אני מרגישה אמא רעה שאני שולחת את הילדים למסגרות.אנונימית באהב"ה
אני לא עובדת. נמצאת בבית עם התינוק.

אז תכלס יש לי את האפשרות.

אבל גם צריכה את השקט בבוקר. עברנו עכשיו כמה שבועות רצופים של מחלות ובידודים.

ויש גם ילדים ביסודי שלא רוצה שייפסידו חומר.

ואי אפשר לדעת מתי הטירוף הזה יגמר.

אבל שומעת על כ"כ הרבה שמעדיפות להשאיר את הילדים בבית ולהגן עליהם, וזה גורם לי להרגיש מזניחה.


למה מזניחה יקרה?זה לא אמור להיות להם מסוכן... מקסימום הם שובקמה ש.
בס״ד

יהיו בבידוד... או שפספסתי משהו? 🧐

בגלים הקודמים היו תקופות ששמרתי בבית גם כשלא היה סגר או בידוד והרוב המשיך לשלוח. אבל עכשיו אני גם שולחת...

והבריאות והאיזון שלך ממש חשובים... זה גם הבריאות שלהם בסופו של דבר...

♥️
כל אמא והסיבות שלה.אחתפלוס
בשביל בריאות הנפש של הילדים טוב שאת שולחת אותם.
אולי אם תזכרי את זה לא תרגישי מזניחה
אם זה מנחם אותך אני מרגישה רע שאני משאירה בביתקופצת רגע
כי אני כבר לא בטוחה בכלום, לא יודעת מה טוב ומה עדיף להם ומפחדת שאני מזיקה להם בזה שלא הולכים ונשארים הרבה בבית.
אבל כבר התחרפנתי מבידודים והחלטתי שעדיף להשאר בבית מרצון. ועכשיו לא שלמה גם עם זה.
למה מזניחה?סליל
את דואגת לידע ולהשכלה שלהם.
את דואגת שתהיה להם אמא רגועה.
את דואגת שהם ימשיכו לפגוש חברים.

בכל הטירוף של התקופה האחרונה, בעיניי אין משהו אחד נכון לעשות.
כל אחד עושה את השיקולים שלו ומה שמתאים לו.
ואם זה מה שטוב לך, אז זו הבחירה כי טובה ואין לך מה להרגיש רע עם זה❤️

יכולה להגיד לך שהבן הגדול שלי בן שלוש וחצי, בבידוד יומיים וכבר אני רואה איך הוא מתחרפן. אנחנו מנסים לעשות דברים, לשחק ועוד אבל בסוף, זו לא המסגרת הרגילה שלו. להיות כל היום בבית זה לא שפוי, וזה לגמרי הגיוני להמשיך לשלוח למסגרות. מסגרות זה לא רק בייביסיטר לילדים, זה הרבה מעבר
את שומעת הרבה במציאות או בפורום?מיואשת******
כי במציאות שאני גרה בה, גם קהילתית גם משפחתית וגם חברות של בנות שגרות בשכונות אחרות חלקן, אני לא מכירה מציאות כזו. אולי אמא אחת. רב מוחלט מוחלט לא משאיר בבית מרצון ולא חולם על הכיוון.
^^^^^חגהבגה
גם איך אפשר? הרוב לא עובדות?
ממש לאאהבתחינם
אצ דואגת להם חברתית, לימודית
מה הבעיה?
ואו.. לא מאמינה שזה ככה.. דבר כלכך מובן מאליו בית ספר נהיה תהליך מורכב אם ללכת אליו.
קורונה לכי! ואת אמא מושלמת שעושה את הדבר הנכון.
גם אני הרגשתי כמוךמתואמת
עד שגם ככה נכנסנו לרצף של בידודים...
אבל לא, אני באמת זקוקה לשקט בבקרים (ולא רק כי אני עובדת מהבית), ואני יודעת שהילדים שלי זקוקים לשגרה (כמה שהיא קיימת בכלל) וללמידה הרציפה והנכונה.
מה שהולך אצלנו בימים האחרונים רחוק מלהיות אידאלי...
אז כן, כל עוד הם לא *צריכים* להיות בבית - תשלחי אותם בלב שקט...
בכלל לא מזניחהבת 30
קודם כל, את חייבת את השקט שלך, זה קריטי.
אני ממש מבינה אותך, כי לי כבר שבועיים אין אפילו יום אחד של שקט כזה ואני מרגישה שהמוח שלי מפוצץ ולא מתפקד כבר. ומי שמפסיד בסוף, מחוסר יישוב הדעת שלי, זה הילדים, שאמא שלהם הופכת לעצבנית די מהר.
שנית, לילדים זה ממש טוב לשמור על השגרה. מקסימום, ידבקו, יהיו קצת חולים ויחזרו לשגרה. אני גם מקפידה שמי שיכולה ללכת לבי''ס הולכת. זה כ''כ שומר להם על השפיות בבלגן הנוכחי.
באמת נראה לי שלא צריך לפחד כ''כ שהילדים ידבקו בזן הזה, זה ממש בקטנה. בטח שלא להגן עליהם ממחלה אם המחיר הנפשי שאת והם ישלמו על ההגנה הזאת הוא גבוה מידי.
אני לגמרי איתך.
את אמא נהדרת.
אפס הזנחה, תנוח דעתך.
אני מההורים שמשאיריםשחרית*
כי גם אני בבית עם התינוקת ולא בטוחה שזה הדבר הכי טוב לילדים. וגם אני עם המון יסורי מצפון שאני גוזלת להם שגרה מסויימת, שהם מטפסים על הקירות בבית ואין לי סבלנות אליהם, שהם מפסידים חומר.
אני חושבת שזו מציאות כזאת משוגעת שאנחנו חיים בה שמה שנעשה נרגיש התלבטות אם לא היה עדיף לבחור אחרת.
ממה להגן? שיהנו בגן!אור123456
אני אחת שלא לוקחת את הקורונה הכי בקלותתמיד להודות
וממש לא חושבת שזה שפעת ועדיין יש כל כך הרבה שיקולים לשני הצדדים ולכל בחירה שתבחרי תהיה השפעה לטוב ולמוטב.

תהיי שלמה עם עצמך, את אמא מקסימה ומגוננת שדואגת לילדיה במציאות מטורללת.

לא יודעת מאיפה את שומעת על כל ההורים שמשאירים בבית, מסביבי אני לא רואה את זה, רק הורים שמשאירים מחוסר ברירה במצב של בידוד ומשתגעים.
יכולה לומר לך בתור אחת שלא שולחתחגהבגה
שזה קשה בטירוף.
עזבי אותי, שבועיים וחצי אחרי לידה.
קשה להן מאוד, והן קטנות ולא מפסידות חומר.
קשה להן שאין שגרה זה מטריף את כל סדר היום
וזה מוציא מהן זעם וחוצפה ועוד מטעמים
ואני אכולת רגשות אשם שלא יושבת איתן מספיק, וכועסת, ולא מכילה מספיק והרבה זמן מסך....
אני לא שולחת כי חסה על בריאותן, לא ממש מפחדת מה קורונה, לא יותר מכל מחלה אחרת.. רק כי אם אשלח זה בידודים בלתי נגמרים, ואם לא שולחת לפחות אפשר לצאת לגינה, ללכת לאמא שלי שעוזרת...

בקיצור
את עושה מה שהכי טוב לילדים שלך. אצלנו המצב נורא.
הגדולה הייתה בבידוד עד היום- שבוע, והגן הספיק בזמן הזה להיכנס עוד 4 פעמים לבידוד! כל פעם יש ילדים אחרים- מי שנחשף/לא נחשף, גננת משלימה/מחליפה, וכו' וכו'..
עשיתי ניהול סיוכנים- השבוע לא שולחת.
נראה מה יהיה שבוע הבא
המלצה חמה- אנחנו עשינו קניה של חומרי יצירה ומשחקים חדשיםמיקי מאוס
תנסי לחשוב מה אצלך יכול להעסיק בלעדיך.
אפילו אם זה עושה קצת לכלוך כל עוד הוא סביר עדיף להשקיע בסוף יום חצי שעה לסדר ולנקות (איתם כמובן) תמורת קצת שקט במהלך היום

אצלנו זה מדבקות בהרבה צורות, ברבצק, בריסטולים ומספריים בטיחותיות (כי נייר הן לא גוזרות ;) ) , קניתי כמה דפי עבודה כאלה שצריך להדביק כפתורים לפי הצבע (לצערי אין בחנויות מסודרות רק בהכל בשקל) ודברים בסגנון. וגם כמה משחקים חדשים אבל כאלה שמפעילים כמו "משושים"

זה הוצאה
אבל זה שאני מוציאה להם כל יום משהו אחד חדש מעסיק אותם קצת ונותן שקט. עם תינוק קטן את אפילו יותר תדעי להעריך דבר כזה😅

אני לא מקנאה בך, גם אני משאירה בבית אבל אצלי רוב הימים הם עם בייביסיטר ואין תינוק...
אבל ברור שעדיף שיהיו בבית לפני הבידוד ולא אחריו, לצאת קצת החוצה משנה את כל התמונה ומקל מאוד
את לא מבינה כמה קניות ענקיות של חומרי יצירה כבר עשיתיחגהבגה
זה באמת מעסיק ממש
ומלכלך...
לא זוכרת בדיוק מה הגילאים אצלךבת 30
אבל מתאים אוריגמי?
אצלי זה מעסיק אותם נהדר וזה ''נקי''.
יש ביוטיוב מישהי בשם רומי עם ערוץ ''רומיגמי'' והיא מסבירה נהדר.
4,3,2 ושלושה שבועות 😅חגהבגה
הגדולות אולי כן יכולות אוריגמי אבל זה צריך לשבת איתן ולעשות
ווואאאבת 30
לא צפוף בכלל כפרה.
מה אוריגמי עכשיו....
ציטוט מדויק של מחשבותי 🤣מיואשת******
😅😅😅חגהבגה
ממש מבינה אותךבארץ אהבתי
אני כרגע כן משאירה בבית.
ועדיין חושבת שאת עושה נכון. ובטח לא מזניחה...
כי אני חושבת שהזהירות צריכה להיות בהתאם ליכולת.
וגם אצלנו - אם הייתי מרגישה שזה נהיה קשה או מורכב, הייתי שוקלת שוב מה נכון לנו לעשות.
ובכל בחירה, הדבר הכי חשוב זה להתפלל לקב"ה שיהיה שותף להשתדלות שלנו, ויעשה מה שהכי טוב עבורנו.
הילדים שלי רצו לחזור למסגרות, על אף שיכולנו להשאיר אותםיעל מהדרום
לק"י

והאמת שלא נשאיר אותם בבית לנצח. בעיקר צריך להתפלל שהשגרה תחזור ולא נצא ונכנס לבידודים
למה מזניחה?יואב2

וזה שהם ישארו בבית במנותק מחברה, זה לא חשוב לבריאות הנפש?

 

את עושה טוב

את צריכה את השקט הזה כדי לצבור אנרגיות בשבילם

והם, המפגש החברתי חשוב לבריאות הנפשית שלהם

 

חוץ מזה, שהזן החדש כמעט ולא משפיע על ילדים

הרבה פחות מאשר שפעת.

שלום, הפורום הנוכחי מיועד לאמהות. נשמח שתכבד ולא תגיב פהיעל מהדרום
סליחהיואב2

לא שמתי לב שאני בניק הזה

 

יש לי ניק מיוחד לפורום הזה כדי לכבד אתכן

מה?! אם אתה נוהג להתחזות לבת ולהגיב כאן זה יותר גרועיעל מהדרום
🤢🤮🤮🤮חצילוש
חחח. הצחיק אותיאחתפלוס
זה בטוח היה בצחוקתמיד להודות
למה שמישהן שיעשה את זה יחשוף את עצמו?

לא סותר את זה שהגיוני שיש מתחזים.

תודה על הדאגה לנו.
לצערי אני לא בטוחה בכלל שזה היה בצחוקיעל מהדרוםאחרונה


שימו לב, יש פה מישהו שכנראה מתחזה לבת בניק אחריעל מהדרום
לק"י

אם יש לכן חשדות דווחו לנו באישי.
ברצינות????😮אנונימיות
🤣🤣🤣🤣🤣🤣חגהבגה
יואו סטנדאפ
ילד רוצה מוסד לימודים שאתם לא הכי מתחבריםפילה

האם אתם זורמים עם ילד? או כל מקרה לגופו?

בן כמה הילד?חושבת בקופסא

למה הוא רוצה את המוסד הזה?

למה אתם לא?

אי אפשר לענות על שאלה כל כך ספציפית באופן כללי.

אם ילד בן 5 רוצה להירשם ליסודי הדו לשוני כי הוא רוצה להיות חבר של ילדים ערבים, זו תגובה שונה לגמרי מבחור בן 18 שנרשם לישיבת הסדר חסידית לעומת ישיבת הסדר יותר פלפלנית- בריסקאית כמו שאבא לו היה.

כל מקרה לגופו124816אחרונה

בגיל חטיבה והלאה,

אם חשוב לכם מקום אחר, כדאי להסביר לילד למה ההורים מעדיפים אפשרות אחרת, להמליץ לו לנסות בכל אופן לתקופה את המקום שאתם מעדיפים אבל בסופו של דבר עם הילד מתעקש, לזרום איתו (כמובן אם מדובר במקום שאתם לא הכי מתחברים אליו, ולא במקום שאתם ממש מתנגדים לו עקרונית).

ילד בגילאים האלה שיהיה במקום שהוא לא רוצה להיות בו, ככל הנראה לא יהיה פתוח לקבל את מה שיש למקום להציע.

אצרקציות במחיר נורמלי לבן 11, למי יש רעיון?בת אל123

מחפשת לגילאי 11-4, באזור המרכז במחיר שפוי או שיש הנחה למחזיקי כרטיס אשמורת.

תודה.

תיכנסיעוד מעט פסח

לאתר אשמורת ותראי מה הם מציעים...

נראה לי שאי-ג'אמפ לסוגיו יכול להיות מושלם בגילאים הללו (ומין הסתם יש הנחה יפה לאשמורת).

מה זה מחיר שפוי ואיזה סגנון של אטרקציות?חילזון 123אחרונה

מעבר דירהקרובה
עבר עריכה על ידי קרובה בתאריך א' באב תשפ"ו 9:54

שלום. אשמח לעצתכן..

אנחנו זו''צ, עוברים עוד מעט דירה ומתלבטים בין 2 אופציות...


 

א. דירה קטנה וחמודה, היתרון שזה קומת קרקע, החיסרון שזה חדר וסלון.

ב. דירה גדולה, 3 חדרים, חסרון שזה קומה 3...


 

מבחינת הריון עצמו ואח''כ ותינוק, מה עדיף? לסבול קומה 3 בלי מעלית אבל יהיה עוד חדר או להסתדר כמה שאפשר עם תינוק בחדר ובלי שידת החתלה וכו'?

או שיש עוד נקודות שלא חשבתי עליהן?


 

ואם הדירה של החדר וסלון- עד איזה גיל של התינוק זה עדיין אפשרי ואם יש טיפים איך לסדר את זה...


 

תודה!!

נקודות למחשבה124816

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.


שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.


לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  


מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

רוצים להישאר באזור בשאיפה הרבה זמן...קרובה

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

בהתאם אליכם124816

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

קומה שלישית בלי מעלית עם תינוק זה סיוטאורי8אחרונה
במיוחד אם את צריכה גם לעלות את העגלה. אני ברחתי כשהתינוקת היתה בת חצי שנה, אי אפשר היה להשאיר עגלה למטה .  מבחינת תינוק בחדר הורים. אני משאירה המון זמן, הנקתי עד גילאים מאוחרים( שנה וחצי) וכל עוד התינוק ינק הוא היה בחדר,שלי, ככה ישנתי טוב יותר. וגם אף םעם לא היתה לי שידה. אבל לתינוק יש ציוד, בגדים, כשגודל קצת, משחקים, עגלה, השאלה אם יש מקום בדירה הקטנה? 
מוזמנת לכתוב בפורום הריון ולידהיעל מהדרום
לק"י

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אובדת עיצות😔 הבת שלי נתפסה בגנבה.אנונימית באהב"ה

סוף כיתה ו'.

היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.

כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.


אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.


בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.


ועכשיו זה…


פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.

היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??


אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.


ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.

מתואמת

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מנסה לענותפילה

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

לפני הכל שולח חיזוקזיויק

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.


אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

זה פורום לאמהות. בבקשה לא להגיב פהיעל מהדרום
ממש קשה כאמא5+אחרונה

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

פעילות לקיץאבןישראל
רעיון לפעילות משהו בסגנון של לונה פארק במחיר שפוי?
איפה בארץ?אמהלה

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

זורמים על מיקום חוץ מאילת והערבהאבןישראל
תודה על הרעיונות, אסתכל באתרים
לחפש הטבותעוד מעט פסח

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

מוסיפה- גם דרך הבנקים (נניח בלאומי יש הטבות..)יעל מהדרוםאחרונה
מחפשת רעיונות ליציאה כיפית לקייטנת אמהותמתיכון ועד מעון

באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.

לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'

פארק אפק?טארקו

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

וויט פול בפתח תקווהאמהלה
תודה למי שענתהמתיכון ועד מעון

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

כיתה ו' אולי מוזיאון בנק ישראל בת''אחילזון 123

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

מה את חושבת על מוזיאון האדם והסביבה?מתיכון ועד מעון
לא הייתיחילזון 123
שמעתי עליו דברים טוביםעלמא22
אבל לא הייתי 
מוזיאון על בנק נשמע לי משעמם גם בגילי🙊יעל מהדרום
הייתי שם עם ילדותחילזון 123

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

הם אוהבים רכבת?אנוני.מית

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

בירושלים ישלפניו ברננה!
ראיתי שפתחועוד מעט פסח

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פארק ידידיה זה הבית...מתיכון ועד מעון

פחות אטרקציה ללכת לשם

אולי מוזיאון אלי כהן בהרצליה? לא הייתי בעצמיחילזון 123
בשומרון יש הרבה מעיינות5+אחרונה

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

ילדים בנסיעה לעיר אחרתאנוני.מית

באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?

 

בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.

 

אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.

נסיעה אולי בסדרפילה
אבל מה לגבי מעבדה עצמה? הוא מספיק בוגר בשביל זה? הם בכלל ידברו עם בן 14?
הנסיעה נראלי בסדר גמורניגון של הלב

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

לא היתי נותנת לו ליסועאורי8
נראה לי נסיעה מסובכת. ולעמד מול המעבדה . עדיף לתקן בחנות כלשהיא בירושלים ולשלם. 
הטלפון עובד וזמין?רוני 1234

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)


את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?


אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

כבר ביררנו כמה זה יעלהאנוני.מית
הבעיה רק הטירוף שלו שהוא לא מוכן לרצות לתקן במקום אחר. והשאלה כמה לזרום איתו על זה...
הבת שלי בגיל הזה נוסעת הרבה בבין-עירונירוני 1234
אני לא רואה בזה בעיה, אלא אם כן הטלפון ישאר שם לתיקון ואז הוא חוזר הביתה כשהוא "מנותק קשר".
אני חושבת שזו לא הליכה קצרה וברורה...כתר הרימון
עדיף רכבת מודיעין מרכז ומשם אוטובוס פנימי. 
לפי מה שאני מכירה, אבל לא מעודכנתאוזן הפילאחרונה

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש


רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

גם אני פה בענייני חופש גדול כולנה

אם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?

יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.


ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?

שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?


הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.


אולי יעניין אותך