אבל באמת כמו ש@היא יושבת בחלון אומרת- זה ציבור שמיועד לאנשים שיודעים להכיל מורכבויות ולשמור על עצמם. אם אין לך גב, מהר מאד תראה את עצמך מפקפק בדברים בסיסים, מתיר לעצמך איסורים כי 'ככה הם עושים אז כנראה שזה מותר' ובעיקר ממורמר על הציבור החרדי ורבניו- וחבל.

בד"כ אנשים שמגיעים מהציבור החרדי (ואלו לא רבים בכלל) הם אנשים שלא הסתפקו בשחור לבן, ומבינים שיש דקויות, ושטחים אפורים, שלא כל מה שאומרים להם הם מקבלים רק כי '***** אמר'.

אם אתה מגיע מהציבור החרדי אתה צריך לדעת שזו לא דרך של פשרנות (יש גם הרבה פשרנים, אבל הם לא מהווים את המיינסטרים של ההנהגה התורנית).
אני עברתי מסמינר למכללה דתית לאומית (בעיקר בגלל ההשקפות)- אבל נשארתי עם גרביים, אני רוצה לייצג ולהראות שאפשר להיות עם דעות של מזרוחניקע'ס רח"ל <צ> גם בלי להתפשר.

אני חושבת שאם מחליטים בסופו של דבר על מעבר- זה לא קורה ביום אחד, זה לא שאתה שם כיפה סרוגה ומחליף לטישירט וזהו, אתה דת"ל, זה צריך להיות תהליך הדרגתי, מושכל, ובעיקר מלווה בהדרכה תורנית כלשהי.

אבל בכל ציבור יש חלקים נרחבים של פריקים/רוחניקים/טיפשים שיעדיפו להאמין למספרי סיפורים מאשר למדענים.

נניח הקונספירציות על החיסונים נובעים מאי פתיחות ואמון במדע.

נראה לי שראיתי פעם תשובה של רב באתר הידברות שבעל תשובה שאל אותו למה אין רבנים דת"לים בהידברות.

ואם אני לא טועה הוא אמר שהרבנים הד"תלים אומרים דברים שקשים לעיכול.

ואת האמת שהוא צודק. 

בעיקר עבור בעל תשובה כל התפיסה הדת"לית עלולה להיות קצת מתסבכת..

אף על פי שזה מעצבן כי בתכלס התפיסה הדת"לית יותר קרובה לאמת, עם זאת עדיף שהמיינסטרים לא יהיה מודע לרעיונות האלה.

קצת מזכיר את הפולמוס שהיה לפני 800 שנה עם כתבי הרמב"ם

מבחינת שאיפה אל האמת יש לציבור הזה את הפוטנציאל הכי גדול

אבל יש גם הרבה יותר אפשרויות ליפול למקומות לא טובים..

וכאן זה מתקשר למה ש@יושבה בחלון הזכירה, צריך להיות אדם עם אישיות ואמונה חזקה בישביל למצוא את ההרמוניה בחיים האלה.

הרבה זמן לא נתקלתי ברבנים דתיים לאומיים שמתערבים במה שהם לא מבינים.
גם בפוליטיקה ממה שנראה לי הם מנחים מה הכיוון הכללי אבל לא מתערבים בפרקטיקות ולא יגידו מה לעשות יותר מידי.

וגם מה שאתה כותב כאן זה השמצה גמורה.

א. לך תעשה סיבוב במרכז ובית אל ותשאל מה היחס לרב ליכטנשטיין או הרב רבינוביץ. 

באופן הפןך ממה שאתה טוען, החסרון אצל הגוש ושות' זה שכל מי ששולל רמה כלשהיא של ליברליות - אתם מאשימים אותו ב"שולל כל מי שליברלי יותר ממנו". בעיניכם - אם במרכז לא מקבלים את ההמצאה של מלכה פיוטרקוסקי שהלכות נדה בטלו בזה"ז, זה אומר שמרכז "פוסלת כל מי שיותר ליברלי ממנה". ואת זה תצעקו כאילו זה עובדה, תוך התעלמות מכל הטווח הארוך שנמצא ליברלי ממרכז אבל מימין לפיוטרקוסקי, ובתוך הגבולות ההלכתיים. וזו כמובן רק דוגמה. העיקרון הוא מאוד ברור - לא פוסלים "מי שיותר ליברלי". פוסלים גישות מסויימות שעברו את הגבול. ההשמצה הפרועה של "פוסלים כל מי שיתר ליברלי" היא התנהגות נבזית של הוצאת שם רע גמור על תלמידי חכמים בעוון היותם פוסלים "משהו כל שהוא". עוול שאין כדוגמתו.

רק להזכיר, הרב סולוביי'ציק זצ"ל, האב הרוחני של הגוש. כתב את מאמר "זה סיני" בדיוק כדי לשלול דעות ליברליות מסויימות שהיו בעיניו מחוץ למחנה. חתנו וממשיכו הרא"ל זצ"ל עזה פאנל בטריקת דלת תוך שהוא מאשים ב"כפירה" מי שטענה שההלכה שובניסטית כי מעצביה היו גברים. אז גם הם חרדים?

כלומר, כל מי שיש לו גבול כלשהוא הוא חרדי, ובעיניך ציונות דתית היא "הכל מותר, אסור לשלול שום דבר בעולם"? במילון שלי קוראים לזה חילוניות. לא ציונות דתית.

ב. לא יודע ממי קיבלת את התחושה ועל מה מדובר. אבל גם כאן זו השמצה מכלילה ומבזה. אני לא חושב שהרצי"ה או ר' אברום או הרב אריאל פחות הבינו במה שהם פסקו מאשר הרא"ל או הרב רבינוביץ. בטח ובטח שלא פחות מאנשים סטייל הרב אמנון בזק והרב חיים נבון.

ג. מחוייבות טוטאלית היא דבר מאוד נדיר מעבר לחוגי הר המור. מתן משקל כבד יותר לגדולים והכרה בהבדלי מעמדות וסמכות יותר אכן קיים - כדרך עם ישראל מאז מעמד הר סיני, כדרך הרב קוק והרב סולובייצ'יק וכדרך כל הראשונים והאחרונים. להאשים הנהגה זו ב"חרדיות" זה ניסיון ליצור מציאות באמצעות הדבקת תוויות.

א. חוששני שאתה מדבר על הר המור, וגם שם אני לא בטוח שבכזו קיצוניות.

במרכז ובנותיה הרב מדן דווקא מוערך יחסית. וגם אחרים שזכרת לא "מוחרמים" ברובם. אם כי בהחלט יש ביקורת והדרכה שהדרך שונה.

הרב אבינר "הוחרם" בגלל שטיהר נשים בשעת וסתן. אם על זה אתה מחרף - ברוך שלא שם חלקי עימך. אני מקווה שהמסקנה אינה שהרא"ל סבר שניתן לקיים יחסים בזמן נדה. (ואגב, ביקשת לקלל ונמצאת מברך. האיש הזה הכי הפוך מ"ליברלי", אבל ברגע שנטה משמירת ההלכה - הודיעו שאין לסמוך עליו. כמו מנתח שמתעקש לנתח בניגוד למדע. הרי לפניך שהכל ענייני ומפני חוסר נאמנות להלכה, ולא מפני "ליברליות".)

לומר שיש התעלמות הרב הנקין, וכ"ש מהרב רבינוביץ', זה בוודאי שקר גס והמשך של ההשמצות. כאנקדוטה אתה יכול לקרוא כאן:  הפינה הדו יומית על מרן ר' אברום- תולדות חייו כו. #56 - נוער וגיל ההתבגרות על חרדתו של ר' אברום זצ"ל לכבודו של הגרנ"א.

ובכל מקרה, גם אם אספת כמה שמות - העיקרון ברור. אתה יודע בוודאות שמכבדים מאוד תלמידי חכמים כולל ליברלים בהחלט (כמו הרא"ל והרנ"א, לדוגמה) אבל מתעקש ש"אם אמרו שאין לסמוך על אי מי" המשמעות היא ש"מחרימים את כל מי שליברלי יותר מהם". ואתה חוזר על הקביעה הזו בנחרצות והתעקשות שלא לסגת ממנה. הזוי.

אתה מוכן לעמוד בשעת נעילה ולומר שר' אברום החרים כל מי שהיה ליברלי יותר ממנו? ש"פספס" את המסוגלות לחלוק על אדם בלי לפסול אותו? אם לא - שומה עליך לעלות על קברו בהר הזיתים ולבקש מחילה על הוצאת השם הרע שערכת כאן. כמובן אחרי שתבקש כאן מחילה ותודיע שאתה חוזר בך מהדברים. (ואל תאמר שלא הזכרת אותו, כי א. האשמת את "הרבנים החרד"לים" וחזרת והאשמת כאשר חידדתי כלפי "מרכז ובנותיה". ב. הוא היה זה שהוביל את "החרמת" הרב אבינר, אותה הזכרת)

הזוי שגדולי הלוגיקנים של הגוש, כשמגיעים ללהסביר למה כל האחרים פאנאטים - מאבדים כל צל של יושרה, כנות, או ניתוח ענייני. אז אתה אולי לא מחרים מי שמכשיל את הרבים, אבל אתה כן משמיץ תלמידי חכמים שלא שייכים לגוש. יפה ונאה.

ואגב החרמות, הרי לך אנקדוטה מאחד מאלילי הגוש, שגם הזכרת כאן את שמו בטענה שמחרימים אותו: ההתנתקות מהרב קוק  בהצלחה עם השבר האמוני שיפקוד אותך כשתראה שגם אצלכם יודעים להחרים... ודווקא להחרים רבנים קצת יותר משמעותיים ממיכי אברהם.

ב. אוקיי, אז משני מקרים שרבנים טעו, הגעת למסקנה שכל רבני הזרם החרד"לי (ואוהו, הרחבת אותו עד טווח הרב דרוקמן. כלומר - את מי אתה לא מכליל בהאשמה הזו? את הרב סתיו בלבד?) פוסקים את פסיקותיהם בלי להבין. (ולא, זה חלילה לא החרמה... בסך הכל להסביר שפסיקותיהם לא נקראות "פסיקה". רק מי שאומר שפסיקותיו של הרב מלמד אינם פסיקה נקרא "מחרים". כמה נח)

ג. אני לא הולך להתווכח איתך שורה שורה על דברי הגר"ע. אבל לומר שההבנה שיש היררכיה בין פוסקים היא חרדית - זו שוב השמצה. אנו מוצאים את החלוקה ההיררכית כבר בראשונים ובנושאי כלי הטור והשו"ע. לא כל אדם הוא בעל כתפיים לכל דבר.

ד. ושאלה לסיום. את עזרא שיינברג ומוטי אלון מותר לפסול?

אחרי שהבאתי מקור לכך שגם האליל של הגוש יודע להחרים כשמתחשק לו, נזכרתי שיש לנו כמובן כמה וכמה מרבני הגוש שנפלו גם בהאשמה השניה שהאשמת את "החרד"לים" - דיבור על דברים שהם לא מבינים בהם.

יש איזשהוא מרוץ בין רבני הגוש, החל מהרב מדן וכלה ברב חיים נבון (היום. טרי) לתמיכה ברפורמת הכשרות.  ולא, אני לא אכנס כעת לדיון על אם היא טובה או לא, כמו שרק אעמוד על העובדה שהם מביעים עמדות מנותקות מהמצאות לחלוטין. מכל שורה בנימוקיהם ניכר עד כמה אין להם שמץ של מושג כיצד מתנהלת מערכת כשרות.

אירוני משהו, שהיחיד שבאמת מומחה כשרות בצוהר, ושלא במקרה גם מתנגד למתווה המטורף הזה, מתוך נימוקים מסודרים ומציאותיים ושימוש מעולה במומחיותו והבנתו - הוא הרב משה ביגל. שהוא, כמה מפתיע, בוגר מרכז הרב, תלמיד מובהק לרצי"ה ור' אברום... אמנם חבר בכיר בצוהר, ואני מקווה שלפחות אותו לא תאשים ב"פסילת כל מי שליברלי ממנו", אבל בהחלט מדבר רק על מה שהוא מבין בו, ומוכיח את הבנתו. משעשע, המרכזניק שבחבורה - היחיד שנוהג כך לעומת כל הגושניקים ששם...

כי לפי מה שאני רואה זה לגמרי תורה עם דרך ארץ (בחלקים התורניים יותר).
זו הדרך הכי נכונה בעיני לתקשר עם העמך. לא להוריד את עצמינו לרמה של העמך אלא להעלות אותם משם.

 

אם הבנתי נכון בכלל את הכוונה שלך כשאת אומרת 'עמך'...

היא אמרה שיש מצב X שזה המציאות ואין מה לעשות עם זה.

אין פה שום קשר להתנשאות

ואחד המכנים המשותפים הכי ברורים (וגם היחידים) הוא הרצון לעבוד את ה' בדרך הנכונה ביותר. 
שניהם שואפים לאמת. ונלחמים בעבורה.

אבל לא הבנתי מה הקשר בין כל המלל הנ"ל לנידון?

כל קבוצה עושה דה-לגיטימציה לקבוצה השניה

באסה שזה ככה, אבל זה המצב

כך שזו לא בדיוק תחרות כי הן מתחרות בשני סוגי ספורט שונים (נקרא לזה ככה )...

ככה אני מרגישה לפחות.
הן דרכים כ"כ שונות שלכל אחת יש דברים נפלאים לתת, אבל הן פשוט לא קשורות.
חוץ מרצון לעבוד את ה' ודה לגיטימציה בעיקר מהכיוון החרדי. (למרות שגם בדת"ל יש, אבל אצל החרדים זה מגיע לביזוי גדולי עולם דתיים רק בגלל עוונם הגדול שהם ציוניים)

בכללי, לגבי מה שאתה שואל, נראה לי שבציבור המכונה "תוורני לאומי", יש מה שאתה מחפש.

גם השקפה כמו שהגעת אליה לגבי ערך המדינה והצבא, מתוך תפיסת הערך של גאולת ישראל בזמננו, בלי התעלמות מהדברים שעוד צריכים תיקון, וגם הכרה עמוקה של ערך לימוד התורה. גם הכרה בערך של אנשים שתורמים למדינה ולעולם מעבר ללימוד תורה.

אי אפשר להתעלם מכך, שבציבור החרדי יש הרבה מאד מוסדות של לימוד תורה לילדים, עם ותק ונסיון (יש גם כאלה שבעייתיים. כל מקום בפני עצמו. אבל במקומות טובים, יש חינוך תורני חזק). בציבור התורני לאומי גם יש. דומני שעדיין בכמות פחותה. ולא בכל מקום.

באופן פרטי, בני אדם שונים זה מזה יש בכל מקום. וגם בעלי "נוגדנים" למה שהתחנכו.

אבל מבחינת דרך, דומני שזה הכיוון.

[הציבור שמכונה "דתי לאומי", הוא מאד מגוון. אי אפשר להכליל, מלבד המכנה המשותף של שייכות לתורה ומצוות ברמות מאד מגוונות, וגם הכרה במדינה כערך. בד"כ, גם הכרה בערך של "ישובו של עולם"]

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש