עד כמה לגיטימי לדעתכם לפסול על עניין שהפוסל לא באמת חווה? הערה: לא מדבר על כאלו שלא אכפת להם אלא על אנשים שרוצים ומשתדלים אבל לא תמיד מצליחים וזה ניסיון שהצד השני לא מבין.
למשל: בחור שיפסול מישהי שלא תמיד מצליחה להתלבש 100% לפי גדרי ההלכה למרות שזה ניסיון שהוא בכלל לא מכיר או בחורה שתפסול עלם חמודות שרוצה באמת ומשתדל אבל מתקשה קצת בלהקפיד על תפילה במניין למרות שזו התמודדות שהיא לא חווה.
מי שעולם הערכים שלו מורה לו לא לצאת עם בחור/ה בגלל x y z - הכי לגיטימי שבעולם. אפשר לחלוק על העולם ערכים של אותו אחד/ת אבל זה לא קשור לשפיטה כלפי האדם אלא כלפי הערכים בהם הוא מאמין
לא אמרתי מישהו שלא אכפת לו מתפילה כי הוא לא כזה דוס ולכן לא מתפלל במניין. דיברתי על דוס-דוס שזה הניסיון הכי קשה שלו ויש לו הרבה מקום להשתפר בזה. מבחינה דתית יש התאמה לגמרי, משהו נקודתי בפרקטיקה קצת קשה לו, אבל זו נקודה שהיא בכלל לא צריכה להתמודד איתה.
אם מישהי שמה קריטריון חד משמעי מסויים אני לא יגיד שאין לה לגיטימציה לעשות זאת או יאמר שהיא צבועה.
אולי היא מפסידה בחורים טובים בגלל עולם ערכי שאני לא מסכים אליו אבל זה כבר עניין שלה מול עצמה. כל אחד בונה את העולם הערכי שלו לפי איך שהוא מבין ולא רואה בזה משהו מיוחד.
מה שברור, זה שלשפוט זה וודאי וודאי לא לגיטימיעברי אנכי
בשום מצב שיהיה!!
אבל כן, הגיוני שאישה שרוצה להקים בית נאמן בישראל שמושתת על תורה לא תתפשר על דבר שכזה.
כן, הגיוני שבחור שרוצה להקים בית נאמן בישראל ומבין את ערכה של צניעות לא יתפשר על דבר כזה.
האם זה אומר להיות ראש בקיר, ולפסול בלי להקשיב?
ממש לא.
הרי הדברים האלו חשובים נורא.. אבל כשרואים מכלול של בחור/ה מלא/ה בירא"ש אמיתית ומידות ו ו ו, אז.. אני לא יודע אם לקרוא לזה סלחנות - אבל התמונה המלאה מתבהרת ואולי היא לא כזאת נוראית.
אבל אני בהחלט אבין בחורה שלא תרצה בחור שלא קם לתפילות. כנל הפוך.
לא דיברתי על מישהי שמצהירה שהיא לא הולכת צנוע, היא מאוד רוצה, קשה לה עם זה, היא משתדלת מאוד מאוד ולפעמים יש פספוסים. זה לא שהיא רוצה לחיות ככה את חייה, עכשיו קשה לה, אדרבה - אולי עם חיזוק ועידוד מהבעל היא תוכל גם למקסם את המעשים לפי הרצונות שלה.
אותו כנ"ל לגבי בחור שלגמרי רוצה, לפעמים קשה לו והוא מפספס תפילה במניין, לא כי לא אכפת לו, כי זה הדבר שהכי הכי קשה לו (האמת שאני מכיר מקרים דומים לשניים שפירטתי כעת) וכנ"ל, אדרבה, אולי עם החיזוק מאשתו הם יוכלו ביחד לשפר אותו ולעזור לו לנצח את ההתמודודת הזו. לא דיברתי על אנשים שברמה ההשקפתית או ברמה הדתית יש פער ביניהם, על זה ברור שפוסלים. דיברתי על אנשים שבעיקרון כן באותה רמה, אבל יש להם קושי גדול וניסיון ספציפי שהצד השני לא חווה. האם לגיטימי להגיד 'לא מקובל עליי' או שצריך לקבל, להבין שזה ניסיון שאנחנו לא מבינים אבל שהשאיפה להתגבר עליו קיימת ב100% ולתת יד ולעזור עם זה פשוט?
נראה לי לגיטימי לגמרי לא לרצות להיכנס לסיפור של מישהו בהתמודדות, וזה לא כל כך משנה אם אנחנו מבינים את ההתמודדות לעומק או לא לעומק..
צריך לזכור שלא מדובר פה על משוואה של "טוב" או "פחות טוב", אלא ב"מתאים" ו"לא מתאים". כלומר, בעיני העניין הוא האם קשר עם בחור כזה יצליח להיווצר אם הבחורה נמצאת במקום אחר.
כשמדובר בנפילות בתחום כל כך מהותי, רוב הסיכויים שהשפה שלהם תהיה שונה.
אוח, זה עמוק יותר ממה שאני מצליחה להעביר במילים כתובות.. מקווה שבכל זאת משהו הצליח לעבור.
יש הבדל בין - "מתקשה להקפיד על תפילה במניין" לבין לפספס בטעות מידי פעם.
קושי קשור לרמה דוסית? להיפך, קושי מראה על הרצוןכלי פשוט
הוא מאוד רוצה להתפלל במנין, ולא מוותר לעצמו. אבל יש לו קשיים בזה, לא בא לו בקלות. עדיף מאחד שכן מוותר לעצמו, פשוט תפילה או כל דבר אחר באה לו בקלות ולכן את לא רואה את הוויתור העצמי, אלא רק את הvים שהוא ממלא
רצון זה חשוב בהחלט.. אבל מה נעשה שתורתנו הקדושה מצפה שזה יתבטא גם במעשים..
אז כן, נדמה לי שזה כן קשור לרמת דוסיות.
ברור שאנחנו לא מושלמים, וכולנו בתהליך השתלמות בנושאים שונים, אבל אי אפשר לומר שמישהו שמתקשה לקיים משהו הוא באותו מקום כמו מי שזה כבר פשוט לו..
כן אבל חשוב לא להפוך את זה ל*רק* מעשים....כלי פשוט
לא כל מי שפשוט לו עבר דרך... את לא יודעת איזה דרך הוא עבר אם בכלל בנושא התפילה. יש אנשים שפשוט להם כי ככה הטבע שלהם. עבודה? הם בקושי שמעו על המושג בנושא הנל. בכל תחום זה ככה. את רואה רק את התוצאה, את לא רואה את העבודה. בשני המקרים.
לי ב"ה אף פעם לא היתה התמודדות בתחום צניעות הלבוש.
זה לא אומר חלילה שאני טובה יותר מבנות שמתמודדות בנושא הזה,
זה כן אומר שהשפה שלי ונקודת המוצא שלי היא אחרת (שוב, לא בהכרח נק' מוצא טובה יותר, אלא פשוט שונה).
אבל אני עורך מיד אחרי.. אפילו אין סימן אדום. ערכתיכלי פשוט
בכל אופן לענין עצמו אני לא בטוח שאת צודקת. אני חושב שזה אחד ההבדלים המרכזיים בין התרבות המערבית לתרבות ישראל. ונגיד שזה כמו שאמרת- אם את הקב"ה זה מעניין, למה אותנו זה לא מעניין? אדם נמדד רק ע"פ תוצאה? בעיני מדובר בעיוות חמור, וברור מאיפה הוא הגיע
ולגבי שאלתך- כי א. אנחנו לא בוחני כליות ולב. אלה היכולות שהקב"ה טבע בנו, מה לעשות🤷♀️ אנחנו לא הוא. ב. אתה מפספס את הנקודה.. העניין הוא שלביצוע או אי ביצוע דברים מסוימים יש השלכות מעשיות, ואני באה לומר שהוא יכול לגרום הרבה פעמים לפערי שפה. גם אם נראה את האדם לעומק, ונראה את הרצון שלו ולא את המעשה- הפער עדיין קיים. נרצה או לא נרצה.. ככה בעיני עובד עולם המעשה בשונה מעולם האמת.
ברגע שנודע לך שהאדם מתאמץ מאוד להקפיד על תפילה, צניעות וכו' זה מוריד לך יותר מבחור שהכל בא לו בקלות, אין לו פספוסים וכאלה. למה? במקום להעריך, את פחות מעריכה אותו. זה הסיפור כאן.
לגבי ב'. את פשוט חושבת שבעולם המעשה הדבר היחיד שמעניין זה המעשה. אז כל פגם במעשה את שופטת. זה מידת הדין לעילא ולעילא. תני לי לגלות לך שבעולם המעשה אמנם יש צד שהמעשה עיקר, אבל עיקר המעשה הוא בעמל. עיקר העשיה אינה בתכלס, וכן, גם בעולם הזה.
תחשוב על מישהו שנורא מתאמץ להיות אדם ישר. הוא פעם היה מעשן מה שבא לו, גונב, אפילו הרג כמה אנשים שעצבנו אותו... היום הוא ממש השתפר. פה ושם הוא נותן מכות לאנשים, אבל הוא בחיים לא יהרוג אדם. הוא גם החזיר את כל הכסף שהוא גנב.
לעומתו, אדם אחר, מעולם לא התמודד עם נסיונות כאלה. קיבל חינוך לציות לחוק, וכך הוא גדל.
מי השקיע והתאמץ יותר? מי עשה דרך גדולה יותר? הראשון.
בין איומים ואלימות וכו לאדם שה'נפילות' שלו זה קושי ללכת למניין כאשר זה מפריע לו והוא מנסה לשפר את זה, כשיכול מאוד מאוד להיות שאחרי החתונה והחיים בבית עם אישה - הדבר ישתפר מאוד? לא דמי כלל. אפילו לא מעט.
אם היית מסתכלת על מגמה קיימת היית מבינה שהוא לא משתנה בשבילך. הוא תמיד בהתקדמות ויש תוצאות ככה שאת יכולה לסמוך במידה רבה על התקדמותו. על זה בדיוק אני מדבר בהבדל בין השיטות. בשבילך אדם הוא אוסף של תוצאות, בשבילי הוא דבר אחד שלם.
אני לא כותב הרבה אני בעיקר מתמקד בתוכן. והדיון לא מעניין אותי. העיקר מבחינתי שתסבירי לעצמך מה לא נכון במה שכתבתי. אבל תסבירי. שלא יצא שכרך בהפסדך. ברור לי שכתבתי בצורה ישירה, ועל פי מה שכתבת. אבל כדאי שאחרי שתרגישי יותר ברוגע תשבי עם עצמך לחשוב על הדברים.
אבל גם הנקודה העקרונית לא דומה בכלל. יש פה מישהו, מתאים מכל הבחינות, יש לו ניסיון אחד שקשה לו מאוד איתו. משהו שאם הוא לא היה בא ואומר לך ספק אם היית יודעת עליו בכלל. והוא עובד עליו והוא רוצה להשתפר בו. זה לא שהוא אומר לך 'שתדעי, כל החיים, אני לא מקפיד על X'. את לא יודעת איך זה להתמודד עם מה שהוא מתמודד, על זה לפסול?
אלא שאתם מבטלים לגמרי את החשיבות של העמל, ונתתי דוגמא לכך. אפס חשיבות לעמל בעיניכם בעולם הזה. זאת הבעיה. הסתכלות לא מאוזנת ולטעמי לא בריאה על העולם הזה, על עצמכם ועל אחרים
כתוב פה הרבה, אני לא יודע מה הדוגמה שהבאתultracrepidam
יש הרבה חשיבות לעמל, אבל לא מתחתנים עם מישהו בגלל שהוא עמל, מתחתנים עם מישהו שטוב לי לחיות לצידו.
הדרך שהוא עשה עד לכאן לא משנה בכלל בהקשר הזה.
כמו שהשאלה כמה התאמצתי להשיג אוכל לא משנה את השאלה אם אני רעב.
או השאלה כמה אני מנסה ללמוד לא משנה באופן ישיר את רמת ידיעתי בהלכה
לכל אדם יש מעלות וחסרונות. וכל אדם יכול לבחור עם אילו חסרונות הוא מעוניין להתמודד בזוגיות שלו, ועם אילו הוא לא מעוניין או לא יכול להתמודד.
מי שרוצה להקים בית שבו תהיה לילדים דוגמה אישית שבה תפילה במנין היא ערך שמקריבים בשבילו הרבה, מאד סביר שהיא תרתע ממישהו שפעם בשבוע מפסיד תפילה במנין. מי שרוצה להקים בית שבו צניעות תהיה נוכחת, מאד סביר שהוא ירתע מלהכניס לביתו מישהי שלא חיה כך.
אני יכול מאד לכבד אנשים שמתאמצים להיות טובים, אבל אני לא רוצה שאת הניסוי והטעיה יעשו בבית שלי.
אותי מעניין כל המכלול. המשמעות של המקום שלו הנוכחי בעיני שונה בהתאם לכברת הדרך הייחודית שהוא עבר כדי להגיע להיכן שהוא כיום. מעניינת אותי התוצאה, אבל הרבה יותר מעניינת אותי המשמעות שלה, ומה היא אומרת עליה כאדם. בפער.
שיפוטיות פירושה להניח הנחות עובדתיות לגבי האדם, למדוד מי הוא ומה הוא ומה ערכו
אני לא מניח שום הנחה עובדתית או שום מדידת ערך לגבי שום אדם. אני מחליט איזה דברים אני רוצה שיהיו אצלי בבית, ולא משנה אם האדם שמביא אותם הוא דבורה הנביאה או זרש.
אתה מתעסק בשאלה עד כמה האדם ראוי, ולכן שואף שאם אדם התאמץ ברוחניות, זה ישתקף בשיפוט שלו. אבל אני פשוט לא שופט אותו. הערך שלו כאדם לא רלוונטי בשבילי בהקשר הזה. בהקשר הזה מעניין אותי הפונקציונליות שלו כבן זוג.
אני לא מסכים גם עם הדרך הזאת, אבל הסברת יפה.כלי פשוט
עבר עריכה על ידי כלי פשוט בתאריך א' בטבת תשפ"ב 19:11
עריכה נוספת: אני חושב שהבעיה היא שבכל מקרה זה הולך לשם. נרצה או לא. גם אם אתה כאדם פחות שיפוטי, זה יוצר מציאות מאוד מאוד שיפוטית, והדרך עצמה מאוד שיפוטית. וגם לא אמרתי שאני בהכרח פוסל על דרך שאין בה הרבה מאמץ. זה פועל אצלי רק בכיוון החיובי. אני מעריך יותר אדם שהתאמץ, וזה יגרום לי לשיקול דעת מחודש לגבי חסרונות כאלו ואחרים אצלו. אני אעריך אותם יותר. וזה ישנה את קבלת ההחלטות שלי לגבי הקשר, מתוך כך שהפרספקטיבה שלי יותר רחבה עליו כאדם
אתה גורם לאחרים להשמע שטחיים. זה לא יפה, וזה גם לא העניין. אף אחד לא מזלזל כאן במאמץ, או לא רואה בו ערך. מדובר כאן על מה אנחנו מעוניינים להתמודד איתו בבית שלנו ומה לא. אתה מערבב כאן שני דיונים שונים. בעיני הדוגמא של אולטרא מבטאת מצוין את השוני בין הדברים. היא קיצונית כדי לחדד את הנקודה.
שהרצון וההתמודדות מראים על יראת שמיים לא פחות ממי שמצליח בקלות. אבל אני פשוט חושב שלרוב אנחנו לא חיים ככה. אני אקצין אבל אם יש חוזרת בתשובה שהייתה רגילב ללכת מאוד לא צנוע והיום היא עשתה שינוי גדול בתחום. זה מדהים. ועדיין אם בתכלס השינוי הוא עדיין חצאית מעל הברך (סורי על הירידה לפרטים..) קשה לקבל את זה אעפ שהיא התאמצה מאוד להגיע לשם יותר ממי שנולדה לבית דתי.
אני לא אומר להתעלם ממעשים. צריך איזון. אבל אין איזון בין העמל לתוצאה כי אנחנו לא מייחסים *בכלל* חשיבות לעבודה ולעמל. רק למעשים. הראיה? אדם שעושה הכל נכון וכמו שצריך, לא מעניין אותנו בכלל אם הוא עבד עם עצמו להגיע לזה. בחורה שתשמע, "וואלה לא חוויתי קשיים בתחום הצניעות/ בתחום התפילה/ כל תחום שהוא" באמת שתהיה מבסוטה. היא תנחש שהוא קדוש מבטן ובזה יסתיים הענין (כמו שהיא תמיד חלמה הרי להתחתן עם אחד כזה שלא חוטא אף פעם...)
זה שלא מתאים לך X, זה לא אומר שאתה רואה את אותה בחורה כנכשלת או כלא מספיק טובה. היא מתאמצת ועובדת על עצמה וקשה לה מאוד ספציפית בזה אבל אין מה לעשות, אצלך זה גבול ולא מתאים.
הבעיה אינה בשאלה של קישור בין דבר שתלוי במה שמבינים או חווים, לבין פסלות/כשרות/לגיטימציה.
הבעיה היא בעצם ההנחה/ההצגה של הדבר כקישור ישיר בין הדבר שמבינים או חווים ככלל, לבין פסלות/כשרות/לגיטימציה.
כאשר אנשים יבינו שהקישור אינו ישיר, הדבר הראשון המסוכן ביותר, הוא שהם ירשו לעצמם להסתמך על פרשנות מסוג כזה או אחר שיוצרת קישור, בלא לזכור שהקישור הזה לעולם אינו ישיר. הוא לא בהכרח סינטתי, כלומר מורכב, אבל הוא בהכרח תלוי הדבר שאתה מבין או חווה, שעבר אליך דרך כלי הפרשנות.
הדבר השני המסוכן ביותר, הוא שאנשים יניחו, שיש "באמת" פרשנות אחת שהיא מוחלטת. אין שום בעיה עם אנשים שמאמינים בפרשנות כזו או אחרת. ואולי גם חושבים שהפרשנות הזו היא הנכונה ביותר,ואולי המוחלטת בהגדרה באופן שאין עליה עוררין. יש הרבה בעיה, כאשר אנשים חושבים, ולא מסוגלים, לא רוצים, להבין שצריך לחשוב, ולהבין, ובעיקר לקבל את העובדה שהפרשנות היא רק כלי קישור בין הדבר שמבינים או חווים, לבין החלטה של פסלות/כשרות/לגיטימציה.
לכן, עצם ההצגה של זה כדבר כקישור ישיר. זה דבר מאוד מסוכן,בודאי לא "שאלה יפה", ולמעשה שאלה שמניחה כהנחת בסיס איזשהוא הפקרות "טבעית" בשאלות של פסלות/כשרות/לגיטימציה.
זה שאתה מבין שאין הצדקה לפסול, לא אומר שאתה יכול להתחתן איתה.
אתה צריך באמת להבין את הצורך שלה לעומק ובצורה ברורה ולהרגיש אותו, או לדעת שעד שתגיעו לשלב ההחלטה תהיה פתוח מספיק לזה. עד אז, אתה לא צריך לפסול אבל אתה לא יכול להתחתן עם מישהי שאתה לא מעריך
היא לא אומרת לי 'שמע, אני לא מקפדיה על צניעות, זה לא מדויק לי' או משהו כזה. יש לה שאיפות, יש לה רצון, מבחינת רמה היא לגמרי שם. יש לה קושי מסוים שהיא רוצה ופועלת להתגבר עליו - למה שלא אתן לה יד? למה לבעוט אותה?
כוווווולם בני אדם, אף אחד לא מושלם. יש דברים שהם קו אדום ולא מתפשרים עליהם, אני הראשון שיסכים לזה, אבל לפסול מישהו כי יש לו התמודדות סבירה שיש לאינסוף בני אדם? לא דיברתי על איזה משהו משנה חיים, אמרתי כולה שהמעשים שלו והשאיפות שלו לא באותו מקום אלא הוא מרגיש שיש לו עוד לאן להתקדם, לא משהו קריטי.
האם אתה מסוגל להעריך מישהי שמקללת כל הזמן ועושה מאמץ להפסיק?
מישהי שגונבת?
בכל חברה יש מעשים שהם לא מקובלים.
ההנחה שלך היא שלהתלבש בצניעות זה דרישה הלכתית שקשה מאד לעמוד בה. אז אל תדרוש את זה.
אם מישהו מרגיש שלהתלבש לא בצניעות זה התנהגות לא ראויה, ובחורה שמכבדת את עצמה לא מתלבשת ככה, ובחור שמכבד את עצמו לא יצא לדייט עם מישהי שלבושה ככה, אז המצב משתנה.
יש דברים שלא עושים, ומבייש להיות בן זוג של מישהי כזאת. איפה הגבול? כל אחד ומה שמתאים לו.
ולא דיברתי על דרך קבע... דיברתי על נפילות פעם ב ובעיקר רצון גדול לקום מהן.
מישהי שמקללת כל הזמן - לא, אני יודע מעצמי שזה לא לגיטימי, דברים שהם רק לנשים - זו התמודדות שאני לא חוויתי, ובמקרה הנדיר הזה היא לא מראה על פער בהשקפה או משהו אלא על קושי שיש לה שעומד לחלוף וגם יחלוף בעז"ה - מי אמר שאני יכול לשפוט אותה על זה?
לבנות: כל הסיפור הזה של גבר מוביל אישה מובלת מגניב והכל, אבל בתכל'ס הכי כיף כשיש הדדיות. אם יש משהו שאת אוהבת, פשוט לכי על זה, כגבר זה כיף לפעמים להיות מובל ולהכיר עולם חדש ולהיות בתוך מה שעושה לך כיף במקום לגשש כעיוור באפילה ולנסות להמציא את הכל. מן־הסתם גם עברת קצת בחיים וגם הכרת קצת מקומות ופיתחת העדפות רעיונות חלומות. רוצה להיות חלק מזה! ולא רק לשאוב אותך לתוך העולם שלי. פעם אני אחליט פעם תחליטי את פעם נחליט ביחד אנחנו סומכים אחד על השני שיהיה נחמד ומקסימום למדנו צד חדש.
אם משהו לא נעים לך, את לא רוצה, תגידי. ככה, כשאת אוהבת את מה שיש לי להציע, אני יודע שאת לא מזייפת. בסדר זה לא נעים לרגע אבל אנחנו אנשים בוגרים שלומדים אחד את השני, הכל בסדר. לא נבהלים מכלום.
לבנים: דע גם להרפות. ודע להיות אתה. אז בסדר אתה לא מאצ'ו גברי / בייניש צדיק / batman עם רכב טכנולוגי משוכלל. אבל בסוף אתה אתה וגם אתה וגם אשתך יצטרכו לחיות אחד עם השני לנצח וייתכן שגם לאחר היפרדות הנשמה מהגוף לפי שיטות כאלה ואחרות. בסדר קצת חיזור קצת רושם קצת להיות יותר ממה שאתה ביום־יום אין בעיה אבל אל תמכור מוצר ושירות שאינם קיימים.
ואתה גם לא מכיר "בנות" אלא את מי שנמצאת מולך. אדם אחד מיני שבעה מיליארד. ואף־אחד, אבל אף־אחד, לא דומה לשני. חוץ מהסינים. לבנות יש סגנונות כל־כך שונים והעדפות כל־כך שונות זה לא כזה מופרך שתמצא חן בעיני מישהי גם אם אתה לא בקוביה מסוימת. לא זה לא תירוץ להיות couch potato עם אפס רוח / תחומי עניין / חזון לעתיד / מקצוע / אופי אין מה לעשות זה כן צריך. אבל אפשר לעשות את זה בסגנון שלך ולא יקרה כלום.
וכמובן, גם בחיזור יש מימד של הדדיות. הרי מה זאת הדדיות? ששני הצדדים מרגיש שהם נותנים את חלקם ורואים את השחלק של השני/ה.
בגדול אנחנו רואים שמימד החיזור הוא רוחבי.
כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות ולכן לכל קשר תהיה דינמיקה ייחודית עם דגשים שונים. מה שחשוב בקשר אחד לא יהיה חשוב במשנהו.
אממה, אם חיזור זה עניין רוחבי שחוצה קשרים, אפשר ללמוד ממנו קצת. כמובן שהלמידה צריכה להיות עקרונית ולא סתם חקיינות. אם זיהית שיש עניין שדרכו של האיש לחזר אחרי אישה (כפי שכותבת הגמרא בעמוד הראשון של מסכת קידושין) אז אולי גם לך, האדם האינדוודואל, יש מה ללמוד מזה. אבל תלמד בצורה שתואמת את כישוריכם ואת רצונותיכם ומאוויכם בתור בני זוג.
חשוב לי להעיר, לא אוהב את מימד הלעומתיות בהתנסחות שלך. מוזמן להגיד את דעתך גם ללא פרובוקציה
מסכימה שהדדיות לא צריכה להיות חלוקה מדוקדקת של 50-50, אבל עדיין לצפות מהגבר לתת גם התארגנות חיצונית, גם זמן נסיעות, כסף, מחשבה ותכנון, וגם רגש והקשבה, ומהאישה מצופה לתת רק את הרגש שלה והתארגנות חיצונית.
אין פה שום הדדיות, העול של הקשר נמצא רק בצד אחד.
גם אפשר להבין מדברייך שאם האישה מצפה מגבר לכל הנ"ל והתרומה שלה לקשר היא בהתארגנות חיצונית, אז כנראה לגבר יש לגיטימציה לדרוש נראות חיצונית מסוימת, כמו שהאישה דורשת את כל הנ"ל. זה נשמע מאוד לא בריא ודי מחפיץ.
ובחיי שלא לקח לי מעולם שעה וחצי להתארגן לדייט. נגיד את מתאפרת, כמה זה לוקח? 15- 20 דקות? ועוד 10 דקות לסדר את השיער? אם את ממש נמרחת עם הכל אולי 40 דקות, בואי נגזים לשעה. והגבר גם כן לוקח לו זמן להתארגן במיוחד אם הם ילדים טובים ומקשיבים להנחייה להתקלח, לשים דאודרנט ולהחליף בגדים לפני כל דייט.
ושוב, ממש לא אוהבת את הרעיון שהתרומה של האישה לקשר זה המראה החיצוני שלה.
לבנות: אתן חייבות להפנים כל הזמן בתודעה שגבר מרגיש משיכה הכי גדולה כשמתאפשר לו לתת לך ואת מקבלת. וזה בהכל. יכול להיות דבר הכי בנאלי שיש. לרמה של לפתוח לך את התפוז או למלאות לך את הקפה. בייחוד אבל כשהוא מזמין או מכין לך משהו לאכול (כמו כן בנים בדיוק מאותה סיבה אין מצב בעולם שאתה מתחלק איתה בהוצאות על הארוחה) אז חזרה אליכן, כל פעם שהוא שואל ממך משהו
תתרגמי את זה בראש שלך ל"אני רוצה להתחבר אליך יותר תני לי את האפשרות לתת לך ותקבלי" להוציא מהראש את ה "לא לא תודה זה בסדר יש לי כבר או אני לא רעבה אכלתי" תסכימי לקבל!
מעשה שהיה כך היה (אתמול) בזולה של הרב יעקב כשנכנסתי מישהי נתנה לי חיוך חמוד אז התלבטתי לרגע ואז החלטתי לשבת לידה. היה החלפת מבטים וחיוכים ושנינו הסמקנו וכל הבררר ואזזז שלפתי את הנשק הסודי (חטיף אנרג'י) ובאלגנטיות חמודה קירבתי אותו אליה בלי לומר מילה (עם חיוך שובה נפש) והיא הסמיקה אבל סירבה!! בדיוק באותו רגע משו באנרגיה שהייתה בינינו נפל ובייחוד לי. החטיף היה סתם מבחן בישביל הכימיה קיצר הבנתן
לבנים: כשאתם בקשר ראשוני מול מישהי אתם חייבים לשדר ביטחון. ולגרום לה להרגיש שאתה הפרס ולא הפוך.
כי בוא, תכלס מכל האפשרויות שיש לך כרגע מצאת לנכון לתת לה את הצ'אנס, אתה זה שבוחר עם מי להיות. לא בקטע מתנשא של אגו או גאווה. פשוט כי ככה זה. גם אם לך באמת הרבה קשרים עם בנות תשדר את ההרגשה שאתה יכול להיות כזה אם אתה רק מחליט. בחורה אוטומטית מרגישה אם אתה חושב שהיא מעליך ואז זה מוריד לה מאד, או אם אתה מעליה. שוב, לא בקטע שוביניסטי עפעלעצמו אנאערף. פשוט גבר צריך להיות המוביל,זה שקובע זה שמחליט ובחורה חייבת להרגיש את זה.
דבר שני כשאתה מדבר איתה אל תחשוב על מה אם ייגמרו הנושאים לשיחה וכל הפחדים האלה. אם ייגמרו אז שייגמרו . לא סוף העולם אם תהיו בשקט גם. הנקודה שלי היא שאתה לא צריך לדאוג לגבי מה תאמר בדיוק כמו שאין לך את הדאגה הזאת עם חבר טובשך. תגיד את מה שעולה לך לראש (בגבול הטעם הטוב כן? ) ומשם דברים זורמים או שלא וגם זה בסדר
כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).
היו פעמים שהסכמתי.
גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.
ממני -
שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.
אף בחורה לא חייבת לקבל שום דבר מאף בחור (ולהפך)חושבת בקופסא
ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.
ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?
בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.
תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.
לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).
זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.
לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.
לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................
לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.
אני דווקא הוקסמתי כשהבחורה סירבה לעוגיות שהבאתידורש טוב לעמי
האנרגיה הגברית נשית היא מאוד חשובה בקשר ונראה לי שנוגעת בנקודות אמתיות.
אנסה להגיד עוד נופח, תגיד לי מה אתה אומר על זה.
קבלה נשית היא סופר חשובה, והיא תלויה טיימינג ומסגרת.
כמו שהראת בדוגמא שהיה בעיניכם שהסתכלתם אחד על השניה ואז שלפת את החטיף.
אממה, תגיד הסיפור של הגבר יהיה מתי אני לוקח צעד אחד קדימה. וזה רחוק מלהיות מדע מדוייק.
וקבלה היא לא רק עניין טכני אלא עניין מהותי.
יכול להיות שמבחינה טכנית הבחורה תסרב לקבלה אבל מהותית הסירוב יהיה סוג של נתינה.
כאשר במהלך קשר הגבר נותן בצורה טכנית, אבל מבחינה מסויימת זה לא הכי מתאים לבחורה, אז הבחורה נותנת מתנה לגבר שהיא מסרבת. כי ככה נוצרת תקשורת יותר טובה ביניהם. אז בעצם הקבלה הכי טובה זה לסרב.
בנוגע למה שאמרת לגבר - בנות הרבה יותר תזוזתיות ולכן היציבות שהגבר נותן היא חשובה. ההובלה בעצם נותנת לגבר את האחריות על המפגש ועל השיח ומכך האישה מרגישה יותר בטוחה ומשוחררת. כמובן כל זה על דרך כלל.
"כאשר במהלך הקשר הגבר נותן בצורה טכנית" -זה העניין אסור שזה יהיה טכני. זה צריך להיות אמיתי. זה בדיוק כמו שיש בחורים שמשחקים אותה גברים אלפא אבל בתכלס הם רק משחקים אותה והביטחון שלהם בריצפה. בחורות קולטות ומרגישות את זה.
בתכלס בכללי המהות של הגבר זה לתת והמהות של האישה זה לקבל.
ברור שיהיו יוצאים מהכלל יכול להיות גבר נשי יותר ויכולה להיות אישה עם תכונות גבריות.
במצב תקין אם לצורך העניין הבחורה מזמינה את הגבר לגלידה ומשלמת עליו זה יוצר איזה שיפט בהרגשה וזה לא סתם
חחח לא דיברתי על דווקא המקרה הספציפי הזהadvfbאחרונה
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך כ"ו בחשוון תשפ"ז 0:14
דהיינו, לא התכוונתי לומר אם היית בסדר או לא, או שפעלת לפי העקרון או לא.
רק ניסיתי להעמיק טיפה יותר בעניין.
אני לא מתכוון לומר שיש מקרים יוצאי דופן.
אני מתכוון לומר שהדינמיקה של הנתינה והקבלה היא דינמית והיא תלויה ב"ריקוד" מסויים בין השניים.
לצורך העניין, התפקיד של האישה זה לכוון את האיש היכן היא רוצה לקבל והתפקיד של האיש זה לזהות, איפה הוא רוצה לתת וגם איפה האישה רוצה לקבל.
הגיוני שנשים שונות ירצו לקבל במובנים שונים זו מזו.
אז פה נכנס התפקיד של הגבר לתת.
הנתינה היא גם תלוית שלב בקשר כמובן.
הצד השווה שבהם - נתינה שבאה מתוך ראיית הזולת והקשר איתו, וכמו כן, קבלה שבאה מתוך ראיית הנותן והעצמת הקשר.
אתה נתת דוגמא של "להתחיל עם בחורה", בעיני זה מקרה טיפה יוצא דופן שלא מאפיין חיזור בתוך זוגיות קיימת שהיא עיקרית יותר. באמת להתחיל עם בחורה יכול להיות מורכב. בכל זאת, נראה לי שהמחשת בצורה יפה מאוד את האנרגיה שקיימת בחיזור, וזה קיים בכל חיזור.
החיזור העיקרי כמובן הוא חיזור בתוך זוגיות יציבה ממוסדת.
החיזור של הדייטים זה דרך להתקשר ולבנות קשר מבסיסו, יכול להיות שיש הבדל בין שני החיזורים.
אבל בפועל, כן. כל העולם הזה בנוי ממנגנונים של כשל ובנייה
אשמח אם תשתף מאמירותיו
אני ראיתי את זה בספר של הרב שג"ר (חסד או חירות)מתוך סקרנות
ואין לי את זה תחת ידי כעת, אבל יכול להיות שהציטוט המרכזי היה מתלמידו ר' צדוק הכהן מלובלין, והנה הציטוט מצדקת הצדיק אות מ' ( באדיבות ג'מיני):
עיקר התשובה הוא עד שיאיר ה' עיניו שיהיו זדונות כזכויות – רוצה לומר: שיכיר ויבין שכל מה שחטא היה גם כן ברצון ה' יתברך, כמו שאמרו ז"ל (ברכות לא, ב): שלוש פסוקים כו' "ואתה הסבות את לבם ואשר הרעותי" כו';
וכטעם ידיעה ובחירה שביאר האריז"ל בסוף ספר "ארבע מאות שקל כסף", ששניהם אמת כל אחד במקום בפני עצמו: במקום הבחירה – שם אין מקום לידיעה, ובמקום הידיעה – שם באמת אין מקום לבחירה.
שהייתי בשיעור היה הרבה אוכל בשולחן ולקחתי עוגיות והוא כל שניה בחור מצחיק שאל אותי אפשר עוגיה? והבאתי לו ואז הוא שאל אם אפשר עוד אחת? שיגע אותי. ולא לקח מהשולחן כי טען שלקחתי את כל הטעימות
אז אחרי 3 נגלות אמרתי לו אבל לא יהיה לי ,אז הוא הלך לקנות מהמכולת למטה טימטם ואז הוא אמר זה רק שלנו אנחנו לא חולקים ... הוא גם הכין לי שוקו ואז התעצבן עלי שאמרתי שהוא מגעיל שקל לבחון את החברות הזו מחדש.. אבל היה לי קשוח כי הרב מדבר חזק וזה מבהיל
מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.
סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל
וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -
לשאול על ההעדפות של הצד השני.
על מה לא הייתי מדברת -
שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.
אקטואליה.
דברים שקורים בעולם.
למה?
בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?
מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -
ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?
שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.
אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??
בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.
אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.
אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?
אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?
משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.
בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.
הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.
ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.
דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.
אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו
וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."