שואלת בשביל חברה - פגיעה בילדסבלנות 12
שלום לכולכן,
מרגישה קצת לא בנח לשאול כיוון שנעלמתי להרבה זמן מחוסר זמן. (מרגישה שפתאום כשאני צריכה אתכן אז יש לי זמן כביכול...). בכל אופן, אני בטוחה שתעזורנה לה כי אתן כאלה מקסימות.
בן בגיל העשרה (לפני בר מצוה), עבר פגיעה מינית ע"י זר כשהיה בערך בגיל 6 פעם אחת (בדרך ללימודים בבוקר מוקדם). ההורים לא ידעו מיד כשקרה אבל הוא סיפר כדרך אגב כמה חודשים אחר כך. כמובן שבזמנו ההורים פנו להנהלת בית הספר אבל מכיון שעבר הרבה זמן לא ברור אם עשו עם זה משהו. במהלך השנים ההורים לא פתחו את הנושא שוב כי לא ידעו מה הילד זוכר וכו'.
השבוע חברתי דיברה עם הבן שלה ואיכשהו הנושא עלה (מהבן) בצורה מאד נינוחה. הוא זוכר הכל (חוץ ממי שפגע בו, זה היה אדם לא מוכר). התגובה הראשונית של האמא היתה שהוא לא אשם וכו'.
סליחה על האורך, עכשיו לשאלה:
ההורים מאד מתלבטים האם צריך לגשת לטיפול עם הילד, האם אתן יודעות איפה ועם מי אפשר להתייעץ בנושא? ניראה שהילד מתפקד בסדר וגם האמא חושבת שאולי זה שדיברה עם הבן גלוי זה מספיק. מה אתן חושבות?
סליחה על האורך ותודה לכן
חובה חובה חובה חובהההההה טיפול!!!!!!מיואשת******
אין לי מילים להדגיש כמה שה חשוב!!!
אנשים שנפגעו ולא טופלו נכון הרבה פעמים הופכים לפוגעים ל״ע! והם עלולים לפגוע בעתיד גם באנשים שהם אוהבים בלוך המשפחה!
אין מילים להסביר כמה זה קריטי
אין מילים!
טיפול אתמול ודחוף
תודה. אמסור להסבלנות 12
השאלה מה עושים בטיפול שהיא לא עשתה בשיחה שלה עם הבן?
מכירה מישהו שמטפל בנושאים הללו או איזה ארגון שאפשר להתייעץ איתם?
תודה
ואני אחדדסבלנות 12
לאור כל הסיפורים שמתפרסמים לאחרונה מאד קשה לתת אמון במערכת ובמטפלים. כשהורים מחפשים מטפל לילד שלהם, איך ידעו שהוא עוזר ולא מזיק?! זה לא פשוט...
הם הולכים איתו ויושבים שםמיואשת******
גם מחוץ לדלת. כשנופל יודע שהורה יושב בחוץ לא יקרה יס ושלום כלום
כשמטפלים בנפש - איך יודעים שזה מועיל ולא מזיק?!סבלנות 12
הולכים למטפל מקצועי עפ תעודותמיואשת******
מומלץ על ידי אגודות שמתמחות בתחום
בדיוק כמו שהולכים לרופא שסומכים עליו אם נשברת הרגל ולא בודקים אחרי הטיפול אם הרגל התאחתה או לא נכון? מלכתחילה הולכים למישהו מומלץ עם תעודות.
גם בטיפולי נפש יש מקומות מסודרים ואנשים מומלצים עם תעודות שלמדו הרבה שנים את התחום.
ולגבי מה הטיפול יכול לעשות שהאמא לא עשתה בשיחה של חמש דקות , זה שאלה רצינית????
הבנתי. תודהסבלנות 12
בכל אופן הפניתי אותה למרכז תהל כמו שמשהי המליצה כאן.
תודה רבה
ולצערי אני קצת חולקת עלייךסבלנות 12
לגבי לסמוך על רופא - אם האוטופד איחד את העצם השבורה אני אוכל לראות אם הילד הולך על הרגל/ עדיין כואב לו וכו'. בתהליכים נפשיים - עד שמזהים נזק עלול לקחת הרבה זמן ויכול להיות בלתי הפיך חלילה. כמו שיש רופאים גרועים עם תעודות לצערנו יש גם מטפלים/פסיכולוגים גרועים גם עם תעודות. זה הרבה יותר בעייתי. כך אני מרגישה
ואת הולכת לרופא מתוך מחשבה שאולי הוא לא ירפא?מיואשת******
בדכ כשהולכים לרופא לא הולכים כ- אוקי הוא נשמע רופא טוב ואם זה לא יעבוד מקסימום נראה שהילד צולע/ הכבד שלו יקרוס או משהו כזה נכון?
מה שניסיתי לומר שכמו שהולכים לרופא בודקים טוב קודם מי הוא, מבררים, שומעים המלצות, בודקים תעודות, את אותו תהליך אפשר לעשות גם ברופא נפש. יש מחלקות שלמות בבתי חולים שמטפלות בדברים. לא הולכים לאיזה יועצת ריגשית בשכונה לטיפול בפגיעות בנפש. בוודאי שלא. הולכים למישהו מוסמך מאד.

לגבי נזק בלתי הפיך- לא לטפל בפגיעה מינית זה נזק נוראי של שנים רבות . אין לי מושג אם זה הפיך לא לטפל בזה ולא הייתי עושה על זה נסיונות.
ללא ספק זה משהו שצריך לברר היטב למי הולכים וזה דבר עדין מאד וקריטי מאד. מסכימה איתך לחלוטין. אבל זה לא אומר שלא מטפלים, אלא שבודקים הרבה יותר אצל מי מטפלים
צודקתסבלנות 12
אלה שתי שאלות גדולות ואמיתיות מאד בעינייקמה ש.
בס״ד

@סבלנות 12

א. שאלת הפגיעות במסגרת טיפול ח״ו.
ב. איך יודעים שטיפול מועיל ולא מזיק ח״ו.

לגבי השאלה הראשונה, והיא לגמרי מלווה אותי כשאני לוקחת את הילד שלי לטיפול. הילד באמת נמצא בתוך חדר סגור עם אדם מבוגר למשך זמן ארוך, ללא השגחה מצדי. ואודה על האמת - זה דבר שאני לא אוהבת (ואני מאד אוהבת את גורם המטפל ומעריכה אותו מאד!).

מה גם שלא תמיד חדר ההמתנה צמוד לדלת של חדר הטיפול (וגם אם זה כן, לא בטוח כמה זה מספיק).

לגבי עצם השאלה, האם האם, איך ועל-ידי מי ואיפה? אני לא יודעת מה לענות ומסכימה עם מי שכתבה שכדאי להתייעץ עם גורמים מקצועיים. אבל אם המסקנה בסוף היא שחשוב לטפל, רציתי להגיד שני דברים:

1) ניהול סיכונים - במקרה שהמסקנה היא שחשוב לטפל, המשמעות היא שיש בכף אחת של המאזניים משהו וודאי שזקוק למענה (הפגיעה והצורך בעיבוד של הדברים) ובכף השנייה משהו לא וודאי (הסיכון להיפגע מינית בטיפול חלילה. כי הרי רוב האנשים, ורוב המטפלים, הם אנשים טובים).

2) מוגנות - פגיעה יכולה להתרחש בכל מקום למרבה הצער. בבית הכנסת. בבית הספר. בפנימייה. בצבא. בסניף. ברחוב. באוטובוס. במשפחה. אצל חבר. וגם בטיפול. אבל זה מקום אחד פוטנציאלי מיני רבים. ולכן הדרך הכי טובה שלנו, ההורים, לנסות להגן על הילדים שלנו - היא כנראה ללמד את כללי הזהירות, לדבר עליהם, ולהשתדל ליצור שיח פתוח בבית כדי שהילדים ירגישו בנוח לשתף אותנו בדברים הטובים והלא טובים שעוברים עליהם.



איך יודעים שטיפול מועיל ולא מזיק?

האמת האמיתית היא שאין תעודת ביטוח לצערנו ויש טיפולים שעלולים להזיק 😔

צריך לנסות להשיג המלצות. צריך להתפלל על זה מאד. צריך להתרשם בעצמינו מגורם המטפל, ממידת ההקשבה שלו, מהאופי שלו, מהגישה שלו. בשיחה מקדימה בטלפון וגם פנים אל פנים (בדרך כלל יש פגישה אחת לפחות עם ההורים לפני שהטיפול מתחיל). צריך לנסות להרגיש האם הילד מרגיש כימיה כלפי המטפל (וממש לא להמשיך תהליך שבו הילד לא מרגיש בנוח עם הדמות המטפלת). צריך להיות עם יד על הדופק באופן כללי. ושוב להתפלל על זה ממש 🙏🏻

טיפול הוא עולם גדול ושיכול (לא חייב) להיות סבוך. קצת כמו עולם השידוכים. מצד שני, אם יש צורך אמיתי בטיפול, אנחנו לא נמנע אותו רק כי לא בהכרח קל להגיע לאדם הנכון. כמו שלא נמנע מלחפש בן זוג רק כי זה נראה לנו משימה מורכבת. זאת שוב נקודת ניהול הסיכוניח שהזכרתי למעלה.

אוף. החיים האלה יכולים להיות ממש לא קלים ולזמן לנו דברים שהיינו רוצים בכל מאודנו שהם לא יקרו. 💔 חיבוק לחברתך היקרה ושהם בע״ה יראו רק ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם.

ובתוך כל זה, איזה יופי שהאמא והבן מצליחים לדבר על הדברים בחופשיות ככה. ואיזו ברכה שיש לה חברה (את) שהיא מרגישה קרובה אליה מספיק כדי לשתף אותה וקצת להקל על הלב הדואג שלה. ❤️


ויקרה, אני חושבת שהרבה מאיתנו נעלמות פה ושם ואז חוזרות. הכל בסדר! את תמיד מוזמנת לשאול כל דבר (וגם להגיב כמובן, מתי שמתאים לך)!



תודה ממש על התגובהסבלנות 12
אני מסכימה מאד עם מה שאת כותבת, יש לי כמה בנות ששלחתי אותן לטיפול רגשי ואכן בררתי היטב ונפגשתי וכו' וכמו שאמרת עניין הכימיה מאד משמעותי. פה אני מרגישה קצת שונה כי זה בן ולא מכירה מטפלים. וגם, אצלי עם הבנות אני בררתי על מטפלת/פסיכולוגית, נפגשתי איתה וכו' ברגע שמדובר בבנים בגיל כזה אז לכאורה האבא אמור להיות מעורב בטיפול יותר מאשר האמא, לא? כלומר, יכול להיות שחברתי יכולה לברר על המלצות וכו' אבל בסוף בעלה יצטרך ללכת עם הילד לטיפול ולפגישות לא היא, נכון?! אני אנסה להסביר יותר למה מרגיש לי שונה כשהמטופל הוא ילד ולא ילדה, אני כאמא מרגישה שיותר בנויה רגשית להבין מה הבת שלי צריכה, האם גם האבות פנויים לכך רגשית כשהם הולכים לטיפול עם הבן שלהם? (נניח אם יהיו נורות אדומות הם יצליחו לזהות אותם?!).
או אולי בכלל אני לא צודקת והאמא כן יכולה ללכת לטיפול עם בן בגיל הזה?
וואי, יצא קצת מבולבל אבל הסיפור הזה ערער אותי קצת. כמה רוע יש בעולם, זה פשוט מפחיד
אני חושבת שהולך מי שיותר ריגשימיואשת******
בבת-ים מסוימים זה דווקא האבא אבל אם זה האמא שזה יותר נפוץ, אז האמא תחל תמיד. מה זה משנה אם זה בן או בת, הוא צריך תמיכה ריגשית ואם האמא יותר טובה להספיק אותה אז היא תספק אותה בע״ה ❤️
כנראה. תודהסבלנות 12
ועוד משהוסבלנות 12
לגבי התפילה - את ממש צודקת. גם בעבר כתבת לי וזה כל כך נכון! חייבים לזכור את זה כל הזמן
🤍. לגבי מי מלווה לטיפולקמה ש.
בס״ד

הילדים שלי עוד לא סביב גיל בר מצווה עדיין אבל אני לא רואה שום בעיה עם זה שהאמא היא שתלווה ותהיה בקשר עם המטפל/ת. ואם לא מסתדר טכנית, אז לפחות בחלק מהפעמים. לי זה ממש ברור שאימהות נשארות מאד מעורבות בכל מה שקורה לילדים הבנים שלהן גם כשהם גדלים וזה נראה לי רגיל, טבעי, פשוט ונורמלי ללוות אותם אנחנו לטיפול (אבות גם כמובן. אבל אני מתייחסת למה שאמרת, שבגיל מסוים זה אולי פחות מתאים שהאמא תביא את הילד לטיפול או להיות בקשר עם המטפל). יותר מזה, לי באופן אישי ממש חשוב להכיר את האנשים שמטפלים בילדים שלי (בית ספר, סניף, טיפול...). אז גם כשיש דברים שבעלי הוא זה שמביא בדר״כ (מסיבות טכניות), אני ממש דואגת אחת לכמה זמן להביא אני בעצמי גם, כדי שגם אני אוכל להתרשם ממקור ראשון.

מעניין מאיזה מקום את כותבת את זה... אני שייכת לציבור דתי לאומי אם זה משנה. אבל באמת שמרגישה חזק בלב שאבא או אמא, זה לא צריך להיות משנה.

המון המון הצלחה!!! 🤍🤍🤍
האמת, את צודקתסבלנות 12
לא יודעת, יש לי בנים ובנות גדולים ומטבע הדברים אני רואה שאצל הבנות אני מעורבת יותר ואצל הבנים פחות (מבחינה טכנית, רגשית כמובן שאני מעורבת אצל כולם). היה ניראה לי שבנים גדולים פחות אוהבים שאמא מעורבת טכנית אבל אולי אני טועה. כנראה שזה נובע גם מזה שאנחנו שייכים לציבור החרדי.
לי דווקא לא נראה שיש קשר למגזר מסויםאחתפלוס
אלא לאופי של ההורה.
כך לי נראה באופן אישי.
🤍 המון הצלחה ובהירותקמה ש.
בס״ד

לאותם ההורים, ולך, שהזדמנת כצינור עבורם!!
לא נכון לראות בנפגעים פוגעים בפוטנציהפליונקה
א. זה לא נכון אלא אולי אולי יכול להיות טריגר
ב. זה גורם לאנשים להסתיר , לא להתלונן ולא לטפל ולראות את עצמם בצורה מעוותת.
ג. גם במרכז לין בודקים אם ילד בטראומה , מה קרה שם , מה השלכות ורק אז מחליטים לגבי טיפול.


כתבתי עלוליםמיואשת******
חס ושלום לא כולם.
כמובן שלא כל מי שנפגע
אבל אחוז גבוה מהפוגעים אלו אנשים שנפגעו
לא התכוונתי לפגוע חס ושלום ולא לומר שהם פוגעים בפוטנציה אלא שזה עוד סיכון שמצטרף לסיבה לקבל יעוץ מקצועי וטיפול אם יש צורך.
מתנצלת אם לא הובנתי נכון
חייב חייב לטפלהתמסרות
חובה ממש! הצלת נפשות!
ואיי אין לי איך להסביר את הנחרצות של העניין!

זה מסוג הדברים שאין מצב שהנפש מצליחה להעביר הלאה בלי עזרה!

מהר לנצל את זה שהוא פנה ופתח את זה!

זה לגמרי אחריות ההורים, לא לסמוך על אף אחד שיטפל או ידבר עם הילד
תודה, אמסור להסבלנות 12
מעניין שגם את וגם מיואשת כתבתן אותו הדבר. מכירה ארגון שמטפל בדברים כאלו ואפשר להתייעץ איתם?
תודה
לא עולה לי רעיון כרגעהתמסרות
אבל אולי בגוגל יהיה לך יותר מידע
מקודם היתה כאן משהי שכתבה משהו מנסיונהסבלנות 12
הספקתי לקרוא לא מאד בעיון. תודה על ההשקעה.
לטפל ועוד איזה!!!!בימבה אדומה
אצל איש מקצוע שמומחה לזה!!!!
תודה. איך מגיעים למישהו כזה?סבלנות 12
איך יודעים שהוא מועיל ולא מזיק? הרי ההורים לכאורה לא נמצאים עם הילד בטיפול
הייתי מחפשתבימבה אדומה
בגורמים מקצועיים המלצות
אולי אפילו במכון פוע"ה ידעו לאן לשלוח
אני גם חושבת שנכון להתייעץ עם גורמי מקצועסבלנות 12
וזו גם היתה השאלה שלה אם מישהי מכירה למי אפשר לפנות להתייעץ.
תודה רבה
אפשר לנצלש לשאלה דומה?אנונימית באהב"ה
הבת שלי כשהיתה בגן (בגיל קרוב ל-4) התלוננה על ילדים שהורידו לה את החצאית והתחתונים.
מיד כשסיפרה לי פניתי לגננת, שהיתה לא ממש מנוסה. היא אמרה שתשים לב שלא יקרה יותר, אמרה שהילדים שהיא מתלוננת עליהם הם ממש קטנים (מהצעירים בגן, רק נגמלו) ולא באמת מבינים שזה לא שייך. בהמשך כל יום בערב שאלתי את הילדה על משהו טוב ומשהו לא טוב שקרה לה, ובמשך כמה זמן הילדה המשיכה לספר שעשו לה את זה בתור המשהו הלא טוב שקרה. הגננת אמרה שלא יכול להיות והם ממש עוקבים ושמים לב.
ביקשתי לדבר עם הפסיכולוג של הגן והיתה לנו פגישה, והוא אמר שזה שהיא ממשיכה לספר זה כי היא ראתה שזה מפעיל אותי, ועדיף לא לכוון אותה לחפש מה לא היה טוב היום. באמת אחר כך הסיפור הפסיק.
לא לקחנו אותה לשום טיפול בנושא (כל מי שהתייעצתי איתו לא הפנה אותי לשום דבר כזה, לא חשבתי על זה בעצמי).
היום לא נראה לי שהיא זוכרת משהו.
יש טעם לחזור לזה?
(מקבלת טיפול רגשי באומנות על רקע אחר)
לדעתי לאפליונקה
בעיקרון זה באמת קצת טבעי.. זה קורה שילדים מתעניינים בגוף שללא מחוברת
השני.
ולא בטוח בכלל שהיא באותו רגע התנגדה.
יכול להיות שאיכשהו היא הבינה שזה לא בסדר, אז אמרה שהם עשו את זה.
כתבתי לך בפרטיסליל
אבל כותבת גם כאן כי זו דעה קצת אחרת.
אני אישית חושבת שזה תלוי באופי הפגיעה ואני לא כל כך מבינה את נחרצות התשובות כאן.

(סליחה על הפירוט)

לא דומה אונס לפגיעה אחרת (גם מגע נחשב הפגיעה מינית, פגיעה מינית לא בהכרח שווה רק לאונס).

ואני באמת חושבת שיש מקום להניח לילד.
נכון, אם זה אונס כנראה שכדאי ללכת לטיפול.
אבל אם הילד מרגיש בטוב, לא מרגיש קשיים מסוימים, בשביל מה לשלוח אותו לטיפול להתעסק במשהו שהיה בעבר?

ובכל אופן, בגלל שזה ממש דיני נפשות. הייתי ממליצה להתייעץ עם מישהו מקצועי. למשל מרכז תה"ל לנפגעי תקיפה מינית בציבור הדתי.
אני ממש שמחה שכתבת את השורה האחרונהמיואשת******
אני לא רוצה להישמע מטיפה אבל חשוב לי מאד לכלוב את זה עבור כל אמא שאולי תיתקל בזה לא עלינו בעתיד.

פגיעה מינית זה לא הטרדה מינית.
מגע חולף באוטובוס או מישהו שמתחכך בחנות וכו, זה הטרדה, לא פגיעה.
פגיעות לא עלינו יש המון המון דברים שהם לא אונס ולא ניתנים לביטול או להזנחה בטיפול רק בגלל שזה ״לא אונס״ שה׳ ירחם ויציל. באמת שאני לא רוצה לתת דוגמאות בפורום פתוח.
אנשים סוחבים שנים של פגיעות ושלל בעיות נפשיות, מדברים שהם לא אונס.
זה שמישהו מרגיש טוב לא אומר כלום. זה יכול להתפרץ אצלו רק בלילה הראשון עם אשתו ל״ע.
ובאמת אני לא רוצה לפרט פה את כל הדברים שיכולים לקרות וקורים. כל יום. להרבה אנשים. שעברו פגיעות מיניות שהם לא אונס.
אז הפותחת לא פירטה, ובגלל זה (וגם אם הילה מפרטת אנחנו לא אנשי מקצוע) חובה חובה חובה להתייעץ.
ואם זה משהו שמוגדר כפגיעה, ולא כהטרדה, אז אין לי שמץ של ספק שיפנו לטיפול ולא משנה בכלל מה נראה שהילד מרגיש היום.הדחקה זה מנגנון מעולה וחזק של הנפש שלנו אבל אסור אסור אסור לחשוב שהדחקה אומרת שהכל בסדר. אסור!
נפש זה לא צחוק
פגיעה מינית זה טריגר לדברים שקורים שנים אחר כך זה יכול להיות חוסר תפקוד, זה יכול להיות אנורקסיה וזה יכול להיות פגיעה חס ושלום בילדים אחרים כשהבן אדם גדל והמצוקה מתפרצת. זה דיני נפשות ולא רק הנפש שלו. אלא של כל הנפשות שיהיו תלויות בו יום אחד.

אני באמתסליל
חושבת שהדבר הנכון זה לפנות למישהו מקצועי.
אבל מתאים שקודם האמא תתייעץ ובהתאם לזה יוחלט האם לשלוח את הילד לטיפול או לא.

אני לא יודעת למה החלטת שאני הוטרדתי ולא נפגעתי. אומנם לא אונס, נכון. אבל שוב, לא כל פגיעה היא אונס.
לא כתבתי כאן אף פעם את כל מה שקרה בדיוק.
וזה בוודאי לא היה מגע חולף לרגע באוטובוס.
אבל לכן ביקשתי למחוק את ההודעה הקודמת, קשה לי שמתחילים לעשות דירוג של פגיעות.

בכל אופן, ההמלצות כאן היו לשלוח לטיפול מיד. וגם בהודעה הקודמת שלי לא אמרתי לא לשלוח לטיפול. אמרתי לבחון בהתאם לסוג הפגיעה ובאמת הכי נכון, להתייעץ עם איש מקצוע.
לא התכוונתי לדרג הגבתי אך ורק למה שאת והיא כתבתןמיואשת******
את כתבת במפורש שעברת הטרדה
היא כתבה במפורש פגיעה
זהו, על סמך זה אני מסתמכת , ממש לא דירגתי הגבתי לתוכן הדברים ותו לא. ואני ממש מצטערת על מה שעברת ❣️❣️❣️
לא הייתי חולמת חס ושלום לומר למישהי מה היא עברה. חס ושלום! סליחה אם קיבלת ממני את הרושם הזה.
אני פשוט הגבתי למה שאת כתבת בהודעה הקודמת וכתבת במפורש הטרדה.
לגבי מה שכתבתי עכשיו על מגע באוטובוס זה סתם היתה דוגמא כדי להסביר את דברי ולא כיוונתי אלייך בכלל.
הגבתי רק לענין ה״אם זה לא אונס״ שזה ביטוי חמור בעיני ומבטל המון המון מהפגיעות המיניות.

מסכימה איתך שעדיף שהאמא תתייעץ לבד קודם.
באתי להדגיש את זה שלא רק מה שאונס צריך טיפול ושאמא לא יכולה להסיק על פי שלוות הנפש של הילד אם זה מצריך טיפול או לא. זה הכל.
מבקשת סליחהסליל
עכשיו חזרתי להודעה וראיתי שבאמת כתבתי הטרדה.
בחירת מילים לא נכונה שלי.

נפגעתי, הלוואי שזה היה רק מגע קליל ברחוב. אבל זה היה מכוון בשביל לפגוע. רק בגלל שאמרתי לו לא וכל פעם שהוא ניסה לעשות משהו הרחקתי אותו זה נגמר "רק" במה שהיה ולא יותר גרוע.

בקיצור, סליחה.

אוי זה נשמע נורא. חיבוק על מה שעברת ❤️❤️❤️❤️מיואשת******
אין על מה לבקש סליחה. קורה. אני שמחה שאמרת ושיכולתי להסביר ולא נשארת במחשבה שביטלתי את מה שעברת בקלילות חס ושלום 💕
יש את מרכז לין , אמורים להיות פרטים ברשתפליונקה
אם הוא חושב שהוא אשם כנראה צריך טיפול.
מדובר בפצצה מתקתקת.-אן

חייב לגשת לטיפול- אתמול

לגבי מקום טיפול מתאים- 

יש ברחבי הארץ מרכזי הגנה של בית לין- https://beit-lin.efshar.org.il/

זה המקום המתאים להגיע אליו באופן ראשוני.

בכל מרכזי ההגנה, נמצאים תחת קורת גג אחת אנשי מקצוע מומחים העוסקים בהערכה, חקירה ואבחון של ילדים ונוער נפגעי עבירות התעללות, כך שתהליך התמיכה הניתן במרכזי ההגנה נעשה בזמן קצר, במקום אחד וללא סרבול מיותר.

הפגישה היא ללא תשלום, שם יכוונו אותה הלאה לטיפול מקצועי מאנשים שעברו הכשרה ומומחים בדיוק לנושאים האלה. גם הטיפול הוא ללא תשלום, מצד המדינה.

בנוסף בבית לין נותנים בדכ גם מעטפת תמיכה לשאר המשפחה במקרה הצורך

 

רשימת מרכזי טיפול

  • זיו צפת | 04-6828087 | רחוב הנרייטה סולד 5 צפת

  • 'כרם' כרמיאל | 04-8736198/2 | רחוב משעול הסביונים 53 כרמיאל

  • 'כרם' נצרת | 04-8450457 054-8107217 | רחוב הגליל 34 נצרת

  • 'עלם' עפולה | 04-6785871 077-7652778 | רחוב יהושע חנקין 70 א' עפולה

  • 'פעימות' חיפה | 04-8200512 | רחוב הרצל 21 חיפה

  • 'רימונים' חדרה | 077-5060031 | רחוב רש"י 32 חדרה

  • 'רימונים' נתניה | 077-5060031 | רחוב דוד רזניק 3 נתניה

  • 'בליבנו' בני ברק | 073-2724040 שלוחה 9 | רחוב סמטת אז"ר 6 בני ברק

  • 'לחן' לוד | 08-8612525 | רחוב המלאכה 1 לוד

  • 'אל"י' ראשון לציון | 03-5098462 | רחוב ז'בוטינסקי 11 ראשון לציון

  • 'מאור' קריית מלאכי | 08-9302638 054-7300350 | רחוב הגליל 3 קרית מלאכי

  • 'ענבל' באר שבע | 08-6417301 שלוחה 2 | רחוב יעקב דורי 3 באר שבע

  • 'מיטל' ירושלים | 02-6333352 | יד חרוצים 4 ירושלים

 

 

מוזמנת לפנות בפרטי אם צריכה עוד הכוונה\ שאלות וכו'.

 

תודהסבלנות 12
האמא כבר דיברה עם מרכז יה"ל. באמת אמרו שכדאי לפנות לטיפול, יבררו לה שם על שמות ויחזרו אליה. בכל מקרה שמחה שהבאת את המקום הזה גם כן כי אם לא תקבל מענה שם אולי תקבל מענה כאן.
הבעיה שהם מגיעים מהציבור החרדי וסביר להניח שהילד לא ישתף פעולה עם מישהו לא חרדי
יש מרכז תמרדיליה

שמיועד למגזר חרדי

ועובדים בו מטפלים חרדים.

 

וואו, לא ידעתי. תודה רבה! אמסור להסבלנות 12
מעולה-אן

את ממש צודקת על העניין של ההתאמה התרבותית

ממה שהבנתי, בבית לין יש גם אנשים חרדים.

אישית מכירה משפחה חרדית שהגיעה לשם ונעזרה. 

באזור המרכז יש את 'בנפשנו' כמו שכתבתי, שהוא ממש מיועד למגזר החרדי והעובדים חרדים וכו'.

שאלה נוספתסבלנות 12
מה יעזור טיפול? מה המטרה של הטיפול? זאת אומרת שברור שמטפלים כדי שלא יהיה נזק אחר כך והילד יוכל לנהל חיים תקינים אבל בעצם במה מטפלים? זאת אומרת, מה אומרים לילד, בשביל מה הוא הולך לטפל? (נגיד, אומרים לילד שהוא לא אשם? זה האמא כבר אמרה וכד'). סליחה על הבורות אבל אין לי מושג ולא מבינה בזה כלום. (בשונה מטיפול רגשי שיש משהו לא פתור וצריך לעבוד עליו שזה אני כן מבינה)
אני חושבת שהמרכזים האלו יכולים לעזור גם בזהמיואשת******
אבל מביאה את השנקל שלי בכל אופן, לא דעה מקצועית רק מה שעולה לי לראש
הייתי אומרת שכמו שיש פגיעות פיזיות שמשאירות סימנים בגוף כך שמישהו עשה לנו משהו לא טוב זה משאיר לנו זכרונות לא טובים ומחשבות לא נעימות, והמטרה של הטיפול הוא לנקות את הנפש שלנו מהדברים הלא טובים , הזכרונות והתחושות הלא נעימות שנשארו.
אם הילד אומר- אבל זה לא היה כזה נורא, הייתי אומרת- יופי, אז זה לא יקח הרבה זמן.
לא הייתי עושה עסק
נלך, תדבר כמה פעמים, ואז נראה איך אתה מרגיש עם זה ואם אתה רוצה להמשיך, אני אמא שלך ואני חושבת שזה יהיה טוב לך אבל אם אחרי כמה זמן לא תרצה נדבר על זה ונחליט ביחד, קודם תנסה
מעניין. תודהסבלנות 12
זה שאלה מאד מורכבת.-אן

מטרת הטיפול היא לעבד את החוויה של הפגיעה,

באופן שיאפשר לילד להמשיך את חייו, בתקווה שלא שיצוצו לו פתאום בגיל ההתבגרות מחשבות אובדניות \ דיכאון\ פוסט טראומה.

הפגיעה המינית היא טראומה לנפש ולגוף, טראומה לכל דבר ועניין.

טראומה מתבטאת אצל אנשים שונים בצורות שונות.

העניין עם טראומה הוא שההשלכות הרבה פעמים הם לאחר זמן ולא רק באופן מיידי.

כלומר, גם אם עכשיו מישהו נראה בסדר- זה לא מבטח אותו, כל זמן שהנפש לא עשתה עיבוד של הטראומה, 

הסימפטומים יכולים להגיע גם שנים אחרי. 

 

מה אומרים לילד- זו שאלה נוספת.

כמה הוא מודע מה שקרה לו?

איך הוא מגדיר את המקרה?

האם הוא חש מצוקה כל שהיא בקשר לסיפור- או שבכלל לא מעסיק אותו?

אפשר להסביר לילד שקרה כאן דבר שהיה מאד לא בסדר, לא באשמתו,

אבל משהו שמצריך שיחה עם איש מקצוע. המטרה של הטיפול היא לעזור לו, כאמור, להמשיך הלאה, ללא שהחוויה הזו תיקח שליטה על היבטים בחייו.

שוב, ההורים הם שהכי מכירים אותו, שיסבירו לו ביכולת ההבנה שלו. שהם דואגים לו.

אני מבינה. תודה רבהסבלנות 12
תמיד תהיתי מה פירוש "לעבד" את החויהאורין

מה שמצליחה להבין שזה להוציא אותה לאור - שזה קשה מנשוא אבל כנראה אין ברירה ולנסות להבין איך לחיות איתה. יש מעבר לכך?

כןמיואשת******
למשל להבין שאתה לא אשם בכלל
שזה לא קשור אליך
לא אומר עליך כלום
זה רק של הפוגע
להפנים שאתה לא פגום בגלל שזה קרה לך
הרבה דברים
צודקת ממש אבל הכאב והטראומה והעלבון נשארים ואני מבינהאורין

שאין מה לעשות עם זה (חוץ מלדאוג שלא ישארו בפנים כמו פצע מוגלתי).

לא ממש-אן

טיפול נפשי טוב עושה דברים עמוקים יותר.

זה לא רק להוציא החוצה.

יש חלקים בנפש שמפוצלים\ מתנתקים בטראומה

ובטיפול עובדים על אינטגרציה מחודשת.

אני לא אומרת שזה קל ופשוט

אבל כנראה אפשרי. או בתקווה שאפשרי.

במידה כזו שאנשים מחלימים והטראומה הופכת להיות חלק מהסיפור חיים שלהם,

רק חלק, לא מרכיב בזהות האישית. 

כמובן שאין טיפול שיכול לשנות את מה שקרה בעבר,

אבל את מה שקורה בנפש בעקבות העבר-

על זה עובדים.

וכל התהליך של היזכרות, והיזכרות מלווה ברגש,

ולשאת את הכאב הנוראי כשזה קורה

ולהישאר בחיים

להבין מה קרה לנפש ואיך זה השפיע עליה.

לעבוד על ההשפעות האלה.

כולל גם היבטים גופניים.

מנסה להסביר בשפה כמה שיותר פשוטה..

אבל זה נושא מאד עמוק ויש אלפי מאמרים על זה

אם יש מאמר טוב ויש לך קישור אשמח. ובכל מקרה - תודה רבהאורין


יש-אן

יש את הספר 'נרשם בגוף' של ואן דר קולק

מסביר בהרחבה, בעמקות ובבהירות את נושא הטראומה ומביא גישות של טיפולים שונים.

ממש ממליצה

 

יש את 'טראומה והחלמה' של ג'ודית הרמן, גם, ספר בסיסי ממש בנושא.

 

כאן יש מאמרים ממש טובים

גם פה

ופה

 

ממליצה ממש על מאמר ספציפי של חיותה גורביץ'- אי אפשר לצרף פה קובץ

שפת ההעדר ושפת הרוך

הוא די עמוק ומאד פסיכואנליטי #רקאומרת

תודה רבה רבהאורין


מנצלשת מקווה שזה בסדרסבב נוסף
מקרה שקרה לחברה, עם הבת שלה. מטשטשת דברים
בעקבות מה שעלה פה, האם לדעתכם צריך טיפול?
נזכרתי בעקבות המקרה שעלה פה

זה קרה לפני שנה כמעט. האמא הלכה לישון בחדר של הבת כי היו לה נדודי שינה, והבת בת 11 הלכה לישון ליד האבא.
האמא לא חשבה שבעייתי היה אמצע הלילה ולא נרדמה.
הילדה בתחילת גיל ההתבגרות התחילה להתפתח גופנית

באמצע הלילה האבא ניגש לחדר ילדים שהאמא ירדה אליו נסער מאוד. הוא חשב שאשתו ישנה לידו,וליטף מתחת לבגדים

מה שהיו רגילים הבעל והאישה לפעמים לעשות, להתלטף ככה
האבא נבהל מאוד כי הבין מיד שזה לא אשתו. נשמע סיפור הזוי אבל זה מה שהיא סיפרה. שהבעל נבהל מאוד וכעס למה לא העירו אותו ואמרו לו שהילדה עוברת לידו הוא פחד שהילדה תרגיש שנפגעה או תפרש את המעשים לא טוב

מפה לשם האמא עשתה שיחה עם הילדה. לא היה ברור מה הילדה הבינה. היא נבהלה כי חשבה שכועסים עליה

ממה שהבנתי האמא דיברה עם הילדה שאבא ואמא אוהבים הם מלטפים אחד את השני, ואבא התבלבל וחשב שזו אמא.
ולא הזכירו את זה יותר

נזכרתי בשיחה שסיפרה לי. הם היו מאוד מבוהלים מהמקרה
אבל פחדו לעשות מזה "עניין". עכשיו מתלבטת אם לחזור אליה ולומר לה שהילדה צריכה טיפול או עיבוד
האמא אז סיפרה לי את המקרה כחברה. והאמת שלא ידעתי מה לומר להסבב נוסף
חשבתי שאם הילדב לא הזכירה את הנושא מאז זה בסדר
יכול להיות שישנה.. אבל אני כן הייתי שולחת לטיפול או לפחותלא מחוברת
מתייעצת עם גורם חיצוני
אני עברתי פגיעה מינית שהייתי קטנהלא מחוברת
בהתחלה לא הבנתי ואז שהבנתי שמשהו לא תקין הפסקתי את זה.
לא הלכתי לטיפול ולא השפיע עלי יותר מידי.
עכשיו אני בטיפול הנושא עלה פעם אחת. אבל זהו לא משהו שלקחתי עם עצמי.
רק רוצה לומר שאני לא חד משמעית חושבת שחובה טיפול.. לבדוק כן.
אבל *בנים ובנות זה לא אותו דבר קראתי איפשהו שבנים הופכים בד״כ לפוגעים, ובנות פוגעות בעצמם ( מדרדרות לסמים וכו)*
*כל בן אדם לוקח את זה אחרת לגמרי*
ובכל מקרה ללכת להתייעץ כי אי אפשר לדעת.
ובלי קשר אני תמיד תמיד בעד טיפול.
זה לא שהם ישבו ולא יהיה על מה לדבר..
עם מי אפשר להתייעץ באופן אנונימי?סבב נוסף
ו-וואו על מה שכתבת ועברתסבב נוסף
ואפילו חיבוק ❤️
חשוב לי לענות תשובה קצת אחרת מניסיון טרי לצעריאנונימית באהב"ה

עם בת בכיתה א' שעברה ממש לאחרונה פגיעה (ללא מגע, חשיפה, זה נכנס בדיוק ביותר מהטרדה ו"פחות" מאונס). היא היתה בבית לין למתן עדות, וגם הם הסכימו עם ההתרשמות שלנו שנראה שהיא חוותה את זה כמאורע מלחיץ אבל לא כטראומה, ולא נתנו המלצות מיוחדות. גם יועצת בית הספר שנפגשה איתה אומרת שלדעתה דווקא לשלוח אותה ל"טיפול" סביב זה עלול למסגר לה את זה כמשהו מזעזע שאי אפשר להשתחרר ממנו, כשנכון לעכשיו ב"ה היא נמצאת במקום מאוד בריא מול זה, נקודתי ולא מורחב לחשש מכל האנשים או משהו דומה. כמובן שאנחנו עוקבים, וכמובן שחשוב שההורים יתייעצו עם אנשי מקצוע - אבל בכלל לא בטוח שההמלצה החד משמעית תהיה טיפול, במצב הזה שהיא מתארת.

תודה. הייתם מרוצים בבית לין?סבלנות 12
סליחה שנעלמתי, אני לא פה הרבהאנונימית באהב"האחרונה

קודם כל לא הייתי שם בעצמי כי בעלי הלך איתה. היתה להם חוויה טובה. צריך להבין שזה לא מקום טיפולי, זה מקום ידידותי למתן עדות. הביקור שם חד פעמי. ליועצת היה חשוב שנלך לשם כי לדבריה המעמד הזה שבו הילד נותן עדות כדי שינסו לתפוס את הפוגע, זה חלק מנתינת היציבות, ההבנה שאנשים שעושים מעשים לא טובים נענשים. העדות של הילד נעשית מול עובדת סוציאלית, ואני מניחה שהיא זו שמכוונת לטיפול אם נראה לה שיש צורך. לא הצלחתי להבין אם יש שם אנשי צוות ייעודיים לנושא הזה של שיח עם הילד והכוונה לטיפול מתאים, בכל אופן בעלי לא פגש שם כאלה.

אצרקציות במחיר נורמלי לבן 11, למי יש רעיון?בת אל123

מחפשת לגילאי 11-4, באזור המרכז במחיר שפוי או שיש הנחה למחזיקי כרטיס אשמורת.

תודה.

תיכנסיעוד מעט פסח

לאתר אשמורת ותראי מה הם מציעים...

נראה לי שאי-ג'אמפ לסוגיו יכול להיות מושלם בגילאים הללו (ומין הסתם יש הנחה יפה לאשמורת).

מה זה מחיר שפוי ואיזה סגנון של אטרקציות?חילזון 123אחרונה

מעבר דירהקרובה
עבר עריכה על ידי קרובה בתאריך א' באב תשפ"ו 9:54

שלום. אשמח לעצתכן..

אנחנו זו''צ, עוברים עוד מעט דירה ומתלבטים בין 2 אופציות...


 

א. דירה קטנה וחמודה, היתרון שזה קומת קרקע, החיסרון שזה חדר וסלון.

ב. דירה גדולה, 3 חדרים, חסרון שזה קומה 3...


 

מבחינת הריון עצמו ואח''כ ותינוק, מה עדיף? לסבול קומה 3 בלי מעלית אבל יהיה עוד חדר או להסתדר כמה שאפשר עם תינוק בחדר ובלי שידת החתלה וכו'?

או שיש עוד נקודות שלא חשבתי עליהן?


 

ואם הדירה של החדר וסלון- עד איזה גיל של התינוק זה עדיין אפשרי ואם יש טיפים איך לסדר את זה...


 

תודה!!

נקודות למחשבה124816

כמה זמן אתם מתכננים להשאר בדירה? אם בכל מקרה סביר שתעברו תוך שנתיים-שלוש או שאתם בשאיפה להשתקע לזמן ארוך?

מה ההבדל במחיר בין הדירות?

בדקתם האם אין חסרונות לדירת הקרקע שלא ידועים לכם? (לדוגמה: נמלים וחרקים אחרים, הצפות ביוב, חלון על הרחוב), כדאי לוודא עם הדיירים הנוכחיים אם אפשר.


שידת החתלה נראית לי אביזר מיותר, לא היתה לי אף פעם והסתדרנו מצויין בלי, בגדים אפשר לאחסן בארון שלכם או במגירות פלסטיק ולהחליף יותר נוח לי במיטה. אבל אם רוצים ואין מקום בחדר אפשר לשים בסלון.


לדעתי, עד גיל שנה וחצי לפחות, חדר וסלון אמור להספיק, אם אין לכם תוכניות לארח לעיתים קרובות.  


מכירה גם משפחות שבאופן קבוע הסלון שימש אצלם כחדר ילדים גם בגילאים גדולים, אבל זה נראה לי פחות רצוי.

.

רוצים להישאר באזור בשאיפה הרבה זמן...קרובה

אבל קלילים בהחלטות וגם במעברים...

הקטנה בקומת קרקע יקרה ב300 שח.

בגיל שנה וחצי מסתדרים כי התינוק בחדר או בחוץ?

בהתאם אליכם124816

אפשר אתכם בחדר, אפשר לסדר לו פינה משלו בסלון.

ואפשר שתהיה לו מיטה בחדר שלכם וגם לול בסלון וכל פעם תחליטו מה מתאים לכם, נגיד אם אתם רוצים לארח או סתם לעבוד בסלון עד מאוחר אז ישן בחדר ואם בערב אחר אתם מעדיפים פרטיות בחדר אז ישן בסלון.

קומה שלישית בלי מעלית עם תינוק זה סיוטאורי8אחרונה
במיוחד אם את צריכה גם לעלות את העגלה. אני ברחתי כשהתינוקת היתה בת חצי שנה, אי אפשר היה להשאיר עגלה למטה .  מבחינת תינוק בחדר הורים. אני משאירה המון זמן, הנקתי עד גילאים מאוחרים( שנה וחצי) וכל עוד התינוק ינק הוא היה בחדר,שלי, ככה ישנתי טוב יותר. וגם אף םעם לא היתה לי שידה. אבל לתינוק יש ציוד, בגדים, כשגודל קצת, משחקים, עגלה, השאלה אם יש מקום בדירה הקטנה? 
מוזמנת לכתוב בפורום הריון ולידהיעל מהדרום
לק"י

הפורום הזה מיועד לשאלות לגבי גילאי בית ספר ומעלה.

אובדת עיצות😔 הבת שלי נתפסה בגנבה.אנונימית באהב"ה

סוף כיתה ו'.

היא התקשרה אלי מהחנות, שהיא ניסתה לגנוב והמוכרת תפסה אותה והיה לה כבר חטיף בתיק שאני קניתי לה, והמוכרת (כמובן) לא האמינה לה, אז היא ביקשה ממני להגיד למוכרת שהחטיף שלה.

כמובן שהתנצלתי בפני המוכרת. הילדה המשיכה לקייטנה ואמרנו שנדבר בבית.


אני מזועזעת ולא יודעת איך לפעול. היה בעבר מקרה שהיא גנבה ממנו סכום כסף, כשבדקתי איתה היא הכחישה לגמרי. בצורה הכי משכנעת שיש. אבל בסוף היה לי דרך לגלות שזו היא בוודאות וכשאימתתי מולה היא ממש בכתה והצטערה ולקחה את זה מאוד מאוד.


בעבר היה מקרה של גנבה בכיתה שלה. כשניסיתי לברר מולה היא אמרה שלא קשור אליה, למרות שמשהו בהתגוננות שלה לא עבר לי חלק. וגם היא מצליחה ממש לשקר לי בלי שאצליח לזהות אם היא דוברת אמת או לא. בסיפור הזה לא היה לי דרך לדעת בוודאות אם באמת היא קשורה לזה (וגם למורה לא) ובסוף הסיפור התמוסס.


ועכשיו זה…


פתאום חוששת שהיא גנבה עוד הרבה פעמים, מהרבה מקומות.

היא עושה בייביסיטר חופשי. איך אני יודעת שהיא לא גונבת מהם??


אני מרגישה שאני לא יכולה להאמין לה לכלום. כי היא נתפסה בשקרים כ"כ הרבה פעמים והיא מצליחה לשקר בקלות.


ממש לא יודעת איך נכון לפעול. קשה לי עם זה כ"כ.

מתואמת

אני חושבת שכדאי לפנות להדרכת הורים ובמקביל לאבחון. נשמע שהיא לא עושה את זה מ"רוע", ויכול להיות שזה יושב על קושי ממשי כלשהו.

לא מכירה מקרוב את התחום הזה, אבל נראה לי שהכתובת הראשונה לאבחון היא רופא הילדים, בתנאי שהוא מבין וקשוב.

בהצלחה, יקרה❤️

מנסה לענותפילה

מצד אחד לשדר לה שאת שם בשבילה , מוכנה לעזור לה. לבדוק שהיא מקבלת מספיק הפתעות , חטיפים.

מצד שני כן להציב גבולות. שכן תהיה תוצאה כלשהי למעשה. האחריות עדיין צריכה להישאר עליה.

לבדוק מה קורה במעגל חברתי שלה. לפעמים ילדים גונבים כדי להרגיש גבר-גבר או חסר להם ריגוש או מישהו יותר חזק ( חברה חזקה) מכריח אותם.

גם אבא צריך להיות חלק מהתהליך. אמא לא יכולה להיות במצב הזה לבד. רק שתחליטו על קו אחיד לפני השיחה עם ילדה

לפני הכל שולח חיזוקזיויק

חשוב לדעת שזה יכול להיות משהו פסיכולוגי קל מאד,

ראיתי מקרים כאלה, וכרגע הדבר שצריך להיות הכי חשוב לך כאמא, זה שהיא לא תתייג את עצמה כילדה רעה או עבריינית חס ושלום.


אל תשדרי לחץ ותטפלי בכלים מקצועיים ועניינים ועם המון המון אהבה כלפיה.

זה פורום לאמהות. בבקשה לא להגיב פהיעל מהדרום
ממש קשה כאמא5+אחרונה

ולא נעים כשהילד שלך נכשל במשהו כזה.

אבל כדאי ממש לברר את שורש העניין. מה מהות הגניבה? מה עומד מאחורי זה. לבדוק אם זו לא דרך למרוד/ להשיג תשומת לב שהיא צריכה אותה. או שאולי בכלל היא בבעיה אחרת וזו זעקה לעזרה. ללכת לטיפול מתאים. ממליצה ללכת לטיפול מחוץ למסגרת ביה"ס בינתיים, כדי שלא יתייגו אותה. אם יעלה בטיפול משהו שחשוב לידע את ביה"ס אז לשתף.

כמובן כל זה אם זה אכן לא פעם ראשונה. 

פעילות לקיץאבןישראל
רעיון לפעילות משהו בסגנון של לונה פארק במחיר שפוי?
איפה בארץ?אמהלה

היינו בוויט פול בבית שמש ונהננו מאד

יש גם בפתח תקווה.

יש את ירכא

ומג'יק קאס בדיסיטי

כל הנ"ל מקורים ומקומות ממוזגים שזה בעיניי הפלוס הכי גדול שיש....

זורמים על מיקום חוץ מאילת והערבהאבןישראל
תודה על הרעיונות, אסתכל באתרים
לחפש הטבותעוד מעט פסח

דרך ויזה, ישראכרט, רמי לוי, ארגוני עובדים, חבר, הצדעה...

יכול לחתוך עלויות בחצי.

מוסיפה- גם דרך הבנקים (נניח בלאומי יש הטבות..)יעל מהדרוםאחרונה
מחפשת רעיונות ליציאה כיפית לקייטנת אמהותמתיכון ועד מעון

באיזור מערב השומרון או פ"ת, כפר סבא, בעלות סבירה.

לבנות בכיתה ד' ולבנים בכיתה ו'

פארק אפק?טארקו

בריכה?

אולי לחפש שוברים בבהצדעה או הסתדרות המורים וכאלה לבאולינג/אייג'אמפ?

וויט פול בפתח תקווהאמהלה
תודה למי שענתהמתיכון ועד מעון

הן היו כבר בפאנקי מנקי אז מתחם שעשועים כבר היה...

חשבתי על מרכז מבקרים אבל לא מצאתי באיזור הזה

כיתה ו' אולי מוזיאון בנק ישראל בת''אחילזון 123

אם כי תלוי איך הקבוצה. זה בעיקר הרצאה ואז סיור קטן במוזיאון, אז השאלה כמה הם סבלניים. (אפשר לנסוע ברכבת הקלה מקריית אריה).

וגם אולי מוזיאון של אחת המחתרות. יש בהרצליה נדמה לי, ובתל אביב
 

וכיתה ד אולי הגן החי בפ''ת?

מה את חושבת על מוזיאון האדם והסביבה?מתיכון ועד מעון
לא הייתיחילזון 123
שמעתי עליו דברים טוביםעלמא22
אבל לא הייתי 
מוזיאון על בנק נשמע לי משעמם גם בגילי🙊יעל מהדרום
הייתי שם עם ילדותחילזון 123

בכיתה ה או ו וזה היה מעניין ומחכים

נכון זה לא היה כיף חיים כמו לונפארק או בריכה

אבל לפעמים טוב לפתוח את הראש לדברים קצת מעבר

הם אוהבים רכבת?אנוני.מית

רכבת כבדה או קלה. העלות פרוטות והנסיעה עצמה היא חוויה. אפשר לשלב עם ים או משהו דומה.

ראיתי בפורום פעם שיש אוטובוס קומותיים. אבל לא זוכרת איפה.

בירושלים ישלפניו ברננה!
ראיתי שפתחועוד מעט פסח

עכשיו את פארק ידידיה ברבבה.

אפשר ללכת לבריכות.

פארק ידידיה זה הבית...מתיכון ועד מעון

פחות אטרקציה ללכת לשם

אולי מוזיאון אלי כהן בהרצליה? לא הייתי בעצמיחילזון 123
בשומרון יש הרבה מעיינות5+אחרונה

פארק הצנירים בקדומים

יש באלון מורה איזה מעיין ומנהרה עם מים.

יש עוד הרבה

ילדים בנסיעה לעיר אחרתאנוני.מית

באיזה גיל מבחינתן זה לגיטימי?

 

בן ה14 שלי שבר לעצמו את המסך של הטלפון והמעבדה הרשמית של היבואן זה באיזה חור ליד מודיעין (ישפרו למי שמכירה). הוא רוצה ליסוע לשם. אני לא מוכנה ליסוע איתו וגם אבא שלו לא.

 

אפשר ליסוע לשם ברכבת ומשם ללכת ברגל או משהו כזה. כמה זה סביר לדעתכן לבד? מאזור ירושלים.

נסיעה אולי בסדרפילה
אבל מה לגבי מעבדה עצמה? הוא מספיק בוגר בשביל זה? הם בכלל ידברו עם בן 14?
הנסיעה נראלי בסדר גמורניגון של הלב

אני הייתי נוסעת לבד וגם עם אחים שלי הקטנים בגילאים הרבה יותר צעירים. וגם הרבה ילדים בגילו נוסעים לבד לפנימיות.

אבל כמו שפילה כתבה, לגבי המעבדה הייתי חוששת שלא ידע לעמוד מולם, שלא יקחו ממנו מחיר מופקע או שירצו לדבר עם מבוגר

לא היתי נותנת לו ליסועאורי8
נראה לי נסיעה מסובכת. ולעמד מול המעבדה . עדיף לתקן בחנות כלשהיא בירושלים ולשלם. 
הטלפון עובד וזמין?רוני 1234

כלומר אם קורה משהו הוא יכול להתקשר אליכם?

(אם צריך להשאיר את הטלפון שם לתיקון זה בעיה)


את יכולה להתקשר מראש ולשאול מחיר, האם האחריות מכסה וכו'?


אם התשובה היא כן לשתי השאלות הייתי שולחת.

כבר ביררנו כמה זה יעלהאנוני.מית
הבעיה רק הטירוף שלו שהוא לא מוכן לרצות לתקן במקום אחר. והשאלה כמה לזרום איתו על זה...
הבת שלי בגיל הזה נוסעת הרבה בבין-עירונירוני 1234
אני לא רואה בזה בעיה, אלא אם כן הטלפון ישאר שם לתיקון ואז הוא חוזר הביתה כשהוא "מנותק קשר".
אני חושבת שזו לא הליכה קצרה וברורה...כתר הרימון
עדיף רכבת מודיעין מרכז ומשם אוטובוס פנימי. 
לפי מה שאני מכירה, אבל לא מעודכנתאוזן הפילאחרונה

אין דרך נוחה להגיע לשם בתחבץ

אולי כבר סידרו משהו, אבל ממה שאני יודעת זה איזור לא נגיש


רק תבדקו שוב שההליכה לא מוגזמת

גם אני פה בענייני חופש גדול כולנה

אם הייתם צריכות להמליץ על נושא/ספר לימוד לחבורת בנות מסיימות יסודי, מה הייתן ממליצות?

יכול להיות משהו בלימוד עצמאי או קבוצתי עם הורה.


ילדה מסיימת כיתה ח שאין לה תחביבים יותר מדי, והייתי רוצה לעזור לה למצוא, איך הייתן ממליצות לגשת לזה?

שמתי לב שהיא כן אוהבת ומתעניינת בסיפורים של אנשים, כל מיני ראיונות שעושים כמו רגע של חכמה, או כאלה שיש בהידברות. איך אפשר לפתח את זה?


הייתי שמחה להמלצות לספרים או סרטים ביוגרפיים על אנשים חשובים בהיסטוריה, משהו שמעניין וזורם לקרוא, במיוחד דמויות של נשים, ואם דתיות אז בכלל.


תעזרו לי ברעיונות לקראת החופשבארץ אהבתי

השנה בעז"ה תהיה לי תקופה של כמה שבועות שרק הגדולים בבית (בני 7.5, 10 ו-12.5), והקטנים עדיין במסגרות.

רוצה לעשות להם 'קייטנה' עם תוכן, ולא סתם לקום בבוקר ולחפש מה לעשות (בעיקר לשני הבנים הקטנים יותר. הגדולה אולי תצטרף למה שיהיה מספיק מעניין, אבל זה לא חייב להיות מתאים גם לה).


בשנים קודמות הם רצו שיהיה להם גם זמן מסך, ניסיתי לתת זמן מוגבל כל יום ובפועל זה תמיד התארך יותר ממה שתכננתי ולא עבד לנו טוב.

לכן הפעם חשבתי לנסות פורמט אחר:

לכל שבוע יש נושא כללי שבו אנחנו עוסקים. בכל יום יש פעילות/לימוד שקשור לנושא. כל יום יש 'חוג' קבוע (נגיד - יום ראשון זה חוג ציור, שני - חוג מוסיקה, וכו'), וביום חמישי יהיה חוג מחשב שבו אפשר ליצור משהו במחשב (מצגת או משחק) שמסכם או מתייחס לנושא של השבוע.


אשמח לרעיונות -

- לחוגים שאפשר לעשות כל שבוע

- לנושאים שאפשר להעביר את השבוע סביבם

- לסתם רעיונות לדברים נחמדים לעשות עם ילדי בית ספר חמודים

- לעוד כיווני חשיבה

וואי אני רקDoughnut
איזו אמא משקיענית! הציפיות שלי הן רק לעבור את החופש בשפיות😅
כמה רעיונות שעשיתי שנים קודמותעל הנס

*לימדתי את כולם לסרוג גם את הבנים,זה עבד יופי אצלי.

*יצירה מושקעת לסוכות.

*גם קישוט לשולחן לראש השנה

*כנל גם לשבת,עשינו אגרטלים מצנצנות ריקות למשל,חבקים מגלילי נייר סופג,בירכונים,קופות צדקה וכ'ד חילקנו גם לסבתות.

*חיפשנו קרשים מפורקים ברחוב ובנינו אדניות פשוטות,שרפרפים,לא הכל יצא מוצלח אבל הם ממש נהנו.גם נתן להם קצת מושגים

*כולם אצלי שותפים במטבח. מכינים סלטים, מבשלים,שוטפים כלים.


נושאיםמדברה כעדן.

חגים (כרטיסי שנה טובה, קישוטים לסוכה, לימוד הלכות?)

אקולוגיה (ללמוד על זה, להכין יצירות בצורה אקולוגית, ליצור עציצים בצורה אקולוגית)

גמילות חסדים(ללכת להתנדב, להכין עוגיות וברכות לחיילים/אנשים עריריים לפני שבת)

בין אדם לחברו (ביקור חולים, כיבוד הורים) 

כמה רעיונות:הגברת מהירח

חוגים:

אומנות (ציור/ פיסול/ צילום)

מלאכות יד (נגרות/ קדרות/צורפות/ רקמה/ סריגה/תפירה)

בישול/אפיה

טיול

חיות

התעמלות

דרמה/ תיאטרון


נושאים:

חקלאות/ גינון (איך מגדלים חסה ואיך מוסקים זיתים ומכינים שמן זית...)

מדע/ טבע (לצפות בכוכבים, לחקור את החרקים בוואדי הסמוך לבית...)

היסטוריה/ גיאוגרפיה של ארץ ישראל


וואו, זה נשמע השקעה ממש!! כל הכבוד לך!! בהצלחה!!

חוג ברייקדאנס למתחילים ביוטיובביו
יש לי 2 מקורות - מקווה שיעזורhameiri13
עבר עריכה על ידי מתואמת בתאריך ט"ו בתמוז תשפ"ו 16:11

 

 

זה בבית אבל אפשר לעשות גם בבית ספר

 

משחקי קלפים ודימיון 

משחקים חינוכיים

 

 

הפורום הזה נועד לנשים בלבד.מתואמתאחרונה

והוא לא נועד לפרסומות (או להבאת קישורים מכל מיני מקומות).

אולי יעניין אותך