כי שמענו, וקורה ויש מורים/ מורות שעושים נזק אמיתי ורציני לנשמות היקרות האלו.
אבל...
ברוב המקרים, הכי טוב לילד יהיה שנהיה מקשה אחת עם המורה, וניתן לילד לפתח יחסים בריאים מול המורה.אם משהו מציק, הוא צריך ללמוד וללכת להגיד למבוגר, ורוב הפעמים הילדים מגזימים, וכן, לפעמים גם ממציאים מכל מיני סיבות.
זה דורש מאיתנו הקשה מיוחדת ובינתיים דשמיא- להקשיב מתי יש נורה אדומה ומתי זה משהו שהוא צריך לפתור בעצמו.
אז בפעם הבאה שהילד בא לספר משהו, תחשבו 15 פעמים האל המורה באמת אמרה את זה ואם כן, מה הייתה הסיבה שלה?
מקווה שלא הרגזתי אך אחת, אלא הסברתי את עצמי בצורה המתאימה. כי ברור שחשוב שנקשיב ונהיה שם לילדים ונשים לב אן משהו חריג באמת.
רוב הפעמים זה פשוט לא העניין...
ממני, שכבר נמאס לה להכוות ולעבור עינויים, פשוט ככה, בגלל מנהלים שלא אכפת להם מהצוות אלא רק ממה יגידו ההורים...
ובאותה נשימה שואלת- מישהי יודעת, אם אני לוקחת ימי מחלה ישר אחרי חופשת חנוכה, האם מצרפים לי את הימים של חנוכה למחלה?