כבוד לתלמידי חכמים מול הבריחה של הצדיק מגאווהמבקש אמונה

יש משהו שלא מסתדר לי בראש...

 

מצד אחד כבוד לתלמידי חכמים זה ערך מאד גדול. 

היו עושים להם קבלת פנים מפוארת, מתאבקים באבק רגליהם וכו' וכו' היה אותו אמורא (רבא כמדומני) שהיה הולך אחורה כשהיה נפרד מרב יוסף עד כדי שהיה נתקל בדברים מאחוריו בשביל לכבד את הצדיק רב יוסף.. וכו' וכו'

 

אבל מצד שני דווקא האהבה לעצם קיומם של הצדיקים מעלה לי לראש את כל המאמרים שצדיקים היו בורחים מהגאווה, וכמה אדם (ואני מבין שאין יוצא מהכלל) צריך להיזהר משבחים שלא יגרום לו גאווה... קראתי על הבעל שם טוב שפעם נאלץ לבזות את עצמו כי הכינו לו קבלת פנים מפוארת.   בקיצור, אני חושב שהבנתם למה אני מתכוון.

אז אני מרגיש שאני מעמיד אותם בסיכון ומצער אותם

 

אז איך בעצם מסתדר הציווי שלנו לכבד תלמידי חכמים כשזה כל כך מסוכן (ואפילו עשוי לצער) את הצדיק שאותו מכבדים?

 

 

שאלה יפהadvfb

צדיקים אמיתיים מואסים בכבוד.

תודה.מבקש אמונה
וודאי שמואסים, אבל גם בורחים ממנו כי "אל תאמין בעצמך...". לא כך?



באמת כל נפש יודעת מרת נפשה ויש כאלה שנזהרים ויש כאלה שפחותadvfb

לפום דרגה דיליה.

יש אדמו"רים שהתנהגו בצורה מאוד מפוארת ויש גדולי עולם שחיים בצמצום וסיגוף אלו באמת דרכים שונות.

 

ומה הפירוש של "אל תאמין בעצמך עד יום מותך"?

נראה לי שהאמירה הזאת חותרת למודעות עצמית.

לאדם יש נטייה טבעית להאמין בעצמו מעבר.. כאשר אדם מודע לעצמו באמת האו מקיים את האמירה הזאת.

לא ממש הבנתי את התשובה שלךמבקש אמונה
אני לא מדבר על איך חיים הצדיקים, אלא איך מתייחסים לזה שאנחנו מצידנו חייבים לכבד אותם והם מצידם מנסים לברוח מזה.


אל תאמין בעצמך זה מציאות... עד שאדם לא מת היצר הרע יכול לתפוס אותו.
כמו שהבאתי על הבעל שם טוב (זה מעשה משבחי הבעש"ט) שהכינו לו קבלת פנים מפוארת והוא היה חייב לבזות את עצמו מול הקבלת פנים כדי לא להיכשל בגאווה.

החובה מצידנו היא בשבילנו, לא בשבילםadvfb

חשוב שכבוד התורה יהיה נטוע בנו, זה לא קשור דווקא לכבודם הספציפי של אדם כזה או אחר ולכן זה עניין נפרד.

הבנתי. צודק מבקש אמונה


מאידך ידועים דברי הר"ן על הפסוק כחי ועוצם ידיפלונפון מירוסלב
ולפני כן דברי המשנה "חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם"
לא ידועים לי מבקש אמונה

לגבי המשנה, אני לא אומר שאדם אמור להרגיש מושפל ובטח שאנחנו לא נשפיל ת"ח

רק מדבר על הסכנה של הגאווה וכמה הצדיקים ברחו מזה...

זה היופי בעבודת השם, הצורך להכיל סתירות בשלוםפלונפון מירוסלב
נכון. תוכל להגיד מה כתב הר"ן?מבקש אמונה


מקובל בישיבות שהפירוש של הר"ן על כחי ועוצם ידי הוא שדווקאפלונפון מירוסלב
בגלל שהאדם אומר כוחי ועוצם ידי הוא זה שמוביל לוזכרת את ה' אלוקיך.

כלומר דווקא האמונה העצמית מביאה לאמונה בה'.
לא חושב שיש מי שידחה את עצם ההבנה הזאת, רק בלי גאווה.

אני חייב לציין שעיינתי בר"ן הזה כמה פעמים, וזכורני שאפשר לדייק שם גם כהבנה הפשוטה בפסוק, אבל צריך להסתכל בפנים ולרענן את הזיכרון
חידוש מעניין.... יש בזה משהומבקש אמונה


הדרשה עצמה, כיאה לענק ישראל כמו הר"ן מעניינתפלונפון מירוסלבאחרונה
דרשות הר"ן י – ויקיטקסט

בכלל המסר שם חשוב, אבל לצערי אני לא זוכר אותו כל כך לתמצת.
צריך לעשות חזרות
.....פלונטר19

זה כמו העניין של הכרת הטוב. בן אדם עשה לי טובה לא בשביל לקבל תמורה, הוא אפילו יכול להיעלב אם אחשוב שהוא רוצה משהו בתמורה. ובכול זאת אנחנו מחויבים להכיר לו טובה ולהשיב לו על הטובה שנתן לנו. כול אחד והתפקיד שלו.

ככה זה גם כאן אנחנו מחוייבים לכבד את התלמידי חכמים וזה תפקידנו בלי קשר. ולתלמידי חכמים יש את העניין שלהם להיות ענווים. זה לא אומר שאנחנו צרכים להפחית מהכבוד שלהם. להם יש את העניין שלהם ולנו יש את הענין שלנו כול אחד יתרכז בתפקידו. לא צריך להיכנס יותר מידי לתיסבוך.

ככה נראה לי.

סתם כך יש סיכון מסויםממלא כל עלמין

בכך שאדם בוחר בתפקיד רבני, מעצם זה שהתלמידים והאוירה עלולים לגרום לו להתבלבל ולחשוב בטעות שהוא במקום אחר מבחינה רוחנית....

 

חוץ מזה באמת לפעמים לא ברור ליממלא כל עלמין

כמה נכון לקחת את החובה הזאת של כבוד תלמידי חכמים מול מי ובאיזו רמה...

אמוראים זה דבר מאוד שונה מרבנים בדורנו

ורב שיודע לתווך לך כמו שצריך לימוד גמרא והלכות שבת זה לא בהכרח יהודי תלמיד חכם שדומה בעיניך למלאך...

בכלל ההתאבקות בעפר רגליהם יכולה להיות מן החלטה כזאת כמו של ר' ישראל סלנטר לדבוק בר' זונדל מסלנט שהיה בעיניו רבו. לר' זונדל עצמו לא היה מושג שמישהו בולש אחריו וסופג אותו...

בקיצור הנושא הזה מלא בפערים בין הבנות רווחות לעצם הענין עצמו שהוא בשרשו הצווי והשאיפה לדבוק בצד הגבוה של המציאות ולייקר אותו...

כל מיני טקסים, גינוני כבוד, הפגנות כבוד מול רבנים- לא תמיד נוגעות אפילו בקצה ההבנה של מהו ת"ח ומהו הציווי לכבד ולדבוק בו.

תלמיד חכם הוא לא בהכרח צדיק..נוגע, לא נוגע
אני מסתכל על זה ככה:
צריך לכבד ת"ח בגלל התורה שיש לו.
מי שבאמת אני מרגיש הערכה וכבוד כלפיו זה מי שאני גם מכיר את מידותיו ואת יראת השמיים שלו (עד כמה שאפשר).
אצל גדולי דור, לפחות להתרשמותי, זה תמיד או כמעט תמיד יבוא יחד (וגדולי דור זה כמובן בודדים בדור. לא עשרות)

כמובן שיש השקה בין העניינים. ברוב המקרים התורה ועצם העיסוק התמידי בקודש והאחריות- מזככים את הת"ח והוא ברמה מוסרית גבוהה יחסית. אבל זה לא מוכרח. והוא גם יכול להיות באמת אדם טוב אבל עם גאווה שצצה פה ושם ושם ופה.

אז מה שצריך לדעתי זה לכבד כל ת"ח. לקום לכבודו, לדבר באופן שמדברים כלפי ת"ח, להעריך אותו, להרגיש שהוא חשוב וכו'.
אבל את ההערכה הפנימית והדרת הכבוד המיוחדת בלב לשמור לאלו שאתה יודע שהם גם גדולים במידות ובלב (ובד"כ ההרגשות האלה כבר יתפתחו מעצמם מן הסתם).

ולכן לגבי שאלתך- אני חושב שלת"ח הצדיקים, הכבוד יתן יותר הרגשה של אחריות והבנה של תפקידם מאשר גאווה וכדומה.
ולאלו שהם לא צדיקים כ"כ- אני מניח שאצל רובם גם התועלת רבה על הנזק. אבל בכל אופן הערך של כבוד התורה אצל השומעים חשוב יותר מעבודת המידות של אותו ת"ח.
...advfb
עבר עריכה על ידי advfb בתאריך ט"ז בשבט תשפ"ב 12:51

כבוד התורה כמובן תמיד יהיה כבוד ליר"ש שבה.

תורה ללא יר"ש איננה תורה. יר"ש אמתית איננה אפשרית ללא מידות מתוקנות.

בגלל ש"האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב" אז באמת מתייחסים רק ל'חזקה' שיש לו מידות (בדרך כלל זה הולך לפי הכלל "ספר לי מי הם חברך ואומר לך מי אתה".

 

וכמובן שלא כל טעות של ת"ח הופכת אותו לכך, והגמרא בברכות מציגה את זה בצורה ממש בולטת - "תני דבי ר' ישמעאל אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה, 'שמא' סלקא דעתך?! אלא ודאי עשה תשובה! והני מילי בדברים שבגופו, אבל בממונא עד דמהדר למריה"

 

לא התכוונתי למקרה של תורה בלי מידותנוגע, לא נוגע
אלא על גדלות בתורה ומידות ממוצעות שאז הכבוד שאני רוחש לאותו ת"ח זה מצד התורה שיש לו, לעומת ת"ח שהוא גם נעלה מבחינת המידות ויראת השמיים שאז אני מרגיש שהוא באמת משקף את ערכי התורה ומהותה ואז אני מעריך אותו ומכבד אותו גם כת"ח וגם כ"צדיק".
קצת קשה לומר 'מידות ממוצעות', מידות הם יחסיות להשכלת התורהadvfb

ככל שאדם יותר גדל בתורה ככה מצופה ממנו להיות בעל מידות ויר"ש יותר גדולות

"היכי דמי חילול השם? אמר רב: כגון אנא. אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר" (יומא, דף פו עמוד א)

אדם גדול כמו רב מצופה ממנו שלא ישלם בהקפה, ואם הוא משלם בהקפה זה לא כמו אדם רגיל שעושה זאת.

יש משהו לא מאוזן בנפש עם השכלת התורה אינה תואמת את המעשים. אם התורה היא לא באה לידי ביטוי בצורה מעשית היא חיצונית לבנאדם ואם כך ראוי להעריך אותה כמו כל חכמה חיצונית אחרת. כבוד התורה מצד הפנימי של החיבור של התורה אל האדם. "כמה טיפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ספר תורה ולא קיימי מקמיה גברא רבא" (מכות דף כב עמוד ב), ספר תורה הוא חיצוני ואין בו נשמה שסופגת את התורה כך כיבוד ת"ח הוא בעיקר כלפי הנפש שסופגת את התורה. אם הנפש איננה סופגת את התורה - אפשר להעריך את החכמה כשלעצמה ואת הדרכים שהגיעו אליה אבל אין זה כבוד תורה. 

שכוייח, יפה. אני מבין, אבל אני לא חושב שת"ח עם מידות ממוצעותנוגע, לא נוגע
עבר עריכה על ידי נוגע, לא נוגע בתאריך י"ז בשבט תשפ"ב 23:40
תורתו היא כחכמה בעלמא
תלמיד חכם שבמדרגה שראוי לכבדו, צריך להיות גם במדרגה שהכבודחסדי הים

לא תשפיע עליו.

לפעמים זה עבודה ומאמץ שלא יהיה מושפע, אבל הוא צריך להיות במדרגה שלא יושפע.

הא לן, הא להו. אנחנו מחוייבים לכבד. הם צריכים להתמודד עםפלונפון מירוסלב
הגאווה.
זכור את הסיפור בלוי בר סיסי, תלמידו של רבי.
ערכו לפניו קבלת פנים מפוארת כשנתמנה לרבם, ונשכח לימודו. ולא נזכרה בשום מקום בדברי חז"ל שנהגו העם כלפיו ביקורת
^^רואה אור
זה חשוב להתחשב באחרים, אבל סוף סוף את עבודת ה' שלך רק אתה יכול לעשות.
בנוסף, ממה שאני מכיר הם יודעים להעיר ולהתנגד כשחוצים את הגבול של כבוד לתורה ועוברים לכבוד אישי.


אגב, לי ה"כבוד" מפריע לפעמים מסיבות אחרות, למשל כשהרב מבוגר ומביאים אותו על כיסא גלגלים ואז רוקדים עד שהוא קם ומתיישב במקום. תמיד מרגיש לי מעיין לועג לרש כשכולם קופצים והוא מתאמץ בכל תנועה. במצבים כאלה אני משתתף עם כולם בשביל כבוד הרב, אבל משתדל לא להסתכל לכיוונו עד שהוא יושב.
ביעור חמץ שבלב - אתם על זה?זיויק

בלו"ז שלכם?

מה זה אומר בפועל?

באלול ובימים נוראים. כעת זה לא הזמן והאוירה לכךפ.א.
כל השנהadvfb
אלא?זיויק
הלוואיadvfb

ללמוד לפסח, הלכות והכנת הלב

אני מבינה שסיימת את כל המשימות בבית לפסח?לאחדשה
חחחחחחזיויק
שאלה טובהפתית שלג

אני לא על זה בכלל לצערי

תודה על התזכורת🙏הרמוניה
תעדכניזיויק
התקדם?זיויק
😤הרמוניה

אתה צריך להיות מדריך באיזה מוסד גמילה או משהו שאנשים עוברים שם התפתחות אישית וצריכים את המוטיבציה והצעדים המעשיים

אם היית בגיל המתאים גם מדריך בתיכון היה יכול להיות טוב

חחחחחח תודה על ההכוונה המקצועיתזיויק
אבל מה לעשות שאני במקצוע אחר
חחחחהרמוניה

הדפוס התעניינות הזה מתאים יותר למדריך ולא לשאלה כללית בפורום..

תודה על האכפתיות אבל לא התכוונתי לדווח פה

הפחד, כפיות טובהadvfb

נקודות שעלולות להחמיץ ולשים לב אליהם ולטפל בהם. מעשית. הכי מעשית שיש.

חשובזיויק
אבל דווקא זה?
שמעתי פעם בחינה של חברadvfb

שחוסר הכרות הטוב נמשלה לחמץ, שהיא גם תופחת כמו בצק.

שמשהו קצת יכול להעיב על הכל.

ובאמת כתבתי את זה מהמקום שלי.

אויל זה גם מתקשר לפסח ביחס לשירת הים.

שכאמור בחזל חזקיה היה אמור להיות משיח והוא לא היה כי לא אמר שירה.

תן לגמור את החמץ הפיזי קודם ;)נפש חיה.
תכף שבת הגדולזיויק
היום ביערתי חתיכת חמץ רצינית מהלב ומהמציאותזיויקאחרונה

תודה זיויק על החיזוק העצמי בשרשור הזה!

🤭

מי/מה זה בשבילכם ה'?הרשפון הנודד
המקור להכלadvfb

מאוד מתחבר לחשיבה על א-להים לפי המחשבה הפילוסופית עליו, שאי יהיה אפשר להבין אותו אף פעם

מי שנות את הכל ומי שנותן את הערך לכל.

"אילו ידעתיו-הייתיו"נפש חיה.
..אני:)))))

חבר, אבא,מלך.

אבא שאני לא צריכה להתבייש ממנו והוא יכול לתתלי הכלתמימלה..?

אמונה-הסיבה שאנשים מצליחים לחיות במציאות ההוויה הזו.

תורה-דרך חיים שיכולה להפוך גם את היצור הכי גשמי ונמוך היהלום הכי גדול ונקי...

יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רענקדימון
המקור של הכל
איני יודע כללחתול זמניאחרונה

אך זה שאני מתפלל אליו.

יש רגעים מתוקים כאלו שמביניםאני:)))))

שואני קרבת אלוקים לי טוב.

מדהים!!שלג דאשתקד

הרגעים הנעימים הם נקודות שצובעות כל שאר הזמן.

לכן הם חשובים, ועוד יותר - לכן חשוב להבחין בהם!

לגמריאני:)))))
וואו איזה כיף לךפתית שלג

העלית בי געגועים

עוד משהו שעורר בי געגועים לאחרונה:

 

ממש מיוחד!אני:)))))
איזה שיר יפההרשפון הנודדאחרונה
החיים שליכְּקֶדֶם
הם דבר תורה
מענייןאני:)))))
וגם דברי חוליןזיויקאחרונה
ברוך המבדיל
כאב של תשובהתמהון לבב
עבר עריכה על ידי תמהון לבב בתאריך ד' בשבט תשפ"ו 21:44

 

אני מנסה לעודד ולשמח את עצמי, אני מאמין שזאת מצווה.

אבל הצער על מה שעשיתי על מה שעברתי, וחוזר וצף וחוזר וצף,

מפלח את הלב

קורע את הנשמה

איך אפשר ככה?

 

אשריך עליךadvfb

אדבר על מחשבה שאני עושה עם עצמי בתקווה שאולי זה יוכל להיות גם שייך אליך במידה כזו או אחרת

 

על מה הצער שלי?

שציערתי את ה' יתברך?

זה באמת צער גדול.

אך יש לך אפשרות לשמח את אבא! יש לך אפשרות לתקן ולהגיע למדרגה יותר גדולה!

ואתה יודע מה - ה' יתברך שמח על הצער הזה! חח כן זה יכול להשמע קצת מוזר אבל זה נכון.

 

אולי בכלל הצער הוא על זה שאני לא כזה צדיק כמו שחשבתי שאני כזה.

אם כך - זה לא כזה צער חיובי שה' שמח בו.

ולכן המחשבה על הצער והתיקון לא בהכרח יעזרו במצב הזה..

אז מה כן יעזור? המחשבה שהצער הזה הוא לא כזה אמיתי ונכון.

ממה אני מצטער שאני לא כזה צדיק. נו שויין. 

אני במדרגה בה הקב"ה שם אותי בה ומשם הוא רוצה שאני אעבוד אותו!

אין לי מה להצטער על זה שאני במדרגה נמוכה ממה שחשבתי כי מה שמעניין את ה' יתברך זה לא באיזו מדרגה אני, אלא איך שאני עובד אותו לפי כל הכוחות שיש לי במצב הנתון.

 

י"ר שנזכה לרחמי שמיים גדולים ונעלה מעלה מעלה במעלות היראה והאהבה

אחד הדברים שמאוד חיזקו אותי בזמנואריק מהדרום
אורות התשובה ז,ז*


בתחילת הנישואין @יעל מהדרום הכינה לי מעיין יצירה עם הפסקה הזו ותלינו אותה בסלון, אני לא יודע לאן היא נעלמה.

הצער הוא חלק מהעסקשלג דאשתקד

ככל שיש יותר צער, יש יותר בהירות מה לא טוב וזה ממש מוביל לבהירות מה כן טוב.

ממליץ לך בחום לעלעל מדי פעם ב"אורות התשובה", זה ייתן לך עוד יותר אור ועוד יותר אור.


בהצלחה חבר יקר!!!

תודה. אשמח ברשותכם לבקשתמהון לבב

מקורות נוספים (ואולי גם מיקוד פרקים באורות התשובה) מידיעתכם וניסיונכם

בדגש על אותו תת נושא בתוך התשובה של הצער על העבר.

החלק השני בתורה רפ"ב בליקוטי מוהרןאריק מהדרום
יש את פרק ח באורות התשובהפצל"פ

שהכותרת שלו היא

ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ

עם כל החשיבות של הצערנרשםכלפעםמחדש

הזמן שבו הצער עולה בטבעיות (זה לא יקרה לנצח) הוא גם הזמן הטוב ביותר לתרגם את התחושה הזו להחלטות נכונות וריאליות לשיפור והתקדמות, שהוא השלב החשוב בתשובה הנקרא "קבלה לעתיד". מה אעשה שלא יקרה שוב, איפה צריך גדרות ובד"כ גם הוספה בלימוד תורה...

אשריך ממשזיויק
אני רק להגידאמאגיבורה

שעם הזמן זה נהיה פחות כואב...

אולי מתבגרים

אולי התשובה עולה קומה

אולי יש פחות זמן...

בכל אופן לי היו לילות בלי אוויר!!! על דברים שעכשיו עוברים כמו גל...

חיספוס?זיויק
הכל יכול להיותאמאגיבורה
למרות שאני לא מאמינה שצער על עבירות יכול להתחספס.. בטח אם אתה עובד על אהבה וקרבה להשם. נראה לי שפשוט עם השנים הקשר נהיה כלכך קרוב ויומיומי ואמרתי שאתה מרגיש שהכל יכול לעבור. אצלי אישות העצות של רבי נחמן היוו ממש חיות בתקופות האלו..
בהמשך לשרשור: אני אשמח למקורות בנושא נוסף:תמהון לבב

הגישה הנכונה ללימוד תורה ולא פחות חשוב מזה הגישה הלא נכונה ללימוד תורה.

אני רוצה לנסות להסביר: אני מכיר כל מיני כיוונים, אני למקד את עצמי מתוך החוכמה של החוויה שלכם דברים שנגעו בכם (משהו שאין ל-AI). אני מחפש רעיונות מפותחים ומתפתחים בנושא למשל על בסיס: "שלא ברכו בתורה תחילה"/ "לא זכה נעשית לו סם"/ "הרבה עשו כר' שמעון ולא עלתה בידם" ועוד.

מקווה שהשאלה וההקשר מובנים תודה.

...advfb

"משל, למה הדבר דומה - לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה!"

 

ברכות ס"א עמוד ב' - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D
 - התלות בלימוד התורה, זה עניין מאוד יסודי בעיני. זה לא רק צ'ופר, אלא זה זה החיים. גישה לא נכונה ללhמוד תורה מוצאת "אלטרנטיבות" אחרות או פשוט לא מבינה את ההכרחיות של לימוד תורה.

 

יש עוד פסקה של הרב קוק בשמונה קבצים שחזיקה אותי ביחס ללימוד שלא לשמה, פסרמתי אותה פה פעם אחת, לא מוצאת כעת. העתיק אותה לכשאמצא.

תודהתמהון לבב

על הכיוון. באמת חשוב לי החיבור הישיר למדרשים ולמקורות (לא מאמרים מודרנים שונים של ד"ר מנותקים אלא משהו רציני) אבל כמו שאמרתי אני רוצה למקד את עצמי לפי היכרות של רעיונות יותר מפותחים - מהרעיון אל המקור, במקביל למה שאני אישית מתייגע בחיפוש עצמי מהמקור לפירוש.

יחד עם הצער על החטאנוגע, לא נוגע

יש שמחה על ההתקרבות לה'. בזמן שאתה בצער אתה מקיים מצוות תשובה, וממילא אתה דבוק אז בה'.


"מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. אלהים אלי אתה א‍שחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".

על אותו משקל, תיקח את הרגשת הכאב על החטא להרגשה כאב כללית ויסודית על הריחוק מה' כשאין השראת שכינה ומקדש. תרגיש כאב על זה שה' נסתר.

אורות התשובההרשפון הנודד

אולי יעזור לך ללמוד קצת את הפרק שבו הרב קוק מדבר על ייסורי התשובה ועל הטוב שצומח מהם(נראלי אזור פרק ט)

אשרייך ממש. מעלה גדולהלאחדשהאחרונה

אבל זה שלב שצריך לעבור כדי להתקדם הלאה

צער ועצבות הם עצת היצר, לדרדר את האדם להמשיך לחטוא...


עיקר התשובה הוא ההתקדמות, אחרי החרטה כמובן.

לא לשכוח עם ישראל חטאו בעגלה, סמוך למעמד הר סיני והנה כולנו כאן. אז קל וחומר שאפשר לעשות תשובה על רוב החטאים רנדומליים ולהתקדם

חזרה בתשובהאשר ברא

כחוזרת בתשובה כמה שנים טובות, אשמח לשמוע את דעתכם ועצתכם.

הרבה פעמים הכניסה לעולם של התורה והמצוות מאוד מבלבל מבחינת מגזרים,

דתי. דת"ל. דת"ל תורני. חרד"ל. חרדית ליטאי. חסידי. ארצישראלי. וכו'.

הרבה מאוד הגדרות, לכל הגדרה תת הגדרה וכן הלאה.

הרבה פעמים אם אני אומרת שאני חוזרת בתושבה, מחשיבים אותי לסגנון רבנים של הידברות.


וככל שהשנים עוברות הרבה יותר קשה לדייק מה אני? מי אני?

ראש מאוד הלכתי ומאמינה בקונספט של הצבא אבל עם תסביכים על התנהלות המדינה. [כך שלא נתפסת כ"כ 'ציונית' בציבור הדת"ל].


דוסית מידי בשביל הסרוגים ו"לחוצה" בשביל החרד"לים. לא ממושמעת מידי בשביל החרדים..


אז מה אני?

זה מאוד קשה. מרגישה שאחת לתקופה ובמיוחד כשאני יוצאת לשידוכים, אני  מצאת באיזשהו בירור זהות מחודש..

ועוד יותר קשה להסביר את הסגנון הספציפי שאני-

מבית חילוני.. לציבור החרדי.. מהחרדי לגבעוני..לחרד"ל.. וכל זה כשאף ציבור לא באמת מקבל אותי במאה אחוז.

איך פעם מישהו אמר לי, שמשפחות לא רוצות להכניס חוזרים בתשובה שמא יתחילו לדבר על כל מה שהם עברו ועשו..

זה גורלנו? לחיות בתחושה שאנחנו פחות טובים?


גם מרגישה שזה החלק שמאוד קשה לי איתו, כי בסוף כל הציבורים הם (מבחוץ לפחות) מאוד קהילתיים.. ובפנים מפחידה אותי המחשבה שלא אהיה מתאימה לשום מקום.


הרבה מכם יכתבו לי "לא צריך הגדרות וכו'.."

אבל בסוף כשרוצים לחפש שידוך דרך שדכן הוא דורש הגדרה. וגם הבחור מנסה להבין מה נמצא מולו..

ועוד יותר במציאת רב/נית לליווי.. כי כל רב תחת רבניו ינסה למשוך לכיוון שלו.

ומה הכיוון שלי? הרב קוק? סאטמר? ברסלב? ליטאי? כהנא?

זה מתחלק ל2 לדעתיזיויק

את מול עצמך, ואת מול אנשים.

האם את מול עצמך מגובשת כבר?

נכוןנחלתאחרונה

אני מסכימה עם זה.  כמובן שאפשר לאמר לך שכל עוד את מקיימת מצוות, בכלל לא משנה באיזה מגזר תהיי.

אבל, היות וכדתיים, אנו מוצאים את עצמנו (לפעמים פחות או יותר), שייכים למגזר המסויים שדרכו חזרנו

בתשובה, או שבמוסדו למדנו....

 

מלבד אלה ש"החליקו" מאה אחוז לתוך מגזרם, יש אני חושבת הרבה, שלא ממש. שומרים את המצוות

בקפדנות, אנשים אמיתיים, אבל הם לא חרדים, הם לא דת"ל, הם לא חסידים וכו'.... אולי יש להם דעות

דומות למגזר מסויים אך לא בכל.

 

הכי קל ופשוט להגיד לך: תהיי את. קודם כל, תהיי את. כמו שהיית לפני שחזרת בתשובה - כלומר עם האופי

והאישיות שלך. לא מוחקים שום דבר, בטח כשעדיין הקרקע לא מספיק יציבה מתחת לרגליים.

ואת יכולה לנסות; ללכת לשיעורים כאלה ולשיעורים כאלה ולראות היכן את מתחברת, ולאילו אנשים

ודעות את מתחברת.

 

לא חייבת לשנות את דעתך לגבי המדינה והצבא, רק כי זה לא הולך ביחד. מותר לך לצדד בגיוס

ובבד בבד לא להציב את המדינה כערך עליון.  וגם ההיפך מותר לך כמובן...

 

אולי זה עניין של אופי; יש בעלי אופי קיצוני שצריכים את הדעה הנחרצת והבלתי מתפשרת ויש

כאלה שרכים יותר. האדם כל כך מורכב שמה שאמרתי עכשיו נשמע לי שטחי.

 

מבינה את הקושי - כאילו לא שייכת לשום מקום באמת. אבל את שייכת לעם ישראל ולקב"ה,

וזה מה שחשוב. לא ישאלו אותך אחרי 120 איזה נוסח התפללת ולמי הצבעת. נכון?

 

חברה זה חשוב מאוד. במיוחד ליהודי.. אבל יחד עם זאת, צריכים להיות אותנטים. אמיתיים.

לעבוד את השם ממקום אמיתי. לא מזוייף.

 

ויש את הגרסא דינקותא שנושפת בעורף ונכרכת סביב הרגליים....לא פשוט לחזור בתשובה.

 

תהיי סבלנית לעצמך. גם בשידוכים;  אם השדכן לא מתאים לך, ואת יכולה הרי להרגיש את זה,

ואם הבחור לא מתאים לך, ואת יכולה להרגיש את זה, אז אל תסתבכי עם מגזרים ופוליטיקה

וכאלה. ואל תתבלבלי מכל מיני דעות נחרצות או שמנסות למשוך אותך לצד שלהן; אולי

זה מתאים ואולי זה לא. אולי בהתחלה, בגלל שאת יחסית "חדשה", תאבדי כאילו את

הדעה והאישיות שלך, אבל תני לעצמך זמן ומקום להתעשת ולחשוב על זה שנית.

ולסמוך על האינטואיציה שלך גם. זה קול השם, אני חושבת.  

 

הכי חשוב זה הקשר  שלך עם השם. יש אנשים שחיצונית הם לא נראים דתיים

אבל כל כך קשורים לקב"ה.

 

עולם הפוך כאן. 

 

חושבת שהכי חשוב לבקש מהבורא שיראה לך את הדרך ש ל ך: "תעיתי כשה עובד,

בקש עבדך".

 

אם את רוצה לשוחח עם מישהי שאני מאוד מאוד מעריכה - בעלת תשובה (כבר

שנים רבות עם משפחה גדולה בלי עין הרע), הייתי שמחה להפגיש ביניכן

אם תרצי בזה.  היא ובעלה וכל המשפחה, מאוד יראי שמים, מאוד אמיתיים

ומאוד מאוד הם עצמם.

 

כל טוב לך והרבה הצלחה. אל תדאגי. את לא לבד. כל בעלי התשובה מתחבטים

בכך. ולפעמים, גם אחרי שנים.

 

 

מבין שהשאלה שלך היא מאוד פרקטיתadvfb

ז"א, לקב"ה בודאי לא אכפת לו איזו תוית חברתית תשימי על עצמך.. זה פשוט, נכון? זה כמובן חשוב מאוד לדעת.

 

אם כן, אז ממליץ להסביר לשדכן מה את מצפה מבן הזוג העתידי שלך ופלוס מינוס מה התפיסות שלך -

יהיו "שוליים" בציבור החרדי/חרדלי/דתי לאומי שיכילו ויהיו ממש סבבה עם הציפיות שלך מעצמך ומהסביבה.

גם אם לזה שם, זה לא סוף העולם.

נראה לי שזה מאפיין יותר את הציבור הספרדי. לאשכנזים, בדרך כלל, יש גבולות יותר נוקשים ביחס להגדרות.

בבית כנסת ספרדי ממוצע הגיוני שתראי יותר סגנונות של שמירה על אורח חיים דתי והשקפות, לצורך העניין.

לא כולם כאלה קהילתיים בציבור הדתי. הרבה גרים בערים ולא בישוביים וממילא הקהילתיות פחות נבחנת.

מכירה את הסגנון של הרב גינזבורג?פצל"פ

מעניין אם יתאים לך...

סתם תפס אותי השילוב של הדוסיות עם זה שאת מאמינה בצבא אבל לא במדינה ושאין לך את הציות העיוור של החרדים

רק מתלבט אם מה שכתבת על ראש הלכתי הכוונה שאת פחות מתחברת לחסידות?

כאילו מבחינה חברתית יש אצל הרב גינזבורג משהו מאוד מגוון שיש שם גם אנשים שמגיעים מסביבה חרדית/חבדית וגם אנשים שהגיעו מסגנון דתי לאומי-חסידי אבל הם באמת פחות מתחברים לקטע הציוני


וגם יש קהילות של חוזרים בתשובה...

מכירה? גם שם לא מוצאת את עצמך כ"כ?


לעניין השידוכים, מעניין אותי, מה את בכלל מחפשת?

את מחפשת מישהו כמוך שהוא גם לא מוגדר? או שאת כן רוצה מישהו ממגזר מסוים? או שאולי הוא יבוא ממגזר אבל יהיה בשוליים שלו ויותר מחובר לכיוון שלך?

אני לא מספיק מכיר אבל אני מניח שיש כאלה שדכנים לסגנון לא מוגדר כי בסוף זה משהו שקיים ויש לא מעט אנשים כמוך בזה, אז השאלה אם את רק מחפשת אותם?

או שאת עובדת מול שדכנים מגזריים רגילים ולכן את מרגישה שאת מסתבכת?


לגבי רב לליווי, אני חושב שזה משהו מאוד מיוחד בדור שלנו שבאמת כולם הרבה יותר מחוברים וקשורים ואת באמת יכולה ליצור לעצמך קבוצה של רבנים ושלכל תחום יש את הרב שאת מתחברת אליו בו והולכת לפיו


אבל כאילו בסוף לא מספיק כתבת על עצמך אז מקווה שאני בכלל בכיוון ומוזמנת כמובן לדייק 

בתור מישהי שעברה את זהאמאגיבורה

וגם התחתנה עם מישהו דוס מבית, אני בהחלט מבינה לליבך! אז קודם כל אנחנו שנינו חסידים של חסידות ספציפית וזה היה לנו ברור שזה הקו שלנו ולכן זה היה קצת יותר פשוט. אבל, המלצה מהלב- להתחתן עם בעל תשובה. מישהו שיכול להבין ולהכיל את כל העולמות וכל הקונפליקטים וכל הדברים שעולים ועוד יעלו. אני לא מתחרטת לרגע אבל זה בהחלט היה מאוד מאוד מקל. דבר נוסף הוא להיות שייכת למסגרת כלשהי. לאו דווקא קהילה אבל אולי מדרשה או שיעור קבוע, משהו שיכול לתת כיוון או איזושהי שייכות גם אם את מרגישה שלא הכל סגור. וכמובן שהעיקר לאן הלב מכוון.

אני לא מתכננת לעקוב אחרי השרשור אז אם את מרגישה שאת צריכה עוד מילים או התייעצות את יותר ממוזמנת לפנות אלי בפרטי בשמחה גדולה!!!

טו בשבט שלכםזיויק

איך מתחברים לקדושת הארץ?

סדר טו בשבט מיוחד?

דבלות מארץ ישראל ולא מטורקיה?

נטיעות?

לימוד? תפילות?

לבד? משפחה? בחבורה?

שאלות יפהפיותנפש חיה.

שבעת המינים (ולא רק)

תפילה על האתרוג

לימוד על הפירות

תפילה על הפירות

בקשות בעת רצון הזו


הלוואי שנזכה בשלימות.

תודה!זיויק
היה באמת מאד יפה. ברוך ה'!נפש חיה.

שירים

ברכות

דברי תורה, מדרשים

תפילה על האתרוג


ברוך ה'.


ברוך ה'זיויקאחרונה
ממליצה על השיעור הזה של הרב שניאור אשכנזיתמימלה..?

לי הוא עשה הרבה סדר במה זה החג הזה בכלל, חיבר אותי אליו ונתן לי להבין שלא סתם אוכלים פרות יבשים...

זה פחות מדבר על הארץ והפרות ויותר נותן מבט על מה משמעות החג בכלל ומה אפשר לקבל ממנו, לי זה עזר...

אולי יעניין אותך