שלא התחתנה

זה מספיק טוב? או שהוא מתעקש על הס'

קיבלה רק חיסון קורונה אחד 

אבל עכשיו מתנגדת בנשמה!

 מחמירה אפילו בחיסון שפעת.

מחפשת מישהו לא מחוסן, אבל מסוגלת להתפשר על מחוסן לייט.

מתכוונת להקים בית חסין קדוש

ובהערת סוגריים - אני חושבת שחובה על מי שלא התחסן להגיד את זה מראש לצד השני.

הוא ככל הנראה מאמין בשקרים שמפיצים על החיסונים - מה הם גורמים כביכול למי שהתחסנה.

אולי @מאמין וזורע יכול להסביר למה זה פרמטר חשוב לחבר.

זה דבר כל כך שולי ולא קריטי, לכן גם מצחיק שמישהו מחפש ספציפית מישהי לא מחוסנת וזו הדרישה היחידה שלו..

ראי כאן:

חובה! - לקראת נישואין וזוגיות

אני ארחיק לכת ואומר שזה אשכרה נהיה כמו תת מגזר

יש המווון אנשים שמדברים על זה כל היום

מבחינתם זה הצלת נפשות כפשוטו

לא רוצה להיכנס לוויכוח, אצלי זה לא תופס בכלל מקום, אני לא רואה שהחיסון עוזר למניעת הדבקה (המחוסנים אצלנו נדבקו חוץ מאחת והמחלימים לא נדבקו) גם בסטטיסטיקות של משרד הבריאות.

עכשיו, הסיכוי שאחלה ואקבל את זה קשה נמוך מאוד ולכן לא אקח חיסון שבטוח יגרום לי להרגיש רע שמראש הסיכון שלי לחלות בצורה קשה אפסי.

ושום דבר ממה שכתבת לא נותן תשובה אמיתית לאף אחד מהסעיפים בהודעה שקישרתי אליה, ותסלחי לי על הבוטות - המניעים שכתבת כאן אגואיסטים לחלוטין.

מה שאת יודעת היום זה שונה ממה שידעת לפני שנה (העניין של מניעת ההדבקה).

החיסון לא בטוח יגרום לך להרגיש רע.

א. הוא מסכן אותי. ת. מחוסנים נדבקים ומדביקים יותר ממחלימים. לכן אני לא מסכנת  אף אחד.

ב. הוא מסכן את סביבתי. ת. כנ"ל

ג. הוא לא סומך על רוב מניין ורוב בניין של אנשי הרפואה והמדע. ת. זה לא עינין של חוסר אמון. אני מסכימה שהחיסון מספק הגנה ממחלה קשה למתחסן אך אני כמחלימה צעירה בלי מחלות רקע לא צריכה את ההגנה הזו.

ד. הוא פורש מן הציבור. ת. אחוז המחוסנים בחיסון רביעי גדול מאחוז לא מחוסנים? 

ה. הוא מעדיף את טובתו האישית על פני הטוב הציבורי (נכון שצעירים ובריאים חוטפים קורונה קלה יותר - אבל בזה שכל פרט לא מחסן הוא משאיר את גופו זמין להיווצרותם של וריאנטים חדשים). ת. אם מחוסנים נדבקים ומדביקים באותה רמה אין שום סיבה שבגופם המחוסן לא יווצרו נגיפים חדשים. פלאש ניוז, האומיקורון הובא לארץ ע"י אישה מחוסנת.

ו. מחלה נגיפיות (כמו קורונה) עם סיכון להשפעה ארוכת טווח על פוריות הגבר. חיסון מגן מפני זה. (ראו כאן וכאן) ת. אני משדלת ממש להיות נקבה. אגב, חיסון משפיע על המחזור הנשי. (המחקרים העדכניים אומרים שזה לטווח קצר)

נכון. המניע שלי לא להתחסן הוא אגואיסטי לחלוטין. אני לא מעוניינת להרגיש רע לכמה ימים שאני מחשבת שהסיכון שאחלה נמוך יותר. משפחתי חוסנה והם הרגישו רע למספר ימים כשחליתי הרגשתי רע ליום אחד.

גם כשאת בוחרת בחנות שוקולד או קרטיב זה אגואיסטי לחלוטין. כיוון שהבחירה האגואיסטית שלי לא מסכנת אף אחד אני לא רואה בה שום דבר רע.

כי את ההודעה ההיא כתבתי לפני האומיקרון (ולגבר), אז מצחיק קצת לתת הנמקות למצב מתוך מה שאנחנו יודעים היום על האומיקרון.

הדגש בעיניי הוא מי שבחר לא להתחסן עד כה אפילו בחיסון הראשון.
זה בהחלט הבעה של חוסר אימון בממסד.

אני חושבת שהרבה מהטענות שהבאת כאן לא נכונות בעליל.

"מחוסנים נדבקים ומדביקים יותר ממחלימים." הייתי שמחה לראות מקור (מוסמך) לדברייך. לא שמעתי על דבר כזה בכלל. לחלק של "מחוסנים נדבקים יותר" - זה לא נכון לפי הנתונים הנמצאים באתר של משרד הבריאות. לא מחוסנים ומחוסנים ללא תוקף (גם מעל גיל 60 וגם מתחת) נדבקים יותר מאשר מחוסנים.

האם הם מדביקים יותר? לא נראה לי שיש איך לדעת. לא נראה שמישהו באמת בדק את זה...

הנתונים של החיסון הרביעי לא רלוונטיים - רק עכשיו הוא נפתח לאנשים מעל גיל 18. הנתון הנכון הוא ש-70% מהאוכלסיה בישראל התחסנה (בלפחות חיסון אחד) - וזה הרוב המוחלט...

ההחלטה אם לקבל חיסון רביעי או לא היא שולית בעיניי לעומת ההחלטה אם בכלל לקבל חיסון (ראשון).

נכון, אדם צעיר ובריא ככל הנראה לא יצטרך אשפוז אם יחלה בקורונה, בין אם הוא מחוסן ובין אם לא.

אבל יש כאן שתי נקודות עקרוניות:

1. כל אדם שנדבק הוא פוטנציאל ליצירת וריאנטים חדשים, לא משנה מה גילו ומצבו הבריאותי. כשאני מתחסנת, אני חושבת לא רק עליי - אלא גם על הסובבים אותי, איך הבחירות שלי ישפיעו עליהם. לבחירה האגואיסטית לא להתחסן יש השלכות על החברה כולה - זה לא כמו לאכול שוקולד, אלא כמו לעשן ליד אנשים אחרים.

2. אנחנו לא יודעים מה ההשפעה של המחלה בטווח ארוך. אנחנו מכירים וירוסים אחרים (לדוגמה, אבעבועות רוח) שאחרי עשרות שנים מתפרצים שוב (שלבקת חוגרת בדוגמה). ולכן אני עושה את כל ההשתדלות לא להידבק (כולל לצאת לדייטים עם מסיכה באוויר הפתוח בגלל מה שקורה עם האומיקרון).

כמחלימה את נמצאת בקטגוריה נפרדת, כי יש לך נוגדנים (בהנחה שחלית לאחרונה). אבל עדיין, את הבחירה שלך לא להתחסן אני רואה כמשהו אגואיסטי שפוגע בנו כחברה. והבחירה שלא להתחסן עד עכשיו - בעיניי זה מעין יריקה בפרצוף של הקב"ה.

אם את סופרת בכלל המחוסנים את המחוסנים בחיסון ראשון ושני זה מאוד מקל עלי.

הנקודות לא רלוונטיות

1. אחוז המחוסנים הנדבקים שווה לאחוז הלא מחוסנים שנדבקים וגבוה מאחוז המחלימים שנדבקו. ככה שאם את ממש רוצה לחשוב על כל החברה תדבקי ותכנסי לבידוד. כך הסיכון שלך לחלות פעם נוספת יהיה נמוך יותר.

הבחירה להתחסן או לא לא משנה כי בכל מקרה הסיכוי להידבק שווה.

2. נכון ואנחנו גם לא יודעים מה ההשפעה של החיסון לטווח ארוך של 10 שנה. בכל מקרה לי זה לא רלוונטי כי אני מחלימה ככה שחליתי כבר. נראה מה יהיה עוד 20 שנה. אגב, אני גם לא מתנגדת חיסונים, אני רק אומרת שזה לא כזה ביג דיל שצריך להקים קבוצות שידוכים נפרדות ולהסתמך על זה כאילו זו איזה תכונה קריטית מחוסן/לא מחוסן, שכל אחד יעשה מה שהוא חושב לנכון וישתדל לשמור על הבריאות שלו ושל הסובבים לו. וכל מי שלא התחסן/התחסן אני משוכנעת שיש לו סיבה ולא צריך להפוך את הכל לאישיו

כמחלימה אני אכן נמצאת בקטגוריה שונה אבל זה לא העינין, למה שאני אתחסן אם סטטית אני באותו סיכון להידבק כמו מחלים מחוסן? אגב, לומר שזו יריקה בפרצוף של הקב"ה בלי להסביר את עצמך זו דמגוגיה.

נ.ב. אם את תוהה מאיפה הסטטיסטיקות שלי אז את מוזמנת להיכנס לאתר הזה חבל שאנשים לא טורחים לבדוק מה כתוב בו קורונה - לוח בקרה

נ.ב.ב. אין שום דבר קדוש בחיסון כשלעצמו ואני לא אתחסן רק בתור אמירה.

גם במחשב וגם בטלפון - אבל לא מפורט שם ממי כל אחד נדבק, אלא רק מספר הנדבקים.

1. אם את מסתכלת על מספר חולים פעילים למאה אלף איש בקבוצת הגיל שלנו (אני מניחה שאנחנו באותה הקטגוריה) - יש 6355 לא מחוסנים בכלל; 5799 מחוסנים ללא תוקף; 4458 מחוסנים). אם את מסתכלת על יום שני, על כל מאה אלף איש מתחת לגיל 60, 1029 איש חלו ולא היו מחוסנים בכלל; 1049 חלו ולא היה להם חיסון בתוקף; 903 חלו והיו עם חיסונים בתוקף. 

אקראית בחרתי לשים כאן נתונים של יום שני. אפשר לבחור ימים אחרים גם - זה די עקבי, ולכן כנראה גם מובהק סטטיסטית - מחוסנים פחות נדבקים. הסיכוי להידבק אינו שווה - מחוסנים נדבקים פחות. לחברה מועיל יותר שלא אדבק כלל, ואני מנסה לעשות את זה.

2. מעולם לא התגלה השפעה ארוכת טווח של חיסון. של מחלות כן. אולי זה אינדקציה טובה לעתיד.

3. האם זה ביג דיל? אני חושבת שכן.

באותה מידה יש אנשים שדברים אחרים הם ביג דיל בשבילם - נניח עקרוני להם גובה מסוים - לא מוכנים לצאת עם מישהו שגבוה מהם\נמוך מהם בפער מסוים. בעיניי זה שטויות.

ומי שחשוב לו להתחתן רק עם מישהי שלא התחסנה (כמו החבר של הפותח) - למה שלא יהיה לו מקום ייעודי לזה? לצורל העניין, אין לי שום בעייה שיהיה קבוצה שבו חברים אנשים רק בטווח גבהים מסוים. או גילים מסוים. או כל חתך אחר שאנשים חושבים שהוא רלוונטי.

סליחה, חשבתי שזה ברור. כאדם מאמין, אני מאמינה שהקב"ה בורא גם את המכה וגם את התרופה. בניגוד למגיפות קודמות, אנחנו נמצאים במצב בו האנושות למדה את חוקי הטבע שהקב"ה ברא, ומצא פתרונות בצורה של חיסונים.

אנחנו כבר כמעט שנתיים תמימות בתוך מגיפה עולמית. תוך שנה (!) הצליחו ליצור חיסונים שהצילו חיים של מיליונים ברחבי העולם. אמנם לא הצליח למגר את הנגיף, אבל בהחלט להקל על תסמינים ולצמצם מקרי מוות.

וכשאדם מאמין לא מתחסן, מה הוא בעצם אומר לקב"ה?

זה כמו הבדיחה (קראו בכותר - כיתה ז: חינוך ישראלי תרבות ישראל ומורשתו זהות יהודית בעולם משתנה) על ההוא שטובע ולא רוצה לעלות על סירת הצלה ומסוק כי הקב"ה יציל אותו. הקב"ה מושיט לנו את היד בצורה של חיסונים, ויש כאלה שמסרבים לקחת את זה.

ואני לא מדברת על מי שעומד כרגע מול האומיקרון ואומר שממילא הסיכון לחלות די דומה - אלא בקטע של איפה היית עד עכשיו? איך אתה מעז לא לעלות על המסוק ולסמוך על הנס? איך אתם עוצמים את העיניים ואוטמים את האוזניים לטוב שהקב"ה מרעיף עלינו? איך אתה מביע חוסר אימון מוחלט במי שממלא את הצו האלוקי של "מילאו את הארץ וכבשוה"?

ולגבי נ.ב.ב. - אני חושבת שיש כאן עניין שנובע מהבדל עקרוני בתפיסות העולם שלנו. משהו שמבדיל בין תפיסה חרדית לדת"ל.

הכל בר תיקון בכל שלב.

חוץ ממה המעורבות בו בעיות נפשיות שלא ניתנות לטיפול.

מה שכן, לפעמים הדרך לתיקון כרוכה בעבודה גדולה, אמיתית, כואבת, מורכבת, מאמצת, דורשת...

השאלה אם יש מספיק אומץ

מתמודדי נפש עם בעיות שלא ניתנות לטיפול נשואים.

אמרתי שהדלת עלולה להיסגר כשהתמודדות נפשית מעיבה על זוגיות בצורה אלימה ורעילה.

לא אמרתי שמתמודדי-נפש לא יכולים לחיות חיי נישואין אוהבים, מיטיבים ונעימין.

אם דלת ננעלה

לא משנה אם אתה נעלת או מישהו אחר

תמיד ישארו דלתות נוספות

בכל נושא ובפרט באהבה

עם עבודה נכונה

הדלת הבאה יכולה להוביל למקום טוב יותר

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?