אני שיחקתי עם הקטנים כי הם התחילו להפריע להם.
מקלחות ולישון.
ועכשיו הוא הכין את השיעור שהוא צריך להעביר הערב. כנראה. אפילו לא טרחתי לברר.
ואז הוא הקדים לצאת לשיעור.
מסתבר שיש להם משהו לכבוד חנוכה לפני השיעור.
ואני יודעת שהוא לא יחזור לפני 11.
למרות שהשיעור נגמר בתשע וחצי גג.
כי למה לחזור לפני?
וזהו, אני אלך לישון.
והוא כל הזמן אומר לי, אין לי בעיה שנעשה משהו, אבל אל תצפי ממני ליזום.
וואלה לא בא לי, כי אני יודעת שאם אני אתכנן, אני אתבאס, כי בדיוק מישהו יתקשר עם עניין דחוף ויגמר כל הערב.
עובדה. שאלתי פעמיים מה הוא רוצה לארוחת ערב, והוא אמר שהוא לא רעב.
יצא בלי לאכול.
אני פשוט צריכה לבקש ממנו מראש לא לענות לטלפונים, ושאם בדיוק מישהו מבקש ממנו למסור כמה מילים בשבעה או להבדיל בשבע ברכות, שיגיד שהוכ לא יכול. למרות שאין לי לב. כי בד"כ אנחנו סתם מדברים או הרבה שותקים, ואז אני מרגישה מפגרת.
שונאת שרשורים שליליים, אבל הייתי חייבת לפרוק.
אתן לא חייבות להגיב. בכל מקרה בבקשה בלי עצות. תודה.

