המייל האדוםהמייל האדוםחיפוש
פורום הריון ולידה

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי
מכתב פתיחה
איך יודעים שרוצים עוד ילד?מטפסת הרים
השרשור שיש פה על כמה ילדים יולדים הציף לי נק רכישה ולא רציתי לנצלש.
יש לי 4 ילדים.
מתוקים
אף אחד מהם לא נולד מתוך- וואו, אני רוצה ילד
הבכור נולד כי אחרי החתונה היההרצון להיות בנורמה ולהפוך למשפחה

ואחריו- כולם נולדו כי ככה.
כי אחרי זמן מהלידה הפסקתי למנוע, והיה הריון ב"ה

אף פעם חא הרגשתי- אני רוצה ילד

גם עכשיו- הקטן בן כמעט שנתיים
אני מונעת עדיין.
למה?
לא יודעת. כי פשוט אין רצון שכן

ב'ה זוגיות טובה, פרנסה בטוב, ילדים מתוקים. ברור שיש אתרגים בגידול שלהם, אבל בסהכ הכל טוב.
פיזית אני מרגעשה סבבה, ההריונות והלידות ב"ה היו קלים ובטוב..


אבל לא באלי להיות בהריון. ללדת. גודש. להניק. להתרוצץ סביב תינוק.
חא נעים להגיד אבל ככה אני מרגישה
נהנית מזה שהקטן כבר די גדול....


תוהה לעצמי מה רצון ה'
שאלד ככה עוד ילד?
לפני כל ההריונות הרגשתי ככה, והנה ב"ה הילדים בטוב ואני צשוגעת עליהם.
(בכל 3 ההריונות האחרונים היה שלב בהריון שהייתי בבאסה עמוקה על זה שאני בהריון. ולמה עשיתי את זה לעצמי וכולי, והבטחתי לעצמי שלא אכנס להריון בלי רצון(


תוהה לעצמי מה אמור להיות.
למנוע רק אם יש סיבה
או למנוע אם אין רצון


מבולבלת
אשמח לכל עיצה
יש לך ארבעה ואת לא רוצה עוד. היכן ההתלבטות?סופי123
למה זה לא מובן מאליו שלא לכולם מתאים משפחות ענקיות? ארבעה ילדים זאת משפחה מהממת. במקומך הייתי נהנית ממה שיש בלי נקיפות מצפון, לא צריך סיבה ללא לרצות ילד. אם מתישהו תרצי מעולה. אם לא, אז לא.
אני רק יכולה לומר לךהמקורית
שאני נקלטתי עם הרבה רצון בהריון השני ועדיין היו לי מלא רגעים כאלה קשים של - למה הייתי צריכה את זה ולמה עשיתי את זה לעצמי, ככה שמזה אני לפחות לא מתרגשת. הריון, גם אם רצוי, יכול להיות קשה ובשילוב עם הורמונים וכל המסביב יכולות לעלות תחושות כאלה
ועוד משהו, אין רצון זו סיבה, בעיניי לפחות.
אין רצון זה ה-סיבהחולת שוקולד
או יותר נכון- רצון זה ה-סיבה כן להביא
(אם יוצאים מנק' הנחה שצריך סיבה להביא ולא הפוך)
אכן, אבל כמו שכתבתי אני חושבת שרצון זה משוהמקורית
שמתבטא אחרת אצל כל אחת ואחת ויש לו הרבה צורות. זה לא רק כמיהה והשתוקקות לילד בעיניי
לא נשמע שיש לך רצון לעוד ילד וזה בסדר גמורDove
לדעתי זה סיבה מספיק טובה למנוע.
אצלי גם ככהביבוש

אני לפני לידה שלישית ובשום הריון לא באמת רציתי מכל הלב

אבל אחרי הלידה זה עובר ואת כבר מאוהבת בילד שלך וכו'.

פעם הבאה בעז"ה אפסיק למנוע רק שממש ארצה-סתם אני רוצה לחוות את החויה של כמיהה לילד, אגב לא בטוחה שזה בכלל יגיע.

 

בעלי רוצה הרבה ילדים נראה איך נסתדר עם זה... הוא אומר שאני מוזרה שאני לא רוצה

אני צעירהמטפסת הרים
עוד לא 30
ממש ממש ממש רוצה לרצות. ממש
מה זה לרצות בשבילך?המקורית
לרצות להתרגש ?
יש כאלה שרוצות והרצון אצלן בא לידי ביטוי בדרכים אחרות ולא של התרגשות: זה יכול לבוא לידי ביטוי בתחושה של מימוש עצמי, הגשמת שליחות מבורא עולם או אידאולוגיה.
אני בגישה של מניעה רק אם יש סיבהמצטרפת למועדון
ולא הפסקת מניעה רק אם יש סיבה.
יודעת שאני די חריגה פה, אבל בעיני, כל עוד אנחנו פוריות יש לנו שליחות מעם הבורא להביא ילדים יהודיים וטהורים לעולם. "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף". זה חלק מתפקידנו ויעודנו בעולם.
כל עוד יש קושי מסויים(אפילו אם זה קושי שניתן לפתור בקלות) אני מבינה את הרצון והנחיצות שבמניעה.
אבל במקרה כמו שלך, שאין לך סיבה למה לא להביא עוד ילד, ואת גם מתארת בפירוש שעם כל הילדים שלך עברת תהליך כזה ובסופו של דבר לא התחרטת על אף אחד מהם. לכן לדעתי, אין פה שאלה..
ילדים לא מביאים רק כדי להגשים את עצמנו. זה לא עוד נתון בסטטוס האישי כמו מקום עבודה, מקום מגורים, מספר רכבים ומספר ילדים..
ילדים מביאים לעולם כי זו זכות ושליחות וכל עוד הקב"ה נותן הזדמנות ויש לנו את הכוחות לכך אנחנו עובדים אותו גם ובעיקר דרך התפקיד הזה.
מצטרפת אליך..באר מרים
התלבטתי האם להיות החריגה שאומרת את זה ואז ראיתי שהקדמת אותי..

ומוסיפה:
גם רצון לעשות את שליחותי בעולם ולממש את רצון הבורא זה רצון.

כמובן שמסתייגת כמו שכבר כתבת, שזה כשאין שום סיבה משמעותית אחרת למניעה.

אין בשום מקום ציווי על הבאת ילדים לעולם רק מתוך רצון פנימי וכמיהה והשתוקקות..
אני לא בטוחה שאת כל כך חריגה...בארץ אהבתי
פשוט לדעתי הקול הזה פחות נשמע כי זה משהו שפחות אפשר/נכון 'לשכנע' בו אחרים.
מי שלא חיה ככה, זה לא יהיה נכון שתיכנס להריון כי אמרו לה שאם אין לה סיבה למנוע היא צריכה להפסיק את המניעה.
אבל אני בהחלט מזדהה עם הגישה. ותודה שכתבת...
נכון מאודבאר מרים
מסכימה לגמרי שמי שלא חיה ככה לא נכון לומר לה את זהמיואשת******
זה צריך להיות מתוך אמונה גדולה ותחושת שליחות.
ותכלס, גם לכן יש רצון. יש לכן רצון להביא ילדים מתוך אידיאולוגיה, מתוך שליחות, מתוך גישת חיים.
אבל יש רצון.
פחות משנה למה יש רצון ומה הוביל אליו
יותר משנה שיש רצון. ואם למישהי אין רצון, אז אין.

אם היא תשתכנע שהגישה חיים שלכן היא הנכונה, אז ממילא יהיה לה רצון לחיות ככה ויהיה לה רצון לילדים
כתבת ממש מדוייק. זה באמת רצון, אבל מסוג אחרבארץ אהבתי
ממש נכון.פרח חדש
בכל מקרה יש פה עניין של רצון
איזה דיוק יפה. אהבתי.תהילה 4
תודה רבה רבמטפסת הרים
באידיאל אני ממש שם.
מתחברת לכל מה שכתבת.
מרגישה שזה שליחות שלי בעולם כאישה.
אבל ברצון- ואולי נגדיר את זה חשק- אין לי חשק.
את האידיאל אני רוצה מאד.
אשמח ללדת עןד כמה וכמה ילדים בע"ה למען עמי ורצון ה'

רק שואלת את עצמי
למה אין לי חשק
למה האידיאל הזה הוא רק בשכל שלי
ולא ברגש

חד משמעי אם הייתי לא דתיה טלא הייתי רואה בזה אידיאל יש מצב גדול מאד שלא הייתי מביאה עוד ילדים.

רוצה לרצות ברגש
תתפללי על זה שהשם יחבר לך בין השכל לרגשהמקורית
אולי לקרוא קצת בספרים שמסבירים על העניין? זה יוכל אולי לעזור לך להתחבר יותר בקטע הרגשי
אם את במצב כזה שבשכל את רוצה אשרייך!!מצטרפת למועדון
זה שאין לך חשק?
מבאס. אבל גם מבאס שלא תמיד יש חשק להתפלל או ללכת צנוע..
כל עוד אין לך ממש חוסר חשק או רתיעה זה לא מונע לדעתי...
וכמובן כמו שכתבו לך להתפלל ולבקש שהחשק כן יבוא..
אפשר לשאול אותך?בארץ אהבתי
מנסה להבין את מה שכתבת-
את כותבת שאת מאמינה שזו השליחות שלך, ללדת ולגדל ילדים.
את רוצה ללדת עם הילדים, מתוך אמונה באידאל, למען עמ"י ורצון ה'.
את מרגישה שטכנית את מסוגלת להיכנס עכשיו לעוד הריון וללדת עוד תינוק (מבחינת המצב של המשפחה, הכוחות שלך לעוד הריון).
אבל את לא בטוחה אם נכון להפסיק למנוע כי את לא מרגישה שאת ממש רוצה עוד תינוק?
ובהריונות הקודמים היה לך קשה תוך כדי ההריון כי בעצם לא ממש בחרת להיכנס להריון מתוך רצון ממש? אז את לא בטוחה שנכון לעשות את זה שוב?

ממה בעצם את חוששת?
נניח שכן תפסיקי מניעה ותיכנסי להיריון - מה יכול לקרות, שהיה נראה אחרת אם זה היה מגיע מתוך יותר רצון?
תודה רבה. ממה אני חוששת?מטפסת הרים
האמת?
הסרטים שמפחידים אותי בראש זה שבגלל שזה ממש בחוסר חשק,
אז פתאום יצוץ דכאון אחרי לידה. משו כזה

ב2 הריונות האחרונים ממש פחדתי מזה.
ברןך ה' הכל היה מעולה.אבל הפחד הזה שאני כאילו עושה משו שמנוגד לרצון שלי, שזה יכול להובעל לדכאון
ואווחולת שוקולד
באמת מצב מורכב של קונפליקט בין שכל ורגש
אם הבנתי נכון את רוצה שיהיה לך חשק כדי לעשות את זה בכיף או כדי לא למנוע עם מצפון

לא יודעת מה לומר על זה כי אני לא בגישה הזאת רק יודעת לומר שאין לך חשק פשוט בגלל ששכל ורגש הם שני דברים שונים והבנה שכלית של משהו ממש לא גורמת לנו להרגיש אותו (בן אדם יכול אםילו לדעת שהוא אדם מדהים אבל להרגיש שהוא אדם דפוק ולהרגיש הרבה הרבה יותר קשה מלדעת ולהבין שכלית
קראתי בעיון הכלמיואשת******
תראי, בגדול אני בגישה של ילד צריך לבוא מרצון ואהבה (ולא משנה אם הרצון הוא להריח חלב אם וחבילה מתוקה או רצון להגדיל את עם ישראל. רצון לילד)
נשמע שאת מאד לא אוהבת את הגיל הקטן
את ההנקה פירטת הרבה
תדמייני מה יקרה אם לא תניקי?
יהיה לך יותר קל?
מותר גם לא לאהוב את הגיל הקטן
תחשבי מה יקרה אם במקום ארבע יהיו לך חמש גדולים, יהיה כיף? תדמייני שולחן שבת איתם, טיול, הווי בבית, כשהילד הבא יהיה בן שלוש
כי ילדים זה לכל החיים ואם השנה הראשונה קשה לך זה לא סיבה באמת
אולי יש לך נקיפות מצפון שזה קשה לך השנה הראשונה? את מתביישת בזה שאת לא אוהבת הנקה? יש מסר מהסביבה שאת לא בסדר בקטע הזה?
כי אם כן זה יכול להסביר למה התנתקת רגישות מהתהליך של עוד ילד.
מציעה לך לברר עם עצמך מה קשה לך בזה
לשקול לוותר על הנקה לגמרי להבא אם זה מה שקשה לך. ולהכין שלל תגובות אסרטיביות לביקורתיים (אומרת את זה כפריקית הנקה. ובכל זאת..)
ולנסות למצוא את החיבור הריגשי שלך לענין.
יש לי עוד מה לכתוב אבל אולי אני לא בכיוון… אם מענין איתך לשמוע עוד תגידי
❤️
תודה רבה רבה על התגובהמטפסת הרים
ממש מעניין אותי חשמוע עוד.

אסביר בהקשר להנקה
זה לא דווקא ההנקה עצמה
זה כל העומס והאינטנסיביות.
אני עובדת במשרה מלאה, גם בעלי, ברוך ה' 4 הילדים שבבית דורשים את ההשקעה - בטוב ממש, אבל דורש.
החיים מלאים בטוב, אבל עמוסים.
ואני כאילו שואלת את עצמי-
יש לי כח להכנס לעומס של תינוק חדש?
הריון בחילות עייפות
לידה
הנקות בלילה
תינוק בגיל שצריך השגחה כל שניה ושניה?

ואז אני עונה לעצמי. אין לי כח. תכלס.... נח לי עכשיו.
ומצד שני. נח זה לא הכל בחיים אני רוצה משפחה גדולה, רוצה עוד ילדים, מאוהבת בהם. מרגישה שזה המימוש עצמי הכי גדול שלי..

לא יודעת....

בהריונות הקודמעם הבטחתי לעצמי שלא אפסיק למהוע עד שארגיש שאני רוצה.
ובינתיים ההרגשה הזו לא ככ מגיעה
(אם כי ההרגשה של הרצון מתעוררת קצת בעקבות השרשור הזה ומה שהור מציף. תודה יקרות(

אז מה הפתרון?
ךחכות עד שארצה?
להפסיק למנוע ולתת לה' להחליט?

זוכרת ששמעתי את הרב בורשטין אומר שכל ילד צריך לבוא מרצון.
זה נשמע לי כמו דמיון מתוק.
אז את שבויה בחלום שלךמיואשת******
אני אכתוב עכשיו קצר ומבטיחה להרחיב שבוע הבא
יש לך חלום לרצות ילד
יש לך חלום למשפחה גדולה
חלום אחד עוצר לך את השני, האם זה שווה את זה? או שאולי כדאי לוותר על החלום הזה ולהבין שהוא פשוט לא מתאים לך?
לפעמים אנחנו שבויים בחלום שהוא פשוט לא חלק ממסלול החיים שלנו
סה״כ הריון זה אמצעי בדרך למטרה לילד
יש לך חלום אחד שקשור לאמצעי
יש לך חלום אחד שקשרו למטרה
איזה חלום חשוב לך יותר?
❣️❣️❣️
נשמע שאת כן רוצה בגלל הילדחולת שוקולד
ולא רק בגלל ערך

את בעצם רוצה עוד ילד להנות ממנו, לאהוב, אבל בלי הקושי שבגידול, שמישהו אחר יטםל בו ואת רק תהיי שם ותהני (זה יקרה במידה מסויימת כשנהיה סבתות, תמיד מסקרן אותי איך זה מרגיש אבל זה באמת נשמע חלומי

תחשבי איזה מהרצונות האלה גובר כרגע
מנסה להבין -בארץ אהבתי
בעצם את כותבת שאת רוצה לרצות.
ששמעת מהרב בורשטיין שתינוק צריך לבוא מרצון, ואת חולמת שזה יקרה גם אצלך.
שבהריונות הקודמים, תוך כדי ההריון הפריע לך שזה לא היה מרצון, והחלטת בפעם הבאה לחכות שיגיע רצון.
שאת חוששת שאם תיכנסי להיריון שוב בלי רצון, או אפילו באופן שמנוגד לרצון שלך, כי אולי זה יביא אותך לדיכאון לאחר לידה.
שכרגע טוב לך עם המצב שהקטן שלך כבר גדול יחסית, נוח לך שקצת פחות עמוס, ואת לא בטוחה שאת רוצה להיכנס לעומס של תינוק קטן, אז זה מונע ממך לרצות.
אבל בעצם פתחת את השרשור הזה כי את רוצה להגיע למצב שתגיעי לרצון, כי יש לך חלום שתהיה לך משפחה גדולה, ואת מרגישה שזה המימוש העצמי הכי גדול שלך, אז את רוצה שיגיע כבר הרצון.
אני מבינה אותך נכון?

אני רוצה קודם כל להגיד שמה שהרב בורשטיין כתב על זה שתינוק צריך לבוא מרצון, זה נשמע לי מאוד נכון, אבל יחד עם הדיוק המהמם ש@מיואשת****** כתבה.
ואני די בטוחה שאם נשאל אותו - הוא לגמרי יסכים עם הדברים…
רצון לא צריך להיראות אותו דבר אצל כל אחת ואחת. יש נשים שיכנסו להריון כי הם ממש משתוקקות לעוד תינוק. יש נשים שיכנסו להריון כי הן רוצות משפחה גדולה יותר. יש נשים שיכנסו להריון כי הן מאמינות שזו השליחות שלהן. וכל הנשים האלו יולדות מתוך רצון.
אז אם את תחליטי להיכנס להריון עכשיו, כי חשוב לך משפחה גדולה, וחשוב לך להגדיל את עם ישראל, ואת מרגישה שאת מסוגלת ויש לך את הכוחות לזה, למרות שיש בך קצת חשש מהעומס שזה יכניס שוב למשפחה, זה בהחלט נחשב שאת תלדי מתוך רצון. אולי אין בך סוג אחר של רצון שהיית רוצה, אבל זה לא מנוגד לרצון שלך.
(ככה לפחות נשמע לי ממה שאת כותבת, את יכולה לתקן אותי אם אני טועה).

ולגבי מה שכתבת על זה שנוח לך שהתינוק כבר גדול -
אני ממש מבינה אותך. אני בהחלט רוצה עוד תינוק, ועדיין יש בי את החשש מהעומס של תינוק חדש. בהחלט נוח לי בשלב הזה עם העובדה שהקטן שלי כבר די גדול.
אבל אני זוכרת שתמיד כשיש לי תינוק שדורש הרבה וזה מתיש, אני כל פעם מודה לקב"ה שהוא בורא אותם כל כך מתוקים, וממלא אותנו בכל כך הרבה אהבה כלפיהם, וזה מה שנותן את הכוח לטפל בהם למרות כל מה שזה דורש.

כמובן שמותר לך גם להחליט שאת רוצה ליהנות עוד קצת מהשלב הזה היותר נינוח, ולחכות עוד קצת לפני ההריון הבא. אבל רק תזכרי שזה שיש את החשש מהעומס לא בהכרח צריך לסתור את הרצון לעוד תינוק.

מקווה שעזרתי ולא בילבלתי...
אני רוצה להוסיף על זהטארקו
שההסתכלות על הרצון להביא עוד ילד לא צריכה להיות הסתכלות רק על השנה הראשונה הקשה.
ובאמת אם אני אחכה לרצון לתינוק קטן זה לא יגיע לעולם. באמת. זה לא פוליטיקלי קורקט אבל בכנות אני ממש לא מתחברת לשלב שהתינוקות תלויים בנו ולא מובנים וכו. זה קשוח לי מידי.
אבל אם אני מסתכלת על זה באמת, הרצון שאני מחפשת הוא רצון לעוד ילד בן שנה-שנתיים-שלוש, לאח קטן, למשפחה שככה וככה..
וגם אין בי כמיהה והשתוקקות לזה. אני פשוט לא כזו... אז אם אני אחכה לנצנצים בעיניים לא אגיע לזה בחיים...
חח, אצלי זה הפוךחולת שוקולדאחרונה
ממש מסכימהאמא לאוצר❤
אני איתךיוקי
כל מי שהגיבה לי-תודה!מצטרפת למועדון
כיף לשמוע עוד מהקול הזה!
מצחיק שראיתי 8 תגובות בהתראות על השרשור והיתי בטוחה שאלו יהיו תגובות בקורתיות..
ואז רואה תגובות שמסכימות איתי והיה לי נחמד.
כל פעם שיש שרשור כזה אני מנסה לחשוב איך אפשר להסביר את זהלפניו ברננה!
בצורה פשוטה שתהיה מובנת וברורה, ולא תישמע כמו מישהו שמדבר בשפה אחרת לחלוטין.. ולא מצליחה לעשות את זה אז לא כותבת כלום..
כל כך חשוב שאת משמיעה את הקול הזה ומסבירה אותו בצורה כל כך בהירה ויפה 🙂
אני גם אף פעם לא כותבתמצטרפת למועדון
כי באמת בדכ בשרשורים האלו תמיד עולה איזה קושי סוביקטיבי של הכותבת ואז באמת אין לי מה לאמר.. כי גם אם מבחינתי זה לא קושי שמצדיק מניעה מבחינתה זה כן..
אבל בשרשור הזה ממש בלט שאין פה שום קושי אמיתי וכל המחשבות על להמשיך את המניעה הן רק בגלל התפיסה הרווחת שילד צריך סיבה מוצדקת כדי לבוא לעולם.
אז במקרה הזה באמת הרגשתי שנכון להאיר ולהביא את התפיסה שלי.
אני ממש מבינה את ההשקפה שלךמיואשת******
אבל באמת שחשוב לי גם הסמנטיקה פה

רק רוצה להבין למה התכוונת, גם אצלך ילד צריך סיבה מוצדקת לבוא לעולם נכון? רק שהסיבה המוצדקת היא הבאת נשמות, תחושת שליחות , העם היהודי ו אידיאולוגיה נכון? את לא מתכוונת שצריך להביא ילדים בלי סיבה

אגב גם בהודעה הראשונה את כותבת שלא מביאים ילדים להגשמת עצמינו. אבל אם ההשקפה היא שתפקידה של האשה הוא להביא כמה שיותר ילדים לעולם, אז הבאת ילדים מהמקום הזה זה לגמרי הגשמה עצמית, פשוט ההגדרה של הגשמה עצמית שונה

אני יודעת שאני נכנסת פה למה שאולי נראה כפכים קטנים עם הגדרות הסיבה, רצון, הגשמה עצמית.
אבל חשוב לי להסביר שהדיון פה בעצם הוא לא על האם צריך סיבה או רצון להביא ילדים לעולם, אלא על מהות הסיבות, הרצון, וההגשמה העצמית.

כשמישהי מרגישה רצון גדול למלא שליחות ולהגשים את תפקידה בעולם להביא ילדים, זה דבר מיוחד ומבורך בעיני , גם אם זו לא ההשקפה שלי.
אם מישהי מביאה ילדים בלי רצון, בלי סיבה, בלי להרגיש שהיא מגשימה את תפקידה בעולם רק בגלל ש״צריך״ וביא עושה את זה כמי רובוט, זה עצוב בטירוף בעיני.
לכן הדיוקים האלו חשובים ממש בעיני לפחות
❤️
מסכימה איתך!מצטרפת למועדון
❤️❤️מיואשת******
נכון.. באמת הרבה פעמים זה בכלל לא שייך.לפניו ברננה!
מתחברת מאוד מאודבימבה אדומה
אם כי מעולם לא הייתי בסיטואציה הזו. תמיד רציתי ולצערי זה לקח את הזמן שלו (פוריות וזה)
איך יודעים שרוצים? פשוט מרגישים שרוציםחולת שוקולד
וכל עוד לא מרגישים את זה אז פשוט לא

ולמה לא נעים להגיד? מי קבע ש"צריך" לרצות ילדים? מילא אם לא היית רוצה בכלל (שגם אז זה הכי בסדר בעולם) אבל אחרי שיש לך 4 (צפופים?) והקטן בן שנתיים- נראה לי מוזר כן לרצות

תמיד בדיונים האלה כאן יש את אלה שבגישה להביא ילדים כשרוצים ויש את אלה שבגישה להביא כשיכולים,וזה תלוי מה הסיבה שמביאים ילדים- בגלל ערך מסויים או בשביל עצמינו, אז פשוט תחשבי מה הסיבה ה"נכונה" לדעתך וככה תדעי
מזדהה קצתנעמי28
גם אצלי אף פעם זה לא הגיע מאיזה רצון מטורף וכמיהה,
אמנם כל אחת שונה אבל איך שאני רואה את זה-

לפעמים דווקא רצון מטורף מגיע ממקרים של חוסר.
חוסר בזוגיות, קושי בעבודה וחושבים שילד ימלא את החור ויעשה אותנו מאושרות- ולפעמים זה באמת ממלא.
כמובן שרוב הפעמים זה חוסר נורמלי פשוט לילד.

ודווקא חוסר רצון יכול להגיע ממה שתיארת- הכל פשוט טוב מסביב אז למה לשנות? הדינמיקה טובה, הזוגיות ב״ה טובה, את מלאה בטוב, לא מרגישים איזה חלל ריק ולכן גם לא מגיע רצון.

אצלי ב״ה לא היה רצון כי היה לי טוב, היה טוב בזוגיות - אז למה להוסיף ילד לתמונה (חכנו שנתיים וחצי), אחר כך הייתי מאוהבת בילד הראשון הוא ממלא אותי ולא מרגישה חוסר אז למה להוסיף ילד שני.. (חיכנו קרוב ל3 שנים)

יש כאלה שמתגעגעות לילד לפני שהוא נולד, אני לא מהסוג הזה, אולי גם את לא.
אבל ברגע שנכנסתי להריון לא הבנתי למה המתנתי עד עכשיו..

כולנו שונות, שום דבר ממה שכתבתי זה לא סיבה למנוע או להיכנס להריון.
רק אל תבהלי מהחוסר רצון הזה או תשווי לאחרות, לפעמים הוא דווקא סימן שהכל טוב ודווקא רצון יושב על משהו אחר..
נותנת קצת כיוון אחר למחשבהמישהי11
נסי לדמיין שאת מפסיקה את המניעה, ומגיע מחזור ועוד אחד ועוד אחד, מה התחושה? זה צובט? מתחילה להתפתח כמיהה ורצון?
אני לפעמים מרגישה שכשזה בא בקלות קל לשכוח כמה זה לא ברור מאליו..לכן אולי לדמיין את הסיטואציה יעזור לך להחליט..
לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל

אני נשואה מעל 5 שנים.

נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.

יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.


זה מכעיס אותי כל כך כל כך.

אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.

אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).

אז עשיתי הפסק חדש.

ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.


וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.

אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??

מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.


אין לי כח למצווה הזאת.

נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.


מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?


כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.

אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?


אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.

אבל זה פוגע רק בי ובו.

ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.

אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.


בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.

והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.

ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.

מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.


ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.

וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.


וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)


מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.

ממליצה ממש ממש מכון פועהשמעונה
קודם כל יעשו לך סדר, מה מותר ומה אסור. אולי גם יסבירו לך על ההיתר של ראשון, שלישי, שביעי, בלי קשר להראות להם עד. יש להם כתפיים רחבות מאוג והם אפילו ידועים כמחמירים, וכבר שנים התירו לי ראשון, שביעי ולא אמרו לי מעולםללכת לבודקת. גם דברו איתי בעניין כתמים והתירו
העמסת סוכר מאההבוקר יעלה

תמיד שוכחת את ההנחיות. יש צום לפני, ואחרי צריך לאכול משהו מתוק נכון?

ואם אני שותה את התמיסה המוכנה.. אפשר לימון?

כי האחיות אומרות שלא והרופא אומר שכן 🙊

אשמח לטיפים.. כל פעם מחדש שוכחת..

אה וגם האם צריך להוריד בתזונה באותו שבוע? אני חושדת שהריון שעבר היה לי סכרת כי ערב לפני יצאתי למסעדה.. 

לא מניסיוןהשקט הזה

אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.

לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.

אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.


אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל. 

יש תמיסה בטעם הדרים ויש בטעם אפרסקיעל מהדרום
תשובהPandi99

לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…

לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.

לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום. 

מגיעים בצוםיראת גאולהאחרונה

אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?

לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.

מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.

לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)

אז איך מתכוננים לצום?אהבה.

די מלחיץ אותי,

שבוע 19 ובכללי מאד עייפה רב הזמן 

קוואקר, דבש, הרבה שתיה.מוריה
לתגבר שתיה לא מהרגע האחרון. 3-4 ימים מראשכתבתנו
סיוט ללכת לשירותים הרבה אבל משפר מאוד את ההרגשה במהלך הצום
הרבה פירות נותן אנרגניה שמתפרקת לאט ולאורך זמןילדה של אבאאחרונה
אני רוצה לשאול שאלה שמעניינת אותי לגבי משפחותפרח חדש

מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,

מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?

הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים

ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד

אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..

אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?

זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?

יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה

לא נעים לשאול אותם ישירות

אז שואלת פה

אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃


 

 

אני חושבתעוד מעט פסח

שה'הורות הליקופטר' שתיארת היא לא תוצאה של משפחות קטנות.

היא עוד תופעה שנפוצה באותו המגזר שמביא מעט ילדים.

או שמי שמאוד חרד על הילדים יביא פחות כי הוא מפחד שלא יצליח לשמור ולפקח מספיק על יותר ילדים.

אבל זה ממש לא סיבה ואת ותוצאה. ואני לגמרי יכולה לדמיין את המקורית מגדלת ילדים לתפארת גם בשלב של גיל ההתבגרות.


וגם, מהצד השני, יכולה להגיד לך שלי אישית היה ממש קשה השלב של מתבגרים + תינוק בבית. הרגשתי שאני לא מספיק סבלנית למתבגרים כי לא ישנתי טוב בלילה. או שלא הצלחתי להיות ערה בשעות שבהן הם מסתובבים בבית, כי קרסתי לישון מוקדם. והתקשיתי להיות פנויה לסיפורים שלהם, לבוא להופעות, טקסים וכו'. כל בחירה בה יש יתרונות וחסרונות.


אני שמחה בבחירה שלי (6 ילדים ב''ה, מרווחים על פני 16 שנה).

בעיני חלק מהאנשים זה מעט (במיוחד כי התחתנתי צעירה). בעיני אחרים זה המון ובלתי נתפס.


מה שחשוב שאני ובעלי נהיה שלמים בזה. ונהיה ההורים הכי טובים שאנחנו מצליחים בהתאם לנסיבות.

כל השאר- שיהיו בריאים ולא ידחפו את האף, תודה.


אחרי שבת מאתגרת, מתייעצת בקשר לבן שליאנונימית בהו"ל

הוא בן 6,

ילד מאוד שמח וגם מאוד אנרגטי.

אנחנו חושבים לקחת אותו לאיבחון אבל לא יודעים אם לקשב וריכוז, היפראקטיביות או אוטיזם.

הוא פחות נראה לי עם אוטיזם כי יש לו אחות עם אוטיזם וההתנהגות שלה ממש אחרת.

אצלו זה בעיקר מתבטא בתיסכול,

כשהוא ממש מתוסכל והיום זה קרה הוא התחיל לבכות והיה על הרצפה ולא נרגע,יכול להיות גם שזה היה בגלל שהסתובב בחוץ הרבה והיה לו חם.

הוא הרבה מציק לאחים שלו, כולל התינוקת שלפעמים הוא יושב עליה, היום כמעט הפיל את העגלה כשהיא היתה בה.

הוא מבקש דברים עכשו וקשה לו לחכות בסבלנות,

הוא לפעמים גם עושה דברים לא צנועים, כמו מוריד את הבגדים ונשאר עם תחתונים או אפילו ערום לגמרי וכשאני אומרת לו שזה לא צנוע, הוא צוחק.

אבל מצד שני יש בו גם תכונות מאוד טובות,

היום אמרתי לבעלי שהוא חזר מאוד שמח מהלימוד איתו בבית כנסת וזה הכניס בו מרץ,

ביקשתי ממנו לאסוף משחקים והוא סידר את כל הסלון שהיה ממש מבולגן לגמרי לבד וממש החמאתי לו על זה.

הוא שמר לאחותו שלא היתה בבית בשבת ממתקים שהוא קיבל,

הוא הלך עם אחות אחרת לשחק מחוץ לבית ולא הפריע לנו לישון בצהריים, בערך שעתיים..


אז מה אומרות יש לכן כיוון מה זה?

מצד אחד הוא יכול להיות מאוד שובב ועם המון אנרגיה שזה מתיש אותנו מצד שני הוא ילד טוב.

רעיון לכיווןמתיכון ועד מעון

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אתם בהדרכת הורים כלשהי? (בעקבות הילדה על הרצף)מתואמתאחרונה

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

מישהי ילדה לאחרונה בבלינסון?שיפור

שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?

ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?

הבנתי שרק בביות מלא ועל בסיס מקום פנוי..nik
לא נכון, לא רק לביות מלאPandi99
חברה שילדה כך אמרה לי, טעות משמחת🙂nik
אני הייתי בחדר פרטי, היה מעולה. צוות מדהיםPandi99

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

אין מיטה לבעל אלא כורסה נפתחת שהופכת למיטהPandi99
אני ילדתי שםמולהבולה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

חברה שלי היתה. החדרים חלום והיתה מרוצה גם בכלליאורוש3
ואיך היחס שם ללידה טבעית ?הלוואייי
והעומס?הלוואייי
וכמה נשים בחדר ?  רוצה תינוקיה רק לקצת אבל שתהיה
מידע מלפני 3 שניםמתיכון ועד מעון

ממש תלוי על מי את נופלת

ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש

רק קחי בחשבון שהאשפוז ממש קצרממשיכה לחלוםאחרונה
ויש נשים שזה חשוב להן
מה הסוד לחימום סלמון על הפלטה?רוני 1234

אם אני שמה בשכבה התחתונה הוא מתייבש

שכבה שנייה הוא לא מספיק מתחמם

שכבה שניה כשהתבנית מכוסה?יעל מהדרום
לפי הדעה שאנחנו הולכיםאבןישראל
אפשר להניח את הסלמון לא מוכן על הפלטה לפני הדלקת נרות והדג מוכן לסעודה בערב..זה מה שאנחנו עושים..
מכינה אותו קרוב ממש לשבתרקאני

ואז שמה שכבה שניה עטוף טוב

אם הוא לא עם רוטבהשקט הזה

אז שימי אותה שכבה ראשונה, בערך רבע שעה- עשריפ דקות לפני שאוכלים. הוא לא צריך להיות על הפלטה כל הזמן.

או שתשימי שכבה שניה ותורידי אותו קרוב לאכילה 

להכין סלמון עם הרבה רוטבאורי8
כמובן להניח על הפלטה לפני כניסת שבת. בזכות הרוטב לא מתיבש בכלל
אני מקפידה על אורך החימום ושמה לא ישירות ממשכתבתנואחרונה
כלומר מניחה כ3/4 שעה לפני האוכל כדי שלא יהיה סתם זמן מיותר שמייבש אותו, מניחה על הגבהה נמוכה אבל לא קומה שניה (רשת צינון של עוגיות/ מכסים של צנצנת דבש וכד')
הזרעה על בסיס ביוץ טבעיליבא2

יעזור לי ממש לשמוע ממי שיודעת

מתי מתחילים מעקב?


אני יודעת לזהות את היום של הביוץ לפי הפרשות (תמיד אני צודקת כי שבועיים בדיןק אחרי מגיע המחזור)

השאלה אם להתחיל כשמתחילות הפרשות או ביום ה11 למחזור? הרופא לא כל כך הסביר לי.

תודה!

ממה שאני יודעתפצלושון

מעקב זקיקים מתחילים מיום 2-3 הרבה פעמים, לפעמים גם יותר מאוחר 5-6, תלוי בגישה של הרופא..

יש לך איך לשאול אותו או אחות פוריות?

קודם כל בהצלחהעוזרת

רופא שעושה הזרעה חייב לתת הנחיות מדויקות ולהיות איתך בקשר עד ליום ההזרעה

זה חלק גדול מההצלחה במעקב הצמוד 

אם את יודעת מתי הביוץ פחות או יותרפרח חדש

תתחילי מכשבוע- חמישה ימים לפני

אין מה להתחיל קודם.. מיותר

תודה רבה לכן! עונהליבא2

הרופא פריון רק נתן לי מעקב זקיקים

אני עושה הזרעה דרך בית חולים, אז רק צריכה לעדכן אותם

אני יכולה ללכת לכל מרכז בריאות האישה לעשות מעקב? (בקופה שלי)

התחילו לי קצת הפרשות, זה אןמר שאבוד החודש או שיכולה להתחיל מחר?

שוב תודה רבה!!

לא אבוד בכללפרח חדש
ההפרשות מתחילות כמה ימים לפני

בהצלחה

כן הרופא אמור להגיד לך מתי להתחיל מעקבחושבת בקופסאאחרונה

יש שעות מיוחדות בבוקר ששמורות למטופלות פוריות. בדרך כלל ב7-8 כזה ואז הכניסה היא בלי תור.

אמורים להתחיל סביבות השבוע לפני הביוץ בדרך כלל.

במכבי יש מייל של אחיות ששולחים אליו את התוצאות ושואלים  שאלות ואחיות קוראות את זה ומעבירות לרופא ומסבירות את התשובה.  (אני שונאת את המייל הזה בטירוף. הן עונות רק פעם ביום, וצריך לדבר איתן ברחל בתך הקטנה כי הן לא מבינות כלום ממה ששואלים אותן וצריך לחכות עוד יום שלם לתשובה)

איך את אמורה לייצור קשר עם הרופא שלך?

אולי יעניין אותך