פריקה על ״עזרה״ מהבעל..Lana423
שלושה שבועות אחרי לידה.. בעלי חזר לעבודה שלושה ימים אחרי הלידה.
הוא לא עוזר בכלום.. שום דבר - כלים, כביסות, זריקת זבל! כלום!!!
אוכל ומשאיר את הכלים על השולחן, במקסימום שם אותם על השיש..
אם יוצא ששומר על התינוקת כמה שעות (בזמן שאני מנקה וכו׳…) אז לא מחליף לה חיתול.. רק שם אותה בלול ועושה לה ״ששש״ אם היא בוכה.
אני לא יודעת כבר מה לעשות. אלה החיים מעכשיו? עכשיו כמה שנים לא אשן? וכל היום אנקה קקי ופיפי ואשטוף כלים?
אם אני מבקשת ממנו לעזור לי הוא אומר שהוא - בניגוד אליי - עובד, אז לא הגיוני שיתעורר בלילה ולא הגיוני שבבוקר יקום יותר מוקדם כדי להחליף אותי שאוכל להתארגן קצת אחרי לילה ללא שינה..
זה גורם לי להרבה דברים נוראיים.. נפשית.. ואפילו פיזית.. לפעמים יש לילות שלמים שהתינוקת יונקת שעות ולא ישנה.. ואני לא יכולה ללכת להתפנות.. ואז בבוקר הוא קם וישר בורח לעבודה ואני עדיין עם ההתאפקות…. אז נהיו לי טחורים (מניחה שזה שילוב של התאפקות + חוסר שתיה + תופעות מהלידה..) וכואב לי נורא..
מוצאת את עצמי בוכה כל היום - כל מה שאני רוצה זה כמה דקות לעצמי לנוח.. והוא לא מוכן לתת לי את זה.. אם הוא כבר מסכים לשמור עליה לכמה דקות אז אני צריכה לשטוף בקבוקים ולחטא אותם ולעשות כביסות ולשטוף כלים..
זה לא אמור להיות ככה נכון? גם אם הבעל עובד הוא צריך לעזור.. נכון?
הוא גורם לי לפקפק בשיקול דעת שלי כבר…
אכן נשמע קשהYaelL

תראי, יש משהו בזה שהוא עובד וצריך לקום ללכת לעבודה ולכן צריך לישון, אבל עדיין- הוא אבא של התינוקת וכן יכול ואמור לעזור קצת. ואת לא אמורה להגיע למצב כזה שקשה לך כל כך נפשית ופיזית, הוא כן אמור לשאת איתך בנטל ולתת לך קצת מרווח לנשימה בשביל הנפש והגוף. יש לך אפשרות לקבל עזרה מגורם שלישי? אמא/אחות, אפילו עזרה בתשלום?

בגלל שאני לא עובדת, צריכה את התמיכה שלו כדי לקבל עזרה בתשלוםLana423
והוא לא מבין מה הבעיה.. אומר שזה פשוט ושהתינוקת כל היום ישנה..
אמא שלי לא יכולה לבוא לעזור לי, אבל היא כן יכולה לעזור לי אם אגיע אליה.. אז אמרתי לו שאני רוצה לנסוע לשבוע לאמא שלי. הוא התעצבן נורא ואמר שאם אני נוסעת זה בלי הילדה
מה היה לפני הלידה?מקרמה
עבדת? הוא היה שותף במטלות הבית?
איך מתנהל תהליך קבלת החלטות אצלכם?

ואני הייתי הולכת לנוח אצל אמא וכמובן לוקחת את התינוקת.

ולהגיד במפורש.
אם אתה לא מסוגל לתת לי את התנאים הבסיסים להתאושד אחרי לידה אז אני אחך למרום בו זה אפשרי.
ולהגיד לו גם שהאיום של לנסוע בלי התינוקת לא באמת מחזיק.
אי טפשר לאכול ולהשאיר את העוגה שלמה.
כי לטענתו הוא עובד ולא מסוגל לדאוג לבית ולתינוקת בנוכחותך אז ק"ו בהיעדרך.

בבקשה תדאגי לעצמך.

אז שיחליט
עבדתי, הוא מעולם לא היה שותף במטלותLana423
הוא בא מבית שהאבא לא עושה בו כלום - לא היה חלק מגידול הילדים בכלל, היה מגיע מאוחר בלילה ויוצא מוקדם בבוקר
המשפט האחרון לא מוצא חן בעיניי בכללרקלתשוהנ
אם הוא לא יכול לעזור איזה סיבה יש לו לא להסכים שאמא שלך תעזור לך?

את יכולה להציב לו עמדה ברורה, או שאתה עושה אחד שתיים שלוש או שאני נוסעת לאמא שלי, לא מתוך כעס ועצבים אלא מתוך שאני חייבת עזרה?
לגמרי לברוח לאמא שלך לשבוע. דחוף אבל.אורוש3
את מפרקת את הגוף והנפש שלך לטווח הרחוק. תנסי לדבר איתו ואם אין עם מי פשוט תסעי בבוקר כשהוא לא נמצא. תכתבי לו שאת אוהבת אותו אבל את פשוט מפורקת. זה את. לא קשור אליו (למרות שברור שזה קשור). ושאת ממש תשמחי אם הוא יצטרף. אחרי שתתאפסי קצת אז תנסו לדבר. לעכל יחד את השינוי הכי הכי משמעותי בחיים. הוא פשוט לא קלט עושה רושם. ברור שהוא חייב לעזור. שישה שבועות את אמורה לנוח. וגם אחר כך. אין מה להשוות לעבודה פשוט אין. אבל הוא לא יודע. צריך להסביר לו בעדינות. אבל קודם להתאושש. את בקצה! חיבוק גדול לך
מה??? לא תקין בכלל.Dove
את אולי לא עובדת מחוץ לבית, אבל לעבוד ולתחזק בית, להיות בהריון, ללדת ולגדל את הילדה המשותפת שלכם זה עבודה לא פחות קשה ואפילו יותר. אין שום סיבה שתמעיטי בערך של עצמך מולו.
התגובה שלו לבקשה שלך לעזרה מאמא שלך מדליקה לי נורה אדומה, אבל אני לא יודעת מה מצב התקשורת ביניכם בכללי, בכל מקרה לדעתי זה דורש טיפול.
אני חושבת שכרגע מה שהכי חשוב זה לשים את עצמך במקום ראשון ולעמוד על שלך ולדאוג קודם כל לרווחה שלך. אם את לא מקבלת תמיכה מבעלך, תשיגי אותה מאנשים אחרים שיכולים לתת לך אותה, בתשלום או מהמשפחה.
אני לא יודעת אם זה הזמן עכשיו אבל כן מאוד חשוב לעבוד על התקשורת ביניכם ולטפל במישור הזוגי.
באופן כללי יש הרבה גברים שלא רגילים לעזור בבית ולא יודעים לעשות את זה. לפעמים צריך להפעיל אותם, לדבר איתם, ולבקש כדי שזה יקרה.
סליחה?? מה זה בלי הילדה. לא מקובל בכלל משפט כזהחצילוש
זה ממש שיח אלים בעיני. או שאתה מקל עלי קצת, או שאני נוסעת להתאוורר.
כן.. אולי זה נשמע יותר חמור ממה שזה אמור להיותLana423
כי השיחה הזאת נקטעה באמצע ולא המשכנו אותה עדיין.
ואולי מהצד שלו זה היה נשמע כמו איום של ״אני לוקחת את הילדה ועוזבת״ ולא - אני צריכה עזרה ולכן נוסעת ואתה גם מוזמן
אז תבהירי לו, שאת צריכה עזרה ומנוחהחצילוש
כי את יולדת. או שהוא נושא בעול ב1, 2, 3, 4, או שאת נוסעת לאמא שתעזור לך.
לא הבנתימאוהבת בילדי

בלי הילדה? אז מי יטפל בה? הוא?
אז שיעזור כשאת בבית! למה את צריכה לצאת מהבית כדי שהוא יעזור???

אמר שיקרא לאמא שלו 🤷‍♀️Lana423
שלא באה לבקר אותנו אפילו מאז הלידה.. שלושה שבועות
אז שיקרא לה עכשיומאוהבת בילדי

אין צורך לחכות עד שמגיעים לקו השבירה כדי לפעול...

ה ישמורמיואשת******
כל כך לא תקין שאין לי מילים
תקשיבי יקירתי, קחי את עצמך לבית החלמה. עכשיו הרגע. תתקשרי ואיפה שיש מקום תלכי. יבשלו לך אוכל ישמרו לך עליה שתוכלי לישון.
שתתאוששי קצת.
לא יודעת אפילו מה לומר לך בקשר לבעלך אבל ברור שאת לא אמורה לעשות כלום את יולדת עכשיו.
אל תבשלי, תזמיני אוכל מוכן, כלים חדפ אל תגעי בכיור. תכבדי רק מה שאת צריכה לעצמך ולקטנה.
יש לו אמא נורמלית? (הייתי רוצחת את הבן שלי על התנהגות כזו) מישהו אחר שאפשר לדבר איתו?
ביולדת אמורים לטפל!
לפני זה הוא היה שותף בבית או שזה גם היה ככה?
זאת הטעות שלי כנראה.. לפני הלידה הוא גם לא עשה כלום בביתLana423
ואף פעם לא אמרתי כלום כי באמת שעשיתי הכל מאהבה ובכיף..
והוא לא מבין מה הגוף שלי עבר למרות שהוא היה שם בלידה ושמע שחותכים אותי ושמע אותי צורחת שאני מרגישה שעומדת למות..
זה שהוא לא עשה כלום בבית זה דבר אחדרקלתשוהנ
אבל הוא ראה אותך? היה לו אכפת אם את צריכה עזרה או תמיכה?

זה יכול להיות שככה חלוקת העבודה בין בני הזוג, שרק היא עושה הכל ועדיין הכל בסדר.
השאלה מאיפה זה מגיע.
^^^נגמרו לי השמות

@Lana423  יקרה,

בהחלט קודם כל להפסיק מיידית את המציאות הלא תקינה הזו שבה את אחרי לידה וממשיכה לתפקד כרגיל וחלילה יכולה להגיע כך לקריסה...

 

קודם כל תדאגי לעצמך יקרה ולתינוק. תמצאי כבר עכשיו כל עזרה שהיא שתגרום לך לכך.

 

הסיפור מול בעלך הוא משני כרגע ורק אחרי שתתחזקי קצת צריך לברר מה קורה כאן לעומק, ולפי זה לפעול.

ולוודא שבכל מקרה שהוא - יש לך כתובת או כמה לעזרה ותמיכה ועין אובייקטיבית שתוכל לכוון אותך גם במישור הזה.

 

חיבוק גדול גדול והצלחה רבה 

לא תקין בשום צורהרקלתשוהנ
הטיעון של אני עובד ואת לא פשוט לא רלוונטי בשלב שלך.
הפוך
הוא רק עובד, זה הכל.
את לעומת זאת, ילדת, ערה בלילות, מניקה, סובלת, ועושה דברים בבית בתקופה שכל ההמלצות הרפואיות הן לנוח לנוח ולנוח. את יכולה לפגוע לעצמך ברצפת האגן ובכלל בהתאוששות. זה לא תקין.

את מכירה את בעלך
זה משהו שהיה גם לפני הצורה הזאת של החשיבה וההתנהגות, או שזה הגיע פתאום אחרי הלידה?
כנראה שזה תמיד היה ככה, פשוט לא היה לי אכפתLana423
כי אני תמיד ״גיבורה״ וכלום לא מזיז לי ועושה כמה שיותר.. אבל עכשיו זה גדול עליי
הכל כל כך קשה אחרי לידה וזה בכלל לא דברים שאני רוצה לפתוח איתו.. לא רוצה להגיד לו שאני לא מצליחה להתאפק עם פיפי ורצה לשירותים כל כמה דקות. לא רוצה להגיד לו שיש לי טחורים ושאני פותחת את הברז במקלחת כל פעם שהולכת לשירותים כדי שלא ישמעו אותי צורחת.. לא רוצה להגיד לו שכל החצאיות שלי לא עולות לי אפילו על רגל אחת ושלא ברור לי איך אי פעם הן יעלו
למה את לא רוצה?אורוש3
הוא השותף שלך. הוא צריך לדעת את זה. מותר לך להיות חלשה עכשיו. אם לא תסבירי לו הוא לא יבין אף פעם.
מבינה אותך מאודDove
גם לי יש נטיה להיות כזאת אבל אני מבינה שבסופו של דבר זה פוגע גם בי וגם בקשר הזוגי.
אני לומדת לאט לאט לשחרר את הקטע של האישה שעושה הכל לבד ולא צריכה עזרה, ומבקשת עזרה מבעלי ומטפטפת לו כל הזמן שאני זקוקה לעזרה שלו. למדתי גם שאם אני אמשיך לעשות דברים בשבילו הוא יתרגל ואף פעם לא יעשה את זה בעצמו, אז למרות שהרבה פעמים יותר פשוט לי פשוט לסדר אחריו אני לא עושה את זה ונותנת לו לעשות את זה.
הכל כל כך קשה אחרי לידה, אבל אם לא תגידי לו הוא לא ידעאני אמא
את חייבת לנוח כמו שכתבו לך, וכמו שאת מרגישה בעצמך, אבל אם את רוצה שהוא ידע את זה את חייבת להגיד לו שקשה לך! תתלונני על הכל (לא חייבת על הטחורים למרות שזה זוועה).
ולא רוצה להפחיד אותך אבל בכל זאת ותגידי גם לבעלך- אם את מתאמצת מדי בתקופה של משכב לידה את יכולה לגרום לגוף שלך נזק בלתי הפיך.
למשל- את כותבת שקשה לך להתאפק לשירותים, זה נורמלי אחרי לידה כי רצפת האגן שלך עברה טראומה, אבל אם לא תנוחי כמו שצריך עכשיו אז רצפת האגן לא תתאושש בקלות והתופעה הזאת תמשיך.
טוב אני רוצה לכתוב לך עוד משהו אחרי שקראתי הכלמיואשת******
תראי, אמרתי פה כבר כמה פעמים שאני לא מקור לעצות זוגיות טובות. כשאני קוראת על בעל שמתנהג ככה בא לי לטלטל אותו פיזית חזק מאד מאד וגם לומר דברים שאסור לומר. אז אני לא מתאימה ומשתדלת להימנע מלייעץ בגלל זה.

אבל, אחרי קראתי מה שכתבת
פה אני רוצה לתת לך עצות אחרות.
אני רוצה לומר לך משהו על עצמך.
יקירתי.
הדבר הכי חשוב עכשיו בעיני הוא שתעמדי מול המראה, תסתכלי על הרשה המדהימה ששם. ותדעי, ותגידי בקול, ותרגישי עד לשד עצמותייך-
שאת שווה ושמגיע לך
מגיע לך אהבה
מגיע לך הערכה
את מיוחדת
את נפלאה
את אמא לביאה
את צלם אנוש בת של הקבה שאוהב אותך
את אדם טוב
את שווה המון המון המון!
את שווה כבוד
את שווה הערכה
את שווה אהבה
את שווה כסף!
את מספיק שווה והכן נהדרת ומיוחדת כדי שתפרגני לעצמך מנוחה. עזרה כספית. אוכל קנוי, לנסוע לאמא לעזרה. לומר זה לא מתאים לי. לומר אני לא יכולה. לומר כואב. לומר קשה לי. לדרוש הערכה , שותפות, עזרה
לא להנמיך את עצמך
לא להוריד בערכך
לא לחשוב שאת לא עובדת אז את לא שווה
שאם את לא עובדת לא מגיע לך להנות מהכסף
את הכי!
חוץ מזה שאת בן אדם, מיוחד, נשמה של ה, אשה טובה,
את יודעת שמשלמים לעוזרת 60₪ לשעה כן? ולמטפלת כמה אלפים בחודש? ןלמבשלת? למכבסה את יודעת כמה משלמים? ולגיהוץ?
את מבינה שאת עשית ועושה עבודה ששווה מעל עשר אלף לפחות כל חודש? את לא עובדת???? את לא צריכה רשות להשתמש בכסף שלכם!!
אבל דבר ראשון את צריכה להבין, ולהיות בטוחה, שמגיע לך! שזה נכון, שזה צודק, שאת טובה, שאת נורמלית. ושחיי זוגיות שיתופיים עם כבוד והערכה הדדיים הם לא מותרות. הם הבסיס.

אני לא יודעת איך תגיעי לשם. יבואן טובות ממני עם עצות.
אבל את צריכה להאמין דבר ראשון שזה מגיע לך. שאת שווה המון.
וממה שאני קוראת מבין השורות את לא מאמינה בעצמך בכלל ולפחות לי נשמע שיש פה קצת בעיה של דימוי עצמי והערכה עצמית נמוכה ולכן את משלימה עם התנהגויות כאלו מלכתחילה, כי לכאורה את מאמינה בפנים איפשהו שזה כל מה שמגיע לך.
(ואם אני טועה ממש סליחה ותזרקי לפח. זה רק מאהבה)
אז לא! מגיע לך ואת שווה! הכי הכי הכי!
מאחלת לך המון הצלחה, אהבה וחיזוקים.
תדאגי לעצמך!
(וזה בסדר שהתינוקת תבכה בעריסה כמה דקות כשתלכי לשירותים. היא תקבל אחר כך אמא שמחה ורגועה וזה שווה כמה דקות בכי שלה. באמת)
תודה רבה ❤️ המילים שלך מחזקות ממשLana423
❣️ הצלחה בהכל!!!מיואשת******
תגובה מהממתאני אמא
איזו מדהימה אתנגמרו לי השמות

תגובה מושלמת  

 

תודה לכולכן בנות ❤️Lana423
עזרן לי מאוד וחיזקתן.
אנסה להסביר לו בצורה יפה ולהגיד לו על הדברים שבהם הוא צריך להתחיל לעזור ולהשתתף
בהצלחה רבה יקרה ❤נגמרו לי השמות


בהצלחה נשמה. תדאגי לעצמך, ואמן שתצליחו להיות בזה יחד ❤רקלתשוהנ
ואם כבר.. אז מנצלשת לעצמי.. זה אמור להיות ככה אחרי לידה?Lana423
פעם ראשונה שאזרתי אומץ לגעת באזור שם.. וזה מרגיש ממש פתוח.. לא יודעת להסביר, כאילו יש חור ענק ממש.. יכול להיות שהתפרים נקרעו??
זה הגיוני שעדיין רחב שם..רק טוב=)
אבל אני ממליצה ממש- תקחי מראה ותסתכלי🙂 זה נשמע מפחיד אבל לענ"ד ממש כדאי להכיר ולדעת מה המצב שם.
אוף, הסתכלתי. ואני לא יודעת אם זה תקין…Lana423
זה ממש פתוח, וכאילו רואים קצת איבר כלשהו בצבע ורוד
וזה גם לא סימטרי
מה לעשות?
יש לך ביקורת בשישה שבועותמיואשת******
לא חושבת שצריך להילחץ לפני זה כל עוד כאבים או דימום חריג
זה הגיוניסליל
אחרי לידה. ובאופן כללי הגוף שלנו לא סימטרי

יש לך כאבים?
בערך חמישה ימים אחרי הלידה הכאבים ממש נעלמוLana423
היו כאבי תופת, ופשוט ביום אחד נעלמו. ושבועיים וחצי אחרי הלידה התחילו כאבים בזמן יציאה.. הנחתי שטחורים ועשיתי תור טלפוני עם רופא משפחה והוא אמר לי למרוח משחה של טחורים במשך שבעה ימים.. בינתיים זה קצת מקל אבל עדיין כואב בזמן יציאה ואז גם כמה שעות אחרי..
בסך הכלסליל
זה נשמע הגיוני אחרי לידה 🥴
אם את מאוד סובלת ביציאות, יכול להיות שכן הייתי מתייעצת שוב עם הרופא. או מקדימה את התור לרופא נשים, אבל זה תלוי בתחושה שלך
אמנם הגיוני לאחרי לידה, אבל בכל מקרה תקבעי לך תור לפיזיורקלתשוהנ
רצפת אגן

ואל תשכחי לקחת הפניה לפיזיו רצפת אגן מהרופאה.
יכול להיות שלא תוכלי לקבוע תור בלי הפניה, אז אולי תבקשי טלפוני...

בכל מקרה אל תלחצי..רק טוב=)
גם אם חס וחלילה תפר אחד נפתח, 3 שבועות אחרי כבר אין מה לעשות.. (באופן כללי כמובן שאפשר לסדר את זה אבל זה כבר פרוצדורה לא לעכשיו).
לוקח זמן לדברים להסתדר קצת ולגוף לחזור לעצמו אז בנחת🙂 חיבוק!?
הגיוני לגמריאמא לאוצר❤אחרונה
אני גם ממש נבהלתי אחרי הלידה (גם אצלי היה ממש דומה למה שאת מתארת) והייתי בטוחה שלא תקין..
ונבדקתי כמה פעמים
ומסתבר שזה תקין לגמרי..ולוקח למקום זמן להתאושש
תחשבי שהוא עבר דבר מטורף!! תינוק עבר שם..
הגיוני,באר מרים
אהל חשוב מאוד שתנוחי כדי לתת לרצפת האגן שלך להתחזק.
וגם תקפידי על תרגילי קגל
כולן פה כתבו לך בחריפות על בעלך (ובצדק)מתואמת
אני אנסה לצאת מתוך נקודת הנחה שבסך הכול הוא אוהב אותך ורוצה בטובתך, ופשוט רגיל מהבית לדרך החיים הזו וגם לא מודע למציאות.
אז צריך "פשוט" להסביר לו:
אם הוא מאמין לדברים של רופאים, אז צריך לחפש מאמרים על משכב לידה (אפשר גם באתרי קופות החולים), ולתת לו לקרוא.
אפשר גם למצוא מאמרים של יועצי זוגיות על שותפות בבית, להראות לו שתפקיד האיש בבית לא מסתכם בלצאת לעבוד, ושאישה לא יכולה לנהל את הבית לבדה (וכמו שמיואשת כמדומני כתבה - מדובר בכמה וכמה משרות!).
נכון שככה "הרגלת" אותו, שהכול על כתפייך, אבל לדעתי לא מאוחר מדי לשנות...
נשמע שלאמא שלו אין מה לפנות, כי נהגה בדיוק כך בזמנו. אלא אם כן היא התפכחה מהשיטה הזו... אבל אולי יש איזו דמות שהוא מעריך, רב או משהו כזה, שיכול לדבר איתו על כך?
ואולי, אם הוא יסכים, אפשר גם לפנות לייעוץ זוגי... אם כי כדאי שתחכי לאחרי תקופת משכב הלידה.
ובינתיים - באמת תלכי לאמא שלך. לא בתור איום, אלא בתור בקשה עובדתית: "אני מרגישה ממש לא טוב מאז הלידה, אני חייבת לנוח ולהתאושש. אמא שלי תוכל לעזור לי בזה וגם לעזור לי לטפל בתינוקת, לכן אני רוצה לנסוע אליה. אני אשמח אם תבוא איתנו, אבל אבין אם תרצה להישאר בבית."
ואולי, אם הוא באמת יישאר בבית לתקופה ויצטרך לתפקד בו בעצמו, הוא יבין כמה המלאכות שאת עושה קשות, ויבין שהוא צריך להקל מעלייך...
חיבוק גדול, יקרה, והתאוששות פיזית ונפשית במהרה!
מחזקת גם שהם פשוט לא יודעיםנתחילמחדש
אנחנו קוראות בפורומים, מתייעצות עם חברות, ולהם אין מושג!
צריך שמישהו חיצוני ידבר איתו, אפילו חבר, ויראה לו מה המצב הנורמלי.
אני מרגישה שזה בעיקר מה שמשפיע על בעלי.
רציתי להוסיף עוד משהומתואמת
@Lana423 היקרה -
אני חושבת שזה לא בריא שאת מסתירה מבעלך את הכאבים והקשיים שאת חווה. בסופו של דבר הוא בעלך, לא איזה חבר שאת פוגשת רק פעם בכמה ימים כשאת מבושמת ומאופרת ומורחת חיוך ענק שיסתיר את כל הקשיים. אתם כבר חיים ביחד, על כל המשתמע מזה, ומותר ואף רצוי שהוא יראה את ה"פגמים" שיש בך.
אז אני חושבת שכדאי שתתחילי לאט לאט לשתף אותו - לומר לו שכואב לך פה וכואב לך שם, שקשה לך להתאושש, שקשה לך עם הטיפול בעצמך ובתינוקת. לא בתור תלונה, אלא בתור שיתוף, פשוט כי אתם גוף אחד שמתחלק לשניים. ככה, לאט-לאט... ובסוף הוא יראה שיש לו *אישה*, ולא איזו סופר-וומן יכולת כול... וזה בסדר שתהיי אישה ובת אנוש! זה בסדר שלא תצליחי להתמודד במושלמות בכל זירות החיים! תני לעצמך להרגיש את זה, וההרגשה הזו תעבור גם אליו, והוא יצליח בע"ה לתפוס במושכות הגבר מעוד בחינה - לא רק הפרנסה - אלא גם כאחראי וכ"מושיע" של אשתו...
כל מילה!!!בת 30
ממש אשמח לשמוע שנסעת לאמא שלך. ממשאורוש3
גם אני. מחבקת מרחוקאין כמו טאטע!
ומקווה שמצאתם איך לגשר על המצב הזה.
תודה לכולכן מקסימות 💕 מעדכנתLana423
שבערב דיברנו בנחת והוא אמר שהוא מבין ושהוא מבקש שאגיד לו כמה דברים ספציפיים שהוא יכול לעזור לי בהם ונתקדם משם לאט לאט. אז אמרתי לו שהוא ישטוף ויחטא בקבוקים, יחליף חיתול לפני שהולך לישון בלילה ויקום בבוקר טיפה יותר מוקדם כדי שאני אוכל להתארגן בנחת בבוקר ולשתות משהו.
בינתיים בכמה שעות שעברו זה עבד מקווה שימשיך ככה גם באמצ״ש.
אמרנו שנראה במוצ״ש אם אני עדיין רוצה לנסוע לאמא שלי אז ניסע
איזה יופי. כל הכבוד לך. לשניכם.רקלתשוהנ
כל הכבוד!מכחול
איזה משמח לשמוע!!באר מרים
מעולה!YaelL

מצויין שהוא פתוח לשמוע ומבין אותך, ושיש שינוי לטובה.

מהממים. תמשיכו! ובאמת. את חייבת מנוחה.אורוש3
אל תוותרי על זה בחודש הקרוב. אח''כ לאט לאט.
מקסים ממש! כיף לגלות שבאמת "יש עם מי לדבר" מתואמת
בע"ה התקופה הזו תהווה מקפצה לכל החיים שלכם, ותדעו תמיד איך לדבר ואיך לשתף ואיך לעזור זה לזו...
שאלה על הפניה לאולטרסאונדהשם שלי

שבוע הבא אני אמורה להתחיל מעקב גדילה פעם בשבועיים, בגלל עבר של עוברים קטנים.

זה אולטרסאונד אצל טכנאית.

בפעם האחרונה שהייתי אצל הרופא, הוא אמר שאני אשלח לו פניה באפליקציה והוא יוציא לי הפניה.

שלחתי לו פניה, אבל יש סיכוי שהוא לא יענה לי עד התור.

הוא מקבל בימי ראשון, אבל השבוע היה חג ושבוע הבא זה ערב חג.

בעיקרון הוא עובד גם בימי רביעי במקום אחר, אבל השבוע כתוב שהוא לא יהיה, ושבוע הבא זה כבר יהיה אחרי התור.

לא יודעת אם הוא יענה לפניה בזמן אחר.

יש לי הפניה זהה שכבר השתמשתי בה לפני כמה שבועות.

מישהי יודעת אם אני יכולה להשתמש שוב באותה הפניה (היא עדיין בתוקף), או שאני חייבת הפניה חדשה?

אם אני אדפיס את ההפניה מהאתר, יוכלו לקבל אותה?

אני יודעת שבמעקב זקיקים אפשר לצלם את ההפניה ולהשתמש בה כמה פעמים, אבל לא יודעת איך זה באולטרסאונד אחר.

אם אין אפשר, יש לי דרך להוציא הפניה דרך מוקד הריון ולידה הטלפוני?

בקופת חולים מאוחדת.

אשמח אם מישהי יודעת.

תנסי להתקשר למזכירות של מרכז בריאות האישהבאתי מפעם

רופא משפחה יכול להוציא גםshiran30005

אני ככה עשיתי כמה פעמים

במכבי אפשר עם הפנייה כמה פעמים גם לאולט' אחר שלא מעקב זקיקים. ככה לי היה בכל אופן

רופא משפחה יכול להוציא הפניה לכל אולטרסאונד?השם שלי

אני יודעת שהם יכולים לשליש ראשון, אבל לא יודעת אם גם לבדיקות אחרות.

כן בטחshiran30005

אני בהריונות טופלתי במסגרת מרפאות חוץ של הביהח וקבוע כל ההפניות שלי לבדיקות זה מרופא משפחה

תקבעי תור טלפוני ותבקשי,לא יעשו לך בעיות

אני יכולה לשלוח פניה גם לרופא משפחההשם שלי

השאלה אם יש בזה צורך, או שאני יכולה להשתמש בהפניה שכבר יש לי, למרות שכבר השתמשתי בה.

לדעתי תוציאי הפניה חדשה, שלא יהיהshiran30005

מצב שאת מגיעה לבשיקה ומתברר שההפניה לא תקפה כבר

לכן אני מנסה לברר מראשהשם שלי

אני יכולה לנסותהשם שלי

אני צריכה למצוא זמן לזה בשעות הפעילות.

מקווה שידעו לענות לי.

תנסי במוקד אחיות שיתנו לך הפניהשומשומונית

אם לא, הייתי פונה לאחות במרפאה שתנסה ליצור איתו קשר ולבקש ממנו (או מרופא אחר שנמצא במרפאה). בדכ יש להם את הפלאפון שלו...

האמת שיש לי את הטלפון של הרופאהשם שלי

אבל לא נעים לי לשלוח לו הודעה, אם זה לא משהו קריטי.

אני אנסה מחר להתקשר ולברר.

עד כמה שידוע לי הרופא חייב לענות תוך 5 ימים לפנייהאמהלה

והכי פשוט להתקשר לנציגת קשרי לקוחות או למוקד הריון ולידה של הקופה והם ידאגו לך להפניות.

וואי איך שנאתי את הלחץ הזה להפניותהתלבטות טובהאחרונה

אני גיליתי שאם הולכת למוקד לא צריך הפניות.

לפחות ככה זה במכבי ובמיוחד אם זה פעם בשבועיים.

עשיתי שם פשוט את המעקבי גדילה שבאמת התחיל פעם בשבועיים והמשיך לפעמים בשבוע..

הקטנה שלי חוגגת עוד יומיים יום הולדת שנתייםמתואמת

ואני רוצה לקנות לה מתנה

לשם שינוי אני רוצה מתנה שתועיל לה, ולא רק שיהיה לה כיף איתה.

מתלבטת אם לקנות לה בובת פרווה נוספת (יש לה דובי שהיא מחוברת אליו ברמות קשות) - כשהמטרה היא שהיא תתחבר גם אליה וקצת תרחיב את "מעגל הידידות" שלה עם בובות. (היא מתלהבת מאוד כשרואה בובות אחרות, אבל בסופו של דבר תמיד חוזרת לדובי האהוב)

כמה זה באמת נורא שיש לה בובה אחת שהיא מחוברת אליה נורא? (קלינאית התקשורת שהלכנו אליה עד לפני חודשיים רמזה לי שזה בעייתי, לפחות אם זה ימשיך כך גם בגיל גדול יותר)

לחלופין - אולי בכלל כדאי לקנות לה משחק מעודד התפתחות כלשהו? (יש לה עיכוב בדיבור, וגם קצת עיכוב בגיוון משחקי)

אם כן - אז איזה משחק כדאי?

אם יש כאן מומחיות ומבינות דבר - אשמח לשמוע...

(ואולי אני צריכה לזרוק בצד את השכל שאומר שצריך מתנה שתסייע לה, ופשוט לקנות לה מתנה לפי הלב כמו תמיד?...)

וואי-וואי... גרועה יותר ממני🙈מתואמת

יש לי חולשה לבובות פרווה, ואני שומרת כמעט את כל הבובות שקיבלתי מאז גיל 10... אבל לפחות אני לא סוחבת את כולן לכל מקום🤭

בכל אופן, נשמע שעבר עדיף התמכרות לבובה אחת מאשר לשלושים, לא?😅

חלאקהמאוהבת בילדי

אז הבן שלי בן 3 עוד מעט... ילד קסם.

לגדול יותר חגגנו עם המשפחה (סבים וסבתות, אחים שלי ושל בעלי והילדים) אצלנו בחצר, עם אוכל בשרי והמוציא.

עכשיו ב"ה המשפחה גדלה, אין מקום בחצר וזה יוצא חורף.

חשבתי לדחות קצת את תאריך המסיבה ולחגוג בחנוכה, להשכיר אולם קטן (טירוף איזה מחירים!!) ולאוכל להכין מרקים, להגיש כמו בופה כזה קליל...

מה אומרות? זה מספיק מכבד?

ואם כן- איזה מרקים אפשר להכין בקלות כמות ל50 מנות בערך?

חשבתי על מרק כתום, מרק עגבניות עם אורז, אולי מרק אפונה? או עדשים? מינסטרונה?

ועם מה להגיש? לחם? קרקרים? קרוטונים ושקדי מרק?

צריך גם להוסיף מנת דג? חשבתי אם כן על שיפודי סלומון. מה אומרות?

חייבים לעשות חלאקה כ"כ גדול?שלומית.

אצלינו זה הרבההה יותר בקטנה ממה שאת מתארת

סליחה אם זה לא שייך, זרקי לפח אם לא מתאיםהמקורית

או שאני לא זוכרת נכון - אבל אני זוכרת שכתבת שחשוב לך להחליף מזרנים נכון?

בעלות של האירוע תוכלי בטוח להחליף מזרנים. אולי להישאר גם עם עודף

לדעתי האישית וכך גם נהגתי בעצמי - חלאקה לא מצדיק הוצאה כזו, בטח לא בפורום כזה רחב

אני הזמנתי סבא וסבתא ו2 דודות (הצד שלי בכלל לא הגיע האמת) לבית, עשינו על האש מצומצם במרפסת עם קצת סלטים ונגמר הסיפור

את הגזירה עצמה בכלל לא עשינו באותו מעמד, בעלי לקח אותו לרב שלו שיברך אותו. למחרת הסתפר

שוב, מתנצלת אם לא שייך . אבל זו דעתי בעניין ושאלת לדעתנו

♥️

מצטרפת לקודמותDoughnut

אצלנו חגגנו בבית עם סבא וסבתא ובני דודים, כמו יום הולדת רגיל. פיצות/ פלאפל/ חטיפים לילדים. היה משמח ומרגש בלי להוציא ים כסף. אם יש לך כסף מיותר לזה ואת נהנית מהארגון- סבבה. אבל אם לחוץ לך לא רואה סיבה.

ברוך ה' חגגנו כמה וכמה חלאקהדיאט ספרייט

גם במשפחה הגרעינית וגם במורחבת.

תמיד חגגנו בצניעות.

אצלי בבית זה היה בדר"כ:

כמה חטיפים, פיצות שהזמנו, פסטה שהכנתי.

תפו"א/בטטות/סלט אם מישהו שואל אם להביא משהו תבקשי את זה.

שתיה קלה

ועוגה כמובן

לא רואה סיבה לטרוח כ"כ ולהוציא כ"כ הרבה כסף על חלאקה ובטח ובטח שלא לשכור אולם עבור זה.

אם בא לך לחכות תעשו באיזה פארק.

כמובן שאם הפרוטה מצויה ולא לחוץ זה משהו אחר.

(ואז כבר תזמיני גם קייטרינג)

מזל טוב

עורכת ומוסיפה שאם בכל זאת את רוצה ערב מרקים-

כדאי גם לחם טוב ליד או פוקאצ'ות

ואיזה ממרחים על ידי

ממרח עגבניות

טפאנד זיתים

כזה

אולי אפשר לחגוג ב"נאגלות"? ואז אפשר בבית שלכם?מתואמת

כלומר, לא להזמין את כולם לאירוע אחד חגיגי, אלא בכל פעם חלק קטן מהמשפחה, כשהמרכז הוא שכל אחד שמגיע זוכה לגזוז תלתל אחד לילדון.

עשינו את זה פעם אחת (לא בכוונה תחילה, דווקא לא הייתה לנו משפחה גדולה, פשוט חלק לא יכלו לבוא בתאריך עצמו), וזה היה נחמד.

ופעם אחרת בכלל חגגנו בזום🤭 שזה חסכוני, תכל'ס... (זה היה בסגר הראשון של הקורונה)

אפשרות נוספת, אם מתאים - אם יש לאחד מבני המשפחה בית גדול, אפשר לשאול אותו אם אפשר להתארח אצלם. וכמובן, את תביאי את האוכל.

לא כל כך מבינה באוכל, אבל המרקים שציינת נשמעים מגרים😋 אולי מספיק רק שניים מהם, ולהכין גם שתי פשטידות גדולות/פשטידה ופיצה...

אני עשיתי תפריט דומה בחלאקהדיאן ד.

זה היה בחורף וממש התאים

2 סוגי מרקים

מרק אפונה

מרק כתום

קרוטונים ושקדי מרק

סלט פסטה (שמתי בכלים אישיים כמו פינגר פוד)

פשטידות אישיות

והיה גם קפה ועוגות בסוף

כמובן שחגגנו בבית, אין סיכוי שהייתי לוקחת אולם לחלאקה

היה צפוף צפוף, מראש תיכננתי לילדים עבודות יצירה בחדר שקצת ישחררו את הסלון

וזהו היה ממש נחמד.

אנחנו חוגגים בבית עם משפחה מצומצמתשיפור

אנחנו עשינו בתאריכיםמדברה כעדן.

לצערנו אין חורף ממש בישראל... ואם פתאום יש תחזית של גשם, אפשר להחליט להזיז...

עשינו בקבר שנהוג לעשות בו...

וכן הזמנו קייטרינג של הולי בייגל. זה עיקר ההוצאה פה... שישי בוקר אחד

מהממת שאתניק חדש2אחרונה

אבל לדעתי חלאקה לא דורש כזו הפקה.

יש לי 3 בנים.

לכולם עשינו חלאקה קטן עם כמה חברים ובני דודים או חברים של אבא מהישיבה (בזמן הקורונה).

ההוצאה הכי גדולה שלי היתה מתנפח ופיצות.

וכולם נהנו עד הגג והילד זוכר את זה ממש.

ילד שנמנע מכתיבההשם שלי

הבן שלי התחיל כיתה ב'.

הוא ילד מאוד חכם, ויש פער גדול בין הידע שלו לבין הביצוע.

הוא מבין ויודע את מה שלומדים בכיתה, אבל מתקשה לעבוד בחברות בכיתה ובבית.

יש לו גם קושי מוטורי, גם קשיי התארגנות וגם קושי לעבוד עצמאית.

בכיתה הוא די נבלע בין הילדים.

הוא לא מפריע בשיעור, והמורים פחות שמים לב שהוא לא מבצע את המשימות.

יוצא שנשאר לו המון לעשות בבית, וגם אז קשה לי לרתום אותו לעשות שיעורי בית. הרבה פעמים הוא עונה תשובות בעל פה, ואני כותבת לו את התשובות (בעיקר בחשבון).

בגלל שהחומר קל לו ולא מאתגר אותו, הוא עוד פחות משתף פעולה.

לקראת סוף שנה שעברה היו מוציאים אותו מהכיתה לעבודה בקבוצה קטנה, יחד עם תלמידים מתקשים. ככה הוא עבד יותר בחוברת.

דיברתי עם המורה שלו, והוא אמר שיבדוק מענה כזה גם השנה.

אבל זה לא באמת מטפל בבעיה.

בתחילת שנה שעברה הוא קיבל סדרת טיפולים של ריפוי בעיסוק. אז פחות עבדו איתו על כתיבה, כי זה היה בשלב שהם רק למדו לכתוב.

המרפאה בעיסוק המליצה לנו לבדוק קשב וריכוז, בגלל קשיי התארגנות.

קצת התעכבנו עם זה, וכרגע אנחנו מחכים לתור לרופא קשב שיהיה אחרי החגים.

אני רוצה גם לפנות שוב להתפתחות הילד שיקבל שוב ריפוי בעיסוק, ולבדוק אם יש דברים נוספים שיוכלו לעזור.

בינתיים אשמח לעצות מניסיון, מה אפשר לעשות?

האם לנסות לעודד אותו לכתוב, אולי באמצעות איזשהו מבצע?

או שדווקא עדיף לאפשר לו להימנע מכתיבה ולעשות יותר בעל פה?

איך אפשר לעזור לו להתאמן בכתיבה בצורה חווייתית ומעניינת?

אם יש פה מרפאות בעיסוק, מורות לגיל הזה, או מישהי שיש לה רעיונות.

יש חוברת "נהנים לכתוב" של חיה קושניר מרפאה בעיסוקנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ד' בתשרי תשפ"ז 21:50

אז בגדול -

העקרון שלה הוא להנגיש ולתווך את הרעיון של העתיבה - כדי לכתוב נכון נדרשת יציבה נכונה/ חגורת כתפיים יציבה / למידה של אחיזת עפרון נכונה/ ועוד. היא יצרה דובי שקל לילדים להתחבר אליו וזה בעצם גירוי עקיף כדי לחזק אותם ולחזק אצלם את המיומנויות האלו, ולאחר מכן לחזק את אופן הכתיבה כך שהיא תהיה נכונה וקלה.

שולחת לך רעיון חמוד לחוברת שראיתי באתר אחידע -

מוכנות לכתיבה- תרגול כתיבה הגיל הרך דף עבודה קריאה הוראה מתקנת כתיבה רוחמה ארנד – אחיה ידע

מוסיפה פה צילום של החוברת המדריך להוריםנפש חיה.

לאיתור קשיים וטיפול בהם.

בהצלחה רבה!

מעניין אם זה משהו שיוכל לעזורהשם שלי

אני די יודעת מה הקשיים, אלא אם יש עוד דברים.

כרגע הוא בעיקר צריך מוטיבציה לשתף פעולה.

למדתי אצלה קורסהשם שלי

הבעיה היא שהוא כבר לא בשלב של מוכנות לכתיבה.

הוא למד לכתוב, אבל לא מוכן לתרגל ולכתוב מה שצריך.

הוא צריך עוד עזרה בחיזוק של השרירים ובכתיבה בצורה נכונה.

ייקח זמן עד שהוא יקבל שוב ריפוי בעיסוק.

אלא אם אני אקח אותו לפרטי, או שהוא יקבל דרך בית הספר.

לא רואה טעם לתת לו דפי עבודה, כי הוא לא מוכן לבצע.

תראי, מנסיוני ומהרקע שלי נשמע שהוא צריך חיזוק אגבינפש חיה.

מה זה אומר

שבעצם הוא עושה פעילויות חווייתיות

למשל: תרגילי התעמלות/ לש פלסטלינה או בצק/ משחק בקצף / מעביר מצד לצד פריטים/ שולה בפינצטה חרוזים

מבחינתו כילד זה חוויה ופעילות נחמדה

את (בתור המבוגר המנחה) בעקיפין את יודעת שזה משפיע על היכולת שלו להתנהל נכון עם הגוף וממילא הכתיבה תהיה משימה שהוא יותר מצליח ופחות נמנע.

(הבנתי מייד מהפוסט שלך שהוא צריך חיזוק מוטורי)

לרוב הימנעות מצביעה על לקות/ בעיה קלה במוטוריקה/ אחר , שגורמת תסכול בעת הביצוע - וממילא הכי קל להימנע מהביצוע.

מה שהבאתי זה ספר של מרפאה בעיסוק (הרי ביקשת מישהי מקצועית) רעיונות לחיזוק הגוף (יש הרבה שרירים שמעורבים בפעילות הזו) על מנת שהכתיבה תהיה חלקה וקלה ממש לא אמרתי שצריך לתרגל איתו בבית כתיבה, התכוונתי לחזק את השרירים כדי שיהיו לו חוויות הצלחה, ואז בשלב הבא יהיה לו יותר קל ואולי אפילו מרצונו הוא ישב לכתוב.

בינתיים עד שייתפנה לך תור, יש דברים שאתם יכולים לעשות בבית ולהתקדם לבד .

אדרבה אם למדת אצלה, את יודעת כבר מה לעשות 😃

את יכולה כמובן להמתין לתור של אנשי מקצוע בלי קשר..

אולי צריך לעשות לו אבחון ספציפי לכתיבה?מתואמת

יש לקות שנקראת דיסגרפיה.

הוא עוד קטן, האמת, אז לא יודעת אם הייתי רצה לשם כבר עכשיו, במיוחד שאתם מחכים לעוד אבחונים... אבל אולי כן כדאי לשקול את זה.

אני אישית כן הייתי מעדיפה להקל עליו בינתיים ולכתוב חלק במקומו, בתיאום עם המורה...

זה פחות נראה ליהשם שלי

אבל אני לא מכירה לעומק את הלקות.

הוא יודע לכתוב את האותיות, והכלב שלו נראה לי בסדר לגיל.

זה לא שהוא כותב בכתב לגמרי לא קריא, אותיות הפוכות וכד'.

הוא יכול לכתוב את האותיות מלמטה למעלה ולא בצורה הנכונה, אבל זה נראה לי הגיוני בשלב הזה ופשוט מצריך תרגול.

בינתיים בכיתה הוא לא עובד, ובבית עושה שיעורי בית באופן חלקי כשלרוב אני כותבת לו הכל או חלק.

נראה שהמורים בבית הספר לא ממש דורשים ממנו, אז עוד יותר אין לו עניין להתאמץ.

יש המון סוגים של דיסגרפיה, כדאי לבדוקשיפור

באמת נשמע יותר קושי מוטורימתואמת

אבל אני ממש לא מומחית בעניין.

בכל אופן, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כמה נכון לדרוש ממנו כן להתאמץ...

בלי ידע מקצועי124816

אבל עם ניסיון עשיר בלהיות אצל מרפאה בעיסוק עם הילדים שלי...

בחוברות של חיה קושניר יש התייחסות לכיוון נכון של כתיבה והן גם נחמדות, אפשר גם למצוא ביוטיוב סרטונים לפי השיטה שלה כדי להראות לילד את הכתיבה הנכונה.

כתיבה בכיוון הלא נכון דורשת יותר מאמץ.

לפעמים גם הילד כותב חזק מדי או חלש מדי וזה גם גורם מאמץ יתר, אפשר לתרגל את זה בעזרת נייר קופי, לראות אם הכתב עובר/לא עובר.

כדאי לבקש עוד טיפול אצל מרפאה בעיסוק (לא לחכות כדי שאולי יספיק עוד שני סבבים לפני גיל תשע, שיותר מורכב לקבל).

ולא יודעת אם מרגיע או לא אבל גם הילדים שמשאירים מחברות ריקות, מצליחים לכתוב כשיש משהו שהם ממש רוצים, המתבגרים+ שלי שגם אחרי כמה סבבי ריפוי בעיסוק לא ממש כתבו בבית הספר (אחת מהם גם אובחנה עם דיסגרפיה), מצליחים לכתוב כשזה חשוב להם (סיכום של שיעור תורני שעניין אותם או מכתבי פרידה ארוכים לחניכות בסניף...).

אני עם הבת שלי בגיל הזה אצל מרפאה בעיסוקבוקר אוראחרונה

תנסי לחשוב על לכתוב דברים שיעניינו אותו. אנ יגיד מכינה עפ הבת שלי חוברת מתכונים והיא מעתיקה מתכון למחברת ןאז מכינה אותו (זה עובד גם על ארגון של לעבור על כל החומרים וכל השלבים בצרה מסודרת), יצא לנן גםלכתוב דברי תורה לשבת

הי לכולם. בדיקת דם...פריטין נמוךאור בקצה המנהרה

הריון בסיכון גבוה -תאומים. כנראה סכרת הריון.

הונגלובין 11.8

פריטין 5.5

בינתים בלי רופא ...יקח כמה ימים להחליפו.

בחיים לא הגעתי לכזה מספר עם פריטין.

מה כדאי לי לבקש מהרופא

שבוע 26

תודה לכם

איך את מרגישה?השם שלי

את מרגישה עייפות וחולשה, או שאת מרגישה בסדר?

בכל מקרה כדאי לקחת ברזל, ואם את כבר לוקחת, אז להעלות את המינון או להחליף סוג.

אם את מרגישה עייפות וחולשה גדולות, אפשר לבקש גם עירוי ברזל.

בדקת בי 12?

אם לא, אז כדאי לבדוק גם את זה.

מאד חלשה ,בי 12 עלה לי יחסית למעלאור בקצה המנהרה

200

עייפות ,בלבול . חולשות. הרבה תסמינים . חשבתי שאולי זה בגלל הסוכר.היום אקבל תשובות לעמסה של 100.

העמסה של 50 יצא לי 156

גם בי 12 מעל 200 זה נמוךהשם שלי

תקחי בי 12 בכדורים למציצה מתחת ללשון, וגם ברזל.

גם אם היית לוקחת פרנטל, הברזל שם לא מספיק וכדאי לקחת בנפרד אם יש צורך.

תבקשי גם עירוי. אבל אם בינתיים לא לקחת ברזל, יכול להיות שהרופא יעדיף שתתחילי בברזל דרך הפה.

תתחילי מיד לקחת ברזל. אני בהריון תאומים קבלתיאמהלה

הנחייה לקחת כמות כפולה של פרנטל.

ואת חייבת רופא הריון בסיכון נגיש, במיוחד אם אכן יש סכרת.

בשביל ההתחלה ממליצה לך להתייעץ עם מוקד הריון ולידה אם יש לכם בקופה, בלאומית למשל יש מוקד טלפוני נפרד והן ממש עוזרות.

אני לא לקוחת פרנטלאור בקצה המנהרה

יש שם מרכיב שהוא בעייתי בשבילי

תבקשי עירוי ברזלשמ"פ

הגעתי לפרטין 2 עם המוגלובין זהה ואחר כך עלה לי ל170

כחודש אחרי שסיימתי את העירוניים הרגשתי הרבה יותר טוב

הגעתי ללידה עם המוגלובין ופרטין מצוינים

זה חשוב ממש

עשיתי עירוי פרנגיקס נראה לי ( עשיתי 3)

תודה לך. כדורים לא יוכלן לעשות תעבודה?אור בקצה המנהרה

אף פעם לא היה לי חסר . לא הייתי צריכה אף פעם לקחת כדורי ברזל.

הרופא אמר לישמ"פ

שייקח חודשים לעלות מכזה מספר

אמנם העירוי עצמו לא היה לי נחמד ממש אבל לא מתחרטת לרגע

גם עכשיו כמעט שנה אחרי לידה עם הנקה הפרטין שלי אחלה ( שנים שאני על כדורים )

תודה לך. אני אקפוץ מחר למוקד שיעזרו לי עדאור בקצה המנהרה

שאמצא רופא

גם לי אף פעם לא היה חסר עד שהגיע הריון תאומיםאמהלה

הם שואבים את הכל מהאמא.

אם את לא יכולה פרנטל.

חשוב מאד לקחת ברזל- עירוי לדעתי הכי נכון בשבילך כרגע.

B12 גם מאד מומלץ

וויטמין D- מאד מאד חשוב

זה גם מונע לידה מוקדמת שנפוצה מאד בתאומים.

ואיייימדברה כעדן.

עירוי ברזל אתמול!!!!

בהריון תאומים באמת עשיתי עירוי ברזל וזריקותחושבת לעצמיאחרונה

של בי12

איך מזהים ירידת מים?מעיין34

שבוע 20, הריון בסיכון גבוה מאוד

ובשבועיים האחרונים , בעת מאמץ (אפילו מאמץ של הרמת קול על הילדים) אני מרגישה רטיבות בתחתון.

הרטיבות בריח של זרע- ופה נלחצתי.

יש למישהי ניסיון?

או בכללי יש דרך לחזק את השק שפיר או לסתום קרע אם חלילה יש?

הריון חשוב לי מאוד

ומיון זה לא אופציה כי הם יהיו חייבים לבדוק מי שפיר בצורה ויגינאלית ואני נגד

למה את נגד לבדוק במיון?השם שלי

אני חושבת שזאת הדרך היחידה לדעת.

ולא כדאי לקחת סיכון בשלב הזה, אם יש אפשרות לזהות דליפת מי שפיר ולשמור על ההריון.

אם באמת יש ירידת מים/טפטוף בשבוע כזה חובה לבדוקאמהלה

כי עלול להיווצר זיהום

וכמה שאת נגד בדיקות פנימיות, אם ההריון חשוב לך, וזה נשמע שהוא באמת חשוב לך, חייבים לבדוק עם כל חוסר הנעימות וחוסר הרצון והכאב וכו' וכו'

שבוע 20 זה עוד מוקדם ממש והעובר עדיין לא בר חיות, ואפשר כ"כ הרבה לעשות במידה ומתפתח משהו, שחבל לאבד זמן יקר.

אם את חושדת שזה מי שפיר תלכי להבדק!!! אל תשחקי עם זה!!!!

אני מרשה לעצמי להגיב בנחרצות כזו כי חוויתי בעצמי הריון בסיכון גבוה עם מורכבות גדולה, וב"ה היו הרבה שליחים טובים בדרך שעזרו לי לשמור על ההריון.

בשורות טובות

תרגישי טוב

ממה שידוע ליאיזמרגד1

אם יש ירידת מים מתחילה לידה תוך מקסימום שבוע.

לפעמים באשפוז מצליחים לעצור את הלידה. אם זה באמת ירידת מים, אני לא חושבת שיש מה לעשות עם זה מחוץ לאשפוז...

חייבים לבדוק לדעתיחושבת לעצמי

כי לידה מוקדמת חלילה מסוכנת מאוד, לאם ולעובר...

יש לרפואה מה להציע- זריקה להבשלת ריאות, יש דרכים שונות לעצור צירים...

חושבת שכדאי להסיר ספק, להיבדק ובעזרת השם לגלות שנלחצת לשווא...

תודה על הדאגה אבל אעשה לכן הכרות עם ההריונות שלימעיין34

מבינה לגמרי את הצורך להמליץ לי ללכת למיון. אבל החשש שלי לא סתם.

יש לי היסטוריה מורכבת בהריונות. 2 מתוכם הסתיימו מוקדם מהצפוי והריון האחרון בנס ועם שליחים טובים (שהגיעו מהפורום דווקא) ניצל ולא אבד גם.

במיון בודקים אותי ויגינאלית והבדיקות האלה מובילות אצלי לדימומים, צירים, וסיבוכים כאלה ואחרים.

בהריון הקודם כבר הייתי עקשנית שלא יעשו ויגינאלי כי זה סיכון אבל יש להם נהלים ואסור להם לעבור עליו ולכן נאלצתי לקחת שיקולים על סמך סיפורים של בנות פה ותודה לה' זכיתי להגיע לחודש תשעי וללדת- אחרי לידה שקטה והפלה מאוחרת.

אז לגיטימי להציע מיון אבל מבחינתי זו סכנה יותר גדולה להריון מאשר להשאר בבית ולנוח. אבל עדיין רוצה אולי להחכים מבעלות ניסיון שחוו והצליחו לסתום חור של שק מי שפיר. ואולי זה בכלל הפרשה או בריחת שתן אבל הריח של הזרע קצת אומר לי אחרת...

אשתף גם שבהריון האחרון הייתי אצל רופאה של הריון בסיכון גבוה והיא המליצה לי לקחת נרות שהובילו לזליגת מי שפיר בשבוע 16, לא הצלחתי לתקשר איתה כדי להתייעץ אבל דווקא פה בנות סיפרו על מקרה זהה אחרי אותם נרות ולכן הפסקתי איתם ואחרי שבועיים שלוש ב"ה הפסיקו המים...

עכשיו אחרי כל ההכרות האישית שעשיתי -אני ממש ממש משתוקקת לטיפים למי שיש ניסיון. ובנתיים אשכב ואנוח שזה אף פעם לא מזיק.

ראיתי מישהי שכתבה על שתיית מי/שמן קוקוס שהוא באמת ידוע כמאחה ואולי מאחה את החור. אבל זו המלצה אחת בודדת ולא שמעתי על כאלה שחיזקו את ההמלצה הזו. ואשמח לשמוע המלצות נוספות או ניסיון של בנות פה

מחילה על האורך ושנה טובה ובשורות טובות

ב"ה שפגשת בפורום מקרים שעזרו לךבאתי מפעם

אבל ברור שעדיף להתייעץ עם רופא שיש לו הבנה ונסיון הרבה יותר מנשים אנונימיות.

תסבירי במפורט לרופא בדיוק מה שעברת ומה שגרמו הבדיקות הפנימיות, בסוף זה סיכוי מול סיכון, וברור שעדיף יעוץ רפואי מיעוץ פה בפורום. מאחלת לך בע"ה לסיים בשלום בחודש תשיעי בידיים מלאות.

היי, היתה לי פעם ירידת מים מוקדמתאינרציה

והלכתי למיון יולדות. זה היה אחרי שבוע 24. ממה שזכור לי ברגע שיש חשד לדליפת מי שפיר, ממש אסור לבדוק וגינלית, אסור לבדוק פתיחה, כלום, מחשש שייכנס זיהום דרך החור.

יש בדיקה כזאת כמו נייר לקמוס? שבודקת אם זה מי שפיר. חיצוני לגמרי. לא אמורים לגעת בך.

ואם יש אכן דליפה יגידו לך להישאר באשפוז עד הלידה.. או לפחות כמה ימים כדי לקבל הבשלת ריאות ואנטיביוטיקה ואחר כך את יכולה לחתום סירוב אשפוז ולקחת את הסיכון בבית.

ככה היה אצלי לפחות. צר לי על החוויות הקשות שלך.

אגב את יכולה ללכת לאולטרסאונד ושיבדקו אם יש מיעוט מים. אבל גם אם אין זה לא בהכרח אומר שאין דליפה. אולי היא קטנה והמים מתחדשים מספיק מהר. קיצור זה לא מאבחן גם אם יש או אם אין.

הרבה בריאות ובהצלחה!!! שיהיה בידיים מלאות בע"ה

אם אני זוכרת נכון זה לא שאסור לבדוק וגינליתרוצה לשאול שאלהאחרונה

אסור להכניס שום דבר שאולי יזהם ולכן פתיחה למשל הם יבדקו עם ספקולום חדש ולא עם האצבעות.

ככה היה אצלי לפחות.

וואיתלמים

הייתי גם בסרט הזה

יש מצב שאני המלצתי לך להפסיק עם הנרות שהובילו אצלי לירידת מים😏

היה לי עוד הריון עם ירידת מים בשבוע 20 ובאמת בדקו במיון ולדעתי ההתעסקות גרמה שירד עוד מלאא מים

ממליצה ממש לנוח אני כשגיליתי שזו אכן ירידת מים שכבתי רק במיטה בלי לעשות כלום..גם שתיתי מים עם סטיביה שאמרו לי שמחדש מהר את המי שפיר אבל אצלי כבר היה ממש מיעוט

כן כדאי אולי לעשות אולטרסאונד ולבדוק אם זה מי שפיר עם כל מה שהציעו פה, לצאת מהספק..

וואי בהצלחה ממש בעה..תפילות..

פה באישי אם תצטרכי 💕

מי קוקוס לא מאחים שום חור הם פשוט עוזרים להיווצרותאמא לאוצר❤

של עוד מי שפיר

נשמע לא פשוטתהילנה

בתור התחלה הייתי בודקת שזה באמת מי שפיר, יש פדים לזיהוי - קונים בבית מרקחת. אני הייתי בטוחה שיש לי דליפה ומסתבר שזאת הייתה דלקת בדרכי השתן (היה ריח שונה מאוד משתן)

אני חושבת שאם תדעי בוודאות לכאן או לכאן, זה יכול להקל על הצעדים הבאים.

לי זה נשמע לגמרי כמו דליפת שתןאמא לאוצר❤

אבל אם את חושבת שזה ירידת מים הדבר היחיד הנכון לעשות זה להיבדק במיון.

אין שום דרך אחרת לדעת וגם אין לך שום דרך לאחות קרע שכבר קיים

ובטח אם ההריון בסיכון גבוה מאוד אני ממש לא הייתי לוקחת סיכון על התינוק

רעיון למתנה לגיל שנה? שאלו אותנו מה אנחנו רוציםאנמונימי

אשמח לרעיונות

מגנטיםילדה של אבא

בימבה ג'וק- מצאים יותר לשנה וחצי, תלוי בגובה של הילד

חיות קופצות

שטיח פעילות לחדר

מצעים

ספר מנגן

בן או בת?

משחקים לאמבטיהואני שר

ספרים

המשחק הזה של חיות קופצות כשלוחצים

כולם אומרים מטבח

וואלה אני הרגשתי בגיל שנה שכלום לא מעניין במיוחד וזה בעיקר מתנה שנותנת יחס לנו 😅

מה שלא תבחרו תקחו בחשבון שזה יותר להמשך...

בובה, ספר גדול, צבעים לילדים קטניםברונזה

לא יודעת מה התקציב אולי מנוי לאטרקציה כמו גימבורי/גן חיות

תודה על הרעיונות, מרגישה שכל משחק חדש משעמםאנמונימי

אותו אחרי כמה ימים, אז מה הקטע לקנות?

מצד שני טוב שיהיה לו הרבה מגוון, אין לנו כל-כך הרבה

יש משחקים מסויימים שהולכים עם הילד שניםעדיין טרייה

גם אם עכשיו נראה לך שמשעמם אותו. למשל מגנטים זה לגמרי משחק למלא שנים שמשחקים אצלנו כמעט כל יום.

בימבה/בימבה גוקטארקו

מגנטים

משחקי התפתחות כמו הך פטיש ומגדל כדורים

בובה עם או בלי עגלה

וגם ספרים מתחילים לעניין בגיל הזהטארקו

תכלס גיל שנה זה עוד לא ממש אבל בגיל שנה וחצי זה כיף שיש את המשחקים שנקנו לגיל שנה..

הליכון כזה עם משחקים זה טוב? או שזה לא להמשך?אנמונימי

האמת מבחינתי זה אביזר מיותרתוהה לעצמי

תופס המון נקום ומתאים למעט מאוד זמן

ממליצה על בימבה רגילה, לא בימבה גוק, משהו שתינוק בן שנה יכול לשבת עליו יציב.

הבן שלי אוהב מכוניות. גם חוגג שנה עוד מעטיעל מהדרום

לק"י

אני גם חושבת מה לקנות לו מתנה.

גם כדורים הוא אוהביעל מהדרוםאחרונה

בימבה!!!דיאן ד.

גם ספרים גדולים עם תמונות זה ממש כייף בגיל הזה.

ביזי בורדכורסא ירוקה.

יכול להעסיק המון זמן וגם בגיל גדול יותר נהנים ממנו (תלוי כמובן בגודל ובמגוון.. )

אנחנו קנינו בגיל שנהרקאני

קוביות כאלה בצורות שיש חורים במכסה וצריך להשחיל

היא מאוד אהבה את זה

בהתחלה הסתבכה קצת ולאט לאט למדה להשחיל נכון

צום גדליהאנונימית בהו"ל

ב"ה לא צמתי הרבה שנים בעקבות הריון והנקה.

כביכול אין לי סיבה לא לצום השנה, סיימתי להניק לפני חודש ומחכה לראות אם בע"ה נקלטתי להריון.

תינוקי מתקרב לגיל שנה.

אבל גם מרגיש לי מוזר ולא שייך לצום..

לא שואלת בקטע הלכתי, יותר מסקרנות.

אתם צמות? מתי יודעות אם לדחוף את עצמכם לצום או לפחות להתחיל את הצום ומתי לשחרר?

יו תודה!הבוקר יעלה

אולי יעניין אותך