אני שואלת אותה קבוע מה קרה למה היא לא רוצה.
אומרת לי משעמם לי בתפילה אחכ משעמם לי בברכת המזון והיום אמרה משעמם לי שאוכלים בצהרון ....
אני מנסה להבין איזה סבל היא עוברת ? הרי משהו עובר עליה אז והיא לא יודעת להצביע על מה .. אבל תמיד זה במשעמם לי.
תמיד שאני מגיעה לקחת אותה היא אומרת לי למה באת מוקדם ושהיא רוצה עוד להישאר..
אני מכירה את הגננת המון שנים. אישה מופלאה. הבת שלי מאוד אוהבת אותה. גם אומרת. ויש לי קשר טוב איתה. אני מתכננת להתקשר אליה להתייעץ. אבל אני מנסה להבין מה רע לה באותן סיטווציות?
שתי בנות אחרות שלי עד היום מתגעגעות לגן הזה, מאוד אהבו את הגננת ואת הגן .. היא בגדול אוהבת אבל פתאם נהיה לה את הקטע עם הבכי בבוקר .... תודה לכן ..
