה_ל-2
מצטטת לכן -

מול הציפיות שלנו כאימהות להיות מושלמות, לזהות בדיוק את הצורך של הילד ולספק אותו באופן מיידי – באה התיאוריה של וויניקוט ונותנת מקום לשגיאות שלנו כאמהות.
לא רק שמותר לאימא לטעות, אלא שלפי תיאוריה זו, שגיאות אלו נותנות לילד מרחב להתמודד בעצמו עם התסכול ולצמוח ממרחב זה. הילד חווה את הרצון הגדול שלנו לספק את צרכיו ולהרגיע אותו, וזה מה שנותן לו את הביטחון בעולם ובעצמו. סיטואציות שמזמנות התמודדות עם תסכול הן מצמיחות לפי התיאוריה הזו ולכן יש לאפשר התמודדויות אלו ובטח שלא למנוע אותן או לחשוש מפניהן.

לפי וויניקוט, הילד לומד את דפוסי ההרגעה בהם נוקטת אימו הטובה דיה ובזמן פרידה לזמן מבוקר ומותאם לגיל, הילד יזכור את אותן דרכים בהן מרגיעה אותו אימו וירגיע את עצמו. חוויות מסוג זה יצמיחו את התינוק ויעודדו אותו בתהליך בניית הנפרדות שלו מאימא בעולם. לפי וויניקוט, "אם טובה דיה", היא אם שקשובה לעצמה, למה שמפריע לה, לצרכים שלה ופועלת מתוך התחשבות בצרכיה לצד צרכי תינוקה.

התיאוריה נותנת משקל רב לעצם המאמץ הרב וההתארגנות המיוחדת שנעשים על-ידי האם כדי לספק את הילד, על פני התוצאה: האם הילד אכן קיבל את מבוקשו. הילד רואה כמה חשוב הוא לאימו, כמה היא מתאמצת ומשתדלת לספק את צרכיו וזה מה שנותן לו את ההרגשה שהוא חשוב, ראוי ואהוב.
טיפים להריוןשמש בשמיים
כשיש התכווצויות ברגליים בלילה לשים רגל יחפה על הרצפה הקרה עוזר פלאים!
לישון עם כרית בין הרגליים מפחית עומס בגב.

בשלב הבחילות- לאכול על הבוקר משהו יבש, לא להישאר עם קיבה ריקה. (למרות שיותר כיף להקיא רק מיצי קיבה מלהקיא מיצי קיבה עם בייגלה 😝)
חחחמחי
אבל יותר קל להוציא מיצי קיבה כשעוד משהו מעורב בהם 😅
מחר הולכת לעשות הזרעה בשערי צדקאריאל765

וגרים מחוץ לעיר..עקרונית יכולה להגיע תוך 45 דקות אבל זה על הנייר. פקק אחד וזהו..חניה..

בקיצור יש לכן פתרון?

אם אני מפספסת זה עד חודש הבא.

מניחה שמחר יהיה פחות פקוקהשם שלי

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

גם אם זה קצת יותר משעה זה בסדרפצלושון

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

כן אם זה שעה ועשר דקות?אריאל765

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

את מחפשת מעבדה ?עוזרת

הבנתי שיש שם אחת של מאוחדת ואחת פרטיתאריאל765

אומנם ערב חג,שמעונה

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

את חוששת מהבאת הזרע?Sheela

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

וואלה? מניסיון? זו פעם ראשונה שלנו.אריאל765

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

בדרכקל"ת

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

חשבנו להגיע ממש מוקדם. אפילו לפני 8אריאל765

אז פחות יניה בעיה, גם ערב חגשמעונה

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תודה רבה לך🩷אריאל765

שיהיה בהצלחה רבהשמעונה

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

תודה! ננסה לקבל מחר ממאוחדתאריאל765אחרונה

כי בעלי שם.

בשעות האלה הכבישים פנויים לגמרי בע"ה בהצלחהבאתי מפעם

אה בקטע הזהטארקו

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

באמת?? בשערי צדק יש?אריאל765

מחר לא אמור להיות פקוק בבוקררק טוב=)

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לצאת מוקדם יותר?טארקו

זה עדיין בסדר...אורוש3

זה בסדר גמורחושבת בקופסא

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

לא יודעת מה הבעיה אבל אם יש בעיהאריאל765

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

התייעצות לגבי כיוון טיפולי מתאיםאנונימית בהו"ל

רציתי להתייעץ איתכן על משהו שמקשה עליי מאוד ומתיש אותי לאחרונה, ואשמח לזווית הראייה וההכוונה שלכן.

קצת רקע עליי כדי להבין את התמונה:

תמיד הייתי "מצטיינת בלי להתאמץ". בבית הספר ובלימודים למדתי למבחנים רק ברגע האחרון (אם בכלל) ולא ממש הכנתי שיעורים.

מכיוון שאני מאוד מוכשרת וקולטת מהר, זה הספיק לי כדי לקטוף מאיות בקלות.

הבעיה היא שבעבודה ובחיים הבוגרים השיטה הזו הפסיקה לעבוד, ואני תקועה בדפוס ששוחק אותי לגמרי.

מה שקורה בפועל בעבודה:

  • אני יושבת ימים שלמים על כיסא העבודה, אבל שעות ארוכות נשרפות על בהייה, בריחה לטאבים אחרים והתבטלות מלווה בייסורי מצפון. אני יכולה לשבת 12 שעות על המחשב ובפועל לעבוד שעתיים.

  • כשאני מקבלת משימה, אני יכולה במשך 4 ימים לא לעשות כלום ורק למרוח את הזמן, ורק ביום האחרון של הדד-ליין להיכנס לאטרף של שעות רצופות בלחץ היסטרי עד שאני מסיימת.

  • אם משימה דורשת ממני לפנות למישהו מצוות אחר, זה יכול לעכב אותי בעוד יומיים. זה ממש לא מקושי חברתי, אלא נטו תסמונת המתחזה חריפה: פחד משתק שלא אבין מספיק את המונחים הטכנולוגיים או את התמונה המלאה, ושאיכשהו אביך את עצמי מולם.

זה לא רק בעבודה – זה חודר לכל תחום ביומיום:

  • אני רוצה לקום לסדר, לנקות ולתקתק דברים, אבל נתקעת בישיבה. אומרת לעצמי "רק עוד 10 דקות", ואז הילד מתעורר או שנהיה לילה ועברו שעות בלי שעשיתי כלום. המעבר הפיזי מפעולה לפעולה מרגיש לפעמים כמו מחסום כבד.

  • אני מרגישה ממש מכורה למסך, למרות שאין לי סמארטפון או אפליקציות. הכל דרך המחשב: לשוניות של צ'אטים, פורומים וקצת נטפליקס. חוסר השקט הפנימי כל כך חזק שאפילו סרט אני לא מסוגלת לראות ברצף, כל כמה דקות אני קופצת לטאבים אחרים לבדוק אם מישהו כתב או אם נכנס מייל.

  • קשה לי ברמות עם אי-ודאות ודברים חדשים. אני מעדיפה להישאר אצל רופא לא מוצלח רק כדי לא לעבור לאחר, או להמשיך להשתמש בבגדים ישנים במקום לקנות חדשים.

אני מבינה שאני חייבת עזרה מקצועית כדי לצאת מהלופ הזה, אני לא יכולה להמשיך ככה בעבודה, וגם בבית מתסכל אותי מאוד המצב. אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל.

אשמח לדעת: האם מישהי חוותה משהו דומה ויצאה מזה? ולאיזה כיוון כדאי לי לפנות כצעד ראשון? אבחון קשב וריכוז? טיפול? (ואם יש לכן המלצה על מישהי ספציפית ומעולה, אשמח מאוד לשמוע).

ממש תודה לקוראות ולעונות

האמת שמה שקפץ ליעל הנס

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

זה יכול להיות הפרעת קשבאנונימית בהו"ל

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

בלימודים הייתי ככה. בעבודה פחות כי לא עובדת מהביתירושלמית במקור

נסי לעבוד מהמשרד...

גם כשאני מהמשרד זה ככהאנונימית בהו"ל

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אולי תטי אותו קצת?ירושלמית במקור

אולי אצליח לחפש זוית אחרתאנונימית בהו"ל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

כן. מבינה.... (אגב התכוונתי להטיה קלה ממש...)ירושלמית במקור

לשימוש במסך לפי מחקריםהמקורית

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

כן אם את ניהנת מההרצאה מאדעל הנס

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

מזדהה ממש עם הרבה מפהאיזמרגד1

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

וואו את אני במקרה?רקאני

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

מזדהה בטירוףמכחול

עוד כיוון שעולה לישלומית.אחרונה

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

רואה שמציעות פה מקצוע...אז מציעה גם מהשטח אחלה מקצממתקית

אינסטלציה

לימודים יחסית קלים

אינסוף עבודה, תמיד תמיד יהיה צריך, אין תחליף למקצוע.

בכל אופן, אצלנו בבניין יש אינסטלטור שעובד שעות נוספות, והם גם לוקחים הרבה...מרשים לעצמם כי אי אפשר בלעדיהם.

עוד רעיון-

מורה לנהיגה, אחלה עבודה אחלה כסף. (ותחסכי הרבה לילדים שלך...

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

נקודה מעניינת.ממתקית

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

וואי בהצלחהאונמר

הלוואי תמצאי מהר עבודה חדשה עם בוס אנושי ומעריך ♥️

בדיקת הריון חיובית זה בוודאות הריון?שאלה גנים

יכול להיות טעות?

אסביר -

עשיתי בדיקות דם יומיים לפני האיחור

(לא קשור להריון, מונעת לא הורמונלי)

והרופאה שמה לי גם בדיקת בטא כנראה

הבטא יצאה 2.3

כעבור שבוע...

הווסת מאחרת לי כבר חמישה ימים

אז רק ליתר ביטחון עשיתי בדיקת הריון (של לייף, מצרפת תמונה)

אשמח אם מישהי פה יודעת

המוח שלי בהלם 🤔

אין פה אף ספק!! 2 פסים- הריון בע"הממתקית

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

מונעת עם דיאפרגמהשאלה גנים

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

אממ חיובי. בשעה טובה!אורוש3

וואו, יקרה! זה ממש הריון.. מוזמנת לפנות אליי בפרטיהתייעצות הריון

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

תודה רבהשאלה גנים

מונעת עם דיאפרגמה 😉

נראה כמו חיובי, אם את עם התקן לא הורמונליקנקן שבור

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

תודה רבה!שאלה גנים

כאמור, דיאפרגמה 😅

זה אמיתי!!פרח חדש

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

כן, מתאמת וקוטלשאלה גנים

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

נראה לגמרי חיוביהשקט הזה

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

תודה! כן זה בול מה שקרהשאלה גנים

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

וואו. בעז"ה יתן לך כח לעבור את זה בקלות ❣️פרח חדש

❤️❤️שאלה גניםאחרונה

מלחיצים לפני ראש השנהאובדת חצות

שאולי תהיה מתקפה

ובלי קשר

צה"ל נערך באילת ובערבה

יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן

ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת

במקום להתעסק בחג ובקדושה

אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו

היו מלא שנים שלא תקעו בשופר בשבת ראש השנהשיפור

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

מי אומר מה?שלומית.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

לגבי השופר -לפניו ברננה!

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

כמה 'זאב זאב' בשנים האחרונות. חיים את חיינו עדאורוש3

שיוכח אחרת

הרבנית רחל בזק אומרתממתקית

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

אומרים שכשאין תקיעת שופר ביוט ראשוןכי כל פה

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

לא לעקוב אחרי החדשותהשקט הזה

עושה מאד טוב לנפש.

דבריו המרטיטים של ה'ערוך לנר' זצוק"ל:אמהלה

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

וואו חזק ממש. שנזכה לשמור הרבה שבתותפרח חדשאחרונה

ועכשיו להמלצה על מומחה לילדים הכי טוב בשינייםשירה_11

איזור דרום

הלוואי ויהיה לכן

יש לי המלצה בלודמישהי מאיפשהו

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

ד"ר יעל פלמון מבאר שבעניק חדש2

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

מכבי? לא נעים לי לומר- רופא תותח עם ילדים אבל...ממתקית

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

יש שם הרבה בני דודים. 🫣מוריה

רופאי השינייםoo

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

גם במכבי וגם במאוחדתoo

היא הגיבה למי שכתבה שהשם הערבי זה הרופא הזהיעל מהדרום

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

אההה באמת? לא ידעתי.ממתקיתאחרונה

מכבי בבאר שבע עוזר לך?יעל מהדרום

אם כן, ד"ר סבטלנה פוזרי מומלצת. מאוד נחמדהיעל מהדרום

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).

אולי יעניין אותך