עבר עריכה על ידי קמה ש. בתאריך י"ח בטבת תשפ"ב 16:50
עבר עריכה על ידי קמה ש. בתאריך י"ח בטבת תשפ"ב 16:48
עבר עריכה על ידי קמה ש. בתאריך י"ח בטבת תשפ"ב 16:44
בס״ד
מיואשת יקרה ואהובה ♥️
מבינה מאיזה מקום כתבת וגם מאמינה שזה ידבר לכמה וכמה אימהות שזקוקות בדיוק למילים כאלה.
אבל מאידך זה לא תמיד בדיוק ככה. הלוואי ואפשר היה לפתור כל תקופה לא פשוטה בהורות עם הורדה בסנדרטים בניהול הבית (החומרי).
אני לא יודעת מה קורה אצל הפותחת אבל מכיוון שכתבת לי, אז לדוגמה אצלי אני לחלוטין הולכת לישון עם כלים בכיור והחדר של הילדים יכול לעבור ימים על גבי ימים ולפעמים יותר (או הרבה יותר) בלי סידור וזה בסדר. ואני מגיעה לתחתית סל הכביסה רק לפני חול המועד ותשעת הימים. לא עושה מיליון סלטים (רק סלט חי אחד לארוחה בדר״כ) לשבת וגם לא כמה קינוחים. ויש מייבש והוא פועל הכל תקופה של השנה, לכל מכונה, תמיד. ויש שבועות שהרצפה עם מלא כתמים משבת עד שבת.
ואני וגם בעלי משתדלת מאד (ומצליחים חלקית) לשבת עם הילדים, לצחוק איתם, לשיר, להשתולל, לשחנש... וכמובן שנהנים בטירוף מהזמנים האלה!!! ב״ה.
ויש זמנים ברוכים שהרגעים האלה מהווים את הרוב. גם אם אולי לא בכמות לפחות באיכות שלהם ובכמה הם מקרינים ומשפיעים על כל ההוואי של הבית ונותנים את הטון.
ויש זמנים של קושי שזה לא ככה. יש זמנים של עומס קיצוני ממושך. לאו דווקא בגלל ההתנהלות שלנו כהורים. ברור שתמיד יש איפה להשתפר ולדייק. אבל חוץ מזה לפעמים יש נסיונות-אתגרים-קשיים אובייקטיביים ו״חיצוניים״ שנוחתים עלינו. וקורה גם לא פעם שהם מגיעים במטר כזה, קשיים בכל מיני תחומים שפתאום נוחתים עלינו בו זמנית בערך.
מה שאני רוצה להגיד בעיקר זה שקשיים בהורות לא תמיד קשורים לכמה האמא משקיעה בבית מול כמה היא נוכחות בכיף ובמתיקות של הרגע הקיים עם ילדיה. המתכון הוא לא תמיד מסתכם בלשחק עם האיזונים האלה.
יש עוד כל מיני קשיים שייחודיים לכל משפחה ומשפחה ושיכולים לאתגר את האימהות שאנחנו. ולפעמים הרבה קשיים מתנקזים ביחד והופכים לכך שיש כאן תקופה לא קלה שצריך לעבור. (ובמבט על, זה אגב בסדר 🙂, כמה שזה מרוקן ברגע האמת. כי כידוע הקשיים האלה מצמיחים אותנו בסופו של דבר).
לפעמים האתגר הוא בצרכים המיוחדים של הילדים (= ילדים עם צרכים מיוחדים. ולפעמים יש כמה במשלחה אחת).
לפעמים הוא בכוחות ובמגבלות הייחודיים של ההורה.
לפעמים זה קשור לכך שההורה לא קיבל מודל תקין בבית שהוא בעצמו גדל והוא צריך להמציא את הגלגל בעצמו בערך.
לפעמים האתגר הוא בפרנסה וזה משפיע על מה שקורה בבית.
לפעמים במה שקורה בעבודה.
לפעמים הוא בבריאות.
לפעמים הוא בזוגיות וזה מקרין על ההורות.
לפעמים הקושי הוא בעוד כל מיני קשיים אחרים שלא קשורים לכאורה אבל מעמיסים על הנפש של ההורה.
לפעמים הקושי הוא בחוסר בכישורים הוריים (כי לא נהיים הורים עם מדריך הוראות הפעלה ביד).
ולפעמים זה סתם קושי של גדילה, של למידה, של הסתגלות מול שלבים חדשים שלא מוכרים לנו עדיין, ושלכן מפחידים, מייאשים ומתישים אותנו... את יודעת, כשאת פתאום מול בעיות התנהגות חדשות שאת לא יודעת עדיין איך לעכל אותן ומה לעשות איתן.
וכמובן שלא פעם יש כמה דברים מהרשימה ביחד...
היה לי חשוב להגיב בשמי ובשם כל אמא אחרת שמתקשה כרגע עם החיים מסיבות אחרות.
יש לפעמים תהליכי גדילה שצריך לעבור. יש לפעמים נסיונות. יש תקופות של בלבול. יש תקופות שהנפש עייפה יותר. ולכל אחת מתאימים דיוקים אחרים. וכל אחת בסוף מגלה את מה שהיא הייתה צריכה בקצב שלה, בזמן הנכון לה שה׳ שומר לה להצליח סוף סוף להתקדם אחרי תקופה של תקיעות.
אהבתי את הביטוי שחרחרה 
