אבל במקרה יחידי קיצוני שלאחריו נתקתי את הקשר כמובן.

נחמד לדעת שיש לזה שם. 

זה יכול מעט לטלטל, תלוי כמה אפשר להוציא את עצמך מהחוויה.

כאילו בתוך החוויה, לראות אותה מבחוץ ואז להצליח לראות כמה שהצד השני הוא ההזוי 

והוא מנסה לגרום לך להרגיש משוגע. 

היה שלב שמסקרנות בחנתי לראות עד כמה הוא יכול להיות במצב הזה,

ושזה כבר היה מוגזם באמת עצרתי את זה, 

היה בקשת סליחה אח"כ, לא שזה כזה משנה, בסופו של דבר הוא המסכן.. אבל בסדר

כתבת חכם: תלוי כמה אפשר להוציא את עצמך מהחוויה. 

והתכוונת הוא מנסה לגרום לך להרגיש *משוגעת* (נראה לי נפלה הת')

כל הכבוד שעצרת את זה. (ואני בטוחה שאת לא צריכה שאכתוב לך את זה ובכל זאת..)

כן, אדם שמתנהג לשני בצורה שלו היא לא הייתה נעימה או לא הייתה מתקבלת על הדעת,

הוא בהחלט.. מסכן.

אפשר לשאול אותך מה עזר לך לקום מזה? לטפל בכל מה שקרה?

מנסה לגרום לי להרגיש *משוגעת* כן...

דרך לשלול מציאות שקרתה או עובדות שקרו ולהפוך את זה כאילו אני מדמיינת

או להמציא סיפור שלא היה ולא נברא ובסוף לומר באמת שלא היה ולא נברא, ואז להגיד שהוא כן קרה, ושוב לא היה.

בקיצור, לשחק בשכל.

אבל בצורה קיצונית.

זאת הייתה חוויה חד פעמית שקרתה פתאום במהלך הקשר, לא היו סימנים שקדמו לזה.

לכן לא הרגשתי צורך לטפל בזה, זה באותו רגע להבין שלבן אדם יש בעיה קשה והוא צריך טיפול

ודרכנו נפרדות וזהו.

מזעזע ממש. 

כואבת איתך.

שיש גם מקרים שזה הפוך..

למה אתה יוצא מנקודת הנחה כזאת? 

אני מבינה מה שאתה אומר, ומסכימה איתך שצריך לקחת את הדברים האלה בזהירות,

אבל גם לא הייתי ממהרת לצעוק "פמיניזם" ולהסתגר בקוביה שלי (סליחה על הדוגמה הקיצונית, זה לצורך ההמחשה) אני חושבת שצריך להיות קשובים לדברים האלה, בזהירות, באחריות, ולדבר על זה. זה חשוב!!

מהמקום שאני רוצה לקחת את השירשור, תודה

(ובוא לא נכנס לוויכוח על זה..)

תתרכז בתוכן..

ומילה לסיום על זה- הבעל כן יכול להתגונן. הוא ממש לא על כל דבר אלים או מתעלל רגשית. חבל להסתכל ככה. אני לא רואה את זה ככה ובטוחה שהרבה בנות כמוני.. 

מה החשש? באמת שלא הצלחתי להבין את זה,

הרי אם חס ושלום היית עושה משהו רע אז אפשר להבין,

אבל אנשים רגילים שמשתדלים להתנהג טוב ואפילו טוב מאוד, 

למה להם לחשוש? מה זה שונה מקשר עם חבר שלך? 

אז למה שפה כן? קח את זה קודם כל, בבסיס, כקשר כמו עם חבר \ דוד \ וכו' 

"לא רואים את הבנאדם." - זה לא אמור לקרות.. בקשר נורמלי, כחלק מהנורמליות שבו, ושל הזוג הנורמלי שיצר אותו, אמורה להיות תקשורת בסיסית הוגנת ומכבדת. זה לא אמור להגיע למקום כזה. 

תסביר לי מה הכוונה שלך ב"סוגי אופי"? כי אם הכוונה זה שאפשר לעשות דברים שהם לא מקובלים חברתית אז זה לא נחשב סוג אופי.. 

אני אגלה לך סוד.. סבבה?

הפחד שלך וגם הדרך פיתרון לא קשורה לסוג אופי שלך או שלי,

היא קשורה לדרך. לצורת התקשרות.

כשבנ"א נורמלי, מתנהג נורמלי בקשר,

זה לא כ"כ משנה אם הוא רגיש מאד או ציני מאד,

יותר משנה איך הוא בוחר להתנהג עם זה!

אפשר לראות הרבה אנשים רועשים אבל עם מידות זהב, כי זה סותר? לא!

מקווה שהבנת...

ולכל אחד יש התמודדויות ואתגרים בהתאם לזה,

ויש דברים שהם לא ניתנים לבחירה או תקרא לזה לשליטה?

אז, א. זה שמודעים לבעיה זה כבר חצי מהפתרון (באמת! מודעות זה יופי ממש.)

ב. הרצון שלך וההשתדלות שלך בנושא היא העיקר. 

ג. המכלול שלנו כבנ"א הוא טוב ואת זה צריך להפנים. (לא סותר את זה שבאנו לכאן לעבוד ויש עבודה רבה) עם עצמך אתה מסתדר? עם המשפחה אתה מסתדר? עם החברים אתה מסתדר? 

גם אם כן וגם לא, אתה בעבודה, בתהליך, ה' שם אותך במקום המדויק שלך. זה חלק מהאמונה. 

דיברת על הקצב והיכולת שלך. וזה לגמרי חשוב.

נכון, אולי לא תמיד יהיו מחיאות כפיים מהסביבה או משובים חיוביים, 

אבל בסופו של יום כולנו לא מושלמים, כולנו פה באנו למשימה \ משימות

מאמינה לגמרי שככל שבנ"א מחזק את הטוב שבו ועובד עם עצמו על מה שדרוש תיקון-

טוב לו עם עצמו וטוב לסביבה איתו.

כמו שעכשיו אנחנו לא מושלמים ואנחנו בוחרים להתחבר לאנשים, ליצור קשרים חברתיים,

ולרצות להתחתן- זה מתוך מקום בוגר שמשתדל להיות עם ענוה, אנחנו יודעים שאנחנו טובים גם כשאנחנו עוד לא... 

בהקשר של לנ"ו- מי שנרצה להתחתן איתו והוא ירצה להתחתן איתנו- אנחנו נראה את הטוב שבו (וגם את הדברים הפחות טובים) ובכל זאת נבחר בו. וגם הוא אותנו.. וביחד נתקדם בעז"ה!

הנורמלי שלי זה לא הנורמלי שלך והנורמלי שלך זה לא הנורמלי של X 

אבל!

כולנו יודעים וקיבלנו מתנה מה' שיש לנו יכולת טבעית לדעת מה התנהגות ראויה ומה לא.

ובמידה ואנחנו לא יודעים, איזה יופי, גם קיבלנו מתנה מה' שיש לנו ידיים ורגליים ללכת לברר.

בקשר לשורה האחרונה שלך: "כגבר אוטומטית אני מרגיש על ספסל הנאשמים, אני שייך למין ה"יותר בעייתי"
תגובה"

כבר כתבתי לך בצורה ברורה, שאנחנו כבנות לא רואות את המציאות ככה, אז מול מי אתה מנסה לשכנע את עצמך שזה קיים? אני כותבת את זה מתוך באמת תסכול ובאסה בשבילך.. כי זה לא המצב.

ואם אני אכנס לפינה הזאת, למרות שבעיקרון אני לא רואה בזה טעם, אז- 

גם לבנות יכולות להיות המווןן סיבות למה להרגיש המגדר הבעייתי סבבה? 

כמו למשל זה שתופסים אותן כחלשות, כנזקקות, כ.. חסרות השכלה, ועוד.. חלאס עם זה. 

ואתה יכול להפסיק לערוך אחרי כמה זמן את התגובות? או לפחות לעדכן?

בסיטואציה שכל כך מערערת את האדם, כדאי אולי לשקול קבלת עזרה\טיפול אצל גורם מקצועי.

יש טראומה-בונדינג (היקשרות דרך טראומה)
הרבה פעמים במערכות יחסים מתעללות, נוצרת היקשרות מאוד חזקה בין המתעלל לקרבן שלו. חלק מההיקשרות הזו נוצרת בעקבות התלות החזקה. 

עוד מנגנון שמוביל להיקשרות הזו נקרא ״טראומה-בונדינג״ וזה עובד ככה:

כשהגבר האלים כועס עלייך, מתפרץ, או פוגע בך באיזשהו אופן,

מערכת העצבים הסימפתטית שלך (מה שמוכר כתגובת ״פייט פלייט או פריז״) מופעלת, ואת מאבדת את היכולת לחשוב בצורה רציונלית.

את נמצאת בסטרס ובתוך אירוע טראומטי.

באופן אירוני, כשהוא מגיע להתנצל אחרי כן, המערכת שלך נעזרת בו כדי לצאת מהמצב הטראומטי (שהוא יצר!), ולחזור למצב ״פרה-סימפטטי״ כלומר לרגיעה.

וכך נוצר מעגל של התמכרות, כאשר התוקף מהווה את ה״סם״ שירגיע את המערכת שלך בכל פעם שהמערכת שלך נכנסת לסטרס מהמצב הטראומטי שהוא יוצר.

מטורף, אירוני, אבל לגמרי אפקטיבי.

ואני מדברת פה על אלימות מילולית כן? לא דיברתי על פיזית בכלל...

השרשור נפתח בעקבות חוויה אישית? 

אם תרצי ויעזור לך לשתף אותנו בזה נשמח לשמוע\לתמוך

לא ידעתי להגדיר לעצמי שזה זה

אבל ידעתי שזו מערכת שאני לא מסוגלת להיות בה יותר.

בדיעבד הבנתי שהיו בה מאפיינים של התופעה.

(ותמיד תמיד יישאר לי הפקפוק העצמי הזה שאולי אני הדפוקה שלא הבינה עד הסוף את הסיטואציות)

וזריקת האחריות על התקיעות בקשר עלי, גם במסווה דתי (את שומרת ייחוד אז אי אפשר באמת לעשות דייטים מגוונים וכאלה, כנ"ל בעניין שמירת נגיעה) וגם בתחום הרגשי: את מרוחקת, תראי את צורת הישיבה שלך, את לא נותנת להתקרב וכדו'

כשניסיתי לעמת אותו מול הדברים שהוא אחראי עליהם אז הוא לא זכר, או טען שהוא מבין שאני לא מבינה ולכן נפגעת...

ביקורת על הצורך שלי להתייעץ לאורך הקשר

כל מיני כאלה...

(האמת עכשיו כשאני קוראת לא יודעת אם נכנס להגדרה של גזלייטינג, אבל מאפיינים של שליטה יש כאן)

אם לא אכפת לך לענות - קלטת בעצמך שאת נמצאת במערכת יחסים פוגעת או שרק שמישהו מבחוץ הסב את תשומת ליבך..?

רק קלטתי שהלב שלי מרגיש שרעעעע לו

ולמרות שלכאורה היו המון סיבות הגיוניות להמשיך את הקשר הזה, ואנשים מבחוץ ממש ממש ערערו לי את האמון שלי בעצמי ובתחושותי,

הגיע שלב שהלב שלי צרח כל כך חזק ובקול ופשוט הקשבתי לו, בלי להבין יותר מדי. (תבינו, אני האדם הכי שכלתני עלי אדמות וזה ממש נדיר שהלב שלי אומר את שלו בצורה כל כך מוחשית... לכן גם לאחר זמן עוד הייתי מסוגלת לחשוב על לחזור לקשר הזה.

רק בדיעבד  ה' האיר את עיני דרך מפגשים אחרים בחיים והיום אני אני מבינה שזו היתה מערכת עם רכיבים פוגעניים.

את המפה של המציאות נכון, לא עושים את זה. מתנהלים בצורה שגויה. הן ממניעים אישיים והן בכלל, מהאישיות שלהם שלא מתאים להתייעץ איתה כנראה כי הם בעצמם לא מבינים את המציאות נכון..

אני לא באה בטענות כי בסוף אני בחרתי במה לשתף ובמה לא, משיקולי שלי... וגם באמת שלא ידעתי להגדיר מה מפריע לי אז אנשים לא הבינו מה קורה לי.

עד שיש בחור ברמה שלי, שמדבר בשפה שלי, שדומה לי באופי (חוץ מהקטע המאשים והפוגעני ) אז הם פרשו את זה כחרדות נטו.

אבל זה לא זה לא זה לא.

בסוף יש לנו אינטואציות טובות והן יודעות מה נכון ומה רק חרדות  

@לב אוהב תגבי אותי בעניין האינטואיציות??

זה משהו שאני תמיד חוזרת ומדגישה לחברות שלי: תסמכו על החושים הבריאים שלכן, הם קולטים טוב טוב מה תקין ומה לא.

(ומחילה מהגברים מכחישי האינטואיציות דכאן...)

תמיד הבחורה צודקת? כי האינטואיציה שלה לעולם יותר נכונה משל הגבר?

ככה יוצא...

על כך שהעם הגברי ובתוכם אתה סובל למול הנשים מורמות מעם, הרשעיות יודעות הכל, 

אז ממש נראה לי שכדאי לברר על מה זה יושב, 

כי כרגע נשמע שכל שיח שמופיע בו אפילו לרגע עניין של כביכול מי צודק יותר, הגבר או האישה

ישר אתה יוצא מנק הנחה, שהגבר הוא הקורבן הסובל בידי האישה.

קצת כואב. זה לא המציאות

@חתולה כתבה שחור על גבי לבן.

וכן גברים תסמכו גם אתם על האינטואיציות שלכם!!!

למה זה קשור לפה?

(אני מדברת עם חברותי ולא עם חברים שאין לי... אבל אם אתם מוגדרים חברים אז כן, לכו עם זה. אני בעד הקשבה ללב בלי קשר למגדר. אבל אם הלב שלך אומר משהו אחד והלב שלה אומר משהו אין לך מה לעשות מול זה. אין פה עניין של צודק או לא)

הן יודעות מה נכון זה בדיוק צדק.

אלא שהמדד שלך לצדק זה מה שהלב שלך מרגיש.

אם אני מרגישה איום בקשר, או התעללות רגשית, לא יעזור שהגבר יוכיח לי שהוא לא.

זה אולי  לא בהכרח שהוא כזה. זה בהכרח שהקשר הזה לא עושה לי טוב, והאמת האבסולוטית אם היא קיימת לא באמת משנה

זה יותר מניח את דעתך?

חוצמיזה, אני לא אכנס עכשיו למושג של חז"ל: "האשה מכרת באורחים יותר מן האיש"... אבל כן, המושג הזה סומך על האינטואיציה הנשית. מה לעשות.

אי מבינה שאתה טוען לאיזו אמת נקייה, שאינה מושפעת מרגשות הלב. אז לדעתך בחורה שחווה חוויות כמו אלו שתיארתי מה צריכה לעשות?

לקחת את הכתב של הבחור לגרפולוג שיאושש או יפריך את חחשותיה?

בחיי שהייתי עושה את זה אם בחורים מהסוג הזה היו מסכימים לשמוע רעיונות כאלה.

אבל אני אגלה לך: הם לא. ולא רק זה, הם עוד הופכים אותך למרשעת על עצם העלאת הרעיון, אחרי שכלו כל הקיצין האחרים.

אני אחדד את המסר שלי לאומה:

הלב שלכם יודע מה נכון לו ומה לא.

וגם אם השכל או העובדות  מתווכחות איתו, כדאי להקשיב לו, כמובן אחרי בירור שלא מדובר נטו בחרדה שלי שתצוף מן הסתם בהקשר של קשרים נוספים.

יש הבדל עצום בין להתחשב בלב, לבין לסמוך על הלב.

כשאני סומך על הלב- אני פשוט פועל לפי האינטואיציה, וכשאני מרגיש משהו אני פועל לפיו (וכן, "מברר לעצמי שלא מדובר בחרדה"... איך בדיוק??)

כשאני מתחשב בלב- זה אומר שאני מבין ששיכלית אני לא רואה חשש. אבל מה לעשות שלא ניתן להתחתן ללא רגש וכשהלב לא רגוע, ולכן 'בלית ברירה' אני מתחשב בלב. 

את שואלת פה ועוד משהו - לקראת נישואין וזוגיות מה בחורה צריכה לעשות, והתשובה כמובן ברורה שתתחשב בלב שלה. כי חייבים את הלב.

אבל לומר שאפשר להסתצך על אינטואיציה, ושלבנות יש "חושים בריאים שקולטים טוב טוב מה תקין ומה לא" - וואללה בעיני זה מאוד מוזר 

כמובן שאני לא מכחיש אינטואיציה. אני רק אומר בנחרצות שהיא משמשת כלי ביד האדם והשכל, ושאי אפשר לסמוך עליה לבד. כאן היי - לקראת נישואין וזוגיות הסברתי יותר..

שאין כאן אפשרות של ציטוט תגובה כי חופר להעתיק ולהדביק וכו... ובכל זאת אני אצטט אותך ואענה לפחות על חלק מהדברים:

(וכן, "מברר לעצמי שלא מדובר בחרדה"... איך בדיוק??) אז ככה בדיוק: חרדה מתעוררת בד"כ מול טריגרים קבועים או דומים. ולכן אם אני יועדת שלצורך העניין מתעוררת בי חרדה למול אדם שיש לו עור חלק (דוגמא פיקטיבית כן?) אז ברור לי שאם אפגוש בחור עם עור חלק והחרדה תתעורר, אני אדע להגיד לעצמי שמדובר בחרדה שלי.

וכן לצד השני, פגשתי בחור, המפגש עורר בי חרדה. אני מנתחת שכלית ומבינה שבעיקרון אין כאן שום דבר שאמור לעורר חרדה, כי מפגשים אחרים עם נתונים זהים ממש ממש לא מחרידים אותי, וגם ביררתי עם הפסיכולוגית שלי שלא מדובר סתם בחרדת חתונה למשל, כי בעבר הייתי במקום של כמעט אירוסין והייתי רגועה לחלוטין אז אני אוכל להסיק שהלב שלי יודע משהו שהשכל עוד לא הבין.

הלאה

"אבל לומר שאפשר להסתצך על אינטואיציה, ושלבנות יש "חושים בריאים שקולטים טוב טוב מה תקין ומה לא" - וואללה בעיני זה מאוד מוזר "

ובכן, צר לי אבל ההודעה שלי ממש ממש ממש לא כיוונה לאיזור המגדרי. בחיי, אולי זה שאתם מאויימים כל כך מאיזכורה של אינטואיציה רק מוכיח את קיומה.

למרות שתיכף אני עפה מפה להמשיך לעבוד...

אבל אם אתה רוצה לכתוב אתה מוזמן ואתייחס בל"נ מחר.

מה התפיסה?

איפה זה פוגש אותך?

למה זה מאיים?

אילו מחירים גברים משלמים כתוצאה מהתפיסה הזו? (קודם תפרט מה התפיסה)

אילו מחירים נשים משלמות?

איך ניתן להגיע לאיזה עמק שווה בין המגדרים בנושא הזה?

אתה חושב שזה יוכל להשאר בגדר דיון מכובד או יגרום לצחצוחי חרבות?

אין לי כח למלחמת מינים. (ולמלחמות בכלל)

שאת לוקחת את זה למקום מגדרי, וצר גם לי שהבנת כך מדברי. ממש (3X) לא כיוונתי למשהו כזה, את דיברת על בנות אז המשכתי בזה.

אולי זה שאת מאוימת מכך שגברים מאוימים מאיזכורים כאלו מוכיח את.... טוב הסתבכתי... חחח

אני מרגיש שאני טוחן מים, ולא התייחסת לנקודה המרכזית שאני אומר - שאי אפשר לסמוך על הרגש לבדו - וחשוב לי להבין האם את מסכימה עם זה.

נפשט את זה לדוגמא מעשית: את מבררת על בחור ושומעת עליו דברים נפלאים ומהנתונים היבשים נראה שמאוד יכול להיות התאמה. אבל האינטואיציה שלך אומרת וזועקת לך שזה לא זה. כשאת מנסה לבחון שכלית את לא מצליחה להגיע לשורש הדבר. האם תתני לו צ'אנס או שפשוט תסמכי על האינטואיציה? האם תלכי עם המוח או תסמכי על הלב?

ואני מסכים שקל לדעת ולשים לב כשיש טריגר שמעורר חרדה. אבל אני טוען שכשאין סיבה שנראית לעין שתגרום לתחושה, מאוד יכול להיות שמדובר בדמיון ותעתוע ותו לא.

כשאדם בוחן משהו שכלית ולא מוצא לזה סיבה, אז יתכן שיש סיבה שנסתרת ממנו ויתכן שאין סיבה אמיתית ומדובר בתחושת שווא.

לי זה לא נשמע הגיוני לפעול לפי אינטואיציה כשלא מצליחים להגיע לשורש. (וכאמור לעיל, מסכים שלפעמים אין ברירה ומוכרחים להתחשב ברגש. אבל צריך לנסות הכל כדי לפתור את זה)

סליחה שמתערבת.

לכל דבר יש סיבה.

נגיד אם באמת הסיבה היא חרדה, לא אינטואציה, אז הנה מצאנו את הסיבה.

פחות סביר שאדם מרגיש ומדגישה מרגיש, ואין לזה שום בסיס ושורש.

וגם זה מאוד תלוי אצל כל אחד איפה נמצאת האינטואציה בחיים שלו

יש כאלה שזה משהו נחמד בחיים, היא לא עכשיו משהו משמעותי או דומיננטי

ויש כאלה שיותר סומכים עליה. זה מאוד תלוי.

אני מנסה לחשוב איפה יכול להיות דמיונות, 

נגיד אדם נמצא במקום כלשהו והוא חושב שמישהו שונא אותו.

עכשיו יכול להיות שהוא פרש את זה מתוך העולם שלו שמישהו שונא אותו ואין לזה שום אחיזה במציאות.

ויכול להיות שהוא באמת מרגיש משהו שהוא נכון והאדם שונא אותו.

בכל אופן, להכל יש סיבה ושורש. 

גם האדם שדמיין ששונאים אותו, זה נובע מתוך איזה חוויה פנימית שגם אותה שווה לברר... 

לכן לא הייתי מבטלת בהינף יד שום תחושה או מחשבה או רגש. ובטח שלא הייתי קוראת לה שווא.

רק הייתי בודקת ומבררת את זה, מאיפה היא מגיעה, ומה העניין שלה

ואז לדעת איך לפעול איתה.... 

לרוב, לא יודעת איך זה אצל גברים, אבל לבנות אכן יש אינטואציה שהרבה פעמים מזהירה אותם מדברים, או להפך אינטואציה שהאיש הזה יהיה לה טוב בחיים, והיא לא תדע להסביר עדיין למה,

זה לא רק לדברים רעים חס ושלום. זה גם לדברים טובים ומשמחים.

וגם כאן זה לא כל כך מדד. יש כאן באמת כמות נכבדה של בנות שמאוד מחוברות למקום הזה.

בגדול בעולם בחוץ זה לא בהכרח ככה, ויש הרבה בנות שלא מחוברות לאינטואציה שלהן ולא קשובות אליה ופועלות מתוך אינספור שיקולים אחרים

בכל אופן, זה עולם כל כך מקסים אינטואציות שחבל ככה לזלזל בזה. או להרגיש מאוים כמו שיפה הגדירה חתולה ג'ינג'ית. אין צורך להרגיש מאוימים או לערער על השיקול דעת של בנות מסוימות ולחשוב שאולי הן פספסו אותי או בחור טוב אחר.

. 

לרוב, שיש פסילה שטותית היא דווקא כנראה לא תבוא מהאינטואציה אלא מאיזה מחשבה או רצון לשלימות או כל סיבה שנובעת דווקא מהשכל. עם כל הכבוד לשכל היקר, הוא דווקא זה שיכול מאוד להפיל אותנו בפח ולגרום לנו לחשוב שמתאים לנו מישהו אחר. 

אולי לא הייתי קוראת לזה שכל כמו עולם המחשבה והאמונות שלנו על החיים

@חתולה ג'ינג'ית

אין דבר כזה דמיון?

הנה את כותבת בעצמך, האדם הזה משוכנע ששונאים אותו בעוד שזה ממש לא כך. 

אז בכיף, אם מצליחים לברר את השורש ולהבין למה היא מרגישה ככה (כי היה לה חברה ששנאה אותה ולשניהם יש אף מחודד. או שהתמונה שלו מזכיר לה משהו מסוים ולכן יש לה תחושה לא טובה מזה..) מצוין. אבל הרבה פעמים לא מצליחים.

אז מה, עכשיו זה לא דמיון? זה לא תחושת שווא?

ככה לסמוך על האינטואיציה בלי לתת לו צ'אנס?

אם הייתי כותב מתוך חשש שאני מפסיד מישהי אז דברייך על כך שיש הרבה בנות שאינן כך היו מנחמים אותי. 

אבל אני לא כותב ממקום כזה. נכנסתי לנושא מתוך דאגה\כאב, וחשבתי שאצליח לגרום למישהו לחשוב על הדברים ואולי לשנות את דעתו ולפעול אחרת. לצערי זה נראה שזה לא ככה ולכן אני לא מוצא טעם להמשיך בזה.

בהצלחה רבה

אולי באמת כי שומעים איזה זעקה או כאב.

הדוג' שהבאתי היא לא של אינטואציה, היא דוג' באמת למחשבה מוטעית אבל שגם לה יש שורש, גם אותה אסור לבטל, או לזלזל בה, זאת הייתה הכוונה שלי...

אפילו שהוא כביכול מדמיין ולא שונאים אותו, צריך להבין למה הוא הגיע להבנה הזאת...

ואגב, בד"כ כמו שכתבתי לא מקבלים החלטות על סמך אינטואציה, 

רוב העולם לא שם. רוב האנשים מקבלים החלטה על סמך שיקלול של דברים 

או על אמונות ותפיסות.

אינטואציה זה משהו ככ עדין, שנדיר שהוא באמת יתפוס משקל ככ משמעותי

צריך גם להיות מאוד מחובר אליו, ומאוד לדעת מתי זה סתם מחשבה ומתי זה אמיתי כדי להפוך אותו למקום משמעותי בחיים שלך. אנשים שלא מכירים את המקום הזה אצלם בצורה בהירה מספיק לא יעיזו לקבל החלטות נטו על סמך המקום הזה.

(מה שפעם פתחתי עליו שרשור, זה משהו בהחלט חריג, וגם הוא הגיע אחרי הרבה "עמל" כביכול וגם שם זה לא אינטואציה בלבד. זה שילוב. זה תמיד שילוב. אנחנו בני אדם ובני אדם הם מורכבים)

ומה הדאגה שלך? מה זה "לפעול אחרת"? איפה כאן פועלים אחרת?

אדם שלא טוב לו, לא משנה מאיפה מגיעה התחושה שלו, בסוף יעזוב את השידוך הזה...

הוא לא יישאר שם, נכון?

אז לאחד יש רק את הכלים של השכל לבדיקה הזאת ושני יש לו גם שכל וגם אינטואציה.

למה אתה כל כך דואג, זאת השאלה?...

אני אדם שכלי.

כבר כתבתי את זה.

וכשמשהו באינטואיציה זועק לי לעצור, אני מנסה לברר שכלית מה קורה, לא פוסלת אוטומטית.

הרבה פעמים הבירור השכלי יוכיח את מה שהאינטואיציה ידעה קודם.

וגם כשלא, 

אם האינטואיציה עדיין קיימת למרות הוכחות בית המשפט וחזקת חפות, אני אתן בה אמון.

אבל כמו שכבר ציינתי לעיל, זה אמון סובייקטיבי.

אין בכך כדי להוכיח על פסול בבחור שמולי. אני לא אעשה עם התחושה הזו כלום מלבד לסיים את הקשר, אם היא לא משתנה או לא מצליחה להתברר. 

גם אותך...

בדיוק באתי להגיב לתגובה שלך...

כל מילה!!

למה להתעקש על דיון מגדרי? היא דיברה על לסמוך על האינטואיציה, ומשום שהיא חווה את האינטואיציה כאישה (תקני אותי אם אני טועה ) היא דיברה בלשון נקבה

אבל האמירה הזו נוספה לאחר שהתעקשת לגרור את הדיון לאזור המגדרי על אף שבאחת ההודעות שלי (אין לי כח לצרף קישור) כתבתי במפורש ששזה היה ללא כוונה מגדרית כלל.

אם הייתה לך אינטואיציה נשית לא הייתה נכנס לדיון מלכתחילה

ושאתה פועל על פיהם.. 

מי קבע מה נכון?!

לה יש יותר אינטואיציה אבל זה לא אומר שבגלל זה האינטואיציה שלה בהכרח יותר נכונה. 

משתמשים בשכל הבריא בסיטואציות..

ומחזקת מה שאמרת על האינטואיציות. נכון!

סוף סוף.

(כמו שכתבתי זה קשר שמתישהו עלה לדיון חוזר, ולפני שהחלטתי מה לעשות איתו התייעצתי הן עם יועצת זוגית מפורסמת, והן עם אשת טיפול שמכירה אותי לעומק, שטחתי בפניהן את הדפוסים ושתיהן עדיין חשבו שאם בהווה יש לקיחת אחריות מכיוון הבחור זה שווה בחינה נוספת. טוב, לא היתה.)

אבל ההבנה הפשוטה הזו שיש פה דפוס בעייתי היתה ממש חסרה לי לאורך הדרך.

סתם מפחיד ומלחיץ, ואני מאמין שמקרים שכאלה מאוד נדירים

בעולם הדייטים הדתי...

מתאים יותר בעיני אמכבר לפורום נשואים.

כתבתי את זה כי רואה בזה חשיבות.

"מפחיד ומלחיץ"- מתנצלת. מוזמן לעבור לשירשור הבא..

"אני מאמין שמקרים כאלה מאוד נדירים בעולם הדייטים הדתי" - זה קיים בכל מגזר!!

או אם התוכן פחות נשמע.

בכל אופן, מובן שפותחת השרשור עברה כאן חוויה לא נעימה בכלל

וחלק מהפתיחה זה מן הסתם לא רק להעלות את המודעות או למצוא אנשים שחוו את אותה חוויה

אלא בפשטות גם לפרוק

וכאן היה אפשר לגלות מעט יותר אמפתיה. 

יותר.

בוודאי שזה קיים בכל המגזרים- לי לא צריך לגלות משהו שכזה.

לכן הדגשתי שאני מדבר על עולם הדייטים.

בעולם הדתי שבו לא נהוג לגור ביחד, לנהל מערכת זוגית אמיתית

או לגעת זה בזו לפני החתונה מפתיע ומזעזע לשמוע שדברים שכאלה קורים.

צר לי על מה שעברת. אם תרצי לפרט קצת יותר משער שיוכלו לסייע לך יותר

פספסת כי השירשור ארוך פה..

ומה ההבדל של הרמה?

בעיני זה לא ראוי מהשורש

קשורות לבעל ואישה. גם עם חברים (חברות) זה ככה..

מסכימה איתך שכן יש שוני בכללי כי גבר הוא גבר ואישה היא אישה. אבל זה בשום אופן לא תירוץ להתנהגות כזאת! אז לא הבנתי מה אתה רוצה לומר ולמה אתה מצדיק דבר כזה.. בעיני זה מעוות..

כמעט אין פוגענות שיש מאחוריה כוונה זדונית (אלא אם מדובר בסדיזם)

הרבה פעמים הפוגע (הרבה סוגי פגיעות) הוא אדם פגוע בעצמו,

וכשהפגיעה היא עמוקה, אז גם הפוגענות עלולה להיות קשה.

כן חושבת שיש בחירה, גם לאדם פגוע, לפעמים הבחירה היא אפילו ללכת לטפל בעצמו.

לא שזה מצדיק התנהגות פוגענית מכל סוג שהוא, זה כן יכול להוסיף זווית להסתכלות על זה.

בוודאי שגם לאדם שצריך טיפול יש כוונה במעשה, אבל לפעמים הוא פועל באופן פגוע מתוך מקום השרדותי ולא ממקום של כוונה להרע לשני.

ועדיין, ההתנהגות הפוגענית היא פוגענית.

למעשה אתה מתכוון שאנשים שונים מפרשים מעשים שונים באופן שונה?

מסכימה.

לכן יש מקום לשיח מברר, לפני שמכריעים.

(אלא אם מדובר במעשה שאין לו אפשרות להתפרש לשני פנים. יש לי דוגמאות אבל מעדיפה לא לפרט כאן כרגע)

עריכה: האמת שגם הדוגמאות שאני חושבת עליהן יש מצב שהאדם הפועל לא התכוון לכוונה שניתנה למעשה, אבל יש מעשים שהכוונה מאחרויהם לא באמת משנה. הם לא מוסריים וזהו.

אני הכי הכי בעד שיח מברר, ובירור עובדות וכוונות לפני שמחליטים.

אבל במקרה של דפוס שהוא באמת פוגעני, לרב זה לא שיח שיתאפשר.

(מנסיון מר, באמת)

זו תחושה אישית שאתה לא מסוגל לחיות עם מישהו שגורם לה.

גם אם הוא אדם טוב עם כוונות טובות.

חשבת על ליווי או מאמן?

זה יכול ממש לעזור אם פותחים את הקשרים שהיו ומנסים להבין איך הייתה ההתנהלות וכו'..

גם יש שאלה חשובה שצריך להבין עם עצמי- מה קורה כשאני נפגע? (מסתגר\מדבר עם זה שפגע)

חלק מתקשורת בריאה זה היכולת לדבר על דברים שהיו ולהגיע למקום טוב יותר (כן, גם אם מחליטים להיפרד..)

פשוט בכל מערכת קשרים כלשהי.. אז זאת נקודה ששווה ללמוד..

יש את הצד שלך בסיפור והוא 50:50 מולה..

אם היא בוחרת להתנהל בצורה מסוימת זה כתגובה להתנהלות שלך..

הנקודה היא איך אני מתנהל בתוך הקשר, וזאת העבודה שהתכוונתי שאפשר לעשות,

להבין האם אני מדבר על מה שמפריע לי? אני מצליח להיות אני? יודע להרגיש בנוח?

על זה עובד כל התקשורת מול הצד השני, הקשר...

הנקודה היא לא הם אלא X

X בוחר לקבוע את העובדה שהם מרגישים בנוח להגיב לו איך שהם מגיבים כי הוא X.

איך X תופס את עצמו? זאת השאלה הגדולה..

אם X אומר לעצמך בראש - אני שונה, אני אחר (וחלילה X אומר לעצמו את זה בקטע לא טוב) אז X מכניס את זה לעצמו, ואז זה השדר שעובר לסביבה..

וזה עצוב אבל ככה זה עובד.

כלומר, ברגע שX \ אני \ כל אחד יסתכל על עצמו בפנים בצורה טובה שמאמינה בעצמו זה מה שיעבור לסביבה. הסביבה לא קובעת- X קובע והקב"ה. 

(ומכבדת את הרצון לא לפתוח כאן את הנושא יותר מזה. רק מה שטוב)

ואני עדיין חושבת שיש מתעללים רגשית (ומילולית ופיזית ומינית) שלא פועלים מתוך כוונת התעללות. ועדיין הם מתעללים.

אבל זה באמת לא נושא הדיון. סתם נקודה למחשבה.

פסיכית שכמוני

נכון אני גם לא הגדרתי כגזלייטינג.

אולי פאסיב- אגרסיב

אולי סתם מידות רעות.

לא יודעת.

אלא חוסר התקשורת כשנוצרת פגיעה מהצד הפוגע, תקרא שוב את ההגדרה. 

הוא בוחר לא להתמודד עם הסיטואציה וזה אלימות כלפי הצד השני. נקודה. 

ואז? אומרים לו שהייתה פגיעה, האם הוא עומד מאחורי עצמו ומעשיו או לא? זאת השאלה..

אחד הדברים שהכי מעצבנים אותי בדברים כאלה זה שמביאים תמיד דוגמאות מאוד קיצוניות, כי יותר קל לראות את הבעיה במקרים קיצוניים, אבל אז זה יוצר תפיסה מוטעית שהדברים האלה באים תמיד בקיצוניות כזאת.

לא תמיד השליטה היא כזאת ברורה, ולא תמיד השולט/ת מודע/ת לכך שזה מה שהוא/היא עושה, אבל הרבה פעמים זה לא כל כך קיצוני ולכן מגביר את ההשפעה- גם אם הקורבן מרגיש שמשהו לא בסדר, בגלל שזה לא קיצוני מבטלים את התחושה.

והשורה האחרונה שלך באמת מרתקת: "מתלבטת אם כל אחד עלול ליפול קורבן לקשרים מסוג כזה או שצריכה להיות התאמה בין תוקף לקורבן."

קשר שהיה מלא ב"אבל צריך לבוא אחת לקראת השני, ותראי כמה באתי לקראתך אז בואי לקראתי" כשאני עושה שמיניות באוויר כדי להגיע לדייט, מפנה ימים שלמים בשבילו, ולו לא נחמד להוציא עשרה שקלים יותר ולשבת במסעדה מחוממת באמצע החורף.

"אנשים עלולים לנקוט סוג זה של התעללות...

כדי להדוף ביקורת, או להישאר בהכחשה של מעשיהם."

אני נשמעת דרמטית.

אבל אחרי כל הדיונים החשובים בשרשור הזה, זה מה יצא לי:

יש רגעים כאלה

פתאום האסימונים נופלים.

זה קורה לך בעקבות מפגש מחודש

או משפט שמישהו אמר

ופתאום את מבינה

ומשהו שידעת כבר קודם מקבל מילים

לובש צורה, והגדרה

וההבנה הזו

שהיית שם לבד בידיעה הזו

היא מפחידה נורא.

פתאום את מבינה

שיכולת להפגע, ואף אחד לא היה יודע

פתאום את מבינה כמה לבד היית שם, בחוויה, במצוקה. כמה ניסית לקרוא לעזרה אבל כולם השתיקו, כמה היה קל לך להשתיק ולזרום, כמה הצורך הזה לקבל תיקוף למה שאת חווה, הוא קריטי.

וכמה לא קשובים אנחנו. כולנו. כמה נח לנו לתרץ סימני שאלה בחרדות, לתלות את האשמה בעצמנו.

וכשמישהו מבחוץ, פתאום בא ונותן תוקף ומשמעות ומקום לחווייה שלך, 

תחושת הלבד שהיתה שם מתעצמת שבעתיים.

(בא לי לבכות.)

מסיר את הכובע בפנייך.

את גיבורה!

♥

אלא בצירוף נתונים טכניים.

א. אתה @כבר לא ישיבישער

ב. אתה משוטט בפורום של ערוץ 7 ל"ע 

סיבות חזקות דיין כדי לשער את מה ששיערתי.

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

דום ליי' - המתן לישועתו; כמו "אם כה יאמרו אלינו דומו" דיהונתן (ש"א יד , ט)

לפעמים הדממה מצמיחה עוצמה.

בדיוק עכשיו למדתי את הקדמת הזוהר כשרבי שמעון אומר לרבי אלעזר לשתוק, ואז מתגלה להם סוד מאליהו.

כשכתבתי לפני שבועיים על מזמור לז שיש בו את הפסוק בכותרת, אז עברתי על כמה מהמקומות בזוהר שיש את התופעה הזאת.

לא תמיד צריך להיות במרדף אחרי הזיווג.

גם אני נבהלתי מהזוהר על פרשת השבוע על חשיבות החתונה והולדת ילדים, אבל הכל בהשכל ודעת.

הכרובים בדמות ואיש ואישה כאשר פניהם איש אל אחיו

להזכירך

תוכן הפיוט "נתנה תוקף" וכו'

המצוות נעשות בגוף והאדם אחראי על הגוף

הנשמה היא בידו של הקב"ה ולכן האדם אחראי עליה רק במסגרת הגוף

תְּבִינֵם. רוּחַ אֵל עָשָׂתְנִי וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּחַיֵּנִי."

"א"ר יצחק אמר רב אחא מאי דכתיב ונשמת שדי תבינם אלא הנשמה היא מביאה לאדם להכיר את קונו ולהכניסו בתורה ובמעשים טובים ואשריהם אותם שנכנסין בדרך התורה בדרך הנשמה שבשבילה יזכו לחיי העה"ב ולמעלת הקדושים. א"ר יצחק א"ר אחא כל העוסק בתורה הוא קונה הנשמה מעצמו. היינו דתנינן בא ליטהר מסייעין אותו. אוי להם לרשעים שהם נדבקים בכח האדמה שהיא נקראת נפש חיה הנבראת מן האדמה שבשבילה יכלו לעולם ולעולמי עולמים". (זוהר חדש בראשית יט ע"א-ע"ב)

בטיפולנט | אינטלקטואליזציה

היית "בקשר ריאלי מעשי"  שאתה יודע?

ואני הבנתי במובן כמו של בעל ואישה על כל משמעיו.

אם לא אז רק wannabe וזה לא באמת ולא חושב שהשוואה במקום. בכולופן אהבתי תכיוון של הדום לה' וכו

וכבר חז"ל השוו בכמה וכמה מקומות.

הרבה ציטוטים.

אני חושבת מהיגיון בריא

ואני יודעת שיש תופעה של אנשים שקצת מתייאשים מהדבר הזה, לכן הגיוני שאתה תשתמש בציטוטים כדי להצדיק את עצמך...

השבוע וישב קצא ע"א:

"ההוא דיוקניה דבר נש זכאה איהו מלאכא ממש" (הדיוקן של אדם מזוכך הוא מלאך ממש) ועייני שם ההסבר בדניאל שניצל מגוב האריות לא בגלל מלאך כפשט הכתוב, אלא כי הוא היה מלאך.

נביא את תחילת ה'ויקרא רבה' שמציין מלאכים על בני אדם התחתונים:

"רבי תנחום בר חנילאי פתח (תהלים קג) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו וגו' במה הכתוב מדבר אם בעליונים הכתוב מדבר והלא כבר נאמר ברכו ה' כל צבאיו הא אינו מדבר אלא בתחתונים עליונים ע"י שהן יכולין לעמוד בתפקידיו של הקדוש ב"ה נאמר ברכו ה' כל צבאיו אבל תחתונים ע"י שאינן יכולין לעמוד בתפקידיו של הקב"ה לכך נאמר ברכו ה' מלאכיו ולא כל מלאכיו".

נעבור לגמרות- שבת כה ע"ב: "כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי ערב שבת מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין ודומה למלאך ה' צבאות".

נדרים כ ע"ב: "מאן מלאכי השרת? רבנן".

קידושין עב ע"א: "הראני תלמידי חכמים שבבבל דומים למלאכי השרת".

מועד קטן יז ע"א: "א"ר יוחנן מאי דכתיב (מלאכי ב, ז) כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו".

ספרי האזינו שכ"א: "גבורים אלו גבורי תורה כענין שנאמר (תהלים קג כ) ברכו ה' מלאכיו".

יש גם שיר קצר שנכתב: "בלילות נפרדת נשמתי מגופי, מתרפקת במתק אהבים על דודי. אשיר וארונן אל השכינה בלילה כמלאך, בכל משמרת ומשמרת אני דבק רק בך. אמתיק סוד איתך אל עליון, נשתעשע יחדיו אשלח דורון. אמלא כל שליחות שאתה מצווה, מתורתך פיקודיך אני קורא. נפשי משתוקקת ומתאוה לאורך, להתעלס ולשמוח בחסד שמך".

אני אישית לא תמיד מלאך והרבה פעמים רחוק מכך, אבל יש זמנים ש-ה' מזכה אותנו להתעלות.

עץ חיים שער עולם העשייה פרק א: "גם יכוין  בר"ת  'בבית  'אלהים 'נהלך 'ברגש. שהוא ר"ת גימטריא - ג' וב"ן. ויכוין לעשות  ג' מוחין חב"ד אל הנוקבא מלכות מנה"י דז"א, והם ר"ת ג' וב"ן, כי ג' הם חב"ד, וב"ן היא המלכות כנודע".

אבל קשה לדבר איתך בהגיון כשאתה לא עונה על זה

(מבחינתי להביא ציטוט בארמית זה לא תשובה)

מִלֵּלוּ"

אניח לך כלל גדול להבנת כל מטרת תגובותיי בפורום. נִ֝צְּרֶ֗הָ!

מה שאני מנסה לעשות זה להזיז אנשים מהכסאות שלהם, לקחת אותם אל מקום לא מוכר להם, ואני יודע שזה יכול לעורר אנטגוניזם או אי הבנות, אבל דווקא האנטגוניזם והההסתר וההעלמות הם הסמים הסודיים לסקרנות.

אני לא רוצה להיות echo chamber שכל אחד רק מהדהד את השני.

אני רוצה שאנשים יזיזו מהכסאות שלהם.

אני חושב שאני מוביל למקום טוב חדש ומועיל בעיני ה' ובסוף בעיני הבריות.

לא משנה לי שיש אנטגוניזם: "אמר אביי האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא" (כתובות קה ע"ב) [תרגום: התלמיד חכם הצעיר שאוהבים אותו בני עירו לא משום מעלתו, אלא משום שהוא לא מוכיח אותו בדברים שנוגעים לשמים-ליראת שמים]

אני לא ראוי להוכיח, אבל אני כן מנסה להשפיע ולרומם.

לצאת מאיזור הנוחות שלך?

אתה חושב שיש לך מה ללמוד ממה שאנשים אחרים חושבים?

אם היא אומרת לך משהו ואתה בכלל לא מתייחס למה שהיא אמרה לך - זה בהחלט מעורר תהיה ביחס לאנטגוניזם מצידך. 

אֵילִים"

בוודאי שאני קורא ומקשיב. אני כל הזמן בחיים מנסה לשמוע ולהפנים דעות של אחרים: "וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ".

הקשבה זה דבר שבחשאי.

מילותיה יורות כחץ למעין לבבי ומעין לבבי פורץ כמי נהר החוצה ברחובות פלגי מים. נסיתי לענות לה כפי הבנתי ומורשי לבבי.

לפעמים בין ומתחת השורות נמצא החותם והפיתקא שמעבירים לאחר-"וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה" את האוצר החבוי שיעורר את הלב.

כבר אמר החכם: "יותר ממה שכתוב נמצא במכלול המנגינה, החודר מבעד לשכל ללב השני פנימה".

[אני חס ושלום לא העליתי בדעתי שלה יש אנטגוניזם כלפי, אלא סוג של חוסר נוחות.

מה שכתבתי היה בכלליות ולא על מישהו ספציפי שזה כבר אינני יודע כלל: "ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו" (פסחים נד ע"ב)]

עיין מה שהרמחל כותב במפסידי מידת הזהירות לגבי השחוק והלצון שהם כמגן משוח בשמן.

חחח אין בעיה להשתמש בציניות, אבל אם אתה נתלה באידיאלים גבוהים אז אולי כדאי גם להתייחס בצורה עניינית.

נכון שעל חלק מהתנאים שהוזכרו בדורות קודמים, יש קצת פחות הקפדה היום, אבל על התנאי הזה ראיתי גדולי עולם שמקפידים ממש. אדם צריך מקום יציב בעולם כדי להיות מסוגל לעסוק בדברים הללו בזהירות הנדרשת (לדוגמא: לא לבסס עליהם תשובות מעשיות בפורום...)

יש מחלוקת יסודית בינינו מה נקרא סוד ומה לא, וכנראה עוד מחלוקת בעניין המקום של הסוד בעבודת ה' אבל זה נושא לשרשור אחר.

האמת מה שיותר מדאיג אותי, זה שבכלל גיבשתי דעה, ואתמול גם בעקבות עיון בהלכה מסויימת, שהאר"י כלל וכלל לא פוסק, והוא רק צדיק נשגב, מקובל ענק ומדריך בעבודת ה', לכן זה מעולה לקחת הנהגות וחומרות ממנו לפי מה שמתאים למדרגת האדם, אבל במקרה של הכרעת הלכה ובמיוחד כשזה שינוי הלכה או לקולא אין לו משקל, וכך סבר אחד מרבותיי הגדולים. במיוחד, אם הפוסק שכנגדו הוא גם היה מקובל, כמו אתמול שזה היה מחלוקת בינו לבין הב"ח פוסק עצום כותב ספר בקבלה בעצמו (וגם מדרש קדמון שהראשונים מצטטים להלכה מסייע לב"ח).

פחות מדאיג אותי מה שיצאת לערער עלי בענין עצות בעבודת ה', יותר מפריע לי שינוי הלכה לפיו כנגד גדולי הפסוקים.

אבל שכל אחד יעשה לפי רבותיו, אני קטן מלהכריע בנושא גדול כל כך, יש לי את דרכי 'רגלי עמדה במישור'.

איבדתי את זה חחח

מילים מפוצצות מדי..

בניסיון לרומם אותי פשוט ייאשת אותי..

אבל לא נורא

אני לא מוותרת חח

יש במודיעין עילית במרכז קסם-

חומוס אליהו

בית קפה (לא זוכרת את שמו .... סליחה)

לא עברתי עליה, אז רק מוסיפה שיש בירושלים את קפה תמרה ליד הגן הטכנולוגי, יש שם חניה ליד, ואפשר לשבת בבית קפה, והוא בתוך מבנה שיש בו גם ספות ומקום לשבת. נחמד שם לדעתי.

חברים יקרים!

לקראת הסופה הקרובה☃️

הכנו לכם רשימה של *מקומות סגורים* או מקורים לחורף❄️ *באיזור ירושלים*

בהצלחה!!!❤️

*"מקומות יפים לדייטים"*🥰🥇🇮🇱

לקבוצת ווצאפ:

"מקומות יפים - לדייטים"⁸ 🥰🇮🇱🥇

לערוץ:

מקומות יפים לדייטים 😍

*מקומות סגורים לדייטים באזור ירושלים:*

▪️אולם המתנה בקומה העליונה בתחנה מרכזית ירושלים

מהרציפים בקומה 3 עולים במדרגות קומה נוספת

חינם

נסגר לקראת הערב

יש פינת הטענה (בתשלום)

(יש ג'מבורי קטן באותה קומה)

▪️בניין כלל, ירושלים (מרכז קניות ועסקים)

ליד תחנת רכבת קלה הדוידקה

כניסה מרח' יפו, כי"ח או אגריפס

חינם

נסגר באזור 23:00

(המקום קצת שומם, בלי בעיה של יחוד, לכן לא מומלץ להתחלה)

▪️סינמה סיטי, ירושלים

חינם

יש חנויות אוכל או מקומות ישיבה במרכז

הקומה למעלה שקטה ורגועה, עם ספסלים

חניה חינם לשעתיים בחניון הלאום

▪️החווה בגיא

מתחם עם ספסלים, חיות, צמחים

לפעמים יש במקום הופעה או בימי שישי קבלת שבת

אפשר לשבת באוהלים הגדולים במקרה גשום

חינם

▪️תאטרון ירושלים

בבניין התיאטרון יש אולם תצוגה של תערוכות מתחלפות ובקומה מעל יש מסעדה ואזור ישיבה יפה ושקט עם ספות ותמונות, לרוב גם אין הרבה תנועת אנשים.

דוד מרכוס 20 ירושלים. לא רחוק מגן הפעמון.

הכניסה חינם- אומרים בכניסה שבאים לתערוכות.

▪️באולינג תלפיות

מתחם עם באולינג, משחקים, מקומות ישיבה וקצת חנויות אוכל

המיקום חינם, הבאולינג בתשלום 35₪ לאדם

▪️לובי הבניין של הרב נבנצל, הרובע היהודי ירושלים

בירידה מחניון הרובע יש מצד שמאל חניות נכים, ועלייה קטנה שיש בהתחלה שלה שער מברזל, נכנסים ואפשר לשבת שם על האבן בפנים.

חינם

מקום שמגן מעולה מגשם ורוח אבל לא כל כך מקור.

סמוך לבתים- לא להרעיש

צמוד לכותל

▪️מלון פרימה פארק (המלון שנמצא הכי קרוב לתחנת רכבת 'קרית משה')

צריך לקנות משהו

יש לובי מימין עם כורסאות נוחות. התאורה מוחשכת קצת.

▪️מלון גני ירושלים (המלון הבא אחרי פרימה פארק, לכיוון הר הרצל)

צריך לקנות משהו

לובי נחמד אבל קטן יחסית ייתכן שישימו מוזיקה ברקע

▪️מלון רמדה (הבא אחרי גני ירושלים)

צריך לקנות משהו. יקר יחסית.

לובי רחב שמכיל הרבה כורסאות נוחות (הרבה פינות ישיבה)

אווירה נעימה

▪️סנטר 1, ירושלים

סמוך לתחנה מרכזית

ספסלים פזורים

שולחנות וכסאות ליד חומוס אליהו

חינם

פתוח עד 22:00

▪️תחנת רכבת יצחק נבון (תחנת רכבת ישראל שצמודה לתחנה מרכזית)

חינם

צריך להיכנס עם רב קו, אבל לא משלמים על כך.

אפשר לרדת לחלק התת קרקעי ולשבת על הרצפה.. לא הכי מפנק אבל זה אחלה פתרון כל הזמן

▪️קפה גרג בסינמה סיטי

צריך לקנות משהו

▪️ספריה הלאומית

חינם

▪️כנסת ישראל

חינם

▪️אוניברסיטה העברית

חינם

▪️מוזאון ישראל

חינם לחיילים ובנות שירות ומדריכי ירושלים

▪️מתחם רכבת התחנה הראשונה

מתחם אוכל, חנויות ואומנות

פתוח 24/7. החנויות נסגרות סביב 22-23

חינם

אוהלים סגורים ומחוממים

▪️קניון פסגת זאב

חינם

סגור בערב

בקומה העליונה בצד שמאל יש ספסל שקט

▪️הגן הטכנולוגי

מול קניון מלחה

חינם

לובי חמוד שאפשר לשבת בו בנחת עם ספסלים וספות

חניה חינם

▪️קרדו המקורה בעיר העתיקה

חינם

סגור בערב

▪️'מדעי הלוח' - משחקיה במרכז העיר (ההסתדרות 3, רחוב קינג ג'ורג משמאל)

קרוב לתחנת רכבת 'יפו מרכז'

20 ש"ח לאחד.

יש שם עשרות משחקי קופסא  מגוונים, אפשר לשבת ולשחק שם יחד כמה זמן שרוצים, כולל עזרה והדרכה על כללי המשחק מבעלת החנות הנעימה.

כדאי לתאם מראש – גילי 0506611365

כדאי להביא מזומן

▪️שערי העיר (צומת שרי ישראל ויפו)

קומה 5

קרוב לתחנה מרכזית

יש ליד פינת עישון אז לא תמיד נעים לשבת שם

▪️סיטי קורט (ליד שערי העיר)

בין תחנת רכבת קלה 'הטורים' לתחנה מרכזית, בבניין הפינתי מצד שמאל (מכיוון תחנה מרכזית)

יש בצד חנויות של אוכל ויש שלט של 'טרם'- צריך להיכנס בדלת ויש בפנים אחלה פינות ישיבה.

חינם

פתוח עד 23 בלילה. סגור במוצ"ש

▪️קומה שניה בפלאפל ברובע היהודי

צריך לקנות משהו.

בעלים חמוד ממש ומפרגן, יש לפנות שמאלה באריות שלפני הירידה לכותל

▪️קפה נאמן בצומת האיקסים

צמוד לתחנת רכבת 'יפו מרכז'

צריך לקנות משהו

יש קומה שניה שאפשר לשבת בנחת ובשקט

▪️הר חוצבים

חינם

הרבה בנייני משרדים עם לובי שאפשר לשבת בו חופשי

ירושלים

▪️תחנה של קו 400 בתחנה מרכזית

חינם

בשעות הפעילות הוא עמוס, אבל בשעות המאוחרות של הערב הוא ספסל שומם, מבודד ומקורה

▪️מאפה נאמן בקניון רמות, ירושלים

צריך לקנות משהו

מקום מאוד נחמד לשבת בו, יחסית צדדי

▪️אקווריום ישראל

בתשלום

מקום חמוד וכשלא עמוס יש שם אחלה אווירה

▪️שער בנימין

הרבה מקומות בתשלום: קפצת, שיפון, אינגליש קייק, פיצה אורי, יקב פסגות

נוח להגיע בתחבורה ציבורית

▪️קרני שומרון

המאפייה בקרני. משמשת גם כבית קפה עם מתחם סגור לשבת, באחת הכניסות של היישוב

צריך לקנות משהו

פתוח 24/6

כשרות מהודרת

▪️בית אל, ביטוח לאומי

חינם

לא מתאים לדייט שלם, אבל אם אתם צריכים רק כמה דקות עד שהאוטובוס מגיע או שאתם כבר מאורסים, זה אחלה מקום לשבת בו

📍חשוב להבין שבחורף אין פיתרון קסם לדייטים, ולכן אפשר לנסות לשבת בחוץ כרגיל כל עוד לא מאוד קר ולהביא תרמוס/פק"ל כדי להתחמם...

או לשבת באחד המקומות הבאים🙃

*מקומות כלליים ומומלצים:*

☘️ רכב🚗  אופציה נוחה לכל מזג אויר

☘️בתים של אנשים שלא נמצאים

☘️חניונים של בניינים

☘️כל מסעדה שיש בה מקום לשבת

☘️בתי מלון

בהצלחה💫

*מקומות יפים לדייטים*🥰🥇🇮🇱

לקבוצת ווצאפ-

"מקומות יפים - לדייטים"⁸ 🥰🇮🇱🥇

לערוץ-

מקומות יפים לדייטים 😍

בליקרס בייקרי בתוך קניון עזריאלי

ביגה בצומת שילת