אישתי בהריון בשליש ראשון. מנסיון העבר זו תקופה מורכבת מאוד שדורשת ממני ללכת כל הזמן על קצות האצבעות. היה לנו פיצוץ רציני השבוע. בלי לפרט בדיוק אומר שאני מרגיש שבתקופה זו אני נדרש למחוק את עצמי לחלוטין ולעשות אך ורק מה שמתאים לה ותמיד כך. ובמידה ואעשה משהו ( אישי לא זוגי) בניגוד לרצונה תתחיל סצנה שלמה שכוללת צרחות ובכי הסטרי ליד הילדים שכל אחד בתורו מנחם אותה ומרגיע אותה... וימשיך לאיחולים במוות לבני משפחתי הסצנה למשך מספר ימים עד שהיא תחליט שדי. כמובן שמעולם לא אקבל מילה אחת של התנצלות אלא רק הסבר שהכל באשמתי. אני מרגיש שיש קו אדום שגם בתקופות קשות הורמנאלית לא חוצים. אני צודק?
פורום נשואים טריים
בהנהלת: נגמרו לי השמות , פשוט אני..
מכתב פתיחה
מה דעתכםלא מצאתישםפנוי
בוודאי שאתה צודק באופן עקרונירקלתשוהנ
לא פירטת כלום על המסביב. נכון שהורמונים מטריפים את השכל אבל ברור שצריך להיות קווים אדומים.
במיוחד אם זה לא היריון ראשון, במיוחד אם יש כבר ילדים מסביב, היא צריכה ללמוד את עצמה וללמוד מה מקפיץ ומה מרגיע.
אבל שוב, עניתי באופן עקרוני אין לי מושג מה הולך ביניכם...
במיוחד אם זה לא היריון ראשון, במיוחד אם יש כבר ילדים מסביב, היא צריכה ללמוד את עצמה וללמוד מה מקפיץ ומה מרגיע.
אבל שוב, עניתי באופן עקרוני אין לי מושג מה הולך ביניכם...
פרוטלא מצאתישםפנוי
אפרט קצת כי אני באמת תוהה... יצאנו השבוע לנופש זוגי שהיה נהדר. במהלך הנופש הבנתי שלפי התכנונים שלה להמשך שבוע אנחנו עומדים כמעט ולא לפגוש את משפחתי ( גרים רחוק יחסית למפגשים בעיקר בחגים) ביקשתי שנעשה מפגש-טיול עם משפחתי והגענו להסכמה על כך בנחת. אני העלתי איזה מסלול מסוים לא קיבלתי ממנה תגובה וכיוון שכך קבעתי שנעשה אותו. למחרת בבוקר כשעמדנו לצאת והתברר לה שזה המסלול שנעשה התחילה הסצנה. היא להבנתה לא יכולה עקב ההריון לעשות המסלול ( לא ידעתי את זה כשקבעתי אותו) ומבחינתה עצם זה שאני קובע מסלול עם המשפחה שלי ( וביחוד אמא שלי..) שהיא לא יכולה לעשות זה פשע. תוך כדי שהיא בסצנה הצעתי לה להחליף מסלול למה שמתאים לה מספר פעמים אבל זה לא עזר. הדבר היחיד שהיה עוזר היה שאבטל הכל. והרגשתי שזה בסך הכל 3 שעות מתוך חג של 8 ימים שמתנהל רובו ככולו כרצונה ( מספר לא מבוטל של פגישות כולל שבת אצל משפחתה) ואם בא לי לבחור במשהו מתאים לי ואני אף מציע לה לשנות והיא רוצה ביטול מוחלט אני פשוט ניצב בפני ביטול מוחלט שלי כמובן שזה מלווה באיומים על גירושין, קללות ונאצות למשפחתי ושימוש בכל מניפולציה אפשרית עלי ועל הילדים. זה חזר על עצמו בעבר ואף היינו בטיפול לתקופה בנושא . אני מרגיש שאם לא אעמוד על הרצונות שלי לפחות במעט מהמקרים הזוגיות הזאת מקולקלת ולא נכונה "ולמה לי חיים" כאלה?? מצד שני שליש ראשון הורמנים וכו' אולי שווה להמחק לפחות לתקופה מסויימת?
לא נשמע קשור להריוןשם פשוט
נשמע שזה משהו הרבה יותר עמוק מזה
מנסה לדמין את הסצנה עליסיה
דבר שחיפרן אותי בעבר כמו שכתבת
״לא קבלתי תשובה ממנה״ אז חשבת שאין בעיה
הדבר הזה גרם לנן לפיצוצין מטורפים מצידי בעבר, כן גם לבטל כל יציאה כלשהיא עם הצד שלו.
כי אין תגובה זה לא אומר שהסכמתי, אלא כי כנראה לא שמעתי לא הבנתי, היתי עסוקה עם הילדים, אן סתם לא שמעתי אותן
עד שבעלי הבין שאיו דבר כזה לעשות משהוא מתוך הנחה שלא הגבתי אז מסתבר שכן הסכמת.
עד שהוא לא שומע ממני כן, לא , שחור, לבן, משהוא תגובה כלשהיא סימן שלא שמעתי את השאלה למרןת שהיה נראה לו שכן.
הרעיון שהפריע לי מאחורה זה שמחליטים בשבילי!!!! יותר מאיפה ולאן ומתי אלא ההחלטה עבורי!! לא מוכנה שיחליטו עבורי.
אז תחשוב אולי זה גם מה שמפריע לאשתך ?
הרעיון שלקחת החלטת לבד
״לא קבלתי תשובה ממנה״ אז חשבת שאין בעיה
הדבר הזה גרם לנן לפיצוצין מטורפים מצידי בעבר, כן גם לבטל כל יציאה כלשהיא עם הצד שלו.
כי אין תגובה זה לא אומר שהסכמתי, אלא כי כנראה לא שמעתי לא הבנתי, היתי עסוקה עם הילדים, אן סתם לא שמעתי אותן
עד שבעלי הבין שאיו דבר כזה לעשות משהוא מתוך הנחה שלא הגבתי אז מסתבר שכן הסכמת.
עד שהוא לא שומע ממני כן, לא , שחור, לבן, משהוא תגובה כלשהיא סימן שלא שמעתי את השאלה למרןת שהיה נראה לו שכן.
הרעיון שהפריע לי מאחורה זה שמחליטים בשבילי!!!! יותר מאיפה ולאן ומתי אלא ההחלטה עבורי!! לא מוכנה שיחליטו עבורי.
אז תחשוב אולי זה גם מה שמפריע לאשתך ?
הרעיון שלקחת החלטת לבד
אמ..שירוש16
נשמע שקבעת עובדות בשטח מבלי לקבל ממנה אישור על כך. "לא קיבלתי ממנה תשובה" זה לא תשובה חיובית. "הנחתי שהיא הסכימה" זאת הנחה אישית שלך. ייתכן מאוד שזה יפריע לה שמישהו מניח הנחות מבלי לקבל את דעתה.
אם אתה קובע מסלול לכל המשפחה - זה ממש כיף ונחמד. אבל אם אתה לא לוקח בחשבון עיניין כל כך אלמנטרי ובסיסי כמו הריון - זה קצת פחות חכם. שלא נאמר פוגע.
תחשוב שאשתך הייתה קובעת אטרקציה לכל המשפחה ושוכחת לקחת בחשבון שאתה גבר ולא אישה. בוא.. זה בסיסי.
אתה נשוי לאישה לא מעט זמן, אתה מודע לכך שהיא בהריון, הגיוני ביותר שיש מסלולי טבע שנשים בהריון לא יכולות לעשות - למה לא לקחת את זה בחשבון? למה לתת לה להתמודד עם המצב בשטח? ועוד מול המשפחה..
אישית, אם בעלי היה מתכנן אטרקציה לכל המשפחה מבלי לקבל את האישור הסופי שלי, ועוד מבלי לקחת בחשבון הריון והשלכותיו, ועוד מעמיד אותי בסצנה הזאת מול כל המשפחה - הייתי מאוד נפגעת. סביר להניח שהייתי יוצאת עליו. במיוחד בהריון, הורמונלית וכו
אם אתה קובע מסלול לכל המשפחה - זה ממש כיף ונחמד. אבל אם אתה לא לוקח בחשבון עיניין כל כך אלמנטרי ובסיסי כמו הריון - זה קצת פחות חכם. שלא נאמר פוגע.
תחשוב שאשתך הייתה קובעת אטרקציה לכל המשפחה ושוכחת לקחת בחשבון שאתה גבר ולא אישה. בוא.. זה בסיסי.
אתה נשוי לאישה לא מעט זמן, אתה מודע לכך שהיא בהריון, הגיוני ביותר שיש מסלולי טבע שנשים בהריון לא יכולות לעשות - למה לא לקחת את זה בחשבון? למה לתת לה להתמודד עם המצב בשטח? ועוד מול המשפחה..
אישית, אם בעלי היה מתכנן אטרקציה לכל המשפחה מבלי לקבל את האישור הסופי שלי, ועוד מבלי לקחת בחשבון הריון והשלכותיו, ועוד מעמיד אותי בסצנה הזאת מול כל המשפחה - הייתי מאוד נפגעת. סביר להניח שהייתי יוצאת עליו. במיוחד בהריון, הורמונלית וכו
גם אני הייתי נפגעת, אולי מתעצבנת, אולי גם בוכהמיקי מאוס
אבל קללות? איומים ? מניפולציה? סצנה שלא נגמרת? זה מחוץ לגבולות ההתנהגות הסבירה בתוך משפחה.
ברור שיש איך למנוע טריגרים.
אבל זוגיות נורמלית מאפשרת גם לטעות במחיר סביר. ככה לומדים לאט לאט להתנהל יחד. כשהמחיר של טעות הוא בלתי נסבל זה חונק וגם לא מאפשר התקדמות
ברור שיש איך למנוע טריגרים.
אבל זוגיות נורמלית מאפשרת גם לטעות במחיר סביר. ככה לומדים לאט לאט להתנהל יחד. כשהמחיר של טעות הוא בלתי נסבל זה חונק וגם לא מאפשר התקדמות
יש הבדלשירוש16
בין סוג התגובה לתוכן.
כן הייתי מגיבה בחריפות. האם הייתי מקללת? תלוי בסיטואציה (עייפה/רעבה/סוף משמרת סוחטת).
הבעיה פה היא לא סוג התגובה שלה. היא יכולה לעבוד עם עצמה כדי להשתפר ולשנות את התוכן המילולי של התגובה.
אלא החריפות של התגובה, העוצמה. מול החוסר חשיבות של הארוע.
כלומר, מבחינתו מדובר בעיניין של מה בכך, ולכן התגובה הייתה חריפה מידי ולא תואמת את המציאות בשטח/ הטעות שנעשתה.
זה מה (לדעתי) הבהיל את פותח השירשור.
ואני אומרת: הייתי מגיבה אותו דבר.
מבחינתי אם בעלי היה מארגן טיול שלא מתאים לי טכנית ועוד מזמין את כל המשפחה המורחבת מבלי לקבל ממני אישור סופי ועוד מעמיד אותי בסיטואציה הזו בו ברגע - הייתי מתפרצת.
(סליחה שאני אומרת- מה זה "לא ידעתי שמסלול כזה לא מתאים לאישה בהריון" תכננת טיול ולא חשבת על דברים כאלה מראש?! אם לקחת בחשבון טיול שמתאים לילדים, מבוגרים, ועוד שלל אילוצים - הריון לא עולה לך בראש? סורי אבל זה בסיסי.)
שוב, קללות, איומים הם תוכן שיחה שלא מקובל.
השיח עצמו מבחינתי הוא לגיטימי.
אין לי מושג מה היו האילוצים האישיים שאישתו דחתה עבור הטיול הזה, כמה היא התכוננה לזה, הכינה את הילדים פיזית, העירה אותם בבוקר והלבישה אותם, הכינה ציוד, מאמינה שאם היא בהריון אז גם הספיקה להתעייף על הבוקר.
וכל זה - עבור טיול שכלל לא מתאים לה.
אין לנו מושג מה היה הצד שלה בכל הסיפור.
להגיד שעוצמת התגובה שלה לא לגיטימית על סמך הצד שלו בלבד - נשמע לי חד צדדי ולא מתחשב.
אפשר לדון האם יש מקום או אין מקום לקללות או איומים. אבל להגיד שהיא כעסה מאוד וזה לא לגיטימי כי בסך הכל מה הייתה הטעות שלו... זה סיפור אחר.
כן הייתי מגיבה בחריפות. האם הייתי מקללת? תלוי בסיטואציה (עייפה/רעבה/סוף משמרת סוחטת).
הבעיה פה היא לא סוג התגובה שלה. היא יכולה לעבוד עם עצמה כדי להשתפר ולשנות את התוכן המילולי של התגובה.
אלא החריפות של התגובה, העוצמה. מול החוסר חשיבות של הארוע.
כלומר, מבחינתו מדובר בעיניין של מה בכך, ולכן התגובה הייתה חריפה מידי ולא תואמת את המציאות בשטח/ הטעות שנעשתה.
זה מה (לדעתי) הבהיל את פותח השירשור.
ואני אומרת: הייתי מגיבה אותו דבר.
מבחינתי אם בעלי היה מארגן טיול שלא מתאים לי טכנית ועוד מזמין את כל המשפחה המורחבת מבלי לקבל ממני אישור סופי ועוד מעמיד אותי בסיטואציה הזו בו ברגע - הייתי מתפרצת.
(סליחה שאני אומרת- מה זה "לא ידעתי שמסלול כזה לא מתאים לאישה בהריון" תכננת טיול ולא חשבת על דברים כאלה מראש?! אם לקחת בחשבון טיול שמתאים לילדים, מבוגרים, ועוד שלל אילוצים - הריון לא עולה לך בראש? סורי אבל זה בסיסי.)
שוב, קללות, איומים הם תוכן שיחה שלא מקובל.
השיח עצמו מבחינתי הוא לגיטימי.
אין לי מושג מה היו האילוצים האישיים שאישתו דחתה עבור הטיול הזה, כמה היא התכוננה לזה, הכינה את הילדים פיזית, העירה אותם בבוקר והלבישה אותם, הכינה ציוד, מאמינה שאם היא בהריון אז גם הספיקה להתעייף על הבוקר.
וכל זה - עבור טיול שכלל לא מתאים לה.
אין לנו מושג מה היה הצד שלה בכל הסיפור.
להגיד שעוצמת התגובה שלה לא לגיטימית על סמך הצד שלו בלבד - נשמע לי חד צדדי ולא מתחשב.
אפשר לדון האם יש מקום או אין מקום לקללות או איומים. אבל להגיד שהיא כעסה מאוד וזה לא לגיטימי כי בסך הכל מה הייתה הטעות שלו... זה סיפור אחר.
אם היא היתה נותנת לו כאפה עדיין היית מפרידה בין סוג התגובהירא שמים!
לתוכן?
"איומים על גירושין, קללות ונאצות למשפחתי ושימוש בכל מניפולציה אפשרית עלי ועל הילדים" זאת אלימות מילולית. זה לא לגיטימי וקו אדום.אגב, בהמשך הוא הוסיף שהיו מקרים של אלימות פיזית.
ואגב, קורה שבן אדם עושה טעות.. להיכנס לכריזה בגלל אי הבנה כזאת זה לדעתי לא מצב תקין עוד לפני תוכן התגובה. אומנם זה לא קו אדום אבל בהחלט לא תקין בעיניי.
"איומים על גירושין, קללות ונאצות למשפחתי ושימוש בכל מניפולציה אפשרית עלי ועל הילדים" זאת אלימות מילולית. זה לא לגיטימי וקו אדום.אגב, בהמשך הוא הוסיף שהיו מקרים של אלימות פיזית.
ואגב, קורה שבן אדם עושה טעות.. להיכנס לכריזה בגלל אי הבנה כזאת זה לדעתי לא מצב תקין עוד לפני תוכן התגובה. אומנם זה לא קו אדום אבל בהחלט לא תקין בעיניי.
שובשירוש16
את שופטת את הצד השני מבלי להכיר אותו.
מהמעט שהוא כן סיפר אני יודעת שיש הרבה מידע שהוא מסתיר.
מה המידע הזה?
עד כמה זה משפיע על הקשר שלהם? על הזוגיות שלהם? על התקשורת האפקטיבית בניהם?
תסכימי איתי שגם לקבל החלטות עבור אדם אחר מבלי להתחשב בצרכים הבסיסים שלו ואחר כך להתפלא למה זה בעיה- זו גם אלימות. אומנם אלימות מסוג אחר אבל זה לא פחות פוגעני מסטירות.
שוב, אני מפרידה בין סוג התגובה שלה (שייתכן ולא מקובלת. שוב, בעקבות מחסור במידע אני לא שופטת אדם שאני לא מכירה ולא שמעתי את הצד שלו בעיניין)
לבין הנושא עצמו שהוא חמור מהצד שלו.
אי הבנות זה באמת לא כזה נורא. אבל אם את היית מעמידה את עצמך בסיטואציה דומה - נשבעת לך שהיית מגיבה בצורה הרבה יותר קשה מ: אה באמת? תיכננת מסלול מבלי להודיע איזה ועוד הוא כלל לא מתאים לי? אין בעיה מותק. קורה. בוא נמצא מסלול אחר.
בואי, מי שחושבת שהיא תגיב בסיטואציה כזאת בשיא השלווה והרוגע כנראה לא הייתה בסיטואציה דומה של חוסר התחשבות ובעיות תקשורת בזוגיות.
מהמעט שהוא כן סיפר אני יודעת שיש הרבה מידע שהוא מסתיר.
מה המידע הזה?
עד כמה זה משפיע על הקשר שלהם? על הזוגיות שלהם? על התקשורת האפקטיבית בניהם?
תסכימי איתי שגם לקבל החלטות עבור אדם אחר מבלי להתחשב בצרכים הבסיסים שלו ואחר כך להתפלא למה זה בעיה- זו גם אלימות. אומנם אלימות מסוג אחר אבל זה לא פחות פוגעני מסטירות.
שוב, אני מפרידה בין סוג התגובה שלה (שייתכן ולא מקובלת. שוב, בעקבות מחסור במידע אני לא שופטת אדם שאני לא מכירה ולא שמעתי את הצד שלו בעיניין)
לבין הנושא עצמו שהוא חמור מהצד שלו.
אי הבנות זה באמת לא כזה נורא. אבל אם את היית מעמידה את עצמך בסיטואציה דומה - נשבעת לך שהיית מגיבה בצורה הרבה יותר קשה מ: אה באמת? תיכננת מסלול מבלי להודיע איזה ועוד הוא כלל לא מתאים לי? אין בעיה מותק. קורה. בוא נמצא מסלול אחר.
בואי, מי שחושבת שהיא תגיב בסיטואציה כזאת בשיא השלווה והרוגע כנראה לא הייתה בסיטואציה דומה של חוסר התחשבות ובעיות תקשורת בזוגיות.
סליחה זה ממש לא אלימותרקלתשוהנ
"לקבל החלטות עבור אדם אחר מבלי להתחשב בצרכים הבסיסים שלו ואחר כך להתפלא למה זה בעיה- זו גם אלימות"
??
לא, לא כל דבר לא נעים זה אלימות. זה לא יפה , זה לא מתחשב, הוא חשב שהיא מסכימה או רצה לחשוב שהיא מסכימה. אין פה שום צד של אלימות. הוא קבע טיול משפחתי למען השם הוא לא קבע לה הליך רפואי שהיא לא רוצה לעבור או סגר לה את החשבון בנק. הוא קבע טיול משפחתי. נכון, הוא היה יכול וצריך לעשות את זה אחרת נכון הוא היה צריך לשמוע את דעתה ולא להניח הנחות אבל מה פה אלימות??
אני לא רואה בשום צורה מה התגובות שאת מתארת פה הגיוניות. אני מבינה וברור לי שאנחנו לא רואים את כל התמונה אצל הפותח, אבל אם את כבר מפרידה את כל הסיטואציה של הטיול והתגובה שלה מהחיים שלהם ואומרת שברור שכל אחת היתה מגיבה ככה, אז לא, ממש לא, אין שום סיבה להגיב ככה. אני לא רוצה לחשוב וגם לא חושבת שהייתי מגיבה ביציאה כזאת מפרופורציה. זה אולי מעצבן, זה קצת פוגע, בטח בתחילת היריון. בסדר. זהו. כל ההיסטריה הזאת ממש לא נצרכת ולא מוצדקת.
??
לא, לא כל דבר לא נעים זה אלימות. זה לא יפה , זה לא מתחשב, הוא חשב שהיא מסכימה או רצה לחשוב שהיא מסכימה. אין פה שום צד של אלימות. הוא קבע טיול משפחתי למען השם הוא לא קבע לה הליך רפואי שהיא לא רוצה לעבור או סגר לה את החשבון בנק. הוא קבע טיול משפחתי. נכון, הוא היה יכול וצריך לעשות את זה אחרת נכון הוא היה צריך לשמוע את דעתה ולא להניח הנחות אבל מה פה אלימות??
אני לא רואה בשום צורה מה התגובות שאת מתארת פה הגיוניות. אני מבינה וברור לי שאנחנו לא רואים את כל התמונה אצל הפותח, אבל אם את כבר מפרידה את כל הסיטואציה של הטיול והתגובה שלה מהחיים שלהם ואומרת שברור שכל אחת היתה מגיבה ככה, אז לא, ממש לא, אין שום סיבה להגיב ככה. אני לא רוצה לחשוב וגם לא חושבת שהייתי מגיבה ביציאה כזאת מפרופורציה. זה אולי מעצבן, זה קצת פוגע, בטח בתחילת היריון. בסדר. זהו. כל ההיסטריה הזאת ממש לא נצרכת ולא מוצדקת.
^^^משמעת עצמית
יש בזה קצת סוג של אלימותסוסה אדומה
מהסיבה שהוא לא נותן מקום לרצון שלה.
בעומק זה עלול להרגיש כמו סוג של אונס. אבל צריך להיות עמוקים ורגישים מספיק בשביל להבין את זה.
אלימות פשוטה, קל מאוד לאכוף, אבל פה, מרגיש שאנשים סלחניים מידי לסוג הזה ואפילו לא רואים בזה אלימות.
רצונו של אדם הוא כבודו,
הרצון של האדם זה האדם עצמו.
ברגע שאתה לא סופר את הרצון של הבן אדם, אתה בעצם לא נותן מקום לאדם הזה.
ולא לתת מקום לפעמים זה קשה יותר מאשר לתת מקום שלילי.
בעומק זה עלול להרגיש כמו סוג של אונס. אבל צריך להיות עמוקים ורגישים מספיק בשביל להבין את זה.
אלימות פשוטה, קל מאוד לאכוף, אבל פה, מרגיש שאנשים סלחניים מידי לסוג הזה ואפילו לא רואים בזה אלימות.
רצונו של אדם הוא כבודו,
הרצון של האדם זה האדם עצמו.
ברגע שאתה לא סופר את הרצון של הבן אדם, אתה בעצם לא נותן מקום לאדם הזה.
ולא לתת מקום לפעמים זה קשה יותר מאשר לתת מקום שלילי.
אבל היא לא אמרה לו לא אפילורקלתשוהנ
אני בהלם לאן את לוקחת את זה.
היא לא אמרה לו לא. אולי הוא העדיף לא לשמוע את החוסר שביעות רצון שלה או את ההתעלמות המכוונת או לא יודעת מה. אבל היא אפילו לא אמרה לו.
בעומק זה יכול להרגיש כמו אונס??? ואם היא לא היתה עונה לו מה היא רוצה לארוחת ערב והוא היה מכין שקשוקה חצילים למרות שיש לה צרבות מזעזעות, זה גם בעומק מרגיש כמו אונס??
אני באמת חושבת שכדאי לעצור מתישהו, לא כל הגדרה רחבה יכולה להכיל כל סיטואציה גם אם זה מבחינה מילולית מתאים.
היא לא אמרה לו לא. אולי הוא העדיף לא לשמוע את החוסר שביעות רצון שלה או את ההתעלמות המכוונת או לא יודעת מה. אבל היא אפילו לא אמרה לו.
בעומק זה יכול להרגיש כמו אונס??? ואם היא לא היתה עונה לו מה היא רוצה לארוחת ערב והוא היה מכין שקשוקה חצילים למרות שיש לה צרבות מזעזעות, זה גם בעומק מרגיש כמו אונס??
אני באמת חושבת שכדאי לעצור מתישהו, לא כל הגדרה רחבה יכולה להכיל כל סיטואציה גם אם זה מבחינה מילולית מתאים.
כתבתי במפורשסוסה אדומה
שצריך עומק ורגישות מסויימת כדי להרגיש את זה.
את לא חייבת להתחבר לזה, אבל גם נראה שבאמת לא הבנת את זה.
ולא, זה לא דומה לדוגמה שהבאת עם החצילים, למרות שגם שם אם מישהו עושה את זה הוא עובר על ואהבת לרעך כמוך.
את לא חייבת להתחבר לזה, אבל גם נראה שבאמת לא הבנת את זה.
ולא, זה לא דומה לדוגמה שהבאת עם החצילים, למרות שגם שם אם מישהו עושה את זה הוא עובר על ואהבת לרעך כמוך.
טוב זה קצת מצחיק. אבל אין לי איך להגיב לזהרקלתשוהנ
ועדיין, בתור אדם שאין לו אתגרי רגישות יוצאי דופן, אני עדיין לא מסכימה בשום אופן להדבקה של המילה אלימות, ובטח לא של המילה אונס לפה.
ערב טוב לך.
ערב טוב לך.
קצת נסחפתם... הוא לא הכריח אותה ללכת למסלולמיקי מאוס
היא עלתה לאוטו בבוקר- כאדם בוגר יש לה אחריות לדעת לאן נוסעים. לוודא ולסגור את הפינה
הוא כתב שלא התנגד לשינוי היא פשוט "גילתה" את זה כשהגיעו לשם או משהו דומה. בסיפור שלו הוא אפילו לא ביטל את רצונה (שזה לא יפה אבל עוד לא אלימות ולא קרוב) היא פשוט לא טרחה להביע אותו.
זה לא מצדיק התפרצות , כן באסה, כן תסכול, אבל התנהגות בוגרת שלה מראש היתה מונעת את הסיטואציה
ושום דבר לא מצדיק את התיאור שלו. שום דבר.
בוודאי שכהתנהלות זוגית יש המון דרכים שראוי לאמץ כדי להימנע מכזו סיטואציה אבל הוא לא התנהג ברשעות, ובכל מקרה לא באלימות
לא מבינה מאיפה הבאתן את זה
הוא כתב שלא התנגד לשינוי היא פשוט "גילתה" את זה כשהגיעו לשם או משהו דומה. בסיפור שלו הוא אפילו לא ביטל את רצונה (שזה לא יפה אבל עוד לא אלימות ולא קרוב) היא פשוט לא טרחה להביע אותו.
זה לא מצדיק התפרצות , כן באסה, כן תסכול, אבל התנהגות בוגרת שלה מראש היתה מונעת את הסיטואציה
ושום דבר לא מצדיק את התיאור שלו. שום דבר.
בוודאי שכהתנהלות זוגית יש המון דרכים שראוי לאמץ כדי להימנע מכזו סיטואציה אבל הוא לא התנהג ברשעות, ובכל מקרה לא באלימות
לא מבינה מאיפה הבאתן את זה
רב הנסתר על הגלוי בסיפור הזה וצריך להזהר באבחנותשם פשוט
ובאופן כללי-
כשמישהו מחפש שיגידו לו שהוא צודק זו נורת אזהרה.
כשמישהו מחפש שיגידו לו שהוא צודק זו נורת אזהרה.
טוב כבר התקדמנו ב"ה אבל רק כדי להבהירלא מצאתישםפנוי
באמת שזה היה רק קצר בתקשורת שהתלקח למקום מאוד לא טוב.אני הבנתי שאין לה שום בעיה במסלול הזה ולכן הופתעתי מהתגובה היא הרגישה שלא מספיק שאלתי והתייעצתי איתה ולכן נפגעה מכך. אני מבין ממה היא נפגעה ועבדנו בעבר הרבה על תקשורת זוגית. העניין פה שזו הייתה דוגמא לתגובה קיצונית אחת בסדרה של כמה נוספות בזמן האחרון. כתבתי כבר שלדעתי זה עניין של צורך בשליטה ( אפילו בעניינים אינטימיים...) שמתעצם בזמנים רגישים ועכשיו אנחנו במצב סופר רגיש. אני חושב שהתשובה של סוסה אדומה על *לתפוס את החבל בשני הקצוות* היא הכי נכונה ומדוייקת למצב.
יפה מאודסוסה אדומה
אתה נשמע איש טוב שעובד על עצמו, וזה כשלעצמו מאוד ראוי להערכה. וגם ניכר שאתה באמת אוהב את אישתך.
תבדקו ממה נובע הצורך בשליטה, כשתעלו על השורש תצליחו לטפל בהרבה מזה...
תבדקו ממה נובע הצורך בשליטה, כשתעלו על השורש תצליחו לטפל בהרבה מזה...
אונס?? לא הגזמת בכללחצילוש
מה הקשר?
בעומק יש קשרסוסה אדומה
כי באונס מוחקים את הרצון ואת המקום של האדם שמולי ומשתמשים בו. יש רובד של פשוט למחוק את האדם מולי וזו אלימות לכל דבר.
ובמקום הזה שבו אנחנו לא רואים את האדם שמולנו ולא מכבדים אותו, יש רובד כזה.
ובמקום הזה שבו אנחנו לא רואים את האדם שמולנו ולא מכבדים אותו, יש רובד כזה.
לקלל את משפחתו ולאחל להם איחולי מוותחצילוש
להשפיל אותו מול הילדים.. להכות אותו! זה חוסר כבוד לאדם שמולה בריבוע!
מישהו בכלל סתר את זה?סוסה אדומה
שימו לב למה שאתם קוראים, אתם אנשים אינטיליגנטים.
לפחות ממה שאני קראתי, אף אחד לא התיר את ההתנהגות שלה.
וכולם קראו לזה אלימות.
זה שמישהו נותן היבט אחר על משהו לא נעים, זה לא מבטל את האחריות של מישהו אחר.
אנחנו לא חיים בסרט של הרעים והטובים.
גם בה, באישה שלו שהוא בחר, מעבר להתפרצויות ההורמונאליות שמתבטאות בצורה אלימה לפעמים, יש גם דברים טובים, ואני מניחה שהרבה.
וגם בכל אחד מאיתנו יש צדדים אלימים שאנחנו צריכים לברר. כן, גם בי. וגם בך.
את לא תעלי על הנקודות האלה אם תפחדי מהגדרות כמו אונס ואלימות.
אפשר לשחרר ולגלות בעצמנו עוד חלקים שצריכים עבודה. הכל טוב.
אם לא נשחרר, נישאר כאלה. כאלה שיש בהם רבדים של אלימות ואנחנו לא מסוגלים להבחין בהם כי אנחנו כל כך חוששים להיות מוגדרים ככאלה.
הי לכם, קוראים לי סוסה אדומה וגיליתי בזכות השרשור הזה שיש בי צדדים שצריכים עבודה. וכיף לי לגלות את זה.
מאחלת גם לכם.
לפחות ממה שאני קראתי, אף אחד לא התיר את ההתנהגות שלה.
וכולם קראו לזה אלימות.
זה שמישהו נותן היבט אחר על משהו לא נעים, זה לא מבטל את האחריות של מישהו אחר.
אנחנו לא חיים בסרט של הרעים והטובים.
גם בה, באישה שלו שהוא בחר, מעבר להתפרצויות ההורמונאליות שמתבטאות בצורה אלימה לפעמים, יש גם דברים טובים, ואני מניחה שהרבה.
וגם בכל אחד מאיתנו יש צדדים אלימים שאנחנו צריכים לברר. כן, גם בי. וגם בך.
את לא תעלי על הנקודות האלה אם תפחדי מהגדרות כמו אונס ואלימות.
אפשר לשחרר ולגלות בעצמנו עוד חלקים שצריכים עבודה. הכל טוב.
אם לא נשחרר, נישאר כאלה. כאלה שיש בהם רבדים של אלימות ואנחנו לא מסוגלים להבחין בהם כי אנחנו כל כך חוששים להיות מוגדרים ככאלה.
הי לכם, קוראים לי סוסה אדומה וגיליתי בזכות השרשור הזה שיש בי צדדים שצריכים עבודה. וכיף לי לגלות את זה.
מאחלת גם לכם.
יש בעינייזוזיק העכבר
בעיה גדולה בלקרוא לדברים בהגדרות קיצוניות.
לשפה יש כח וכשבוחרים להשתמש בדבר שהוא בטווח הנורמה כאונס או כאלימות זה יכול להיות הרסני בדינמיקה זוגית
לשפה יש כח וכשבוחרים להשתמש בדבר שהוא בטווח הנורמה כאונס או כאלימות זה יכול להיות הרסני בדינמיקה זוגית
לא סתרת את האלימותנעמי28
אבל קראת לריב לגיטימי בין בני זוג וטעות אנוש - אלימות.
ובכך בעצם יש כאן אלימות אחת (חד משעמית אמיתית) נגד אלימות אחרת.
בעייני זה מאד מסוכן לנתח כל ריב והתעלמות מרצונות כאלימות, זה בעצם יצדיק (או יקטין מהבעיה של) תגובה אלימה חזרה, כי אתה התחלת..
עלול למנוע תלונה במקרים מסוכנים או לדחות טיפול לצד שצריך את זה בדחיפות.
ובכך בעצם יש כאן אלימות אחת (חד משעמית אמיתית) נגד אלימות אחרת.
בעייני זה מאד מסוכן לנתח כל ריב והתעלמות מרצונות כאלימות, זה בעצם יצדיק (או יקטין מהבעיה של) תגובה אלימה חזרה, כי אתה התחלת..
עלול למנוע תלונה במקרים מסוכנים או לדחות טיפול לצד שצריך את זה בדחיפות.
^^^אחת פשוטה
לא, אני פשוט לא אשתמש בהגדרות אונס ואלימותחצילוש
במקום שלא מדובר באונס ואלימות. זאת בדיוק האלימות הפמיניסטית שאני סולדת ממנה..
זכותךסוסה אדומה
אבל השתמשת במושג "אלימות פמיניסטית"... זה מעניין.
עקפת אותיירא שמים!
נכון. יש כזה דברחצילוש
הפמיניזם דבר נהדר, אבל זה תוצר לקוי.
מישהו המציא את זהסוסה אדומה
ולכן יש דבר כזה.
נכון. כמו שיש אלימות שוביניסטיתחצילוש
של גברים שחושבים שיכולים לכופף הכל לרצונם כי האישה נבראה מהצלע, כנ"ל יש נשים שנוהגות באלימות, כי סוברות שזה הדרך שלהן להשיג מה שרוצות.
להגיד אלימות פמיניסטית זה לחזור על הטעות שלה.. לא? 
ירא שמים!
אני מסכים איתך סתם היתה לך סתירה במשפט...
לא רואה שום סתירהחצילוש
לקבל בסלחנות כל מה שאישה עושה כי היא אישה, ולרכך הכל במשפטים כמו "יוצאת ממנה קצת אלימות במצבים הורמונליים" או "היא לא בסדר, אבל כנראה יש סיבה" זו אלימות פמיניסטית שקושרת לגברים את הידיים והרגליים ולא מאפשרת להם בכלל לעמוד על רצונם ולנהל איזשהו חוסר הסכמה או קונפליקט עם בת זוגן בלי שזה יחרפן אותה.
אם מישהו היה רק מעיז לומר פה לאישה (והייתה מישהי שבאופן מצער העיזה להתבטא באופן דומה כאן לא מזמן) שהיא מוכה בגלל שהיא מחליטה לבד שהולכים למסלול כזה או אחר (מה שבכלל לא הייתה הסיטואציה שהפותח תיאר) ובכך היא חונקת את הרצון שלו ואונסת אותו, זה לא היה עובר חלק בכלל והייתה קמה פה צעקה, כמו שקמה כאן בצדק לפני כמה שבועות. כן. היא סגרה חופשה במלון שהוא לא אוהב בלי לשאול אותו, לכן היא מחקה את כבודו ורצונו, והוא היה קצת הורמונלי אז זה הוציא ממנו מעט אלימות, ומבלי משים הוא הכניס לה אגרופים. למה? כי גבר יותר חזק?
זה ברור שיש יותר אלימות פיזית מצד גברים כלפי נשים. אבל הנה, רואים שקיים גם קיים הפוך, למה זה יותר לגיטימי?
אם מישהו היה רק מעיז לומר פה לאישה (והייתה מישהי שבאופן מצער העיזה להתבטא באופן דומה כאן לא מזמן) שהיא מוכה בגלל שהיא מחליטה לבד שהולכים למסלול כזה או אחר (מה שבכלל לא הייתה הסיטואציה שהפותח תיאר) ובכך היא חונקת את הרצון שלו ואונסת אותו, זה לא היה עובר חלק בכלל והייתה קמה פה צעקה, כמו שקמה כאן בצדק לפני כמה שבועות. כן. היא סגרה חופשה במלון שהוא לא אוהב בלי לשאול אותו, לכן היא מחקה את כבודו ורצונו, והוא היה קצת הורמונלי אז זה הוציא ממנו מעט אלימות, ומבלי משים הוא הכניס לה אגרופים. למה? כי גבר יותר חזק?
זה ברור שיש יותר אלימות פיזית מצד גברים כלפי נשים. אבל הנה, רואים שקיים גם קיים הפוך, למה זה יותר לגיטימי?
אני רואה שיש לך אלימות חציליתסוסה אדומה
כי את מפרשנת, ומסלפת, מצטטת אבל לא באמת מצטטת אלא אם כן לא ציטטת אותי ואז אני לא מבינה באיזה הקשר את קופצת ביחס לתגובות שלי. את מוזמנת לבדוק את עצמך ולראות שאת מערבבת בין ההבנות שלך לבין העבודות.
בכל מצב, בואי נסכים שאנחנו לא מסכימות. או שלא נסכים, גם זה בסדר.
אני לא מפחדת מזה שתגדירי משהו כאלימות פמיניסטית, אני גם לא מפחדת שתגדירי אותי כי אני פשוט לוקחת אותך ואת הדברים שלך בפרופורציות.
אבל את לא עומדת מאחורי עצמך שזה מעניין.
לפחות אל תחטאי באותה נשימה שאת יוצאת נגד חטא כלשהו.
בכל מצב, בואי נסכים שאנחנו לא מסכימות. או שלא נסכים, גם זה בסדר.
אני לא מפחדת מזה שתגדירי משהו כאלימות פמיניסטית, אני גם לא מפחדת שתגדירי אותי כי אני פשוט לוקחת אותך ואת הדברים שלך בפרופורציות.
אבל את לא עומדת מאחורי עצמך שזה מעניין.
לפחות אל תחטאי באותה נשימה שאת יוצאת נגד חטא כלשהו.
אני לא מגדירה אותך, חלילהחצילוש
ואת לא מכירה אותי מותק. שיהיה לך כל טוב. נראה לי זה שיח חרשים
הדדי לגמריסוסה אדומה
מותק...
אבל אם את מצטטת מישהו כדאי שתעשי העתק הדבק כי את לא טובה בזה. לא צריכה להכיר אותך בשביל זה.
אבל אם את מצטטת מישהו כדאי שתעשי העתק הדבק כי את לא טובה בזה. לא צריכה להכיר אותך בשביל זה.
בסדר. בבקשה:חצילוש
"יש בזה קצת סוג של אלימות, מהסיבה שהוא לא נותן מקום לרצון שלה.
בעומק זה עלול להרגיש כמו סוג של אונס."
"מעבר להתפרצויות ההורמונאליות שמתבטאות בצורה אלימה לפעמים"
"באונס מוחקים את הרצון ואת המקום של האדם שמולי ומשתמשים בו. יש רובד של פשוט למחוק את האדם מולי וזו אלימות לכל דבר.
ובמקום הזה שבו אנחנו לא רואים את האדם שמולנו ולא מכבדים אותו, יש רובד כזה."
"הוא לא במצב של תסמונת האישה המוכה, ואני אומרת את זה באחריות.
יש פה אדם בריא ושקול ו- מרצה.
הוא צריך לעבוד על המקום הזה"
צריך גם ביבליוגרפיה?
בעומק זה עלול להרגיש כמו סוג של אונס."
"מעבר להתפרצויות ההורמונאליות שמתבטאות בצורה אלימה לפעמים"
"באונס מוחקים את הרצון ואת המקום של האדם שמולי ומשתמשים בו. יש רובד של פשוט למחוק את האדם מולי וזו אלימות לכל דבר.
ובמקום הזה שבו אנחנו לא רואים את האדם שמולנו ולא מכבדים אותו, יש רובד כזה."
"הוא לא במצב של תסמונת האישה המוכה, ואני אומרת את זה באחריות.
יש פה אדם בריא ושקול ו- מרצה.
הוא צריך לעבוד על המקום הזה"
צריך גם ביבליוגרפיה?
וחבל שכותבים לגופם של דבריםחצילוש
ואת בוחרת ללכת לכיוון של השתלחות אישית.
חורה לי שמכניסים לי מילים לפהסוסה אדומה
לא התכוונתי בכלל להשתלח בך, אבל אם קיבלת את התחושה הזאת אז אני ממש מתנצלת.
יופיסוסה אדומה
ועכשיו תעשי השוואה בין מה ש"ציטטת" קודם, לבין מה שהעתקת והדבקת.
ואחכ תבדקי את עצמך איפה מסתיימות העובדות ואיפה מתחילות הפרשנויות שלך.
ואחכ תבדקי את עצמך איפה מסתיימות העובדות ואיפה מתחילות הפרשנויות שלך.
גם את מפרשנת יפה יפהחצילוש
רק שלך מותר ולאחרים לא? את כותבת בצורה רעילה ולא נעימה. לא מעוניינת להמשיך בדיון. מוזמנת בכיף לומר את המילה האחרונה ולהרגיש טוב
זו דמגוגיה זולהסוסה אדומה
להשתיק מישהו על ידי זה שתגידי לו "מוזמנת לכתוב את המילה האחרונה ולהרגיש טוב'.
זכותך המלאה לדון, אבל כשאת דנה את חייבת להפריד בין המציאות לפרשנות שלך, אחרת באמת אין מה לדון.
ואני חוזרת לומר שאני עומדת מאחורי כל מילה שכתבתי, גם אם יבואו 100 או יותר שיצדדו בך.
זכותך המלאה לדון, אבל כשאת דנה את חייבת להפריד בין המציאות לפרשנות שלך, אחרת באמת אין מה לדון.
ואני חוזרת לומר שאני עומדת מאחורי כל מילה שכתבתי, גם אם יבואו 100 או יותר שיצדדו בך.
אני לא נכנסת לעצם הדיוןחגהבגה
אבל חושבת שזה לא מתאים.
נכנסת פה ב @חצילוש באופן אישי וכתבת דברים עליה באופן אישי.
היא דנה על עצם הדברים, ולא כותבת עלייך ומתארת אותך.
את מכסחת לה את הצורה בצורה ברוטלית ומתנשאת שלטעמי, לא מתאימה לפורום של אנשים בוגרים...
(מה שעלול להראות על כך שאת לא בטוחה בעמדת ובמקום לענות על הטענות בצורה אובייקטיבית פשוט פוגעת בצד שמו לך באופן שיגרום לו להפסיק לענות לך, אבל נניח לזה...)
נכנסת פה ב @חצילוש באופן אישי וכתבת דברים עליה באופן אישי.
היא דנה על עצם הדברים, ולא כותבת עלייך ומתארת אותך.
את מכסחת לה את הצורה בצורה ברוטלית ומתנשאת שלטעמי, לא מתאימה לפורום של אנשים בוגרים...
(מה שעלול להראות על כך שאת לא בטוחה בעמדת ובמקום לענות על הטענות בצורה אובייקטיבית פשוט פוגעת בצד שמו לך באופן שיגרום לו להפסיק לענות לך, אבל נניח לזה...)
^^^דיליה
אני מסכים איתך בהכלירא שמים!
אבל את אומרת (בצדק) שלא כל דורסנות היא אלימות ואז טוענת שהדורסנות הפמיניסטית היא אלימות.. לא. יש השתקה פמיניסטית, אבל צריך להפריד בין השתקה לאלימות.
אגב, פה גם השתקה לא ראיתי.. אם כבר אנחנו המשתיקים (יש לנו סיבות טובות ועדיין). אני מסכים איתך שיש פה צביעות שנגועה ברדיקליות פמניסטית אבל לא אלימות.
אגב, פה גם השתקה לא ראיתי.. אם כבר אנחנו המשתיקים (יש לנו סיבות טובות ועדיין). אני מסכים איתך שיש פה צביעות שנגועה ברדיקליות פמניסטית אבל לא אלימות.
אוקיי. מקבלת את ההפרדה במושגיםחצילוש
אבל לדעתי מעבר להשתקה, לעיתים יש גם ממש אלימות..
אכן. במקרים של שיימינג לדוגמהירא שמים!
לאן הגעתםנעמי28
אולי גם החוסר מענה שלה לטיול שהוא אירגן ותיכנן נקרא אלימות?
היא חצתה קווים אדומים מזמן, אלימות פיזית ומילולית, לגבר כבר היו מזמינים פה ניידת.
יש ריבים בין בני זוג ויש אלימות, יש לה הגדרות ברורות, במיוחד לאלימות פיזית.
ושום הריון או פגיעה לא מצדיקים את זה, כמו שאצל גבר אנחנו לא נחפש סיבה כי שום סיבה לא מצדיקה אלימות.
אלימות פיזית - קו אדום וטיפול!
היא חצתה קווים אדומים מזמן, אלימות פיזית ומילולית, לגבר כבר היו מזמינים פה ניידת.
יש ריבים בין בני זוג ויש אלימות, יש לה הגדרות ברורות, במיוחד לאלימות פיזית.
ושום הריון או פגיעה לא מצדיקים את זה, כמו שאצל גבר אנחנו לא נחפש סיבה כי שום סיבה לא מצדיקה אלימות.
אלימות פיזית - קו אדום וטיפול!
בואו נרגעסוסה אדומה
זה שרשור, וכל תגובה נכתבת ביחס להודעה שקדמה לה.
אנחנו דנים פה מעבר לנושא השרשור עצמו.
לא צריך להתחרפן.
אפשר לפתוח את הראש ולנסות להבין משהו בלי דעות קדומות.
אנחנו דנים פה מעבר לנושא השרשור עצמו.
לא צריך להתחרפן.
אפשר לפתוח את הראש ולנסות להבין משהו בלי דעות קדומות.
אם נפתח את הראשנעמי28
ובעומק הקשר זה אונס כי הוא ביטל את הרצון שלה, היא אנסה אותו כמה וכמה פעמים.
אם לפתוח ראש זה אשמת הקורבן אז לא, בואו לא נפתח את הראש!
אולי מטפל באופן פרטי ינסה לברר *איתה* מאיפה זה נובע ויעזור לה להתגבר על זה.
ולא לנסות להבין *איתו* מה במעשה שלו גרם לכך -
ריב וחוסר הבנה לגיטימי בין בני זוג שיתכן ויקרה שוב בצורה כזאת או אחרת בעתיד, אנחנו בני אדם אנושים שעושים טעויות, חוץ מלגרום לו ללכת על ביצים לידה ולהאשים את עצמו בתגובה שלה, לא רואה איך ה׳פתיחת ראש׳ עוזרת פה.
היה כאן דיון לא מזמן על גבר שנעל את אישתו בחדר ומגיבה שלא הפסיקה לנסות לשכנע את האישה לא לתת לו להגיע למצבים האלה ולמנוע אותם.
כולם הזדעזעו ובצדק, לא רואה כאן שום הבדל.
קללות, איומיים אלימות פיזית דורשים סטופ משחק וטיפול!
אם לפתוח ראש זה אשמת הקורבן אז לא, בואו לא נפתח את הראש!
אולי מטפל באופן פרטי ינסה לברר *איתה* מאיפה זה נובע ויעזור לה להתגבר על זה.
ולא לנסות להבין *איתו* מה במעשה שלו גרם לכך -
ריב וחוסר הבנה לגיטימי בין בני זוג שיתכן ויקרה שוב בצורה כזאת או אחרת בעתיד, אנחנו בני אדם אנושים שעושים טעויות, חוץ מלגרום לו ללכת על ביצים לידה ולהאשים את עצמו בתגובה שלה, לא רואה איך ה׳פתיחת ראש׳ עוזרת פה.
היה כאן דיון לא מזמן על גבר שנעל את אישתו בחדר ומגיבה שלא הפסיקה לנסות לשכנע את האישה לא לתת לו להגיע למצבים האלה ולמנוע אותם.
כולם הזדעזעו ובצדק, לא רואה כאן שום הבדל.
קללות, איומיים אלימות פיזית דורשים סטופ משחק וטיפול!
מה זה שייך אחד לשני?סוסה אדומה
הוא לא במצב של תסמונת האישה המוכה, ואני אומרת את זה באחריות.
יש פה אדם בריא ושקול ו- מרצה.
הוא צריך לעבוד על המקום הזה.
ואני מרגישה אחריות מלאה כשאני אומרת לו בהקשר אחר שגם לו יש על מה לעבוד.
אין פה שום אשמת קורבן.
נראה שאם כבר יש פה אנשים שלא מבחינים בין לקיחת אחריות כללית לאשמה.
החיים הם לא ססמאות,
אני נגד אשמת קורבן. אבל זה ממש לא מה שיש פה. אפשר להרגיע...
יש פה אדם בריא ושקול ו- מרצה.
הוא צריך לעבוד על המקום הזה.
ואני מרגישה אחריות מלאה כשאני אומרת לו בהקשר אחר שגם לו יש על מה לעבוד.
אין פה שום אשמת קורבן.
נראה שאם כבר יש פה אנשים שלא מבחינים בין לקיחת אחריות כללית לאשמה.
החיים הם לא ססמאות,
אני נגד אשמת קורבן. אבל זה ממש לא מה שיש פה. אפשר להרגיע...
סליחהנעמי28
אתם מטפלת מוסמכת? שמעת את הסיפור על כל צדדיו שאת מרשה לעצמך להחליט החלטות?
אם היתה אלימות פיזית שהובלגה כמה וכמה פעמים, קללות ואיחולי מוות למשפחה, המינימום
זה להגיד יש כאן קו אדום תפנו לטיפול.
לקיחת אחריות זה ללכת לטיפול, לא ללכת על ביצים עד הטעות הבאה, הכוונות שלו היו טובות ובטוח שיהיו עוד מקרים כאלה של חוסר הבנה בעתיד, כמו לכל זוג.
וכן הוא מרצה ולמד להרכין ראש והנה הוא הרים ראש וביקש עצה פה כי הבין שמשהו חריג, אבל בואי ננסה לגרום לו להבין שזה לא כל כך חריג ובעצם התגובה שלה דיי מובנת כי היא עברה סוג של ׳אונס ואלימות׳..
אם היתה אלימות פיזית שהובלגה כמה וכמה פעמים, קללות ואיחולי מוות למשפחה, המינימום
זה להגיד יש כאן קו אדום תפנו לטיפול.
לקיחת אחריות זה ללכת לטיפול, לא ללכת על ביצים עד הטעות הבאה, הכוונות שלו היו טובות ובטוח שיהיו עוד מקרים כאלה של חוסר הבנה בעתיד, כמו לכל זוג.
וכן הוא מרצה ולמד להרכין ראש והנה הוא הרים ראש וביקש עצה פה כי הבין שמשהו חריג, אבל בואי ננסה לגרום לו להבין שזה לא כל כך חריג ובעצם התגובה שלה דיי מובנת כי היא עברה סוג של ׳אונס ואלימות׳..
הייתי מפרטת לךסוסה אדומה
אבל נראה שאת לא בכיוון של לרדת לסוף דעתי בכלל, אז זה בסדר שנישאר חלוקות.
כל מילהחצילוש
את קוראת את עצמך?Haviherb
מה זה 'אני אומרת את זה באחריות' למה את מכירה אותו בכלל מעבר להודעה בפורום?! ולא הבנתי מאיפה הביטחון והמילים המתנשאות שלך כאילו מי שלא חושב כמוך אין לו מספיק רגישות ועומק להבין שזה מעין אונס?! סירייסלי?! מאיפה הבאת את זה?! אולי למי שקורא אותך יש מספיק רגישות ועומק להבין שמה הקשר בין מה שהיה לבין אונס ושאת הולכת כזה רחוק עם הדברים שכתבת...
אני קוראת את עצמי בהחלטסוסה אדומה
וכן, לקחתי בחשבון מראש שאנשים ישטחו את זה ויזדעזעו מעצם ה"השוואה".
להגיד שקראתי לזה אלימות כשאמרתי שיש בזה צד כזה ופירטתי והבהרתי את כוונתי, זה לשטח את זה.
וכן, צריך רגישות ועומק כדי להבין את זה.
את יכולה לקרוא לזה התנשאות, זה שלך לגמרי ונראה שלא רק שלך, אבל זה לא מרתיע אותי בשום צורה.
ומאיפה הביטחון שלי אשאיר לעצמי. אנחנו בפורום כללי, לא ראיתי שאני צריכה להציג איפשהו תעודות למישהו כדי שתהיה לי לגיטימציה כלשהי להביע את דעתי ולהיות בטוחה בה.
לא פחות מכם אגב, שמרגישים בנח להגדיר את המעשים של אישתו בלי ששמעתם את הצד שלה.
בקיצור, תזדעקו אבל לפחות תעמדו מאחורי הזעקות שלכם בעצמכם.
להגיד שקראתי לזה אלימות כשאמרתי שיש בזה צד כזה ופירטתי והבהרתי את כוונתי, זה לשטח את זה.
וכן, צריך רגישות ועומק כדי להבין את זה.
את יכולה לקרוא לזה התנשאות, זה שלך לגמרי ונראה שלא רק שלך, אבל זה לא מרתיע אותי בשום צורה.
ומאיפה הביטחון שלי אשאיר לעצמי. אנחנו בפורום כללי, לא ראיתי שאני צריכה להציג איפשהו תעודות למישהו כדי שתהיה לי לגיטימציה כלשהי להביע את דעתי ולהיות בטוחה בה.
לא פחות מכם אגב, שמרגישים בנח להגדיר את המעשים של אישתו בלי ששמעתם את הצד שלה.
בקיצור, תזדעקו אבל לפחות תעמדו מאחורי הזעקות שלכם בעצמכם.
למה את מדברת אליי ברבים? מי זה תזדעקו?Haviherb
איפה כתבתי על אשתו בכלל משהו? לא הבנתי מה את רוצה.... וגם אם יש לך מאה מיליון תעודות, לכתוב באחריות מלאה על סמך הודעה בפורום זה לא חכם ולא מקצועי בלשון המעטה....
לא התיימרתי להיות מקצועיתסוסה אדומה
ולא התיימרתי להציג או להסתיר מליון תעודות.
אנחנו בפורום, וזו דעתי (לא משנה בתור מה) ואני לא מבקשת את האישור שלך כדי להביע אותה.
זה לא חכם בעינייך? זה כבר עניין אחר. אבל לא אכפת לי שזו דעתך בעניין גם אם את מתוקה מאוד.
האחריות שאני לוקחת היא על הדברים שאני בוחרת לכתוב ולהגיב, אני שלמה איתם לחלוטין.
ולא כי אני כותבת בשם משהו, יש פה אנשים שעושים את זה, אני פשוט לא חושבת שזה לגיטימי במסגרת הפורום.
מי שלא נראה לו לקרוא תגובות של "פשוטי עם" שמתיימרים לקחת אחריות על המילים שלהם, שילכו לפורומים מקצועיים עם תעודות, שם אולי נציג את התעודות שלנו כל אחד בתחומו.
אנחנו בפורום, וזו דעתי (לא משנה בתור מה) ואני לא מבקשת את האישור שלך כדי להביע אותה.
זה לא חכם בעינייך? זה כבר עניין אחר. אבל לא אכפת לי שזו דעתך בעניין גם אם את מתוקה מאוד.
האחריות שאני לוקחת היא על הדברים שאני בוחרת לכתוב ולהגיב, אני שלמה איתם לחלוטין.
ולא כי אני כותבת בשם משהו, יש פה אנשים שעושים את זה, אני פשוט לא חושבת שזה לגיטימי במסגרת הפורום.
מי שלא נראה לו לקרוא תגובות של "פשוטי עם" שמתיימרים לקחת אחריות על המילים שלהם, שילכו לפורומים מקצועיים עם תעודות, שם אולי נציג את התעודות שלנו כל אחד בתחומו.
לא מצליחה להבין אותךHaviherb
אני לא מדברת על תעודות או לא מה הקשר, אני מדברת על מה שאת כתבת שאת כותבת באחריות מלאה, זה לא עניין גם אם תהיי שרת התעודות או אם תהיי אחד העם העניין זה שאי אפשר לקחת אחריות מלאה על אדם שאת בכלל לא מכירה מעבר להודעה בפורום ולהגיב בכזו נחרצות עם 'אחריות מלאה' כאילו כן זה מה שלא הצלחתי להבין.
והדבר השני שלא הבנתי חוץ מזה זה איך כתבת אונס על ההתנהגות שהוא תיאר או איך כתבת שמי שאין לו עומק ורגישות לא יראה את זה שכזה
והדבר השני שלא הבנתי חוץ מזה זה איך כתבת אונס על ההתנהגות שהוא תיאר או איך כתבת שמי שאין לו עומק ורגישות לא יראה את זה שכזה
לא עקרוני לי שתביני אותיסוסה אדומה
אבל אם זה ממש עקרוני לך, אני מוכנה יותר מאוחר להבהיר אולי בצורה ברורה יותר. בינתיים מיציתי ואני צריכה לצאת... יום טוב 
בוא נעצור שניהזוזיק העכבר
ונגדיר מה זה אלימות.
אם כל פגיעה שהיא בזולת זה אלימות, אז בעצם אולי אין לנו כזו בעיה עם גברים מכים?
מאד בעייתי מה שאת כותבת כי אז אי אפשר לקבוע כללים וקווים אדומים.
זה נורמלי לגמרי שבני זוג רבים ולצערנו
לפעמים גם פוגעים אחד בשני . יש התנהגויות שהם לא נורמליות והן אסורות בכל מצב, למשל - מכות, קללות למשפחה שימותו.
אם כל פגיעה שהיא בזולת זה אלימות, אז בעצם אולי אין לנו כזו בעיה עם גברים מכים?
מאד בעייתי מה שאת כותבת כי אז אי אפשר לקבוע כללים וקווים אדומים.
זה נורמלי לגמרי שבני זוג רבים ולצערנו
לפעמים גם פוגעים אחד בשני . יש התנהגויות שהם לא נורמליות והן אסורות בכל מצב, למשל - מכות, קללות למשפחה שימותו.
מממישןממזמן
רק בהריונות זה ככה?ציפור מתוקה
נשמע קיצוני מאוד
לא... אבל בהריונות זה מתגבר ממש.לא מצאתישםפנוי
היא עדינה ושברירית ומשתמשת בכוח החולשה שלה כנגדי כי זה תמיד יהיה לא כוחות... היינו בטיפול בעבר סביב הנקודה הזאת וזה אכן השתפר אבל מסתבר שלא מספיק... בשורש העניין אני מאוד אוהב אותה אבל מרגיש שלא יכול לקבל את הרצון שלה לשלוט וזה ממש בנפשי. אני מוותר עוד ועוד עד שבסוף זה מתפוצץ וא ה' יעזור לי...
אולי כדאי בשלב ראשון לקבל ייעוץ לבד מה לעשותנפש חיה.
לא קל בכלל
(יש דברים שבכלל לא קשורים להריון, כמו למשל להתייחס בצורה מכבדת למי מולך ולנהל איתו שיח תקין ולא מניפולטיבי.)
(יש דברים שבכלל לא קשורים להריון, כמו למשל להתייחס בצורה מכבדת למי מולך ולנהל איתו שיח תקין ולא מניפולטיבי.)
כמה שאלותלצורך.
1) מה הכוונה "משתמשת בכוח החולשה שלה כנגדי"?
במה זה מתבטא? אשמח לדוגמאות
2) כתבת: "לא יכול לקבל את הרצון שלה לשלוט וזה ממש בנפשי"
ואני שואלת- מניין לך שהיא רוצה לשלוט? למיטב ידעתי רוב הנשים אוהבות לתת לגבר להוביל ולא בקטע להוביל.. אולי זאת רק מחשבה *שלך*? חשוב לבדוק את זה.. (כמובן שיש טיפוס של אישה שתלטנית או חסרת רגישות אבל לא יודעת אם זה המקרה)
במה זה מתבטא? אשמח לדוגמאות
2) כתבת: "לא יכול לקבל את הרצון שלה לשלוט וזה ממש בנפשי"
ואני שואלת- מניין לך שהיא רוצה לשלוט? למיטב ידעתי רוב הנשים אוהבות לתת לגבר להוביל ולא בקטע להוביל.. אולי זאת רק מחשבה *שלך*? חשוב לבדוק את זה.. (כמובן שיש טיפוס של אישה שתלטנית או חסרת רגישות אבל לא יודעת אם זה המקרה)
נשמע מאוד קיצונימשמעת עצמית
ולא תקין.
נכון שהריונות יכולים לחרפן
אבל כמו שאתה מתאר זה משהו בבסיס.
או שיש לה קושי נפשי /רגשי כלשהו
או מידות גרועות.
איך היא לא בהריון?
ולא. אני לא מאמינה ב"להימחק" לתקופה עד יעבור זעם.
אתם זוג. לא שליט ונתין.🤷♀️
יש "להבין שהיא בתקופה קשה"
להתגמש
לוותר
לא להימחק!
נכון שהריונות יכולים לחרפן
אבל כמו שאתה מתאר זה משהו בבסיס.
או שיש לה קושי נפשי /רגשי כלשהו
או מידות גרועות.
איך היא לא בהריון?
ולא. אני לא מאמינה ב"להימחק" לתקופה עד יעבור זעם.
אתם זוג. לא שליט ונתין.🤷♀️
יש "להבין שהיא בתקופה קשה"
להתגמש
לוותר
לא להימחק!
תגובהלא מצאתישםפנוי
ברוב הזמן המצב טוב. אנחנו שמחים ומאושרים יחד אבל כשמגיעה תקופה כזו ( ( גם כשזה לא בהריון) הכל משתנה. שוב אומר זה מאוד מטעה כי היא תמיד החלשה שקשה לה לשרוד את העומס בחיים וצריכה עזרה והבנה אבל אז כשאני לא מרצה רצון שלה ( וכמובן שלפעמים אני טועה ולא מספיק קשוב וכו') היא תעשה הכל על מנת להשיג את שלה. זה לא מניפולטיבי ומתוחכם כמו שזה ילדותי וסחיטה רגשית. הגיעה בעבר פעם פעמיים לאלימות פיזית ( לא משהו מסוכן להבנתי היא עושה את זה כי היא החלשה אז מותר לה ..). מרוב התגובות אני מבין שהכיוון הוא לעמוד על שלי גם במחיר סצנה. אני בעיקר מרחם על הילדים...
טיפול דחוף!משמעת עצמית
לדעתי היא חייבת לטפל בעצמה
זה שאתה רואה את העניין כילדותיות זו טעות לדעתי.
1. כי אתה כביכול נותן לזה לגיטימציה כמו שלא כועסים על ילד כי הוא רק ילד. היא לא ילדה וזוהתנהגות לא תקינה בעליל. עם ובלי קשר להריון.
2. היא לא תופסת אתזה כלא תקין וזה רק ימשיך ויתגבר.
3. גם אתה תישחק באיזשהו שלב. כמה אפשר להעביר ולהחליק. זה הורס חיים.
היא צריכה להבין שזה לא תקין בשום צורה. שאתה לא השק חבטות שלה וללמוד לפרק כעסיםותסכולים בדרך נורמטיבית.
טיפול יכול לעזור לה מאוד. ממש מתנה בשבילה.
זה שאתה רואה את העניין כילדותיות זו טעות לדעתי.
1. כי אתה כביכול נותן לזה לגיטימציה כמו שלא כועסים על ילד כי הוא רק ילד. היא לא ילדה וזוהתנהגות לא תקינה בעליל. עם ובלי קשר להריון.
2. היא לא תופסת אתזה כלא תקין וזה רק ימשיך ויתגבר.
3. גם אתה תישחק באיזשהו שלב. כמה אפשר להעביר ולהחליק. זה הורס חיים.
היא צריכה להבין שזה לא תקין בשום צורה. שאתה לא השק חבטות שלה וללמוד לפרק כעסיםותסכולים בדרך נורמטיבית.
טיפול יכול לעזור לה מאוד. ממש מתנה בשבילה.
דיברת איתה על זה?לצורך.
על מה שאתה חווה? על ההרגשה של הריצוי?
אני באמת יכולה לחשוב שהיא עושה את זה ממקום תמים שלא יודע שהוא פוגע. וכל עוד לא תדבר היא לא תדע ואתה לצערה ולצער כולם תסבול וחבל.
גם למיטב הבנתי, כשאישה שומעת מבעלה על הרגשות והתחושות שלו הרצון הטבעי שלה הוא לכבד, להשתנות ולהגיע לנקודת שלום בקשר.
מה עם אשתך? היא רוצה להיות קשובה? אכפת לה מהקשר? אכפת לה מהילדים שרואים? היא מדברת איתך על *הקשר שלכם*? (אתה לא חייב לענות כאן, בעיקר לענות לעצמך)
גם לך יש רצונות, גם לך יש זמנים שאתה חלש וזקוק לה. זה *לא* אמור להיות שרק צד אחד נותן ונותן. זה גם לא בריא בכלל. גם לה אני בטוחה יש רצון לתת ולהעניק לך וצריך להבין מה קורה עם המקום הזה.
אני באמת יכולה לחשוב שהיא עושה את זה ממקום תמים שלא יודע שהוא פוגע. וכל עוד לא תדבר היא לא תדע ואתה לצערה ולצער כולם תסבול וחבל.
גם למיטב הבנתי, כשאישה שומעת מבעלה על הרגשות והתחושות שלו הרצון הטבעי שלה הוא לכבד, להשתנות ולהגיע לנקודת שלום בקשר.
מה עם אשתך? היא רוצה להיות קשובה? אכפת לה מהקשר? אכפת לה מהילדים שרואים? היא מדברת איתך על *הקשר שלכם*? (אתה לא חייב לענות כאן, בעיקר לענות לעצמך)
גם לך יש רצונות, גם לך יש זמנים שאתה חלש וזקוק לה. זה *לא* אמור להיות שרק צד אחד נותן ונותן. זה גם לא בריא בכלל. גם לה אני בטוחה יש רצון לתת ולהעניק לך וצריך להבין מה קורה עם המקום הזה.
אסור לה להשתמש באלימות פיזית גם אם היא חלשהמיקי מאוס
גם לא באלימות משום סוג אחר.
אם היא מרגישה שאין לה יכולת מולך-שתפנה לעזרה ותלמד להתמודד איתך או שתעזוב. אלימות היא לא פתרון לשום דבר
אני לא חושבת שהפתרון הוא לעמוד על שלך. להסלים אלימות זה לא מועיל לאף אחד ובייחוד כמו שכתבת- נזק אדיר לילדים.
הפתרון הוא לפנות לאיש מקצוע, יש דרכים טובות יותר מלעשות שרירים
אם היא מרגישה שאין לה יכולת מולך-שתפנה לעזרה ותלמד להתמודד איתך או שתעזוב. אלימות היא לא פתרון לשום דבר
אני לא חושבת שהפתרון הוא לעמוד על שלך. להסלים אלימות זה לא מועיל לאף אחד ובייחוד כמו שכתבת- נזק אדיר לילדים.
הפתרון הוא לפנות לאיש מקצוע, יש דרכים טובות יותר מלעשות שרירים
לייק ענקיהולך לאיבודאחרונה
תגובה אהובה
לגבי האלימות הפיזיתסוסה אדומה
אין דבר כזה שהיא חלשה ומותר לה.
אסור לה בשום צורה ומשום בחינה ואתה חייב להיות אסרטיבי במקום הזה ואפילו לערב גורם טיפולי. כשזה יעבור הלאה, לדעתי היא תתבייש להמשיך בהתנהגות הזאת.
לגבי הדברים האחרים שכתבת, אני כן רואה מקום לעבודה גם מצידך.
לאישתך כנראה יש אישיו עם המשפחה שלך, ובמצב רגיש כמו בהריון, היא לא ממש מצליחה לשאת את זה עם עצמה בלבד.
בנוסף, אתה לא רואה אותה ולא מתחשב בה מספיק.
נכון שכמותית מבחינת השעות אתה יכול לראות את זה כאילו רק הרצון שלה בא לידי ביטוי, ואתה ביקשת רק מעט.
אבל אני בטוחה שמהותית היא סובלת הרבה יותר ממך והיא מצפה לאיזו התחשבות.
אתה לא מכבד את הרצון שלך, ולא מכבד את הרצון שלה.
כשתכבד אותה ואת רצונה (ואת רצונך!) היא תצליח לכבד אותך ואולי לתת אפילו מעבר ליכולות שלה.
כרגע היא נותנת רק מה שהיא יכולה.
אין דבר כזה לקבוע לה.
אתה מתלונן שהיא קובעת לך אבל גם אתה קובע לה.
נכון שזה לא מתיר איבוד שליטה כלשהו,
אבל גם לך יש חלק בזה.
תכבד, תהיה קשוב אליה באמת ולא מתוך ריצוי וביטול עצמי.
תדבר על הרצונות שלך מתוך כבוד למקום ולרצונות שלה. תלמדו לתקשר.
בהריון יש הורמונים הזויים, ואישה שלא מורגלת לשלוט מספיק בהורמונים במצב רגיל, תתקשה יותר לשלוט בהם במצבים של הורמונים קיצוניים.
שורה תחתונה, תכבד אותה, תכבד אותך.
תברר את הרצון שלך, ותברר את הרצון שלה.
אל תמחק את הרצון שלך, ואל תמחק את הרצון שלה.
ופשוט תראה אותה. ותזכור שלעולם לא תבין מה הם הורמונים משתלטים. גם נשים שההורמונים שלהן מאוזנים לא מבינות.
זה לא מתיר לה לאבד שליטה, אבל זה כן קורא לך לגלות אמפתיה לצד האסרטיביות.
אסור לה בשום צורה ומשום בחינה ואתה חייב להיות אסרטיבי במקום הזה ואפילו לערב גורם טיפולי. כשזה יעבור הלאה, לדעתי היא תתבייש להמשיך בהתנהגות הזאת.
לגבי הדברים האחרים שכתבת, אני כן רואה מקום לעבודה גם מצידך.
לאישתך כנראה יש אישיו עם המשפחה שלך, ובמצב רגיש כמו בהריון, היא לא ממש מצליחה לשאת את זה עם עצמה בלבד.
בנוסף, אתה לא רואה אותה ולא מתחשב בה מספיק.
נכון שכמותית מבחינת השעות אתה יכול לראות את זה כאילו רק הרצון שלה בא לידי ביטוי, ואתה ביקשת רק מעט.
אבל אני בטוחה שמהותית היא סובלת הרבה יותר ממך והיא מצפה לאיזו התחשבות.
אתה לא מכבד את הרצון שלך, ולא מכבד את הרצון שלה.
כשתכבד אותה ואת רצונה (ואת רצונך!) היא תצליח לכבד אותך ואולי לתת אפילו מעבר ליכולות שלה.
כרגע היא נותנת רק מה שהיא יכולה.
אין דבר כזה לקבוע לה.
אתה מתלונן שהיא קובעת לך אבל גם אתה קובע לה.
נכון שזה לא מתיר איבוד שליטה כלשהו,
אבל גם לך יש חלק בזה.
תכבד, תהיה קשוב אליה באמת ולא מתוך ריצוי וביטול עצמי.
תדבר על הרצונות שלך מתוך כבוד למקום ולרצונות שלה. תלמדו לתקשר.
בהריון יש הורמונים הזויים, ואישה שלא מורגלת לשלוט מספיק בהורמונים במצב רגיל, תתקשה יותר לשלוט בהם במצבים של הורמונים קיצוניים.
שורה תחתונה, תכבד אותה, תכבד אותך.
תברר את הרצון שלך, ותברר את הרצון שלה.
אל תמחק את הרצון שלך, ואל תמחק את הרצון שלה.
ופשוט תראה אותה. ותזכור שלעולם לא תבין מה הם הורמונים משתלטים. גם נשים שההורמונים שלהן מאוזנים לא מבינות.
זה לא מתיר לה לאבד שליטה, אבל זה כן קורא לך לגלות אמפתיה לצד האסרטיביות.
אני בדרך כלל לא מגיב בדברים כאלה אבל ממש מעצבן אותיירא שמים!
לא את אשמה.
איפה כל מי שצעק שבאלימות אסור להגיד לצד המוכה "גם לך יש חלק"?? מצפה לראות את כל המזדעקים גם פה.
ולא כי אני מזדעזע מהדברים שלך. בעיקר מזעזעת אותי הצביעות.
איפה כל מי שצעק שבאלימות אסור להגיד לצד המוכה "גם לך יש חלק"?? מצפה לראות את כל המזדעקים גם פה.
ולא כי אני מזדעזע מהדברים שלך. בעיקר מזעזעת אותי הצביעות.
לגמרי. תהיתי איך לכתוב את זה... ואם התפקידים היו הפוך??מיקי מאוס
לא הבנתיסוסה אדומה
איפה כתוב בנושא של האלימות שגם לו יש חלק?
אם אתה אומר את זה בגלל מה שכתבתי על זה שהוא צריך לעשות את העבודה שלו,
אז א. כתוב במפורש לפני כן "לגבי הדברים האחרים שכתבת".
וב. הוא פירט ואני לגמרי רואה שיש לו על מה לעבוד בגלל הסיפורים שהוא סיפר על עצמו, בלי שום קשר לתגובה שלו.
אם נראה למישהו שבמצב של אלימות יש רק צד אחד שצריך לעבוד, הטעות אצלו. כל אדם צריך לעבוד, ולכולם יש על מה וזה לא נוגע אחד בשני.
אלימות מכל סוג שהיא היא אלימות אסורה.
ויש כל מיני סוגים של אלימות שאנשים יכולים לגלות סלחנות כלפיהן כי הן לא מוחשיות מספיק. ושם הוא חייב להעמיד אותה במקומה באסרטיביות.
לצד זה, יש לו על מה לעבוד בהחלט.
כי גם לקבוע למישהו אחר את הלו"ז, זו שתלטנות.
אם אתה אומר את זה בגלל מה שכתבתי על זה שהוא צריך לעשות את העבודה שלו,
אז א. כתוב במפורש לפני כן "לגבי הדברים האחרים שכתבת".
וב. הוא פירט ואני לגמרי רואה שיש לו על מה לעבוד בגלל הסיפורים שהוא סיפר על עצמו, בלי שום קשר לתגובה שלו.
אם נראה למישהו שבמצב של אלימות יש רק צד אחד שצריך לעבוד, הטעות אצלו. כל אדם צריך לעבוד, ולכולם יש על מה וזה לא נוגע אחד בשני.
אלימות מכל סוג שהיא היא אלימות אסורה.
ויש כל מיני סוגים של אלימות שאנשים יכולים לגלות סלחנות כלפיהן כי הן לא מוחשיות מספיק. ושם הוא חייב להעמיד אותה במקומה באסרטיביות.
לצד זה, יש לו על מה לעבוד בהחלט.
כי גם לקבוע למישהו אחר את הלו"ז, זו שתלטנות.
אכן. כתבת לצד המוכה שבסיטואציה הזאת היה לו מה לשפרירא שמים!
ממה שהסבירו בשרשור מלפני כמה שבועות (מצרף קישור) במקרה של אלימות אסור להגיד לצד המוכה שהיה לו מה לעשות אחרת. כי זה בעצם עוזר למניפולציה של האלים ונותן לו לגיטימציה.
בעלי אמר לי שבא לו לתת לי כאפה שתפרק לי תפרצוף - נשואים טריים
חוץ מזה שאני חולק עלייך ואני לא רואה פה אף שתלטנות מצידו. להיפך. היא שתלטנית והוא ניסה לארגן משהו ולהתחשב אבל לא קיבל שיתוף פעולה מצידה. הוא מתאר פה אלימות פיזית ומילולית מצידה.. הוא בסך הכל מנסה להתאים את עצמו אליה.
בעלי אמר לי שבא לו לתת לי כאפה שתפרק לי תפרצוף - נשואים טריים
חוץ מזה שאני חולק עלייך ואני לא רואה פה אף שתלטנות מצידו. להיפך. היא שתלטנית והוא ניסה לארגן משהו ולהתחשב אבל לא קיבל שיתוף פעולה מצידה. הוא מתאר פה אלימות פיזית ומילולית מצידה.. הוא בסך הכל מנסה להתאים את עצמו אליה.
מסכימה איתך!חצילוש
תגיב כאן יותר
זה בגלל שחופש וכי אין לי כח להכין ארוחת ערבירא שמים!
בשגרה אין לי זמן וסבלנות לדיונים כאלה
קודם כלסוסה אדומה
לא אמרתי שבסיטואציה שבה היא היכתה אותו היה לו משהו לעשות אחרת. אז אל תבלבל את עצמך. כי אני באמת מאמינה שאין שום הצדקה לאלימות.
לא יודעת מה אמרו בשרשור ההוא, ואני לא חותמת על שום דבר שלא אני אמרתי.
לא באתי להסביר אותם, באתי להבהיר את ההודעה שלי כי היה נראה שלא הבנת אותה.
גם אדם מוכה הוא לא אדם מושלם ויש לו על מה לעבוד.
בין זה לבין לקשר את האמירה הזאת לאלימות, זה שלך ואולי לא רק שלך אבל זה שלכם.
ויודע מה, מסכימה איתך לגבי ההגדרה "שתלטנות".
זו לא הגדרה מדוייקת,
אבל מה שבטוח הוא לא קשוב. ולחיות עם חוסר קשבות זה נסיון לא פשוט בלשון המעטה. לא שהוא היחיד שככה, רק שבאתי לומר שמהדברים שהוא סיפר על עצמו בלי קשר אליה יש לו על מה לעבוד.
לא יודעת מה אמרו בשרשור ההוא, ואני לא חותמת על שום דבר שלא אני אמרתי.
לא באתי להסביר אותם, באתי להבהיר את ההודעה שלי כי היה נראה שלא הבנת אותה.
גם אדם מוכה הוא לא אדם מושלם ויש לו על מה לעבוד.
בין זה לבין לקשר את האמירה הזאת לאלימות, זה שלך ואולי לא רק שלך אבל זה שלכם.
ויודע מה, מסכימה איתך לגבי ההגדרה "שתלטנות".
זו לא הגדרה מדוייקת,
אבל מה שבטוח הוא לא קשוב. ולחיות עם חוסר קשבות זה נסיון לא פשוט בלשון המעטה. לא שהוא היחיד שככה, רק שבאתי לומר שמהדברים שהוא סיפר על עצמו בלי קשר אליה יש לו על מה לעבוד.
ודאי שצודקגפן36
זה לא לעניין ושום דבר שבעולם לא מצדיק התנהגות פוגענית שכזו
טיפול בדחיפות ולשים גבול ברור שיש צורה לדבר, ואתה לא אמור לספוג פגיעות כאלה ולהיות שק החבטות שלה.
כמובן כל זה בהנחה שאתה נהגת באחריות ולא דיברת אליה בצורה דומה וכו'.
טיפול בדחיפות ולשים גבול ברור שיש צורה לדבר, ואתה לא אמור לספוג פגיעות כאלה ולהיות שק החבטות שלה.
כמובן כל זה בהנחה שאתה נהגת באחריות ולא דיברת אליה בצורה דומה וכו'.
כואב הלב עליכם. הרבה כוח..לצורך.
יכולה מאוד להבין גם אותה (כאישה לאישה) וגם אותך.
צריך להבין, שאישה עוברת כאבים עצומים, גם בגוף וגם בנפש, אין לי דרך לתאר או להסביר מה זה בדיוק אומר אבל זה מאוד מאוד לא פשוט... לצורך העניין, אישה יכולה לקום בבוקר רק מהכאבים האלה ולהרגיש שבר כלי כפשוטו. הגוף שלנו זה הכל בשבילנו והאישה עוברת איתו "סרט" מאתגר שכמובן מעצים ונותן פירות אבל באמצע התהליך או בתחילתו לא תמיד קל לשים את זה בראש.. אותו דבר עם הנפש, כל דבר פוגע בה, גורם לה לבכות, מציק לה ועוד.
ואתה שואל ובצדק- מה אני אמור לעשות עם זה?? "נגזר" עלי פשוט לשתוק ולספוג הכל? התשובה היא כמובן- לא!
*שניכם* צריכים לדבר על הדברים ולחשוב בצורה *בוגרת* איך עוברים את הזמנים האלה בכמה שיותר *רוגע* נכון, זה לא קל, נכון, זה ידרוש עבודה, אבל אתם מסוגלים לזה. כשיש כבוד ואהבה בין בני הזוג הם יכולים להצליח.
כתבת שאישתך מדברת בצורה פוגעת על המשפחה שלך- לדעתי זה קו אדום *שאסור* לחצות אותו ואתם צריכים לדבר על זה בצורה ברורה. כמו שהיא מצפה שתכבד את המשפחה שלך אתה מצפה גם כן. ובכלל, בתור בני אדם, ירידה לרמה הזאת לא מוסיף.
נשמע שאישתך עוברת מסע לא קל, וברור לי שגם אתה, אם אתה רואה שאי אפשר לפתור את הדברים בכוחות עצמכם פנה לטיפול. זה כ"כ חשוב.. יותר מהכל.
חשוב שתעשה עבודה *אישית* של עצמך להבין *איך אתה פועל* בסיטואציות שהיו לכם בעבר, ממש לקחת מקרים ולכתוב על דף או בראש איך כל אחד מכם פעל ולהבין איפה *אתה* בדבר הזה, אולי תגלה שפעלת בצורה שהייתה לה לא נעימה? או אמרת משהו שפתח נקודות כואבות? כמו שאומרים.. "לכל מריבה צריך שניים" כמובן שיכול להיות שאתה בסדר גמור, אבל חשוב לבדוק גם את עצמנו, נשים באופן כללי רגישות יותר וזה משהו שאסור לזלזל בו או להתייחס אליו כמשהו שצריך להעלם. אלא, כמשהו *ששני בני הזוג* צריכים להגיע *לעמק השווה*.
המון בהצלחה!!
ומדהים לשמוע שאתה גם זוכר ויודע לומר על הזמנים הטובים, תמשיך לטפח את זה בתפילה ואמונה.
צריך להבין, שאישה עוברת כאבים עצומים, גם בגוף וגם בנפש, אין לי דרך לתאר או להסביר מה זה בדיוק אומר אבל זה מאוד מאוד לא פשוט... לצורך העניין, אישה יכולה לקום בבוקר רק מהכאבים האלה ולהרגיש שבר כלי כפשוטו. הגוף שלנו זה הכל בשבילנו והאישה עוברת איתו "סרט" מאתגר שכמובן מעצים ונותן פירות אבל באמצע התהליך או בתחילתו לא תמיד קל לשים את זה בראש.. אותו דבר עם הנפש, כל דבר פוגע בה, גורם לה לבכות, מציק לה ועוד.
ואתה שואל ובצדק- מה אני אמור לעשות עם זה?? "נגזר" עלי פשוט לשתוק ולספוג הכל? התשובה היא כמובן- לא!
*שניכם* צריכים לדבר על הדברים ולחשוב בצורה *בוגרת* איך עוברים את הזמנים האלה בכמה שיותר *רוגע* נכון, זה לא קל, נכון, זה ידרוש עבודה, אבל אתם מסוגלים לזה. כשיש כבוד ואהבה בין בני הזוג הם יכולים להצליח.
כתבת שאישתך מדברת בצורה פוגעת על המשפחה שלך- לדעתי זה קו אדום *שאסור* לחצות אותו ואתם צריכים לדבר על זה בצורה ברורה. כמו שהיא מצפה שתכבד את המשפחה שלך אתה מצפה גם כן. ובכלל, בתור בני אדם, ירידה לרמה הזאת לא מוסיף.
נשמע שאישתך עוברת מסע לא קל, וברור לי שגם אתה, אם אתה רואה שאי אפשר לפתור את הדברים בכוחות עצמכם פנה לטיפול. זה כ"כ חשוב.. יותר מהכל.
חשוב שתעשה עבודה *אישית* של עצמך להבין *איך אתה פועל* בסיטואציות שהיו לכם בעבר, ממש לקחת מקרים ולכתוב על דף או בראש איך כל אחד מכם פעל ולהבין איפה *אתה* בדבר הזה, אולי תגלה שפעלת בצורה שהייתה לה לא נעימה? או אמרת משהו שפתח נקודות כואבות? כמו שאומרים.. "לכל מריבה צריך שניים" כמובן שיכול להיות שאתה בסדר גמור, אבל חשוב לבדוק גם את עצמנו, נשים באופן כללי רגישות יותר וזה משהו שאסור לזלזל בו או להתייחס אליו כמשהו שצריך להעלם. אלא, כמשהו *ששני בני הזוג* צריכים להגיע *לעמק השווה*.
המון בהצלחה!!
ומדהים לשמוע שאתה גם זוכר ויודע לומר על הזמנים הטובים, תמשיך לטפח את זה בתפילה ואמונה.
תודה רבה!!!לא מצאתישםפנוי
אתה צודק. תקופה הורמונלית היא כמו מגבר רגשימיקי מאוס
אז הגיוני שהפתיל יותר קצר, בכי ועצבים יותר בקלות
ובכללי שיש יותר ריכוז עצמי ופחות אנרגיה
אבל התנהגות תוקפנית כזו מצביעה על בעיה עמוקה יותר בניהול כעסים, בעיני זה בהחלט קו אדום...
מה לעשות? אם היא מוכנה ללכת יחד לייעוץ זוגי זה מדהים. אם לא- לך לבד , קודם כל בשביל לקבל תמיכה ועין מקצועית על המצב עם כל הפרטים וגם כמובן בשביל לקבל כלים ועצות איך להתמודד עם זה נכון.
אני מאוד מאמינה בעבודה של צד אחד אבל יכול להיות שבמקרה הזה זה לא יספיק ויהיה צורך גם שהיא תקבל עזרה בניהול כעסים. זה משהו שהמטפל/ת ידעו לומר. וגם אם כן- אולי אין מה לנסות לפני הלידה. לא יודעת...
מה שאתה מתאר הוא אלימות מילולית לכל דבר. יכול להיות שהיית לא בסדר (יכול להיות שלא) אבל זה לא מגיע לך! וזה לא אשמתך. יש דרכים לא אלימות לפתור דברים והם היחידות שלגיטימיות במערכת זוגית.
אל תתמודד עם זה לבד. תפנה כמה שיותר מהר לעזרה
ובכללי שיש יותר ריכוז עצמי ופחות אנרגיה
אבל התנהגות תוקפנית כזו מצביעה על בעיה עמוקה יותר בניהול כעסים, בעיני זה בהחלט קו אדום...
מה לעשות? אם היא מוכנה ללכת יחד לייעוץ זוגי זה מדהים. אם לא- לך לבד , קודם כל בשביל לקבל תמיכה ועין מקצועית על המצב עם כל הפרטים וגם כמובן בשביל לקבל כלים ועצות איך להתמודד עם זה נכון.
אני מאוד מאמינה בעבודה של צד אחד אבל יכול להיות שבמקרה הזה זה לא יספיק ויהיה צורך גם שהיא תקבל עזרה בניהול כעסים. זה משהו שהמטפל/ת ידעו לומר. וגם אם כן- אולי אין מה לנסות לפני הלידה. לא יודעת...
מה שאתה מתאר הוא אלימות מילולית לכל דבר. יכול להיות שהיית לא בסדר (יכול להיות שלא) אבל זה לא מגיע לך! וזה לא אשמתך. יש דרכים לא אלימות לפתור דברים והם היחידות שלגיטימיות במערכת זוגית.
אל תתמודד עם זה לבד. תפנה כמה שיותר מהר לעזרה
זה באמת ממש לא נעיםפרצוף כרית
מה שאני למדתי בחיים - שצריך להבין את הדינאמיקה הזוגית
זה לא בסדר מצד אשתך, לא יפה שהיא לא נותנת מקום לרצונותיך, חד משמעית, ברור
אבל מצד שני, בידך הדבר להרגיע אותה
ואתה לא מבין עד כמה!
אם תבוא ותבין אותה ותנסה טיפהל'ה לבוא לקראתה או לפחות להקשיב לרצונותיה או למה הם כ"כ חשובים לה, ולא ישר על השניה הראשונה להתנגד לדעתה - וישר לומר שלא מתאים לך ושלא תחליט לך וכו'... -
פשוט להקשיב ולנסות רק לתת לה להגיד את הרצונות,
כשבנאדם ישר אומר לשני "לא" בלי אפילו להקשיב לרצונות שלו, לפעמים זה גורם לשני להתעצבן
יכול להיות שתקשיב לה בנחת בזמן רגוע ובסוף תסביר לה בנחת מדוע לא מתאים לה
ובסוף אולי היא תסכים איתך, אבל לפחות להקשיב לה ....
כך נדמה לי....
יכול להיות שבסוף אותו דבר - ההחלטה תהיה שאתה תעשה כפי רצונך ,
פשוט כשזה נעשה בנחת ומתוך הקשבה לשני, לפעמים לשני יותר קל לקבל את זה,
או למצוא פשרה מסוימת באמצע שמתאימה לשניכם, להעלות כמה אופציות ויחד להחליט
בהצלחה לכם
תודה לכולם וסגירת הענייןלא מצאתישםפנוי
קודם כל תודה. זו פעם ראשונה שאני כותב בפורום למרות שאני קורא פה ושם כבר הרבה זמן. יש פה לא מעט אנשים חכמים... לגבינו, זה מורכב... ברור שהייתי לא בסדר שלא תאמתי איתה ציפיות לחלוטין ( למרות שאמרתי לה ומחוסר תגובתה הבנתי שאין לה מניעה, הטיול אגב יכול להתאים לאישה בהריון ויכול גם לא- תלוי במצבה... )
מדובר בעיקר בקצר בתקשורת להבנתי והצעתי לה לתקן ולשנות הכל ( אני לא בא להצדיק את עצמי פשוט לדייק). אני מקבל את זה שאני צריך להיות יותר אמפתי במצב כזה אבל זה נכון ללפני הארוע... בסופו של דבר בזמן אמת זה כדור שלג שמתגלגל וברגע שהיא יוצאת משליטה אין לי יכולת לתת אמפתיה בשום צורה.
כרגיל בסוף היא ניצחה... ויתרתי על התוכניות שלי להמשך החג ונעשה מה שהיא רוצה ( אחרת הייתי דן את הילדים להחליט האם הם רוצים ללכת עם אבא או אמא היום ומחר...). אני משכנע את עצמי שזה ממקום של חוזק שלי לעומת חולשה שלה ובעיקר למען הילדים. מקווה שאני עושה בשכל.
שוב תודה לכולם
מדובר בעיקר בקצר בתקשורת להבנתי והצעתי לה לתקן ולשנות הכל ( אני לא בא להצדיק את עצמי פשוט לדייק). אני מקבל את זה שאני צריך להיות יותר אמפתי במצב כזה אבל זה נכון ללפני הארוע... בסופו של דבר בזמן אמת זה כדור שלג שמתגלגל וברגע שהיא יוצאת משליטה אין לי יכולת לתת אמפתיה בשום צורה.
כרגיל בסוף היא ניצחה... ויתרתי על התוכניות שלי להמשך החג ונעשה מה שהיא רוצה ( אחרת הייתי דן את הילדים להחליט האם הם רוצים ללכת עם אבא או אמא היום ומחר...). אני משכנע את עצמי שזה ממקום של חוזק שלי לעומת חולשה שלה ובעיקר למען הילדים. מקווה שאני עושה בשכל.
שוב תודה לכולם
אולי הבעיה נפתרה כרגעאחת פשוטה
אבל אין שום סיבה שהיא לא תחזור בהמשך...
נשים בהריון ובטח בתחילתו, נורמאלי שיהיה להן - יותר בכי. תסכול. אשמה לבעל. דיכאון. עצבים וכו'
אבל ממש לא נורמאלי - קללות איומים לגירושין קריאה למוות, אלימות מילולית או פיזית.
מה שאתה מתאר נשמע ממש קוו אדום. בהחלט.
לדעתי הכי חשוב שתתיייעץ עם גורמי מקצוע ואל תחליק ותחכה שרק ייגמר השליש הראשון.. כי אחר כך יבא סוף ההריון שזה גם תקופה לא פשוטה.. ואחרי לידה בכלל... וזה לא בטוח כל כך מהר ייגמר..
חייב טיפול יותר שורשי.
בהצלחה רבה
נשים בהריון ובטח בתחילתו, נורמאלי שיהיה להן - יותר בכי. תסכול. אשמה לבעל. דיכאון. עצבים וכו'
אבל ממש לא נורמאלי - קללות איומים לגירושין קריאה למוות, אלימות מילולית או פיזית.
מה שאתה מתאר נשמע ממש קוו אדום. בהחלט.
לדעתי הכי חשוב שתתיייעץ עם גורמי מקצוע ואל תחליק ותחכה שרק ייגמר השליש הראשון.. כי אחר כך יבא סוף ההריון שזה גם תקופה לא פשוטה.. ואחרי לידה בכלל... וזה לא בטוח כל כך מהר ייגמר..
חייב טיפול יותר שורשי.
בהצלחה רבה
מסכימה. ובהצלחה!רקלתשוהנ
ההתנהלות הזאת לא נכונהסוסה אדומה
אתה לא אמור להרגיש שוויתרת מחוסר ברירה.
אתם שניכם צריכים להגיע להבנה והסכמה ברמה שכשהיא מוותרת על משהו היא עושה את זה בהשלמה ובאהבה, וכשאתה מוותר בשבילה אתה עושה את זה בהשלמה ובאהבה.
נראה שכל פעם אתה מרצה אותה.
תלמדו לתקשר.
תתרגל להיות קשוב אליה כי נראה שבגלל שהיא מזהה שאתה לא מבין אותה או רואה אותה, היא מציבה לך עובדות.
תעבדו על השורש.
ולגבי קללות ואיומים, תראה...שוב, גם שם, אם אתה מרגיש שאתה נפגע מזה, אתה חייב ללמוד להציב גבולות.
אבל כדאי שלצד זה, תבין אותה ואת מה שעובר עליה.
זה לא פשוט, אבל זה לא יעבוד לך בשום צורה אם לא תאחוז את החבל הזה משני קצותיו, מה גם שזה מה שנכון עבורכם.
אתה עושה לה טובה בזה שאתה מציב לה גבולות בנושא הזה של ניהול כעסים.
אבל תעשה לכם טובה גם בזה שתבין אותה ותהיה קשוב אליה.
ויתור עושים באהבה, או מחולשה.
תבחן את עצמך אם אתה שמח ואוהב אחרי הויתור הזה או ממורמר. מרמור זו חולשה, זה לא חוזק.
אתם שניכם צריכים להגיע להבנה והסכמה ברמה שכשהיא מוותרת על משהו היא עושה את זה בהשלמה ובאהבה, וכשאתה מוותר בשבילה אתה עושה את זה בהשלמה ובאהבה.
נראה שכל פעם אתה מרצה אותה.
תלמדו לתקשר.
תתרגל להיות קשוב אליה כי נראה שבגלל שהיא מזהה שאתה לא מבין אותה או רואה אותה, היא מציבה לך עובדות.
תעבדו על השורש.
ולגבי קללות ואיומים, תראה...שוב, גם שם, אם אתה מרגיש שאתה נפגע מזה, אתה חייב ללמוד להציב גבולות.
אבל כדאי שלצד זה, תבין אותה ואת מה שעובר עליה.
זה לא פשוט, אבל זה לא יעבוד לך בשום צורה אם לא תאחוז את החבל הזה משני קצותיו, מה גם שזה מה שנכון עבורכם.
אתה עושה לה טובה בזה שאתה מציב לה גבולות בנושא הזה של ניהול כעסים.
אבל תעשה לכם טובה גם בזה שתבין אותה ותהיה קשוב אליה.
ויתור עושים באהבה, או מחולשה.
תבחן את עצמך אם אתה שמח ואוהב אחרי הויתור הזה או ממורמר. מרמור זו חולשה, זה לא חוזק.
ראיתי שכבר העירוזוזיק העכבר
ובכל זאת אני חוזר - הקללות והאיומים על המשפחה שלו שימותו הם קו אדום.
זה לא קשור לשאלה אם הוא נפגע מזה או מה היה החלק שלו בסיטואציה . להבין אותה זה תמיד נכון אבל נראה לי שחייבים קודם כל לעצור את זה - לטובתו לטובתה ובמיוחד לטובת הילדים.
אם היא אף פעם לא התנצלה על סצנות כאלו - היא כנראה לא מבינה שהיא עשתה דברים מאד חמורים.
מכיוון שהוא פונה פה בפורום ולא היא - הוא צריך לחשוב איך לנהל את זה בצורה שבאמת עושה טוב . אם הוא יתנפל עליה חזרה שהיא מתנהגת בצורה נוראית - כנראה זה רק ידרדר את המצב.
להציב גבול לבן זוג זה לא כמו להציב גבול לילד כי זה קשר שהוא של בחירה וזה יכול ישר להציף חרדות של עזיבה וניתוק,
כנראה הכי כדאי בליווי של איש מקצוע כמו שהציעו פה אבל אם לא מתאפשר -
כדאי שהגבולות יהיו ברורים אבל עטופים בהרבה אהבה ואכפתיות
זה לא קשור לשאלה אם הוא נפגע מזה או מה היה החלק שלו בסיטואציה . להבין אותה זה תמיד נכון אבל נראה לי שחייבים קודם כל לעצור את זה - לטובתו לטובתה ובמיוחד לטובת הילדים.
אם היא אף פעם לא התנצלה על סצנות כאלו - היא כנראה לא מבינה שהיא עשתה דברים מאד חמורים.
מכיוון שהוא פונה פה בפורום ולא היא - הוא צריך לחשוב איך לנהל את זה בצורה שבאמת עושה טוב . אם הוא יתנפל עליה חזרה שהיא מתנהגת בצורה נוראית - כנראה זה רק ידרדר את המצב.
להציב גבול לבן זוג זה לא כמו להציב גבול לילד כי זה קשר שהוא של בחירה וזה יכול ישר להציף חרדות של עזיבה וניתוק,
כנראה הכי כדאי בליווי של איש מקצוע כמו שהציעו פה אבל אם לא מתאפשר -
כדאי שהגבולות יהיו ברורים אבל עטופים בהרבה אהבה ואכפתיות
לענ'' דפרצוף כרית
אם תפנים שאשתך רואה בך גיבור על שיכול לממש את כל החלומות שלה, יהיה בך כח להכיל אותה ולתת לה הבנה והקשבה בזמן אמת,
נראה לי שגבר לא מבין עד כמה האישה מצפה ממנו מכיוון שהיא מעריכה אותו ברמה גבוהה - ולכן עצבנית עליו בהתאם,
(כלומר במקום שגבר ישתבלל או יקפא כשאשתו באה אליו בדרישות -הוא צריך להגיב ולתקשר, ואז התקשורת ביניהם תתקדם שלב)
מקווה שהסברתי ברור...
נראה לי שגבר לא מבין עד כמה האישה מצפה ממנו מכיוון שהיא מעריכה אותו ברמה גבוהה - ולכן עצבנית עליו בהתאם,
(כלומר במקום שגבר ישתבלל או יקפא כשאשתו באה אליו בדרישות -הוא צריך להגיב ולתקשר, ואז התקשורת ביניהם תתקדם שלב)
מקווה שהסברתי ברור...
וחשוב להוסיףלצורך.
מריבות לא אמורות להיות ליד הילדים. זה לא פשוט בכלל, וזאת עבודה, אבל זה צריך להיות "בנפשכם",
כשיש ויכוח שאתם רואים שהוא נגרר מעבר לרגיל- ללכת לחדר. ויכוחים "רגילים"- בצורה מכבדת, אפשר ליד הילדים, ואומרים שזה מלמד אותם לפתור קונפליקטים עם החברים שלהם. כמובן שמלכתחילה *לא נרצה לריב בכלל* אבל אם כבר זה קורה.
עוד משהו, עכשיו שמתי לב שכתבת שקשה לה שאתה עושה משהו *אישי* ולא זוגי.. זה עמוק מזה,
צריך להבין מה כ"כ מפריע לה שאתה נפרד אליה, שאתה עושה דברים שלא קשורים אליה,
כשבני זוג מרגישים אהובים, מוערכים ומעניינים אחד כלפי השני הם לא יצטרכו אישורים על זה, לא יצטרכו הסברים על זה, הם פשוט *ירגישו* את זה, הרגשה פנימית בלב של חברות טובה ואיכותית. ולכן אתה צריך לשאול את עצמך, אולי זה שאשתי מתעצבנת כשאני עושה דברים בלי קשר אליה זה כי אני לא מספיק מראה לה כמה אני אוהב אותה? כמה היא חשובה לי? יקרה לי? יש בדיחה חרושה וכואבת על זוג שמגיע לטיפול והאישה ממורמרת היא אומרת למטפל: "בעלי לא אוהב אותי", בעלה מתקומם ואומר: "לא אוהב אותך? מה פתאום!! ביום שהתחתנו אמרתי לך, את לא זוכרת?..." אישה צריכה כל פעם מחדש שיגידו לה מילים טובות, זה שאומרים לה פעם אחת זה לא עוזר (כמובן היא גם צריכה לדעת להיות מסופקת בזכות עצמה ולא להיות תלויה, אבל אני מדברת על מצב בריא) אישה צריכה להרגיש אהובה, מוערכת, וזה לא מספיק פעם בשנה. צריך כל הזמן, כמה שיותר. כשבאמת אתה בפנים תאהב אותה ותשקיע בה, זה יעבור אליה.. אם כרגע היא לא מרגישה את זה (שוב, בהנחה שהקשר סך הכול בריא) אז יש פה עבודה לעשות, עבודה שלך, עבודה שלה. העבודה שלה היא להגיד לך מה יעשה לה טוב, מה ישמח אותה, להוריד את זה לפרטים מעשיים..
תכבד את אשתך, תהיה אכפתי אליה, תדאג לה, זה כ"כ חשוב. במקביל גם לך יש משימה לדעת לומר לה מה ישמח אותך ומה יעשה לך טוב *בקשר שלכם*.
נשמע מאוד קיצוניחצילוש
חצתה מזמן כמה קווים אדומים.. אולי לחשוב על איזה טיפול רגשי בשבילה? נשמע שזה מעבר לסתם אישה הורמונלית..
ראיתי עוד תגובותחצילוש
היא מפעילה עלייך אלימות פיזית??
לא. את זה אסור לך לקבל! גם אם היא לא באמת מסוגלת להזיק. זה לא מגיע לך!! ולא מגיע לילדים!
אוליטמטום. או טיפול, או טיפול. רצוי גם לראות פסיכולוג או פסיכיאטר.. לראות מה אפשר לקחת בהריון לאיזון ראשוני..
לא. את זה אסור לך לקבל! גם אם היא לא באמת מסוגלת להזיק. זה לא מגיע לך!! ולא מגיע לילדים!
אוליטמטום. או טיפול, או טיפול. רצוי גם לראות פסיכולוג או פסיכיאטר.. לראות מה אפשר לקחת בהריון לאיזון ראשוני..
שוב תודה לכולםלא מצאתישםפנוי
פתחתם הרבה כיווני מחשבה. חלק מהדברים מדויקים וחלק פחות (מה שהגיוני-אתם לא באמת יכולים לדעת את כל הפרטים). מה שבטוח שיש פה הרבה רצון אמיתי לעזור ועל זה שאו ברכה. אולי זו נחמת שוטים אבל לפעמים רק ההבנה שיש זוגות נוספים שמתמודדים עם קשיים כבר מקילה... בכל מקרה אני מאוד אוהב את אשתי ואלחם כדי להחזיר את הדברים למה שהיו.
לילה טוב
לילה טוב
כל הכבוד! ובהצלחהמיקי מאוס
אפשר לעשות שינויים עצומים. כל עוד יש רצון יש תקווה
ובעז"ה תצליחו וזה יהיה שווה הכל.
אבל אל תוותר על אנשי מקצוע-זה תחום רגיש וכמו שאפשר לתקן אפשר גם ח"ו להרוס. עם אותן כוונות טובות
ובעז"ה תצליחו וזה יהיה שווה הכל.
אבל אל תוותר על אנשי מקצוע-זה תחום רגיש וכמו שאפשר לתקן אפשר גם ח"ו להרוס. עם אותן כוונות טובות
חשוב לפתוח את הדברים בצורה עמוקה יחד עד לפתרון מלאנגמרו לי השמות
ולעשות כל מה שנדרש על מנת שזה יקרה. לא להתעלם/לטאטא/להדחיק/לחכות בלי מעש וכן הלאה - אלא לפעול בצורה אקטיבית ונחושה לשם כך.
המצב אותו אתה מתאר לא נשמע מצב תקין.
למחוק את עצמך, ובטח שלמחוק את עצמך *לחלוטין* כדבריך - זה לא מצב תקין ונכון בזוגיות.
ללכת כל הזמן על קצות האצבעות - זה לא מצב תקין ונכון בזוגיות.
לעשות אך ורק מה שמתאים ונוח לצד אחד - זה לא מצב תקין ונכון בזוגיות.
צרחות, בכי היסטרי ליד הילדים, שהם מנחמים ומרגיעים את אמא, וכולל איחולים *למוות* לבני משפחתך - וכל זה נמשך כמה ימים - וודאי וודאי שלא תקין בשום קנה מידה ואף הרסני!!!
צד אחד שחווה שהכל באשמתו ולא משנה מה ואף פעם אין התנצלות - כנ"ל, לא תקין ולא נכון.
איומים על גירושין + קללות + נאצות + מניפולציות עליך ועל ילדיך - לא מצב תקין ולא נכון בשום צורה!
להגיע פעמיים גם לאלימות פיזית (!) - לא מצב תקין בשום צורה!
ולא, אי אפשר "להאשים" הריון/לידה או כל דבר אחר בדברים הללו. לא.
זה נכון שאלו תקופות יותר מאתגרות לנשים, יותר הורמנליות, יותר קשיים, יותר קושי בוויסות של רגשות או חוויות - אבל זה לא מצדיק בשום צורה פגיעה באחר, ודאי שלא אלימות וודאי שלא שאר הדברים אותם תיארת.
זו בהחלט חציית של כמה וכמה קווים אדומים שלא יכולים להיחצות בחיי משפחה!
חשוב מאוד לא "לעבור לסדר היום", ולהתגלגל עם החיים עד לפעם הבאה -
אלא לטפל בדבר הזה כולו לעומק, מהשורש שלו - וכמובן לדאוג בראש ובראשונה למיגור של כל הפגיעות הללו, בך, בילדים, ובעצם גם בעצמה...
וזה יכול להיעשות אם לא מצליחים לבד - ע"י עזרה של אנשי מקצוע, כולל טיפול אישי לאשתך אם יש לה קשיים רגשיים או קשיים בניהול כעסים, או חוויות עבר קשות או טראומות ילדות או כל דבר אחר - היא זקוקה לעזרה, לתמיכה, לכלים, זה לא כדי להצביע עליה ולומר לה "נו נו נו", אלא כדי לעזור לה, לתת לה כלים לצלוח את החיים ואתגרי החיים בצורה טובה, בריאה, נכונה, בלי לפגוע בעצמה ובאחרים.
וגם הדינמיקה הזוגית שלכם דרושה בירור וליבון - מה קורה שם, ואיך להניע תהליך של דינמיקה חיובית שאין אפשרות דרכה לאפשר את הפגיעות הללו, כולל למשל הצבת גבולות ברורים *שלך* ואסרטיביות חד משמעית של - אני לא מקבל ולא אקבל יחס פוגעני ואלים כלפיי, זה מצב שלא יכול לקרות ויהי מה!
ב"הצלחה רבה רבה לכם,
אתה נשמע איש אוהב ודואג ואכפתי מאוד, ניכר עד כמה אתה אוהב את אשתך ורוצה שיהיה לה ולכולכם טוב,
השתמש בכוחות הללו שלך כדי לקבל גם עזרה מקצועית מותאמת ומכוונת עבור המצב שלכם - ועם הכוונות הטובות שלך, וב"ה גם של אשתך, ועם קבלת עזרה וכלים נכונים - חייכם יהיו עוד יותר מתוקים וטובים בלי כל הטלטלות הללו שמפרות את השלווה האישית, הזוגית, ההורית והמשפחתית שלכם, ופוגעות ביציבות, בביטחון ובשלווה כולה ומאיימות להטביע חלילה את הספינה...
בשורות טובות ב"ה 🙏
השאלה שלי תמיד היא קצת אחרתלא מצאתישםפנוי
אני באמת אדם סתגלתן ולא מפונק ויכול להסתדר עם רוב הדברים בלי בעיות לעומתה שהיא רגישה באופן די קיצוני למגוון דברים ( באופן אוביקטיבי היא תהיה חולה/ תקיא/ בצורה הכי פיזית שיש). לכן מצד האמת אין לי בעיה לוותר על רוב הדברים כי אסתדר כך או כך. באמת שלא יהיה לי רע אבל מצד שני זה באמת יוצר מצב של מחיקה. רוב הזמן סבבה לי עם זה כי אני לא באמת ארגיש טוב אם מה שאני עושה יגרום לה רע למרות שלפני כן עשינו עשרות פעמים מה שהיא רצתה). לפעמים זה חונק. לא בטוח שנכון לנסות לקחת את זה לטיפול כי באמת שלא רע לי רוב הזמן. אולי זה פשוט דגם כזה של זוגיות קצת אחר...
היא כנראה התרגלה לזהסוסה אדומה
שאתה וותרן.
היא לא אשמה, וגם אתה לא אשם בזה.
אבל הרגל כזה שהופך את החוזקות שלנו כמשהו שהוא מובן מאליו זה לא טוב.
תנסה לעבוד איתה על זה.
כשאתה מוותר על משהו, תראה לה בצורה חיובית שאתה מתחשב בה כי אתה אוהב ורואה אותה, זה רק יתרום לכם. לשניכם...
במקומות שבהם אתה רוצה משהו באופן עקרוני, תדבר איתה ותגדיר לה מה בדיוק הרצון שלך.
תשאל אותה איך לדעתה אפשר להגשים את הרצון שלך בצורה שתהיה טובה עבור כולכם.
תבהיר לה ש*זה* ממש חשוב לך.
ובכללי תלמד לברר את הרצונות שלך. ככל שתהיה יןתר ברור עם עצמך, הסביבה שלך תהיה מודעת ומתחשבת יותר.
היא לא אשמה, וגם אתה לא אשם בזה.
אבל הרגל כזה שהופך את החוזקות שלנו כמשהו שהוא מובן מאליו זה לא טוב.
תנסה לעבוד איתה על זה.
כשאתה מוותר על משהו, תראה לה בצורה חיובית שאתה מתחשב בה כי אתה אוהב ורואה אותה, זה רק יתרום לכם. לשניכם...
במקומות שבהם אתה רוצה משהו באופן עקרוני, תדבר איתה ותגדיר לה מה בדיוק הרצון שלך.
תשאל אותה איך לדעתה אפשר להגשים את הרצון שלך בצורה שתהיה טובה עבור כולכם.
תבהיר לה ש*זה* ממש חשוב לך.
ובכללי תלמד לברר את הרצונות שלך. ככל שתהיה יןתר ברור עם עצמך, הסביבה שלך תהיה מודעת ומתחשבת יותר.
לגבי לתת לה מול מחיקה שלךזוזיק העכבר
עבר עריכה על ידי זוזיק העכבר בתאריך ג' בטבת תשפ"ב 06:32
קודם כל, כל עבודה בכיוון לדעתי חייבת להיות אחרי שיש קווים אדומים לשניכם - בלי קללות בלי אלימות הכי קטנה . זה לא צריך להיות בכסאח , הרעיון הוא שאפשר מאד לכעוס אבל יש תגובות שהן לא אופציה. אני מנחש שאם תגלה הבנה עמוקה לתחושות הקשות שהיו לה - שהיא באמת מאד נלחצה וכעסה - יש יותר סיכוי שהיא תקבל.אם זה ברור, אפשר להתחיל תהליך צמיחה
נראה לי גרוע מאד שתהיה מחיקה שלך - לא נראה לי שאשתך תרוויח מזה משהו אמיתי לטווח ארוך.
הרעיון הוא למצוא את הדרך שבה שניכם חיים יחד באהבה ושניכם באמת רוצים לתת מקום אחד לשני.
מניסיון אישי, יש כאן באמת אתגר - קודם כל להבין שיש כאן התמודדות, וזה בסדר גמור. לא אתה ולא אשתך צריכים להיות בני אדם אחרים רק צריך ללמוד בסבלנות איך להתנהל עם זה באופן שנותן מקום אמיתי לכל אחד.
הכי קל וכנראה גם נכון זה לייעץ לך לחדד את הרצונות שלך מול עצמך. כשלך יהיה מאד ברור שאתה רוצה משהו - תוכל להעביר את המסר יותר נינוח. רק צריך להיזהר לא להציג בכוונה רצונות שהם "לעומתיים", ראיתי אצל איש אחד פעם שהוא "התאמן" על בניית האישיות שלו דרך חיכוכים עם אשתו (היום גרושתו...) - יכול להיות שרוב הדברים שאשתך רוצה גם אתה רוצה...
לא לחפור בכח מה אתה רוצה אלא יותר הקשבה עדינה ולתת לזה להתגלות.
מניסיוני גם מאד כדאי להיות במקום אוהב ונותן. גם מולה וגם מול עצמך לגלות את השמחה שיש בנתינה . זה לא עבודה שיכולה להיות ברגע נתון שבו אתה עושה משהו למענה - כי אז זה התבחבשות שאין לה סוף - האם אני מרצה או שאני נותן מהלב.
יותר מקום נפשי שנוכחים בתוכו - מקום שבו ממש רוצים לעזור לבת זוג שלי להגשים את הרצונות והחלומות שלה. כשנמצאים במקום כזה זה פותר את רוב הקונפליקט, וזה יתן גם לך אנרגיה לעבוד על הגשמת הרצונות שלך
הכלה את תכונה מצוינת וחשובה בזוגיות וכל הכבוד לךירא שמים!
אני לא איש מקצוע ואנחנו לא רואים את כל המציאות אבל ממה שאתה מתאר נשמע שיש פה משהו שצריך טיפול.
אם אתה שואל אותי מה אני חושב, אני מציע שתלך למטפל זוגי, תשב איתו ותספר לו את כל הסיפור. תשאל אותו מה הוא חושב שצריך לעשות. לטפל כזוג, טיפול אישי לה, טיפול אישי לך או שזאת התמודדות נורמלית של זוג ותלמדו לאט לאט להתמודד.
ממה שזה נשמע פה זאת לא נראית התמודדות קלאסית אבל תשאל אולי אני (ועוד כמה פה..) טועים.
אם אתה שואל אותי מה אני חושב, אני מציע שתלך למטפל זוגי, תשב איתו ותספר לו את כל הסיפור. תשאל אותו מה הוא חושב שצריך לעשות. לטפל כזוג, טיפול אישי לה, טיפול אישי לך או שזאת התמודדות נורמלית של זוג ותלמדו לאט לאט להתמודד.
ממה שזה נשמע פה זאת לא נראית התמודדות קלאסית אבל תשאל אולי אני (ועוד כמה פה..) טועים.
בד"כ להיות לא מפונק ומסתדר עם רוב הדברים זו תכונה טובהצפורה
אבל צריך לשים לב איזו התנהגות היא פסולה באופן אובייקטיבי. לקלל את המשפחה זו לא תגובה לגיטימית בלי קשר לשום סיטואציה. קורה שאנחנו כועסים וקשה לנו, יש גבולות שלא חוצים. בעייני זה ממש פוגע.
זה לא משהו שמעירים עליו בזמן כעס וקושי כי זה לא ממש יעיל. בזמן אחר, ביום אחר, באווירה טובה מעלים את הנושא של דיבור נקי בשבילנו, בשביל הבית שלנו. אנחנו רוצים שיח אחר, נעים, מכבד. אנחנו רוצים אוויר נקי ולא רעיל. הילדים גם קולטים אותנו וחבל להעביר הרגלים רעים הלאה..
זו תכונה טובה להכיל את הנטייה שלה לכעס (אחרת יש פיצוץ משני הצדדים..) אבל צריך לזהות מתי זה קורה? מה הטריגר? ושם לעבוד.
לפעמים המילים שאנחנו בוחרים להגיד או אפילו רק הטון זה ההבדל בין דיבור שיכעיס לדיבור שיתקבל.
ולפעמים אפילו בהודעה נעביר מסר שלילי שאילו היה בשיחה היה עובר טוב יותר כי טון הדיבור עדין ולא תקיף, משהו שלא תמיד אפשר להעביר בהודעה.
אופי מרצה - אם זה ממקום של אהבה ורצון לשמח ולפנק מצויין. אבל למחוק את עצמי זה לא טוב, זה בסוף עלול להתפוצץ. כשאנחנו לא דואגים לצרכים הבסיסיים שלנו אנחנו מתקשים להיות בנתינה לאחרים. כמובן, מתחשבים אחד בשני ובודקים שהעיתוי מתאים אבל יש בזוגיות זמן לעצמנו. יש נפרדות שאנחנו צריכים לזמנים מסוימים.
לא בתוך הסערה, לדעת לשבת ולהעלות את הדברים. לא בהאשמה. להעביר את התחושות שלנו לגבי מה שקרה. לבחור את המילים שיתארו מנקודת המבט שלנו מה קרה ואיך הרגשנו לגבי זה. בחג יש נטייה לרצות שהכל יהיה כיף ומושלם ושנחגוג עם כולם. זו שאיפה אבל כשיורדים למציאות לפעמים יש מתחים וצריך לנסות לצפות מראש מניסיון העבר ולהימנע מהם. לפעמים הידיעה שבן הזוג מאוד רוצה להתחשב בי כבר עוזרת כדי להצטרף למפגש פחות נעים עבורנו כי הוא חשוב עבור בן הזוג.
אומרת בזהירות שלא נראה לי נכון לקבל שזה דגם של זוגיות. אולי זה באמת לא קורה המון בפועל אבל זה משהו ששווה להשקיע בו בסבלנות לאט לאט ולטפח משהו חדש טוב יותר. בשבילך- בשבילה. בטח גם היא תשמח לדעת שאתה לא רק סתגלתן וסופג פה ושם אלא שהיא באמת מצליחה יותר לראות אותך ולהתחשב בך ממקום שטוב לה עם זה והיא שמחה בשבילך. כשאתה תרגיש שיש לך יותר מקום יהיה בך יותר כח לתת לה. זה מין מעגל שכזה.
זה לא משהו שמעירים עליו בזמן כעס וקושי כי זה לא ממש יעיל. בזמן אחר, ביום אחר, באווירה טובה מעלים את הנושא של דיבור נקי בשבילנו, בשביל הבית שלנו. אנחנו רוצים שיח אחר, נעים, מכבד. אנחנו רוצים אוויר נקי ולא רעיל. הילדים גם קולטים אותנו וחבל להעביר הרגלים רעים הלאה..
זו תכונה טובה להכיל את הנטייה שלה לכעס (אחרת יש פיצוץ משני הצדדים..) אבל צריך לזהות מתי זה קורה? מה הטריגר? ושם לעבוד.
לפעמים המילים שאנחנו בוחרים להגיד או אפילו רק הטון זה ההבדל בין דיבור שיכעיס לדיבור שיתקבל.
ולפעמים אפילו בהודעה נעביר מסר שלילי שאילו היה בשיחה היה עובר טוב יותר כי טון הדיבור עדין ולא תקיף, משהו שלא תמיד אפשר להעביר בהודעה.
אופי מרצה - אם זה ממקום של אהבה ורצון לשמח ולפנק מצויין. אבל למחוק את עצמי זה לא טוב, זה בסוף עלול להתפוצץ. כשאנחנו לא דואגים לצרכים הבסיסיים שלנו אנחנו מתקשים להיות בנתינה לאחרים. כמובן, מתחשבים אחד בשני ובודקים שהעיתוי מתאים אבל יש בזוגיות זמן לעצמנו. יש נפרדות שאנחנו צריכים לזמנים מסוימים.
לא בתוך הסערה, לדעת לשבת ולהעלות את הדברים. לא בהאשמה. להעביר את התחושות שלנו לגבי מה שקרה. לבחור את המילים שיתארו מנקודת המבט שלנו מה קרה ואיך הרגשנו לגבי זה. בחג יש נטייה לרצות שהכל יהיה כיף ומושלם ושנחגוג עם כולם. זו שאיפה אבל כשיורדים למציאות לפעמים יש מתחים וצריך לנסות לצפות מראש מניסיון העבר ולהימנע מהם. לפעמים הידיעה שבן הזוג מאוד רוצה להתחשב בי כבר עוזרת כדי להצטרף למפגש פחות נעים עבורנו כי הוא חשוב עבור בן הזוג.
אומרת בזהירות שלא נראה לי נכון לקבל שזה דגם של זוגיות. אולי זה באמת לא קורה המון בפועל אבל זה משהו ששווה להשקיע בו בסבלנות לאט לאט ולטפח משהו חדש טוב יותר. בשבילך- בשבילה. בטח גם היא תשמח לדעת שאתה לא רק סתגלתן וסופג פה ושם אלא שהיא באמת מצליחה יותר לראות אותך ולהתחשב בך ממקום שטוב לה עם זה והיא שמחה בשבילך. כשאתה תרגיש שיש לך יותר מקום יהיה בך יותר כח לתת לה. זה מין מעגל שכזה.
אכן, יש הבדל בין ויתור שנעשה בשלמות לבין מחיקהנגמרו לי השמות
אתה בסופו של דבר תעשה מה שטוב לך, לכם ומה שאתה רואה לנכון,
רק כן חשוב לשים לב שאכן זה יהיה באמת מה ש*טוב* לכל הנפשות הפועלות,
כי לפי ההודעה הפותחת שכתבת בשרשור זה, ישנם כמה וכמה דברים שרוב הסיכויים שלא "ייעלמו" פשוט בלי שום התייחסות או טיפול בהם, והמציאות אותה תיארת בהודעה הפותחת (גם בפן שבו אתה מרגיש נמחק לגמרי, גם אם לעיתים, וגם ההתנהגות המדוברת של אשתך) - היא מציאות שלענ"ד צריך לשאוף לשפר ולהגיע למצב של שלווה ושמחה של כל הצדדים...
ב"הצלחה רבה והחלטות טובות ב"ה 🙏
אוי שוב הבוט הזה.חצילוש
אפילו התרגום לעברית צולע..
חד משמעי צודק!!!הולך לאיבוד
וגם אם זה היה באשמתך (אנו סהכ בני אדם לא מלאכים) אין מקום לשיח של קללות וגידופים בסיגנון של הלוואי שתמות. בטח ובטח שלא על יד הילדים או בסביבה שהם עלולים לשמוע ולהחשף לצרור הברכות והאיחולים הנ"ל.
פרודתי היתה נוהגת "לעדן" את תגובותיה לאחר שלא פעם הייתי מעיר לה על כך ועברה לברך אותי "שאלוהים ישלם לך"...
היום לאחר שהפנמתי שכל השנים האלה הייתי בקשר אלים מצד בת הזוג אני חרד למשמע שיח שאיננו מכבד או הולם בני אדם ובפרט בני זוג!!!
כאלה שאמורים לחלוק את אותה קורת הגג... אותה המיטה... אותם החיבוקים ואותה...
לדעתי ומנסיוני האישי למרות ההריון (זו לא מחלה) ולמרות שינוי ההורמונים שמתחוללים בגופה אין לך על מה לשתוק יותר ולעבור לסדר היום !!!
זה לא קו אדום שאין לחצות אלא שדה מוקשים!!!
מה שלא תגדע היום תשלם כפל מחר.
ואני משוכנע שלא זה מוטיב הזוגיות שאתה רוצה ומיחל להעביר לילדיך
פרודתי היתה נוהגת "לעדן" את תגובותיה לאחר שלא פעם הייתי מעיר לה על כך ועברה לברך אותי "שאלוהים ישלם לך"...
היום לאחר שהפנמתי שכל השנים האלה הייתי בקשר אלים מצד בת הזוג אני חרד למשמע שיח שאיננו מכבד או הולם בני אדם ובפרט בני זוג!!!
כאלה שאמורים לחלוק את אותה קורת הגג... אותה המיטה... אותם החיבוקים ואותה...
לדעתי ומנסיוני האישי למרות ההריון (זו לא מחלה) ולמרות שינוי ההורמונים שמתחוללים בגופה אין לך על מה לשתוק יותר ולעבור לסדר היום !!!
זה לא קו אדום שאין לחצות אלא שדה מוקשים!!!
מה שלא תגדע היום תשלם כפל מחר.
ואני משוכנע שלא זה מוטיב הזוגיות שאתה רוצה ומיחל להעביר לילדיך
כואב ממשפרצוף כרית
מצד שני יכול להיות שזו זעקה של האישה לתשומת לב וכאב על דברים שנאמרו כלפיה ולכן היא מגיבה ככה וצריך לשאול מה כואב לה במקום להתבוסס בריב ובמילים לא יפות, שזה סך הכל ביטוי לכאב העמוק שלה, אכזבה ממך או משהו כזה
לא שאני מצדיקה מילים לא נעימות מצידה, אבל אם רוצים לתקן ולא להתבוסס בריב..... אז .. כנ"ל
עוד פעם שירשורפלצת של האשמת הקורבןחולת שוקולד
זה ממש ממש לא האשמהפרצוף כרית
זה רק רצון לשנות את הדינאמיקה ולעזור לתקן את המצב הקשה
במקום להתייאש ולהרים ידיים
בואי לא נתחיל עם זה שובחולת שוקולד
שיח לא מכבד זו אלימות.הולך לאיבוד
וזה שאת מתילמת מזה למרות שמעירים את תשומת ליבך זה כנראה משום שאת בעצמך אלימה.
איש לא אמר שהיא אישה לא טובה במידותיה השונות פשוט אין מקום לשיח אלים.
בשיח אלים הכל יכול להסלים...!!!
איש לא אמר שהיא אישה לא טובה במידותיה השונות פשוט אין מקום לשיח אלים.
בשיח אלים הכל יכול להסלים...!!!
אם שיח לא מכבד זה אלימותזוזיק העכבר
אז לטעון נגד פרצוף כרית שהיא בעצמה אלימה - זה שיח ממש לא מכבד.
מה הסיפור? למה אי אפשר להתווכח בצורה עניינית? נגמרו לי התחילה שרשור שלם על זה ובדברים ממש נכונים ויפים, אבל לפני הכל - למה לפגוע ולכתוב דברים מעליבים?
מה הסיפור? למה אי אפשר להתווכח בצורה עניינית? נגמרו לי התחילה שרשור שלם על זה ובדברים ממש נכונים ויפים, אבל לפני הכל - למה לפגוע ולכתוב דברים מעליבים?
לא פרצוף כריתהולך לאיבוד
חולת שוקולד היא פמניסטית ברמה קיצונית שאין לתאר והדרך בה היא מגיבה היא לא נעימה בלשון המעטה...
עדייןזוזיק העכבר
להאשים מי שלא יהיה שהוא בעצמו אלים זה לרדת למקומות של פגיעה
לא מבין בשביל מה זה טוב
לא מבין בשביל מה זה טוב
חח, סדנת צחוק עשית לי על הבוקרחולת שוקולד
"פמיניסטית ברמה קיצונית"
חחח, יווו
אגב, הקורבן פה הוא הבעל- י'פמיניסטית שכמותי
חחח, יווו
אגב, הקורבן פה הוא הבעל- י'פמיניסטית שכמותי
תודה....פרצוף כרית
במיוחד אחרי שהשפילו אותי פה בשרשור אחר בצורה קיצונית,
ממש חיזקת אותי, תודה לך על זה
הולך לאיבוד לא אמר את זה לךחולת שוקולד
אני יודעת, תודהפרצוף כרית
עניתי לזוזיק העכבר, ואני יודעת תודה
אני בעצמי אלימה😂 חחחחולת שוקולד
והקורבן המואשם במקרה הזה הוא הבעל, לא האישה עם השיח האלים
חבר'ה חמודיםפרצוף כרית
הכל טוב
אתם מתפלספים יותר מדי
כולם מסכימים על נקודות מסוימות - שיש פה שאלה אם זה שיח אלים בשרשור והשאלה מה לעשות בענין
לא צריך לרדת על אנשים נוספים בשרשור "על הדרך"....
המלצות לצימרחושבת בקופסא
מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.
יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.
אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.
מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)
עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.
תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)
אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?
אנחנו מתניידים באוטובוסים.
עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.
אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.
מומלץ ממש ממשכנפי נשרים
צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש
כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.
אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר
תודה רבהחושבת בקופסאאחרונה
אפשר להגיע בתחב"צ?
מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?
אשמח לעוד תגובות
מישהו מבין טוב בליסינג?חזקה בעורף
אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)
עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬
התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)
אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…
נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.
למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.
תודה לעוזרים🙏🏻
לא בדיוק מה ששאלתפשוט אני..
אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.
נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.
לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף.
אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...
גם אנחנו נעזרנו במישהו כזהבארץ אהבתי
לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).
ממליץ גם על ארי ויילר1223334444
זה בדיוק הבנאדם 🤩פשוט אני..
גם אני ממליץ עליו, בחום רבדוד100
+972 54-532-0036
תודה! נחשוב גם על זה.חזקה בעורף
נשמע שזה לא נכון לכם ליסינגזיויק
תודה על התגובה. יכול לפרט למה?חזקה בעורף
כי הרצון שלכם זה ברכב טובזיויק
זו לא סיבה מספיקה לליסינג עם כל הכבוד..
ליסינג אף פעם לא יהיה משתלם לאדם הפרטינפשי תערוג
עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.
עם סכום כסף כניסה ויציאה
כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש
אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב
בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש
כן, חברות הליסינג תמיד מצחיקות אותיפשוט אני..אחרונה
''ירידת הערך - עלינו''.
נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם...
מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59
אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...
כן חברים,
לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀
לא המצב ... אבל תודה!לאחדשה
חיבוקחדווית
יש לי חברה סופר סופר קרובה,
חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..
ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.
עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.
ואני לא יודעת מה לעשות.
האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה
פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??
מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה
משהו לא מסתדרפשוט אני..
לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.
ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...?
היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
בדיוק מה שאני חשבתימשה
שאלה טובהמחפש אהבה
ואלה יפה שאתם עוקבים ושמים לבחדווית
תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)
אם לא היית מתייחסת לזה כעניין זה לא היה חייב להיותפתית שלג
אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.
בגדול בעיה בהגדרה זה לאSevenאחרונה
הרי זה לא אסור..
אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...
בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)
כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה
מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע
האם יש שם חנויות במחירים טובים?
מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים
הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..
אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות
תודהברגוע
ואולם שמחות של ארועים חרדייםמשה
זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.
אם אתם מהאיזורנפשי תערוג
שווה אולי לקפוץ
לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר
תודה, יש לך המלצה על חנות מסויימת בירושלים?ברגוע
לא.נפשי תערוגאחרונה
אבל לפני שרצים לחנויות
90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט
מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית
מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה
נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:
לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...
לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?
האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?
לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..
אני משתף בצורה קיצונית.
זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,
פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),
ושחרר הרבה מתח וחרדה.
גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28
אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.
צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.
צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי.
למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
יאפזיויק
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה
מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות
ומה זה אומר עלינו כזוג?
ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?
או מכל הריחוק הזה?
או מכל הקושי הזה?
יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,
ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".
לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי
אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".
ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.
הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.
וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.
וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.
ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!
זה פשוט מדהים.
כמה הדבקות מובילה לחיים
כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.
לדבוק בטוב כמובן.
* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.
* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו.
לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.
* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.
* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.
ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,
יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:
הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.
למשל,
לא דומה אהבה לתינוק בן יום
לאהבה לילד בן שנתיים
לאהבה לאותו הילד בן 10
ככל שהילד גדל,
ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.
כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.
אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!
אותו רעיון גם עם בני זוג,
בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'
ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום
אחרי שנה עוד יותר
אחרי 10 שנים עוד יותר
ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.
וגם אם קשה לנו עכשיו -
הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.
כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו.
כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,
לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.
וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.
אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -
או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,
מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!
מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.
אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?
רגע!
לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.
אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.
ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️
וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות
קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:
אשתי, תודה שחיכית.
היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.
זה משהו לחגוג יום הולדת 80.
לא בא ברגל...
וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.
ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?
המחשבה עלייך.
המחשבה על כך שחיכית לי.
את חיכית.
חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.
וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!
חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו
או לא להאמין.
לבחור
אם להישאר
או להיפרד
אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",
או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.
ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.
את בחרת בנו.
כל פעם מחדש.
את בחרת לחכות.
את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,
את ידעת מבפנים, שזה יגיע,
שאנחנו נעבור את זה.
וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,
שאמר לך להילחם
שאמר לך לחכות.
זמן.
כמה כמה שהוא משאב חשוב.
ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת
כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול
כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול
כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול
כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,
שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?
ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?
ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?
ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?
ומה היה קורה אם היינו נפרדים?
בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?
אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.
על מה הייתי יכול לפספס
על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי
על המשפחה המדהימה שבנינו
על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות
ושרים לנו שירים
ומחברים לנו ברכות
וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!
אתם!
אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?
אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל
ושוב נפל
ושוב קם
ושוב
ושוב
אנחנו מודל להערצה!
ממנו שואבים!
והאמת? אני מבין אותם.
תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!
תראי כמה אהבה יש בינינו
כמה עוצמות
כמה חוויות
כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.
כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.
ואיזה מזל שחיכית לי
ואיזה מזל שהאמנת בי
ואיזה מזל שלא וויתרת
ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר
ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך
ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,
ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -
אנחנו עדיין בדרך!
וכמה בהמשכה השמים צלולים
והשמש מאירה
והחיים מחייכים
וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה,
במורד הגבעה,
בהמשך הדרך הזו.
ואת, שחיכית,
וידעת
והאמנת
ובחרת
ואהבת
ללא תנאים
לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.
תודה.
את לא יודעת עד כמה תודה.
תודה שחיכית.
(רציתי לכתוב ישר ולא הספקתינגמרו לי השמות
בעקבות בלת"ם שמיד צץ,
אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:
@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.
וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.
אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן.
ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).
ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤
כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד
🔴 מצב מלחמה 🔴 - תוספת קטנה לעכשיונגמרו לי השמותאחרונה
יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:
כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.
אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?
אתם נורמליים.
זו המציאות שלא נורמלית.
אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?
הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?
את נורמלית. אתה נורמלי.
פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?
כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?
התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?
הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?
לא מבינה את עצמך?
שואל מה נסגר איתי?!
תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!
את נורמלית. אתה נורמלי.
ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?
בעיקר חמלה.
הבנה.
לגיטימציה לאנושיות שלנו.
המון חמלה ואהבה.
לעצמי. לאשתי. לאישי.
לקחת נשימה עמוקה
ועוד אחת
להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר
ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.
ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.
ולנסות למצוא עוגנים גם כעת
ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר
לנו, ולזוגיות שלנו.
בשורות טובות ב"ה 🩵🙏
שאלה יותר לגבריםבוריס
אשמח להמלצות על תחתונים.
אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד
תודה
מאצ'טונים דלתא - יש גזרות שונותפ.א.
אני אוהב בוקסר קצר
גזרה?חתול זמני
אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)
לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים
א. גזרה רחבההסטורי
ב. שתי מידות יותר משאר הבגדים...
כעיקרוןשפויאחרונה
אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,
זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.