ברוך ה התינוקת עולה יפה במשקל ומפותחת יפה, כל מי שרואה אותה מתלהב ממנה
אבל קשה לי עם האחות שצריכה לקבל אותנו מחר
בפעם הקודמת היא שאלה אותי מלא שאלות ועיכבה אותי איזה שלושת רבעי שעה אחרי החיסון
היא הבינה מהשאלון שמילאתי שאני בדיכאון והרגשתי שהיא פשוט חודרת לי לחיים😒
הסברתי לה שאני מודעת לעצמי ומטופלת ושברוך ה יש לי הרבה תמיכה ועזרה מבעלי (שגם הגיע איתי) אבל היא לא הפסיקה לתחקר
לא בא לי את השאלות שלה מחר
לא בא לי חפירות
לא בא לי להרגיש שוב קטנה ו'חולה'
לא בא לי להיות עם התווית שהיא הדביקה עלי
רוצה להגיע, להישאל שאלות רגילות, לספר קצת על התינוקת, לעבור את החיסון וללכת הביתה
עצם הכתיבה הייתה לי משחררת
תודה למי שקראה


וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...