אישתי בהריון בשליש ראשון. מנסיון העבר זו תקופה מורכבת מאוד שדורשת ממני ללכת כל הזמן על קצות האצבעות. היה לנו פיצוץ רציני השבוע. בלי לפרט בדיוק אומר שאני מרגיש שבתקופה זו אני נדרש למחוק את עצמי לחלוטין ולעשות אך ורק מה שמתאים לה ותמיד כך. ובמידה ואעשה משהו ( אישי לא זוגי) בניגוד לרצונה תתחיל סצנה שלמה שכוללת צרחות ובכי הסטרי ליד הילדים שכל אחד בתורו מנחם אותה ומרגיע אותה... וימשיך לאיחולים במוות לבני משפחתי הסצנה למשך מספר ימים עד שהיא תחליט שדי. כמובן שמעולם לא אקבל מילה אחת של התנצלות אלא רק הסבר שהכל באשמתי. אני מרגיש שיש קו אדום שגם בתקופות קשות הורמנאלית לא חוצים. אני צודק?
פורום נשואים טריים
בהנהלת: נגמרו לי השמות , פשוט אני..
מכתב פתיחה
מה דעתכםלא מצאתישםפנוי
בוודאי שאתה צודק באופן עקרונירקלתשוהנ
לא פירטת כלום על המסביב. נכון שהורמונים מטריפים את השכל אבל ברור שצריך להיות קווים אדומים.
במיוחד אם זה לא היריון ראשון, במיוחד אם יש כבר ילדים מסביב, היא צריכה ללמוד את עצמה וללמוד מה מקפיץ ומה מרגיע.
אבל שוב, עניתי באופן עקרוני אין לי מושג מה הולך ביניכם...
במיוחד אם זה לא היריון ראשון, במיוחד אם יש כבר ילדים מסביב, היא צריכה ללמוד את עצמה וללמוד מה מקפיץ ומה מרגיע.
אבל שוב, עניתי באופן עקרוני אין לי מושג מה הולך ביניכם...
פרוטלא מצאתישםפנוי
אפרט קצת כי אני באמת תוהה... יצאנו השבוע לנופש זוגי שהיה נהדר. במהלך הנופש הבנתי שלפי התכנונים שלה להמשך שבוע אנחנו עומדים כמעט ולא לפגוש את משפחתי ( גרים רחוק יחסית למפגשים בעיקר בחגים) ביקשתי שנעשה מפגש-טיול עם משפחתי והגענו להסכמה על כך בנחת. אני העלתי איזה מסלול מסוים לא קיבלתי ממנה תגובה וכיוון שכך קבעתי שנעשה אותו. למחרת בבוקר כשעמדנו לצאת והתברר לה שזה המסלול שנעשה התחילה הסצנה. היא להבנתה לא יכולה עקב ההריון לעשות המסלול ( לא ידעתי את זה כשקבעתי אותו) ומבחינתה עצם זה שאני קובע מסלול עם המשפחה שלי ( וביחוד אמא שלי..) שהיא לא יכולה לעשות זה פשע. תוך כדי שהיא בסצנה הצעתי לה להחליף מסלול למה שמתאים לה מספר פעמים אבל זה לא עזר. הדבר היחיד שהיה עוזר היה שאבטל הכל. והרגשתי שזה בסך הכל 3 שעות מתוך חג של 8 ימים שמתנהל רובו ככולו כרצונה ( מספר לא מבוטל של פגישות כולל שבת אצל משפחתה) ואם בא לי לבחור במשהו מתאים לי ואני אף מציע לה לשנות והיא רוצה ביטול מוחלט אני פשוט ניצב בפני ביטול מוחלט שלי כמובן שזה מלווה באיומים על גירושין, קללות ונאצות למשפחתי ושימוש בכל מניפולציה אפשרית עלי ועל הילדים. זה חזר על עצמו בעבר ואף היינו בטיפול לתקופה בנושא . אני מרגיש שאם לא אעמוד על הרצונות שלי לפחות במעט מהמקרים הזוגיות הזאת מקולקלת ולא נכונה "ולמה לי חיים" כאלה?? מצד שני שליש ראשון הורמנים וכו' אולי שווה להמחק לפחות לתקופה מסויימת?
לא נשמע קשור להריוןשם פשוט
נשמע שזה משהו הרבה יותר עמוק מזה
מנסה לדמין את הסצנה עליסיה
דבר שחיפרן אותי בעבר כמו שכתבת
״לא קבלתי תשובה ממנה״ אז חשבת שאין בעיה
הדבר הזה גרם לנן לפיצוצין מטורפים מצידי בעבר, כן גם לבטל כל יציאה כלשהיא עם הצד שלו.
כי אין תגובה זה לא אומר שהסכמתי, אלא כי כנראה לא שמעתי לא הבנתי, היתי עסוקה עם הילדים, אן סתם לא שמעתי אותן
עד שבעלי הבין שאיו דבר כזה לעשות משהוא מתוך הנחה שלא הגבתי אז מסתבר שכן הסכמת.
עד שהוא לא שומע ממני כן, לא , שחור, לבן, משהוא תגובה כלשהיא סימן שלא שמעתי את השאלה למרןת שהיה נראה לו שכן.
הרעיון שהפריע לי מאחורה זה שמחליטים בשבילי!!!! יותר מאיפה ולאן ומתי אלא ההחלטה עבורי!! לא מוכנה שיחליטו עבורי.
אז תחשוב אולי זה גם מה שמפריע לאשתך ?
הרעיון שלקחת החלטת לבד
״לא קבלתי תשובה ממנה״ אז חשבת שאין בעיה
הדבר הזה גרם לנן לפיצוצין מטורפים מצידי בעבר, כן גם לבטל כל יציאה כלשהיא עם הצד שלו.
כי אין תגובה זה לא אומר שהסכמתי, אלא כי כנראה לא שמעתי לא הבנתי, היתי עסוקה עם הילדים, אן סתם לא שמעתי אותן
עד שבעלי הבין שאיו דבר כזה לעשות משהוא מתוך הנחה שלא הגבתי אז מסתבר שכן הסכמת.
עד שהוא לא שומע ממני כן, לא , שחור, לבן, משהוא תגובה כלשהיא סימן שלא שמעתי את השאלה למרןת שהיה נראה לו שכן.
הרעיון שהפריע לי מאחורה זה שמחליטים בשבילי!!!! יותר מאיפה ולאן ומתי אלא ההחלטה עבורי!! לא מוכנה שיחליטו עבורי.
אז תחשוב אולי זה גם מה שמפריע לאשתך ?
הרעיון שלקחת החלטת לבד
אמ..שירוש16
נשמע שקבעת עובדות בשטח מבלי לקבל ממנה אישור על כך. "לא קיבלתי ממנה תשובה" זה לא תשובה חיובית. "הנחתי שהיא הסכימה" זאת הנחה אישית שלך. ייתכן מאוד שזה יפריע לה שמישהו מניח הנחות מבלי לקבל את דעתה.
אם אתה קובע מסלול לכל המשפחה - זה ממש כיף ונחמד. אבל אם אתה לא לוקח בחשבון עיניין כל כך אלמנטרי ובסיסי כמו הריון - זה קצת פחות חכם. שלא נאמר פוגע.
תחשוב שאשתך הייתה קובעת אטרקציה לכל המשפחה ושוכחת לקחת בחשבון שאתה גבר ולא אישה. בוא.. זה בסיסי.
אתה נשוי לאישה לא מעט זמן, אתה מודע לכך שהיא בהריון, הגיוני ביותר שיש מסלולי טבע שנשים בהריון לא יכולות לעשות - למה לא לקחת את זה בחשבון? למה לתת לה להתמודד עם המצב בשטח? ועוד מול המשפחה..
אישית, אם בעלי היה מתכנן אטרקציה לכל המשפחה מבלי לקבל את האישור הסופי שלי, ועוד מבלי לקחת בחשבון הריון והשלכותיו, ועוד מעמיד אותי בסצנה הזאת מול כל המשפחה - הייתי מאוד נפגעת. סביר להניח שהייתי יוצאת עליו. במיוחד בהריון, הורמונלית וכו
אם אתה קובע מסלול לכל המשפחה - זה ממש כיף ונחמד. אבל אם אתה לא לוקח בחשבון עיניין כל כך אלמנטרי ובסיסי כמו הריון - זה קצת פחות חכם. שלא נאמר פוגע.
תחשוב שאשתך הייתה קובעת אטרקציה לכל המשפחה ושוכחת לקחת בחשבון שאתה גבר ולא אישה. בוא.. זה בסיסי.
אתה נשוי לאישה לא מעט זמן, אתה מודע לכך שהיא בהריון, הגיוני ביותר שיש מסלולי טבע שנשים בהריון לא יכולות לעשות - למה לא לקחת את זה בחשבון? למה לתת לה להתמודד עם המצב בשטח? ועוד מול המשפחה..
אישית, אם בעלי היה מתכנן אטרקציה לכל המשפחה מבלי לקבל את האישור הסופי שלי, ועוד מבלי לקחת בחשבון הריון והשלכותיו, ועוד מעמיד אותי בסצנה הזאת מול כל המשפחה - הייתי מאוד נפגעת. סביר להניח שהייתי יוצאת עליו. במיוחד בהריון, הורמונלית וכו
גם אני הייתי נפגעת, אולי מתעצבנת, אולי גם בוכהמיקי מאוס
אבל קללות? איומים ? מניפולציה? סצנה שלא נגמרת? זה מחוץ לגבולות ההתנהגות הסבירה בתוך משפחה.
ברור שיש איך למנוע טריגרים.
אבל זוגיות נורמלית מאפשרת גם לטעות במחיר סביר. ככה לומדים לאט לאט להתנהל יחד. כשהמחיר של טעות הוא בלתי נסבל זה חונק וגם לא מאפשר התקדמות
ברור שיש איך למנוע טריגרים.
אבל זוגיות נורמלית מאפשרת גם לטעות במחיר סביר. ככה לומדים לאט לאט להתנהל יחד. כשהמחיר של טעות הוא בלתי נסבל זה חונק וגם לא מאפשר התקדמות
יש הבדלשירוש16
בין סוג התגובה לתוכן.
כן הייתי מגיבה בחריפות. האם הייתי מקללת? תלוי בסיטואציה (עייפה/רעבה/סוף משמרת סוחטת).
הבעיה פה היא לא סוג התגובה שלה. היא יכולה לעבוד עם עצמה כדי להשתפר ולשנות את התוכן המילולי של התגובה.
אלא החריפות של התגובה, העוצמה. מול החוסר חשיבות של הארוע.
כלומר, מבחינתו מדובר בעיניין של מה בכך, ולכן התגובה הייתה חריפה מידי ולא תואמת את המציאות בשטח/ הטעות שנעשתה.
זה מה (לדעתי) הבהיל את פותח השירשור.
ואני אומרת: הייתי מגיבה אותו דבר.
מבחינתי אם בעלי היה מארגן טיול שלא מתאים לי טכנית ועוד מזמין את כל המשפחה המורחבת מבלי לקבל ממני אישור סופי ועוד מעמיד אותי בסיטואציה הזו בו ברגע - הייתי מתפרצת.
(סליחה שאני אומרת- מה זה "לא ידעתי שמסלול כזה לא מתאים לאישה בהריון" תכננת טיול ולא חשבת על דברים כאלה מראש?! אם לקחת בחשבון טיול שמתאים לילדים, מבוגרים, ועוד שלל אילוצים - הריון לא עולה לך בראש? סורי אבל זה בסיסי.)
שוב, קללות, איומים הם תוכן שיחה שלא מקובל.
השיח עצמו מבחינתי הוא לגיטימי.
אין לי מושג מה היו האילוצים האישיים שאישתו דחתה עבור הטיול הזה, כמה היא התכוננה לזה, הכינה את הילדים פיזית, העירה אותם בבוקר והלבישה אותם, הכינה ציוד, מאמינה שאם היא בהריון אז גם הספיקה להתעייף על הבוקר.
וכל זה - עבור טיול שכלל לא מתאים לה.
אין לנו מושג מה היה הצד שלה בכל הסיפור.
להגיד שעוצמת התגובה שלה לא לגיטימית על סמך הצד שלו בלבד - נשמע לי חד צדדי ולא מתחשב.
אפשר לדון האם יש מקום או אין מקום לקללות או איומים. אבל להגיד שהיא כעסה מאוד וזה לא לגיטימי כי בסך הכל מה הייתה הטעות שלו... זה סיפור אחר.
כן הייתי מגיבה בחריפות. האם הייתי מקללת? תלוי בסיטואציה (עייפה/רעבה/סוף משמרת סוחטת).
הבעיה פה היא לא סוג התגובה שלה. היא יכולה לעבוד עם עצמה כדי להשתפר ולשנות את התוכן המילולי של התגובה.
אלא החריפות של התגובה, העוצמה. מול החוסר חשיבות של הארוע.
כלומר, מבחינתו מדובר בעיניין של מה בכך, ולכן התגובה הייתה חריפה מידי ולא תואמת את המציאות בשטח/ הטעות שנעשתה.
זה מה (לדעתי) הבהיל את פותח השירשור.
ואני אומרת: הייתי מגיבה אותו דבר.
מבחינתי אם בעלי היה מארגן טיול שלא מתאים לי טכנית ועוד מזמין את כל המשפחה המורחבת מבלי לקבל ממני אישור סופי ועוד מעמיד אותי בסיטואציה הזו בו ברגע - הייתי מתפרצת.
(סליחה שאני אומרת- מה זה "לא ידעתי שמסלול כזה לא מתאים לאישה בהריון" תכננת טיול ולא חשבת על דברים כאלה מראש?! אם לקחת בחשבון טיול שמתאים לילדים, מבוגרים, ועוד שלל אילוצים - הריון לא עולה לך בראש? סורי אבל זה בסיסי.)
שוב, קללות, איומים הם תוכן שיחה שלא מקובל.
השיח עצמו מבחינתי הוא לגיטימי.
אין לי מושג מה היו האילוצים האישיים שאישתו דחתה עבור הטיול הזה, כמה היא התכוננה לזה, הכינה את הילדים פיזית, העירה אותם בבוקר והלבישה אותם, הכינה ציוד, מאמינה שאם היא בהריון אז גם הספיקה להתעייף על הבוקר.
וכל זה - עבור טיול שכלל לא מתאים לה.
אין לנו מושג מה היה הצד שלה בכל הסיפור.
להגיד שעוצמת התגובה שלה לא לגיטימית על סמך הצד שלו בלבד - נשמע לי חד צדדי ולא מתחשב.
אפשר לדון האם יש מקום או אין מקום לקללות או איומים. אבל להגיד שהיא כעסה מאוד וזה לא לגיטימי כי בסך הכל מה הייתה הטעות שלו... זה סיפור אחר.
אם היא היתה נותנת לו כאפה עדיין היית מפרידה בין סוג התגובהירא שמים!
לתוכן?
"איומים על גירושין, קללות ונאצות למשפחתי ושימוש בכל מניפולציה אפשרית עלי ועל הילדים" זאת אלימות מילולית. זה לא לגיטימי וקו אדום.אגב, בהמשך הוא הוסיף שהיו מקרים של אלימות פיזית.
ואגב, קורה שבן אדם עושה טעות.. להיכנס לכריזה בגלל אי הבנה כזאת זה לדעתי לא מצב תקין עוד לפני תוכן התגובה. אומנם זה לא קו אדום אבל בהחלט לא תקין בעיניי.
"איומים על גירושין, קללות ונאצות למשפחתי ושימוש בכל מניפולציה אפשרית עלי ועל הילדים" זאת אלימות מילולית. זה לא לגיטימי וקו אדום.אגב, בהמשך הוא הוסיף שהיו מקרים של אלימות פיזית.
ואגב, קורה שבן אדם עושה טעות.. להיכנס לכריזה בגלל אי הבנה כזאת זה לדעתי לא מצב תקין עוד לפני תוכן התגובה. אומנם זה לא קו אדום אבל בהחלט לא תקין בעיניי.
שובשירוש16
את שופטת את הצד השני מבלי להכיר אותו.
מהמעט שהוא כן סיפר אני יודעת שיש הרבה מידע שהוא מסתיר.
מה המידע הזה?
עד כמה זה משפיע על הקשר שלהם? על הזוגיות שלהם? על התקשורת האפקטיבית בניהם?
תסכימי איתי שגם לקבל החלטות עבור אדם אחר מבלי להתחשב בצרכים הבסיסים שלו ואחר כך להתפלא למה זה בעיה- זו גם אלימות. אומנם אלימות מסוג אחר אבל זה לא פחות פוגעני מסטירות.
שוב, אני מפרידה בין סוג התגובה שלה (שייתכן ולא מקובלת. שוב, בעקבות מחסור במידע אני לא שופטת אדם שאני לא מכירה ולא שמעתי את הצד שלו בעיניין)
לבין הנושא עצמו שהוא חמור מהצד שלו.
אי הבנות זה באמת לא כזה נורא. אבל אם את היית מעמידה את עצמך בסיטואציה דומה - נשבעת לך שהיית מגיבה בצורה הרבה יותר קשה מ: אה באמת? תיכננת מסלול מבלי להודיע איזה ועוד הוא כלל לא מתאים לי? אין בעיה מותק. קורה. בוא נמצא מסלול אחר.
בואי, מי שחושבת שהיא תגיב בסיטואציה כזאת בשיא השלווה והרוגע כנראה לא הייתה בסיטואציה דומה של חוסר התחשבות ובעיות תקשורת בזוגיות.
מהמעט שהוא כן סיפר אני יודעת שיש הרבה מידע שהוא מסתיר.
מה המידע הזה?
עד כמה זה משפיע על הקשר שלהם? על הזוגיות שלהם? על התקשורת האפקטיבית בניהם?
תסכימי איתי שגם לקבל החלטות עבור אדם אחר מבלי להתחשב בצרכים הבסיסים שלו ואחר כך להתפלא למה זה בעיה- זו גם אלימות. אומנם אלימות מסוג אחר אבל זה לא פחות פוגעני מסטירות.
שוב, אני מפרידה בין סוג התגובה שלה (שייתכן ולא מקובלת. שוב, בעקבות מחסור במידע אני לא שופטת אדם שאני לא מכירה ולא שמעתי את הצד שלו בעיניין)
לבין הנושא עצמו שהוא חמור מהצד שלו.
אי הבנות זה באמת לא כזה נורא. אבל אם את היית מעמידה את עצמך בסיטואציה דומה - נשבעת לך שהיית מגיבה בצורה הרבה יותר קשה מ: אה באמת? תיכננת מסלול מבלי להודיע איזה ועוד הוא כלל לא מתאים לי? אין בעיה מותק. קורה. בוא נמצא מסלול אחר.
בואי, מי שחושבת שהיא תגיב בסיטואציה כזאת בשיא השלווה והרוגע כנראה לא הייתה בסיטואציה דומה של חוסר התחשבות ובעיות תקשורת בזוגיות.
סליחה זה ממש לא אלימותרקלתשוהנ
"לקבל החלטות עבור אדם אחר מבלי להתחשב בצרכים הבסיסים שלו ואחר כך להתפלא למה זה בעיה- זו גם אלימות"
??
לא, לא כל דבר לא נעים זה אלימות. זה לא יפה , זה לא מתחשב, הוא חשב שהיא מסכימה או רצה לחשוב שהיא מסכימה. אין פה שום צד של אלימות. הוא קבע טיול משפחתי למען השם הוא לא קבע לה הליך רפואי שהיא לא רוצה לעבור או סגר לה את החשבון בנק. הוא קבע טיול משפחתי. נכון, הוא היה יכול וצריך לעשות את זה אחרת נכון הוא היה צריך לשמוע את דעתה ולא להניח הנחות אבל מה פה אלימות??
אני לא רואה בשום צורה מה התגובות שאת מתארת פה הגיוניות. אני מבינה וברור לי שאנחנו לא רואים את כל התמונה אצל הפותח, אבל אם את כבר מפרידה את כל הסיטואציה של הטיול והתגובה שלה מהחיים שלהם ואומרת שברור שכל אחת היתה מגיבה ככה, אז לא, ממש לא, אין שום סיבה להגיב ככה. אני לא רוצה לחשוב וגם לא חושבת שהייתי מגיבה ביציאה כזאת מפרופורציה. זה אולי מעצבן, זה קצת פוגע, בטח בתחילת היריון. בסדר. זהו. כל ההיסטריה הזאת ממש לא נצרכת ולא מוצדקת.
??
לא, לא כל דבר לא נעים זה אלימות. זה לא יפה , זה לא מתחשב, הוא חשב שהיא מסכימה או רצה לחשוב שהיא מסכימה. אין פה שום צד של אלימות. הוא קבע טיול משפחתי למען השם הוא לא קבע לה הליך רפואי שהיא לא רוצה לעבור או סגר לה את החשבון בנק. הוא קבע טיול משפחתי. נכון, הוא היה יכול וצריך לעשות את זה אחרת נכון הוא היה צריך לשמוע את דעתה ולא להניח הנחות אבל מה פה אלימות??
אני לא רואה בשום צורה מה התגובות שאת מתארת פה הגיוניות. אני מבינה וברור לי שאנחנו לא רואים את כל התמונה אצל הפותח, אבל אם את כבר מפרידה את כל הסיטואציה של הטיול והתגובה שלה מהחיים שלהם ואומרת שברור שכל אחת היתה מגיבה ככה, אז לא, ממש לא, אין שום סיבה להגיב ככה. אני לא רוצה לחשוב וגם לא חושבת שהייתי מגיבה ביציאה כזאת מפרופורציה. זה אולי מעצבן, זה קצת פוגע, בטח בתחילת היריון. בסדר. זהו. כל ההיסטריה הזאת ממש לא נצרכת ולא מוצדקת.
^^^משמעת עצמית
יש בזה קצת סוג של אלימותסוסה אדומה
מהסיבה שהוא לא נותן מקום לרצון שלה.
בעומק זה עלול להרגיש כמו סוג של אונס. אבל צריך להיות עמוקים ורגישים מספיק בשביל להבין את זה.
אלימות פשוטה, קל מאוד לאכוף, אבל פה, מרגיש שאנשים סלחניים מידי לסוג הזה ואפילו לא רואים בזה אלימות.
רצונו של אדם הוא כבודו,
הרצון של האדם זה האדם עצמו.
ברגע שאתה לא סופר את הרצון של הבן אדם, אתה בעצם לא נותן מקום לאדם הזה.
ולא לתת מקום לפעמים זה קשה יותר מאשר לתת מקום שלילי.
בעומק זה עלול להרגיש כמו סוג של אונס. אבל צריך להיות עמוקים ורגישים מספיק בשביל להבין את זה.
אלימות פשוטה, קל מאוד לאכוף, אבל פה, מרגיש שאנשים סלחניים מידי לסוג הזה ואפילו לא רואים בזה אלימות.
רצונו של אדם הוא כבודו,
הרצון של האדם זה האדם עצמו.
ברגע שאתה לא סופר את הרצון של הבן אדם, אתה בעצם לא נותן מקום לאדם הזה.
ולא לתת מקום לפעמים זה קשה יותר מאשר לתת מקום שלילי.
אבל היא לא אמרה לו לא אפילורקלתשוהנ
אני בהלם לאן את לוקחת את זה.
היא לא אמרה לו לא. אולי הוא העדיף לא לשמוע את החוסר שביעות רצון שלה או את ההתעלמות המכוונת או לא יודעת מה. אבל היא אפילו לא אמרה לו.
בעומק זה יכול להרגיש כמו אונס??? ואם היא לא היתה עונה לו מה היא רוצה לארוחת ערב והוא היה מכין שקשוקה חצילים למרות שיש לה צרבות מזעזעות, זה גם בעומק מרגיש כמו אונס??
אני באמת חושבת שכדאי לעצור מתישהו, לא כל הגדרה רחבה יכולה להכיל כל סיטואציה גם אם זה מבחינה מילולית מתאים.
היא לא אמרה לו לא. אולי הוא העדיף לא לשמוע את החוסר שביעות רצון שלה או את ההתעלמות המכוונת או לא יודעת מה. אבל היא אפילו לא אמרה לו.
בעומק זה יכול להרגיש כמו אונס??? ואם היא לא היתה עונה לו מה היא רוצה לארוחת ערב והוא היה מכין שקשוקה חצילים למרות שיש לה צרבות מזעזעות, זה גם בעומק מרגיש כמו אונס??
אני באמת חושבת שכדאי לעצור מתישהו, לא כל הגדרה רחבה יכולה להכיל כל סיטואציה גם אם זה מבחינה מילולית מתאים.
כתבתי במפורשסוסה אדומה
שצריך עומק ורגישות מסויימת כדי להרגיש את זה.
את לא חייבת להתחבר לזה, אבל גם נראה שבאמת לא הבנת את זה.
ולא, זה לא דומה לדוגמה שהבאת עם החצילים, למרות שגם שם אם מישהו עושה את זה הוא עובר על ואהבת לרעך כמוך.
את לא חייבת להתחבר לזה, אבל גם נראה שבאמת לא הבנת את זה.
ולא, זה לא דומה לדוגמה שהבאת עם החצילים, למרות שגם שם אם מישהו עושה את זה הוא עובר על ואהבת לרעך כמוך.
טוב זה קצת מצחיק. אבל אין לי איך להגיב לזהרקלתשוהנ
ועדיין, בתור אדם שאין לו אתגרי רגישות יוצאי דופן, אני עדיין לא מסכימה בשום אופן להדבקה של המילה אלימות, ובטח לא של המילה אונס לפה.
ערב טוב לך.
ערב טוב לך.
קצת נסחפתם... הוא לא הכריח אותה ללכת למסלולמיקי מאוס
היא עלתה לאוטו בבוקר- כאדם בוגר יש לה אחריות לדעת לאן נוסעים. לוודא ולסגור את הפינה
הוא כתב שלא התנגד לשינוי היא פשוט "גילתה" את זה כשהגיעו לשם או משהו דומה. בסיפור שלו הוא אפילו לא ביטל את רצונה (שזה לא יפה אבל עוד לא אלימות ולא קרוב) היא פשוט לא טרחה להביע אותו.
זה לא מצדיק התפרצות , כן באסה, כן תסכול, אבל התנהגות בוגרת שלה מראש היתה מונעת את הסיטואציה
ושום דבר לא מצדיק את התיאור שלו. שום דבר.
בוודאי שכהתנהלות זוגית יש המון דרכים שראוי לאמץ כדי להימנע מכזו סיטואציה אבל הוא לא התנהג ברשעות, ובכל מקרה לא באלימות
לא מבינה מאיפה הבאתן את זה
הוא כתב שלא התנגד לשינוי היא פשוט "גילתה" את זה כשהגיעו לשם או משהו דומה. בסיפור שלו הוא אפילו לא ביטל את רצונה (שזה לא יפה אבל עוד לא אלימות ולא קרוב) היא פשוט לא טרחה להביע אותו.
זה לא מצדיק התפרצות , כן באסה, כן תסכול, אבל התנהגות בוגרת שלה מראש היתה מונעת את הסיטואציה
ושום דבר לא מצדיק את התיאור שלו. שום דבר.
בוודאי שכהתנהלות זוגית יש המון דרכים שראוי לאמץ כדי להימנע מכזו סיטואציה אבל הוא לא התנהג ברשעות, ובכל מקרה לא באלימות
לא מבינה מאיפה הבאתן את זה
רב הנסתר על הגלוי בסיפור הזה וצריך להזהר באבחנותשם פשוט
ובאופן כללי-
כשמישהו מחפש שיגידו לו שהוא צודק זו נורת אזהרה.
כשמישהו מחפש שיגידו לו שהוא צודק זו נורת אזהרה.
טוב כבר התקדמנו ב"ה אבל רק כדי להבהירלא מצאתישםפנוי
באמת שזה היה רק קצר בתקשורת שהתלקח למקום מאוד לא טוב.אני הבנתי שאין לה שום בעיה במסלול הזה ולכן הופתעתי מהתגובה היא הרגישה שלא מספיק שאלתי והתייעצתי איתה ולכן נפגעה מכך. אני מבין ממה היא נפגעה ועבדנו בעבר הרבה על תקשורת זוגית. העניין פה שזו הייתה דוגמא לתגובה קיצונית אחת בסדרה של כמה נוספות בזמן האחרון. כתבתי כבר שלדעתי זה עניין של צורך בשליטה ( אפילו בעניינים אינטימיים...) שמתעצם בזמנים רגישים ועכשיו אנחנו במצב סופר רגיש. אני חושב שהתשובה של סוסה אדומה על *לתפוס את החבל בשני הקצוות* היא הכי נכונה ומדוייקת למצב.
יפה מאודסוסה אדומה
אתה נשמע איש טוב שעובד על עצמו, וזה כשלעצמו מאוד ראוי להערכה. וגם ניכר שאתה באמת אוהב את אישתך.
תבדקו ממה נובע הצורך בשליטה, כשתעלו על השורש תצליחו לטפל בהרבה מזה...
תבדקו ממה נובע הצורך בשליטה, כשתעלו על השורש תצליחו לטפל בהרבה מזה...
אונס?? לא הגזמת בכללחצילוש
מה הקשר?
בעומק יש קשרסוסה אדומה
כי באונס מוחקים את הרצון ואת המקום של האדם שמולי ומשתמשים בו. יש רובד של פשוט למחוק את האדם מולי וזו אלימות לכל דבר.
ובמקום הזה שבו אנחנו לא רואים את האדם שמולנו ולא מכבדים אותו, יש רובד כזה.
ובמקום הזה שבו אנחנו לא רואים את האדם שמולנו ולא מכבדים אותו, יש רובד כזה.
לקלל את משפחתו ולאחל להם איחולי מוותחצילוש
להשפיל אותו מול הילדים.. להכות אותו! זה חוסר כבוד לאדם שמולה בריבוע!
מישהו בכלל סתר את זה?סוסה אדומה
שימו לב למה שאתם קוראים, אתם אנשים אינטיליגנטים.
לפחות ממה שאני קראתי, אף אחד לא התיר את ההתנהגות שלה.
וכולם קראו לזה אלימות.
זה שמישהו נותן היבט אחר על משהו לא נעים, זה לא מבטל את האחריות של מישהו אחר.
אנחנו לא חיים בסרט של הרעים והטובים.
גם בה, באישה שלו שהוא בחר, מעבר להתפרצויות ההורמונאליות שמתבטאות בצורה אלימה לפעמים, יש גם דברים טובים, ואני מניחה שהרבה.
וגם בכל אחד מאיתנו יש צדדים אלימים שאנחנו צריכים לברר. כן, גם בי. וגם בך.
את לא תעלי על הנקודות האלה אם תפחדי מהגדרות כמו אונס ואלימות.
אפשר לשחרר ולגלות בעצמנו עוד חלקים שצריכים עבודה. הכל טוב.
אם לא נשחרר, נישאר כאלה. כאלה שיש בהם רבדים של אלימות ואנחנו לא מסוגלים להבחין בהם כי אנחנו כל כך חוששים להיות מוגדרים ככאלה.
הי לכם, קוראים לי סוסה אדומה וגיליתי בזכות השרשור הזה שיש בי צדדים שצריכים עבודה. וכיף לי לגלות את זה.
מאחלת גם לכם.
לפחות ממה שאני קראתי, אף אחד לא התיר את ההתנהגות שלה.
וכולם קראו לזה אלימות.
זה שמישהו נותן היבט אחר על משהו לא נעים, זה לא מבטל את האחריות של מישהו אחר.
אנחנו לא חיים בסרט של הרעים והטובים.
גם בה, באישה שלו שהוא בחר, מעבר להתפרצויות ההורמונאליות שמתבטאות בצורה אלימה לפעמים, יש גם דברים טובים, ואני מניחה שהרבה.
וגם בכל אחד מאיתנו יש צדדים אלימים שאנחנו צריכים לברר. כן, גם בי. וגם בך.
את לא תעלי על הנקודות האלה אם תפחדי מהגדרות כמו אונס ואלימות.
אפשר לשחרר ולגלות בעצמנו עוד חלקים שצריכים עבודה. הכל טוב.
אם לא נשחרר, נישאר כאלה. כאלה שיש בהם רבדים של אלימות ואנחנו לא מסוגלים להבחין בהם כי אנחנו כל כך חוששים להיות מוגדרים ככאלה.
הי לכם, קוראים לי סוסה אדומה וגיליתי בזכות השרשור הזה שיש בי צדדים שצריכים עבודה. וכיף לי לגלות את זה.
מאחלת גם לכם.
יש בעינייזוזיק העכבר
בעיה גדולה בלקרוא לדברים בהגדרות קיצוניות.
לשפה יש כח וכשבוחרים להשתמש בדבר שהוא בטווח הנורמה כאונס או כאלימות זה יכול להיות הרסני בדינמיקה זוגית
לשפה יש כח וכשבוחרים להשתמש בדבר שהוא בטווח הנורמה כאונס או כאלימות זה יכול להיות הרסני בדינמיקה זוגית
לא סתרת את האלימותנעמי28
אבל קראת לריב לגיטימי בין בני זוג וטעות אנוש - אלימות.
ובכך בעצם יש כאן אלימות אחת (חד משעמית אמיתית) נגד אלימות אחרת.
בעייני זה מאד מסוכן לנתח כל ריב והתעלמות מרצונות כאלימות, זה בעצם יצדיק (או יקטין מהבעיה של) תגובה אלימה חזרה, כי אתה התחלת..
עלול למנוע תלונה במקרים מסוכנים או לדחות טיפול לצד שצריך את זה בדחיפות.
ובכך בעצם יש כאן אלימות אחת (חד משעמית אמיתית) נגד אלימות אחרת.
בעייני זה מאד מסוכן לנתח כל ריב והתעלמות מרצונות כאלימות, זה בעצם יצדיק (או יקטין מהבעיה של) תגובה אלימה חזרה, כי אתה התחלת..
עלול למנוע תלונה במקרים מסוכנים או לדחות טיפול לצד שצריך את זה בדחיפות.
^^^אחת פשוטה
לא, אני פשוט לא אשתמש בהגדרות אונס ואלימותחצילוש
במקום שלא מדובר באונס ואלימות. זאת בדיוק האלימות הפמיניסטית שאני סולדת ממנה..
זכותךסוסה אדומה
אבל השתמשת במושג "אלימות פמיניסטית"... זה מעניין.
עקפת אותיירא שמים!
נכון. יש כזה דברחצילוש
הפמיניזם דבר נהדר, אבל זה תוצר לקוי.
מישהו המציא את זהסוסה אדומה
ולכן יש דבר כזה.
נכון. כמו שיש אלימות שוביניסטיתחצילוש
של גברים שחושבים שיכולים לכופף הכל לרצונם כי האישה נבראה מהצלע, כנ"ל יש נשים שנוהגות באלימות, כי סוברות שזה הדרך שלהן להשיג מה שרוצות.
להגיד אלימות פמיניסטית זה לחזור על הטעות שלה.. לא? 
ירא שמים!
אני מסכים איתך סתם היתה לך סתירה במשפט...
לא רואה שום סתירהחצילוש
לקבל בסלחנות כל מה שאישה עושה כי היא אישה, ולרכך הכל במשפטים כמו "יוצאת ממנה קצת אלימות במצבים הורמונליים" או "היא לא בסדר, אבל כנראה יש סיבה" זו אלימות פמיניסטית שקושרת לגברים את הידיים והרגליים ולא מאפשרת להם בכלל לעמוד על רצונם ולנהל איזשהו חוסר הסכמה או קונפליקט עם בת זוגן בלי שזה יחרפן אותה.
אם מישהו היה רק מעיז לומר פה לאישה (והייתה מישהי שבאופן מצער העיזה להתבטא באופן דומה כאן לא מזמן) שהיא מוכה בגלל שהיא מחליטה לבד שהולכים למסלול כזה או אחר (מה שבכלל לא הייתה הסיטואציה שהפותח תיאר) ובכך היא חונקת את הרצון שלו ואונסת אותו, זה לא היה עובר חלק בכלל והייתה קמה פה צעקה, כמו שקמה כאן בצדק לפני כמה שבועות. כן. היא סגרה חופשה במלון שהוא לא אוהב בלי לשאול אותו, לכן היא מחקה את כבודו ורצונו, והוא היה קצת הורמונלי אז זה הוציא ממנו מעט אלימות, ומבלי משים הוא הכניס לה אגרופים. למה? כי גבר יותר חזק?
זה ברור שיש יותר אלימות פיזית מצד גברים כלפי נשים. אבל הנה, רואים שקיים גם קיים הפוך, למה זה יותר לגיטימי?
אם מישהו היה רק מעיז לומר פה לאישה (והייתה מישהי שבאופן מצער העיזה להתבטא באופן דומה כאן לא מזמן) שהיא מוכה בגלל שהיא מחליטה לבד שהולכים למסלול כזה או אחר (מה שבכלל לא הייתה הסיטואציה שהפותח תיאר) ובכך היא חונקת את הרצון שלו ואונסת אותו, זה לא היה עובר חלק בכלל והייתה קמה פה צעקה, כמו שקמה כאן בצדק לפני כמה שבועות. כן. היא סגרה חופשה במלון שהוא לא אוהב בלי לשאול אותו, לכן היא מחקה את כבודו ורצונו, והוא היה קצת הורמונלי אז זה הוציא ממנו מעט אלימות, ומבלי משים הוא הכניס לה אגרופים. למה? כי גבר יותר חזק?
זה ברור שיש יותר אלימות פיזית מצד גברים כלפי נשים. אבל הנה, רואים שקיים גם קיים הפוך, למה זה יותר לגיטימי?
אני רואה שיש לך אלימות חציליתסוסה אדומה
כי את מפרשנת, ומסלפת, מצטטת אבל לא באמת מצטטת אלא אם כן לא ציטטת אותי ואז אני לא מבינה באיזה הקשר את קופצת ביחס לתגובות שלי. את מוזמנת לבדוק את עצמך ולראות שאת מערבבת בין ההבנות שלך לבין העבודות.
בכל מצב, בואי נסכים שאנחנו לא מסכימות. או שלא נסכים, גם זה בסדר.
אני לא מפחדת מזה שתגדירי משהו כאלימות פמיניסטית, אני גם לא מפחדת שתגדירי אותי כי אני פשוט לוקחת אותך ואת הדברים שלך בפרופורציות.
אבל את לא עומדת מאחורי עצמך שזה מעניין.
לפחות אל תחטאי באותה נשימה שאת יוצאת נגד חטא כלשהו.
בכל מצב, בואי נסכים שאנחנו לא מסכימות. או שלא נסכים, גם זה בסדר.
אני לא מפחדת מזה שתגדירי משהו כאלימות פמיניסטית, אני גם לא מפחדת שתגדירי אותי כי אני פשוט לוקחת אותך ואת הדברים שלך בפרופורציות.
אבל את לא עומדת מאחורי עצמך שזה מעניין.
לפחות אל תחטאי באותה נשימה שאת יוצאת נגד חטא כלשהו.
אני לא מגדירה אותך, חלילהחצילוש
ואת לא מכירה אותי מותק. שיהיה לך כל טוב. נראה לי זה שיח חרשים
הדדי לגמריסוסה אדומה
מותק...
אבל אם את מצטטת מישהו כדאי שתעשי העתק הדבק כי את לא טובה בזה. לא צריכה להכיר אותך בשביל זה.
אבל אם את מצטטת מישהו כדאי שתעשי העתק הדבק כי את לא טובה בזה. לא צריכה להכיר אותך בשביל זה.
בסדר. בבקשה:חצילוש
"יש בזה קצת סוג של אלימות, מהסיבה שהוא לא נותן מקום לרצון שלה.
בעומק זה עלול להרגיש כמו סוג של אונס."
"מעבר להתפרצויות ההורמונאליות שמתבטאות בצורה אלימה לפעמים"
"באונס מוחקים את הרצון ואת המקום של האדם שמולי ומשתמשים בו. יש רובד של פשוט למחוק את האדם מולי וזו אלימות לכל דבר.
ובמקום הזה שבו אנחנו לא רואים את האדם שמולנו ולא מכבדים אותו, יש רובד כזה."
"הוא לא במצב של תסמונת האישה המוכה, ואני אומרת את זה באחריות.
יש פה אדם בריא ושקול ו- מרצה.
הוא צריך לעבוד על המקום הזה"
צריך גם ביבליוגרפיה?
בעומק זה עלול להרגיש כמו סוג של אונס."
"מעבר להתפרצויות ההורמונאליות שמתבטאות בצורה אלימה לפעמים"
"באונס מוחקים את הרצון ואת המקום של האדם שמולי ומשתמשים בו. יש רובד של פשוט למחוק את האדם מולי וזו אלימות לכל דבר.
ובמקום הזה שבו אנחנו לא רואים את האדם שמולנו ולא מכבדים אותו, יש רובד כזה."
"הוא לא במצב של תסמונת האישה המוכה, ואני אומרת את זה באחריות.
יש פה אדם בריא ושקול ו- מרצה.
הוא צריך לעבוד על המקום הזה"
צריך גם ביבליוגרפיה?
וחבל שכותבים לגופם של דבריםחצילוש
ואת בוחרת ללכת לכיוון של השתלחות אישית.
חורה לי שמכניסים לי מילים לפהסוסה אדומה
לא התכוונתי בכלל להשתלח בך, אבל אם קיבלת את התחושה הזאת אז אני ממש מתנצלת.
יופיסוסה אדומה
ועכשיו תעשי השוואה בין מה ש"ציטטת" קודם, לבין מה שהעתקת והדבקת.
ואחכ תבדקי את עצמך איפה מסתיימות העובדות ואיפה מתחילות הפרשנויות שלך.
ואחכ תבדקי את עצמך איפה מסתיימות העובדות ואיפה מתחילות הפרשנויות שלך.
גם את מפרשנת יפה יפהחצילוש
רק שלך מותר ולאחרים לא? את כותבת בצורה רעילה ולא נעימה. לא מעוניינת להמשיך בדיון. מוזמנת בכיף לומר את המילה האחרונה ולהרגיש טוב
זו דמגוגיה זולהסוסה אדומה
להשתיק מישהו על ידי זה שתגידי לו "מוזמנת לכתוב את המילה האחרונה ולהרגיש טוב'.
זכותך המלאה לדון, אבל כשאת דנה את חייבת להפריד בין המציאות לפרשנות שלך, אחרת באמת אין מה לדון.
ואני חוזרת לומר שאני עומדת מאחורי כל מילה שכתבתי, גם אם יבואו 100 או יותר שיצדדו בך.
זכותך המלאה לדון, אבל כשאת דנה את חייבת להפריד בין המציאות לפרשנות שלך, אחרת באמת אין מה לדון.
ואני חוזרת לומר שאני עומדת מאחורי כל מילה שכתבתי, גם אם יבואו 100 או יותר שיצדדו בך.
אני לא נכנסת לעצם הדיוןחגהבגה
אבל חושבת שזה לא מתאים.
נכנסת פה ב @חצילוש באופן אישי וכתבת דברים עליה באופן אישי.
היא דנה על עצם הדברים, ולא כותבת עלייך ומתארת אותך.
את מכסחת לה את הצורה בצורה ברוטלית ומתנשאת שלטעמי, לא מתאימה לפורום של אנשים בוגרים...
(מה שעלול להראות על כך שאת לא בטוחה בעמדת ובמקום לענות על הטענות בצורה אובייקטיבית פשוט פוגעת בצד שמו לך באופן שיגרום לו להפסיק לענות לך, אבל נניח לזה...)
נכנסת פה ב @חצילוש באופן אישי וכתבת דברים עליה באופן אישי.
היא דנה על עצם הדברים, ולא כותבת עלייך ומתארת אותך.
את מכסחת לה את הצורה בצורה ברוטלית ומתנשאת שלטעמי, לא מתאימה לפורום של אנשים בוגרים...
(מה שעלול להראות על כך שאת לא בטוחה בעמדת ובמקום לענות על הטענות בצורה אובייקטיבית פשוט פוגעת בצד שמו לך באופן שיגרום לו להפסיק לענות לך, אבל נניח לזה...)
^^^דיליה
אני מסכים איתך בהכלירא שמים!
אבל את אומרת (בצדק) שלא כל דורסנות היא אלימות ואז טוענת שהדורסנות הפמיניסטית היא אלימות.. לא. יש השתקה פמיניסטית, אבל צריך להפריד בין השתקה לאלימות.
אגב, פה גם השתקה לא ראיתי.. אם כבר אנחנו המשתיקים (יש לנו סיבות טובות ועדיין). אני מסכים איתך שיש פה צביעות שנגועה ברדיקליות פמניסטית אבל לא אלימות.
אגב, פה גם השתקה לא ראיתי.. אם כבר אנחנו המשתיקים (יש לנו סיבות טובות ועדיין). אני מסכים איתך שיש פה צביעות שנגועה ברדיקליות פמניסטית אבל לא אלימות.
אוקיי. מקבלת את ההפרדה במושגיםחצילוש
אבל לדעתי מעבר להשתקה, לעיתים יש גם ממש אלימות..
אכן. במקרים של שיימינג לדוגמהירא שמים!
לאן הגעתםנעמי28
אולי גם החוסר מענה שלה לטיול שהוא אירגן ותיכנן נקרא אלימות?
היא חצתה קווים אדומים מזמן, אלימות פיזית ומילולית, לגבר כבר היו מזמינים פה ניידת.
יש ריבים בין בני זוג ויש אלימות, יש לה הגדרות ברורות, במיוחד לאלימות פיזית.
ושום הריון או פגיעה לא מצדיקים את זה, כמו שאצל גבר אנחנו לא נחפש סיבה כי שום סיבה לא מצדיקה אלימות.
אלימות פיזית - קו אדום וטיפול!
היא חצתה קווים אדומים מזמן, אלימות פיזית ומילולית, לגבר כבר היו מזמינים פה ניידת.
יש ריבים בין בני זוג ויש אלימות, יש לה הגדרות ברורות, במיוחד לאלימות פיזית.
ושום הריון או פגיעה לא מצדיקים את זה, כמו שאצל גבר אנחנו לא נחפש סיבה כי שום סיבה לא מצדיקה אלימות.
אלימות פיזית - קו אדום וטיפול!
בואו נרגעסוסה אדומה
זה שרשור, וכל תגובה נכתבת ביחס להודעה שקדמה לה.
אנחנו דנים פה מעבר לנושא השרשור עצמו.
לא צריך להתחרפן.
אפשר לפתוח את הראש ולנסות להבין משהו בלי דעות קדומות.
אנחנו דנים פה מעבר לנושא השרשור עצמו.
לא צריך להתחרפן.
אפשר לפתוח את הראש ולנסות להבין משהו בלי דעות קדומות.
אם נפתח את הראשנעמי28
ובעומק הקשר זה אונס כי הוא ביטל את הרצון שלה, היא אנסה אותו כמה וכמה פעמים.
אם לפתוח ראש זה אשמת הקורבן אז לא, בואו לא נפתח את הראש!
אולי מטפל באופן פרטי ינסה לברר *איתה* מאיפה זה נובע ויעזור לה להתגבר על זה.
ולא לנסות להבין *איתו* מה במעשה שלו גרם לכך -
ריב וחוסר הבנה לגיטימי בין בני זוג שיתכן ויקרה שוב בצורה כזאת או אחרת בעתיד, אנחנו בני אדם אנושים שעושים טעויות, חוץ מלגרום לו ללכת על ביצים לידה ולהאשים את עצמו בתגובה שלה, לא רואה איך ה׳פתיחת ראש׳ עוזרת פה.
היה כאן דיון לא מזמן על גבר שנעל את אישתו בחדר ומגיבה שלא הפסיקה לנסות לשכנע את האישה לא לתת לו להגיע למצבים האלה ולמנוע אותם.
כולם הזדעזעו ובצדק, לא רואה כאן שום הבדל.
קללות, איומיים אלימות פיזית דורשים סטופ משחק וטיפול!
אם לפתוח ראש זה אשמת הקורבן אז לא, בואו לא נפתח את הראש!
אולי מטפל באופן פרטי ינסה לברר *איתה* מאיפה זה נובע ויעזור לה להתגבר על זה.
ולא לנסות להבין *איתו* מה במעשה שלו גרם לכך -
ריב וחוסר הבנה לגיטימי בין בני זוג שיתכן ויקרה שוב בצורה כזאת או אחרת בעתיד, אנחנו בני אדם אנושים שעושים טעויות, חוץ מלגרום לו ללכת על ביצים לידה ולהאשים את עצמו בתגובה שלה, לא רואה איך ה׳פתיחת ראש׳ עוזרת פה.
היה כאן דיון לא מזמן על גבר שנעל את אישתו בחדר ומגיבה שלא הפסיקה לנסות לשכנע את האישה לא לתת לו להגיע למצבים האלה ולמנוע אותם.
כולם הזדעזעו ובצדק, לא רואה כאן שום הבדל.
קללות, איומיים אלימות פיזית דורשים סטופ משחק וטיפול!
מה זה שייך אחד לשני?סוסה אדומה
הוא לא במצב של תסמונת האישה המוכה, ואני אומרת את זה באחריות.
יש פה אדם בריא ושקול ו- מרצה.
הוא צריך לעבוד על המקום הזה.
ואני מרגישה אחריות מלאה כשאני אומרת לו בהקשר אחר שגם לו יש על מה לעבוד.
אין פה שום אשמת קורבן.
נראה שאם כבר יש פה אנשים שלא מבחינים בין לקיחת אחריות כללית לאשמה.
החיים הם לא ססמאות,
אני נגד אשמת קורבן. אבל זה ממש לא מה שיש פה. אפשר להרגיע...
יש פה אדם בריא ושקול ו- מרצה.
הוא צריך לעבוד על המקום הזה.
ואני מרגישה אחריות מלאה כשאני אומרת לו בהקשר אחר שגם לו יש על מה לעבוד.
אין פה שום אשמת קורבן.
נראה שאם כבר יש פה אנשים שלא מבחינים בין לקיחת אחריות כללית לאשמה.
החיים הם לא ססמאות,
אני נגד אשמת קורבן. אבל זה ממש לא מה שיש פה. אפשר להרגיע...
סליחהנעמי28
אתם מטפלת מוסמכת? שמעת את הסיפור על כל צדדיו שאת מרשה לעצמך להחליט החלטות?
אם היתה אלימות פיזית שהובלגה כמה וכמה פעמים, קללות ואיחולי מוות למשפחה, המינימום
זה להגיד יש כאן קו אדום תפנו לטיפול.
לקיחת אחריות זה ללכת לטיפול, לא ללכת על ביצים עד הטעות הבאה, הכוונות שלו היו טובות ובטוח שיהיו עוד מקרים כאלה של חוסר הבנה בעתיד, כמו לכל זוג.
וכן הוא מרצה ולמד להרכין ראש והנה הוא הרים ראש וביקש עצה פה כי הבין שמשהו חריג, אבל בואי ננסה לגרום לו להבין שזה לא כל כך חריג ובעצם התגובה שלה דיי מובנת כי היא עברה סוג של ׳אונס ואלימות׳..
אם היתה אלימות פיזית שהובלגה כמה וכמה פעמים, קללות ואיחולי מוות למשפחה, המינימום
זה להגיד יש כאן קו אדום תפנו לטיפול.
לקיחת אחריות זה ללכת לטיפול, לא ללכת על ביצים עד הטעות הבאה, הכוונות שלו היו טובות ובטוח שיהיו עוד מקרים כאלה של חוסר הבנה בעתיד, כמו לכל זוג.
וכן הוא מרצה ולמד להרכין ראש והנה הוא הרים ראש וביקש עצה פה כי הבין שמשהו חריג, אבל בואי ננסה לגרום לו להבין שזה לא כל כך חריג ובעצם התגובה שלה דיי מובנת כי היא עברה סוג של ׳אונס ואלימות׳..
הייתי מפרטת לךסוסה אדומה
אבל נראה שאת לא בכיוון של לרדת לסוף דעתי בכלל, אז זה בסדר שנישאר חלוקות.
כל מילהחצילוש
את קוראת את עצמך?Haviherb
מה זה 'אני אומרת את זה באחריות' למה את מכירה אותו בכלל מעבר להודעה בפורום?! ולא הבנתי מאיפה הביטחון והמילים המתנשאות שלך כאילו מי שלא חושב כמוך אין לו מספיק רגישות ועומק להבין שזה מעין אונס?! סירייסלי?! מאיפה הבאת את זה?! אולי למי שקורא אותך יש מספיק רגישות ועומק להבין שמה הקשר בין מה שהיה לבין אונס ושאת הולכת כזה רחוק עם הדברים שכתבת...
אני קוראת את עצמי בהחלטסוסה אדומה
וכן, לקחתי בחשבון מראש שאנשים ישטחו את זה ויזדעזעו מעצם ה"השוואה".
להגיד שקראתי לזה אלימות כשאמרתי שיש בזה צד כזה ופירטתי והבהרתי את כוונתי, זה לשטח את זה.
וכן, צריך רגישות ועומק כדי להבין את זה.
את יכולה לקרוא לזה התנשאות, זה שלך לגמרי ונראה שלא רק שלך, אבל זה לא מרתיע אותי בשום צורה.
ומאיפה הביטחון שלי אשאיר לעצמי. אנחנו בפורום כללי, לא ראיתי שאני צריכה להציג איפשהו תעודות למישהו כדי שתהיה לי לגיטימציה כלשהי להביע את דעתי ולהיות בטוחה בה.
לא פחות מכם אגב, שמרגישים בנח להגדיר את המעשים של אישתו בלי ששמעתם את הצד שלה.
בקיצור, תזדעקו אבל לפחות תעמדו מאחורי הזעקות שלכם בעצמכם.
להגיד שקראתי לזה אלימות כשאמרתי שיש בזה צד כזה ופירטתי והבהרתי את כוונתי, זה לשטח את זה.
וכן, צריך רגישות ועומק כדי להבין את זה.
את יכולה לקרוא לזה התנשאות, זה שלך לגמרי ונראה שלא רק שלך, אבל זה לא מרתיע אותי בשום צורה.
ומאיפה הביטחון שלי אשאיר לעצמי. אנחנו בפורום כללי, לא ראיתי שאני צריכה להציג איפשהו תעודות למישהו כדי שתהיה לי לגיטימציה כלשהי להביע את דעתי ולהיות בטוחה בה.
לא פחות מכם אגב, שמרגישים בנח להגדיר את המעשים של אישתו בלי ששמעתם את הצד שלה.
בקיצור, תזדעקו אבל לפחות תעמדו מאחורי הזעקות שלכם בעצמכם.
למה את מדברת אליי ברבים? מי זה תזדעקו?Haviherb
איפה כתבתי על אשתו בכלל משהו? לא הבנתי מה את רוצה.... וגם אם יש לך מאה מיליון תעודות, לכתוב באחריות מלאה על סמך הודעה בפורום זה לא חכם ולא מקצועי בלשון המעטה....
לא התיימרתי להיות מקצועיתסוסה אדומה
ולא התיימרתי להציג או להסתיר מליון תעודות.
אנחנו בפורום, וזו דעתי (לא משנה בתור מה) ואני לא מבקשת את האישור שלך כדי להביע אותה.
זה לא חכם בעינייך? זה כבר עניין אחר. אבל לא אכפת לי שזו דעתך בעניין גם אם את מתוקה מאוד.
האחריות שאני לוקחת היא על הדברים שאני בוחרת לכתוב ולהגיב, אני שלמה איתם לחלוטין.
ולא כי אני כותבת בשם משהו, יש פה אנשים שעושים את זה, אני פשוט לא חושבת שזה לגיטימי במסגרת הפורום.
מי שלא נראה לו לקרוא תגובות של "פשוטי עם" שמתיימרים לקחת אחריות על המילים שלהם, שילכו לפורומים מקצועיים עם תעודות, שם אולי נציג את התעודות שלנו כל אחד בתחומו.
אנחנו בפורום, וזו דעתי (לא משנה בתור מה) ואני לא מבקשת את האישור שלך כדי להביע אותה.
זה לא חכם בעינייך? זה כבר עניין אחר. אבל לא אכפת לי שזו דעתך בעניין גם אם את מתוקה מאוד.
האחריות שאני לוקחת היא על הדברים שאני בוחרת לכתוב ולהגיב, אני שלמה איתם לחלוטין.
ולא כי אני כותבת בשם משהו, יש פה אנשים שעושים את זה, אני פשוט לא חושבת שזה לגיטימי במסגרת הפורום.
מי שלא נראה לו לקרוא תגובות של "פשוטי עם" שמתיימרים לקחת אחריות על המילים שלהם, שילכו לפורומים מקצועיים עם תעודות, שם אולי נציג את התעודות שלנו כל אחד בתחומו.
לא מצליחה להבין אותךHaviherb
אני לא מדברת על תעודות או לא מה הקשר, אני מדברת על מה שאת כתבת שאת כותבת באחריות מלאה, זה לא עניין גם אם תהיי שרת התעודות או אם תהיי אחד העם העניין זה שאי אפשר לקחת אחריות מלאה על אדם שאת בכלל לא מכירה מעבר להודעה בפורום ולהגיב בכזו נחרצות עם 'אחריות מלאה' כאילו כן זה מה שלא הצלחתי להבין.
והדבר השני שלא הבנתי חוץ מזה זה איך כתבת אונס על ההתנהגות שהוא תיאר או איך כתבת שמי שאין לו עומק ורגישות לא יראה את זה שכזה
והדבר השני שלא הבנתי חוץ מזה זה איך כתבת אונס על ההתנהגות שהוא תיאר או איך כתבת שמי שאין לו עומק ורגישות לא יראה את זה שכזה
לא עקרוני לי שתביני אותיסוסה אדומה
אבל אם זה ממש עקרוני לך, אני מוכנה יותר מאוחר להבהיר אולי בצורה ברורה יותר. בינתיים מיציתי ואני צריכה לצאת... יום טוב 
בוא נעצור שניהזוזיק העכבר
ונגדיר מה זה אלימות.
אם כל פגיעה שהיא בזולת זה אלימות, אז בעצם אולי אין לנו כזו בעיה עם גברים מכים?
מאד בעייתי מה שאת כותבת כי אז אי אפשר לקבוע כללים וקווים אדומים.
זה נורמלי לגמרי שבני זוג רבים ולצערנו
לפעמים גם פוגעים אחד בשני . יש התנהגויות שהם לא נורמליות והן אסורות בכל מצב, למשל - מכות, קללות למשפחה שימותו.
אם כל פגיעה שהיא בזולת זה אלימות, אז בעצם אולי אין לנו כזו בעיה עם גברים מכים?
מאד בעייתי מה שאת כותבת כי אז אי אפשר לקבוע כללים וקווים אדומים.
זה נורמלי לגמרי שבני זוג רבים ולצערנו
לפעמים גם פוגעים אחד בשני . יש התנהגויות שהם לא נורמליות והן אסורות בכל מצב, למשל - מכות, קללות למשפחה שימותו.
מממישןממזמן
רק בהריונות זה ככה?ציפור מתוקה
נשמע קיצוני מאוד
לא... אבל בהריונות זה מתגבר ממש.לא מצאתישםפנוי
היא עדינה ושברירית ומשתמשת בכוח החולשה שלה כנגדי כי זה תמיד יהיה לא כוחות... היינו בטיפול בעבר סביב הנקודה הזאת וזה אכן השתפר אבל מסתבר שלא מספיק... בשורש העניין אני מאוד אוהב אותה אבל מרגיש שלא יכול לקבל את הרצון שלה לשלוט וזה ממש בנפשי. אני מוותר עוד ועוד עד שבסוף זה מתפוצץ וא ה' יעזור לי...
אולי כדאי בשלב ראשון לקבל ייעוץ לבד מה לעשותנפש חיה.
לא קל בכלל
(יש דברים שבכלל לא קשורים להריון, כמו למשל להתייחס בצורה מכבדת למי מולך ולנהל איתו שיח תקין ולא מניפולטיבי.)
(יש דברים שבכלל לא קשורים להריון, כמו למשל להתייחס בצורה מכבדת למי מולך ולנהל איתו שיח תקין ולא מניפולטיבי.)
כמה שאלותלצורך.
1) מה הכוונה "משתמשת בכוח החולשה שלה כנגדי"?
במה זה מתבטא? אשמח לדוגמאות
2) כתבת: "לא יכול לקבל את הרצון שלה לשלוט וזה ממש בנפשי"
ואני שואלת- מניין לך שהיא רוצה לשלוט? למיטב ידעתי רוב הנשים אוהבות לתת לגבר להוביל ולא בקטע להוביל.. אולי זאת רק מחשבה *שלך*? חשוב לבדוק את זה.. (כמובן שיש טיפוס של אישה שתלטנית או חסרת רגישות אבל לא יודעת אם זה המקרה)
במה זה מתבטא? אשמח לדוגמאות
2) כתבת: "לא יכול לקבל את הרצון שלה לשלוט וזה ממש בנפשי"
ואני שואלת- מניין לך שהיא רוצה לשלוט? למיטב ידעתי רוב הנשים אוהבות לתת לגבר להוביל ולא בקטע להוביל.. אולי זאת רק מחשבה *שלך*? חשוב לבדוק את זה.. (כמובן שיש טיפוס של אישה שתלטנית או חסרת רגישות אבל לא יודעת אם זה המקרה)
נשמע מאוד קיצונימשמעת עצמית
ולא תקין.
נכון שהריונות יכולים לחרפן
אבל כמו שאתה מתאר זה משהו בבסיס.
או שיש לה קושי נפשי /רגשי כלשהו
או מידות גרועות.
איך היא לא בהריון?
ולא. אני לא מאמינה ב"להימחק" לתקופה עד יעבור זעם.
אתם זוג. לא שליט ונתין.🤷♀️
יש "להבין שהיא בתקופה קשה"
להתגמש
לוותר
לא להימחק!
נכון שהריונות יכולים לחרפן
אבל כמו שאתה מתאר זה משהו בבסיס.
או שיש לה קושי נפשי /רגשי כלשהו
או מידות גרועות.
איך היא לא בהריון?
ולא. אני לא מאמינה ב"להימחק" לתקופה עד יעבור זעם.
אתם זוג. לא שליט ונתין.🤷♀️
יש "להבין שהיא בתקופה קשה"
להתגמש
לוותר
לא להימחק!
תגובהלא מצאתישםפנוי
ברוב הזמן המצב טוב. אנחנו שמחים ומאושרים יחד אבל כשמגיעה תקופה כזו ( ( גם כשזה לא בהריון) הכל משתנה. שוב אומר זה מאוד מטעה כי היא תמיד החלשה שקשה לה לשרוד את העומס בחיים וצריכה עזרה והבנה אבל אז כשאני לא מרצה רצון שלה ( וכמובן שלפעמים אני טועה ולא מספיק קשוב וכו') היא תעשה הכל על מנת להשיג את שלה. זה לא מניפולטיבי ומתוחכם כמו שזה ילדותי וסחיטה רגשית. הגיעה בעבר פעם פעמיים לאלימות פיזית ( לא משהו מסוכן להבנתי היא עושה את זה כי היא החלשה אז מותר לה ..). מרוב התגובות אני מבין שהכיוון הוא לעמוד על שלי גם במחיר סצנה. אני בעיקר מרחם על הילדים...
טיפול דחוף!משמעת עצמית
לדעתי היא חייבת לטפל בעצמה
זה שאתה רואה את העניין כילדותיות זו טעות לדעתי.
1. כי אתה כביכול נותן לזה לגיטימציה כמו שלא כועסים על ילד כי הוא רק ילד. היא לא ילדה וזוהתנהגות לא תקינה בעליל. עם ובלי קשר להריון.
2. היא לא תופסת אתזה כלא תקין וזה רק ימשיך ויתגבר.
3. גם אתה תישחק באיזשהו שלב. כמה אפשר להעביר ולהחליק. זה הורס חיים.
היא צריכה להבין שזה לא תקין בשום צורה. שאתה לא השק חבטות שלה וללמוד לפרק כעסיםותסכולים בדרך נורמטיבית.
טיפול יכול לעזור לה מאוד. ממש מתנה בשבילה.
זה שאתה רואה את העניין כילדותיות זו טעות לדעתי.
1. כי אתה כביכול נותן לזה לגיטימציה כמו שלא כועסים על ילד כי הוא רק ילד. היא לא ילדה וזוהתנהגות לא תקינה בעליל. עם ובלי קשר להריון.
2. היא לא תופסת אתזה כלא תקין וזה רק ימשיך ויתגבר.
3. גם אתה תישחק באיזשהו שלב. כמה אפשר להעביר ולהחליק. זה הורס חיים.
היא צריכה להבין שזה לא תקין בשום צורה. שאתה לא השק חבטות שלה וללמוד לפרק כעסיםותסכולים בדרך נורמטיבית.
טיפול יכול לעזור לה מאוד. ממש מתנה בשבילה.
דיברת איתה על זה?לצורך.
על מה שאתה חווה? על ההרגשה של הריצוי?
אני באמת יכולה לחשוב שהיא עושה את זה ממקום תמים שלא יודע שהוא פוגע. וכל עוד לא תדבר היא לא תדע ואתה לצערה ולצער כולם תסבול וחבל.
גם למיטב הבנתי, כשאישה שומעת מבעלה על הרגשות והתחושות שלו הרצון הטבעי שלה הוא לכבד, להשתנות ולהגיע לנקודת שלום בקשר.
מה עם אשתך? היא רוצה להיות קשובה? אכפת לה מהקשר? אכפת לה מהילדים שרואים? היא מדברת איתך על *הקשר שלכם*? (אתה לא חייב לענות כאן, בעיקר לענות לעצמך)
גם לך יש רצונות, גם לך יש זמנים שאתה חלש וזקוק לה. זה *לא* אמור להיות שרק צד אחד נותן ונותן. זה גם לא בריא בכלל. גם לה אני בטוחה יש רצון לתת ולהעניק לך וצריך להבין מה קורה עם המקום הזה.
אני באמת יכולה לחשוב שהיא עושה את זה ממקום תמים שלא יודע שהוא פוגע. וכל עוד לא תדבר היא לא תדע ואתה לצערה ולצער כולם תסבול וחבל.
גם למיטב הבנתי, כשאישה שומעת מבעלה על הרגשות והתחושות שלו הרצון הטבעי שלה הוא לכבד, להשתנות ולהגיע לנקודת שלום בקשר.
מה עם אשתך? היא רוצה להיות קשובה? אכפת לה מהקשר? אכפת לה מהילדים שרואים? היא מדברת איתך על *הקשר שלכם*? (אתה לא חייב לענות כאן, בעיקר לענות לעצמך)
גם לך יש רצונות, גם לך יש זמנים שאתה חלש וזקוק לה. זה *לא* אמור להיות שרק צד אחד נותן ונותן. זה גם לא בריא בכלל. גם לה אני בטוחה יש רצון לתת ולהעניק לך וצריך להבין מה קורה עם המקום הזה.
אסור לה להשתמש באלימות פיזית גם אם היא חלשהמיקי מאוס
גם לא באלימות משום סוג אחר.
אם היא מרגישה שאין לה יכולת מולך-שתפנה לעזרה ותלמד להתמודד איתך או שתעזוב. אלימות היא לא פתרון לשום דבר
אני לא חושבת שהפתרון הוא לעמוד על שלך. להסלים אלימות זה לא מועיל לאף אחד ובייחוד כמו שכתבת- נזק אדיר לילדים.
הפתרון הוא לפנות לאיש מקצוע, יש דרכים טובות יותר מלעשות שרירים
אם היא מרגישה שאין לה יכולת מולך-שתפנה לעזרה ותלמד להתמודד איתך או שתעזוב. אלימות היא לא פתרון לשום דבר
אני לא חושבת שהפתרון הוא לעמוד על שלך. להסלים אלימות זה לא מועיל לאף אחד ובייחוד כמו שכתבת- נזק אדיר לילדים.
הפתרון הוא לפנות לאיש מקצוע, יש דרכים טובות יותר מלעשות שרירים
לייק ענקיהולך לאיבודאחרונה
תגובה אהובה
לגבי האלימות הפיזיתסוסה אדומה
אין דבר כזה שהיא חלשה ומותר לה.
אסור לה בשום צורה ומשום בחינה ואתה חייב להיות אסרטיבי במקום הזה ואפילו לערב גורם טיפולי. כשזה יעבור הלאה, לדעתי היא תתבייש להמשיך בהתנהגות הזאת.
לגבי הדברים האחרים שכתבת, אני כן רואה מקום לעבודה גם מצידך.
לאישתך כנראה יש אישיו עם המשפחה שלך, ובמצב רגיש כמו בהריון, היא לא ממש מצליחה לשאת את זה עם עצמה בלבד.
בנוסף, אתה לא רואה אותה ולא מתחשב בה מספיק.
נכון שכמותית מבחינת השעות אתה יכול לראות את זה כאילו רק הרצון שלה בא לידי ביטוי, ואתה ביקשת רק מעט.
אבל אני בטוחה שמהותית היא סובלת הרבה יותר ממך והיא מצפה לאיזו התחשבות.
אתה לא מכבד את הרצון שלך, ולא מכבד את הרצון שלה.
כשתכבד אותה ואת רצונה (ואת רצונך!) היא תצליח לכבד אותך ואולי לתת אפילו מעבר ליכולות שלה.
כרגע היא נותנת רק מה שהיא יכולה.
אין דבר כזה לקבוע לה.
אתה מתלונן שהיא קובעת לך אבל גם אתה קובע לה.
נכון שזה לא מתיר איבוד שליטה כלשהו,
אבל גם לך יש חלק בזה.
תכבד, תהיה קשוב אליה באמת ולא מתוך ריצוי וביטול עצמי.
תדבר על הרצונות שלך מתוך כבוד למקום ולרצונות שלה. תלמדו לתקשר.
בהריון יש הורמונים הזויים, ואישה שלא מורגלת לשלוט מספיק בהורמונים במצב רגיל, תתקשה יותר לשלוט בהם במצבים של הורמונים קיצוניים.
שורה תחתונה, תכבד אותה, תכבד אותך.
תברר את הרצון שלך, ותברר את הרצון שלה.
אל תמחק את הרצון שלך, ואל תמחק את הרצון שלה.
ופשוט תראה אותה. ותזכור שלעולם לא תבין מה הם הורמונים משתלטים. גם נשים שההורמונים שלהן מאוזנים לא מבינות.
זה לא מתיר לה לאבד שליטה, אבל זה כן קורא לך לגלות אמפתיה לצד האסרטיביות.
אסור לה בשום צורה ומשום בחינה ואתה חייב להיות אסרטיבי במקום הזה ואפילו לערב גורם טיפולי. כשזה יעבור הלאה, לדעתי היא תתבייש להמשיך בהתנהגות הזאת.
לגבי הדברים האחרים שכתבת, אני כן רואה מקום לעבודה גם מצידך.
לאישתך כנראה יש אישיו עם המשפחה שלך, ובמצב רגיש כמו בהריון, היא לא ממש מצליחה לשאת את זה עם עצמה בלבד.
בנוסף, אתה לא רואה אותה ולא מתחשב בה מספיק.
נכון שכמותית מבחינת השעות אתה יכול לראות את זה כאילו רק הרצון שלה בא לידי ביטוי, ואתה ביקשת רק מעט.
אבל אני בטוחה שמהותית היא סובלת הרבה יותר ממך והיא מצפה לאיזו התחשבות.
אתה לא מכבד את הרצון שלך, ולא מכבד את הרצון שלה.
כשתכבד אותה ואת רצונה (ואת רצונך!) היא תצליח לכבד אותך ואולי לתת אפילו מעבר ליכולות שלה.
כרגע היא נותנת רק מה שהיא יכולה.
אין דבר כזה לקבוע לה.
אתה מתלונן שהיא קובעת לך אבל גם אתה קובע לה.
נכון שזה לא מתיר איבוד שליטה כלשהו,
אבל גם לך יש חלק בזה.
תכבד, תהיה קשוב אליה באמת ולא מתוך ריצוי וביטול עצמי.
תדבר על הרצונות שלך מתוך כבוד למקום ולרצונות שלה. תלמדו לתקשר.
בהריון יש הורמונים הזויים, ואישה שלא מורגלת לשלוט מספיק בהורמונים במצב רגיל, תתקשה יותר לשלוט בהם במצבים של הורמונים קיצוניים.
שורה תחתונה, תכבד אותה, תכבד אותך.
תברר את הרצון שלך, ותברר את הרצון שלה.
אל תמחק את הרצון שלך, ואל תמחק את הרצון שלה.
ופשוט תראה אותה. ותזכור שלעולם לא תבין מה הם הורמונים משתלטים. גם נשים שההורמונים שלהן מאוזנים לא מבינות.
זה לא מתיר לה לאבד שליטה, אבל זה כן קורא לך לגלות אמפתיה לצד האסרטיביות.
אני בדרך כלל לא מגיב בדברים כאלה אבל ממש מעצבן אותיירא שמים!
לא את אשמה.
איפה כל מי שצעק שבאלימות אסור להגיד לצד המוכה "גם לך יש חלק"?? מצפה לראות את כל המזדעקים גם פה.
ולא כי אני מזדעזע מהדברים שלך. בעיקר מזעזעת אותי הצביעות.
איפה כל מי שצעק שבאלימות אסור להגיד לצד המוכה "גם לך יש חלק"?? מצפה לראות את כל המזדעקים גם פה.
ולא כי אני מזדעזע מהדברים שלך. בעיקר מזעזעת אותי הצביעות.
לגמרי. תהיתי איך לכתוב את זה... ואם התפקידים היו הפוך??מיקי מאוס
לא הבנתיסוסה אדומה
איפה כתוב בנושא של האלימות שגם לו יש חלק?
אם אתה אומר את זה בגלל מה שכתבתי על זה שהוא צריך לעשות את העבודה שלו,
אז א. כתוב במפורש לפני כן "לגבי הדברים האחרים שכתבת".
וב. הוא פירט ואני לגמרי רואה שיש לו על מה לעבוד בגלל הסיפורים שהוא סיפר על עצמו, בלי שום קשר לתגובה שלו.
אם נראה למישהו שבמצב של אלימות יש רק צד אחד שצריך לעבוד, הטעות אצלו. כל אדם צריך לעבוד, ולכולם יש על מה וזה לא נוגע אחד בשני.
אלימות מכל סוג שהיא היא אלימות אסורה.
ויש כל מיני סוגים של אלימות שאנשים יכולים לגלות סלחנות כלפיהן כי הן לא מוחשיות מספיק. ושם הוא חייב להעמיד אותה במקומה באסרטיביות.
לצד זה, יש לו על מה לעבוד בהחלט.
כי גם לקבוע למישהו אחר את הלו"ז, זו שתלטנות.
אם אתה אומר את זה בגלל מה שכתבתי על זה שהוא צריך לעשות את העבודה שלו,
אז א. כתוב במפורש לפני כן "לגבי הדברים האחרים שכתבת".
וב. הוא פירט ואני לגמרי רואה שיש לו על מה לעבוד בגלל הסיפורים שהוא סיפר על עצמו, בלי שום קשר לתגובה שלו.
אם נראה למישהו שבמצב של אלימות יש רק צד אחד שצריך לעבוד, הטעות אצלו. כל אדם צריך לעבוד, ולכולם יש על מה וזה לא נוגע אחד בשני.
אלימות מכל סוג שהיא היא אלימות אסורה.
ויש כל מיני סוגים של אלימות שאנשים יכולים לגלות סלחנות כלפיהן כי הן לא מוחשיות מספיק. ושם הוא חייב להעמיד אותה במקומה באסרטיביות.
לצד זה, יש לו על מה לעבוד בהחלט.
כי גם לקבוע למישהו אחר את הלו"ז, זו שתלטנות.
אכן. כתבת לצד המוכה שבסיטואציה הזאת היה לו מה לשפרירא שמים!
ממה שהסבירו בשרשור מלפני כמה שבועות (מצרף קישור) במקרה של אלימות אסור להגיד לצד המוכה שהיה לו מה לעשות אחרת. כי זה בעצם עוזר למניפולציה של האלים ונותן לו לגיטימציה.
בעלי אמר לי שבא לו לתת לי כאפה שתפרק לי תפרצוף - נשואים טריים
חוץ מזה שאני חולק עלייך ואני לא רואה פה אף שתלטנות מצידו. להיפך. היא שתלטנית והוא ניסה לארגן משהו ולהתחשב אבל לא קיבל שיתוף פעולה מצידה. הוא מתאר פה אלימות פיזית ומילולית מצידה.. הוא בסך הכל מנסה להתאים את עצמו אליה.
בעלי אמר לי שבא לו לתת לי כאפה שתפרק לי תפרצוף - נשואים טריים
חוץ מזה שאני חולק עלייך ואני לא רואה פה אף שתלטנות מצידו. להיפך. היא שתלטנית והוא ניסה לארגן משהו ולהתחשב אבל לא קיבל שיתוף פעולה מצידה. הוא מתאר פה אלימות פיזית ומילולית מצידה.. הוא בסך הכל מנסה להתאים את עצמו אליה.
מסכימה איתך!חצילוש
תגיב כאן יותר
זה בגלל שחופש וכי אין לי כח להכין ארוחת ערבירא שמים!
בשגרה אין לי זמן וסבלנות לדיונים כאלה
קודם כלסוסה אדומה
לא אמרתי שבסיטואציה שבה היא היכתה אותו היה לו משהו לעשות אחרת. אז אל תבלבל את עצמך. כי אני באמת מאמינה שאין שום הצדקה לאלימות.
לא יודעת מה אמרו בשרשור ההוא, ואני לא חותמת על שום דבר שלא אני אמרתי.
לא באתי להסביר אותם, באתי להבהיר את ההודעה שלי כי היה נראה שלא הבנת אותה.
גם אדם מוכה הוא לא אדם מושלם ויש לו על מה לעבוד.
בין זה לבין לקשר את האמירה הזאת לאלימות, זה שלך ואולי לא רק שלך אבל זה שלכם.
ויודע מה, מסכימה איתך לגבי ההגדרה "שתלטנות".
זו לא הגדרה מדוייקת,
אבל מה שבטוח הוא לא קשוב. ולחיות עם חוסר קשבות זה נסיון לא פשוט בלשון המעטה. לא שהוא היחיד שככה, רק שבאתי לומר שמהדברים שהוא סיפר על עצמו בלי קשר אליה יש לו על מה לעבוד.
לא יודעת מה אמרו בשרשור ההוא, ואני לא חותמת על שום דבר שלא אני אמרתי.
לא באתי להסביר אותם, באתי להבהיר את ההודעה שלי כי היה נראה שלא הבנת אותה.
גם אדם מוכה הוא לא אדם מושלם ויש לו על מה לעבוד.
בין זה לבין לקשר את האמירה הזאת לאלימות, זה שלך ואולי לא רק שלך אבל זה שלכם.
ויודע מה, מסכימה איתך לגבי ההגדרה "שתלטנות".
זו לא הגדרה מדוייקת,
אבל מה שבטוח הוא לא קשוב. ולחיות עם חוסר קשבות זה נסיון לא פשוט בלשון המעטה. לא שהוא היחיד שככה, רק שבאתי לומר שמהדברים שהוא סיפר על עצמו בלי קשר אליה יש לו על מה לעבוד.
ודאי שצודקגפן36
זה לא לעניין ושום דבר שבעולם לא מצדיק התנהגות פוגענית שכזו
טיפול בדחיפות ולשים גבול ברור שיש צורה לדבר, ואתה לא אמור לספוג פגיעות כאלה ולהיות שק החבטות שלה.
כמובן כל זה בהנחה שאתה נהגת באחריות ולא דיברת אליה בצורה דומה וכו'.
טיפול בדחיפות ולשים גבול ברור שיש צורה לדבר, ואתה לא אמור לספוג פגיעות כאלה ולהיות שק החבטות שלה.
כמובן כל זה בהנחה שאתה נהגת באחריות ולא דיברת אליה בצורה דומה וכו'.
כואב הלב עליכם. הרבה כוח..לצורך.
יכולה מאוד להבין גם אותה (כאישה לאישה) וגם אותך.
צריך להבין, שאישה עוברת כאבים עצומים, גם בגוף וגם בנפש, אין לי דרך לתאר או להסביר מה זה בדיוק אומר אבל זה מאוד מאוד לא פשוט... לצורך העניין, אישה יכולה לקום בבוקר רק מהכאבים האלה ולהרגיש שבר כלי כפשוטו. הגוף שלנו זה הכל בשבילנו והאישה עוברת איתו "סרט" מאתגר שכמובן מעצים ונותן פירות אבל באמצע התהליך או בתחילתו לא תמיד קל לשים את זה בראש.. אותו דבר עם הנפש, כל דבר פוגע בה, גורם לה לבכות, מציק לה ועוד.
ואתה שואל ובצדק- מה אני אמור לעשות עם זה?? "נגזר" עלי פשוט לשתוק ולספוג הכל? התשובה היא כמובן- לא!
*שניכם* צריכים לדבר על הדברים ולחשוב בצורה *בוגרת* איך עוברים את הזמנים האלה בכמה שיותר *רוגע* נכון, זה לא קל, נכון, זה ידרוש עבודה, אבל אתם מסוגלים לזה. כשיש כבוד ואהבה בין בני הזוג הם יכולים להצליח.
כתבת שאישתך מדברת בצורה פוגעת על המשפחה שלך- לדעתי זה קו אדום *שאסור* לחצות אותו ואתם צריכים לדבר על זה בצורה ברורה. כמו שהיא מצפה שתכבד את המשפחה שלך אתה מצפה גם כן. ובכלל, בתור בני אדם, ירידה לרמה הזאת לא מוסיף.
נשמע שאישתך עוברת מסע לא קל, וברור לי שגם אתה, אם אתה רואה שאי אפשר לפתור את הדברים בכוחות עצמכם פנה לטיפול. זה כ"כ חשוב.. יותר מהכל.
חשוב שתעשה עבודה *אישית* של עצמך להבין *איך אתה פועל* בסיטואציות שהיו לכם בעבר, ממש לקחת מקרים ולכתוב על דף או בראש איך כל אחד מכם פעל ולהבין איפה *אתה* בדבר הזה, אולי תגלה שפעלת בצורה שהייתה לה לא נעימה? או אמרת משהו שפתח נקודות כואבות? כמו שאומרים.. "לכל מריבה צריך שניים" כמובן שיכול להיות שאתה בסדר גמור, אבל חשוב לבדוק גם את עצמנו, נשים באופן כללי רגישות יותר וזה משהו שאסור לזלזל בו או להתייחס אליו כמשהו שצריך להעלם. אלא, כמשהו *ששני בני הזוג* צריכים להגיע *לעמק השווה*.
המון בהצלחה!!
ומדהים לשמוע שאתה גם זוכר ויודע לומר על הזמנים הטובים, תמשיך לטפח את זה בתפילה ואמונה.
צריך להבין, שאישה עוברת כאבים עצומים, גם בגוף וגם בנפש, אין לי דרך לתאר או להסביר מה זה בדיוק אומר אבל זה מאוד מאוד לא פשוט... לצורך העניין, אישה יכולה לקום בבוקר רק מהכאבים האלה ולהרגיש שבר כלי כפשוטו. הגוף שלנו זה הכל בשבילנו והאישה עוברת איתו "סרט" מאתגר שכמובן מעצים ונותן פירות אבל באמצע התהליך או בתחילתו לא תמיד קל לשים את זה בראש.. אותו דבר עם הנפש, כל דבר פוגע בה, גורם לה לבכות, מציק לה ועוד.
ואתה שואל ובצדק- מה אני אמור לעשות עם זה?? "נגזר" עלי פשוט לשתוק ולספוג הכל? התשובה היא כמובן- לא!
*שניכם* צריכים לדבר על הדברים ולחשוב בצורה *בוגרת* איך עוברים את הזמנים האלה בכמה שיותר *רוגע* נכון, זה לא קל, נכון, זה ידרוש עבודה, אבל אתם מסוגלים לזה. כשיש כבוד ואהבה בין בני הזוג הם יכולים להצליח.
כתבת שאישתך מדברת בצורה פוגעת על המשפחה שלך- לדעתי זה קו אדום *שאסור* לחצות אותו ואתם צריכים לדבר על זה בצורה ברורה. כמו שהיא מצפה שתכבד את המשפחה שלך אתה מצפה גם כן. ובכלל, בתור בני אדם, ירידה לרמה הזאת לא מוסיף.
נשמע שאישתך עוברת מסע לא קל, וברור לי שגם אתה, אם אתה רואה שאי אפשר לפתור את הדברים בכוחות עצמכם פנה לטיפול. זה כ"כ חשוב.. יותר מהכל.
חשוב שתעשה עבודה *אישית* של עצמך להבין *איך אתה פועל* בסיטואציות שהיו לכם בעבר, ממש לקחת מקרים ולכתוב על דף או בראש איך כל אחד מכם פעל ולהבין איפה *אתה* בדבר הזה, אולי תגלה שפעלת בצורה שהייתה לה לא נעימה? או אמרת משהו שפתח נקודות כואבות? כמו שאומרים.. "לכל מריבה צריך שניים" כמובן שיכול להיות שאתה בסדר גמור, אבל חשוב לבדוק גם את עצמנו, נשים באופן כללי רגישות יותר וזה משהו שאסור לזלזל בו או להתייחס אליו כמשהו שצריך להעלם. אלא, כמשהו *ששני בני הזוג* צריכים להגיע *לעמק השווה*.
המון בהצלחה!!
ומדהים לשמוע שאתה גם זוכר ויודע לומר על הזמנים הטובים, תמשיך לטפח את זה בתפילה ואמונה.
תודה רבה!!!לא מצאתישםפנוי
אתה צודק. תקופה הורמונלית היא כמו מגבר רגשימיקי מאוס
אז הגיוני שהפתיל יותר קצר, בכי ועצבים יותר בקלות
ובכללי שיש יותר ריכוז עצמי ופחות אנרגיה
אבל התנהגות תוקפנית כזו מצביעה על בעיה עמוקה יותר בניהול כעסים, בעיני זה בהחלט קו אדום...
מה לעשות? אם היא מוכנה ללכת יחד לייעוץ זוגי זה מדהים. אם לא- לך לבד , קודם כל בשביל לקבל תמיכה ועין מקצועית על המצב עם כל הפרטים וגם כמובן בשביל לקבל כלים ועצות איך להתמודד עם זה נכון.
אני מאוד מאמינה בעבודה של צד אחד אבל יכול להיות שבמקרה הזה זה לא יספיק ויהיה צורך גם שהיא תקבל עזרה בניהול כעסים. זה משהו שהמטפל/ת ידעו לומר. וגם אם כן- אולי אין מה לנסות לפני הלידה. לא יודעת...
מה שאתה מתאר הוא אלימות מילולית לכל דבר. יכול להיות שהיית לא בסדר (יכול להיות שלא) אבל זה לא מגיע לך! וזה לא אשמתך. יש דרכים לא אלימות לפתור דברים והם היחידות שלגיטימיות במערכת זוגית.
אל תתמודד עם זה לבד. תפנה כמה שיותר מהר לעזרה
ובכללי שיש יותר ריכוז עצמי ופחות אנרגיה
אבל התנהגות תוקפנית כזו מצביעה על בעיה עמוקה יותר בניהול כעסים, בעיני זה בהחלט קו אדום...
מה לעשות? אם היא מוכנה ללכת יחד לייעוץ זוגי זה מדהים. אם לא- לך לבד , קודם כל בשביל לקבל תמיכה ועין מקצועית על המצב עם כל הפרטים וגם כמובן בשביל לקבל כלים ועצות איך להתמודד עם זה נכון.
אני מאוד מאמינה בעבודה של צד אחד אבל יכול להיות שבמקרה הזה זה לא יספיק ויהיה צורך גם שהיא תקבל עזרה בניהול כעסים. זה משהו שהמטפל/ת ידעו לומר. וגם אם כן- אולי אין מה לנסות לפני הלידה. לא יודעת...
מה שאתה מתאר הוא אלימות מילולית לכל דבר. יכול להיות שהיית לא בסדר (יכול להיות שלא) אבל זה לא מגיע לך! וזה לא אשמתך. יש דרכים לא אלימות לפתור דברים והם היחידות שלגיטימיות במערכת זוגית.
אל תתמודד עם זה לבד. תפנה כמה שיותר מהר לעזרה
זה באמת ממש לא נעיםפרצוף כרית
מה שאני למדתי בחיים - שצריך להבין את הדינאמיקה הזוגית
זה לא בסדר מצד אשתך, לא יפה שהיא לא נותנת מקום לרצונותיך, חד משמעית, ברור
אבל מצד שני, בידך הדבר להרגיע אותה
ואתה לא מבין עד כמה!
אם תבוא ותבין אותה ותנסה טיפהל'ה לבוא לקראתה או לפחות להקשיב לרצונותיה או למה הם כ"כ חשובים לה, ולא ישר על השניה הראשונה להתנגד לדעתה - וישר לומר שלא מתאים לך ושלא תחליט לך וכו'... -
פשוט להקשיב ולנסות רק לתת לה להגיד את הרצונות,
כשבנאדם ישר אומר לשני "לא" בלי אפילו להקשיב לרצונות שלו, לפעמים זה גורם לשני להתעצבן
יכול להיות שתקשיב לה בנחת בזמן רגוע ובסוף תסביר לה בנחת מדוע לא מתאים לה
ובסוף אולי היא תסכים איתך, אבל לפחות להקשיב לה ....
כך נדמה לי....
יכול להיות שבסוף אותו דבר - ההחלטה תהיה שאתה תעשה כפי רצונך ,
פשוט כשזה נעשה בנחת ומתוך הקשבה לשני, לפעמים לשני יותר קל לקבל את זה,
או למצוא פשרה מסוימת באמצע שמתאימה לשניכם, להעלות כמה אופציות ויחד להחליט
בהצלחה לכם
תודה לכולם וסגירת הענייןלא מצאתישםפנוי
קודם כל תודה. זו פעם ראשונה שאני כותב בפורום למרות שאני קורא פה ושם כבר הרבה זמן. יש פה לא מעט אנשים חכמים... לגבינו, זה מורכב... ברור שהייתי לא בסדר שלא תאמתי איתה ציפיות לחלוטין ( למרות שאמרתי לה ומחוסר תגובתה הבנתי שאין לה מניעה, הטיול אגב יכול להתאים לאישה בהריון ויכול גם לא- תלוי במצבה... )
מדובר בעיקר בקצר בתקשורת להבנתי והצעתי לה לתקן ולשנות הכל ( אני לא בא להצדיק את עצמי פשוט לדייק). אני מקבל את זה שאני צריך להיות יותר אמפתי במצב כזה אבל זה נכון ללפני הארוע... בסופו של דבר בזמן אמת זה כדור שלג שמתגלגל וברגע שהיא יוצאת משליטה אין לי יכולת לתת אמפתיה בשום צורה.
כרגיל בסוף היא ניצחה... ויתרתי על התוכניות שלי להמשך החג ונעשה מה שהיא רוצה ( אחרת הייתי דן את הילדים להחליט האם הם רוצים ללכת עם אבא או אמא היום ומחר...). אני משכנע את עצמי שזה ממקום של חוזק שלי לעומת חולשה שלה ובעיקר למען הילדים. מקווה שאני עושה בשכל.
שוב תודה לכולם
מדובר בעיקר בקצר בתקשורת להבנתי והצעתי לה לתקן ולשנות הכל ( אני לא בא להצדיק את עצמי פשוט לדייק). אני מקבל את זה שאני צריך להיות יותר אמפתי במצב כזה אבל זה נכון ללפני הארוע... בסופו של דבר בזמן אמת זה כדור שלג שמתגלגל וברגע שהיא יוצאת משליטה אין לי יכולת לתת אמפתיה בשום צורה.
כרגיל בסוף היא ניצחה... ויתרתי על התוכניות שלי להמשך החג ונעשה מה שהיא רוצה ( אחרת הייתי דן את הילדים להחליט האם הם רוצים ללכת עם אבא או אמא היום ומחר...). אני משכנע את עצמי שזה ממקום של חוזק שלי לעומת חולשה שלה ובעיקר למען הילדים. מקווה שאני עושה בשכל.
שוב תודה לכולם
אולי הבעיה נפתרה כרגעאחת פשוטה
אבל אין שום סיבה שהיא לא תחזור בהמשך...
נשים בהריון ובטח בתחילתו, נורמאלי שיהיה להן - יותר בכי. תסכול. אשמה לבעל. דיכאון. עצבים וכו'
אבל ממש לא נורמאלי - קללות איומים לגירושין קריאה למוות, אלימות מילולית או פיזית.
מה שאתה מתאר נשמע ממש קוו אדום. בהחלט.
לדעתי הכי חשוב שתתיייעץ עם גורמי מקצוע ואל תחליק ותחכה שרק ייגמר השליש הראשון.. כי אחר כך יבא סוף ההריון שזה גם תקופה לא פשוטה.. ואחרי לידה בכלל... וזה לא בטוח כל כך מהר ייגמר..
חייב טיפול יותר שורשי.
בהצלחה רבה
נשים בהריון ובטח בתחילתו, נורמאלי שיהיה להן - יותר בכי. תסכול. אשמה לבעל. דיכאון. עצבים וכו'
אבל ממש לא נורמאלי - קללות איומים לגירושין קריאה למוות, אלימות מילולית או פיזית.
מה שאתה מתאר נשמע ממש קוו אדום. בהחלט.
לדעתי הכי חשוב שתתיייעץ עם גורמי מקצוע ואל תחליק ותחכה שרק ייגמר השליש הראשון.. כי אחר כך יבא סוף ההריון שזה גם תקופה לא פשוטה.. ואחרי לידה בכלל... וזה לא בטוח כל כך מהר ייגמר..
חייב טיפול יותר שורשי.
בהצלחה רבה
מסכימה. ובהצלחה!רקלתשוהנ
ההתנהלות הזאת לא נכונהסוסה אדומה
אתה לא אמור להרגיש שוויתרת מחוסר ברירה.
אתם שניכם צריכים להגיע להבנה והסכמה ברמה שכשהיא מוותרת על משהו היא עושה את זה בהשלמה ובאהבה, וכשאתה מוותר בשבילה אתה עושה את זה בהשלמה ובאהבה.
נראה שכל פעם אתה מרצה אותה.
תלמדו לתקשר.
תתרגל להיות קשוב אליה כי נראה שבגלל שהיא מזהה שאתה לא מבין אותה או רואה אותה, היא מציבה לך עובדות.
תעבדו על השורש.
ולגבי קללות ואיומים, תראה...שוב, גם שם, אם אתה מרגיש שאתה נפגע מזה, אתה חייב ללמוד להציב גבולות.
אבל כדאי שלצד זה, תבין אותה ואת מה שעובר עליה.
זה לא פשוט, אבל זה לא יעבוד לך בשום צורה אם לא תאחוז את החבל הזה משני קצותיו, מה גם שזה מה שנכון עבורכם.
אתה עושה לה טובה בזה שאתה מציב לה גבולות בנושא הזה של ניהול כעסים.
אבל תעשה לכם טובה גם בזה שתבין אותה ותהיה קשוב אליה.
ויתור עושים באהבה, או מחולשה.
תבחן את עצמך אם אתה שמח ואוהב אחרי הויתור הזה או ממורמר. מרמור זו חולשה, זה לא חוזק.
אתם שניכם צריכים להגיע להבנה והסכמה ברמה שכשהיא מוותרת על משהו היא עושה את זה בהשלמה ובאהבה, וכשאתה מוותר בשבילה אתה עושה את זה בהשלמה ובאהבה.
נראה שכל פעם אתה מרצה אותה.
תלמדו לתקשר.
תתרגל להיות קשוב אליה כי נראה שבגלל שהיא מזהה שאתה לא מבין אותה או רואה אותה, היא מציבה לך עובדות.
תעבדו על השורש.
ולגבי קללות ואיומים, תראה...שוב, גם שם, אם אתה מרגיש שאתה נפגע מזה, אתה חייב ללמוד להציב גבולות.
אבל כדאי שלצד זה, תבין אותה ואת מה שעובר עליה.
זה לא פשוט, אבל זה לא יעבוד לך בשום צורה אם לא תאחוז את החבל הזה משני קצותיו, מה גם שזה מה שנכון עבורכם.
אתה עושה לה טובה בזה שאתה מציב לה גבולות בנושא הזה של ניהול כעסים.
אבל תעשה לכם טובה גם בזה שתבין אותה ותהיה קשוב אליה.
ויתור עושים באהבה, או מחולשה.
תבחן את עצמך אם אתה שמח ואוהב אחרי הויתור הזה או ממורמר. מרמור זו חולשה, זה לא חוזק.
ראיתי שכבר העירוזוזיק העכבר
ובכל זאת אני חוזר - הקללות והאיומים על המשפחה שלו שימותו הם קו אדום.
זה לא קשור לשאלה אם הוא נפגע מזה או מה היה החלק שלו בסיטואציה . להבין אותה זה תמיד נכון אבל נראה לי שחייבים קודם כל לעצור את זה - לטובתו לטובתה ובמיוחד לטובת הילדים.
אם היא אף פעם לא התנצלה על סצנות כאלו - היא כנראה לא מבינה שהיא עשתה דברים מאד חמורים.
מכיוון שהוא פונה פה בפורום ולא היא - הוא צריך לחשוב איך לנהל את זה בצורה שבאמת עושה טוב . אם הוא יתנפל עליה חזרה שהיא מתנהגת בצורה נוראית - כנראה זה רק ידרדר את המצב.
להציב גבול לבן זוג זה לא כמו להציב גבול לילד כי זה קשר שהוא של בחירה וזה יכול ישר להציף חרדות של עזיבה וניתוק,
כנראה הכי כדאי בליווי של איש מקצוע כמו שהציעו פה אבל אם לא מתאפשר -
כדאי שהגבולות יהיו ברורים אבל עטופים בהרבה אהבה ואכפתיות
זה לא קשור לשאלה אם הוא נפגע מזה או מה היה החלק שלו בסיטואציה . להבין אותה זה תמיד נכון אבל נראה לי שחייבים קודם כל לעצור את זה - לטובתו לטובתה ובמיוחד לטובת הילדים.
אם היא אף פעם לא התנצלה על סצנות כאלו - היא כנראה לא מבינה שהיא עשתה דברים מאד חמורים.
מכיוון שהוא פונה פה בפורום ולא היא - הוא צריך לחשוב איך לנהל את זה בצורה שבאמת עושה טוב . אם הוא יתנפל עליה חזרה שהיא מתנהגת בצורה נוראית - כנראה זה רק ידרדר את המצב.
להציב גבול לבן זוג זה לא כמו להציב גבול לילד כי זה קשר שהוא של בחירה וזה יכול ישר להציף חרדות של עזיבה וניתוק,
כנראה הכי כדאי בליווי של איש מקצוע כמו שהציעו פה אבל אם לא מתאפשר -
כדאי שהגבולות יהיו ברורים אבל עטופים בהרבה אהבה ואכפתיות
לענ'' דפרצוף כרית
אם תפנים שאשתך רואה בך גיבור על שיכול לממש את כל החלומות שלה, יהיה בך כח להכיל אותה ולתת לה הבנה והקשבה בזמן אמת,
נראה לי שגבר לא מבין עד כמה האישה מצפה ממנו מכיוון שהיא מעריכה אותו ברמה גבוהה - ולכן עצבנית עליו בהתאם,
(כלומר במקום שגבר ישתבלל או יקפא כשאשתו באה אליו בדרישות -הוא צריך להגיב ולתקשר, ואז התקשורת ביניהם תתקדם שלב)
מקווה שהסברתי ברור...
נראה לי שגבר לא מבין עד כמה האישה מצפה ממנו מכיוון שהיא מעריכה אותו ברמה גבוהה - ולכן עצבנית עליו בהתאם,
(כלומר במקום שגבר ישתבלל או יקפא כשאשתו באה אליו בדרישות -הוא צריך להגיב ולתקשר, ואז התקשורת ביניהם תתקדם שלב)
מקווה שהסברתי ברור...
וחשוב להוסיףלצורך.
מריבות לא אמורות להיות ליד הילדים. זה לא פשוט בכלל, וזאת עבודה, אבל זה צריך להיות "בנפשכם",
כשיש ויכוח שאתם רואים שהוא נגרר מעבר לרגיל- ללכת לחדר. ויכוחים "רגילים"- בצורה מכבדת, אפשר ליד הילדים, ואומרים שזה מלמד אותם לפתור קונפליקטים עם החברים שלהם. כמובן שמלכתחילה *לא נרצה לריב בכלל* אבל אם כבר זה קורה.
עוד משהו, עכשיו שמתי לב שכתבת שקשה לה שאתה עושה משהו *אישי* ולא זוגי.. זה עמוק מזה,
צריך להבין מה כ"כ מפריע לה שאתה נפרד אליה, שאתה עושה דברים שלא קשורים אליה,
כשבני זוג מרגישים אהובים, מוערכים ומעניינים אחד כלפי השני הם לא יצטרכו אישורים על זה, לא יצטרכו הסברים על זה, הם פשוט *ירגישו* את זה, הרגשה פנימית בלב של חברות טובה ואיכותית. ולכן אתה צריך לשאול את עצמך, אולי זה שאשתי מתעצבנת כשאני עושה דברים בלי קשר אליה זה כי אני לא מספיק מראה לה כמה אני אוהב אותה? כמה היא חשובה לי? יקרה לי? יש בדיחה חרושה וכואבת על זוג שמגיע לטיפול והאישה ממורמרת היא אומרת למטפל: "בעלי לא אוהב אותי", בעלה מתקומם ואומר: "לא אוהב אותך? מה פתאום!! ביום שהתחתנו אמרתי לך, את לא זוכרת?..." אישה צריכה כל פעם מחדש שיגידו לה מילים טובות, זה שאומרים לה פעם אחת זה לא עוזר (כמובן היא גם צריכה לדעת להיות מסופקת בזכות עצמה ולא להיות תלויה, אבל אני מדברת על מצב בריא) אישה צריכה להרגיש אהובה, מוערכת, וזה לא מספיק פעם בשנה. צריך כל הזמן, כמה שיותר. כשבאמת אתה בפנים תאהב אותה ותשקיע בה, זה יעבור אליה.. אם כרגע היא לא מרגישה את זה (שוב, בהנחה שהקשר סך הכול בריא) אז יש פה עבודה לעשות, עבודה שלך, עבודה שלה. העבודה שלה היא להגיד לך מה יעשה לה טוב, מה ישמח אותה, להוריד את זה לפרטים מעשיים..
תכבד את אשתך, תהיה אכפתי אליה, תדאג לה, זה כ"כ חשוב. במקביל גם לך יש משימה לדעת לומר לה מה ישמח אותך ומה יעשה לך טוב *בקשר שלכם*.
נשמע מאוד קיצוניחצילוש
חצתה מזמן כמה קווים אדומים.. אולי לחשוב על איזה טיפול רגשי בשבילה? נשמע שזה מעבר לסתם אישה הורמונלית..
ראיתי עוד תגובותחצילוש
היא מפעילה עלייך אלימות פיזית??
לא. את זה אסור לך לקבל! גם אם היא לא באמת מסוגלת להזיק. זה לא מגיע לך!! ולא מגיע לילדים!
אוליטמטום. או טיפול, או טיפול. רצוי גם לראות פסיכולוג או פסיכיאטר.. לראות מה אפשר לקחת בהריון לאיזון ראשוני..
לא. את זה אסור לך לקבל! גם אם היא לא באמת מסוגלת להזיק. זה לא מגיע לך!! ולא מגיע לילדים!
אוליטמטום. או טיפול, או טיפול. רצוי גם לראות פסיכולוג או פסיכיאטר.. לראות מה אפשר לקחת בהריון לאיזון ראשוני..
שוב תודה לכולםלא מצאתישםפנוי
פתחתם הרבה כיווני מחשבה. חלק מהדברים מדויקים וחלק פחות (מה שהגיוני-אתם לא באמת יכולים לדעת את כל הפרטים). מה שבטוח שיש פה הרבה רצון אמיתי לעזור ועל זה שאו ברכה. אולי זו נחמת שוטים אבל לפעמים רק ההבנה שיש זוגות נוספים שמתמודדים עם קשיים כבר מקילה... בכל מקרה אני מאוד אוהב את אשתי ואלחם כדי להחזיר את הדברים למה שהיו.
לילה טוב
לילה טוב
כל הכבוד! ובהצלחהמיקי מאוס
אפשר לעשות שינויים עצומים. כל עוד יש רצון יש תקווה
ובעז"ה תצליחו וזה יהיה שווה הכל.
אבל אל תוותר על אנשי מקצוע-זה תחום רגיש וכמו שאפשר לתקן אפשר גם ח"ו להרוס. עם אותן כוונות טובות
ובעז"ה תצליחו וזה יהיה שווה הכל.
אבל אל תוותר על אנשי מקצוע-זה תחום רגיש וכמו שאפשר לתקן אפשר גם ח"ו להרוס. עם אותן כוונות טובות
חשוב לפתוח את הדברים בצורה עמוקה יחד עד לפתרון מלאנגמרו לי השמות
ולעשות כל מה שנדרש על מנת שזה יקרה. לא להתעלם/לטאטא/להדחיק/לחכות בלי מעש וכן הלאה - אלא לפעול בצורה אקטיבית ונחושה לשם כך.
המצב אותו אתה מתאר לא נשמע מצב תקין.
למחוק את עצמך, ובטח שלמחוק את עצמך *לחלוטין* כדבריך - זה לא מצב תקין ונכון בזוגיות.
ללכת כל הזמן על קצות האצבעות - זה לא מצב תקין ונכון בזוגיות.
לעשות אך ורק מה שמתאים ונוח לצד אחד - זה לא מצב תקין ונכון בזוגיות.
צרחות, בכי היסטרי ליד הילדים, שהם מנחמים ומרגיעים את אמא, וכולל איחולים *למוות* לבני משפחתך - וכל זה נמשך כמה ימים - וודאי וודאי שלא תקין בשום קנה מידה ואף הרסני!!!
צד אחד שחווה שהכל באשמתו ולא משנה מה ואף פעם אין התנצלות - כנ"ל, לא תקין ולא נכון.
איומים על גירושין + קללות + נאצות + מניפולציות עליך ועל ילדיך - לא מצב תקין ולא נכון בשום צורה!
להגיע פעמיים גם לאלימות פיזית (!) - לא מצב תקין בשום צורה!
ולא, אי אפשר "להאשים" הריון/לידה או כל דבר אחר בדברים הללו. לא.
זה נכון שאלו תקופות יותר מאתגרות לנשים, יותר הורמנליות, יותר קשיים, יותר קושי בוויסות של רגשות או חוויות - אבל זה לא מצדיק בשום צורה פגיעה באחר, ודאי שלא אלימות וודאי שלא שאר הדברים אותם תיארת.
זו בהחלט חציית של כמה וכמה קווים אדומים שלא יכולים להיחצות בחיי משפחה!
חשוב מאוד לא "לעבור לסדר היום", ולהתגלגל עם החיים עד לפעם הבאה -
אלא לטפל בדבר הזה כולו לעומק, מהשורש שלו - וכמובן לדאוג בראש ובראשונה למיגור של כל הפגיעות הללו, בך, בילדים, ובעצם גם בעצמה...
וזה יכול להיעשות אם לא מצליחים לבד - ע"י עזרה של אנשי מקצוע, כולל טיפול אישי לאשתך אם יש לה קשיים רגשיים או קשיים בניהול כעסים, או חוויות עבר קשות או טראומות ילדות או כל דבר אחר - היא זקוקה לעזרה, לתמיכה, לכלים, זה לא כדי להצביע עליה ולומר לה "נו נו נו", אלא כדי לעזור לה, לתת לה כלים לצלוח את החיים ואתגרי החיים בצורה טובה, בריאה, נכונה, בלי לפגוע בעצמה ובאחרים.
וגם הדינמיקה הזוגית שלכם דרושה בירור וליבון - מה קורה שם, ואיך להניע תהליך של דינמיקה חיובית שאין אפשרות דרכה לאפשר את הפגיעות הללו, כולל למשל הצבת גבולות ברורים *שלך* ואסרטיביות חד משמעית של - אני לא מקבל ולא אקבל יחס פוגעני ואלים כלפיי, זה מצב שלא יכול לקרות ויהי מה!
ב"הצלחה רבה רבה לכם,
אתה נשמע איש אוהב ודואג ואכפתי מאוד, ניכר עד כמה אתה אוהב את אשתך ורוצה שיהיה לה ולכולכם טוב,
השתמש בכוחות הללו שלך כדי לקבל גם עזרה מקצועית מותאמת ומכוונת עבור המצב שלכם - ועם הכוונות הטובות שלך, וב"ה גם של אשתך, ועם קבלת עזרה וכלים נכונים - חייכם יהיו עוד יותר מתוקים וטובים בלי כל הטלטלות הללו שמפרות את השלווה האישית, הזוגית, ההורית והמשפחתית שלכם, ופוגעות ביציבות, בביטחון ובשלווה כולה ומאיימות להטביע חלילה את הספינה...
בשורות טובות ב"ה 🙏
השאלה שלי תמיד היא קצת אחרתלא מצאתישםפנוי
אני באמת אדם סתגלתן ולא מפונק ויכול להסתדר עם רוב הדברים בלי בעיות לעומתה שהיא רגישה באופן די קיצוני למגוון דברים ( באופן אוביקטיבי היא תהיה חולה/ תקיא/ בצורה הכי פיזית שיש). לכן מצד האמת אין לי בעיה לוותר על רוב הדברים כי אסתדר כך או כך. באמת שלא יהיה לי רע אבל מצד שני זה באמת יוצר מצב של מחיקה. רוב הזמן סבבה לי עם זה כי אני לא באמת ארגיש טוב אם מה שאני עושה יגרום לה רע למרות שלפני כן עשינו עשרות פעמים מה שהיא רצתה). לפעמים זה חונק. לא בטוח שנכון לנסות לקחת את זה לטיפול כי באמת שלא רע לי רוב הזמן. אולי זה פשוט דגם כזה של זוגיות קצת אחר...
היא כנראה התרגלה לזהסוסה אדומה
שאתה וותרן.
היא לא אשמה, וגם אתה לא אשם בזה.
אבל הרגל כזה שהופך את החוזקות שלנו כמשהו שהוא מובן מאליו זה לא טוב.
תנסה לעבוד איתה על זה.
כשאתה מוותר על משהו, תראה לה בצורה חיובית שאתה מתחשב בה כי אתה אוהב ורואה אותה, זה רק יתרום לכם. לשניכם...
במקומות שבהם אתה רוצה משהו באופן עקרוני, תדבר איתה ותגדיר לה מה בדיוק הרצון שלך.
תשאל אותה איך לדעתה אפשר להגשים את הרצון שלך בצורה שתהיה טובה עבור כולכם.
תבהיר לה ש*זה* ממש חשוב לך.
ובכללי תלמד לברר את הרצונות שלך. ככל שתהיה יןתר ברור עם עצמך, הסביבה שלך תהיה מודעת ומתחשבת יותר.
היא לא אשמה, וגם אתה לא אשם בזה.
אבל הרגל כזה שהופך את החוזקות שלנו כמשהו שהוא מובן מאליו זה לא טוב.
תנסה לעבוד איתה על זה.
כשאתה מוותר על משהו, תראה לה בצורה חיובית שאתה מתחשב בה כי אתה אוהב ורואה אותה, זה רק יתרום לכם. לשניכם...
במקומות שבהם אתה רוצה משהו באופן עקרוני, תדבר איתה ותגדיר לה מה בדיוק הרצון שלך.
תשאל אותה איך לדעתה אפשר להגשים את הרצון שלך בצורה שתהיה טובה עבור כולכם.
תבהיר לה ש*זה* ממש חשוב לך.
ובכללי תלמד לברר את הרצונות שלך. ככל שתהיה יןתר ברור עם עצמך, הסביבה שלך תהיה מודעת ומתחשבת יותר.
לגבי לתת לה מול מחיקה שלךזוזיק העכבר
עבר עריכה על ידי זוזיק העכבר בתאריך ג' בטבת תשפ"ב 06:32
קודם כל, כל עבודה בכיוון לדעתי חייבת להיות אחרי שיש קווים אדומים לשניכם - בלי קללות בלי אלימות הכי קטנה . זה לא צריך להיות בכסאח , הרעיון הוא שאפשר מאד לכעוס אבל יש תגובות שהן לא אופציה. אני מנחש שאם תגלה הבנה עמוקה לתחושות הקשות שהיו לה - שהיא באמת מאד נלחצה וכעסה - יש יותר סיכוי שהיא תקבל.אם זה ברור, אפשר להתחיל תהליך צמיחה
נראה לי גרוע מאד שתהיה מחיקה שלך - לא נראה לי שאשתך תרוויח מזה משהו אמיתי לטווח ארוך.
הרעיון הוא למצוא את הדרך שבה שניכם חיים יחד באהבה ושניכם באמת רוצים לתת מקום אחד לשני.
מניסיון אישי, יש כאן באמת אתגר - קודם כל להבין שיש כאן התמודדות, וזה בסדר גמור. לא אתה ולא אשתך צריכים להיות בני אדם אחרים רק צריך ללמוד בסבלנות איך להתנהל עם זה באופן שנותן מקום אמיתי לכל אחד.
הכי קל וכנראה גם נכון זה לייעץ לך לחדד את הרצונות שלך מול עצמך. כשלך יהיה מאד ברור שאתה רוצה משהו - תוכל להעביר את המסר יותר נינוח. רק צריך להיזהר לא להציג בכוונה רצונות שהם "לעומתיים", ראיתי אצל איש אחד פעם שהוא "התאמן" על בניית האישיות שלו דרך חיכוכים עם אשתו (היום גרושתו...) - יכול להיות שרוב הדברים שאשתך רוצה גם אתה רוצה...
לא לחפור בכח מה אתה רוצה אלא יותר הקשבה עדינה ולתת לזה להתגלות.
מניסיוני גם מאד כדאי להיות במקום אוהב ונותן. גם מולה וגם מול עצמך לגלות את השמחה שיש בנתינה . זה לא עבודה שיכולה להיות ברגע נתון שבו אתה עושה משהו למענה - כי אז זה התבחבשות שאין לה סוף - האם אני מרצה או שאני נותן מהלב.
יותר מקום נפשי שנוכחים בתוכו - מקום שבו ממש רוצים לעזור לבת זוג שלי להגשים את הרצונות והחלומות שלה. כשנמצאים במקום כזה זה פותר את רוב הקונפליקט, וזה יתן גם לך אנרגיה לעבוד על הגשמת הרצונות שלך
הכלה את תכונה מצוינת וחשובה בזוגיות וכל הכבוד לךירא שמים!
אני לא איש מקצוע ואנחנו לא רואים את כל המציאות אבל ממה שאתה מתאר נשמע שיש פה משהו שצריך טיפול.
אם אתה שואל אותי מה אני חושב, אני מציע שתלך למטפל זוגי, תשב איתו ותספר לו את כל הסיפור. תשאל אותו מה הוא חושב שצריך לעשות. לטפל כזוג, טיפול אישי לה, טיפול אישי לך או שזאת התמודדות נורמלית של זוג ותלמדו לאט לאט להתמודד.
ממה שזה נשמע פה זאת לא נראית התמודדות קלאסית אבל תשאל אולי אני (ועוד כמה פה..) טועים.
אם אתה שואל אותי מה אני חושב, אני מציע שתלך למטפל זוגי, תשב איתו ותספר לו את כל הסיפור. תשאל אותו מה הוא חושב שצריך לעשות. לטפל כזוג, טיפול אישי לה, טיפול אישי לך או שזאת התמודדות נורמלית של זוג ותלמדו לאט לאט להתמודד.
ממה שזה נשמע פה זאת לא נראית התמודדות קלאסית אבל תשאל אולי אני (ועוד כמה פה..) טועים.
בד"כ להיות לא מפונק ומסתדר עם רוב הדברים זו תכונה טובהצפורה
אבל צריך לשים לב איזו התנהגות היא פסולה באופן אובייקטיבי. לקלל את המשפחה זו לא תגובה לגיטימית בלי קשר לשום סיטואציה. קורה שאנחנו כועסים וקשה לנו, יש גבולות שלא חוצים. בעייני זה ממש פוגע.
זה לא משהו שמעירים עליו בזמן כעס וקושי כי זה לא ממש יעיל. בזמן אחר, ביום אחר, באווירה טובה מעלים את הנושא של דיבור נקי בשבילנו, בשביל הבית שלנו. אנחנו רוצים שיח אחר, נעים, מכבד. אנחנו רוצים אוויר נקי ולא רעיל. הילדים גם קולטים אותנו וחבל להעביר הרגלים רעים הלאה..
זו תכונה טובה להכיל את הנטייה שלה לכעס (אחרת יש פיצוץ משני הצדדים..) אבל צריך לזהות מתי זה קורה? מה הטריגר? ושם לעבוד.
לפעמים המילים שאנחנו בוחרים להגיד או אפילו רק הטון זה ההבדל בין דיבור שיכעיס לדיבור שיתקבל.
ולפעמים אפילו בהודעה נעביר מסר שלילי שאילו היה בשיחה היה עובר טוב יותר כי טון הדיבור עדין ולא תקיף, משהו שלא תמיד אפשר להעביר בהודעה.
אופי מרצה - אם זה ממקום של אהבה ורצון לשמח ולפנק מצויין. אבל למחוק את עצמי זה לא טוב, זה בסוף עלול להתפוצץ. כשאנחנו לא דואגים לצרכים הבסיסיים שלנו אנחנו מתקשים להיות בנתינה לאחרים. כמובן, מתחשבים אחד בשני ובודקים שהעיתוי מתאים אבל יש בזוגיות זמן לעצמנו. יש נפרדות שאנחנו צריכים לזמנים מסוימים.
לא בתוך הסערה, לדעת לשבת ולהעלות את הדברים. לא בהאשמה. להעביר את התחושות שלנו לגבי מה שקרה. לבחור את המילים שיתארו מנקודת המבט שלנו מה קרה ואיך הרגשנו לגבי זה. בחג יש נטייה לרצות שהכל יהיה כיף ומושלם ושנחגוג עם כולם. זו שאיפה אבל כשיורדים למציאות לפעמים יש מתחים וצריך לנסות לצפות מראש מניסיון העבר ולהימנע מהם. לפעמים הידיעה שבן הזוג מאוד רוצה להתחשב בי כבר עוזרת כדי להצטרף למפגש פחות נעים עבורנו כי הוא חשוב עבור בן הזוג.
אומרת בזהירות שלא נראה לי נכון לקבל שזה דגם של זוגיות. אולי זה באמת לא קורה המון בפועל אבל זה משהו ששווה להשקיע בו בסבלנות לאט לאט ולטפח משהו חדש טוב יותר. בשבילך- בשבילה. בטח גם היא תשמח לדעת שאתה לא רק סתגלתן וסופג פה ושם אלא שהיא באמת מצליחה יותר לראות אותך ולהתחשב בך ממקום שטוב לה עם זה והיא שמחה בשבילך. כשאתה תרגיש שיש לך יותר מקום יהיה בך יותר כח לתת לה. זה מין מעגל שכזה.
זה לא משהו שמעירים עליו בזמן כעס וקושי כי זה לא ממש יעיל. בזמן אחר, ביום אחר, באווירה טובה מעלים את הנושא של דיבור נקי בשבילנו, בשביל הבית שלנו. אנחנו רוצים שיח אחר, נעים, מכבד. אנחנו רוצים אוויר נקי ולא רעיל. הילדים גם קולטים אותנו וחבל להעביר הרגלים רעים הלאה..
זו תכונה טובה להכיל את הנטייה שלה לכעס (אחרת יש פיצוץ משני הצדדים..) אבל צריך לזהות מתי זה קורה? מה הטריגר? ושם לעבוד.
לפעמים המילים שאנחנו בוחרים להגיד או אפילו רק הטון זה ההבדל בין דיבור שיכעיס לדיבור שיתקבל.
ולפעמים אפילו בהודעה נעביר מסר שלילי שאילו היה בשיחה היה עובר טוב יותר כי טון הדיבור עדין ולא תקיף, משהו שלא תמיד אפשר להעביר בהודעה.
אופי מרצה - אם זה ממקום של אהבה ורצון לשמח ולפנק מצויין. אבל למחוק את עצמי זה לא טוב, זה בסוף עלול להתפוצץ. כשאנחנו לא דואגים לצרכים הבסיסיים שלנו אנחנו מתקשים להיות בנתינה לאחרים. כמובן, מתחשבים אחד בשני ובודקים שהעיתוי מתאים אבל יש בזוגיות זמן לעצמנו. יש נפרדות שאנחנו צריכים לזמנים מסוימים.
לא בתוך הסערה, לדעת לשבת ולהעלות את הדברים. לא בהאשמה. להעביר את התחושות שלנו לגבי מה שקרה. לבחור את המילים שיתארו מנקודת המבט שלנו מה קרה ואיך הרגשנו לגבי זה. בחג יש נטייה לרצות שהכל יהיה כיף ומושלם ושנחגוג עם כולם. זו שאיפה אבל כשיורדים למציאות לפעמים יש מתחים וצריך לנסות לצפות מראש מניסיון העבר ולהימנע מהם. לפעמים הידיעה שבן הזוג מאוד רוצה להתחשב בי כבר עוזרת כדי להצטרף למפגש פחות נעים עבורנו כי הוא חשוב עבור בן הזוג.
אומרת בזהירות שלא נראה לי נכון לקבל שזה דגם של זוגיות. אולי זה באמת לא קורה המון בפועל אבל זה משהו ששווה להשקיע בו בסבלנות לאט לאט ולטפח משהו חדש טוב יותר. בשבילך- בשבילה. בטח גם היא תשמח לדעת שאתה לא רק סתגלתן וסופג פה ושם אלא שהיא באמת מצליחה יותר לראות אותך ולהתחשב בך ממקום שטוב לה עם זה והיא שמחה בשבילך. כשאתה תרגיש שיש לך יותר מקום יהיה בך יותר כח לתת לה. זה מין מעגל שכזה.
אכן, יש הבדל בין ויתור שנעשה בשלמות לבין מחיקהנגמרו לי השמות
אתה בסופו של דבר תעשה מה שטוב לך, לכם ומה שאתה רואה לנכון,
רק כן חשוב לשים לב שאכן זה יהיה באמת מה ש*טוב* לכל הנפשות הפועלות,
כי לפי ההודעה הפותחת שכתבת בשרשור זה, ישנם כמה וכמה דברים שרוב הסיכויים שלא "ייעלמו" פשוט בלי שום התייחסות או טיפול בהם, והמציאות אותה תיארת בהודעה הפותחת (גם בפן שבו אתה מרגיש נמחק לגמרי, גם אם לעיתים, וגם ההתנהגות המדוברת של אשתך) - היא מציאות שלענ"ד צריך לשאוף לשפר ולהגיע למצב של שלווה ושמחה של כל הצדדים...
ב"הצלחה רבה והחלטות טובות ב"ה 🙏
אוי שוב הבוט הזה.חצילוש
אפילו התרגום לעברית צולע..
חד משמעי צודק!!!הולך לאיבוד
וגם אם זה היה באשמתך (אנו סהכ בני אדם לא מלאכים) אין מקום לשיח של קללות וגידופים בסיגנון של הלוואי שתמות. בטח ובטח שלא על יד הילדים או בסביבה שהם עלולים לשמוע ולהחשף לצרור הברכות והאיחולים הנ"ל.
פרודתי היתה נוהגת "לעדן" את תגובותיה לאחר שלא פעם הייתי מעיר לה על כך ועברה לברך אותי "שאלוהים ישלם לך"...
היום לאחר שהפנמתי שכל השנים האלה הייתי בקשר אלים מצד בת הזוג אני חרד למשמע שיח שאיננו מכבד או הולם בני אדם ובפרט בני זוג!!!
כאלה שאמורים לחלוק את אותה קורת הגג... אותה המיטה... אותם החיבוקים ואותה...
לדעתי ומנסיוני האישי למרות ההריון (זו לא מחלה) ולמרות שינוי ההורמונים שמתחוללים בגופה אין לך על מה לשתוק יותר ולעבור לסדר היום !!!
זה לא קו אדום שאין לחצות אלא שדה מוקשים!!!
מה שלא תגדע היום תשלם כפל מחר.
ואני משוכנע שלא זה מוטיב הזוגיות שאתה רוצה ומיחל להעביר לילדיך
פרודתי היתה נוהגת "לעדן" את תגובותיה לאחר שלא פעם הייתי מעיר לה על כך ועברה לברך אותי "שאלוהים ישלם לך"...
היום לאחר שהפנמתי שכל השנים האלה הייתי בקשר אלים מצד בת הזוג אני חרד למשמע שיח שאיננו מכבד או הולם בני אדם ובפרט בני זוג!!!
כאלה שאמורים לחלוק את אותה קורת הגג... אותה המיטה... אותם החיבוקים ואותה...
לדעתי ומנסיוני האישי למרות ההריון (זו לא מחלה) ולמרות שינוי ההורמונים שמתחוללים בגופה אין לך על מה לשתוק יותר ולעבור לסדר היום !!!
זה לא קו אדום שאין לחצות אלא שדה מוקשים!!!
מה שלא תגדע היום תשלם כפל מחר.
ואני משוכנע שלא זה מוטיב הזוגיות שאתה רוצה ומיחל להעביר לילדיך
כואב ממשפרצוף כרית
מצד שני יכול להיות שזו זעקה של האישה לתשומת לב וכאב על דברים שנאמרו כלפיה ולכן היא מגיבה ככה וצריך לשאול מה כואב לה במקום להתבוסס בריב ובמילים לא יפות, שזה סך הכל ביטוי לכאב העמוק שלה, אכזבה ממך או משהו כזה
לא שאני מצדיקה מילים לא נעימות מצידה, אבל אם רוצים לתקן ולא להתבוסס בריב..... אז .. כנ"ל
עוד פעם שירשורפלצת של האשמת הקורבןחולת שוקולד
זה ממש ממש לא האשמהפרצוף כרית
זה רק רצון לשנות את הדינאמיקה ולעזור לתקן את המצב הקשה
במקום להתייאש ולהרים ידיים
בואי לא נתחיל עם זה שובחולת שוקולד
שיח לא מכבד זו אלימות.הולך לאיבוד
וזה שאת מתילמת מזה למרות שמעירים את תשומת ליבך זה כנראה משום שאת בעצמך אלימה.
איש לא אמר שהיא אישה לא טובה במידותיה השונות פשוט אין מקום לשיח אלים.
בשיח אלים הכל יכול להסלים...!!!
איש לא אמר שהיא אישה לא טובה במידותיה השונות פשוט אין מקום לשיח אלים.
בשיח אלים הכל יכול להסלים...!!!
אם שיח לא מכבד זה אלימותזוזיק העכבר
אז לטעון נגד פרצוף כרית שהיא בעצמה אלימה - זה שיח ממש לא מכבד.
מה הסיפור? למה אי אפשר להתווכח בצורה עניינית? נגמרו לי התחילה שרשור שלם על זה ובדברים ממש נכונים ויפים, אבל לפני הכל - למה לפגוע ולכתוב דברים מעליבים?
מה הסיפור? למה אי אפשר להתווכח בצורה עניינית? נגמרו לי התחילה שרשור שלם על זה ובדברים ממש נכונים ויפים, אבל לפני הכל - למה לפגוע ולכתוב דברים מעליבים?
לא פרצוף כריתהולך לאיבוד
חולת שוקולד היא פמניסטית ברמה קיצונית שאין לתאר והדרך בה היא מגיבה היא לא נעימה בלשון המעטה...
עדייןזוזיק העכבר
להאשים מי שלא יהיה שהוא בעצמו אלים זה לרדת למקומות של פגיעה
לא מבין בשביל מה זה טוב
לא מבין בשביל מה זה טוב
חח, סדנת צחוק עשית לי על הבוקרחולת שוקולד
"פמיניסטית ברמה קיצונית"
חחח, יווו
אגב, הקורבן פה הוא הבעל- י'פמיניסטית שכמותי
חחח, יווו
אגב, הקורבן פה הוא הבעל- י'פמיניסטית שכמותי
תודה....פרצוף כרית
במיוחד אחרי שהשפילו אותי פה בשרשור אחר בצורה קיצונית,
ממש חיזקת אותי, תודה לך על זה
הולך לאיבוד לא אמר את זה לךחולת שוקולד
אני יודעת, תודהפרצוף כרית
עניתי לזוזיק העכבר, ואני יודעת תודה
אני בעצמי אלימה😂 חחחחולת שוקולד
והקורבן המואשם במקרה הזה הוא הבעל, לא האישה עם השיח האלים
חבר'ה חמודיםפרצוף כרית
הכל טוב
אתם מתפלספים יותר מדי
כולם מסכימים על נקודות מסוימות - שיש פה שאלה אם זה שיח אלים בשרשור והשאלה מה לעשות בענין
לא צריך לרדת על אנשים נוספים בשרשור "על הדרך"....
חבוטנפש חבוטה
מרגיש כל כך חבוט
מכל הבחינות.
נפש
גוף.
ורוח.
זוגיות בסימן שאלה ענק
תפקוד בסימן שאלה ענק
איך קמים כל בוקר?
לא מרגיש אבא
לא מרגיש בן זוג
לא מרגיש.
פרקתי.
דבר אלינו איש יקרדי שרוט
בתרגום לעברית שלימשה
אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)
מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?
בהחלטנפש חבוטה
זוכר ויודע מה היו היכולות שלי
מנקודת המבט שלך או שלהם?משה
שלינפש חבוטה
מתי זה התחיל?משה
ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.
לא אמרתינפש חבוטה
את המילה דחוי.
לא מרגיש גם כזה
אז בסדר. חבוט וכושלמשה
והכי חשוב
בהצלחה !
תודהנפש חבוטה
זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה
שתדע שיש עוד כליםמשהאחרונה
אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים
ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".
איזה כאב.שוקולד פרה.
גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.
תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?
ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?
תודהנפש חבוטה
כן יודעים.
אנשי מקצוע.
מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם
בעיות שכניםggg
יש לנו שכן מבוגר שגר לבד, בן אדם נחמד וגם נדיב עם הרבה חסד. אלא שבזמן האחרון הוא התחיל לשמוע פודקסטים או שאולי זה טלוויזיה בתוכניות של דיבורים, לא יודעת מה, הוא שומע ממש חזק עד שזה נכנס לנו לסלון ואני משתגעת מהרעש הזה. זה כמה שעות ביום לפעמים ואני פשוט מתחילה לסגור חלונות מרוב יאוש (אבל זה לא לגמרי עוזר).
ממש לא נעים לי לגשת ולדבר איתו. אולי הוא יעלב, אולי הוא לא שומע כל כך טוב. אני לא יודעת מה הסיבה לשמוע כלכך חזק. מה עושים?
מן הסתם, לדבר איתו זה השלב הראשוןפשוט אני..
ואם לא נעים לדבר איתו,
אז פשוט תתרגלי לרעש...
אם הוא אדם טוב ונעיםמתואמת
אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.
פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.
קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.
וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.
אם הוא מבוגרמתיכון ועד מעון
אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק
ננסה לדבר איתו. בטח אשלח את בעלי..ggg
השאלה היא כמה מבוגר..קל"ת
😅 50/60 או יותר 80/90?
אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..
לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜
נראה לי מעל 80ggg
יש לנו שכנה מבוגרת ששרה עם הגברהחושבת בקופסא
בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.
בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.
גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.
מצטרפת לשאלה.
כמורה לליקוי שמיעהחיוך2019אחרונה
אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?
זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון
מחפשת המלצה לצימר ברמת הגולןשלומית.
לזוג.
תודה רבה!!
מה קרה לפאות?פשוט אני..
כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:
פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.
פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.
וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.
בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.
בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.
אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?
איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?
תמונה מתוך AI לשם המחשה
חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא
שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.
התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.
גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.
במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.
היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע
אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות
אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2
בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.
חולשה בחינוךנקדימון
הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!
כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.
זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.
אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה
אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.
מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג
אינטרסטינגימח שם עראפת
איך הילדים שלך מסופרים?
כהלכהפשוט אני..
מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov
היום לא שואלים.
אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..
אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים
יש לי רעיוןנפשי תערוג
ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית
אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.
הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)
כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.
היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ
יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)
יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה
זה לא זרם דתי קלאסי
זה יותר מסורתי +
אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..
אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות
גיל 12רקאני
זה לגמרי גיל ההתבגרות
אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה
אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת
לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם
אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו
תלוי איזה תספורתנפשי תערוג
אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא
אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים
מסכימהרקאני
אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....
אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?
בגדול ההלכה היאנפשי תערוג
שאסור להקיף פאת הראש
משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.
אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.
(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)
רקה, לא רכהירושלמית טרייה
צודקתנפשי תערוגאחרונה
דיווחים על הטרדות ע"י הניק מתלבט34נגמרו לי השמות
שלום לכולם,
שימו לב כי התקבלו כבר 3 דיווחים בפרטי על הטרדות מצד הניק "מתלבט34".
הוא נחסם כעת מהפורום.
אך זה כמובן יכול להיות גם שלל ניקים אחרים
והוא כמובן יכול להחליף ניק בקלות.
אז רק הזדמנות נוספת להזכיר את שלל הסכנות במרחב הוירטואלי בכלל ובפורום בפרט.
בין ע"י ניק שמזדהה כגבר
בין ע"י ניק שמזדהה כאישה
בין ע"י ניק ותיק
בין ע"י ניק חדש
בין ע"י פותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים מידע והתייעצות אך כוונותיהם רעות
בין ע"י מגיבים לפותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים לעזור או לשאול אך כוונותיהם רעות.
וכל היתר
לצערנו זו תופעה לא קטנה כלל
אז כל אחד וכל אחת מאיתנו שומר על עצמו ונוקט משנה זהירות.
זה באמת יכול לבוא בכ"כ הרבה מסיכות / בילבולים / הסתרות / חוסר כנות / זיוף / מניפולציה / תמימות במסווה / רצון לעזור במסווה / וכן הלאה.
שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏
תודה!!אונמר
תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אaibrainora
תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏
אם הוא ניסה להתחילאנוני.מית
אז הוא ממש גרוע בזה.
נכון, אבל זו תזכורת חשובה גם במקרים כאלהנגמרו לי השמות
וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.
אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.
הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.
ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏
התקבלו עוד דיווחים גם על הטרדות מהניק "מסתפק"נגמרו לי השמות
ובכלל יש שלל ניקים.
יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".
וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.
הדמיון בין מתלבט למסתפק חחאונמר
לפחות שיהיה מקורי
אני צנצנת של נעלייםאנוני.מית
אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי
אין דבר כזה צנצנת של נעלייםאדם פרו+
אין לך דבר כזה מצחיק?אנוני.מית
לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.
🤦♀️נגמרו לי השמות
יש לנו רשימה של כל מיני יצורים כאלה🤦♀️יעל מהדרום
לק"י
אבל באמת שחשוב להיות עירניים.
ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.
(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).
ממש עצובנגמרו לי השמות
גם לי הוא שלח הודעה..קל"ת
כן לצערנו זו תופעה רחבת היקףנגמרו לי השמות
גם הניק "חוזר" מטריד באישייעל מהדרום
אם הייתי מתפרנס מייעוץ לגברים נואשיםמשה
הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.
למה, למען ה', הם לא מתעסקים בעצמם??הר את ישאחרונה
בעל שנופל באינטרנטכאן להתייעצות
גיליתי לאחרונה שהבעל שלי במשך שנים נכנס פעם בכמה זמן (יכול להיות פעם בכמה חודשים/פעם בשנה…תלוי ) באופן יזום לאינטרנט בעבודה (אין סינון) או בבית כשעובד מהבית במחשב של העבודה ומחפש תמונות של נשים בבגדי ים מינימליים ושופך זרע לבטלה; לא יודעת איך להגיב לזה; מבחינתי זה סוף העולם; מרגישה נבגדת; אשמח לשמוע דעות לגבי הסיטואציה
נושא שעלה פה בפורומים רק 9859789 פעמיםאוהב את ארצי
ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.
שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.
אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.
זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?
לפעמים אופן יזום זה אשליהנקדימון
"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.
עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.
הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.
אין לי כותרת... באמת שלא..יהודה בר
איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??
אי אפשר.
למעשה:
-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..
-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...
הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)
חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.
אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.
דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!
-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!
אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.
תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...
-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!
אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...
אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"
מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.
זכרי: ירידה צורך עלייה!
העניין שיש לזה גם השלכותכאן להתייעצות
הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.
זה נשמע יותר מורכב...יהודה בר
את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..
היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.
את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...
והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.
את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.
בטוח!!!
לא לדאוג, לא לדאוג...
בשורות טובות והצלחה רבה..
אויש, ממש כואבשוקולד פרה.
מה הוא אמר לגבי זה?
מצטער אבל נופל שובכאן להתייעצות
ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .
אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?
ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.
את מתארת התמכרותנקדימון
ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.
אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.
לא כל נפילה לפיתוי היא התמכרותכל היופי
אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?
בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.
כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.
כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.
אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.
אני מסכים שיש פה גבול עדיןנקדימון
זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.
אבל אני מקבל את הזהירות שלך.
להתמכרות יש תסמינים מסוימיםנעמי28
לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.
במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.
ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.
למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.
למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)
שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.
היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.
את לא דרמטית.אונמר
תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.
זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.
אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.
מבינה אותך ממש.
וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.
בהצלחה ממש!!
וגברים לעולם לא יבינומישהי נשואה
עד כמה זה פוגע באשה
השאלה האמיתית היא מה דעתך לגבי זה ולא האם זה בסדר.משה.ב
קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.
זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?
תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.
חשב ללכת לטיפול בעניין?advfbאחרונה
לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.
נפלתי אחרי תקופה ארוכהדתלש דוס
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בחשוון תשפ"ז 19:33
אחרי כמה שנים של שליטה השבוע זה שוב קרה.
כאבי בטן חזקים שלא היו במציאות, והנה אני במיון, והנה רופא לוחץ על כל מיני מקומות בבטן בשביל להבין מאיפה הכאב, ויש לי עירוי ולוקחים בדיקות דם ושתן שחוזרות תקינות, והנה עושים לי אולטראסאונד, והנה לא מוצאים כלום אז עושים לי סיטי, והנה משחררים אותי הביתה בלי שום אבחון ורק אומרים לי להקפיד לשתות הרבה ולחזור אם זה קורה שוב...
וכשיצאתי משם בלילה אל הרכב הייתי מותש. לא הבנתי למה עשיתי את זה. כעסתי על עצמי. והייתי מותש מכל הבדיקות והתורים וההמתנה ליד אנשים שחולים באמת ומשתעלים ללא הפסקה.
וגם לא באמת קיבלתי תשומת לב כי הייתי סתם עוד בנאדם שהם רצו כבר לשחרר כדי שתתפנה מיטה. והכל היה קר. אבל כל זה ניתוח של אחרי האירוע. בזמן אמת לא יכולתי להפסיק. לא יכולתי לוותר על ההצגה. לא יכולתי לוותר על הרופאים שבאים ומתייעצים וקוראים לרופא הבכיר כדי שיסתכל בעצמו.
אבל בסוף פשוט הייתי מותש מהמקום ומותש מעצמי.
עד הפעם הבאה.
❤️שבורת,לב
קודם כל חיבוק.
כתבת מדהים.
אתה כותב עם המון מודעות.
היית בטיפול?
אתה יודע מה עומד מאחורי זה?
כל הכבוד שידעתמתנחל חייכן
לדברר את זה, את הכאב
הכתיבה מזכירה לי הרבה התמכרויותפשוט אני..
לשומן ופחמימות,
להימורים,
לצפייה בתכנים מיניים...
לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...
התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...
כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?
נשמע קשה.
חיבוק.
לא הבנתי.. כיף לך ללכת למיון?חיוך2019
זה דיי סיוט. מה זה נותן?
ובכלל צריך הפניה למיון, לא?
תסמונת מינכהאוזןפשוט אני..
הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.
ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?
כמה שנים זה מדהיםנקדימוןאחרונה
תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.
שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!
מכורה - יש עוד כמוני?לילה שולה
אני חדשה אז מרשה לעצמי להשתמש בזה לביטוי נועז
אני מכורה לאינטרנט ולתקופות גם לפורנו
זה עוד מלפני החתונה (נשואה עם ילדים)
עברת ילדות לא הכי פשוטה
ויש לי הנחה שזה לא הגיע אלי סתם
אני כל כך לא רוצה להיות איפה שאני נמצאת
לא טוב לי, בא לי לעזוב הכל ולברוח
אני מרחמת על בעלי שהוא לא יודע אפילו מזה
שונאת את עצמי על מה שאני, מי שאני, על עצם הקיום שלי
שבעלי לא מקבל אישה שהוא רצה, לילדים אין אמא כמו שצריך ומגיע להם
מה אני עושה פה בעצם?
לפעמים אני חושבת על זה רציני, לא רוצה לחיות ככה
רוצה להגאל מהדבר הגועלי והמייסר הזה
להיפטר מהסוד המעיק
ראיתי פה הרבה אשכולות של נשים שמספרות מהצד השני
אבל אולי כן יש כאלו שהם כמוני?
קשה לי נורא
אני רוצה הזדהות
אני רוצה עזרה
לא יודעת ממיל בקש
אני בעז"ה אתחיל טיפול גם על עוד דברים (לכן בעלי יודע מהטיפול)
לא יודע אבל שאני רוצה לטפל קודם בזה
טוב, פרקתי קצת
מקווה שיהיה לתועלת
יש תוכנית חינמיתנעמי28
של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.
תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.
אוליoo
להתחיל מזה שלגלוש ולצפות
זה לא דבר נורא
ובכלל ספק אם זה כזה גרוע
ואז חמלה וקבלה עצמית
כבר משפר את איכות החיים
וזה בסדר שיש סודות
לא על כל דבר שעושים
מישהו צריך לדעת
ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות
ולחפש דרך עם יעדים ראליים
תיוג - עזרהלילה שולה
מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?
איך מתייגים?
חיבוק גדול. את ממש לא לבד בקושי הזה . ממליצה להכנסאורין
לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.
כמו כל התמכרותמשה
לחפש איזה חלל היא באה למלא.
ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.
והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.
לפי הסטטיסטיקות את ממש לא היחידהאוהב את ארצי
הרבה מאד מאד גברים
והרבה נשים
גם הם בצרה הזו.
אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.
ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.
מצויין שאת רוצה עזרה.
יהי ה' בעזרך.
אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.
בהצלחה אחות יקרה.
כמו שכתבו לך - צעד ראשון אל תשפטיאונמר
את שופטת את עצמך מאד לחומרה.
אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.
זה לא.
זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.
בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.
אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.
בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.
מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️
מעט מן האור דוחה הרבה מן החושךלאחדשהאחרונה
קודם כל חיבוק ענק ענק.
ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה
היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.
וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)
אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה
את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.
זה לא בית משפט.
זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.
כמה דברים
1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.
2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.
3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?
לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.
אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.
אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.
חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.
דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.
העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.
ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!