מרגישה שאנחנו תקועים מבחינה זוגית.
כל ערב כל אחד בפלאפון שלו.
ניסינו לא להיות בפלאפון ויצא שמשתעממים ותוך זמן קצר חוזרים לפלאפונים. קובעים זמן זוגי, מוצאים את עצמנו חושבים מה לעשות, לא מוצאים, חוזרים לפלאפונים.
כבר לא מעניינים אחד את השני ולא מוצאים עניין אחד בשני. פעם היינו מדברים הרבה, היום אין על מה.
לצאת מהבית לא שייך - יש ילדים ישנים וקשה למצוא פה בייביסיטר. רק לעיתים נדירות.
יחסים? פעם בשבועיים שלוש, מבחינתי סתם בשביל לסמן וי. כל המילים היפות שהוא פתאום אומר אני לא שומעת אותם ביומיום למרות שמבקשת שיגיד לי אותם ביום רגיל ולא רק ביחסים. הוא לא יוזם יחסים.
אפילו בשינה קורה הרבה פעמים לאחרונה שישנים בנפרד. כבר לא משנה לנו אם לישון באותו חדר או לא. במילא כל אחד ישן בשעה אחרת ובמיטה אחרת.
לפני טיפול זוגי(עובדים על זה, תרתי משמע)
מה אפשר לעשות לבינתיים? מרגישה שכל שבוע שעובר רק מחריף את המצב.


