בעצם את כותבת שאת רוצה לרצות.
ששמעת מהרב בורשטיין שתינוק צריך לבוא מרצון, ואת חולמת שזה יקרה גם אצלך.
שבהריונות הקודמים, תוך כדי ההריון הפריע לך שזה לא היה מרצון, והחלטת בפעם הבאה לחכות שיגיע רצון.
שאת חוששת שאם תיכנסי להיריון שוב בלי רצון, או אפילו באופן שמנוגד לרצון שלך, כי אולי זה יביא אותך לדיכאון לאחר לידה.
שכרגע טוב לך עם המצב שהקטן שלך כבר גדול יחסית, נוח לך שקצת פחות עמוס, ואת לא בטוחה שאת רוצה להיכנס לעומס של תינוק קטן, אז זה מונע ממך לרצות.
אבל בעצם פתחת את השרשור הזה כי את רוצה להגיע למצב שתגיעי לרצון, כי יש לך חלום שתהיה לך משפחה גדולה, ואת מרגישה שזה המימוש העצמי הכי גדול שלך, אז את רוצה שיגיע כבר הרצון.
אני מבינה אותך נכון?
אני רוצה קודם כל להגיד שמה שהרב בורשטיין כתב על זה שתינוק צריך לבוא מרצון, זה נשמע לי מאוד נכון, אבל יחד עם הדיוק המהמם ש
@מיואשת****** כתבה.
ואני די בטוחה שאם נשאל אותו - הוא לגמרי יסכים עם הדברים…
רצון לא צריך להיראות אותו דבר אצל כל אחת ואחת. יש נשים שיכנסו להריון כי הם ממש משתוקקות לעוד תינוק. יש נשים שיכנסו להריון כי הן רוצות משפחה גדולה יותר. יש נשים שיכנסו להריון כי הן מאמינות שזו השליחות שלהן. וכל הנשים האלו יולדות מתוך רצון.
אז אם את תחליטי להיכנס להריון עכשיו, כי חשוב לך משפחה גדולה, וחשוב לך להגדיל את עם ישראל, ואת מרגישה שאת מסוגלת ויש לך את הכוחות לזה, למרות שיש בך קצת חשש מהעומס שזה יכניס שוב למשפחה, זה בהחלט נחשב שאת תלדי מתוך רצון. אולי אין בך סוג אחר של רצון שהיית רוצה, אבל זה לא מנוגד לרצון שלך.
(ככה לפחות נשמע לי ממה שאת כותבת, את יכולה לתקן אותי אם אני טועה).
ולגבי מה שכתבת על זה שנוח לך שהתינוק כבר גדול -
אני ממש מבינה אותך. אני בהחלט רוצה עוד תינוק, ועדיין יש בי את החשש מהעומס של תינוק חדש. בהחלט נוח לי בשלב הזה עם העובדה שהקטן שלי כבר די גדול.
אבל אני זוכרת שתמיד כשיש לי תינוק שדורש הרבה וזה מתיש, אני כל פעם מודה לקב"ה שהוא בורא אותם כל כך מתוקים, וממלא אותנו בכל כך הרבה אהבה כלפיהם, וזה מה שנותן את הכוח לטפל בהם למרות כל מה שזה דורש.
כמובן שמותר לך גם להחליט שאת רוצה ליהנות עוד קצת מהשלב הזה היותר נינוח, ולחכות עוד קצת לפני ההריון הבא. אבל רק תזכרי שזה שיש את החשש מהעומס לא בהכרח צריך לסתור את הרצון לעוד תינוק.
מקווה שעזרתי ולא בילבלתי...