מנסה לענות קצת:
לגבי הענין של העטיפה החיצונית - אין לי הרבה מה לאמר. כמו שאמרת, בסופו של דבר אותו יוצר קורס צריך למכור ובשביל למכור צריך לעשות שיטות שיווק שכוללות ביניהם עטיפה מנצנצת וכו'..
כתבת שזה גורם לך כביכול "לחשוד" איפה זה לא מושלם. אז בואי תני לי להגיד לך מראש: זה לא מושלם! זה לא יכול להיות מושלם! ומקווה שזה גם לא מתיימר להיות מושלם!
מה זה כן? - כלים. אמור לתת לך כלים חדשים להתמודדות היומיומית. להקל, להאיר זויות חדשות.
וזה קצת מתחבר גם לפסקה השניה:
אני חושבת שכל הורה יודע טוב מאוד לאילו ערכים הוא רוצה לחנך ומה חשוב לו. איפה הבעיה?
כלי קיבול.
לא תמיד הילדים מוכנים לשמוע/לקבל.
בעיני המטרה של הנחיית הורים היא - לעקוף התנגדויות.
ברגע שאת לא מגיעה אפילו לעימות עם הילד , בכל נושא שחשוב לך, הוא שומע אותך, הוא נמצא במקום של קבלה. מה שלא יקרה במצב של התנגדות/חיכוך/ריב...
אני חושבת שכשהבית בכללי רגוע יותר, ואין ויכוחים ומצבי לחץ - אז האוירה" הכללית נינוחה יותר, מכילה, מאפשרת. אין הרבה מצבים טעונים, נשארת אנרגיה לדברים החשובים באמת: קשר בריא. שיח. זוגיות...
את יכולה לראות אפילו פה בפורום איך על אותם נושאים יומיומיים שקורים בכל משפחה - יש משפחות שזה דורש הר אנרגיה, תסכולים. מאבקים וכו' ומנגד - יש משפחות שהכל שם יותר בקלות. איך?
יש להם כלים טובים יותר לעבודה. הן לא מגיעות למצבי התנגדות כ"כ מהר.
את הכלים תקבלי, את התוכן - את יוצקת! מה שחשוב לך! שום הדרכה לא נותנת לך "תעודת ביטוח" לילדים בריאים ומאושרים, בטח ובטח שלא בענין הדתי. אבל היא יכולה לתת לך מצע רך ועשיר לקליטה של התכנים שאת רוצה להעביר.
נקודה אחרונה: אם את מרגישה שעצה מסויימת לא נכונה עבורך. אז מעולה! הנה האינדיבידואל שבך! זיהית שזה לא נכון לך וזה מצוין.
כמו שאמרנו: אין נכון אבסולוטית וכל משפחה והורים והניואנסים שלהם. קחי את הכלים למקום שלך. זה בסדר גמור.
לגבי הסוף: לשחרררררר
הרי ברור שכלום לא בידיים שלנו! אני יודעת שברור לך אבל זו הרגשה של הלב...
משהו קטן שעוזר לי בענין השחרור:
אני מדמיינת כמו לוח משחק של "סולמות ונחשים" "מונופול" או כל משחק בעל מסלול אחר.
יש את החייל - הילד שלי. ודרכו סדורה וידועה לה מראש. לי כאמא יש תפקיד חשוב מאוד במשחק (אולי הטלת הקוביות? אולי הבנקאי?) ובעל השפעה. אבל המסלול, הדרך, היעד - הם שלו! זה יהיה כ"כ מצחיק אם אני איהיה בחרדה, ויכסוס ציפורניים, וילקה את עצמי למה עשיתי ככה וככה, עכשיו בגללי יקרה זה וזה. אנחנו לפעמים מרגישות שהכל בידיים שלנו ועל כתיפנו ונכנסות ללחץ, בשעה שאותו "חייל" ממשיך במסלול הקבוע לו מראש מסלסל שירי לכת בדרך..

זה הרי מגוחך! זה בכלל לא שלך! זה הדרך שלו!
את רוצה להשפיע באמת? תתפללי.
לא שום דבר אחר!
לא הצלחתי לענות לך מסודר כמו ששאלת. אבל זה ככה הנקודות הראשוניות שקפצו לי בלי הרבה מחשבה...
בהצלחה ❤️