אבל באמת כמו ש@היא יושבת בחלון אומרת- זה ציבור שמיועד לאנשים שיודעים להכיל מורכבויות ולשמור על עצמם. אם אין לך גב, מהר מאד תראה את עצמך מפקפק בדברים בסיסים, מתיר לעצמך איסורים כי 'ככה הם עושים אז כנראה שזה מותר' ובעיקר ממורמר על הציבור החרדי ורבניו- וחבל.

בד"כ אנשים שמגיעים מהציבור החרדי (ואלו לא רבים בכלל) הם אנשים שלא הסתפקו בשחור לבן, ומבינים שיש דקויות, ושטחים אפורים, שלא כל מה שאומרים להם הם מקבלים רק כי '***** אמר'.

אם אתה מגיע מהציבור החרדי אתה צריך לדעת שזו לא דרך של פשרנות (יש גם הרבה פשרנים, אבל הם לא מהווים את המיינסטרים של ההנהגה התורנית).
אני עברתי מסמינר למכללה דתית לאומית (בעיקר בגלל ההשקפות)- אבל נשארתי עם גרביים, אני רוצה לייצג ולהראות שאפשר להיות עם דעות של מזרוחניקע'ס רח"ל <צ> גם בלי להתפשר.

אני חושבת שאם מחליטים בסופו של דבר על מעבר- זה לא קורה ביום אחד, זה לא שאתה שם כיפה סרוגה ומחליף לטישירט וזהו, אתה דת"ל, זה צריך להיות תהליך הדרגתי, מושכל, ובעיקר מלווה בהדרכה תורנית כלשהי.

אבל בכל ציבור יש חלקים נרחבים של פריקים/רוחניקים/טיפשים שיעדיפו להאמין למספרי סיפורים מאשר למדענים.

נניח הקונספירציות על החיסונים נובעים מאי פתיחות ואמון במדע.

נראה לי שראיתי פעם תשובה של רב באתר הידברות שבעל תשובה שאל אותו למה אין רבנים דת"לים בהידברות.

ואם אני לא טועה הוא אמר שהרבנים הד"תלים אומרים דברים שקשים לעיכול.

ואת האמת שהוא צודק. 

בעיקר עבור בעל תשובה כל התפיסה הדת"לית עלולה להיות קצת מתסבכת..

אף על פי שזה מעצבן כי בתכלס התפיסה הדת"לית יותר קרובה לאמת, עם זאת עדיף שהמיינסטרים לא יהיה מודע לרעיונות האלה.

קצת מזכיר את הפולמוס שהיה לפני 800 שנה עם כתבי הרמב"ם

מבחינת שאיפה אל האמת יש לציבור הזה את הפוטנציאל הכי גדול

אבל יש גם הרבה יותר אפשרויות ליפול למקומות לא טובים..

וכאן זה מתקשר למה ש@יושבה בחלון הזכירה, צריך להיות אדם עם אישיות ואמונה חזקה בישביל למצוא את ההרמוניה בחיים האלה.

הרבה זמן לא נתקלתי ברבנים דתיים לאומיים שמתערבים במה שהם לא מבינים.
גם בפוליטיקה ממה שנראה לי הם מנחים מה הכיוון הכללי אבל לא מתערבים בפרקטיקות ולא יגידו מה לעשות יותר מידי.

וגם מה שאתה כותב כאן זה השמצה גמורה.

א. לך תעשה סיבוב במרכז ובית אל ותשאל מה היחס לרב ליכטנשטיין או הרב רבינוביץ. 

באופן הפןך ממה שאתה טוען, החסרון אצל הגוש ושות' זה שכל מי ששולל רמה כלשהיא של ליברליות - אתם מאשימים אותו ב"שולל כל מי שליברלי יותר ממנו". בעיניכם - אם במרכז לא מקבלים את ההמצאה של מלכה פיוטרקוסקי שהלכות נדה בטלו בזה"ז, זה אומר שמרכז "פוסלת כל מי שיותר ליברלי ממנה". ואת זה תצעקו כאילו זה עובדה, תוך התעלמות מכל הטווח הארוך שנמצא ליברלי ממרכז אבל מימין לפיוטרקוסקי, ובתוך הגבולות ההלכתיים. וזו כמובן רק דוגמה. העיקרון הוא מאוד ברור - לא פוסלים "מי שיותר ליברלי". פוסלים גישות מסויימות שעברו את הגבול. ההשמצה הפרועה של "פוסלים כל מי שיתר ליברלי" היא התנהגות נבזית של הוצאת שם רע גמור על תלמידי חכמים בעוון היותם פוסלים "משהו כל שהוא". עוול שאין כדוגמתו.

רק להזכיר, הרב סולוביי'ציק זצ"ל, האב הרוחני של הגוש. כתב את מאמר "זה סיני" בדיוק כדי לשלול דעות ליברליות מסויימות שהיו בעיניו מחוץ למחנה. חתנו וממשיכו הרא"ל זצ"ל עזה פאנל בטריקת דלת תוך שהוא מאשים ב"כפירה" מי שטענה שההלכה שובניסטית כי מעצביה היו גברים. אז גם הם חרדים?

כלומר, כל מי שיש לו גבול כלשהוא הוא חרדי, ובעיניך ציונות דתית היא "הכל מותר, אסור לשלול שום דבר בעולם"? במילון שלי קוראים לזה חילוניות. לא ציונות דתית.

ב. לא יודע ממי קיבלת את התחושה ועל מה מדובר. אבל גם כאן זו השמצה מכלילה ומבזה. אני לא חושב שהרצי"ה או ר' אברום או הרב אריאל פחות הבינו במה שהם פסקו מאשר הרא"ל או הרב רבינוביץ. בטח ובטח שלא פחות מאנשים סטייל הרב אמנון בזק והרב חיים נבון.

ג. מחוייבות טוטאלית היא דבר מאוד נדיר מעבר לחוגי הר המור. מתן משקל כבד יותר לגדולים והכרה בהבדלי מעמדות וסמכות יותר אכן קיים - כדרך עם ישראל מאז מעמד הר סיני, כדרך הרב קוק והרב סולובייצ'יק וכדרך כל הראשונים והאחרונים. להאשים הנהגה זו ב"חרדיות" זה ניסיון ליצור מציאות באמצעות הדבקת תוויות.

א. חוששני שאתה מדבר על הר המור, וגם שם אני לא בטוח שבכזו קיצוניות.

במרכז ובנותיה הרב מדן דווקא מוערך יחסית. וגם אחרים שזכרת לא "מוחרמים" ברובם. אם כי בהחלט יש ביקורת והדרכה שהדרך שונה.

הרב אבינר "הוחרם" בגלל שטיהר נשים בשעת וסתן. אם על זה אתה מחרף - ברוך שלא שם חלקי עימך. אני מקווה שהמסקנה אינה שהרא"ל סבר שניתן לקיים יחסים בזמן נדה. (ואגב, ביקשת לקלל ונמצאת מברך. האיש הזה הכי הפוך מ"ליברלי", אבל ברגע שנטה משמירת ההלכה - הודיעו שאין לסמוך עליו. כמו מנתח שמתעקש לנתח בניגוד למדע. הרי לפניך שהכל ענייני ומפני חוסר נאמנות להלכה, ולא מפני "ליברליות".)

לומר שיש התעלמות הרב הנקין, וכ"ש מהרב רבינוביץ', זה בוודאי שקר גס והמשך של ההשמצות. כאנקדוטה אתה יכול לקרוא כאן:  הפינה הדו יומית על מרן ר' אברום- תולדות חייו כו. #56 - נוער וגיל ההתבגרות על חרדתו של ר' אברום זצ"ל לכבודו של הגרנ"א.

ובכל מקרה, גם אם אספת כמה שמות - העיקרון ברור. אתה יודע בוודאות שמכבדים מאוד תלמידי חכמים כולל ליברלים בהחלט (כמו הרא"ל והרנ"א, לדוגמה) אבל מתעקש ש"אם אמרו שאין לסמוך על אי מי" המשמעות היא ש"מחרימים את כל מי שליברלי יותר מהם". ואתה חוזר על הקביעה הזו בנחרצות והתעקשות שלא לסגת ממנה. הזוי.

אתה מוכן לעמוד בשעת נעילה ולומר שר' אברום החרים כל מי שהיה ליברלי יותר ממנו? ש"פספס" את המסוגלות לחלוק על אדם בלי לפסול אותו? אם לא - שומה עליך לעלות על קברו בהר הזיתים ולבקש מחילה על הוצאת השם הרע שערכת כאן. כמובן אחרי שתבקש כאן מחילה ותודיע שאתה חוזר בך מהדברים. (ואל תאמר שלא הזכרת אותו, כי א. האשמת את "הרבנים החרד"לים" וחזרת והאשמת כאשר חידדתי כלפי "מרכז ובנותיה". ב. הוא היה זה שהוביל את "החרמת" הרב אבינר, אותה הזכרת)

הזוי שגדולי הלוגיקנים של הגוש, כשמגיעים ללהסביר למה כל האחרים פאנאטים - מאבדים כל צל של יושרה, כנות, או ניתוח ענייני. אז אתה אולי לא מחרים מי שמכשיל את הרבים, אבל אתה כן משמיץ תלמידי חכמים שלא שייכים לגוש. יפה ונאה.

ואגב החרמות, הרי לך אנקדוטה מאחד מאלילי הגוש, שגם הזכרת כאן את שמו בטענה שמחרימים אותו: ההתנתקות מהרב קוק  בהצלחה עם השבר האמוני שיפקוד אותך כשתראה שגם אצלכם יודעים להחרים... ודווקא להחרים רבנים קצת יותר משמעותיים ממיכי אברהם.

ב. אוקיי, אז משני מקרים שרבנים טעו, הגעת למסקנה שכל רבני הזרם החרד"לי (ואוהו, הרחבת אותו עד טווח הרב דרוקמן. כלומר - את מי אתה לא מכליל בהאשמה הזו? את הרב סתיו בלבד?) פוסקים את פסיקותיהם בלי להבין. (ולא, זה חלילה לא החרמה... בסך הכל להסביר שפסיקותיהם לא נקראות "פסיקה". רק מי שאומר שפסיקותיו של הרב מלמד אינם פסיקה נקרא "מחרים". כמה נח)

ג. אני לא הולך להתווכח איתך שורה שורה על דברי הגר"ע. אבל לומר שההבנה שיש היררכיה בין פוסקים היא חרדית - זו שוב השמצה. אנו מוצאים את החלוקה ההיררכית כבר בראשונים ובנושאי כלי הטור והשו"ע. לא כל אדם הוא בעל כתפיים לכל דבר.

ד. ושאלה לסיום. את עזרא שיינברג ומוטי אלון מותר לפסול?

אחרי שהבאתי מקור לכך שגם האליל של הגוש יודע להחרים כשמתחשק לו, נזכרתי שיש לנו כמובן כמה וכמה מרבני הגוש שנפלו גם בהאשמה השניה שהאשמת את "החרד"לים" - דיבור על דברים שהם לא מבינים בהם.

יש איזשהוא מרוץ בין רבני הגוש, החל מהרב מדן וכלה ברב חיים נבון (היום. טרי) לתמיכה ברפורמת הכשרות.  ולא, אני לא אכנס כעת לדיון על אם היא טובה או לא, כמו שרק אעמוד על העובדה שהם מביעים עמדות מנותקות מהמצאות לחלוטין. מכל שורה בנימוקיהם ניכר עד כמה אין להם שמץ של מושג כיצד מתנהלת מערכת כשרות.

אירוני משהו, שהיחיד שבאמת מומחה כשרות בצוהר, ושלא במקרה גם מתנגד למתווה המטורף הזה, מתוך נימוקים מסודרים ומציאותיים ושימוש מעולה במומחיותו והבנתו - הוא הרב משה ביגל. שהוא, כמה מפתיע, בוגר מרכז הרב, תלמיד מובהק לרצי"ה ור' אברום... אמנם חבר בכיר בצוהר, ואני מקווה שלפחות אותו לא תאשים ב"פסילת כל מי שליברלי ממנו", אבל בהחלט מדבר רק על מה שהוא מבין בו, ומוכיח את הבנתו. משעשע, המרכזניק שבחבורה - היחיד שנוהג כך לעומת כל הגושניקים ששם...

כי לפי מה שאני רואה זה לגמרי תורה עם דרך ארץ (בחלקים התורניים יותר).
זו הדרך הכי נכונה בעיני לתקשר עם העמך. לא להוריד את עצמינו לרמה של העמך אלא להעלות אותם משם.

 

אם הבנתי נכון בכלל את הכוונה שלך כשאת אומרת 'עמך'...

היא אמרה שיש מצב X שזה המציאות ואין מה לעשות עם זה.

אין פה שום קשר להתנשאות

ואחד המכנים המשותפים הכי ברורים (וגם היחידים) הוא הרצון לעבוד את ה' בדרך הנכונה ביותר. 
שניהם שואפים לאמת. ונלחמים בעבורה.

אבל לא הבנתי מה הקשר בין כל המלל הנ"ל לנידון?

כל קבוצה עושה דה-לגיטימציה לקבוצה השניה

באסה שזה ככה, אבל זה המצב

כך שזו לא בדיוק תחרות כי הן מתחרות בשני סוגי ספורט שונים (נקרא לזה ככה )...

ככה אני מרגישה לפחות.
הן דרכים כ"כ שונות שלכל אחת יש דברים נפלאים לתת, אבל הן פשוט לא קשורות.
חוץ מרצון לעבוד את ה' ודה לגיטימציה בעיקר מהכיוון החרדי. (למרות שגם בדת"ל יש, אבל אצל החרדים זה מגיע לביזוי גדולי עולם דתיים רק בגלל עוונם הגדול שהם ציוניים)

בכללי, לגבי מה שאתה שואל, נראה לי שבציבור המכונה "תוורני לאומי", יש מה שאתה מחפש.

גם השקפה כמו שהגעת אליה לגבי ערך המדינה והצבא, מתוך תפיסת הערך של גאולת ישראל בזמננו, בלי התעלמות מהדברים שעוד צריכים תיקון, וגם הכרה עמוקה של ערך לימוד התורה. גם הכרה בערך של אנשים שתורמים למדינה ולעולם מעבר ללימוד תורה.

אי אפשר להתעלם מכך, שבציבור החרדי יש הרבה מאד מוסדות של לימוד תורה לילדים, עם ותק ונסיון (יש גם כאלה שבעייתיים. כל מקום בפני עצמו. אבל במקומות טובים, יש חינוך תורני חזק). בציבור התורני לאומי גם יש. דומני שעדיין בכמות פחותה. ולא בכל מקום.

באופן פרטי, בני אדם שונים זה מזה יש בכל מקום. וגם בעלי "נוגדנים" למה שהתחנכו.

אבל מבחינת דרך, דומני שזה הכיוון.

[הציבור שמכונה "דתי לאומי", הוא מאד מגוון. אי אפשר להכליל, מלבד המכנה המשותף של שייכות לתורה ומצוות ברמות מאד מגוונות, וגם הכרה במדינה כערך. בד"כ, גם הכרה בערך של "ישובו של עולם"]

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

לפני מספר שבועות ראיתי סרטון שבו פרופ' לגינקולוגיה מנסה לטעון שדיקור מי שפיר אינו מסוכן כלל.

הוא אמר:

לפי המחקרים, רק X אחוזים מהנשים שעוברות דיקור מי שפיר יעברו הפלה. וזה ממילא גם אחוז ההפלות הרגיל ללא דיקור, כך שאין בדיקור כל סכנה.

ובכן, אני לרגע לא מזלזל בידע הרפואי שלו וביכולת שלו לבצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר, אבל מחקרים אפעס הוא לא יודע לקרוא.

המחקרים שדיברו על אחוז ההפלות שיש לאחר דיקור מי שפיר (ואני מדגיש שזה אחוז מאוד נמוך, בערך אחד לאלף), חישבו זאת לאחר שהם חישבו את אחוז ההפלות שיש ללא כל דיקור.

זה כמו שאני אגיד:

הסיכוי של אדם בן 80 למות אחרי תאונת דרכים במהירות 30 קמ"ש הוא 10%, אבל זה ממילא הסיכוי של אדם בן 80 למות השנה, כך שהתאונה לא מסוכנת כלל".

לא, כפרה עליך, התאונה מוסיפה 10% על הסיכוי הקיים ממילא למות בגיל 80, היא לא מחליפה את הסיכון הזה בסיכון אחר אלא מתווספת אליו.

ושוב אני מדגיש:

אני לא חולק עליו שדיקור מי שפיר זה הליך בטוח מאוד. אבל עדיין יש הבדל בין סיכון של אחד לאלף לבין 0 סיכון, ובעיקר הציקה לי הפרשנות השגויה למחקרים.

נכון שדיקור מי שפיר הוא בעל סיכון מסויים

אבל יכול להיות שלדעתו הסיכון מתגמד לעומת היתרונות של הבדיקה.

''הסיכון להפלה אחרי דיקור הוא רק אחד לאלף, וזה ממילא הסיכון להפלות בשלב הזה של ההריון גם בלי דיקור, כך שלדיקור אין סיכון כלל''. 
 

זה לא ניסוח לא מוצלח, זאת הבנה לא נכונה שהולידה משפט שגוי

ושכחתי כמובן להוסיף שביבי אשם...

ודבר נוסף- לא שמעתי את הפרק אבל הרבה פעמים בתקופה הזו טיעונים הולכים למקום רגשי ולא מבוסס מדעית.

אבל תיאורטית יכולה בפוסט אנונימי כי אני בקבוצה שלהם

במחשבה נוספת, נראה לי שיש כאן טעות טקטית ולוגית בלהעביר דברים שמישהו שאני לא מכירה כתב. הרי אם מישהו יענה הגיונית, זה לא יהיה אליי, אז לא אוכל להגיב לו ולהודות. ואם מישהו יתקוף, אני לא אוכל לענות להגנתך.

בקיצור, בקבוצה שם יש אפשרות לשלוח פוסט אנונימי, ואם אני אוכל אז גם אתה ❣️

נ.ב

איזה כיף שעוד מישהו מקשיב לחיות כיס. זה פודקאסט על נושאים מעניינים בדרך כלל והוסיף לי המון ידע

הכותב מפריך שתי טענות מרכזיות שהועלו בפודקאסט:

בנושא בטיחות מזון: הוא מתנגד לקביעה שניתן להסתמך על חוש הטעם והריח כדי לזהות מזון מקולקל, או להסיר עובש באופן בטוח. הוא מסביר שחיידקים ורעלנים מסוכנים (כמו בוטולינום או ליסטריה) הם חסרי טעם וריח, ושהעובש הנראה לעין הוא רק חלק קטן מזיהום עמוק ובלתי נראה בתוך המזון.

בנושא תזונה ועונות השנה: הוא דוחה את הרעיון שהגוף זקוק לויטמינים ספציפיים בהתאם לעונה של הפירות, ומציין שתהליך הכנת הריבה הורס את הרכיבים התזונתיים בפרי. בנוסף, הוא מבהיר כי הופעת פירות בעונות מסוימות היא תוצאה של תנאי אקלים וגנטיקה של הצמח, ולא כוונה מכוונת לספק צרכים תזונתיים אנושיים, ומדגיש שצריכת ויטמין C מוגברת בחורף אינה מונעת מחלות עבור אדם ממוצע.

במשפט אחד?

הכותב יוצא נגד הטענות המדעיות המוטעות והמסוכנות, לטענתו, שהושמעו בפודקאסט בנוגע לבטיחות אכילת מזון מקולקל ולתפיסות תזונתיות שגויות לגבי צריכת פירות עונתיים.

בשלוש מילים?

ביקורת על פסאודו-מדע.

במילה אחת?

הפרכה.

איך זה ממחיש?

האימוג'י מסמל שלילה ודחייה של הטענות שהועלו בפרק הפודקאסט, כפי שפורטו בפוסט. הוא משקף את העמדה הנחרצת של הכותב, השוללת את הטיעונים שהציג כאילו היו עובדות מדעיות.

בנורווגיה, ליד תאריך התפוגה של מוצרי מזון רבים, כתוב "עדיף לפני, אבל לא נורא אחרי ..."

או: "se lukt smak - לראות להריח לטעום" (יענו, לא לזרוק את הגבינה דקה אחרי תאריך התפוגה)

יעני זה מתחלק לשתי קטגוריות של מוצרים, חלק זה "לשימוש עד" וחלק זה "עדיף לפני"

יש מוצרים שעליהם כתוב ''לשימוש עד'', ויש כאלה עם הכיתוב ''עדיף להשתמש לפני''. זה לא מקרי. 
 

האם צריך להתייחס לתאריך תפוגה של מזון? | מגזין | מכון דוידסון

הויטמינים וערכים התזונתיים שבה מתגמדים לעומת כמויות הסוכר שהיא מכילה

כמו שלא שותים ויטמנציק כדי לספוג ויטמנים.

מסכים עם כל מה שאמרת

ורק מוסיף, שאכן לצערנו החברות הגדולות זוכות לפחות רגולציה והקפדה מאשר יצרנים קטנים.

ראה ערך פרשיית היונים בעלית.

א. לא בדקו את המקום בזמן אמת כמו שנדרש (גם לא כשרותית. אבל לא מדברים על זה)

ב. גם שגילו. משרד הבריאות לא דרש לפרסם את זה בריש גלי. אלא הסתפק בהתחלה בהתחיבות של עלית להזמין מדביר יונים בזמן שיש שוקולדים נגועים בסלמונלה בשוק.

ג. גם אחרי שזה התפוצץ. משרד הבריאות אפשר למפעל להמשיך לפעול. נטען שעשו שיפוצים ותיקונים.

ד. ההנהלה וכל העובדים ידעו בזמן אמת שיש יונים במפעל. מישהו ישב על זה בכלא?

וזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה.

סיפור דומה קרה בעלית גם בעבר .

אתה יודע מה היו עושים ליצרן קטן?

במקרה הטוב היו סוגרים לו את המפעל לצמיתות

במקרה הפחות טוב. הוא היה יושב בכלא

במקרה בעלית הן פשוט עשו צרכים על הפס יצור של השוקולד 

ממשרד הבריאות.

לרוב לעסקים קטנים אין כשרות טובה, וממילא כנראה האוכל לא הכי נקי/ אף אחד לא שוטף את התותים לפני שהם הופכים לריבה ובטח שלא משגיח על הגידול שלהם..

מבחינתי חותמת כשרות מוכרת זה כמו מותג

כשיש על המוצר את הכשרות אז אני יאכל בבטחה בלי לפחד שמסתתר גוש עובש.

(מוסיפה שלא קראתי את הכל רק את השליש הראשון..(

לא איכות ולא בריאות

פרה שנשחטה כשר למהדרין.  אם הבשר לא נשמר כמו שצריך והתקלקל. זה עדין כשר.

טבח שחתך חסה גוש קטיף אחרי שהיה בשירותים ולא שטף ידיים. זה עדיין כשר.

עגבניה מלאה עובש. כל עוד אין בה תולעים. היא עדיין כשרה

זה לא קשור.

אוכל שלא מעלה עובש במשך זמן לרוב מעובד ומשומר מדי עד כדי כך שאפילו מיקרואורגניזמים נמנעים ממנו.

איזה חגורה יש בקורקינטים?
 

ובאופן כללי כל הממונעים הקטנים האלה הם מסוכנים, ולכן מזל שלפחות יש עכשיו חובה חוקית לשים לוחית רישוי.

בעלות על אופנוע מעלה את מחירי הביטוח והחיים אבל אופניים חשמליים וקורקינטים לא.

זה די מוזר.

קורקינט זה נחמד לעירוני.

אופנוע בין עירוני

לדוגמה,:

יש לי חבר שגר במרחק של פי 2 כמעט זמן נסיעה ממני לעבודה

לי לוקח 40-50 דקות. תלוי בפקקים. לפעמים גם יותר.

אצלו זה קבוע. 25 דקות.

תמיד אני חצי צוחק עליו שלא שווה כלום אם מתים או חס וחלילה נכים.

הוא צוחק (בציניות מפחידה) שהוא נוסע מהר מאוד (לא שאלתי כמה. אבל מניח שזה סביב 140-150 ומעלה לפי מהירות ההגעה) כדי שאם תהיה לו תאונה זה יהיה בוודאות מוות (כך לדבריו)

שאלתי אותו ומה עם הילדים? הוא אמר שבשביל זה יש לו אופנוע כדי שהוא יוכל לבלות איתם יותר זמן שהוא בחיים והוא אמר שהוא עשה לעצמו ביטוח חיים גדול כך שאם הוא ימות, לפחות לא יהיה לילדים בעיה כלכלית.

כן. זה שחור לגמרי. אבל הפקקים יכולים לשבור כמעט כל אחד.

עולה על האוטובוס בתחנה האחרונה לפני הכביש מהיר, ויורד בתחנה הראשונה בצד שני. בדרך כלל זה מהיר כמעט כמו רכב. הקורקינט בתא המטען.

אם יש נתיבים צהובים (כלומר נת"צים) אז זה יותר מהיר מרכב.

אם זה רכבת קלה מתחת לאדמה זה בכלל חלום.

זה כי לפני כעשור, כמה נערים השתללו על הכביש לפני (לא זוכר אם אופניים או קורקינט)

למזלי תפסתי מהם הרבה מאוד מרחק מאחור

פתאום אחד נפל. והם התחילו לצעוק עליי כאילו יש לי קשר לכך. (הייתי כ50-100 מטר אחריהם עם האוטו)

למזלי כנראה חוץ מכמה צעקות, הם לא עשו כלום.

זה היה יכול בקלות להגמר בחקירה במשטרה (ולך תוכיח שהיית כל כך רחוק ואין לך קשר לנפילה ההיא)

מאז אני עם מצלמת דרך

וכמובן שילמו לו ביד רחבה עבור שירותיו אבל התלונה שלי היא על הבנק, לא עליו כאדם פרטי וכשחקן.
בפרסומת הוא על תקן הדמות, לא השחקן בחיים האמיתיים שמגלם אותה.

 

עקב התנהלותו במקום אחר.

לא תומך בהסתכלות הזו אבל מבין את דבריך

אין לי עניין אישי איתו. שיהיה בריא ויחזור בתשובה שלמה במהרה.
הוא מופיע בפרסומת בדמות אותה הוא מגלם בתכנית, לא בדמותו הפרטית בחיים "האמיתיים".
ושוב פעם, הבעיה שלי היא עם הבנק, לא איתו. בעיני לא פחות מחילול השם בפרהסיה, שממומן לפחות בחלקו על ידי לקוחות הבנק שאני ביניהם.

אני לא צופה בארץ נהדרת, כי מתארת לעצמי שיש שם

הצגות כמו אלו שהזכרת, אבל פעם אחת כן הסתכלתי

והם בדיוק הציגו את בכירי החמאס בקטר. זה מתחיל

בערביה המבקשת באנגלית תרומות עבור תושבי

עזה המסכנים, כשברגע החמסניקים מתהוללים

בבית מלון יוקרתי. זה היה משעשע. ממש.

@על סף ייאוש ישר כח.

אני מתלבט אם יש טעם להתלונן כאשר אני לא לקוח הבנק

לפעמים גם פרסום שלילי הוא פרסום

ולראות אדם עם כיפה בפרסומת זה יותר טוב מלראות אישה עם חולצה פתוחה, שיער גולש וחיוך מפתה.

וכן באופן כללי במדינה שלנו ובפרט בעולם הפרסום והמדיה היחס לתורה ולמצוות נע בין פרסום טוב וחיובי ואמיתי ועד לפרסום נלעג. אנשים שמניחים תפילין ואחר כך יוצאים למסיבה, אנשים שיוצאים לבר בשבת ומאחלים שבת שלום, משפיעניות רשת שמקבלות על עצמן ללבוש חצאית אבל על החלק העליון מי מדבר..

הדברים רחוקים מלהיות מושלמים. אבל יש כאן בסיס רחב של מסורת, בסיס רחב של יהדות ושל מודעות דתית ברמה כזו או אחרת. ומתקדמים לכיוון גאולה שלמה במהרה בקרוב.

שלפיו חרדי יחיד הוא יותר זהב טהור מ-דתי יחיד.

לסכן את חייך בשביל לשמור על עם ישראל?

להחזיק את הדלת פתוחה כשמישהו נכנס אחריך לבית מרקחת?

לחצות עם זקנה את הכביש?

אור מתוך החושך כזה.

שגם לחרדי יש לב.

אני הופתעתי מאוד לגלות את זה

כן, בהחלט לא. יש שם המוני אנשים טובים. לא יודע למה זה חידוש ולא יודע למה הפורום לאחרונה מוצף בשרשורי - מי יותר טוב.

למה אצל החרדים זה יותר בולט בעיניך?

כי אתה לא מצפה מהם מה שאתה מצפה מאוכלוסיות אחרות, כמו שכתבת בתגובה הבאה שלך ("אני הופתעתי מאוד לגלות את זה")

אם כן, יש לזה שם - soft bigotry of low expectations - Wiktionary, the free dictionary

או בעברית - גזענות של ציפיות נמוכות.

"גזענות של ציפיות נמוכות" (Soft Bigotry of Low Expectations) היא תופעה שבה הנמכת רף הדרישות מאוכלוסיות מוחלשות, מתוך רחמים או כוונה טובה לכאורה, מובילה בפועל להנצחת הפערים.

מדוע זו גזענות?
הגישה מונעת מתפיסה סמויה של עליונות – היא מניחה מראש שקבוצה מסוימת אינה מסוגלת לעמוד בסטנדרטים אנושיים אוניברסליים.

לפחות לאחדים מאיתנו?

כמה יפה ונאור רוחב הלב המתגלה כאן,הפרגון, היכולת לזרוק

פירורי מחמאה ל"ציבור החרדי".....

רבותי, הציבור החרדי הוא הציבור השומר על תורת ישראל, על עצמו,

על נקיות והשקפה נכונה....הוא לא חשוך, הוא מואר!

מעניין מדוע למקרא התגובות האלו, עולה בי אסוצאציה על ימי הביניים

והתפיסה הגויית על היהודים.....

הערות כגון אלה, גורמות  ל י  לשנות מבט על הציבור הדת"ל -

כזו שנאה. כזאת בורות. איך יבוא המשיח כך, איך?

מתארת לעצמי אילו תגובות אקבל עכשיו. 

נמאס לי כבר להגיב. אתם ממש ראש בקיר. ממש!

מתפלאת עליך במיוחד פשוט אני; אתה מדען, נכון?

חוקר, נכון? מתיימר להיות אובייקטיבי, נכון?

בבקשה. הדוגמא הכי טובה למי שמעמיד את המדע

בראש מעייניו.

קצת ענווה רבותי, קצת ענווה....

לא מתכוונת לענות כבר על שום תגובה

כזו. אתם לא מוכנים לרדת מעץ הדיעה

הקדומה, העמידה העקשנית על...

אני כבר לא יודעת מה לאמר.

איך כתב כאן מישהו? שכל אחד יתקן

את עצמו, בראש ובראשונה, ואת הפגמים

שהוא רואה בסביבתו....מבינה שהציבור

שלכם טהור לגמרי....

נו, אולי בזכותכם תבוא הגאולה סוף סוף....

לא כתבתי כאן שום דבר רע על החרדים,

רק שאלתי את הפותח למה הוא חושב שכפרטים הם "זהב טהור" שבולט יותר מהדתיים.

זה הכל.

רציתי לכתוב.

לא בא להמעיט חלילה בערך אף אדם ואף ציבור.

לאחרונה נתקלתי, לא מקרה אחד ולא שתים, באנשים המוגדרים כחרדים חזקים, כאלו שיש מצב שאם היינו נפגשים בהפגנה הם היו צועקים עליי [וצעקו חבל על הזמן, אשמתי, ניסיתי להתווכח] אבל פגשתי אותם בחיים האישיים שלהם, בכל מיני סיטואציות לא ציבוריות, ופשוט נדהמתי מההכלה שלהם, מהעדינות הטהורה, מהרצון הטהור לעשות הכל בשביל יהודי אחר.

מין התמסרות מטורפת שלא האמנתי שקיימת, לצאת מגדרך למען יהודי אחר.

הדדיות כזאת.

אני מנסה להסביר, יודע שכמה שלא אסביר מי שלא פגש לא יבין.

לרגעים חלפה בראשי מחשבה, הלוואי עלינו.

הלוואי עליי ביישוב שלי כאלו אנשים.

לא אומר שאין, כולם מיוחדים וטהורים, לא יודע, פגשתי שם משהו מיוחד.

זהב טהור. עדינים, טהורים, נקיים, לא יודעים לפגוע בזבוב.

[פגשתי גם הרבה לא כאלה, סבלתי מהם רבות במידה כזאת או אחרת. את זה אני מכיר מזמן...]

זה שינה לי את המבט. הרגשתי שהם חיים את הערבות עם כל יהודי עמוק בנשמה.

הם חרדים שנמצאים בחרדה, הם מפחדים על המקום שלהם, מפחדים להשתלב איתנו...

אבל אוהבים, מכל הלב.

הכי בעולם.

וערבים לנו.

[נ.ב. יש מגמה של זליגת אלימות לחרדים. בהפגנות אתה רואה אנשים מאוד עדינים הופכים לעבריינים. מישהו דואג לעשות את זה. לצערנו. מקווה שמשהו יקרה כאן במדינה הזאת מהר, שלא נפסיד את הזהב טהור הזה, שלא ייפגם].

אולי אדייק יותר

התמסרות ללא גבולות.

זה לא נעצר בשום מקום. הוא יעשה בשבילך הכל, יהפוך את העולם, יצטרך לצבוט את עצמו חזק להפסיק לעזור לך כי זה כבר יותר מידי..

לכתוב את זה.

בכל חברה יש אנשים ט ובים יותר וטובים פחות.  האדם הוא אדם, בכל חברה. יש גם יהודים

שאינם שומרי מצוות בעלי חסד גדולים ולב גדול מאוד.

ויש את המיינסטרים (שונאת את המילה הזאת); אלה שיזמינו אורחים שאחרים ימנעו מלפגוש

אותם אפילו...והם עושים זאת במאור פנים ועם כל הלב, והם יושבים יחד איתם ועשרת ילדיהם

בני ובנות זוגם וכל הילדים של כל זוג....אלה הם הטופ שבטופ.

אולי אם מדברים על 

 אומר מה השאיפות שלה. מה היא מעמידה בראש מטרותיה.

מה היא הכי מעריכה.

אולי, כמו שהחברה ש"השחירה" אמרה לי, בציבור הדת"ל יש יותר הקפדה על חוקי

המדינה, על חוקי התעבורה, למשל.

ייתכן.

אבל לא העילית שבעילית. הם מקפידים על הכל מכל כל, בזהירות המירבית.

אתם רואים את החרדים כשחורים, מסכנים, כלואים, סגורים...

ובא נניח שהלבוש החרדי צורם לכם. אבל האם זה אומר משהו על האדם

שלובש אותם?  אם הוא בעל חסד, או גס רוח, וכו'...לא.

זה כן אומר, אני חושבת, על החברה שהוא שייך (בדרך כלל ב ו ח ר)

להיות חלק ממנה כי הוא מאמין בהשקפה שלה ובדרך שלה לנסות

לממש אותה ולדבוק בה.

מפריע, אני יודעת, ההתבדלות הזאת. אבל היא תוצאה של המתירנות

החילוניות, ההדרדרות המוסרית שמסביב.

איך זה, שאנחנו גרים באותה מדינה, אפילו באותה עיר,

אפילו באותה שכונה או בשכונה סמוכה, ואתם לא מכירים

אותנו בכלל?

אין ספק שהמגזר הדתי (מתכוונת לחזק יותר לא ללייט)

מורכב מאנשים טובים מוסריים והגונים.

אלא, אני מרגישה שהציבור הזה מדי נוגע

בעולם החילוני. גם בלבוש. כן. לבוש אמנם

זה לא הכל אבל זה משהו. זה מחבר או

מבדיל.

ואולי אני טועה. רואים, אנו גרים לפעמים

באותה עיר, באותה שכונה, או בשכונה סמוכה

אבל אולי אנחנו לא מכירים אתכם בכלל...

אבל שאין לנו לב...למה, ריבונו של עולם?

מי הקים את יד שרה, את עזר מציון, את דרכי מרים

את כל הגמח"ים ומה לא....מי?

אז בחברה או במילים אחרות, במגזר, שמקדיש

כל כך הרבה כוח וזמן לעזור לזולת (ויש גמחים

שאפשר להתקשר אליהם באמצע הלילה

וזה בסדר), יש כל מיני אנשים.

שמשתדלים יותר ולפעמים פחות, שמתחשבים

יותר ולפעמים פחות...

ויש את העילית שבעילית. כמו השכנים שלי.

חייבת לספר לכם ש"הכל טוב" שלי  זה משני בחורי חמד סרוגים

שעמדו בתחנה וניסו לתפוש טרמפ כי כבר לא היה להם אוטובוס.

ניסיתי להציע כסף למונית, אבל הם סירבו, ומלבד זאת, לאן

שהם היו צריכים להגיע, זה כבר היה יותר מדי יקר.

(לו היה בבית בעל, היינו מזמינים אותם ללון אצלנו

ולצאת לדרכם למחרת, אבל לא יכולתי כמובן).

והם כל הזמן ענו (לתהייתי, איך יגיעו בשעה כזו כשאף

אחד לא עוצר)  - הכל טוב, הכל טוב.

מאוד מצא חן בעיני הביטוי האופטימי והחיובי

הזה , אז אימצתי אותו קצת.

(נזכרתי בו רק עכשיו, כי באופי שלי, הביטוי

הזה ממש לא מתאים לי.....)

הם היו כל כך חמודים. למרות (!) שלא

היו חרדים, למרות (!) שהיו לבושים

אחרת, הם היו כאלה חמודים וטהורים.

היה מאלף לפגוש אותם.

אז יש רבים כאלו, בציבור החרדי, גם אם רובם פחות מפורסמים מאלו שהזכרתי, יש רבים מאוד כאלו בציבור החרדי, יש רבים כאלו בציבור הדתי לאומי וכן, תופתע - יש רבים כאלו גם בציבור החילוני.

מה שעצוב, שנהיינו כל כך סקטוריאליים, שזה בכלל חידוש.

וכולם נפעמים לגלות שגם במגזרים וציבורים אחרים יש אנשים טובים.

חן המקום על יושביו

חן המגזר על אנשיו