מתי מתחיל גיל ההתבגרות? יכול להיות שבגיל 8?אנונימית באהב"ה
הבת שלי יותר מידי מזכירה לי התנהגות של מתבגרת בזמן האחרון.
צריכה טיפים איך להתנהל מולה, קשה לי...

כמה סיטואציות מהזמן האחרון-
1. בליל שבת לפני הסעודה היא ישבה על הספה ולא הסכימה להצטרף. הזמנתי אותה להצטרף והיא אמרה שהיא לא רוצה להיות איתנו, שאלתי כמה פעמים למה והיא לא רצתה לדבר. בסוף הצלחתי להבין שהיא נעלבה שבעלי כעס עליה קודם.
2. יותר מידי פעמים שאנחנו מנסים להגיד לה משהו והיא מתעצבנת וצועקת עלינו.
3. היא מנסה לבחון אותי עם כל מיני אמירות פרובוקטיביות, שברור שהוא אומרת כי היא יודעת שאלו דברים שמעצבנים אותי (למשל - זרקתי משהו בפח בחוץ וזה נפל החוצה, אז התכופפתי להרים ולזרוק שוב. היא התחילה לשאול 'למה צריך לזרוק לפח? את יכולה להשאיר על הרצפה! זה לא הבית שלנו, מה אכפת לך?').
4. הרבה פעמים שאומרים לה לעשות משהו, היא מתעלמת או אומרת 'לא רוצה'.
5. יותר מידי התנגדויות ללכת לבית הספר, מסבירה לי שוב ושוב שהיא ממש סובלת שם (במציאות היא לא סובלת, אולי קצת משועממת, או בשיעורים אחרים קצת צריכה להתאמץ יותר מידי. לא משהו מעבר לזה).

ועוד מקשה על העניין שלבעלי נורא קשה כשהיא מתעלמת, או עונה 'לא רוצה', או צועקת עלינו. מבחינתו זו חוצפה ממש, והוא כועס עליה בצורה שרק מרחיקה אותה יותר.

צריכה קצת טיפים של אמהות מנוסות...
מתייגת כמה שאשמח לשמוע מהן. אשמח לתגובה מכל מי שיש לה עצה טובה...
@מיואשת******
@דבורית
@אורי8
@תיתי2 (לא זוכרת מה הגילאים אצלך, רק זוכרת שאוהבת לקרוא אותך...)
שכחתי לציין שבבית ספר היא ממש ילדה טובהאנונימית באהב"ה
עדינה, רגועה, שקטה, לא יאמינו לי אם אני אספר שהיא מתחצפת...
אני חושבת שבעלך צודק1112
היא מתרחקת כי היא מרוויחה את הסימפטיה שלך.
זה הזמן שלא לפתח הרגלים של חוצפה לפני גיל ההתבגרות.
כמובן שמאל דוחה וימין מקרבת אבל לא הייתי מקבלת בשום אופן הפגנה על זה שהיא נעלבה שאבא כעס עליה.
תודה על המבט הזהאנונימית באהב"ה
דווקא הפעם הרגשתי שבעלי טעה בכעס שלו, וזה מה שבעיקר העליב אותה. אבל ההסתגרות הזו שהיא לא מוכנה להגיד מה הפריע לה, וההפגנה הזו שהיא לא מוכנה להיות איתנו, הרגישו לי יותר מידי כמו מתבגרת. ואני באמת לא בטוחה איך היה נכון לנהוג.
מה את היית עושה? משאירה אותה בצד ולא מתייחסת?
(ואשמח לדעת אם את מדברת מניסיון או מאיך שנשמע לך נכון).
גם כשאני חושבת שאבא טועה1112
אני דורשת דרך ארץ. ואני לא אומרת מול הילדים שאני חושבת שזו טעות.
דרך אגב, גם מתבגרת צריכה לכבד את אבא ולא לעשות הפגנות. אבל, אני חושבת שכל גיל בודק גבולות וזה לא קשור לגיל ההתבגרות.
ככה אני עושה עם הילדים והמתבגרים שלי כי כך אני חושבת שנכון. אז זה שילוב של הניסיון שלי ומה שאני מאמינה בו
טוב, בזה אני באמת צריכה להשתפראנונימית באהב"ה
אני באמת כועסת על בעלי מול הילדים כשאני חושבת שהוא טועה. אני יודעת שזה טעות שאני עושה את זה, אבל עוד לא הצלחתי לתקן את זה מספיק.
ומצד שני, כשהוא כועס עליה הוא באמת מפחיד אותה, והרבה פעמים מגזים בתגובה שלו ביחס לא פרופורציונלי למה שהיא עשתה (לדעתי לפחות). אני לא יודעת איך לעצור אותו ואיך להרגיע אותה במצב כזה, בלי שזה יפגע בכבוד שלו.
הייתי רוצה שהתגובה שלי תהיה שאני משאירה אותה בצד ולא מתייחסת1112
אבל אני יודעת שלא הייתי עומדת בזה והייתי מכריחה אותה לבוא לשולחן.
נשמע לי שזה לא היה נכון במקרה שלנואנונימית באהב"ה
בכלל לא היית מתייחסת לזה שהיא נעלבה? לא היית שואלת אותה ממה היא נפגעה?
או שכן היית מבררת, אבל לא נותנת לה לפגוע בהתנהלות של הסעודה?
כי אצלנו בהתחלה כשהיא לא באה, באמת אמרתי לבעלי להתחיל בקידוש בלי להתעכב. אבל אחר כך לפני נטילת ידיים ניגשתי וחיבקתי אותה, ושאלתי למה היא לא רוצה להיות איתנו, ואז היא אמרה מה הפריע לה. אחר כך היא לא מיד הצטרפה, ואנחנו כן התקדמנו, אבל די מהר היא כן באה. אז זה לא שהיא ניהלה הכל, אבל כן רציתי לשמוע מה מפריע לה. את חושבת שזו טעות?
נשמע לי שהגבת מאוד הגיוני1112
הדבר היחיד זה שכאשר היא מתלוננת על זה שאבא כעס עליה , כדאי שהיא תשמע שאת מצפה ממנה לכבד את אבא ולא שאת תומכת בה מול אבא.

כמובן אני לא מדברת על אבות רשעים שצריך להציל מהם את הילדים.
תודה! צודקת...אנונימית באהב"ה
זה חידוד ממש נכון. אני משתדלת, אבל לוקחת לתשומת ליבי להקפיד על זה יותר.
(וב"ה ממש לא מדובר באבא רשע, רק יש לו עוד מה לעבוד על עצמו בעניין של כעס. הוא מהקטנים במשפחה שלו, אז יותר קשה לו עם בלגן ושטויות של ילדים כי לא רגיל לזה. אבל רוב הזמן הוא אבא ממש טוב, ובעל מדהים...).
נשמע לי תגובה ממש נהדרתיראת גאולה
לא חושבת שיש צורך להיכנס לאבא צדק / טעה / צריך לשמוע בקולו,
אפשר לגלות אמפתיה לילדה גם אם היא התחצפה או עשתה מעשה גרוע. להביע הבנה של התחושה שלה לא אומר שאנחנו מסכימים עם זה. והם יודעים את זה מצוין.
אפשר להגיב, אהה אז נעלבת מאוד מכך שאבא כעס עליך?



דרך אגב, שלי בת 7 וחצי, ומבחינתי זו לגמרי התנהגות ילדותית, לא חשבתי לשייך את זה לגיל ההתבגרות 🤔 נראה לי שהיא דווקא צריכה תגובות של חיבוק ונשיקה והכלה והבנה.
אולי תנסי הסתכלות כזו ותראי אם זה יקטין את המורכבות של הסיטואציות? כאילו אם בלב תתייחסי כמו לילדה קטנה, פחות תקחי ללב, ויהיה לך יותר קל לחבק ולהכיל. גם ילדים קטנים לפעמים כועסים על דברים הגיוניים וצודקים, ואנחנו בכל זאת מחבקים ומנחמים...
גם לגבי מה שכתבת שצוחקת כשכועסים עליה - זה לגמרי הבת שלי. וזה משגע. אבל היא אומרת 'אני לא צוחקת', ואני מאמינה לה. זו תגובה של חוסר נעימות, בושה... יש גם מבוגרים שזה קורה להם...
אנסה לתמצתמיואשת******
כי ממש לא מגיעה לכתוב ארוך
כתבו לך פה נכון, אני יותר בגישה של בעלך. חוצפה זה לא משהו שאני מקבלת בשום אופן.
כמו כן כל הנקודה של לתאם עמדות ולא להעביר ביקורת מול הילד על ההורה השני
תעשי שיחה ממקום פתוח עם בעלך תנסי להבין אותו תנסי לתאם איתי משהו ככלי שמרגיש נכון לשניכם וצורת תגובה שמקובלת על שניכם במקרה של חוצפה
ותקשיבי לו
כי בחוצפה צריך גישה נחרצת ונשמע שהוא שם ואת לו, תקבלי גם את הגישה שלו תנסי לבוא ממקום נקי ולחשוב איפה את יכולה לקבל ממנו ואיפה הוא צודק ואיפה ממש חשוב לך לבקש ממנו לשנות
זה שיח חשוב בינכם ותזכרי שהקבה נתן לבת שלך את האבא הזה והוא נכון וטוב לה. וכמו שיש אמא טובה דיה יש אבא טוב דיו. נשמע שאת יותר מדי מנסה לגונן עליה מפניו ואם בה הוא אבא מדהים ונורמלי כמו שכתבת אז זה שהוא שונה ממך בדרך חינוך זה לא בהכרח שלילי. ולתת לה הרגשה שהוא לא בסדר ואת מגינה עליה מפניו ומצדיקה את הפגיעה שלה ממנו זה הרסני לחינוך שלה. תבדקי ווב טוב אם זה משהו שבאמת בעייתי- ואז לדבר איתי על שינוי, או שזה הבדלים בגישה שאולי את לא אוהבת אבל הם לא בעייתים
בנוגע לאמירות מעצבנות להתעלם. ככל שזה ילחץ לך על הנקודות שלך היא תגביר את זה
תסבירי מה שמתאים לך
לא מתאים לך תגידי כך אני חושבת שנכון לעשות
אל תיכנסי לויכוח
אל תראי שהתעצבנת
והשלב הבא שצריך לעבוד עליו הוא באמת לא להתעצבן
אמרה, נו… את יודעת שזה לא אמיתי וזה בשביל לעצבן אותך , אל תשתפי פעולה
נעלבה? היא צריכה לתקשר
תסבירי לה שחשבת
ולא לדבר זה התנהגות לא מתאימה. לא מקובלת עליך, ואם משהו קרה והיא נעלבה אז היא צריכה לבוא להסביר. לא לשתוק בצד כמו בלון נפוח.
כמובן זה שיחות שמנהלים בזמן רוגע ולא בזמן אמת.
בזמן אמת לפעמים בוחרים לומר אני מבינה שמשהו קרה כשתרצי לספר מה נשמח מאד- ולהמשיך הלאה כאילו כלום
או לומר אני מבינה שמשהו קרה או שתסבירי לנו יפה מה או שתשבי ליד השולחן
כשיש תקלים בינה לבין בעלך דבר ראשון תבהירי שאת אבא מכבדים גם אם נעלבים וגם אם חושבים שברים
דבר שני אבא הכי אוהב אותך בעולם גם אם לא הבנת או נעלב חשוב שתזכרי שזה מאהבה גדולה
דבר שלישי תגידי לי למה את חושבת שאבא אמר לך את זה? תנסי לחשוב רגע
ומשם לפתח שיח יתכן שאבא לא הבין נכון משהו
אולי לא אמרת משהו?
אולי אבא חשב משהו ולא ניסית להסביר לו?
אבל מתוך נחרצות שכבוד לאבא, ואבא אוהב.
בהצלחה
כתבת כל כך הרבה דברים חכמים, תודה!אנונימית באהב"ה
ותודה על ההשקעה בכתיבה, כי למרות שלא רצית להאריך, בסוף כתבת ממש לא מעט. אז תודה על כל מילה. נתת הרבה נקודות למחשבה.
❤️❤️מיואשת******
ממש צודקת. כתבת מהמם.חדשה ישנה
הצלחה! ויישר כוח!רשש

ממש נהנתי לקרוא גישות ודקויות חינוכיות והרבה אימהות חכמות (כולל השואלת שמנתחת בתבונה רבה את העניין)

אגב שמעתי שאומרים שבבית שבו אמא מכבדת את אבא ולהפך הילדים יותר מכבדים הורים

כלומר כמו שתמיד בכל קונפליקט חינוכי עובדים עליו ובמקביל גם מתפללים

אז בעניין החוצפה אולי כדאי גם לקחת משו קטנטן לשפר בעצמך בכבוד אבא

(וגם שאני אקח לעצמי כי גם לי יש מה להשתפר בעניין...)

את ממש צודקת.אנונימית באהב"ה
ממש תודה לך
מוסיפה עוד שאלה, לגבי חוצפהאנונימית באהב"ה
איך אתן מגדירות מתי זה נחשב כחוצפה?
כל פעם שילד אומר 'לא רוצה' זה חוצפה?
כל פעם שילד מחייך כשאנחנו כועסים זו חוצפה?
כל פעם כשילד עונה תשובה לא קשורה לשאלה ששאלנו אותו זו חוצפה?
כי בעיקרון אני מסכימה שאין מקום לחוצפה כלפי ההורים. ויש פעמים שאני בהחלט נחרצת בתגובה שלי.
אבל לפעמים אני מרגישה שזה עניין של פרשנות שונה ביני לבין בעלי.
אני חושבת שזה ענין של פרשנותoo
וגם מעגל תקשורת שנכנסים עם הילד

כשאצלי ילד אומר משהו לא יפה/ בצורה לא יפה/ עושה משהו מתריס, אני אומרת שזה דיבור/ מעשה לא יפה ומבקשת להתנצל.
לפעמים הילד מבין מיד את הטעות ומתנצל, לפעמים לוקח לו זמן להבין, לישון על זה לילה.
זה לא מכעיס אותי, ואני לא מסתכלת ע״כ כחוצפה אלא כטעות. מותר לילד לטעות.
אני לא לוחצת להודות בטעות, ולא נותנת לזה יחס יותר מלהגיד פעם אחת. בסוף הילד מבין את הטעות ובא להתנצל.
אצלי זה קורה לעיתים רחוקות שילד מדבר או מתנהג ככה.

אם נותנים לזה יחס או לא מאפשרים לילד את הזמן להבין את הטעות, יכולים להכנס למעגל תקשורת שלילית עם הילד, ואז זה הופך למשהו בתדירות גבוהה ומחמיר את התנהגות הילד.
תודה על הכיוון הזהאנונימית באהב"ה
גם בגיל 8 הם יודעים לחזור אחר כך ולהתנצל?
איכשהו אני מרגישה שאם לא פותרים את העניין מיד, היא שוכחת מזה רגע אחר כך. לא יודעת מספיק בשביל לחזור ולהתנצל אחר כך. אבל אולי אני יכולה לנסות.
זוכרים גם בגיל צעיר יותרoo
לבוא ולדבר על דברים שקרו.
ילד מרגיש את הבהילות שלך לפתור את הענין, וזה רק מפריע לו להפנים התנהגות נכונה.
הבהילות של כאן ועכשיו בחינוך, היא אחת הטעויות הנפוצות, ילדים צריכים זמן לחשוב על דברים ולהגיע למסקנות, שההורה מגיע לילד עם מסקנות מוכנות ובהולות, הילד לרוב יתנגד.
ממש קשה לענות על זהמיואשת******
מה שכן לשוב לי להדגיש שהרבה פעמים ילדים במיוחד צעירים אבל לא רק בכלל , לא מבינים שמה שהם אמרו היתה חוצפה,ואז הם ממש נפגעים מהעונש כי הוא לא מידתי בעינהם. הם לא התכוונו ומקבלים גערה ולא מבינים למה.
חשוב מאד בהתרחשות ראשונה, לא לגעור אלא להסביר חמודה, צורת הדיבור הזו לא א היא חוצפה. לא א לא אומרים ״….״ זה משפט שאת יכולה לומר לחברה, או לאחות, אבל לא לאמא או לאבא. לאמא או לאבא אומרים ״…״ (לתת חלופה הגיונית זה חשוב וגם עוזר לה להבין) לשאול אם היא מבינה, להסביר שוב אם צריך. שזה יהיה לה מאד ברור מה לא בסדר. רק אם זה חוזר על עצמו שוב למרות שברור לכם שהבינה שצורת התבטאות מסוימת לא מתאימה והיא ממשיכה בכוונה, אז יש מקום לחינוך.
למשל בלא רוצה, להסביר לאבא ולאמא לא אומרים לא רוצה, זה לא תודה מכובדת לדבר להורים. לאבא ואמא את יכולה לומר- ממש קשה לי מה שביקשתם , קשה לי לעשות את זה עכשיו, אולי אפשר אחר כך, או משהו כזה- לתת לה חלופות להביע את עצמה מולכם, לא שהיא תהיה חייבת לשתוק ולהתפוצץ.



זה גם משהו שכדאי לדבר עליו עם בעלך, לברר שהיא מבינה מה לא בסדר לפני שכועסים כי באמת לפעמים זה מחוסר הבנה ממש ולא מחוצפה אמיתית

לגבי חיוך בשעת כעס יכול מאד להיות ממבוכה או מצוקה או לחץ ותגובה לא רצונית. במיוחד בגיל שלה. תנסי להסתכל ולהבין מאיפה זה מגיע אני מאמינה שתוכלי לראות.
לחלוטין מסכימהאנייי88
הגדולה שלי גם בגיל 8 בערך אמרנו לה מה זו החוצפה הזו? היא חיקתה את אבא שלה במשהו.
היא לא הבינה מה עשתה.ף, לא הבינה בכלל מה זה חוצפה. ואם היינו מבינים את זה אז ומשוחחים על כך ביננו ןאז איתה. אולי היה נחסך הרבה מריבות ביינה לבין אביה.
תודה! נראה לי שממש קלעתאנונימית באהב"ה
אני חושבת שזה גם השורש להבדל בתגובות ביני לבין בעלי.
בעלי רואה את התגובה שלה כחוצפה, ומיד כועס.
אני לרוב די בטוחה שהיא לא באמת מבינה שזה נחשב חוצפה.
כשזה קורה מולי, אני מבהירה לה שזה לא מתאים לדבר ככה (לא זוכרת אם מציעה חלופות, אבל זה בהחלט עצה שאני לוקחת).
כשזה קורה מול בעלי, הוא כועס מיד, היא נעלבת בלי להבין על מה כל הסיפור, ושם אני צריכה להבין איך להגיב נכון.
נראה לי שאנחנו באמת צריכים לדבר ביננו ולתאם את התגובה שלנו במצבים כאלו.
תודה!
אפשר להביא קצת כיוון אחר?תהילה 4
הגדרה של חוצפה. כמו שעלה פה היא מאד רחבה והיא גם יכולה להיות שונה בינך לבין בעלך. והילדים יודעים שמה שמפריע לך לא מפריע לאישך או להיפך.
יותר תפס אותי ההתייחסות שלך לכל האמירות או ההתנהגויות שלה. לדעתי את יכולה להתייחס אבל להפוך את זה יותר להומור ודרך התמודדות. ממה שאני מבינה את ראית שהיא לא באה וזה נתפס אצלך והיא גם הגדירה את זה כהפגנה נגדכם. לדעתי זה יכול לעבוד מאד רגוע ואפילו עם קצת הומור אם תשדרו נחת והומור. פשוט מחליק את זה. "וואלה מתחילה להפגין. מגניב" )זה כשההתרגזות שלה לא מקובלת עליכם). אם כן משהו פגע בה וזה רציני. אפשר להכיל את זה שהיא נרגעת ועוד מעט תבוא ולומר את זה: " הנה עוד קריזה, תירגעי ותבואי" וכן הלאה...
ככה גם אם הסיפור של הפח- " בטח זה לא הבית שלי מה אכפת לי מהשכנים" להקצין את זה, להפוך את זה ליותר מצחיק ומוקצן וככה להחליק את האירוע.

ובקיצור, לא לקחת קשה. לקחת בהומור ו- לשמוח שהיא מגלה עצמאות ואישיות משל עצמה. עכשיו כל שנותר הוא לווסת ולכוון את זה. ככה בעיני.
בעיני אלו אמירות לא כל כך נעימותמיואשת******
לומר לילדה שלך. הנה עוד קריזה, מתחילה להפגין וכו. נשמע לי מזלזל ומעליב קצת
אולי לא הבנתי את הטונציה שלך אבל בכל אופן לדעתי כדאי להיזהר עם דברים שעלולים להישמע מלגלגים על הרגשות של הילדה
מסכימה מאד אני לקחתי את זה יותר לכיוון של הומורתהילה 4
ההומור משדר שאנחנו, כהורים לא מאד נלחצים מזה ומכילים ואוהבים אותך כמו שאת. ואפילו יכולים לשנות את הסיטואציה.
התעלמות, בעיני, משדרת זלזול.
הומור משדר הכלה ונחת.

דרך אגב האיש שלי כרבה יותר טוב בזה ממני....
יש הומור שמשדר לגלוגמיואשת******
זה באמת תלוי בסיטואציה ובטון וכו
אבל לפעמים מה שאותנו מצחיק את השני מעליב ממש, לכן אמרתי שצריך להיזהר
^^^ הומור על מישהו אחר בדר״כ יש בו מין הלגלוגoo
במיוחד על מישהו שעצבני
הומור על עצמי יכול לשנות סיטואציה
הומור כזה משדר לטעמי זילזול ברגשותחילזון 123
כשקראתי את המשפטים למעלה הבטן שלי התכווצה...
זה כמו שאם בעלי כשאני נילחצת ממשהו יגיד לי איזה דרמטית חחח קורע, עוד םעם את והקריזות שלך - לי זה יהיה סופר פוגע, לא משנו ניסלח....

זנ לא שיש רק או לצחוק או להתעלם
אפשר להגיב ברוגע וענייניות
לתמלל בהבנה את האגש אבל לא לקחת חלק בדרמה

לתמלל את הרגש אבל לא לקחת חלק בדרמהoo
היטבת להגדיר
מסכימהאחת פשוטה
מאוד פוגע..
לא מצחיק בכלל אמירות כאלו.
זה ההפך הגמור מלדבר מתוך אמפטייה והבנה, זה ציניות שלא מכילה את הקושי של הילדה בשום צורה וזה דברים שיכולים להיחרט אצלה מאוד עמוק ...
טויב. אז מבקשת סליחה מכולן.תהילה 4
המטרה הייתה חלילהל לא לפגוע אבל כן להכניס לפרופורציות הן את הבת והן את ההורים.
הפואנטה הייתה להפוך את הדברים לקלילים ונעימים יותר. אפשר ומומלץ להשץמש במילים שלא חלילה מביעות זלזול ומאידך לא נבהלות מכל התקף מצב רוח של ילד.

ככה בעיני.
להתייחס ברצינות תהומית לכל מצב רוח משתנה של הילד נראה לי לא נכון וגם מביא תא הילד לחובץסר ביטחון כי הכל ככ תלוי בו.
בעיני רוגע וצחוק נותנים יותר ביטחון.

מרגישה שהדיון מוצה. מפסיקה כאן.
מסכימה איתך שלא מכל מצב רוח צריך להיבהלמיואשת******
או לעשות עסק וכו
ובהחלט רוגע זה דבר חשוב
נראה לי הדיון היה רק על בחירת מילים, לא על עצם הגישה
מקבלתתהילה 4
אני גם אומרת לילד שמתחיל לעשות הפגנות, ה"פגנות עושים בכיכרחבובוש

השבת" ואז הוא כזה מתאפס, צוחק והוא מבין שהתנהגות שלו לא נכונה.

(והילד שלי מלך ההפגנות)

 

פעם בטעות נקלעתי אתו לשם שהיה הפגנה, וזה זכור לו כמשהו ממש לא נחמד עם ריח מסריח.

 

אני מבינה בדיוק למה התכוונת. זה לא זלזול בילד או ח"ו כוונה לפגוע אלא לתת לו תמונת מצב.

נראה לי דוגמא מצוינת שמסבירה את ההבדל מיואשת******
את אומרת משפט על ההפגנות, לא על הילד.
ואני חושבת שזה הבדל חשוב וגם דוגמא מצוינת להומור
ההבדל בין - הפגנות עושים בכיכר השבת לבין- שוב אתה וההפגנות שלך , אתה ממש כיכר השבת (סתם זורקת משפט לדוגמא) הוא בעיני חשוב מאד , באחד צוחקים על ההפגנות, בשני צוחקים על הילד
ולצחוק על קריזה או עצבים זה מעולה! אם עושים את זה בצורה שלא צוחקת על הילד
ממש תודה שהבאת את הדוגמא הזו כי היא באמת עוזרת ממש להבין לדעתי
ואני ממש בעד הומור
אוקי, תודה, גם לי חידדתחבובושאחרונה


הילדה רוצה קשרתיתי2
ולכן היא מביעה התנגדות לקשר. כולל חוצפה, התעלמות, לדרוך לך על הנקודות הרגישות.
כשאני חושבת עם עצמי מה יעזור לי לפתח ולהעמיק קשר עם הילד שלי,
לא עולה לי אפשרות של "הצבת גבולות נוקשה לגבי x".
סליחה... פשוט בגלל שהיתה פה סוג של תמימות דעים באתי להבהיר שאני לא בקטע.
אז מה כן יעזור לי לחזור לקשר עם בת 8?
הייתי מתחילה מלהיות איתה בסבל שהיא מתארת בבית הספר. זו החוויה שלה.
עזבי מה קורה באמת (זה חשוב להבין מה קורה באמת, אבל אחרי ותוך כדי נוכחות בחוויה).
הילדה קמה כל בוקר לחווית סבל כלשהי.
נראה לי שאמרתי הכל...
תני לעצמך כמה רגעים לשהות במקום שלה.
הייתי נותנת לה קודם כל זמן בבית איתי, לבלות ביחד, להבין מה מהות הסבל הזה.
למה היא מרגישה סבל
מה קורה שם בבית הספר.
זה רק שעמום? אולי יחסים חברתיים? אולי קושי בלמידה? אולי מורה לא סימפתית?
הייתי מהמרת על יחסים חברתיים כי זה ה-גיל...
ומה קורה ביננו, ביחסים שלנו, שלי ושלך?
וביחסים שלך עם האחים? התחושה הכללית שלך בבית?
יכול להיות שקרה לך משהו וקשה לך לספר לי?
יכול להיות שקורים לך דברים בתוך הלב או בחיים שאת לא יודעת איך לדבר עליהם?

כדי לבנות קשר
צריך לחזר
והתפקיד של החיזור הוא אצל ההורים
עוד פעם ועוד פעם לחפש את קרבתה
לחפש את ההנאה המשותפת
את השיחה
לתת לה את התחושה של המשמעות והערך בעיניכם
ליזום, להיות צעד קדימה
לא לחכות שהיא תתפרץ - להציע לה בוסטר של קשר עוד קודם לכן.
היא רגועה ובטוב? זה בדיוק הזמן לקחת אותה לגלידה.

וכמו שכתבתי לפני רגע למישהי אחרת,
אנחנו אוהבים אותך גם כשאת מתחצפת
גם כשאת מתנגדת
גם כשאת מתרחקת
הקשר שלנו חזק יותר מכל הסיטואציות הרגעיות האלה
כי אם נשדר כעס, היא תרגיש בהלה, חרדה מתעצמת, והדחף להתנגד ולבעוט ולהתרחק יתגבר. את מרגישה את זה בעצמך.
כמובן שיש כעס בעולם ויש קושי לזרום עם כל מה שהיא זורקת עליכם, אבל הקשר יותר חזק מהרגעים האלה. זה המסר כלפיה.
אפשר להתערב לגבי החוצפהתיתי2
אם את מצליחה לומר לה ברגוע
"מותק, את יכולה לומר לי "אמא יש לי משהו מציק מאוד בלב ואני רוצה שנדבר" במקום מה שאמרת עכשיו/לפני כמה זמן"
בהכי רגוע ומתוך קרבה.
היא לא מיד תאמץ את הטרמינולוגיה.
יקח לה זמן, אפילו שנה שנתיים או בכלל לא.
אבל בתודעה שלה היא מקשרת בין החוצפה וההתנגדות - לרגש הפנימי ולרצון בקשר.
וחוץ מזה יש ילדים שמדברים ככה בסוף.
איזה כיף שענית לי, תודה!אנונימית באהב"ה
אני כל כך אוהבת את כיוון החשיבה שלך. ממש תודה שהשקעת לכתוב כל כך באריכות, ודברים כל כך נכונים.
נשתדל ליישם בעז"ה.
וואו!!! איזה תגובה עוצמתיתטרכיאדה

קראתי כמה פעמים וממש התחברתי:

"היא רגועה ובטוב, זה הזמן לקחת אותה לגלידה" "ההורים צריכים לחזר"

לוקחת כל מילה!!!!

תודה על זה

חיפוש מקום מגוריםמרים מרים

אנחנו זוג עם חמישה ילדים 1.5-9. מחפשים רעיונותלמקומות מגורים תורניים עם חיונך טוב. 
אנחנו פתוחים לשמוע על גרעינים, יישובים, וריכוזים אחרים. פחות בכיוון של חווה או מקומות שהם בשלבים מאד התחלתיים של הקמה. 
חשוב לנו מקום עם יראת שמיים גדולה, שמחה, אנישם עם פשטות ועומק. 

כרגע גרים בירושלים בריכוז מאד תורני ומרגיש לנו שחסרה פה חיות, וחיבור לעם. 

 

אז האפשרות היא או לגור ביישוב שיש קרבה סבירה לעיר כלשהי.

או בגרעין תורני שמח ואיכותי. 

ממש אשמח שתפקחו לנו את העיניים!!! תפתיעו אותי עם רעינונות

הגרעין ברמלה ממש נשמע משהו בסגנון שאתם מחפשים.אני=)אחרונה
מחפשת רעיון לעיצוב עוגה לסיום מסכת בבא בתראnik

אפשר גם סיום של שלושת הבבאות.

לא משהו מורכב מידי🫣

תודה!

תשובה מג'מינימאוהבת בילדי

מזל טוב על סיום מסכת בבא בתרא! זהו הישג מרשים מאוד.

לכבוד המאורע המכובד, הנה כמה רעיונות לעיצוב עוגה המשלבים מוטיבים מעולמה של המסכת:

עיצוב "דף גמרא": הפיכה של העוגה (ניתן להשתמש בדף אכיל מודפס) למראה של דף מסכת בבא בתרא. ניתן להדגיש בצורה ויזואלית את המילים "סליקא לה מסכת בבא בתרא" בפונט בולט ומעוטר.

מוטיב ה"חזקה" או "שותפין": מכיוון שחלקים נרחבים במסכת עוסקים בדיני שכנים, שותפין, וחזקות, ניתן לעצב על העוגה אלמנטים של בתים, חצרות או גבולות (סמליים), שיוצרים מראה של שכונה עתיקה ומזכירים את התוכן הלימודי של המסכת.

עיצוב ספרית ספרים: יצירת "מדפי ספרים" מבצק סוכר או שוקולד, כאשר אחד הספרים בולט ומסומן כ"בבא בתרא", מוקף בספרים נוספים, מה שמשדר את עוצמת הלימוד וההתמדה.

מוטיב כלי הלימוד: עיצוב של שולחן לימוד עם זוג משקפיים, עט נובע (או נוצה), ומסכת בבא בתרא פתוחה מונחת עליהם, כסמל להשקעה והעמל שהושקעו בלימוד.

טיפ למראה נקי ומכובד: שימוש בצבעים קלאסיים כמו כחול, לבן וזהב תמיד מעניק מראה חגיגי ויוקרתי המתאים לאירועי סיום מסכת.

האם תרצה עזרה נוספת בתכנון הפרטים הטכניים להכנת אחת האפשרויות הללו?

אני הייתי עושהמאוהבת בילדי

עוגה מלבנית ומצדדיה 2 רולדות- כמין ספר תורה

אולי ציור של שער?אן אליוט
רעיונות טובים! תודה!nikאחרונה
מגורים ליד אשדודשירה-

היי אנחנו זוג פלוס 1


כרגע גרים ברעננה

בעלי מתחיל לעבוד באשדוד ואנחנו מחפשים ישובים / קיבוצים / מושבים עם קהילות דתיות- מעורבות פתוחות לא משהו דוסי.  

אנחנו מאד פתוחים בסגנון שלנו.

ושלא יהיה מעל 20 דקות נסיעה לכיוון צריכים מקום מעורב אבל חשוב לנו ממש קהילה צעירה 

לא יודעת מה המרחק וכמה צעירים יש שםיעל מהדרום
לק"י

אבל יש באזור את בני דרום וקבוצת יבנה.

וגם ניר גלים124816
תגובה שקיבלתי בפרטי (מגבר)יעל מהדרום

רוצה להוסיף המלצה על היישוב ניצן, שנמצא מעט דרומית לאשדוד, יישוב דתי לאומי בעל אופי פתוח וליברלי, כמו שהכותבת מחפשת. יש משפחות צעירות, ואוירה קהילתית נחמדה.


ההיכרות שלי עם המקום מתוך 2 קולגות בעבודה (אני עובד בתל אביב) שגרים בניצן.

על אחד מהם אני יודע שאישתו עובדת באשדוד, זוג עם ילדים די קטנים (תאומים…)


אם צריך אני יכול לחבר למידע דרך הקולגות שלי בעבודה.


הבנתי שביבנה יש הרבה דתיים צעיריםטארקואחרונה
ולא קהילה מאוד תורנית

שווה בדיקה

מחפשת המלצהכל היופי

לפסיכיאטר לצורך אבחון אוטיזם לנערה.

כלומר צריכה פסיכיאטר שזו המומחיות שלו


תודה מראש ❤️ 

בתל אביב עוזר לך?מתואמת

ממליצה על ד"ר ליאור אדלר.

אגב, בשביל לקבל אבחנה מלאה צריך גם אבחון אצל פסיכולוג (זה אפילו נצרך יותר).

אז אם עוד לא עשיתם, ממליצה על דינה זלזניק בירושלים ועל אליעזר סוקניק בבית שמש.

כן, עוזרכל היופי

אנחנו אחרי אבחון פסיכולוגי, מסתבר שיותר קשה למצוא פסיכיאטר מפסיכולוג (לפחות במומחיות הזו)

תודה על ההמלצה, אנסה

נכון... בהצלחה רבה!!מתואמתאחרונה
(ד"ר אדלר לא דתי, אם זה משנה לכם. אבל הוא הצליח להבין את הבן שלי, שחלק מהתסמינים שלו קשורים בפן הדתי.)
אשמח לטיפים איך להרגיל מתבגרים להחזיר את החפצים1112
שהם משתמשים בהם למקום.

גילאי 12-18


תודה רבה רבה 

כשתמצאי תספרי לי🤭מתואמת

אבל כנראה שבשביל באמת להרגיל למשהו צריך להתחיל בגיל צעיר, וכך זה הופך להרגל טמוע...

אני לא עשיתי את זה, ועכשיו אוכלת אותה

גם דוגמה אישית עוזרת. אבל אוחי צריך דוגמה אישית משני ההורים🙈

וחוץ מזה אני חושבת שזה בעיקר אופי...

אנחנו בגיל יותר קטןנירה22אחרונה

עשינו מבצע שנקרא מבצע נעליים על החזרת הנעליים למקום

אבל לא יודעת אם יעבוד בגיל הזה

מוסדות על-תיכונייםפילה
כל מיני מדרשות , ישיבות , מכינות. איך מממנים את זה? ואיך אמורים לחסוך לחתונות במצב כזה? 
חיסכוןמדברה כעדן.

זה מעבר להוצאות השוטפות... יש לנו קטגוריה של חיסכון...

וגם אפשר למשכן חלק מהבית אם יש בבעלותכם....(לחתונות)


בעיניי זה לא קשור למדרשות וכו'...

וגם אם אתם יותר חיים על הקשקש אפשר להגיש מלגות וכו'... 

כמו שמממנים ישיבות תיכוניות ואולפנות...אר

באמת לא קל

הציבור שלנו מוציא הון על חינוך

מעצמךהפי
אני חושבת שמי שרוצה ללמוד תורה יש עניין שהוא בעצמו ייממן אם את נתקעת הורה או אדם אחר שיכול לעזור . 
זה באמת הוצאה ממש גדולהgggאחרונה

אם מתקשים לשלם על הכל אז כדאי לבקש הנחות. 

יש אולפנות וישיבות שיש בהם פנימיה שיש להם סבסוד של עליית הנוער להורים שלא מסוגלים לשלם. (יש שם בירור רציני מה רמת השכר וכו', אבל אם מקבלים הנחה היא יכולה להיות מאוד משמעותית)

ישיבות גבוהות או מדרשות ללימוד תורה יש אנשים שמשלמים את זה ממעשר כספים. חוץ מזה בגילאים האלה נראה שכבר אפשר לבקש מהילדים שיעבדו בימי שישי או בבין הזמנים ויעזרו קצת במימון.

כדאי תמיד לחסוך משהו, גם אם לא סכומים גדולים ולהפקיד את זה בתוכנית חיסכון טובה. יש גם את התוכניות חיסכון לכל ילד של הביטוח לאומי. כשהן משתחררות, אפשר להגיד לילדים לשמור אותם לחתונה בעז"ה. 

ויש כאלה שגם משלמים לת"ת...

בהצלחה לכולנו

 

אשמח לעזרתכן בתכנון בת מצווהחולמת להצליח
עבר עריכה על ידי חולמת להצליח בתאריך כ"ז באייר תשפ"ו 18:34

התחלתי לברר מחירים ונראה שהכל ביחד יוצא יותר מהסכום שתיכננו, חשבתי שיעלה 15,000 ש''ח ונראה שיצא יותר.

מדובר באירוע של 100 איש (חברות ומשפחה)

בינתיים סגרתי אולם ב1900

המעצבת בלונים ושולחנות ב1800,

התיכנון גם קייטרינג,

צלם/ צלמת,

דיג'יי,

קייטרינג

איפור לי ולבת מצווה ותסרוקות ל2 בנות,

בגדים ואם צריך גם נעליים,לכל המשפחה.

כמה כל דבר עולה בערך?

קייטרינג חלבי או בשרי?לפניו ברננה!
קייטרינג חלבי או בשרי?לפניו ברננה!
בשרי, הגיוני שיעלה בערך 7000?חולמת להצליח
ואי זה לא ערך לילפניו ברננה!

כתבתי לך עוד דברים בתוך ההודעה..

האמת שאני לא הכי בקיאה במחירים. עשינו ברית השנה אבל ממש לא זוכרת 😅

7000 נשמע לי כן הגיוני ל100 איש.


בכל מקרה הייתי נעזרת בai לעשות את התכנון הזה.


דברים כמו בגדים למשפחה זה תלוי מאוד מה הגילאים ואם זה בנים או בנות, וגם תלוי בתקציב באיזושהי רמה.. ואם יש אפשרות להזמין מחו"ל.


וגם אפשר לחשוב מה את יכולה להעביר אלייך/לקרובות משפחה ולהוזיל ככה עלויות. לדוגמה - קינוחים - לשאול אחיות וגיסות אם יכולות להביא. דוגמה נוספת -  קשת בלונים אפשר להזמין אביזרים משיין ולעשות בעצמך. הבעיה העיקרית שזה לוקח הרבה זמן. אז אולי לשלם לנערות שיעשו את זה? זה עדיין זול משמעותית מהבאת בלונאית.



*אין לי ניסיון בעצמי.. חחח הגדול שלי בן 9...

בדקתי לך.לפניו ברננה!

ההצעות מחיר שקיבלנו לברית נעו בין 60 ל70 למנה בשרית.

אז 7000 לקייטרינג זה הגיוני.

אנחנו הלכנו על הצעה של 60 בלי קינוח, הבאנו אבטיח ומלון ועוד קצת שהכנו בבית.

מאיפה הקייטרינג שלקחת? אשמח לפרטיםחולמת להצליח
כן. לנו לקחו לברית 70 שקלים, כולל חד"פ, לחמניותיעל מהדרום

לק"י


ושתיה.

קייטרינג ידיד מבאר שבע.


מזל טוב!!

כותבת מה שאני מכירה-עוד מעט פסח

מעצבת- לא לקחנו. השתמשנו בגמ''ח אירועים, ויצא מהמם. תרמתי להם 200 ש''ח מיוזמתי (רשמית זה חינם).

קייטרינג- תלוי ממש מה הרמה, כמה מנות, צורת הגשה וכו'. לדעתי עלות סבירה זה 70 עד 120 למנה. וזה טווח רחב מאוד.

אפשר להוזיל עלויות אם למשל לוקחים מגשי אירוח, וקונים בנפרד שתייה וחד''פ.

צלם- סביב ה-1500 ש''ח. אם תרצי, יש לי המלצה לצלם שעשה עבודה מדהימה ב-1200 (כולל מגנטים).

דיג'יי- 2500-3000. שוב, יכול להשתנות אם את רוצה תאורה מיוחדת, ציורי פנים, ג'אסט-דאנס. אביזרים לריקודים...

לדעתי אפשר לוותר פה על הרבה דברים...מתואמת

אצלנו היה רק אולם (קטן) וקייטרינג (חלבי, בבופה). בגד חדש היה רק לבת המצווה (כל השאר לבשו בגדים שנקנו לחתונה של אח שלי שהייתה כמה חודשים לפני).

אח שלי (נגן מקצועי) ניגן - אבל אם לא היה לי אח כזה, היינו פשוט מפעילים מוזיקה במערכת.

תסרוקת לבת המצווה - אחותי עשתה (אם לא היא הייתי משלמת לנערה מוכשרת סכום יחסית נמוך).

צילומים - עשינו בעצמנו...

כן שילמתי יחסית הרבה כסף על חומרים ליצירה (ציור על תופי מרים), אבל אפשר למצוא משהו זול יותר.


מציינת שהחגיגה הייתה בלי חברות - לחברות חגגנו בנפרד בכיתה עם עוד שתי חברות, והבאנו סדנת יצירה חיצונית, שהתשלום עליה התחלק בינינו. אוכל הכנו בעצמנו.


יכול להיות שאצלכם אין מצב לעשות חגיגה פשוטה יותר... אבל אני כן חושבת שאפשר לנסות לחסוך - קייטרינג פשוט יותר ובלי מלצרים (אפשר לשלם לנערות צעירות שיגישו), לעצב בעצמכם את האולם ככל האפשר (גם כאן אפשר לשלם לנערות צעירות), לקחת דיג'יי זולה או באמת להפעיל שירים במערכת שמע, למנות מישהו מהמשפחה שטוב בצילום כדי לצלם, תסרוקת רק לבת המצווה, להתאפר לבד, לבדוק אילו בגדים יש כבר בבית שיכולים להתאים לאירוע, וכו'...

אלו המחיריםאר

לנו כולל הכל עלה 25000 שח

בגדים נעלים איפור תסרוקת

בעיקר לבת מצוה ולי

לילדים האחרים לא לכולם קנינו חדש רק מי שהיה צריך.

בלונים ועיצוב אולם עשינו לבד מהמם.

קיטרינג בשרי 120 שח

אבל מניחה שיש זולים יותר

דיגי זה עוד הוצאה רצינית גם שם בטח אפשר ליסוך


השאלה מה חשוב לכם ומה האפשריות שלכם

לחשוב ולתעדףמדברה כעדן.אחרונה

מה מהדברים שכתבת את יכולה

או לוותר

או להוריד סטנדרטים


דיג'יי - לקחת מישהי מתחילה אלא אם אתם משפחה ממש מוזיקלית וזה דבר חשוב לכם שיהיה הכי איכותי ומדוייק


תסרוקות - למצוא נערה שיודעת לעשות יפה


צלמת- מתחילה...


זרקתי מה שאני יודעת שעושים


יודעת שלי ממש חשוב צילומים איכותיים ולא חושבת שאוותר על מישהי מקצועית.


אבל בטח בתסרוקות אנסה למצוא נערה..

כנל דיג'יי, אחפש מישהי מתחילה, דרך. להוזיל את זה... 

ספרים על התמדה והרגליםאבןישראל

אני מחפשת אם מישהי מכירה ספרים למבוגרים/ ילדים על נושא ההתמדה, על נושא הרגלים וכללים בחינוך ובכלל.

אם אתם מכירות משהו יותר מאשמח לשמוע.

תודה רבה 🙏

'כוחו של הרגל' על הרגליםoo
אחפש עליואבןישראל
תודה רבה 
את ממליצה עליו?אוהבת את השבתאחרונה
הרגלים אטומיים, מצויין ופרקטי.פלספנית
מהמםאבןישראל
תודה רבה 
גם רציתי להמליץ עליועוד מעט פסח

וראיתי שיש גם תמצות שלו בפודקאסט, אם את בעניין

הרגלים אטומיים- ג'יימס קליר

מצוייןאבןישראל
תודה שאמרת🙏
תודה לך ששאלת!גלויה
גם אני צריכה כזה.

אולי יעניין אותך