אישתי בהריון בשליש ראשון. מנסיון העבר זו תקופה מורכבת מאוד שדורשת ממני ללכת כל הזמן על קצות האצבעות. היה לנו פיצוץ רציני השבוע. בלי לפרט בדיוק אומר שאני מרגיש שבתקופה זו אני נדרש למחוק את עצמי לחלוטין ולעשות אך ורק מה שמתאים לה ותמיד כך. ובמידה ואעשה משהו ( אישי לא זוגי) בניגוד לרצונה תתחיל סצנה שלמה שכוללת צרחות ובכי הסטרי ליד הילדים שכל אחד בתורו מנחם אותה ומרגיע אותה... וימשיך לאיחולים במוות לבני משפחתי הסצנה למשך מספר ימים עד שהיא תחליט שדי. כמובן שמעולם לא אקבל מילה אחת של התנצלות אלא רק הסבר שהכל באשמתי. אני מרגיש שיש קו אדום שגם בתקופות קשות הורמנאלית לא חוצים. אני צודק?
פורום נשואים טריים
בהנהלת: נגמרו לי השמות , פשוט אני..
מכתב פתיחה
מה דעתכםלא מצאתישםפנוי
בוודאי שאתה צודק באופן עקרונירקלתשוהנ
לא פירטת כלום על המסביב. נכון שהורמונים מטריפים את השכל אבל ברור שצריך להיות קווים אדומים.
במיוחד אם זה לא היריון ראשון, במיוחד אם יש כבר ילדים מסביב, היא צריכה ללמוד את עצמה וללמוד מה מקפיץ ומה מרגיע.
אבל שוב, עניתי באופן עקרוני אין לי מושג מה הולך ביניכם...
במיוחד אם זה לא היריון ראשון, במיוחד אם יש כבר ילדים מסביב, היא צריכה ללמוד את עצמה וללמוד מה מקפיץ ומה מרגיע.
אבל שוב, עניתי באופן עקרוני אין לי מושג מה הולך ביניכם...
פרוטלא מצאתישםפנוי
אפרט קצת כי אני באמת תוהה... יצאנו השבוע לנופש זוגי שהיה נהדר. במהלך הנופש הבנתי שלפי התכנונים שלה להמשך שבוע אנחנו עומדים כמעט ולא לפגוש את משפחתי ( גרים רחוק יחסית למפגשים בעיקר בחגים) ביקשתי שנעשה מפגש-טיול עם משפחתי והגענו להסכמה על כך בנחת. אני העלתי איזה מסלול מסוים לא קיבלתי ממנה תגובה וכיוון שכך קבעתי שנעשה אותו. למחרת בבוקר כשעמדנו לצאת והתברר לה שזה המסלול שנעשה התחילה הסצנה. היא להבנתה לא יכולה עקב ההריון לעשות המסלול ( לא ידעתי את זה כשקבעתי אותו) ומבחינתה עצם זה שאני קובע מסלול עם המשפחה שלי ( וביחוד אמא שלי..) שהיא לא יכולה לעשות זה פשע. תוך כדי שהיא בסצנה הצעתי לה להחליף מסלול למה שמתאים לה מספר פעמים אבל זה לא עזר. הדבר היחיד שהיה עוזר היה שאבטל הכל. והרגשתי שזה בסך הכל 3 שעות מתוך חג של 8 ימים שמתנהל רובו ככולו כרצונה ( מספר לא מבוטל של פגישות כולל שבת אצל משפחתה) ואם בא לי לבחור במשהו מתאים לי ואני אף מציע לה לשנות והיא רוצה ביטול מוחלט אני פשוט ניצב בפני ביטול מוחלט שלי כמובן שזה מלווה באיומים על גירושין, קללות ונאצות למשפחתי ושימוש בכל מניפולציה אפשרית עלי ועל הילדים. זה חזר על עצמו בעבר ואף היינו בטיפול לתקופה בנושא . אני מרגיש שאם לא אעמוד על הרצונות שלי לפחות במעט מהמקרים הזוגיות הזאת מקולקלת ולא נכונה "ולמה לי חיים" כאלה?? מצד שני שליש ראשון הורמנים וכו' אולי שווה להמחק לפחות לתקופה מסויימת?
לא נשמע קשור להריוןשם פשוט
נשמע שזה משהו הרבה יותר עמוק מזה
מנסה לדמין את הסצנה עליסיה
דבר שחיפרן אותי בעבר כמו שכתבת
״לא קבלתי תשובה ממנה״ אז חשבת שאין בעיה
הדבר הזה גרם לנן לפיצוצין מטורפים מצידי בעבר, כן גם לבטל כל יציאה כלשהיא עם הצד שלו.
כי אין תגובה זה לא אומר שהסכמתי, אלא כי כנראה לא שמעתי לא הבנתי, היתי עסוקה עם הילדים, אן סתם לא שמעתי אותן
עד שבעלי הבין שאיו דבר כזה לעשות משהוא מתוך הנחה שלא הגבתי אז מסתבר שכן הסכמת.
עד שהוא לא שומע ממני כן, לא , שחור, לבן, משהוא תגובה כלשהיא סימן שלא שמעתי את השאלה למרןת שהיה נראה לו שכן.
הרעיון שהפריע לי מאחורה זה שמחליטים בשבילי!!!! יותר מאיפה ולאן ומתי אלא ההחלטה עבורי!! לא מוכנה שיחליטו עבורי.
אז תחשוב אולי זה גם מה שמפריע לאשתך ?
הרעיון שלקחת החלטת לבד
״לא קבלתי תשובה ממנה״ אז חשבת שאין בעיה
הדבר הזה גרם לנן לפיצוצין מטורפים מצידי בעבר, כן גם לבטל כל יציאה כלשהיא עם הצד שלו.
כי אין תגובה זה לא אומר שהסכמתי, אלא כי כנראה לא שמעתי לא הבנתי, היתי עסוקה עם הילדים, אן סתם לא שמעתי אותן
עד שבעלי הבין שאיו דבר כזה לעשות משהוא מתוך הנחה שלא הגבתי אז מסתבר שכן הסכמת.
עד שהוא לא שומע ממני כן, לא , שחור, לבן, משהוא תגובה כלשהיא סימן שלא שמעתי את השאלה למרןת שהיה נראה לו שכן.
הרעיון שהפריע לי מאחורה זה שמחליטים בשבילי!!!! יותר מאיפה ולאן ומתי אלא ההחלטה עבורי!! לא מוכנה שיחליטו עבורי.
אז תחשוב אולי זה גם מה שמפריע לאשתך ?
הרעיון שלקחת החלטת לבד
אמ..שירוש16
נשמע שקבעת עובדות בשטח מבלי לקבל ממנה אישור על כך. "לא קיבלתי ממנה תשובה" זה לא תשובה חיובית. "הנחתי שהיא הסכימה" זאת הנחה אישית שלך. ייתכן מאוד שזה יפריע לה שמישהו מניח הנחות מבלי לקבל את דעתה.
אם אתה קובע מסלול לכל המשפחה - זה ממש כיף ונחמד. אבל אם אתה לא לוקח בחשבון עיניין כל כך אלמנטרי ובסיסי כמו הריון - זה קצת פחות חכם. שלא נאמר פוגע.
תחשוב שאשתך הייתה קובעת אטרקציה לכל המשפחה ושוכחת לקחת בחשבון שאתה גבר ולא אישה. בוא.. זה בסיסי.
אתה נשוי לאישה לא מעט זמן, אתה מודע לכך שהיא בהריון, הגיוני ביותר שיש מסלולי טבע שנשים בהריון לא יכולות לעשות - למה לא לקחת את זה בחשבון? למה לתת לה להתמודד עם המצב בשטח? ועוד מול המשפחה..
אישית, אם בעלי היה מתכנן אטרקציה לכל המשפחה מבלי לקבל את האישור הסופי שלי, ועוד מבלי לקחת בחשבון הריון והשלכותיו, ועוד מעמיד אותי בסצנה הזאת מול כל המשפחה - הייתי מאוד נפגעת. סביר להניח שהייתי יוצאת עליו. במיוחד בהריון, הורמונלית וכו
אם אתה קובע מסלול לכל המשפחה - זה ממש כיף ונחמד. אבל אם אתה לא לוקח בחשבון עיניין כל כך אלמנטרי ובסיסי כמו הריון - זה קצת פחות חכם. שלא נאמר פוגע.
תחשוב שאשתך הייתה קובעת אטרקציה לכל המשפחה ושוכחת לקחת בחשבון שאתה גבר ולא אישה. בוא.. זה בסיסי.
אתה נשוי לאישה לא מעט זמן, אתה מודע לכך שהיא בהריון, הגיוני ביותר שיש מסלולי טבע שנשים בהריון לא יכולות לעשות - למה לא לקחת את זה בחשבון? למה לתת לה להתמודד עם המצב בשטח? ועוד מול המשפחה..
אישית, אם בעלי היה מתכנן אטרקציה לכל המשפחה מבלי לקבל את האישור הסופי שלי, ועוד מבלי לקחת בחשבון הריון והשלכותיו, ועוד מעמיד אותי בסצנה הזאת מול כל המשפחה - הייתי מאוד נפגעת. סביר להניח שהייתי יוצאת עליו. במיוחד בהריון, הורמונלית וכו
גם אני הייתי נפגעת, אולי מתעצבנת, אולי גם בוכהמיקי מאוס
אבל קללות? איומים ? מניפולציה? סצנה שלא נגמרת? זה מחוץ לגבולות ההתנהגות הסבירה בתוך משפחה.
ברור שיש איך למנוע טריגרים.
אבל זוגיות נורמלית מאפשרת גם לטעות במחיר סביר. ככה לומדים לאט לאט להתנהל יחד. כשהמחיר של טעות הוא בלתי נסבל זה חונק וגם לא מאפשר התקדמות
ברור שיש איך למנוע טריגרים.
אבל זוגיות נורמלית מאפשרת גם לטעות במחיר סביר. ככה לומדים לאט לאט להתנהל יחד. כשהמחיר של טעות הוא בלתי נסבל זה חונק וגם לא מאפשר התקדמות
יש הבדלשירוש16
בין סוג התגובה לתוכן.
כן הייתי מגיבה בחריפות. האם הייתי מקללת? תלוי בסיטואציה (עייפה/רעבה/סוף משמרת סוחטת).
הבעיה פה היא לא סוג התגובה שלה. היא יכולה לעבוד עם עצמה כדי להשתפר ולשנות את התוכן המילולי של התגובה.
אלא החריפות של התגובה, העוצמה. מול החוסר חשיבות של הארוע.
כלומר, מבחינתו מדובר בעיניין של מה בכך, ולכן התגובה הייתה חריפה מידי ולא תואמת את המציאות בשטח/ הטעות שנעשתה.
זה מה (לדעתי) הבהיל את פותח השירשור.
ואני אומרת: הייתי מגיבה אותו דבר.
מבחינתי אם בעלי היה מארגן טיול שלא מתאים לי טכנית ועוד מזמין את כל המשפחה המורחבת מבלי לקבל ממני אישור סופי ועוד מעמיד אותי בסיטואציה הזו בו ברגע - הייתי מתפרצת.
(סליחה שאני אומרת- מה זה "לא ידעתי שמסלול כזה לא מתאים לאישה בהריון" תכננת טיול ולא חשבת על דברים כאלה מראש?! אם לקחת בחשבון טיול שמתאים לילדים, מבוגרים, ועוד שלל אילוצים - הריון לא עולה לך בראש? סורי אבל זה בסיסי.)
שוב, קללות, איומים הם תוכן שיחה שלא מקובל.
השיח עצמו מבחינתי הוא לגיטימי.
אין לי מושג מה היו האילוצים האישיים שאישתו דחתה עבור הטיול הזה, כמה היא התכוננה לזה, הכינה את הילדים פיזית, העירה אותם בבוקר והלבישה אותם, הכינה ציוד, מאמינה שאם היא בהריון אז גם הספיקה להתעייף על הבוקר.
וכל זה - עבור טיול שכלל לא מתאים לה.
אין לנו מושג מה היה הצד שלה בכל הסיפור.
להגיד שעוצמת התגובה שלה לא לגיטימית על סמך הצד שלו בלבד - נשמע לי חד צדדי ולא מתחשב.
אפשר לדון האם יש מקום או אין מקום לקללות או איומים. אבל להגיד שהיא כעסה מאוד וזה לא לגיטימי כי בסך הכל מה הייתה הטעות שלו... זה סיפור אחר.
כן הייתי מגיבה בחריפות. האם הייתי מקללת? תלוי בסיטואציה (עייפה/רעבה/סוף משמרת סוחטת).
הבעיה פה היא לא סוג התגובה שלה. היא יכולה לעבוד עם עצמה כדי להשתפר ולשנות את התוכן המילולי של התגובה.
אלא החריפות של התגובה, העוצמה. מול החוסר חשיבות של הארוע.
כלומר, מבחינתו מדובר בעיניין של מה בכך, ולכן התגובה הייתה חריפה מידי ולא תואמת את המציאות בשטח/ הטעות שנעשתה.
זה מה (לדעתי) הבהיל את פותח השירשור.
ואני אומרת: הייתי מגיבה אותו דבר.
מבחינתי אם בעלי היה מארגן טיול שלא מתאים לי טכנית ועוד מזמין את כל המשפחה המורחבת מבלי לקבל ממני אישור סופי ועוד מעמיד אותי בסיטואציה הזו בו ברגע - הייתי מתפרצת.
(סליחה שאני אומרת- מה זה "לא ידעתי שמסלול כזה לא מתאים לאישה בהריון" תכננת טיול ולא חשבת על דברים כאלה מראש?! אם לקחת בחשבון טיול שמתאים לילדים, מבוגרים, ועוד שלל אילוצים - הריון לא עולה לך בראש? סורי אבל זה בסיסי.)
שוב, קללות, איומים הם תוכן שיחה שלא מקובל.
השיח עצמו מבחינתי הוא לגיטימי.
אין לי מושג מה היו האילוצים האישיים שאישתו דחתה עבור הטיול הזה, כמה היא התכוננה לזה, הכינה את הילדים פיזית, העירה אותם בבוקר והלבישה אותם, הכינה ציוד, מאמינה שאם היא בהריון אז גם הספיקה להתעייף על הבוקר.
וכל זה - עבור טיול שכלל לא מתאים לה.
אין לנו מושג מה היה הצד שלה בכל הסיפור.
להגיד שעוצמת התגובה שלה לא לגיטימית על סמך הצד שלו בלבד - נשמע לי חד צדדי ולא מתחשב.
אפשר לדון האם יש מקום או אין מקום לקללות או איומים. אבל להגיד שהיא כעסה מאוד וזה לא לגיטימי כי בסך הכל מה הייתה הטעות שלו... זה סיפור אחר.
אם היא היתה נותנת לו כאפה עדיין היית מפרידה בין סוג התגובהירא שמים!
לתוכן?
"איומים על גירושין, קללות ונאצות למשפחתי ושימוש בכל מניפולציה אפשרית עלי ועל הילדים" זאת אלימות מילולית. זה לא לגיטימי וקו אדום.אגב, בהמשך הוא הוסיף שהיו מקרים של אלימות פיזית.
ואגב, קורה שבן אדם עושה טעות.. להיכנס לכריזה בגלל אי הבנה כזאת זה לדעתי לא מצב תקין עוד לפני תוכן התגובה. אומנם זה לא קו אדום אבל בהחלט לא תקין בעיניי.
"איומים על גירושין, קללות ונאצות למשפחתי ושימוש בכל מניפולציה אפשרית עלי ועל הילדים" זאת אלימות מילולית. זה לא לגיטימי וקו אדום.אגב, בהמשך הוא הוסיף שהיו מקרים של אלימות פיזית.
ואגב, קורה שבן אדם עושה טעות.. להיכנס לכריזה בגלל אי הבנה כזאת זה לדעתי לא מצב תקין עוד לפני תוכן התגובה. אומנם זה לא קו אדום אבל בהחלט לא תקין בעיניי.
שובשירוש16
את שופטת את הצד השני מבלי להכיר אותו.
מהמעט שהוא כן סיפר אני יודעת שיש הרבה מידע שהוא מסתיר.
מה המידע הזה?
עד כמה זה משפיע על הקשר שלהם? על הזוגיות שלהם? על התקשורת האפקטיבית בניהם?
תסכימי איתי שגם לקבל החלטות עבור אדם אחר מבלי להתחשב בצרכים הבסיסים שלו ואחר כך להתפלא למה זה בעיה- זו גם אלימות. אומנם אלימות מסוג אחר אבל זה לא פחות פוגעני מסטירות.
שוב, אני מפרידה בין סוג התגובה שלה (שייתכן ולא מקובלת. שוב, בעקבות מחסור במידע אני לא שופטת אדם שאני לא מכירה ולא שמעתי את הצד שלו בעיניין)
לבין הנושא עצמו שהוא חמור מהצד שלו.
אי הבנות זה באמת לא כזה נורא. אבל אם את היית מעמידה את עצמך בסיטואציה דומה - נשבעת לך שהיית מגיבה בצורה הרבה יותר קשה מ: אה באמת? תיכננת מסלול מבלי להודיע איזה ועוד הוא כלל לא מתאים לי? אין בעיה מותק. קורה. בוא נמצא מסלול אחר.
בואי, מי שחושבת שהיא תגיב בסיטואציה כזאת בשיא השלווה והרוגע כנראה לא הייתה בסיטואציה דומה של חוסר התחשבות ובעיות תקשורת בזוגיות.
מהמעט שהוא כן סיפר אני יודעת שיש הרבה מידע שהוא מסתיר.
מה המידע הזה?
עד כמה זה משפיע על הקשר שלהם? על הזוגיות שלהם? על התקשורת האפקטיבית בניהם?
תסכימי איתי שגם לקבל החלטות עבור אדם אחר מבלי להתחשב בצרכים הבסיסים שלו ואחר כך להתפלא למה זה בעיה- זו גם אלימות. אומנם אלימות מסוג אחר אבל זה לא פחות פוגעני מסטירות.
שוב, אני מפרידה בין סוג התגובה שלה (שייתכן ולא מקובלת. שוב, בעקבות מחסור במידע אני לא שופטת אדם שאני לא מכירה ולא שמעתי את הצד שלו בעיניין)
לבין הנושא עצמו שהוא חמור מהצד שלו.
אי הבנות זה באמת לא כזה נורא. אבל אם את היית מעמידה את עצמך בסיטואציה דומה - נשבעת לך שהיית מגיבה בצורה הרבה יותר קשה מ: אה באמת? תיכננת מסלול מבלי להודיע איזה ועוד הוא כלל לא מתאים לי? אין בעיה מותק. קורה. בוא נמצא מסלול אחר.
בואי, מי שחושבת שהיא תגיב בסיטואציה כזאת בשיא השלווה והרוגע כנראה לא הייתה בסיטואציה דומה של חוסר התחשבות ובעיות תקשורת בזוגיות.
סליחה זה ממש לא אלימותרקלתשוהנ
"לקבל החלטות עבור אדם אחר מבלי להתחשב בצרכים הבסיסים שלו ואחר כך להתפלא למה זה בעיה- זו גם אלימות"
??
לא, לא כל דבר לא נעים זה אלימות. זה לא יפה , זה לא מתחשב, הוא חשב שהיא מסכימה או רצה לחשוב שהיא מסכימה. אין פה שום צד של אלימות. הוא קבע טיול משפחתי למען השם הוא לא קבע לה הליך רפואי שהיא לא רוצה לעבור או סגר לה את החשבון בנק. הוא קבע טיול משפחתי. נכון, הוא היה יכול וצריך לעשות את זה אחרת נכון הוא היה צריך לשמוע את דעתה ולא להניח הנחות אבל מה פה אלימות??
אני לא רואה בשום צורה מה התגובות שאת מתארת פה הגיוניות. אני מבינה וברור לי שאנחנו לא רואים את כל התמונה אצל הפותח, אבל אם את כבר מפרידה את כל הסיטואציה של הטיול והתגובה שלה מהחיים שלהם ואומרת שברור שכל אחת היתה מגיבה ככה, אז לא, ממש לא, אין שום סיבה להגיב ככה. אני לא רוצה לחשוב וגם לא חושבת שהייתי מגיבה ביציאה כזאת מפרופורציה. זה אולי מעצבן, זה קצת פוגע, בטח בתחילת היריון. בסדר. זהו. כל ההיסטריה הזאת ממש לא נצרכת ולא מוצדקת.
??
לא, לא כל דבר לא נעים זה אלימות. זה לא יפה , זה לא מתחשב, הוא חשב שהיא מסכימה או רצה לחשוב שהיא מסכימה. אין פה שום צד של אלימות. הוא קבע טיול משפחתי למען השם הוא לא קבע לה הליך רפואי שהיא לא רוצה לעבור או סגר לה את החשבון בנק. הוא קבע טיול משפחתי. נכון, הוא היה יכול וצריך לעשות את זה אחרת נכון הוא היה צריך לשמוע את דעתה ולא להניח הנחות אבל מה פה אלימות??
אני לא רואה בשום צורה מה התגובות שאת מתארת פה הגיוניות. אני מבינה וברור לי שאנחנו לא רואים את כל התמונה אצל הפותח, אבל אם את כבר מפרידה את כל הסיטואציה של הטיול והתגובה שלה מהחיים שלהם ואומרת שברור שכל אחת היתה מגיבה ככה, אז לא, ממש לא, אין שום סיבה להגיב ככה. אני לא רוצה לחשוב וגם לא חושבת שהייתי מגיבה ביציאה כזאת מפרופורציה. זה אולי מעצבן, זה קצת פוגע, בטח בתחילת היריון. בסדר. זהו. כל ההיסטריה הזאת ממש לא נצרכת ולא מוצדקת.
^^^משמעת עצמית
יש בזה קצת סוג של אלימותסוסה אדומה
מהסיבה שהוא לא נותן מקום לרצון שלה.
בעומק זה עלול להרגיש כמו סוג של אונס. אבל צריך להיות עמוקים ורגישים מספיק בשביל להבין את זה.
אלימות פשוטה, קל מאוד לאכוף, אבל פה, מרגיש שאנשים סלחניים מידי לסוג הזה ואפילו לא רואים בזה אלימות.
רצונו של אדם הוא כבודו,
הרצון של האדם זה האדם עצמו.
ברגע שאתה לא סופר את הרצון של הבן אדם, אתה בעצם לא נותן מקום לאדם הזה.
ולא לתת מקום לפעמים זה קשה יותר מאשר לתת מקום שלילי.
בעומק זה עלול להרגיש כמו סוג של אונס. אבל צריך להיות עמוקים ורגישים מספיק בשביל להבין את זה.
אלימות פשוטה, קל מאוד לאכוף, אבל פה, מרגיש שאנשים סלחניים מידי לסוג הזה ואפילו לא רואים בזה אלימות.
רצונו של אדם הוא כבודו,
הרצון של האדם זה האדם עצמו.
ברגע שאתה לא סופר את הרצון של הבן אדם, אתה בעצם לא נותן מקום לאדם הזה.
ולא לתת מקום לפעמים זה קשה יותר מאשר לתת מקום שלילי.
אבל היא לא אמרה לו לא אפילורקלתשוהנ
אני בהלם לאן את לוקחת את זה.
היא לא אמרה לו לא. אולי הוא העדיף לא לשמוע את החוסר שביעות רצון שלה או את ההתעלמות המכוונת או לא יודעת מה. אבל היא אפילו לא אמרה לו.
בעומק זה יכול להרגיש כמו אונס??? ואם היא לא היתה עונה לו מה היא רוצה לארוחת ערב והוא היה מכין שקשוקה חצילים למרות שיש לה צרבות מזעזעות, זה גם בעומק מרגיש כמו אונס??
אני באמת חושבת שכדאי לעצור מתישהו, לא כל הגדרה רחבה יכולה להכיל כל סיטואציה גם אם זה מבחינה מילולית מתאים.
היא לא אמרה לו לא. אולי הוא העדיף לא לשמוע את החוסר שביעות רצון שלה או את ההתעלמות המכוונת או לא יודעת מה. אבל היא אפילו לא אמרה לו.
בעומק זה יכול להרגיש כמו אונס??? ואם היא לא היתה עונה לו מה היא רוצה לארוחת ערב והוא היה מכין שקשוקה חצילים למרות שיש לה צרבות מזעזעות, זה גם בעומק מרגיש כמו אונס??
אני באמת חושבת שכדאי לעצור מתישהו, לא כל הגדרה רחבה יכולה להכיל כל סיטואציה גם אם זה מבחינה מילולית מתאים.
כתבתי במפורשסוסה אדומה
שצריך עומק ורגישות מסויימת כדי להרגיש את זה.
את לא חייבת להתחבר לזה, אבל גם נראה שבאמת לא הבנת את זה.
ולא, זה לא דומה לדוגמה שהבאת עם החצילים, למרות שגם שם אם מישהו עושה את זה הוא עובר על ואהבת לרעך כמוך.
את לא חייבת להתחבר לזה, אבל גם נראה שבאמת לא הבנת את זה.
ולא, זה לא דומה לדוגמה שהבאת עם החצילים, למרות שגם שם אם מישהו עושה את זה הוא עובר על ואהבת לרעך כמוך.
טוב זה קצת מצחיק. אבל אין לי איך להגיב לזהרקלתשוהנ
ועדיין, בתור אדם שאין לו אתגרי רגישות יוצאי דופן, אני עדיין לא מסכימה בשום אופן להדבקה של המילה אלימות, ובטח לא של המילה אונס לפה.
ערב טוב לך.
ערב טוב לך.
קצת נסחפתם... הוא לא הכריח אותה ללכת למסלולמיקי מאוס
היא עלתה לאוטו בבוקר- כאדם בוגר יש לה אחריות לדעת לאן נוסעים. לוודא ולסגור את הפינה
הוא כתב שלא התנגד לשינוי היא פשוט "גילתה" את זה כשהגיעו לשם או משהו דומה. בסיפור שלו הוא אפילו לא ביטל את רצונה (שזה לא יפה אבל עוד לא אלימות ולא קרוב) היא פשוט לא טרחה להביע אותו.
זה לא מצדיק התפרצות , כן באסה, כן תסכול, אבל התנהגות בוגרת שלה מראש היתה מונעת את הסיטואציה
ושום דבר לא מצדיק את התיאור שלו. שום דבר.
בוודאי שכהתנהלות זוגית יש המון דרכים שראוי לאמץ כדי להימנע מכזו סיטואציה אבל הוא לא התנהג ברשעות, ובכל מקרה לא באלימות
לא מבינה מאיפה הבאתן את זה
הוא כתב שלא התנגד לשינוי היא פשוט "גילתה" את זה כשהגיעו לשם או משהו דומה. בסיפור שלו הוא אפילו לא ביטל את רצונה (שזה לא יפה אבל עוד לא אלימות ולא קרוב) היא פשוט לא טרחה להביע אותו.
זה לא מצדיק התפרצות , כן באסה, כן תסכול, אבל התנהגות בוגרת שלה מראש היתה מונעת את הסיטואציה
ושום דבר לא מצדיק את התיאור שלו. שום דבר.
בוודאי שכהתנהלות זוגית יש המון דרכים שראוי לאמץ כדי להימנע מכזו סיטואציה אבל הוא לא התנהג ברשעות, ובכל מקרה לא באלימות
לא מבינה מאיפה הבאתן את זה
רב הנסתר על הגלוי בסיפור הזה וצריך להזהר באבחנותשם פשוט
ובאופן כללי-
כשמישהו מחפש שיגידו לו שהוא צודק זו נורת אזהרה.
כשמישהו מחפש שיגידו לו שהוא צודק זו נורת אזהרה.
טוב כבר התקדמנו ב"ה אבל רק כדי להבהירלא מצאתישםפנוי
באמת שזה היה רק קצר בתקשורת שהתלקח למקום מאוד לא טוב.אני הבנתי שאין לה שום בעיה במסלול הזה ולכן הופתעתי מהתגובה היא הרגישה שלא מספיק שאלתי והתייעצתי איתה ולכן נפגעה מכך. אני מבין ממה היא נפגעה ועבדנו בעבר הרבה על תקשורת זוגית. העניין פה שזו הייתה דוגמא לתגובה קיצונית אחת בסדרה של כמה נוספות בזמן האחרון. כתבתי כבר שלדעתי זה עניין של צורך בשליטה ( אפילו בעניינים אינטימיים...) שמתעצם בזמנים רגישים ועכשיו אנחנו במצב סופר רגיש. אני חושב שהתשובה של סוסה אדומה על *לתפוס את החבל בשני הקצוות* היא הכי נכונה ומדוייקת למצב.
יפה מאודסוסה אדומה
אתה נשמע איש טוב שעובד על עצמו, וזה כשלעצמו מאוד ראוי להערכה. וגם ניכר שאתה באמת אוהב את אישתך.
תבדקו ממה נובע הצורך בשליטה, כשתעלו על השורש תצליחו לטפל בהרבה מזה...
תבדקו ממה נובע הצורך בשליטה, כשתעלו על השורש תצליחו לטפל בהרבה מזה...
אונס?? לא הגזמת בכללחצילוש
מה הקשר?
בעומק יש קשרסוסה אדומה
כי באונס מוחקים את הרצון ואת המקום של האדם שמולי ומשתמשים בו. יש רובד של פשוט למחוק את האדם מולי וזו אלימות לכל דבר.
ובמקום הזה שבו אנחנו לא רואים את האדם שמולנו ולא מכבדים אותו, יש רובד כזה.
ובמקום הזה שבו אנחנו לא רואים את האדם שמולנו ולא מכבדים אותו, יש רובד כזה.
לקלל את משפחתו ולאחל להם איחולי מוותחצילוש
להשפיל אותו מול הילדים.. להכות אותו! זה חוסר כבוד לאדם שמולה בריבוע!
מישהו בכלל סתר את זה?סוסה אדומה
שימו לב למה שאתם קוראים, אתם אנשים אינטיליגנטים.
לפחות ממה שאני קראתי, אף אחד לא התיר את ההתנהגות שלה.
וכולם קראו לזה אלימות.
זה שמישהו נותן היבט אחר על משהו לא נעים, זה לא מבטל את האחריות של מישהו אחר.
אנחנו לא חיים בסרט של הרעים והטובים.
גם בה, באישה שלו שהוא בחר, מעבר להתפרצויות ההורמונאליות שמתבטאות בצורה אלימה לפעמים, יש גם דברים טובים, ואני מניחה שהרבה.
וגם בכל אחד מאיתנו יש צדדים אלימים שאנחנו צריכים לברר. כן, גם בי. וגם בך.
את לא תעלי על הנקודות האלה אם תפחדי מהגדרות כמו אונס ואלימות.
אפשר לשחרר ולגלות בעצמנו עוד חלקים שצריכים עבודה. הכל טוב.
אם לא נשחרר, נישאר כאלה. כאלה שיש בהם רבדים של אלימות ואנחנו לא מסוגלים להבחין בהם כי אנחנו כל כך חוששים להיות מוגדרים ככאלה.
הי לכם, קוראים לי סוסה אדומה וגיליתי בזכות השרשור הזה שיש בי צדדים שצריכים עבודה. וכיף לי לגלות את זה.
מאחלת גם לכם.
לפחות ממה שאני קראתי, אף אחד לא התיר את ההתנהגות שלה.
וכולם קראו לזה אלימות.
זה שמישהו נותן היבט אחר על משהו לא נעים, זה לא מבטל את האחריות של מישהו אחר.
אנחנו לא חיים בסרט של הרעים והטובים.
גם בה, באישה שלו שהוא בחר, מעבר להתפרצויות ההורמונאליות שמתבטאות בצורה אלימה לפעמים, יש גם דברים טובים, ואני מניחה שהרבה.
וגם בכל אחד מאיתנו יש צדדים אלימים שאנחנו צריכים לברר. כן, גם בי. וגם בך.
את לא תעלי על הנקודות האלה אם תפחדי מהגדרות כמו אונס ואלימות.
אפשר לשחרר ולגלות בעצמנו עוד חלקים שצריכים עבודה. הכל טוב.
אם לא נשחרר, נישאר כאלה. כאלה שיש בהם רבדים של אלימות ואנחנו לא מסוגלים להבחין בהם כי אנחנו כל כך חוששים להיות מוגדרים ככאלה.
הי לכם, קוראים לי סוסה אדומה וגיליתי בזכות השרשור הזה שיש בי צדדים שצריכים עבודה. וכיף לי לגלות את זה.
מאחלת גם לכם.
יש בעינייזוזיק העכבר
בעיה גדולה בלקרוא לדברים בהגדרות קיצוניות.
לשפה יש כח וכשבוחרים להשתמש בדבר שהוא בטווח הנורמה כאונס או כאלימות זה יכול להיות הרסני בדינמיקה זוגית
לשפה יש כח וכשבוחרים להשתמש בדבר שהוא בטווח הנורמה כאונס או כאלימות זה יכול להיות הרסני בדינמיקה זוגית
לא סתרת את האלימותנעמי28
אבל קראת לריב לגיטימי בין בני זוג וטעות אנוש - אלימות.
ובכך בעצם יש כאן אלימות אחת (חד משעמית אמיתית) נגד אלימות אחרת.
בעייני זה מאד מסוכן לנתח כל ריב והתעלמות מרצונות כאלימות, זה בעצם יצדיק (או יקטין מהבעיה של) תגובה אלימה חזרה, כי אתה התחלת..
עלול למנוע תלונה במקרים מסוכנים או לדחות טיפול לצד שצריך את זה בדחיפות.
ובכך בעצם יש כאן אלימות אחת (חד משעמית אמיתית) נגד אלימות אחרת.
בעייני זה מאד מסוכן לנתח כל ריב והתעלמות מרצונות כאלימות, זה בעצם יצדיק (או יקטין מהבעיה של) תגובה אלימה חזרה, כי אתה התחלת..
עלול למנוע תלונה במקרים מסוכנים או לדחות טיפול לצד שצריך את זה בדחיפות.
^^^אחת פשוטה
לא, אני פשוט לא אשתמש בהגדרות אונס ואלימותחצילוש
במקום שלא מדובר באונס ואלימות. זאת בדיוק האלימות הפמיניסטית שאני סולדת ממנה..
זכותךסוסה אדומה
אבל השתמשת במושג "אלימות פמיניסטית"... זה מעניין.
עקפת אותיירא שמים!
נכון. יש כזה דברחצילוש
הפמיניזם דבר נהדר, אבל זה תוצר לקוי.
מישהו המציא את זהסוסה אדומה
ולכן יש דבר כזה.
נכון. כמו שיש אלימות שוביניסטיתחצילוש
של גברים שחושבים שיכולים לכופף הכל לרצונם כי האישה נבראה מהצלע, כנ"ל יש נשים שנוהגות באלימות, כי סוברות שזה הדרך שלהן להשיג מה שרוצות.
להגיד אלימות פמיניסטית זה לחזור על הטעות שלה.. לא? 
ירא שמים!
אני מסכים איתך סתם היתה לך סתירה במשפט...
לא רואה שום סתירהחצילוש
לקבל בסלחנות כל מה שאישה עושה כי היא אישה, ולרכך הכל במשפטים כמו "יוצאת ממנה קצת אלימות במצבים הורמונליים" או "היא לא בסדר, אבל כנראה יש סיבה" זו אלימות פמיניסטית שקושרת לגברים את הידיים והרגליים ולא מאפשרת להם בכלל לעמוד על רצונם ולנהל איזשהו חוסר הסכמה או קונפליקט עם בת זוגן בלי שזה יחרפן אותה.
אם מישהו היה רק מעיז לומר פה לאישה (והייתה מישהי שבאופן מצער העיזה להתבטא באופן דומה כאן לא מזמן) שהיא מוכה בגלל שהיא מחליטה לבד שהולכים למסלול כזה או אחר (מה שבכלל לא הייתה הסיטואציה שהפותח תיאר) ובכך היא חונקת את הרצון שלו ואונסת אותו, זה לא היה עובר חלק בכלל והייתה קמה פה צעקה, כמו שקמה כאן בצדק לפני כמה שבועות. כן. היא סגרה חופשה במלון שהוא לא אוהב בלי לשאול אותו, לכן היא מחקה את כבודו ורצונו, והוא היה קצת הורמונלי אז זה הוציא ממנו מעט אלימות, ומבלי משים הוא הכניס לה אגרופים. למה? כי גבר יותר חזק?
זה ברור שיש יותר אלימות פיזית מצד גברים כלפי נשים. אבל הנה, רואים שקיים גם קיים הפוך, למה זה יותר לגיטימי?
אם מישהו היה רק מעיז לומר פה לאישה (והייתה מישהי שבאופן מצער העיזה להתבטא באופן דומה כאן לא מזמן) שהיא מוכה בגלל שהיא מחליטה לבד שהולכים למסלול כזה או אחר (מה שבכלל לא הייתה הסיטואציה שהפותח תיאר) ובכך היא חונקת את הרצון שלו ואונסת אותו, זה לא היה עובר חלק בכלל והייתה קמה פה צעקה, כמו שקמה כאן בצדק לפני כמה שבועות. כן. היא סגרה חופשה במלון שהוא לא אוהב בלי לשאול אותו, לכן היא מחקה את כבודו ורצונו, והוא היה קצת הורמונלי אז זה הוציא ממנו מעט אלימות, ומבלי משים הוא הכניס לה אגרופים. למה? כי גבר יותר חזק?
זה ברור שיש יותר אלימות פיזית מצד גברים כלפי נשים. אבל הנה, רואים שקיים גם קיים הפוך, למה זה יותר לגיטימי?
אני רואה שיש לך אלימות חציליתסוסה אדומה
כי את מפרשנת, ומסלפת, מצטטת אבל לא באמת מצטטת אלא אם כן לא ציטטת אותי ואז אני לא מבינה באיזה הקשר את קופצת ביחס לתגובות שלי. את מוזמנת לבדוק את עצמך ולראות שאת מערבבת בין ההבנות שלך לבין העבודות.
בכל מצב, בואי נסכים שאנחנו לא מסכימות. או שלא נסכים, גם זה בסדר.
אני לא מפחדת מזה שתגדירי משהו כאלימות פמיניסטית, אני גם לא מפחדת שתגדירי אותי כי אני פשוט לוקחת אותך ואת הדברים שלך בפרופורציות.
אבל את לא עומדת מאחורי עצמך שזה מעניין.
לפחות אל תחטאי באותה נשימה שאת יוצאת נגד חטא כלשהו.
בכל מצב, בואי נסכים שאנחנו לא מסכימות. או שלא נסכים, גם זה בסדר.
אני לא מפחדת מזה שתגדירי משהו כאלימות פמיניסטית, אני גם לא מפחדת שתגדירי אותי כי אני פשוט לוקחת אותך ואת הדברים שלך בפרופורציות.
אבל את לא עומדת מאחורי עצמך שזה מעניין.
לפחות אל תחטאי באותה נשימה שאת יוצאת נגד חטא כלשהו.
אני לא מגדירה אותך, חלילהחצילוש
ואת לא מכירה אותי מותק. שיהיה לך כל טוב. נראה לי זה שיח חרשים
הדדי לגמריסוסה אדומה
מותק...
אבל אם את מצטטת מישהו כדאי שתעשי העתק הדבק כי את לא טובה בזה. לא צריכה להכיר אותך בשביל זה.
אבל אם את מצטטת מישהו כדאי שתעשי העתק הדבק כי את לא טובה בזה. לא צריכה להכיר אותך בשביל זה.
בסדר. בבקשה:חצילוש
"יש בזה קצת סוג של אלימות, מהסיבה שהוא לא נותן מקום לרצון שלה.
בעומק זה עלול להרגיש כמו סוג של אונס."
"מעבר להתפרצויות ההורמונאליות שמתבטאות בצורה אלימה לפעמים"
"באונס מוחקים את הרצון ואת המקום של האדם שמולי ומשתמשים בו. יש רובד של פשוט למחוק את האדם מולי וזו אלימות לכל דבר.
ובמקום הזה שבו אנחנו לא רואים את האדם שמולנו ולא מכבדים אותו, יש רובד כזה."
"הוא לא במצב של תסמונת האישה המוכה, ואני אומרת את זה באחריות.
יש פה אדם בריא ושקול ו- מרצה.
הוא צריך לעבוד על המקום הזה"
צריך גם ביבליוגרפיה?
בעומק זה עלול להרגיש כמו סוג של אונס."
"מעבר להתפרצויות ההורמונאליות שמתבטאות בצורה אלימה לפעמים"
"באונס מוחקים את הרצון ואת המקום של האדם שמולי ומשתמשים בו. יש רובד של פשוט למחוק את האדם מולי וזו אלימות לכל דבר.
ובמקום הזה שבו אנחנו לא רואים את האדם שמולנו ולא מכבדים אותו, יש רובד כזה."
"הוא לא במצב של תסמונת האישה המוכה, ואני אומרת את זה באחריות.
יש פה אדם בריא ושקול ו- מרצה.
הוא צריך לעבוד על המקום הזה"
צריך גם ביבליוגרפיה?
וחבל שכותבים לגופם של דבריםחצילוש
ואת בוחרת ללכת לכיוון של השתלחות אישית.
חורה לי שמכניסים לי מילים לפהסוסה אדומה
לא התכוונתי בכלל להשתלח בך, אבל אם קיבלת את התחושה הזאת אז אני ממש מתנצלת.
יופיסוסה אדומה
ועכשיו תעשי השוואה בין מה ש"ציטטת" קודם, לבין מה שהעתקת והדבקת.
ואחכ תבדקי את עצמך איפה מסתיימות העובדות ואיפה מתחילות הפרשנויות שלך.
ואחכ תבדקי את עצמך איפה מסתיימות העובדות ואיפה מתחילות הפרשנויות שלך.
גם את מפרשנת יפה יפהחצילוש
רק שלך מותר ולאחרים לא? את כותבת בצורה רעילה ולא נעימה. לא מעוניינת להמשיך בדיון. מוזמנת בכיף לומר את המילה האחרונה ולהרגיש טוב
זו דמגוגיה זולהסוסה אדומה
להשתיק מישהו על ידי זה שתגידי לו "מוזמנת לכתוב את המילה האחרונה ולהרגיש טוב'.
זכותך המלאה לדון, אבל כשאת דנה את חייבת להפריד בין המציאות לפרשנות שלך, אחרת באמת אין מה לדון.
ואני חוזרת לומר שאני עומדת מאחורי כל מילה שכתבתי, גם אם יבואו 100 או יותר שיצדדו בך.
זכותך המלאה לדון, אבל כשאת דנה את חייבת להפריד בין המציאות לפרשנות שלך, אחרת באמת אין מה לדון.
ואני חוזרת לומר שאני עומדת מאחורי כל מילה שכתבתי, גם אם יבואו 100 או יותר שיצדדו בך.
אני לא נכנסת לעצם הדיוןחגהבגה
אבל חושבת שזה לא מתאים.
נכנסת פה ב @חצילוש באופן אישי וכתבת דברים עליה באופן אישי.
היא דנה על עצם הדברים, ולא כותבת עלייך ומתארת אותך.
את מכסחת לה את הצורה בצורה ברוטלית ומתנשאת שלטעמי, לא מתאימה לפורום של אנשים בוגרים...
(מה שעלול להראות על כך שאת לא בטוחה בעמדת ובמקום לענות על הטענות בצורה אובייקטיבית פשוט פוגעת בצד שמו לך באופן שיגרום לו להפסיק לענות לך, אבל נניח לזה...)
נכנסת פה ב @חצילוש באופן אישי וכתבת דברים עליה באופן אישי.
היא דנה על עצם הדברים, ולא כותבת עלייך ומתארת אותך.
את מכסחת לה את הצורה בצורה ברוטלית ומתנשאת שלטעמי, לא מתאימה לפורום של אנשים בוגרים...
(מה שעלול להראות על כך שאת לא בטוחה בעמדת ובמקום לענות על הטענות בצורה אובייקטיבית פשוט פוגעת בצד שמו לך באופן שיגרום לו להפסיק לענות לך, אבל נניח לזה...)
^^^דיליה
אני מסכים איתך בהכלירא שמים!
אבל את אומרת (בצדק) שלא כל דורסנות היא אלימות ואז טוענת שהדורסנות הפמיניסטית היא אלימות.. לא. יש השתקה פמיניסטית, אבל צריך להפריד בין השתקה לאלימות.
אגב, פה גם השתקה לא ראיתי.. אם כבר אנחנו המשתיקים (יש לנו סיבות טובות ועדיין). אני מסכים איתך שיש פה צביעות שנגועה ברדיקליות פמניסטית אבל לא אלימות.
אגב, פה גם השתקה לא ראיתי.. אם כבר אנחנו המשתיקים (יש לנו סיבות טובות ועדיין). אני מסכים איתך שיש פה צביעות שנגועה ברדיקליות פמניסטית אבל לא אלימות.
אוקיי. מקבלת את ההפרדה במושגיםחצילוש
אבל לדעתי מעבר להשתקה, לעיתים יש גם ממש אלימות..
אכן. במקרים של שיימינג לדוגמהירא שמים!
לאן הגעתםנעמי28
אולי גם החוסר מענה שלה לטיול שהוא אירגן ותיכנן נקרא אלימות?
היא חצתה קווים אדומים מזמן, אלימות פיזית ומילולית, לגבר כבר היו מזמינים פה ניידת.
יש ריבים בין בני זוג ויש אלימות, יש לה הגדרות ברורות, במיוחד לאלימות פיזית.
ושום הריון או פגיעה לא מצדיקים את זה, כמו שאצל גבר אנחנו לא נחפש סיבה כי שום סיבה לא מצדיקה אלימות.
אלימות פיזית - קו אדום וטיפול!
היא חצתה קווים אדומים מזמן, אלימות פיזית ומילולית, לגבר כבר היו מזמינים פה ניידת.
יש ריבים בין בני זוג ויש אלימות, יש לה הגדרות ברורות, במיוחד לאלימות פיזית.
ושום הריון או פגיעה לא מצדיקים את זה, כמו שאצל גבר אנחנו לא נחפש סיבה כי שום סיבה לא מצדיקה אלימות.
אלימות פיזית - קו אדום וטיפול!
בואו נרגעסוסה אדומה
זה שרשור, וכל תגובה נכתבת ביחס להודעה שקדמה לה.
אנחנו דנים פה מעבר לנושא השרשור עצמו.
לא צריך להתחרפן.
אפשר לפתוח את הראש ולנסות להבין משהו בלי דעות קדומות.
אנחנו דנים פה מעבר לנושא השרשור עצמו.
לא צריך להתחרפן.
אפשר לפתוח את הראש ולנסות להבין משהו בלי דעות קדומות.
אם נפתח את הראשנעמי28
ובעומק הקשר זה אונס כי הוא ביטל את הרצון שלה, היא אנסה אותו כמה וכמה פעמים.
אם לפתוח ראש זה אשמת הקורבן אז לא, בואו לא נפתח את הראש!
אולי מטפל באופן פרטי ינסה לברר *איתה* מאיפה זה נובע ויעזור לה להתגבר על זה.
ולא לנסות להבין *איתו* מה במעשה שלו גרם לכך -
ריב וחוסר הבנה לגיטימי בין בני זוג שיתכן ויקרה שוב בצורה כזאת או אחרת בעתיד, אנחנו בני אדם אנושים שעושים טעויות, חוץ מלגרום לו ללכת על ביצים לידה ולהאשים את עצמו בתגובה שלה, לא רואה איך ה׳פתיחת ראש׳ עוזרת פה.
היה כאן דיון לא מזמן על גבר שנעל את אישתו בחדר ומגיבה שלא הפסיקה לנסות לשכנע את האישה לא לתת לו להגיע למצבים האלה ולמנוע אותם.
כולם הזדעזעו ובצדק, לא רואה כאן שום הבדל.
קללות, איומיים אלימות פיזית דורשים סטופ משחק וטיפול!
אם לפתוח ראש זה אשמת הקורבן אז לא, בואו לא נפתח את הראש!
אולי מטפל באופן פרטי ינסה לברר *איתה* מאיפה זה נובע ויעזור לה להתגבר על זה.
ולא לנסות להבין *איתו* מה במעשה שלו גרם לכך -
ריב וחוסר הבנה לגיטימי בין בני זוג שיתכן ויקרה שוב בצורה כזאת או אחרת בעתיד, אנחנו בני אדם אנושים שעושים טעויות, חוץ מלגרום לו ללכת על ביצים לידה ולהאשים את עצמו בתגובה שלה, לא רואה איך ה׳פתיחת ראש׳ עוזרת פה.
היה כאן דיון לא מזמן על גבר שנעל את אישתו בחדר ומגיבה שלא הפסיקה לנסות לשכנע את האישה לא לתת לו להגיע למצבים האלה ולמנוע אותם.
כולם הזדעזעו ובצדק, לא רואה כאן שום הבדל.
קללות, איומיים אלימות פיזית דורשים סטופ משחק וטיפול!
מה זה שייך אחד לשני?סוסה אדומה
הוא לא במצב של תסמונת האישה המוכה, ואני אומרת את זה באחריות.
יש פה אדם בריא ושקול ו- מרצה.
הוא צריך לעבוד על המקום הזה.
ואני מרגישה אחריות מלאה כשאני אומרת לו בהקשר אחר שגם לו יש על מה לעבוד.
אין פה שום אשמת קורבן.
נראה שאם כבר יש פה אנשים שלא מבחינים בין לקיחת אחריות כללית לאשמה.
החיים הם לא ססמאות,
אני נגד אשמת קורבן. אבל זה ממש לא מה שיש פה. אפשר להרגיע...
יש פה אדם בריא ושקול ו- מרצה.
הוא צריך לעבוד על המקום הזה.
ואני מרגישה אחריות מלאה כשאני אומרת לו בהקשר אחר שגם לו יש על מה לעבוד.
אין פה שום אשמת קורבן.
נראה שאם כבר יש פה אנשים שלא מבחינים בין לקיחת אחריות כללית לאשמה.
החיים הם לא ססמאות,
אני נגד אשמת קורבן. אבל זה ממש לא מה שיש פה. אפשר להרגיע...
סליחהנעמי28
אתם מטפלת מוסמכת? שמעת את הסיפור על כל צדדיו שאת מרשה לעצמך להחליט החלטות?
אם היתה אלימות פיזית שהובלגה כמה וכמה פעמים, קללות ואיחולי מוות למשפחה, המינימום
זה להגיד יש כאן קו אדום תפנו לטיפול.
לקיחת אחריות זה ללכת לטיפול, לא ללכת על ביצים עד הטעות הבאה, הכוונות שלו היו טובות ובטוח שיהיו עוד מקרים כאלה של חוסר הבנה בעתיד, כמו לכל זוג.
וכן הוא מרצה ולמד להרכין ראש והנה הוא הרים ראש וביקש עצה פה כי הבין שמשהו חריג, אבל בואי ננסה לגרום לו להבין שזה לא כל כך חריג ובעצם התגובה שלה דיי מובנת כי היא עברה סוג של ׳אונס ואלימות׳..
אם היתה אלימות פיזית שהובלגה כמה וכמה פעמים, קללות ואיחולי מוות למשפחה, המינימום
זה להגיד יש כאן קו אדום תפנו לטיפול.
לקיחת אחריות זה ללכת לטיפול, לא ללכת על ביצים עד הטעות הבאה, הכוונות שלו היו טובות ובטוח שיהיו עוד מקרים כאלה של חוסר הבנה בעתיד, כמו לכל זוג.
וכן הוא מרצה ולמד להרכין ראש והנה הוא הרים ראש וביקש עצה פה כי הבין שמשהו חריג, אבל בואי ננסה לגרום לו להבין שזה לא כל כך חריג ובעצם התגובה שלה דיי מובנת כי היא עברה סוג של ׳אונס ואלימות׳..
הייתי מפרטת לךסוסה אדומה
אבל נראה שאת לא בכיוון של לרדת לסוף דעתי בכלל, אז זה בסדר שנישאר חלוקות.
כל מילהחצילוש
את קוראת את עצמך?Haviherb
מה זה 'אני אומרת את זה באחריות' למה את מכירה אותו בכלל מעבר להודעה בפורום?! ולא הבנתי מאיפה הביטחון והמילים המתנשאות שלך כאילו מי שלא חושב כמוך אין לו מספיק רגישות ועומק להבין שזה מעין אונס?! סירייסלי?! מאיפה הבאת את זה?! אולי למי שקורא אותך יש מספיק רגישות ועומק להבין שמה הקשר בין מה שהיה לבין אונס ושאת הולכת כזה רחוק עם הדברים שכתבת...
אני קוראת את עצמי בהחלטסוסה אדומה
וכן, לקחתי בחשבון מראש שאנשים ישטחו את זה ויזדעזעו מעצם ה"השוואה".
להגיד שקראתי לזה אלימות כשאמרתי שיש בזה צד כזה ופירטתי והבהרתי את כוונתי, זה לשטח את זה.
וכן, צריך רגישות ועומק כדי להבין את זה.
את יכולה לקרוא לזה התנשאות, זה שלך לגמרי ונראה שלא רק שלך, אבל זה לא מרתיע אותי בשום צורה.
ומאיפה הביטחון שלי אשאיר לעצמי. אנחנו בפורום כללי, לא ראיתי שאני צריכה להציג איפשהו תעודות למישהו כדי שתהיה לי לגיטימציה כלשהי להביע את דעתי ולהיות בטוחה בה.
לא פחות מכם אגב, שמרגישים בנח להגדיר את המעשים של אישתו בלי ששמעתם את הצד שלה.
בקיצור, תזדעקו אבל לפחות תעמדו מאחורי הזעקות שלכם בעצמכם.
להגיד שקראתי לזה אלימות כשאמרתי שיש בזה צד כזה ופירטתי והבהרתי את כוונתי, זה לשטח את זה.
וכן, צריך רגישות ועומק כדי להבין את זה.
את יכולה לקרוא לזה התנשאות, זה שלך לגמרי ונראה שלא רק שלך, אבל זה לא מרתיע אותי בשום צורה.
ומאיפה הביטחון שלי אשאיר לעצמי. אנחנו בפורום כללי, לא ראיתי שאני צריכה להציג איפשהו תעודות למישהו כדי שתהיה לי לגיטימציה כלשהי להביע את דעתי ולהיות בטוחה בה.
לא פחות מכם אגב, שמרגישים בנח להגדיר את המעשים של אישתו בלי ששמעתם את הצד שלה.
בקיצור, תזדעקו אבל לפחות תעמדו מאחורי הזעקות שלכם בעצמכם.
למה את מדברת אליי ברבים? מי זה תזדעקו?Haviherb
איפה כתבתי על אשתו בכלל משהו? לא הבנתי מה את רוצה.... וגם אם יש לך מאה מיליון תעודות, לכתוב באחריות מלאה על סמך הודעה בפורום זה לא חכם ולא מקצועי בלשון המעטה....
לא התיימרתי להיות מקצועיתסוסה אדומה
ולא התיימרתי להציג או להסתיר מליון תעודות.
אנחנו בפורום, וזו דעתי (לא משנה בתור מה) ואני לא מבקשת את האישור שלך כדי להביע אותה.
זה לא חכם בעינייך? זה כבר עניין אחר. אבל לא אכפת לי שזו דעתך בעניין גם אם את מתוקה מאוד.
האחריות שאני לוקחת היא על הדברים שאני בוחרת לכתוב ולהגיב, אני שלמה איתם לחלוטין.
ולא כי אני כותבת בשם משהו, יש פה אנשים שעושים את זה, אני פשוט לא חושבת שזה לגיטימי במסגרת הפורום.
מי שלא נראה לו לקרוא תגובות של "פשוטי עם" שמתיימרים לקחת אחריות על המילים שלהם, שילכו לפורומים מקצועיים עם תעודות, שם אולי נציג את התעודות שלנו כל אחד בתחומו.
אנחנו בפורום, וזו דעתי (לא משנה בתור מה) ואני לא מבקשת את האישור שלך כדי להביע אותה.
זה לא חכם בעינייך? זה כבר עניין אחר. אבל לא אכפת לי שזו דעתך בעניין גם אם את מתוקה מאוד.
האחריות שאני לוקחת היא על הדברים שאני בוחרת לכתוב ולהגיב, אני שלמה איתם לחלוטין.
ולא כי אני כותבת בשם משהו, יש פה אנשים שעושים את זה, אני פשוט לא חושבת שזה לגיטימי במסגרת הפורום.
מי שלא נראה לו לקרוא תגובות של "פשוטי עם" שמתיימרים לקחת אחריות על המילים שלהם, שילכו לפורומים מקצועיים עם תעודות, שם אולי נציג את התעודות שלנו כל אחד בתחומו.
לא מצליחה להבין אותךHaviherb
אני לא מדברת על תעודות או לא מה הקשר, אני מדברת על מה שאת כתבת שאת כותבת באחריות מלאה, זה לא עניין גם אם תהיי שרת התעודות או אם תהיי אחד העם העניין זה שאי אפשר לקחת אחריות מלאה על אדם שאת בכלל לא מכירה מעבר להודעה בפורום ולהגיב בכזו נחרצות עם 'אחריות מלאה' כאילו כן זה מה שלא הצלחתי להבין.
והדבר השני שלא הבנתי חוץ מזה זה איך כתבת אונס על ההתנהגות שהוא תיאר או איך כתבת שמי שאין לו עומק ורגישות לא יראה את זה שכזה
והדבר השני שלא הבנתי חוץ מזה זה איך כתבת אונס על ההתנהגות שהוא תיאר או איך כתבת שמי שאין לו עומק ורגישות לא יראה את זה שכזה
לא עקרוני לי שתביני אותיסוסה אדומה
אבל אם זה ממש עקרוני לך, אני מוכנה יותר מאוחר להבהיר אולי בצורה ברורה יותר. בינתיים מיציתי ואני צריכה לצאת... יום טוב 
בוא נעצור שניהזוזיק העכבר
ונגדיר מה זה אלימות.
אם כל פגיעה שהיא בזולת זה אלימות, אז בעצם אולי אין לנו כזו בעיה עם גברים מכים?
מאד בעייתי מה שאת כותבת כי אז אי אפשר לקבוע כללים וקווים אדומים.
זה נורמלי לגמרי שבני זוג רבים ולצערנו
לפעמים גם פוגעים אחד בשני . יש התנהגויות שהם לא נורמליות והן אסורות בכל מצב, למשל - מכות, קללות למשפחה שימותו.
אם כל פגיעה שהיא בזולת זה אלימות, אז בעצם אולי אין לנו כזו בעיה עם גברים מכים?
מאד בעייתי מה שאת כותבת כי אז אי אפשר לקבוע כללים וקווים אדומים.
זה נורמלי לגמרי שבני זוג רבים ולצערנו
לפעמים גם פוגעים אחד בשני . יש התנהגויות שהם לא נורמליות והן אסורות בכל מצב, למשל - מכות, קללות למשפחה שימותו.
מממישןממזמן
רק בהריונות זה ככה?ציפור מתוקה
נשמע קיצוני מאוד
לא... אבל בהריונות זה מתגבר ממש.לא מצאתישםפנוי
היא עדינה ושברירית ומשתמשת בכוח החולשה שלה כנגדי כי זה תמיד יהיה לא כוחות... היינו בטיפול בעבר סביב הנקודה הזאת וזה אכן השתפר אבל מסתבר שלא מספיק... בשורש העניין אני מאוד אוהב אותה אבל מרגיש שלא יכול לקבל את הרצון שלה לשלוט וזה ממש בנפשי. אני מוותר עוד ועוד עד שבסוף זה מתפוצץ וא ה' יעזור לי...
אולי כדאי בשלב ראשון לקבל ייעוץ לבד מה לעשותנפש חיה.
לא קל בכלל
(יש דברים שבכלל לא קשורים להריון, כמו למשל להתייחס בצורה מכבדת למי מולך ולנהל איתו שיח תקין ולא מניפולטיבי.)
(יש דברים שבכלל לא קשורים להריון, כמו למשל להתייחס בצורה מכבדת למי מולך ולנהל איתו שיח תקין ולא מניפולטיבי.)
כמה שאלותלצורך.
1) מה הכוונה "משתמשת בכוח החולשה שלה כנגדי"?
במה זה מתבטא? אשמח לדוגמאות
2) כתבת: "לא יכול לקבל את הרצון שלה לשלוט וזה ממש בנפשי"
ואני שואלת- מניין לך שהיא רוצה לשלוט? למיטב ידעתי רוב הנשים אוהבות לתת לגבר להוביל ולא בקטע להוביל.. אולי זאת רק מחשבה *שלך*? חשוב לבדוק את זה.. (כמובן שיש טיפוס של אישה שתלטנית או חסרת רגישות אבל לא יודעת אם זה המקרה)
במה זה מתבטא? אשמח לדוגמאות
2) כתבת: "לא יכול לקבל את הרצון שלה לשלוט וזה ממש בנפשי"
ואני שואלת- מניין לך שהיא רוצה לשלוט? למיטב ידעתי רוב הנשים אוהבות לתת לגבר להוביל ולא בקטע להוביל.. אולי זאת רק מחשבה *שלך*? חשוב לבדוק את זה.. (כמובן שיש טיפוס של אישה שתלטנית או חסרת רגישות אבל לא יודעת אם זה המקרה)
נשמע מאוד קיצונימשמעת עצמית
ולא תקין.
נכון שהריונות יכולים לחרפן
אבל כמו שאתה מתאר זה משהו בבסיס.
או שיש לה קושי נפשי /רגשי כלשהו
או מידות גרועות.
איך היא לא בהריון?
ולא. אני לא מאמינה ב"להימחק" לתקופה עד יעבור זעם.
אתם זוג. לא שליט ונתין.🤷♀️
יש "להבין שהיא בתקופה קשה"
להתגמש
לוותר
לא להימחק!
נכון שהריונות יכולים לחרפן
אבל כמו שאתה מתאר זה משהו בבסיס.
או שיש לה קושי נפשי /רגשי כלשהו
או מידות גרועות.
איך היא לא בהריון?
ולא. אני לא מאמינה ב"להימחק" לתקופה עד יעבור זעם.
אתם זוג. לא שליט ונתין.🤷♀️
יש "להבין שהיא בתקופה קשה"
להתגמש
לוותר
לא להימחק!
תגובהלא מצאתישםפנוי
ברוב הזמן המצב טוב. אנחנו שמחים ומאושרים יחד אבל כשמגיעה תקופה כזו ( ( גם כשזה לא בהריון) הכל משתנה. שוב אומר זה מאוד מטעה כי היא תמיד החלשה שקשה לה לשרוד את העומס בחיים וצריכה עזרה והבנה אבל אז כשאני לא מרצה רצון שלה ( וכמובן שלפעמים אני טועה ולא מספיק קשוב וכו') היא תעשה הכל על מנת להשיג את שלה. זה לא מניפולטיבי ומתוחכם כמו שזה ילדותי וסחיטה רגשית. הגיעה בעבר פעם פעמיים לאלימות פיזית ( לא משהו מסוכן להבנתי היא עושה את זה כי היא החלשה אז מותר לה ..). מרוב התגובות אני מבין שהכיוון הוא לעמוד על שלי גם במחיר סצנה. אני בעיקר מרחם על הילדים...
טיפול דחוף!משמעת עצמית
לדעתי היא חייבת לטפל בעצמה
זה שאתה רואה את העניין כילדותיות זו טעות לדעתי.
1. כי אתה כביכול נותן לזה לגיטימציה כמו שלא כועסים על ילד כי הוא רק ילד. היא לא ילדה וזוהתנהגות לא תקינה בעליל. עם ובלי קשר להריון.
2. היא לא תופסת אתזה כלא תקין וזה רק ימשיך ויתגבר.
3. גם אתה תישחק באיזשהו שלב. כמה אפשר להעביר ולהחליק. זה הורס חיים.
היא צריכה להבין שזה לא תקין בשום צורה. שאתה לא השק חבטות שלה וללמוד לפרק כעסיםותסכולים בדרך נורמטיבית.
טיפול יכול לעזור לה מאוד. ממש מתנה בשבילה.
זה שאתה רואה את העניין כילדותיות זו טעות לדעתי.
1. כי אתה כביכול נותן לזה לגיטימציה כמו שלא כועסים על ילד כי הוא רק ילד. היא לא ילדה וזוהתנהגות לא תקינה בעליל. עם ובלי קשר להריון.
2. היא לא תופסת אתזה כלא תקין וזה רק ימשיך ויתגבר.
3. גם אתה תישחק באיזשהו שלב. כמה אפשר להעביר ולהחליק. זה הורס חיים.
היא צריכה להבין שזה לא תקין בשום צורה. שאתה לא השק חבטות שלה וללמוד לפרק כעסיםותסכולים בדרך נורמטיבית.
טיפול יכול לעזור לה מאוד. ממש מתנה בשבילה.
דיברת איתה על זה?לצורך.
על מה שאתה חווה? על ההרגשה של הריצוי?
אני באמת יכולה לחשוב שהיא עושה את זה ממקום תמים שלא יודע שהוא פוגע. וכל עוד לא תדבר היא לא תדע ואתה לצערה ולצער כולם תסבול וחבל.
גם למיטב הבנתי, כשאישה שומעת מבעלה על הרגשות והתחושות שלו הרצון הטבעי שלה הוא לכבד, להשתנות ולהגיע לנקודת שלום בקשר.
מה עם אשתך? היא רוצה להיות קשובה? אכפת לה מהקשר? אכפת לה מהילדים שרואים? היא מדברת איתך על *הקשר שלכם*? (אתה לא חייב לענות כאן, בעיקר לענות לעצמך)
גם לך יש רצונות, גם לך יש זמנים שאתה חלש וזקוק לה. זה *לא* אמור להיות שרק צד אחד נותן ונותן. זה גם לא בריא בכלל. גם לה אני בטוחה יש רצון לתת ולהעניק לך וצריך להבין מה קורה עם המקום הזה.
אני באמת יכולה לחשוב שהיא עושה את זה ממקום תמים שלא יודע שהוא פוגע. וכל עוד לא תדבר היא לא תדע ואתה לצערה ולצער כולם תסבול וחבל.
גם למיטב הבנתי, כשאישה שומעת מבעלה על הרגשות והתחושות שלו הרצון הטבעי שלה הוא לכבד, להשתנות ולהגיע לנקודת שלום בקשר.
מה עם אשתך? היא רוצה להיות קשובה? אכפת לה מהקשר? אכפת לה מהילדים שרואים? היא מדברת איתך על *הקשר שלכם*? (אתה לא חייב לענות כאן, בעיקר לענות לעצמך)
גם לך יש רצונות, גם לך יש זמנים שאתה חלש וזקוק לה. זה *לא* אמור להיות שרק צד אחד נותן ונותן. זה גם לא בריא בכלל. גם לה אני בטוחה יש רצון לתת ולהעניק לך וצריך להבין מה קורה עם המקום הזה.
אסור לה להשתמש באלימות פיזית גם אם היא חלשהמיקי מאוס
גם לא באלימות משום סוג אחר.
אם היא מרגישה שאין לה יכולת מולך-שתפנה לעזרה ותלמד להתמודד איתך או שתעזוב. אלימות היא לא פתרון לשום דבר
אני לא חושבת שהפתרון הוא לעמוד על שלך. להסלים אלימות זה לא מועיל לאף אחד ובייחוד כמו שכתבת- נזק אדיר לילדים.
הפתרון הוא לפנות לאיש מקצוע, יש דרכים טובות יותר מלעשות שרירים
אם היא מרגישה שאין לה יכולת מולך-שתפנה לעזרה ותלמד להתמודד איתך או שתעזוב. אלימות היא לא פתרון לשום דבר
אני לא חושבת שהפתרון הוא לעמוד על שלך. להסלים אלימות זה לא מועיל לאף אחד ובייחוד כמו שכתבת- נזק אדיר לילדים.
הפתרון הוא לפנות לאיש מקצוע, יש דרכים טובות יותר מלעשות שרירים
לייק ענקיהולך לאיבודאחרונה
תגובה אהובה
לגבי האלימות הפיזיתסוסה אדומה
אין דבר כזה שהיא חלשה ומותר לה.
אסור לה בשום צורה ומשום בחינה ואתה חייב להיות אסרטיבי במקום הזה ואפילו לערב גורם טיפולי. כשזה יעבור הלאה, לדעתי היא תתבייש להמשיך בהתנהגות הזאת.
לגבי הדברים האחרים שכתבת, אני כן רואה מקום לעבודה גם מצידך.
לאישתך כנראה יש אישיו עם המשפחה שלך, ובמצב רגיש כמו בהריון, היא לא ממש מצליחה לשאת את זה עם עצמה בלבד.
בנוסף, אתה לא רואה אותה ולא מתחשב בה מספיק.
נכון שכמותית מבחינת השעות אתה יכול לראות את זה כאילו רק הרצון שלה בא לידי ביטוי, ואתה ביקשת רק מעט.
אבל אני בטוחה שמהותית היא סובלת הרבה יותר ממך והיא מצפה לאיזו התחשבות.
אתה לא מכבד את הרצון שלך, ולא מכבד את הרצון שלה.
כשתכבד אותה ואת רצונה (ואת רצונך!) היא תצליח לכבד אותך ואולי לתת אפילו מעבר ליכולות שלה.
כרגע היא נותנת רק מה שהיא יכולה.
אין דבר כזה לקבוע לה.
אתה מתלונן שהיא קובעת לך אבל גם אתה קובע לה.
נכון שזה לא מתיר איבוד שליטה כלשהו,
אבל גם לך יש חלק בזה.
תכבד, תהיה קשוב אליה באמת ולא מתוך ריצוי וביטול עצמי.
תדבר על הרצונות שלך מתוך כבוד למקום ולרצונות שלה. תלמדו לתקשר.
בהריון יש הורמונים הזויים, ואישה שלא מורגלת לשלוט מספיק בהורמונים במצב רגיל, תתקשה יותר לשלוט בהם במצבים של הורמונים קיצוניים.
שורה תחתונה, תכבד אותה, תכבד אותך.
תברר את הרצון שלך, ותברר את הרצון שלה.
אל תמחק את הרצון שלך, ואל תמחק את הרצון שלה.
ופשוט תראה אותה. ותזכור שלעולם לא תבין מה הם הורמונים משתלטים. גם נשים שההורמונים שלהן מאוזנים לא מבינות.
זה לא מתיר לה לאבד שליטה, אבל זה כן קורא לך לגלות אמפתיה לצד האסרטיביות.
אסור לה בשום צורה ומשום בחינה ואתה חייב להיות אסרטיבי במקום הזה ואפילו לערב גורם טיפולי. כשזה יעבור הלאה, לדעתי היא תתבייש להמשיך בהתנהגות הזאת.
לגבי הדברים האחרים שכתבת, אני כן רואה מקום לעבודה גם מצידך.
לאישתך כנראה יש אישיו עם המשפחה שלך, ובמצב רגיש כמו בהריון, היא לא ממש מצליחה לשאת את זה עם עצמה בלבד.
בנוסף, אתה לא רואה אותה ולא מתחשב בה מספיק.
נכון שכמותית מבחינת השעות אתה יכול לראות את זה כאילו רק הרצון שלה בא לידי ביטוי, ואתה ביקשת רק מעט.
אבל אני בטוחה שמהותית היא סובלת הרבה יותר ממך והיא מצפה לאיזו התחשבות.
אתה לא מכבד את הרצון שלך, ולא מכבד את הרצון שלה.
כשתכבד אותה ואת רצונה (ואת רצונך!) היא תצליח לכבד אותך ואולי לתת אפילו מעבר ליכולות שלה.
כרגע היא נותנת רק מה שהיא יכולה.
אין דבר כזה לקבוע לה.
אתה מתלונן שהיא קובעת לך אבל גם אתה קובע לה.
נכון שזה לא מתיר איבוד שליטה כלשהו,
אבל גם לך יש חלק בזה.
תכבד, תהיה קשוב אליה באמת ולא מתוך ריצוי וביטול עצמי.
תדבר על הרצונות שלך מתוך כבוד למקום ולרצונות שלה. תלמדו לתקשר.
בהריון יש הורמונים הזויים, ואישה שלא מורגלת לשלוט מספיק בהורמונים במצב רגיל, תתקשה יותר לשלוט בהם במצבים של הורמונים קיצוניים.
שורה תחתונה, תכבד אותה, תכבד אותך.
תברר את הרצון שלך, ותברר את הרצון שלה.
אל תמחק את הרצון שלך, ואל תמחק את הרצון שלה.
ופשוט תראה אותה. ותזכור שלעולם לא תבין מה הם הורמונים משתלטים. גם נשים שההורמונים שלהן מאוזנים לא מבינות.
זה לא מתיר לה לאבד שליטה, אבל זה כן קורא לך לגלות אמפתיה לצד האסרטיביות.
אני בדרך כלל לא מגיב בדברים כאלה אבל ממש מעצבן אותיירא שמים!
לא את אשמה.
איפה כל מי שצעק שבאלימות אסור להגיד לצד המוכה "גם לך יש חלק"?? מצפה לראות את כל המזדעקים גם פה.
ולא כי אני מזדעזע מהדברים שלך. בעיקר מזעזעת אותי הצביעות.
איפה כל מי שצעק שבאלימות אסור להגיד לצד המוכה "גם לך יש חלק"?? מצפה לראות את כל המזדעקים גם פה.
ולא כי אני מזדעזע מהדברים שלך. בעיקר מזעזעת אותי הצביעות.
לגמרי. תהיתי איך לכתוב את זה... ואם התפקידים היו הפוך??מיקי מאוס
לא הבנתיסוסה אדומה
איפה כתוב בנושא של האלימות שגם לו יש חלק?
אם אתה אומר את זה בגלל מה שכתבתי על זה שהוא צריך לעשות את העבודה שלו,
אז א. כתוב במפורש לפני כן "לגבי הדברים האחרים שכתבת".
וב. הוא פירט ואני לגמרי רואה שיש לו על מה לעבוד בגלל הסיפורים שהוא סיפר על עצמו, בלי שום קשר לתגובה שלו.
אם נראה למישהו שבמצב של אלימות יש רק צד אחד שצריך לעבוד, הטעות אצלו. כל אדם צריך לעבוד, ולכולם יש על מה וזה לא נוגע אחד בשני.
אלימות מכל סוג שהיא היא אלימות אסורה.
ויש כל מיני סוגים של אלימות שאנשים יכולים לגלות סלחנות כלפיהן כי הן לא מוחשיות מספיק. ושם הוא חייב להעמיד אותה במקומה באסרטיביות.
לצד זה, יש לו על מה לעבוד בהחלט.
כי גם לקבוע למישהו אחר את הלו"ז, זו שתלטנות.
אם אתה אומר את זה בגלל מה שכתבתי על זה שהוא צריך לעשות את העבודה שלו,
אז א. כתוב במפורש לפני כן "לגבי הדברים האחרים שכתבת".
וב. הוא פירט ואני לגמרי רואה שיש לו על מה לעבוד בגלל הסיפורים שהוא סיפר על עצמו, בלי שום קשר לתגובה שלו.
אם נראה למישהו שבמצב של אלימות יש רק צד אחד שצריך לעבוד, הטעות אצלו. כל אדם צריך לעבוד, ולכולם יש על מה וזה לא נוגע אחד בשני.
אלימות מכל סוג שהיא היא אלימות אסורה.
ויש כל מיני סוגים של אלימות שאנשים יכולים לגלות סלחנות כלפיהן כי הן לא מוחשיות מספיק. ושם הוא חייב להעמיד אותה במקומה באסרטיביות.
לצד זה, יש לו על מה לעבוד בהחלט.
כי גם לקבוע למישהו אחר את הלו"ז, זו שתלטנות.
אכן. כתבת לצד המוכה שבסיטואציה הזאת היה לו מה לשפרירא שמים!
ממה שהסבירו בשרשור מלפני כמה שבועות (מצרף קישור) במקרה של אלימות אסור להגיד לצד המוכה שהיה לו מה לעשות אחרת. כי זה בעצם עוזר למניפולציה של האלים ונותן לו לגיטימציה.
בעלי אמר לי שבא לו לתת לי כאפה שתפרק לי תפרצוף - נשואים טריים
חוץ מזה שאני חולק עלייך ואני לא רואה פה אף שתלטנות מצידו. להיפך. היא שתלטנית והוא ניסה לארגן משהו ולהתחשב אבל לא קיבל שיתוף פעולה מצידה. הוא מתאר פה אלימות פיזית ומילולית מצידה.. הוא בסך הכל מנסה להתאים את עצמו אליה.
בעלי אמר לי שבא לו לתת לי כאפה שתפרק לי תפרצוף - נשואים טריים
חוץ מזה שאני חולק עלייך ואני לא רואה פה אף שתלטנות מצידו. להיפך. היא שתלטנית והוא ניסה לארגן משהו ולהתחשב אבל לא קיבל שיתוף פעולה מצידה. הוא מתאר פה אלימות פיזית ומילולית מצידה.. הוא בסך הכל מנסה להתאים את עצמו אליה.
מסכימה איתך!חצילוש
תגיב כאן יותר
זה בגלל שחופש וכי אין לי כח להכין ארוחת ערבירא שמים!
בשגרה אין לי זמן וסבלנות לדיונים כאלה
קודם כלסוסה אדומה
לא אמרתי שבסיטואציה שבה היא היכתה אותו היה לו משהו לעשות אחרת. אז אל תבלבל את עצמך. כי אני באמת מאמינה שאין שום הצדקה לאלימות.
לא יודעת מה אמרו בשרשור ההוא, ואני לא חותמת על שום דבר שלא אני אמרתי.
לא באתי להסביר אותם, באתי להבהיר את ההודעה שלי כי היה נראה שלא הבנת אותה.
גם אדם מוכה הוא לא אדם מושלם ויש לו על מה לעבוד.
בין זה לבין לקשר את האמירה הזאת לאלימות, זה שלך ואולי לא רק שלך אבל זה שלכם.
ויודע מה, מסכימה איתך לגבי ההגדרה "שתלטנות".
זו לא הגדרה מדוייקת,
אבל מה שבטוח הוא לא קשוב. ולחיות עם חוסר קשבות זה נסיון לא פשוט בלשון המעטה. לא שהוא היחיד שככה, רק שבאתי לומר שמהדברים שהוא סיפר על עצמו בלי קשר אליה יש לו על מה לעבוד.
לא יודעת מה אמרו בשרשור ההוא, ואני לא חותמת על שום דבר שלא אני אמרתי.
לא באתי להסביר אותם, באתי להבהיר את ההודעה שלי כי היה נראה שלא הבנת אותה.
גם אדם מוכה הוא לא אדם מושלם ויש לו על מה לעבוד.
בין זה לבין לקשר את האמירה הזאת לאלימות, זה שלך ואולי לא רק שלך אבל זה שלכם.
ויודע מה, מסכימה איתך לגבי ההגדרה "שתלטנות".
זו לא הגדרה מדוייקת,
אבל מה שבטוח הוא לא קשוב. ולחיות עם חוסר קשבות זה נסיון לא פשוט בלשון המעטה. לא שהוא היחיד שככה, רק שבאתי לומר שמהדברים שהוא סיפר על עצמו בלי קשר אליה יש לו על מה לעבוד.
ודאי שצודקגפן36
זה לא לעניין ושום דבר שבעולם לא מצדיק התנהגות פוגענית שכזו
טיפול בדחיפות ולשים גבול ברור שיש צורה לדבר, ואתה לא אמור לספוג פגיעות כאלה ולהיות שק החבטות שלה.
כמובן כל זה בהנחה שאתה נהגת באחריות ולא דיברת אליה בצורה דומה וכו'.
טיפול בדחיפות ולשים גבול ברור שיש צורה לדבר, ואתה לא אמור לספוג פגיעות כאלה ולהיות שק החבטות שלה.
כמובן כל זה בהנחה שאתה נהגת באחריות ולא דיברת אליה בצורה דומה וכו'.
כואב הלב עליכם. הרבה כוח..לצורך.
יכולה מאוד להבין גם אותה (כאישה לאישה) וגם אותך.
צריך להבין, שאישה עוברת כאבים עצומים, גם בגוף וגם בנפש, אין לי דרך לתאר או להסביר מה זה בדיוק אומר אבל זה מאוד מאוד לא פשוט... לצורך העניין, אישה יכולה לקום בבוקר רק מהכאבים האלה ולהרגיש שבר כלי כפשוטו. הגוף שלנו זה הכל בשבילנו והאישה עוברת איתו "סרט" מאתגר שכמובן מעצים ונותן פירות אבל באמצע התהליך או בתחילתו לא תמיד קל לשים את זה בראש.. אותו דבר עם הנפש, כל דבר פוגע בה, גורם לה לבכות, מציק לה ועוד.
ואתה שואל ובצדק- מה אני אמור לעשות עם זה?? "נגזר" עלי פשוט לשתוק ולספוג הכל? התשובה היא כמובן- לא!
*שניכם* צריכים לדבר על הדברים ולחשוב בצורה *בוגרת* איך עוברים את הזמנים האלה בכמה שיותר *רוגע* נכון, זה לא קל, נכון, זה ידרוש עבודה, אבל אתם מסוגלים לזה. כשיש כבוד ואהבה בין בני הזוג הם יכולים להצליח.
כתבת שאישתך מדברת בצורה פוגעת על המשפחה שלך- לדעתי זה קו אדום *שאסור* לחצות אותו ואתם צריכים לדבר על זה בצורה ברורה. כמו שהיא מצפה שתכבד את המשפחה שלך אתה מצפה גם כן. ובכלל, בתור בני אדם, ירידה לרמה הזאת לא מוסיף.
נשמע שאישתך עוברת מסע לא קל, וברור לי שגם אתה, אם אתה רואה שאי אפשר לפתור את הדברים בכוחות עצמכם פנה לטיפול. זה כ"כ חשוב.. יותר מהכל.
חשוב שתעשה עבודה *אישית* של עצמך להבין *איך אתה פועל* בסיטואציות שהיו לכם בעבר, ממש לקחת מקרים ולכתוב על דף או בראש איך כל אחד מכם פעל ולהבין איפה *אתה* בדבר הזה, אולי תגלה שפעלת בצורה שהייתה לה לא נעימה? או אמרת משהו שפתח נקודות כואבות? כמו שאומרים.. "לכל מריבה צריך שניים" כמובן שיכול להיות שאתה בסדר גמור, אבל חשוב לבדוק גם את עצמנו, נשים באופן כללי רגישות יותר וזה משהו שאסור לזלזל בו או להתייחס אליו כמשהו שצריך להעלם. אלא, כמשהו *ששני בני הזוג* צריכים להגיע *לעמק השווה*.
המון בהצלחה!!
ומדהים לשמוע שאתה גם זוכר ויודע לומר על הזמנים הטובים, תמשיך לטפח את זה בתפילה ואמונה.
צריך להבין, שאישה עוברת כאבים עצומים, גם בגוף וגם בנפש, אין לי דרך לתאר או להסביר מה זה בדיוק אומר אבל זה מאוד מאוד לא פשוט... לצורך העניין, אישה יכולה לקום בבוקר רק מהכאבים האלה ולהרגיש שבר כלי כפשוטו. הגוף שלנו זה הכל בשבילנו והאישה עוברת איתו "סרט" מאתגר שכמובן מעצים ונותן פירות אבל באמצע התהליך או בתחילתו לא תמיד קל לשים את זה בראש.. אותו דבר עם הנפש, כל דבר פוגע בה, גורם לה לבכות, מציק לה ועוד.
ואתה שואל ובצדק- מה אני אמור לעשות עם זה?? "נגזר" עלי פשוט לשתוק ולספוג הכל? התשובה היא כמובן- לא!
*שניכם* צריכים לדבר על הדברים ולחשוב בצורה *בוגרת* איך עוברים את הזמנים האלה בכמה שיותר *רוגע* נכון, זה לא קל, נכון, זה ידרוש עבודה, אבל אתם מסוגלים לזה. כשיש כבוד ואהבה בין בני הזוג הם יכולים להצליח.
כתבת שאישתך מדברת בצורה פוגעת על המשפחה שלך- לדעתי זה קו אדום *שאסור* לחצות אותו ואתם צריכים לדבר על זה בצורה ברורה. כמו שהיא מצפה שתכבד את המשפחה שלך אתה מצפה גם כן. ובכלל, בתור בני אדם, ירידה לרמה הזאת לא מוסיף.
נשמע שאישתך עוברת מסע לא קל, וברור לי שגם אתה, אם אתה רואה שאי אפשר לפתור את הדברים בכוחות עצמכם פנה לטיפול. זה כ"כ חשוב.. יותר מהכל.
חשוב שתעשה עבודה *אישית* של עצמך להבין *איך אתה פועל* בסיטואציות שהיו לכם בעבר, ממש לקחת מקרים ולכתוב על דף או בראש איך כל אחד מכם פעל ולהבין איפה *אתה* בדבר הזה, אולי תגלה שפעלת בצורה שהייתה לה לא נעימה? או אמרת משהו שפתח נקודות כואבות? כמו שאומרים.. "לכל מריבה צריך שניים" כמובן שיכול להיות שאתה בסדר גמור, אבל חשוב לבדוק גם את עצמנו, נשים באופן כללי רגישות יותר וזה משהו שאסור לזלזל בו או להתייחס אליו כמשהו שצריך להעלם. אלא, כמשהו *ששני בני הזוג* צריכים להגיע *לעמק השווה*.
המון בהצלחה!!
ומדהים לשמוע שאתה גם זוכר ויודע לומר על הזמנים הטובים, תמשיך לטפח את זה בתפילה ואמונה.
תודה רבה!!!לא מצאתישםפנוי
אתה צודק. תקופה הורמונלית היא כמו מגבר רגשימיקי מאוס
אז הגיוני שהפתיל יותר קצר, בכי ועצבים יותר בקלות
ובכללי שיש יותר ריכוז עצמי ופחות אנרגיה
אבל התנהגות תוקפנית כזו מצביעה על בעיה עמוקה יותר בניהול כעסים, בעיני זה בהחלט קו אדום...
מה לעשות? אם היא מוכנה ללכת יחד לייעוץ זוגי זה מדהים. אם לא- לך לבד , קודם כל בשביל לקבל תמיכה ועין מקצועית על המצב עם כל הפרטים וגם כמובן בשביל לקבל כלים ועצות איך להתמודד עם זה נכון.
אני מאוד מאמינה בעבודה של צד אחד אבל יכול להיות שבמקרה הזה זה לא יספיק ויהיה צורך גם שהיא תקבל עזרה בניהול כעסים. זה משהו שהמטפל/ת ידעו לומר. וגם אם כן- אולי אין מה לנסות לפני הלידה. לא יודעת...
מה שאתה מתאר הוא אלימות מילולית לכל דבר. יכול להיות שהיית לא בסדר (יכול להיות שלא) אבל זה לא מגיע לך! וזה לא אשמתך. יש דרכים לא אלימות לפתור דברים והם היחידות שלגיטימיות במערכת זוגית.
אל תתמודד עם זה לבד. תפנה כמה שיותר מהר לעזרה
ובכללי שיש יותר ריכוז עצמי ופחות אנרגיה
אבל התנהגות תוקפנית כזו מצביעה על בעיה עמוקה יותר בניהול כעסים, בעיני זה בהחלט קו אדום...
מה לעשות? אם היא מוכנה ללכת יחד לייעוץ זוגי זה מדהים. אם לא- לך לבד , קודם כל בשביל לקבל תמיכה ועין מקצועית על המצב עם כל הפרטים וגם כמובן בשביל לקבל כלים ועצות איך להתמודד עם זה נכון.
אני מאוד מאמינה בעבודה של צד אחד אבל יכול להיות שבמקרה הזה זה לא יספיק ויהיה צורך גם שהיא תקבל עזרה בניהול כעסים. זה משהו שהמטפל/ת ידעו לומר. וגם אם כן- אולי אין מה לנסות לפני הלידה. לא יודעת...
מה שאתה מתאר הוא אלימות מילולית לכל דבר. יכול להיות שהיית לא בסדר (יכול להיות שלא) אבל זה לא מגיע לך! וזה לא אשמתך. יש דרכים לא אלימות לפתור דברים והם היחידות שלגיטימיות במערכת זוגית.
אל תתמודד עם זה לבד. תפנה כמה שיותר מהר לעזרה
זה באמת ממש לא נעיםפרצוף כרית
מה שאני למדתי בחיים - שצריך להבין את הדינאמיקה הזוגית
זה לא בסדר מצד אשתך, לא יפה שהיא לא נותנת מקום לרצונותיך, חד משמעית, ברור
אבל מצד שני, בידך הדבר להרגיע אותה
ואתה לא מבין עד כמה!
אם תבוא ותבין אותה ותנסה טיפהל'ה לבוא לקראתה או לפחות להקשיב לרצונותיה או למה הם כ"כ חשובים לה, ולא ישר על השניה הראשונה להתנגד לדעתה - וישר לומר שלא מתאים לך ושלא תחליט לך וכו'... -
פשוט להקשיב ולנסות רק לתת לה להגיד את הרצונות,
כשבנאדם ישר אומר לשני "לא" בלי אפילו להקשיב לרצונות שלו, לפעמים זה גורם לשני להתעצבן
יכול להיות שתקשיב לה בנחת בזמן רגוע ובסוף תסביר לה בנחת מדוע לא מתאים לה
ובסוף אולי היא תסכים איתך, אבל לפחות להקשיב לה ....
כך נדמה לי....
יכול להיות שבסוף אותו דבר - ההחלטה תהיה שאתה תעשה כפי רצונך ,
פשוט כשזה נעשה בנחת ומתוך הקשבה לשני, לפעמים לשני יותר קל לקבל את זה,
או למצוא פשרה מסוימת באמצע שמתאימה לשניכם, להעלות כמה אופציות ויחד להחליט
בהצלחה לכם
תודה לכולם וסגירת הענייןלא מצאתישםפנוי
קודם כל תודה. זו פעם ראשונה שאני כותב בפורום למרות שאני קורא פה ושם כבר הרבה זמן. יש פה לא מעט אנשים חכמים... לגבינו, זה מורכב... ברור שהייתי לא בסדר שלא תאמתי איתה ציפיות לחלוטין ( למרות שאמרתי לה ומחוסר תגובתה הבנתי שאין לה מניעה, הטיול אגב יכול להתאים לאישה בהריון ויכול גם לא- תלוי במצבה... )
מדובר בעיקר בקצר בתקשורת להבנתי והצעתי לה לתקן ולשנות הכל ( אני לא בא להצדיק את עצמי פשוט לדייק). אני מקבל את זה שאני צריך להיות יותר אמפתי במצב כזה אבל זה נכון ללפני הארוע... בסופו של דבר בזמן אמת זה כדור שלג שמתגלגל וברגע שהיא יוצאת משליטה אין לי יכולת לתת אמפתיה בשום צורה.
כרגיל בסוף היא ניצחה... ויתרתי על התוכניות שלי להמשך החג ונעשה מה שהיא רוצה ( אחרת הייתי דן את הילדים להחליט האם הם רוצים ללכת עם אבא או אמא היום ומחר...). אני משכנע את עצמי שזה ממקום של חוזק שלי לעומת חולשה שלה ובעיקר למען הילדים. מקווה שאני עושה בשכל.
שוב תודה לכולם
מדובר בעיקר בקצר בתקשורת להבנתי והצעתי לה לתקן ולשנות הכל ( אני לא בא להצדיק את עצמי פשוט לדייק). אני מקבל את זה שאני צריך להיות יותר אמפתי במצב כזה אבל זה נכון ללפני הארוע... בסופו של דבר בזמן אמת זה כדור שלג שמתגלגל וברגע שהיא יוצאת משליטה אין לי יכולת לתת אמפתיה בשום צורה.
כרגיל בסוף היא ניצחה... ויתרתי על התוכניות שלי להמשך החג ונעשה מה שהיא רוצה ( אחרת הייתי דן את הילדים להחליט האם הם רוצים ללכת עם אבא או אמא היום ומחר...). אני משכנע את עצמי שזה ממקום של חוזק שלי לעומת חולשה שלה ובעיקר למען הילדים. מקווה שאני עושה בשכל.
שוב תודה לכולם
אולי הבעיה נפתרה כרגעאחת פשוטה
אבל אין שום סיבה שהיא לא תחזור בהמשך...
נשים בהריון ובטח בתחילתו, נורמאלי שיהיה להן - יותר בכי. תסכול. אשמה לבעל. דיכאון. עצבים וכו'
אבל ממש לא נורמאלי - קללות איומים לגירושין קריאה למוות, אלימות מילולית או פיזית.
מה שאתה מתאר נשמע ממש קוו אדום. בהחלט.
לדעתי הכי חשוב שתתיייעץ עם גורמי מקצוע ואל תחליק ותחכה שרק ייגמר השליש הראשון.. כי אחר כך יבא סוף ההריון שזה גם תקופה לא פשוטה.. ואחרי לידה בכלל... וזה לא בטוח כל כך מהר ייגמר..
חייב טיפול יותר שורשי.
בהצלחה רבה
נשים בהריון ובטח בתחילתו, נורמאלי שיהיה להן - יותר בכי. תסכול. אשמה לבעל. דיכאון. עצבים וכו'
אבל ממש לא נורמאלי - קללות איומים לגירושין קריאה למוות, אלימות מילולית או פיזית.
מה שאתה מתאר נשמע ממש קוו אדום. בהחלט.
לדעתי הכי חשוב שתתיייעץ עם גורמי מקצוע ואל תחליק ותחכה שרק ייגמר השליש הראשון.. כי אחר כך יבא סוף ההריון שזה גם תקופה לא פשוטה.. ואחרי לידה בכלל... וזה לא בטוח כל כך מהר ייגמר..
חייב טיפול יותר שורשי.
בהצלחה רבה
מסכימה. ובהצלחה!רקלתשוהנ
ההתנהלות הזאת לא נכונהסוסה אדומה
אתה לא אמור להרגיש שוויתרת מחוסר ברירה.
אתם שניכם צריכים להגיע להבנה והסכמה ברמה שכשהיא מוותרת על משהו היא עושה את זה בהשלמה ובאהבה, וכשאתה מוותר בשבילה אתה עושה את זה בהשלמה ובאהבה.
נראה שכל פעם אתה מרצה אותה.
תלמדו לתקשר.
תתרגל להיות קשוב אליה כי נראה שבגלל שהיא מזהה שאתה לא מבין אותה או רואה אותה, היא מציבה לך עובדות.
תעבדו על השורש.
ולגבי קללות ואיומים, תראה...שוב, גם שם, אם אתה מרגיש שאתה נפגע מזה, אתה חייב ללמוד להציב גבולות.
אבל כדאי שלצד זה, תבין אותה ואת מה שעובר עליה.
זה לא פשוט, אבל זה לא יעבוד לך בשום צורה אם לא תאחוז את החבל הזה משני קצותיו, מה גם שזה מה שנכון עבורכם.
אתה עושה לה טובה בזה שאתה מציב לה גבולות בנושא הזה של ניהול כעסים.
אבל תעשה לכם טובה גם בזה שתבין אותה ותהיה קשוב אליה.
ויתור עושים באהבה, או מחולשה.
תבחן את עצמך אם אתה שמח ואוהב אחרי הויתור הזה או ממורמר. מרמור זו חולשה, זה לא חוזק.
אתם שניכם צריכים להגיע להבנה והסכמה ברמה שכשהיא מוותרת על משהו היא עושה את זה בהשלמה ובאהבה, וכשאתה מוותר בשבילה אתה עושה את זה בהשלמה ובאהבה.
נראה שכל פעם אתה מרצה אותה.
תלמדו לתקשר.
תתרגל להיות קשוב אליה כי נראה שבגלל שהיא מזהה שאתה לא מבין אותה או רואה אותה, היא מציבה לך עובדות.
תעבדו על השורש.
ולגבי קללות ואיומים, תראה...שוב, גם שם, אם אתה מרגיש שאתה נפגע מזה, אתה חייב ללמוד להציב גבולות.
אבל כדאי שלצד זה, תבין אותה ואת מה שעובר עליה.
זה לא פשוט, אבל זה לא יעבוד לך בשום צורה אם לא תאחוז את החבל הזה משני קצותיו, מה גם שזה מה שנכון עבורכם.
אתה עושה לה טובה בזה שאתה מציב לה גבולות בנושא הזה של ניהול כעסים.
אבל תעשה לכם טובה גם בזה שתבין אותה ותהיה קשוב אליה.
ויתור עושים באהבה, או מחולשה.
תבחן את עצמך אם אתה שמח ואוהב אחרי הויתור הזה או ממורמר. מרמור זו חולשה, זה לא חוזק.
ראיתי שכבר העירוזוזיק העכבר
ובכל זאת אני חוזר - הקללות והאיומים על המשפחה שלו שימותו הם קו אדום.
זה לא קשור לשאלה אם הוא נפגע מזה או מה היה החלק שלו בסיטואציה . להבין אותה זה תמיד נכון אבל נראה לי שחייבים קודם כל לעצור את זה - לטובתו לטובתה ובמיוחד לטובת הילדים.
אם היא אף פעם לא התנצלה על סצנות כאלו - היא כנראה לא מבינה שהיא עשתה דברים מאד חמורים.
מכיוון שהוא פונה פה בפורום ולא היא - הוא צריך לחשוב איך לנהל את זה בצורה שבאמת עושה טוב . אם הוא יתנפל עליה חזרה שהיא מתנהגת בצורה נוראית - כנראה זה רק ידרדר את המצב.
להציב גבול לבן זוג זה לא כמו להציב גבול לילד כי זה קשר שהוא של בחירה וזה יכול ישר להציף חרדות של עזיבה וניתוק,
כנראה הכי כדאי בליווי של איש מקצוע כמו שהציעו פה אבל אם לא מתאפשר -
כדאי שהגבולות יהיו ברורים אבל עטופים בהרבה אהבה ואכפתיות
זה לא קשור לשאלה אם הוא נפגע מזה או מה היה החלק שלו בסיטואציה . להבין אותה זה תמיד נכון אבל נראה לי שחייבים קודם כל לעצור את זה - לטובתו לטובתה ובמיוחד לטובת הילדים.
אם היא אף פעם לא התנצלה על סצנות כאלו - היא כנראה לא מבינה שהיא עשתה דברים מאד חמורים.
מכיוון שהוא פונה פה בפורום ולא היא - הוא צריך לחשוב איך לנהל את זה בצורה שבאמת עושה טוב . אם הוא יתנפל עליה חזרה שהיא מתנהגת בצורה נוראית - כנראה זה רק ידרדר את המצב.
להציב גבול לבן זוג זה לא כמו להציב גבול לילד כי זה קשר שהוא של בחירה וזה יכול ישר להציף חרדות של עזיבה וניתוק,
כנראה הכי כדאי בליווי של איש מקצוע כמו שהציעו פה אבל אם לא מתאפשר -
כדאי שהגבולות יהיו ברורים אבל עטופים בהרבה אהבה ואכפתיות
לענ'' דפרצוף כרית
אם תפנים שאשתך רואה בך גיבור על שיכול לממש את כל החלומות שלה, יהיה בך כח להכיל אותה ולתת לה הבנה והקשבה בזמן אמת,
נראה לי שגבר לא מבין עד כמה האישה מצפה ממנו מכיוון שהיא מעריכה אותו ברמה גבוהה - ולכן עצבנית עליו בהתאם,
(כלומר במקום שגבר ישתבלל או יקפא כשאשתו באה אליו בדרישות -הוא צריך להגיב ולתקשר, ואז התקשורת ביניהם תתקדם שלב)
מקווה שהסברתי ברור...
נראה לי שגבר לא מבין עד כמה האישה מצפה ממנו מכיוון שהיא מעריכה אותו ברמה גבוהה - ולכן עצבנית עליו בהתאם,
(כלומר במקום שגבר ישתבלל או יקפא כשאשתו באה אליו בדרישות -הוא צריך להגיב ולתקשר, ואז התקשורת ביניהם תתקדם שלב)
מקווה שהסברתי ברור...
וחשוב להוסיףלצורך.
מריבות לא אמורות להיות ליד הילדים. זה לא פשוט בכלל, וזאת עבודה, אבל זה צריך להיות "בנפשכם",
כשיש ויכוח שאתם רואים שהוא נגרר מעבר לרגיל- ללכת לחדר. ויכוחים "רגילים"- בצורה מכבדת, אפשר ליד הילדים, ואומרים שזה מלמד אותם לפתור קונפליקטים עם החברים שלהם. כמובן שמלכתחילה *לא נרצה לריב בכלל* אבל אם כבר זה קורה.
עוד משהו, עכשיו שמתי לב שכתבת שקשה לה שאתה עושה משהו *אישי* ולא זוגי.. זה עמוק מזה,
צריך להבין מה כ"כ מפריע לה שאתה נפרד אליה, שאתה עושה דברים שלא קשורים אליה,
כשבני זוג מרגישים אהובים, מוערכים ומעניינים אחד כלפי השני הם לא יצטרכו אישורים על זה, לא יצטרכו הסברים על זה, הם פשוט *ירגישו* את זה, הרגשה פנימית בלב של חברות טובה ואיכותית. ולכן אתה צריך לשאול את עצמך, אולי זה שאשתי מתעצבנת כשאני עושה דברים בלי קשר אליה זה כי אני לא מספיק מראה לה כמה אני אוהב אותה? כמה היא חשובה לי? יקרה לי? יש בדיחה חרושה וכואבת על זוג שמגיע לטיפול והאישה ממורמרת היא אומרת למטפל: "בעלי לא אוהב אותי", בעלה מתקומם ואומר: "לא אוהב אותך? מה פתאום!! ביום שהתחתנו אמרתי לך, את לא זוכרת?..." אישה צריכה כל פעם מחדש שיגידו לה מילים טובות, זה שאומרים לה פעם אחת זה לא עוזר (כמובן היא גם צריכה לדעת להיות מסופקת בזכות עצמה ולא להיות תלויה, אבל אני מדברת על מצב בריא) אישה צריכה להרגיש אהובה, מוערכת, וזה לא מספיק פעם בשנה. צריך כל הזמן, כמה שיותר. כשבאמת אתה בפנים תאהב אותה ותשקיע בה, זה יעבור אליה.. אם כרגע היא לא מרגישה את זה (שוב, בהנחה שהקשר סך הכול בריא) אז יש פה עבודה לעשות, עבודה שלך, עבודה שלה. העבודה שלה היא להגיד לך מה יעשה לה טוב, מה ישמח אותה, להוריד את זה לפרטים מעשיים..
תכבד את אשתך, תהיה אכפתי אליה, תדאג לה, זה כ"כ חשוב. במקביל גם לך יש משימה לדעת לומר לה מה ישמח אותך ומה יעשה לך טוב *בקשר שלכם*.
נשמע מאוד קיצוניחצילוש
חצתה מזמן כמה קווים אדומים.. אולי לחשוב על איזה טיפול רגשי בשבילה? נשמע שזה מעבר לסתם אישה הורמונלית..
ראיתי עוד תגובותחצילוש
היא מפעילה עלייך אלימות פיזית??
לא. את זה אסור לך לקבל! גם אם היא לא באמת מסוגלת להזיק. זה לא מגיע לך!! ולא מגיע לילדים!
אוליטמטום. או טיפול, או טיפול. רצוי גם לראות פסיכולוג או פסיכיאטר.. לראות מה אפשר לקחת בהריון לאיזון ראשוני..
לא. את זה אסור לך לקבל! גם אם היא לא באמת מסוגלת להזיק. זה לא מגיע לך!! ולא מגיע לילדים!
אוליטמטום. או טיפול, או טיפול. רצוי גם לראות פסיכולוג או פסיכיאטר.. לראות מה אפשר לקחת בהריון לאיזון ראשוני..
שוב תודה לכולםלא מצאתישםפנוי
פתחתם הרבה כיווני מחשבה. חלק מהדברים מדויקים וחלק פחות (מה שהגיוני-אתם לא באמת יכולים לדעת את כל הפרטים). מה שבטוח שיש פה הרבה רצון אמיתי לעזור ועל זה שאו ברכה. אולי זו נחמת שוטים אבל לפעמים רק ההבנה שיש זוגות נוספים שמתמודדים עם קשיים כבר מקילה... בכל מקרה אני מאוד אוהב את אשתי ואלחם כדי להחזיר את הדברים למה שהיו.
לילה טוב
לילה טוב
כל הכבוד! ובהצלחהמיקי מאוס
אפשר לעשות שינויים עצומים. כל עוד יש רצון יש תקווה
ובעז"ה תצליחו וזה יהיה שווה הכל.
אבל אל תוותר על אנשי מקצוע-זה תחום רגיש וכמו שאפשר לתקן אפשר גם ח"ו להרוס. עם אותן כוונות טובות
ובעז"ה תצליחו וזה יהיה שווה הכל.
אבל אל תוותר על אנשי מקצוע-זה תחום רגיש וכמו שאפשר לתקן אפשר גם ח"ו להרוס. עם אותן כוונות טובות
חשוב לפתוח את הדברים בצורה עמוקה יחד עד לפתרון מלאנגמרו לי השמות
ולעשות כל מה שנדרש על מנת שזה יקרה. לא להתעלם/לטאטא/להדחיק/לחכות בלי מעש וכן הלאה - אלא לפעול בצורה אקטיבית ונחושה לשם כך.
המצב אותו אתה מתאר לא נשמע מצב תקין.
למחוק את עצמך, ובטח שלמחוק את עצמך *לחלוטין* כדבריך - זה לא מצב תקין ונכון בזוגיות.
ללכת כל הזמן על קצות האצבעות - זה לא מצב תקין ונכון בזוגיות.
לעשות אך ורק מה שמתאים ונוח לצד אחד - זה לא מצב תקין ונכון בזוגיות.
צרחות, בכי היסטרי ליד הילדים, שהם מנחמים ומרגיעים את אמא, וכולל איחולים *למוות* לבני משפחתך - וכל זה נמשך כמה ימים - וודאי וודאי שלא תקין בשום קנה מידה ואף הרסני!!!
צד אחד שחווה שהכל באשמתו ולא משנה מה ואף פעם אין התנצלות - כנ"ל, לא תקין ולא נכון.
איומים על גירושין + קללות + נאצות + מניפולציות עליך ועל ילדיך - לא מצב תקין ולא נכון בשום צורה!
להגיע פעמיים גם לאלימות פיזית (!) - לא מצב תקין בשום צורה!
ולא, אי אפשר "להאשים" הריון/לידה או כל דבר אחר בדברים הללו. לא.
זה נכון שאלו תקופות יותר מאתגרות לנשים, יותר הורמנליות, יותר קשיים, יותר קושי בוויסות של רגשות או חוויות - אבל זה לא מצדיק בשום צורה פגיעה באחר, ודאי שלא אלימות וודאי שלא שאר הדברים אותם תיארת.
זו בהחלט חציית של כמה וכמה קווים אדומים שלא יכולים להיחצות בחיי משפחה!
חשוב מאוד לא "לעבור לסדר היום", ולהתגלגל עם החיים עד לפעם הבאה -
אלא לטפל בדבר הזה כולו לעומק, מהשורש שלו - וכמובן לדאוג בראש ובראשונה למיגור של כל הפגיעות הללו, בך, בילדים, ובעצם גם בעצמה...
וזה יכול להיעשות אם לא מצליחים לבד - ע"י עזרה של אנשי מקצוע, כולל טיפול אישי לאשתך אם יש לה קשיים רגשיים או קשיים בניהול כעסים, או חוויות עבר קשות או טראומות ילדות או כל דבר אחר - היא זקוקה לעזרה, לתמיכה, לכלים, זה לא כדי להצביע עליה ולומר לה "נו נו נו", אלא כדי לעזור לה, לתת לה כלים לצלוח את החיים ואתגרי החיים בצורה טובה, בריאה, נכונה, בלי לפגוע בעצמה ובאחרים.
וגם הדינמיקה הזוגית שלכם דרושה בירור וליבון - מה קורה שם, ואיך להניע תהליך של דינמיקה חיובית שאין אפשרות דרכה לאפשר את הפגיעות הללו, כולל למשל הצבת גבולות ברורים *שלך* ואסרטיביות חד משמעית של - אני לא מקבל ולא אקבל יחס פוגעני ואלים כלפיי, זה מצב שלא יכול לקרות ויהי מה!
ב"הצלחה רבה רבה לכם,
אתה נשמע איש אוהב ודואג ואכפתי מאוד, ניכר עד כמה אתה אוהב את אשתך ורוצה שיהיה לה ולכולכם טוב,
השתמש בכוחות הללו שלך כדי לקבל גם עזרה מקצועית מותאמת ומכוונת עבור המצב שלכם - ועם הכוונות הטובות שלך, וב"ה גם של אשתך, ועם קבלת עזרה וכלים נכונים - חייכם יהיו עוד יותר מתוקים וטובים בלי כל הטלטלות הללו שמפרות את השלווה האישית, הזוגית, ההורית והמשפחתית שלכם, ופוגעות ביציבות, בביטחון ובשלווה כולה ומאיימות להטביע חלילה את הספינה...
בשורות טובות ב"ה 🙏
השאלה שלי תמיד היא קצת אחרתלא מצאתישםפנוי
אני באמת אדם סתגלתן ולא מפונק ויכול להסתדר עם רוב הדברים בלי בעיות לעומתה שהיא רגישה באופן די קיצוני למגוון דברים ( באופן אוביקטיבי היא תהיה חולה/ תקיא/ בצורה הכי פיזית שיש). לכן מצד האמת אין לי בעיה לוותר על רוב הדברים כי אסתדר כך או כך. באמת שלא יהיה לי רע אבל מצד שני זה באמת יוצר מצב של מחיקה. רוב הזמן סבבה לי עם זה כי אני לא באמת ארגיש טוב אם מה שאני עושה יגרום לה רע למרות שלפני כן עשינו עשרות פעמים מה שהיא רצתה). לפעמים זה חונק. לא בטוח שנכון לנסות לקחת את זה לטיפול כי באמת שלא רע לי רוב הזמן. אולי זה פשוט דגם כזה של זוגיות קצת אחר...
היא כנראה התרגלה לזהסוסה אדומה
שאתה וותרן.
היא לא אשמה, וגם אתה לא אשם בזה.
אבל הרגל כזה שהופך את החוזקות שלנו כמשהו שהוא מובן מאליו זה לא טוב.
תנסה לעבוד איתה על זה.
כשאתה מוותר על משהו, תראה לה בצורה חיובית שאתה מתחשב בה כי אתה אוהב ורואה אותה, זה רק יתרום לכם. לשניכם...
במקומות שבהם אתה רוצה משהו באופן עקרוני, תדבר איתה ותגדיר לה מה בדיוק הרצון שלך.
תשאל אותה איך לדעתה אפשר להגשים את הרצון שלך בצורה שתהיה טובה עבור כולכם.
תבהיר לה ש*זה* ממש חשוב לך.
ובכללי תלמד לברר את הרצונות שלך. ככל שתהיה יןתר ברור עם עצמך, הסביבה שלך תהיה מודעת ומתחשבת יותר.
היא לא אשמה, וגם אתה לא אשם בזה.
אבל הרגל כזה שהופך את החוזקות שלנו כמשהו שהוא מובן מאליו זה לא טוב.
תנסה לעבוד איתה על זה.
כשאתה מוותר על משהו, תראה לה בצורה חיובית שאתה מתחשב בה כי אתה אוהב ורואה אותה, זה רק יתרום לכם. לשניכם...
במקומות שבהם אתה רוצה משהו באופן עקרוני, תדבר איתה ותגדיר לה מה בדיוק הרצון שלך.
תשאל אותה איך לדעתה אפשר להגשים את הרצון שלך בצורה שתהיה טובה עבור כולכם.
תבהיר לה ש*זה* ממש חשוב לך.
ובכללי תלמד לברר את הרצונות שלך. ככל שתהיה יןתר ברור עם עצמך, הסביבה שלך תהיה מודעת ומתחשבת יותר.
לגבי לתת לה מול מחיקה שלךזוזיק העכבר
עבר עריכה על ידי זוזיק העכבר בתאריך ג' בטבת תשפ"ב 06:32
קודם כל, כל עבודה בכיוון לדעתי חייבת להיות אחרי שיש קווים אדומים לשניכם - בלי קללות בלי אלימות הכי קטנה . זה לא צריך להיות בכסאח , הרעיון הוא שאפשר מאד לכעוס אבל יש תגובות שהן לא אופציה. אני מנחש שאם תגלה הבנה עמוקה לתחושות הקשות שהיו לה - שהיא באמת מאד נלחצה וכעסה - יש יותר סיכוי שהיא תקבל.אם זה ברור, אפשר להתחיל תהליך צמיחה
נראה לי גרוע מאד שתהיה מחיקה שלך - לא נראה לי שאשתך תרוויח מזה משהו אמיתי לטווח ארוך.
הרעיון הוא למצוא את הדרך שבה שניכם חיים יחד באהבה ושניכם באמת רוצים לתת מקום אחד לשני.
מניסיון אישי, יש כאן באמת אתגר - קודם כל להבין שיש כאן התמודדות, וזה בסדר גמור. לא אתה ולא אשתך צריכים להיות בני אדם אחרים רק צריך ללמוד בסבלנות איך להתנהל עם זה באופן שנותן מקום אמיתי לכל אחד.
הכי קל וכנראה גם נכון זה לייעץ לך לחדד את הרצונות שלך מול עצמך. כשלך יהיה מאד ברור שאתה רוצה משהו - תוכל להעביר את המסר יותר נינוח. רק צריך להיזהר לא להציג בכוונה רצונות שהם "לעומתיים", ראיתי אצל איש אחד פעם שהוא "התאמן" על בניית האישיות שלו דרך חיכוכים עם אשתו (היום גרושתו...) - יכול להיות שרוב הדברים שאשתך רוצה גם אתה רוצה...
לא לחפור בכח מה אתה רוצה אלא יותר הקשבה עדינה ולתת לזה להתגלות.
מניסיוני גם מאד כדאי להיות במקום אוהב ונותן. גם מולה וגם מול עצמך לגלות את השמחה שיש בנתינה . זה לא עבודה שיכולה להיות ברגע נתון שבו אתה עושה משהו למענה - כי אז זה התבחבשות שאין לה סוף - האם אני מרצה או שאני נותן מהלב.
יותר מקום נפשי שנוכחים בתוכו - מקום שבו ממש רוצים לעזור לבת זוג שלי להגשים את הרצונות והחלומות שלה. כשנמצאים במקום כזה זה פותר את רוב הקונפליקט, וזה יתן גם לך אנרגיה לעבוד על הגשמת הרצונות שלך
הכלה את תכונה מצוינת וחשובה בזוגיות וכל הכבוד לךירא שמים!
אני לא איש מקצוע ואנחנו לא רואים את כל המציאות אבל ממה שאתה מתאר נשמע שיש פה משהו שצריך טיפול.
אם אתה שואל אותי מה אני חושב, אני מציע שתלך למטפל זוגי, תשב איתו ותספר לו את כל הסיפור. תשאל אותו מה הוא חושב שצריך לעשות. לטפל כזוג, טיפול אישי לה, טיפול אישי לך או שזאת התמודדות נורמלית של זוג ותלמדו לאט לאט להתמודד.
ממה שזה נשמע פה זאת לא נראית התמודדות קלאסית אבל תשאל אולי אני (ועוד כמה פה..) טועים.
אם אתה שואל אותי מה אני חושב, אני מציע שתלך למטפל זוגי, תשב איתו ותספר לו את כל הסיפור. תשאל אותו מה הוא חושב שצריך לעשות. לטפל כזוג, טיפול אישי לה, טיפול אישי לך או שזאת התמודדות נורמלית של זוג ותלמדו לאט לאט להתמודד.
ממה שזה נשמע פה זאת לא נראית התמודדות קלאסית אבל תשאל אולי אני (ועוד כמה פה..) טועים.
בד"כ להיות לא מפונק ומסתדר עם רוב הדברים זו תכונה טובהצפורה
אבל צריך לשים לב איזו התנהגות היא פסולה באופן אובייקטיבי. לקלל את המשפחה זו לא תגובה לגיטימית בלי קשר לשום סיטואציה. קורה שאנחנו כועסים וקשה לנו, יש גבולות שלא חוצים. בעייני זה ממש פוגע.
זה לא משהו שמעירים עליו בזמן כעס וקושי כי זה לא ממש יעיל. בזמן אחר, ביום אחר, באווירה טובה מעלים את הנושא של דיבור נקי בשבילנו, בשביל הבית שלנו. אנחנו רוצים שיח אחר, נעים, מכבד. אנחנו רוצים אוויר נקי ולא רעיל. הילדים גם קולטים אותנו וחבל להעביר הרגלים רעים הלאה..
זו תכונה טובה להכיל את הנטייה שלה לכעס (אחרת יש פיצוץ משני הצדדים..) אבל צריך לזהות מתי זה קורה? מה הטריגר? ושם לעבוד.
לפעמים המילים שאנחנו בוחרים להגיד או אפילו רק הטון זה ההבדל בין דיבור שיכעיס לדיבור שיתקבל.
ולפעמים אפילו בהודעה נעביר מסר שלילי שאילו היה בשיחה היה עובר טוב יותר כי טון הדיבור עדין ולא תקיף, משהו שלא תמיד אפשר להעביר בהודעה.
אופי מרצה - אם זה ממקום של אהבה ורצון לשמח ולפנק מצויין. אבל למחוק את עצמי זה לא טוב, זה בסוף עלול להתפוצץ. כשאנחנו לא דואגים לצרכים הבסיסיים שלנו אנחנו מתקשים להיות בנתינה לאחרים. כמובן, מתחשבים אחד בשני ובודקים שהעיתוי מתאים אבל יש בזוגיות זמן לעצמנו. יש נפרדות שאנחנו צריכים לזמנים מסוימים.
לא בתוך הסערה, לדעת לשבת ולהעלות את הדברים. לא בהאשמה. להעביר את התחושות שלנו לגבי מה שקרה. לבחור את המילים שיתארו מנקודת המבט שלנו מה קרה ואיך הרגשנו לגבי זה. בחג יש נטייה לרצות שהכל יהיה כיף ומושלם ושנחגוג עם כולם. זו שאיפה אבל כשיורדים למציאות לפעמים יש מתחים וצריך לנסות לצפות מראש מניסיון העבר ולהימנע מהם. לפעמים הידיעה שבן הזוג מאוד רוצה להתחשב בי כבר עוזרת כדי להצטרף למפגש פחות נעים עבורנו כי הוא חשוב עבור בן הזוג.
אומרת בזהירות שלא נראה לי נכון לקבל שזה דגם של זוגיות. אולי זה באמת לא קורה המון בפועל אבל זה משהו ששווה להשקיע בו בסבלנות לאט לאט ולטפח משהו חדש טוב יותר. בשבילך- בשבילה. בטח גם היא תשמח לדעת שאתה לא רק סתגלתן וסופג פה ושם אלא שהיא באמת מצליחה יותר לראות אותך ולהתחשב בך ממקום שטוב לה עם זה והיא שמחה בשבילך. כשאתה תרגיש שיש לך יותר מקום יהיה בך יותר כח לתת לה. זה מין מעגל שכזה.
זה לא משהו שמעירים עליו בזמן כעס וקושי כי זה לא ממש יעיל. בזמן אחר, ביום אחר, באווירה טובה מעלים את הנושא של דיבור נקי בשבילנו, בשביל הבית שלנו. אנחנו רוצים שיח אחר, נעים, מכבד. אנחנו רוצים אוויר נקי ולא רעיל. הילדים גם קולטים אותנו וחבל להעביר הרגלים רעים הלאה..
זו תכונה טובה להכיל את הנטייה שלה לכעס (אחרת יש פיצוץ משני הצדדים..) אבל צריך לזהות מתי זה קורה? מה הטריגר? ושם לעבוד.
לפעמים המילים שאנחנו בוחרים להגיד או אפילו רק הטון זה ההבדל בין דיבור שיכעיס לדיבור שיתקבל.
ולפעמים אפילו בהודעה נעביר מסר שלילי שאילו היה בשיחה היה עובר טוב יותר כי טון הדיבור עדין ולא תקיף, משהו שלא תמיד אפשר להעביר בהודעה.
אופי מרצה - אם זה ממקום של אהבה ורצון לשמח ולפנק מצויין. אבל למחוק את עצמי זה לא טוב, זה בסוף עלול להתפוצץ. כשאנחנו לא דואגים לצרכים הבסיסיים שלנו אנחנו מתקשים להיות בנתינה לאחרים. כמובן, מתחשבים אחד בשני ובודקים שהעיתוי מתאים אבל יש בזוגיות זמן לעצמנו. יש נפרדות שאנחנו צריכים לזמנים מסוימים.
לא בתוך הסערה, לדעת לשבת ולהעלות את הדברים. לא בהאשמה. להעביר את התחושות שלנו לגבי מה שקרה. לבחור את המילים שיתארו מנקודת המבט שלנו מה קרה ואיך הרגשנו לגבי זה. בחג יש נטייה לרצות שהכל יהיה כיף ומושלם ושנחגוג עם כולם. זו שאיפה אבל כשיורדים למציאות לפעמים יש מתחים וצריך לנסות לצפות מראש מניסיון העבר ולהימנע מהם. לפעמים הידיעה שבן הזוג מאוד רוצה להתחשב בי כבר עוזרת כדי להצטרף למפגש פחות נעים עבורנו כי הוא חשוב עבור בן הזוג.
אומרת בזהירות שלא נראה לי נכון לקבל שזה דגם של זוגיות. אולי זה באמת לא קורה המון בפועל אבל זה משהו ששווה להשקיע בו בסבלנות לאט לאט ולטפח משהו חדש טוב יותר. בשבילך- בשבילה. בטח גם היא תשמח לדעת שאתה לא רק סתגלתן וסופג פה ושם אלא שהיא באמת מצליחה יותר לראות אותך ולהתחשב בך ממקום שטוב לה עם זה והיא שמחה בשבילך. כשאתה תרגיש שיש לך יותר מקום יהיה בך יותר כח לתת לה. זה מין מעגל שכזה.
אכן, יש הבדל בין ויתור שנעשה בשלמות לבין מחיקהנגמרו לי השמות
אתה בסופו של דבר תעשה מה שטוב לך, לכם ומה שאתה רואה לנכון,
רק כן חשוב לשים לב שאכן זה יהיה באמת מה ש*טוב* לכל הנפשות הפועלות,
כי לפי ההודעה הפותחת שכתבת בשרשור זה, ישנם כמה וכמה דברים שרוב הסיכויים שלא "ייעלמו" פשוט בלי שום התייחסות או טיפול בהם, והמציאות אותה תיארת בהודעה הפותחת (גם בפן שבו אתה מרגיש נמחק לגמרי, גם אם לעיתים, וגם ההתנהגות המדוברת של אשתך) - היא מציאות שלענ"ד צריך לשאוף לשפר ולהגיע למצב של שלווה ושמחה של כל הצדדים...
ב"הצלחה רבה והחלטות טובות ב"ה 🙏
אוי שוב הבוט הזה.חצילוש
אפילו התרגום לעברית צולע..
חד משמעי צודק!!!הולך לאיבוד
וגם אם זה היה באשמתך (אנו סהכ בני אדם לא מלאכים) אין מקום לשיח של קללות וגידופים בסיגנון של הלוואי שתמות. בטח ובטח שלא על יד הילדים או בסביבה שהם עלולים לשמוע ולהחשף לצרור הברכות והאיחולים הנ"ל.
פרודתי היתה נוהגת "לעדן" את תגובותיה לאחר שלא פעם הייתי מעיר לה על כך ועברה לברך אותי "שאלוהים ישלם לך"...
היום לאחר שהפנמתי שכל השנים האלה הייתי בקשר אלים מצד בת הזוג אני חרד למשמע שיח שאיננו מכבד או הולם בני אדם ובפרט בני זוג!!!
כאלה שאמורים לחלוק את אותה קורת הגג... אותה המיטה... אותם החיבוקים ואותה...
לדעתי ומנסיוני האישי למרות ההריון (זו לא מחלה) ולמרות שינוי ההורמונים שמתחוללים בגופה אין לך על מה לשתוק יותר ולעבור לסדר היום !!!
זה לא קו אדום שאין לחצות אלא שדה מוקשים!!!
מה שלא תגדע היום תשלם כפל מחר.
ואני משוכנע שלא זה מוטיב הזוגיות שאתה רוצה ומיחל להעביר לילדיך
פרודתי היתה נוהגת "לעדן" את תגובותיה לאחר שלא פעם הייתי מעיר לה על כך ועברה לברך אותי "שאלוהים ישלם לך"...
היום לאחר שהפנמתי שכל השנים האלה הייתי בקשר אלים מצד בת הזוג אני חרד למשמע שיח שאיננו מכבד או הולם בני אדם ובפרט בני זוג!!!
כאלה שאמורים לחלוק את אותה קורת הגג... אותה המיטה... אותם החיבוקים ואותה...
לדעתי ומנסיוני האישי למרות ההריון (זו לא מחלה) ולמרות שינוי ההורמונים שמתחוללים בגופה אין לך על מה לשתוק יותר ולעבור לסדר היום !!!
זה לא קו אדום שאין לחצות אלא שדה מוקשים!!!
מה שלא תגדע היום תשלם כפל מחר.
ואני משוכנע שלא זה מוטיב הזוגיות שאתה רוצה ומיחל להעביר לילדיך
כואב ממשפרצוף כרית
מצד שני יכול להיות שזו זעקה של האישה לתשומת לב וכאב על דברים שנאמרו כלפיה ולכן היא מגיבה ככה וצריך לשאול מה כואב לה במקום להתבוסס בריב ובמילים לא יפות, שזה סך הכל ביטוי לכאב העמוק שלה, אכזבה ממך או משהו כזה
לא שאני מצדיקה מילים לא נעימות מצידה, אבל אם רוצים לתקן ולא להתבוסס בריב..... אז .. כנ"ל
עוד פעם שירשורפלצת של האשמת הקורבןחולת שוקולד
זה ממש ממש לא האשמהפרצוף כרית
זה רק רצון לשנות את הדינאמיקה ולעזור לתקן את המצב הקשה
במקום להתייאש ולהרים ידיים
בואי לא נתחיל עם זה שובחולת שוקולד
שיח לא מכבד זו אלימות.הולך לאיבוד
וזה שאת מתילמת מזה למרות שמעירים את תשומת ליבך זה כנראה משום שאת בעצמך אלימה.
איש לא אמר שהיא אישה לא טובה במידותיה השונות פשוט אין מקום לשיח אלים.
בשיח אלים הכל יכול להסלים...!!!
איש לא אמר שהיא אישה לא טובה במידותיה השונות פשוט אין מקום לשיח אלים.
בשיח אלים הכל יכול להסלים...!!!
אם שיח לא מכבד זה אלימותזוזיק העכבר
אז לטעון נגד פרצוף כרית שהיא בעצמה אלימה - זה שיח ממש לא מכבד.
מה הסיפור? למה אי אפשר להתווכח בצורה עניינית? נגמרו לי התחילה שרשור שלם על זה ובדברים ממש נכונים ויפים, אבל לפני הכל - למה לפגוע ולכתוב דברים מעליבים?
מה הסיפור? למה אי אפשר להתווכח בצורה עניינית? נגמרו לי התחילה שרשור שלם על זה ובדברים ממש נכונים ויפים, אבל לפני הכל - למה לפגוע ולכתוב דברים מעליבים?
לא פרצוף כריתהולך לאיבוד
חולת שוקולד היא פמניסטית ברמה קיצונית שאין לתאר והדרך בה היא מגיבה היא לא נעימה בלשון המעטה...
עדייןזוזיק העכבר
להאשים מי שלא יהיה שהוא בעצמו אלים זה לרדת למקומות של פגיעה
לא מבין בשביל מה זה טוב
לא מבין בשביל מה זה טוב
חח, סדנת צחוק עשית לי על הבוקרחולת שוקולד
"פמיניסטית ברמה קיצונית"
חחח, יווו
אגב, הקורבן פה הוא הבעל- י'פמיניסטית שכמותי
חחח, יווו
אגב, הקורבן פה הוא הבעל- י'פמיניסטית שכמותי
תודה....פרצוף כרית
במיוחד אחרי שהשפילו אותי פה בשרשור אחר בצורה קיצונית,
ממש חיזקת אותי, תודה לך על זה
הולך לאיבוד לא אמר את זה לךחולת שוקולד
אני יודעת, תודהפרצוף כרית
עניתי לזוזיק העכבר, ואני יודעת תודה
אני בעצמי אלימה😂 חחחחולת שוקולד
והקורבן המואשם במקרה הזה הוא הבעל, לא האישה עם השיח האלים
חבר'ה חמודיםפרצוף כרית
הכל טוב
אתם מתפלספים יותר מדי
כולם מסכימים על נקודות מסוימות - שיש פה שאלה אם זה שיח אלים בשרשור והשאלה מה לעשות בענין
לא צריך לרדת על אנשים נוספים בשרשור "על הדרך"....
בבקשה תקראוLibi9999
לפני כמה שנים הייתי במקום של ייאוש.
התחתנתי צעירה ותמימה עם אדם שפגע בי ורמס אותי יום־יום, מהרגע שנכנסנו לנישואים.
אחרי שנים של פחד והשפלה, הגיע רגע אחד מכריע – תקרית שבה הוא הרים עליי יד.
באותו יום קיבלתי החלטה: אני הולכת, ולא חוזרת.
ועשיתי את זה.
עזבתי עם הילדים שלי ויצאתי לדרך חדשה.
המשפחה תמכה בי, החברות והחברים עטפו אותי, וכולם היו גאים בי – אפילו בני משפחה שלו.
והכי חשוב: אני גאה בעצמי.
עברתי מהחושך אל האור.
הצלתי את עצמי – בזמן.
והצלתי את הילדים שלי.
היום אני במקום אחר לגמרי.
יש לי עסק פרטי, יש לי רישיון, ובעזרת השם יהיה לי גם בית משלי.
ועדיין, כמו לכל מי שעבר טראומה, יש תקופות של נפילות באנרגיה.
אולי זיכרונות, אולי פצעים שהודחקו.
לא מזמן, כשמצאתי את עצמי שוב במצב ירוד, עלו בי תמונות מהעבר:
איך אחרי מכות או יריקות לפנים הוא היה יוצא מהבית,
ואני נשארת לבד בחדר, בוכה,
עם הילדים הקטנים סביבי.
בלי למי לספר, בלי כתף להישען עליה.
ואז נזכרתי איך הייתי מגיעה לכאן, כותבת שרשור,
ואנשים זרים – טובים – היו מגיבים, מחזקים, מרימים אותי מהרצפה.
כי אז באמת לא היה לי עם מי לשתף.
כשקיבלתי את ההחלטה להתגרש, אנשים לא האמינו שאעשה את זה.
זה היה צעד אמיץ, כמעט בלתי נתפס.
והיום אני רוצה לומר תודה.
עברו כמה שנים, אבל תודה על האנושיות, על הטוב, על היד המושטת.
רק לומר: בסוף יש סוף טוב, גם אם הדרך קשה וכואבת.
יש אור גדול בדרך.
תהיי חזקה.
תאמיני בעצמך
ווווווואאאו, איזו מלכה!!!!!!דיאט ספרייט
לא זוכרת אותך ובטח לא הייתי אז כאן בכלל.
אבל מה שכתבת ומה שעשית- וואו!
אישה מלכה!
תודה שנתת פה השראה לאומץ!
הלוואי שתצליחי בכל מכל כל!
זה נראה שהסיפור הזה מופיע כאן לראשונהשלג דאשתקד
כך שאף אחד לא היה כאן כדי לחזק...
(סליחה שאני מעלה את זה בזהירות, אבל יש סיכוי שאנחנו מתרגשים מיצירה לא מאוד משובחת של ai)
זה נראה אמיןמישהי נשואה
אבל אולי אני לא מומחית לבינה מלאכותית
מקף עליון, מקף ארוך?יוני.ו.
וואלה מעורר חשד ..מישהי נשואה
עכשיו אני קוראת את זה אחרת
רק הראשוני והמובהקיוני.ו.
התוכן עצמו גם מעלה כמה חשדות.
בבקשה, תבוא הכותבת ותבדה אותנו.
אלא אם כן היא סופרת במקצועהמישהי נשואה
אבל כן
קראתי שוב
ואכן יש מצב שזה בינה מלאכותית.
והסיכום: תהיי חזקה
תאמיני בעצמך.
קצת לא קשור לכל הטקסט הקודם.
אם המטרה היתה לחזק מישהי
אז למה רק בסוף?
כל הפוסט מדבר על להגיד תודה
ואז בסוף
תהיי חזקה
תאמיני בעצמך
אז למי דיברו ופנו בפוסט הזה?
לאלה שעזרו?
או למי שרוצה לעשות צעד?
את מעליבה את הסופרים במקצועםיוני.ו.
עבר עריכה על ידי יוני.ו. בתאריך ד' בטבת תשפ"ו 21:32
(ולעניין: שוב, אולי מבוסס על סיפור אמיתי, ונעזר בבינה מלאכותית,
וכן כמו שאמר שם, דרושה זהירות. אבל גם מצידנו כסתם אנשים בעולם המשוגע הזה דרושה זהירות. ואצ"ל בפורום אנונימי וכו'.
תבוא הכותבת עם תגובתה והערותיה.)
וואלה עכשיו שמה לב לזהסטודנטית אלופה
ואני דווקא כן טובה ב-ai בדרך כלל.
את כנראה טובה לא רק ב-aiיוני.ו.
אלא בן אדם אמפתי באופן כללי, לכן זה מיד נגע בך.
אבל בתוכן הדברים יש סתירות 180 בין הרישא והסיפא.
האמת שלא הבנתי מ זה מקף עליון מקף ארוךדיאט ספרייט
מה זה?
ובכלל למה שאנשים ימציאו סיפור?
מה יצא להם מזה?
סימנים מסגירים של a.iבחור עצוב
סימני פיסוק שבד"כ לא משתמשים בהם בכתיבה רגילה וa.i כן.
כמובן שיכול להיות שמדובר גם במישהי אמיתית שנתנה לai לשפץ לה את הכתיבה.
כמובן שיכול להיות שמדובר גם במישהי אמיתית שנתנה לai לשפץ לה את הכתיבה.
תודה על ההתייחסותדיאט ספרייטאחרונה
אכן שאלה טובה: למה שימציאו סיפור?שלג דאשתקד
יש לי מחשבה כלשהי, אבל הייתי דמח קודם לשמוע רעיונות של אחרים
מחילה, היו כאן לאורך השנים כמה וכמה נשים מוכותהסטורי
שאנחנו בפורום עודדנו ללכת לטיפול, ולהצליח לעזוב את הבעל המכה.
אין לי מושג על הסיפור הספציפי, אבל הדיון הזה שאתם מנהלים כאן, עלול להחליש את הקוראת הסמויה שעכשיו מנסה לאזור כחות ולקום ולצאת.
אין לי מושג על הסיפור הספציפי, אבל הדיון הזה שאתם מנהלים כאן, עלול להחליש את הקוראת הסמויה שעכשיו מנסה לאזור כחות ולקום ולצאת.
מסכימה. בין אם מדובר במשתמשת אמיתיתדיאט ספרייט
ובין אם לא.
הכי חשוב שמי שקוראת תדע שנוכל להוות עבורה כאן מרחב ביטחון אישי ונשמח לתת לה כוחות.
וואו איזו מדהימה ואמיצה את!!!סטודנטית אלופה
מאחלת לך רק טוב!!🫂❤️
וואו, בהצלחה רבההסטורי
יש משהו שמפריע לי ואשמח לשתףאנונימית:)
בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.
היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?
חחחח תודה
אם הם יהיו כמה שעות ביחדפשוט אני..
אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו...
אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,
אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.
(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)
טעיתי. הבנתי לא נכוןיעל מהדרום
אם זה מפריע לך-אז זה מפריע לך!*אשתו של בעלי*
אין נכון או לא נכון.
לאחת זה יפריע-וזה בסדר.
ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.
אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.
תשתפי אותו בתחושות שלך.
מסכימה...לומדת כעת
רק לא כדאי לעשות מזה עניין גדול מדישלג דאשתקד
כי זה בעצמו יכניס רעיונות, בפרט אם אתם באמת נשואים טריים..
אפשר להבין אותך. תחושות של זוג טרי טריאלישבע999
אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?
זה טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".
אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה , לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".
אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.
אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי
כל הטעויות הלא פרקטיות התחילו ממטרה פרקטיתשוקו.
פרקטית מי שרוצה לשמור על עצמו על ביתו ועל הזוגיות יתרחק מאוד מאוד
גרוע והתחושה שלך נכונהזיויק
לדעתי זה שונה מעבודה מקצועית
אתה משתמש במילים קשותשלג דאשתקד
יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.
זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).
מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.
הפריע לי שכתבתאדם פרו+
"הפנטזיות של כבודו"
זה לא מכובד.
אני רוצה למחות
זה בסדר שמפריע לךשלג דאשתקד
וממש לא מפריע לי שתמחה
הריני מוחהאדם פרו+
קיבלנו מסירת המודעה 🤗שלג דאשתקדאחרונה
זה באמת מורכבהסטורי
השאלה אם יש לו ברירה.
לי לא היה מפריע, אם מפריע לך תגידי לו בצורהאור123456
מכובדת ואני מקווה שהוא יכבד
קשה לתת גבולות ברוריםהעני ממעש
אבל כמה נקודות ציון
א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .
ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים
ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת
ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת
הצלחה רבה
אני ממש מבינה למה זה מפריעיעל מהדרום
לק"י
לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.
ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.
אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.
בעיניי אם הכרחימאמינה-בטוב
עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..
זה די פשוט ובסיסי
אפשרתהילה 3>
שיפריע לך
כדאי לשתף בזה❤️
אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים.. או שילמדו בזום.
החשש מובןנפשי תערוג
יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו
ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)
אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם
אני לא אוהב להגיב לדברים כאלו מהסיבההמצפה לישועה
שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.
אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.
גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.
והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.
אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.
מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.
זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...
העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.
אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.
אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.
וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים
בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...
זו האמת וזו דרכה של תורה
ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.
*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.
אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).
ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.
אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.
הדרך הכי טובה לדעת אם זה תקיןמישהי נשואה
לשאול אותו
אם הפוך הוא היה מסכים שתשבי עם סטודנט
חזק שלךזיויק
לא הייתי עושה את זהשלג דאשתקד
זה בהחלט יצירתי, אבל אם מדובר בזוג צעיר, עדיף כמה שפחות להתבחבש בזה. כל העיסוק בזה רק מעלה רעיונות ויוצר טינות., ולצערי מדברים שאני מכיר, אנשים (בעיקר נשים!!!) מצטלקים מזה מאוד קשה, ונישואים מאוד יפים יכולים להיהרס על ידי שיחות על "אהה נהנית לגבר איתה", "מה יש לה שאין לי", "וואלה בטח בדקה וחצי שיש לך בערב אתה בטח מגשים איתה פנטזיות". זה פשוט חבל ומסוכן (גם אם זה לא גורם ח"ו לגירושין, זה גורם לפירוד בלב וטינות וכאב).
שפשוט תגיד לו שלהבא אם רוצים אז או עם גבר או בבית שלהם כשהיא נמצאת.
אמנם להתבחבש בזהמישהי נשואה
יכול ליצור יותר מידי התעסקות בעניין
אם זה באמת לא עניין גדול
אז שלא ייפגש עם הסטודנטית.
זה יכולה להיות שיחה קצרה
שאשתו פשוט תגיד לו
תשמע זה מפריע לי....
אני ממש אשמח אם תמצא סטודנט ללמוד איתו במקומה.
אם זה מקובל על בעלה אז הכל סבבה
שוב כל אחד והסטנדרטים שלו
אני מכירה מישהו שכן למד עם סטודנטיות כי לא היתה ברירה בפקולטה הספציפית שבה הוא למד
אולי לא היו מספיק סטודנטים...
הוא אשר אמרתישלג דאשתקד
פשוט להגעד לא, או לתת גבולות כלשהם שמקובלים עליה.
אבל חהתחיל לדון איתו איך הוא היה מרגיש ומה דעתו אם וכאשר ולמה ושמה, זה מתכון למשבר בזוגיות.
כן מה שאני הצעתי מכיל התנצחותמישהי נשואה
קודם כל זה מאד טבעי שככה תרגישיאליפ
למרות שסביר שכלום לא קרה וגם לא יקרה אני בהחלט מבין למה את חוששת. אני חושב שנכון שתבקשי שלכתחילה ימצא סטודנט זכר או לכל הפחות יצרף עוד סטודנט ללימוד משותף.
זה תלויוהנה חלום
יכול להיות שאני שטחי ופרימיטיבי אבל אגיד לך בכנות:
אם היא בחורה יפה - יש לך על מה להיות מוטרד.
אם היא מכוערת, אין מה לדאוג.
לא נכון, ממש לא נכוןהסטורי
אדם ששומר על עצמו, ישמור בכל מקרה וישיבה משותפת סביב עניין משותף לאורך שעות, עלולה ליצור קירוב דעת. זה טבע העולם.
יופי זה גם עניין של טעם אישייעל מהדרום
לק"י
ואני גם לא מסכימה איתך.
אגלה לך סוד קטן...פשוט אני..
גם מכוערות מתחתנות,
גם מכוערות נמצאות בזוגיות מאושרת,
גם מכוערות יכולות לבגוד,
גם מכוערות יכולות להיות מאהבות...
גם אני לא מסכימה לגבי זהמישהי נשואה
במצב של חוסר בבית
לא מדברת על זאת שפתחה את השרשור
חלילה
כי היא אמרה שיש להם זוגיות יפה ברוך ה'
אבל במצב שחסר בבית
בקלות אפשר להיסחף
עזרת הפורום שוב בעניין רכב 7 מקומותlizi
מישהו מכיר מניסיון ויודע להמליץ בין טיוטה היילנדר לבנם קיה סורנטו
שניהם חצי היברידיים, 7 מקומות
לשימוש עירוני
תודה 🙏
אשכרה עברו 5 שנים מאז? לא יאומן. עברנו מגפה עולמיתדי שרוט
ומלחמת קיום מאז. יש צורך בעוד אחד כזה? פעם הייתי מצחיק.
יאללה בואו נצחק קצת על עצמנו. מקווה שאצליח להעלות חיוך - נשואים טריים
עוד אחד דחוף ממשלאחדשה
אמאל'ה הזמן טסססספשוט אני..
וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝
אבל גם היום ❤️
וואו אני ממש זוכרת את השרשור הזהנגמרו לי השמות
כמה צחקתי, זה באמת ענק! 😂
וואו זה לבכות 🤣🤣אונמר
איך עושים כזה? אם אני רוצה לעשות עליו מילים אחרות.מישהי נשואה
??
גם אני אשמח לדעת אחרי שאת מגלהלחוח
יש כל מיני תוכנות של כתוביותאפרסקהאחרונה
אחריות הורית לוקה בחסרלביטה
מה אפשר לעשות כשהאחריות ההורית של ההורה השני לוקה בחסר?
אסביר,
הוא איש טוב ואבא טוב.
לא משנה המצב בינינו, הוא לא רלוונטי.
מתייחסת רק להתנהגות שלו כהורה.
כשהילדים בבית איתו, יש כאוס.
הוא לא מחזיק. לא מקפיד על דברים שצריכים להיות בשגרה.
הכל מרגיש כמו אווירת עלא באב עלא.
חוזרת למגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילדים חצופים ומשתוללים שצריך פלוגה כדי להרגיע אותם.
כשהילדים איתי, יש רוגע והרמוניה.
מקפידה איתם על חוקים, סדר, זמנים.
הכל ברוגע ושלווה. אין חיכוכים. כל אחד תופס את הפינה שלו ויש אווירה של קסם בבית.
עד שהוא נכנס הביתה.
הילדים פשוט מריחים את הפשרנות שלו לדעתי.
על הכל הוא מוותר.
מעניש, ומוותר. מאיים. לא מקיים שיח.
עכשיו, כמובן שאני לא מושלמת. אבל מפה ועד הורה שהילדים איתו בכאוס מוחלט יש פער רציני.
פרקטית, להיות הורה 24/7 מבחינתי לא אופציונלי.
אני גם ככה איתם המון שעות לבד. באהבה ושמחה.
ויש לי כמובן דברים שאני מחויבת אליהם מול עצמי.
מעבר לעובדה שאם אתמסר ככה, בוודאות אשחק עד היסוד.
ניסיתי לומר לו, לרמוז, לבקש על דברים ספציפיים.
עדיין הכל נותר על כנו.
מה כן אפשר לעשות?
מבינה אבלמקלדתי פתח
מה שמתואר לא מבטא חוסר אחריות הורית. לא נשמע שמדובר במשהו מסכן את הילד או חוסר דרגה למשהו בסיסי. בגדים על הרצפה ומגבות מפוזרות? זה אומר שקילח אותם/דאג שיתקלחו?
זה מעצבן בטירוף, אני יודעת וגם אצלינו ככה. אבל לא מעיד על כלום.
לגבי גבולות, גם כאן זה נתון לדיון, אבל לא נשמע משהו אקוטי או חריג.
ערב נשים - המלצותתתטליולה
מחפשת המלצה לסדנה לערב נשים בקהילה❤️
לא סדנה יקרה! לא קשירת מטפחות.
תודה!!
אני אוהבת סדנאות יצירה קלותיעל מהדרום
לק"י
הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.
מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.
הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.
מה זה יקרה?לאחדשה
כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות
איזה איזור בארץ?סוף טוב
עיצוב שוקולד לפרלינים
ציור בקפה
יש לי המלצות..
ערכות של צביעהמקלדתי פתחאחרונה
תלוי מי הקבוצה, כל אחת לוקחת הביתה או משהו שיוצר קולז
לרב זה על קנווס, עם מדבקה צובעים ומסירחם את המדבקה אז יוצא לכולן יפה ..
אפשר להזמין דברים ספציפיים.
מחפשת רעיון למשהו כיף בחצי האחרון של חנוכהמתייעצת גירושין
בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה
יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?
מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?
יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸
כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.
למדינות באירופה, אין צורך בויזה. וממש קל עם כשרותאלישבע999
במדינות הגדולות
וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.
יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃
גם שם יש שפע של מסעדות כשרות
(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה" אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים)
אילת;)ברגוע
אם את אוהבת את הקטעמשה
לכי לאיזו גבעה או מקום דומה. מעניין אותך?
התכוונת שאין לך דרכון?פשוט אני..
אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת
או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.
אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:
למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.
כנ"ל לאיחוד האמירויות.
לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.
וואו תודה היה כיף נורא, נהנינו מאדדמתייעצת גירושין
תשתפי אותנו מה עשית והיה כזה כייף?אלישבע999אחרונה
נר איש וביתו ✨🏡נגמרו לי השמות
נר איש וביתו
דווקא בחג הזה, חג החנוכה, כשאנחנו מוצאים עצמינו מארחים או מתארחים,
מוקפים בסביבת המון אנשים, משפחה, חברים
דווקא אז חשוב שנזכור את הבסיס שלנו.
שנר איש וביתו.
"ואישתו היא ביתו"
איש ואישתו.
בבית.
פנימה.
כשטוב לנו יחד - מי יכול עלינו
רק מהתנועה *הזו*, מבפנים - החוצה - רק כך נוכל להתעלות.
נתרכז בביתנו פנימה.
נמצא את הכמה רגעים בין לבין, ניצור אותם, ניזום אותם,
נעלה אותם לראש סדרי העדיפויות, מעל הכל.
גם במחיר "ביטול" מפגש משפחתי כזה או אחר,
גם במחיר אחר.
כמה שנצטרך.
עד שנרגיש שאנו מלאים.
וממילא בהתמלאות ובטוב שלנו - נוכל להיות עוד יותר בטוב ועוד יותר להשפיע גם החוצה.
נר ה' נשמת אדם
ה', הקב"ה -
אתה שאמרת שתמחה את שמך מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו
שימכר ספר תורה ובלבד שיהיה שלום בית בין איש לאישתו
ששמך שלום וכמה חשוב השלום. ובראש ובראשונה בין איש לאשתו.
נשמת אדם -
נשמה שנתת בי טהורה היא.
ונשמה שנתת באשתי טהורה היא.
ונשמה שנתת בבעלי טהורה היא.
טהורים הם.
כוונותיה של אישתי טהורות הן, נשמתה טהורה היא, גם אם בטעות פגעה בי.
כוונותיו של בעלי טהורות הן, נשמתו טהורה היא, גם אם בטעות פגע בי.
וכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן
כוונותיהם טהורות.
וגם אם מעשיהם לעיתים לא מיטיבים - נלמדם איך.
נלמד גם אנחנו יחד.
נלבן. נברר. נתקרב.
נגדל מזה. נתעצם.
נזכור שמי שאמר "ו*כל* זה אינו שווה לי" - היה המן הרשע,
בעוד מרדכי היהודי מלמדנו כי הוא "רצוי *לרוב* אחיו".
והרוב טוב.
ולא צריך לחפש את ה"כל".
נדבק ברוב. ברוב הטוב.
נגדיל אותו.
נמשיך ללמוד אחד את השנייה.
נמשיך ללמוד את עצמינו.
"מוסיף והולך"
נמשיך להוסיף לטוב הזה, כל פעם עוד ועוד
עוד תובנה,
עוד קירבה,
עוד אהבה,
עוד כלים,
עוד תקשורת,
עוד גדילה זוגית ואישית.
8 נרות
8 - מעל הטבע.
נס.
ימים של ניסים, הלל והודיה.
*מעל* הטבע.
וה' מוחה שמו *מעל* המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו
וגם אנחנו, נתבונן *מעל*.
נתבונן ב*מבט על* על הסיטואציה הזוגית שלנו
מה היה שם?
היינו בריב? ריב נוראי? ריחוק איום? מצאתי את עצמי חווה קושי עצום? תסכול עמוק וחוסר אונים?
ואם אני מסתכל/ת במבט על, מה אני רואה?
מה *בעלי* הרגיש וחשב שם?
מה *אשתי* הרגישה וחוותה שם?
"לא טוב היות האדם לבדו" -
לא טוב לו לאדם כאשר הוא לבוד, דבוק, גב אל גב
"אעשה לו עזר כנגדו" -
כנגד, מול, מציאות של פנים מול פנים.
מציאות שרואים גם את ה"פנים" - אראה את הפנים של בעלי, אראה גם את הבפנים של בעלי, את הנשמה שלו - וזו תהיה מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.
מציאות בה אראה את הפנים של אשתי, את הבפנים שלה, את הנשמה שלה - היא מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.
המבט על הזה,
מעל,
יכול ליצור גם אצלנו מעל הטבע.
מעל הטבע האנושי שלנו.
להתגבר.
להתגדל.
להרחיב את כוחות הנפש שלנו.
לעלות מעלה מעלה.
להביט גם מעלה. לקב"ה. שהכל מאיתו. והוא משרה שכינתו ביננו.
ללמוד ממנו ולהביט גם אנחנו מעל הסיטואציה, מעל הפגיעות שלנו,
לנסות לראות *גם* את הצד השני (גם ולא רק, לא לבטל את עצמינו חלילה, לא להתכחש לרגשות שלנו חלילה, אלא להיפך - להכיר בהם. לתת להם מקום. להבין אותם. לעומק.
ובהמשך נוכל גם לתווך ולתקשר זאת *נכון* לבן/בת זוגנו)
לנסות לראות מה עובר ועבר שם במחשבתו, ברגשותיו, בנשמתו?
ולעיתם דווקא *מתוך הקושי*, מתוך הקושי הכי הכי עצום אפילו -
מ-קץ
עת צרה היא ליעקב ו*ממנה* יוושע -
וגם אם הכי חשוך וקשה - עלות השחר עוד תגיע. וקרובה מאין כמותה.
ודווקא מתוך החושך הכי גדול - נדליק את האור.
בלב שלנו.
בלב של החצי השני שלנו.
נראה גם את האור שבו/בה.
את כל הטוב שבו/בה.
נבין מתוך עוצמות הכאב במבט על מה היה כאן בעצם,
מה הוביל לכך,
מה אני הכי הייתי צריך שם?
מה אשתי הכי הייתה צריכה שם?
לכן נזכור -
כשאנחנו במשבר - זו הזדמנות נדירה ועמוקה בשבילנו לתקן.
לתקן את עצמנו.
לתקן את החיים שלנו.
לתקן מה ששבור לנו בחיים האלה.
כשאנחנו נמצאים במשבר -
יש לנו גם הזדמנות נדירה להיות "משבירים לעצמנו"
כמו יוסף הצדיק, שהיה המשביר במצרים,
בזכותו לכל העם היה מזון ויכולת קיום ל7 שנים שלמות.
גם אנחנו -
אם נשכיל להבין מה המשבר הזה שאנו חווים אומר לנו?
מה הוא אומר עלינו?
מה הוא אומר על המקום שאנו נמצאים בחיים?
מה בו כואב לנו הכי הרבה?
מה הוא גורם לנו לחשוב, להרגיש ולרצות הכי הרבה?
אם נענה לעצמנו על כל אלה -
נוכל לזכות ולהיות המשבירים של עצמנו.
לגרום לנו להיות ניזונים יותר,
להיות חיים יותר,
להיות שלמים יותר
להיות מרוצים יותר.
כשאנחנו נמצאים במשבר -
ניתן לנו "שובר" במתנה.
כן,
לפעמים
המשבר הוא מתנה.
כי בלעדיו לא היינו עוצרים רגע להסתכל בחיים שלנו.
לראות איפה כואב, איפה קשה,
איפה רע,
מה צריך לתקן,
מה לא הולך אפילו שניסינו בכוח זמן רב,
מה דרוש תיקון לשבר הזה.
קיבלנו שובר חינם להזדמנות חד פעמית להפוך את החיים שלנו למשהו טוב יותר.
כשיש משבר,
אפשר לקחת את המשבר הזה,
להתעלם, לכאוב ולבכות ולא באמת לשנות משהו בחיים שלנו.
אבל אפשר גם אחרת.
אפשר גם לתקן את השבור.
אפשר גם לזכות בשובר מתנה להתבוננות מעמיקה על החיים שלנו.
אפשר גם ללמוד ממנו ובזכותו להיות המשבירים הראשיים של עצמנו.
"המשביר לצרכן"
וה"צרכן" הזה הוא אני. לי אני צריך להיות המשביר.
נר החיים
הנר שמסמל את החיים, "נר ה' נשמת אדם",
והטומאה - מסמלת היא את היעדר החיים.
"טמא" משורש א.ט.ם - אטום - היעדר חיים.
ביצית שיכלה להיות מופרית אך לא הופרתה - תגיע הוסת ותהיה כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.
תינוק שיצא לאוויר העולם וכבר איננו בתוך גופה של אימו - יש כאן מציאות של היעדר חיים בתוך הגוף = טומאה.
אדם שהתקרב למת, נגע במת - יש כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.
הטומאה היא היעדר החיים.
וכאשר אני עם אשתי/בעלי אני רואה חיים.
"ראה חיים עם האישה אשר אהבת"
איתה, ורק איתה אני אראה חיים.
איתו, ורק איתו אני אראה חיים.
ואם חלילה אפזול הצידה ולא אהיה בבלעדיות ונאמנות לאשתי/לבעלי - כאן יש טומאה. כאן יש היעדר חיים. כאן אראה מר.
כאן היוונים רוצים להשכיחם מחוקי תורתך, לטמא את הקדוש לנו, להכניס עבודה זרה בליבנו.
נתחזק בחיים.
בשלמות.
בשלום.
בבלעדיות.
"ראה חיים עם האישה אשר אהבת" - נשואים טריים
רק איתה, עם אשתך, אתה יכול לראות *חיים*
רק לה, לאשתך, תשמור את האהבה שלך.
רק עבורה, עבור אשתך תהיה הגיבור שלה.
תהיה גבר. וגיבור. שלה. ועבורה.
לא לחפש להיות גיבור של אישה רנדומלית, אלא של אשתך.
לא לחפש לעזור ולסייע על חשבון הבית פנימה.
להשקיע את כל הטוב הענק הזה שבך – באשתך.
להסתכל *לה* בעיניים
לשמח *אותה*
להצחיק אותה
לפלרטט איתה
לכתוב לה מכתבים או הודעות משמחות במהלך היום
לשלוח לה אימוג'ים אוהבים
לראות מה קשה *לה*, מה אתה יכול לעשות עבורה? במה אתה יכול לעזור לה?
לראות עוד את כל הטוב הגדול הזה *בה*, במי שכרתת איתה ברית עולם.
אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אשתך.
אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.
זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.
כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!
אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!
כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לאשתך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.
-----------
"שמעי בת וראי והטי אוזנך" ושכחי כל עבודה זרה שבלב וכל גבר זר שאינו בעלך
והטי אוזנך וליבך לאישך שלך.
תהיי האישה שלו, ורק שלו.
שמרי את יופייך, את צחוקך, את ליבך רק לו.
ראי חיים ואהבה יחד איתו
כל כבודך בת מלך – רכזי פנימה, פנימה אל תוך ביתך, פנימה אל אישך.
השקיעי את כל הטוב הזה שנקרא את – בו.
להביט בו בעיניים
לשמח אותו
לצחוק איתו
להעריך ולתמוך בו
לאהוב אותו.
אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אישך.
אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.
זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.
כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!
אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!
כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לבעלך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.
אם מישהו רוצה גרסה מקוצרת פשוט אני..
הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.
עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.
(GPT)
יש את הגרסה של די שרוטדי שרוט
נר איש וביתו - תדליקו אחד את השני.
במשמעות החיובית של המילה זו אחלה גירסה נגמרו לי השמות
תודהנפשי תערוג
לצערי אני לא מצליח לקרוא את הגרסה הארוכה
מנפלאות הAIנגמרו לי השמות
ממש במקום להעסיק קצרנית... 😅
ואני רק אגיד ששווה לקרוא את הגרסה הארוכה...בארץ אהבתי
קיצור זה טוב בשביל להבין על מה כתבת. אבל זה לא מעביר את התוכן באמת.
וכתבת כל כך מהמם וחזק שהיה לי שווה לקרוא הכל...❤️❤️
תודה רבה יקרה ❤️ ממש משמח לשמוע ב"ה 🙏נגמרו לי השמותאחרונה
אני באמת חושבת שללב ולהבעה של כל אדם ישנה חשיבות ולא תמיד ניתן להעבירה בהכרח בקיצור או בתימצות או בבינה מלאכותית,
וכי יש מקום לזרימה, לעומק, למהות ולכוונת הלב שבאים מתוך האדם כפי שהם באותו רגע.
וגם מבינה לגמרי מהצד השני שקשה לקרוא אורך ולא אפשרי פעמים רבות מבחינת זמן, פניות, כוח וכו'
לכן בהחלט טוב שכל אחד יעשה כפי ראות עיניו והעדפותיו
ושוב תודה יקרה על הפידבק והמילים הטובות, מחמם את הלב לשמוע שהדברים נגעו בך 🙏❤️